אני לא נותנת לישון במיטה שלנו אף פעם אז ברור להם שזאת לא אופציה. מדי פעם יש לילות שאני הלוך ושוב בין החדרים כי הם לא ישנים טוב, בעיקר כשיש משהו שמציק להם. יש לי כורסה בחדר שלהם ואני לפעמים נרדמת שם בלילות קשים במיוחד.

אולי תלכו ליעוץ שינה? אני יודעת שהרבה יועצות שינה הן עד גיל 5

אנחנו בוחרים מראש שבועיים יחסית לא עמוסים, לא צמוד לתחילת שנה או שינויים אחרים. מתחילת השבוע מדברים על זה שלכל אחד יש את המיטה שלו וישנים בה. ביום חמישי מתחילים בפועל. מבחינתינו אין יותר להכנס למיטה שלנו עד 6 בבוקר!

זה דורש לא מעט. אנחנו ישנים לידם על השטיח או מזרון אם צריך, עד שנרדמים. אם באים אלינו אומרים "כל אחד ישן במיטה שלו" ומחזירים. אם קשה מידי לילד, נותנים בחירה בין מזרון לידינו למיטה שלו ואנחנו נשב לידו. חשוב להגיד שכשהוא ירדם נחזור למיטה שלנו כי "כל אחד ישן במיטה שלו". ככה הילד לא נבהל כשאתם לא שם.

בלילות הראשונים באמת ישנים מעט. אנחנו עושים תורנות (עד 1 לפנות בוקר אחד מאיתנו קם ואז מחליפים). ביום שישי אפשר להשלים שעות שינה. כנ"ל בשבת. עד יום ראשון בדרך כלל השינה כבר סבירה.

עשינו את זה כמה פעמים וכשבאמת נחרצים שהמיטה שלנו זו לא אפשרות, זה עובד. אני צריכה שהמצב באמת יהיה בלתי נסבל כדי לגייס מספיק כוחות להתמיד עם התהליך. 

ולשמור לשעת הצורך...

ככל שתתנגדו יותר, תשנו פחות

כשיש ילדים הדברים לא מסתדרים לפי התכניות שתכננו וצריך לגלות גמישות

מעבר לנחישות של הילד, יש פה צורך רגשי שצריך לתת לו מענה. לשניהם.

האחד, כי הוא צריך קרבה שלכם

השני כדי לא להרגיש מקופח

תנו להם לישון אתכם. מה כבר יקרה?

ולהדגיש שיש להם את המיטה שלהם והחדר שלהם. ולא להתייאש מלהשכיב אצלם בחדר. אבל אם כבר קמו - לא הייתי נלחמת בזה אם הוא בוכה וצורח

הרי עכשיו אתם לא ישנים והוא לא מוכן לחזור למיטה, אז שיישאר ולפחות הרווחתם שינה כמו שצריך. והוא קיבל מענה לצורך 

וזה קשה לשנות את מה שחשבנו שיקרה ולהתאים למציאות..❤️

ואז מעולם זה לא קורה..ילד שקם

מציעה לו פתרונות יצירתיים..

במקרים מסוימים מסכימה לישון על הספה בסלון

יזהו

האמת שלא עלה על דעתם הרעיון מאחר והם לא הכירו אופציה כזאת

להסביר שאת לא ישנה , את עייפה , את לא מרשה לבוא לחדר שלכם בלילה.

אם הוא מאוד רוצה וקשה לו להירדם שיביא איתו שמיכה וישן על הרצפה. שזה יהיה גבול ברור מראש. אם הוא מתחיל וויכוחים יוצא מיד מהחדר. זהו.

אתם ההורים ואתם הקובעים, הוא יכול לבכות ולעשות טרור. שני לילות שתהיו חזקים הוא לא יעז לעלות לכם על המיטה. 

והאח השני לא צריך לקבל אותו דבר כמו התאום שלו, כל ילד והצרכים שלו. לא כל פעם שתביאי למישהו אחד משהו, זה יכול להיות גם אחד יקבל הקלות בשיעורי בית והשני לא. כל אחד עם צרכים שונים. 

דבר נוסף, אפשר לעשות לו מבצע שבוע שהוא לא בא אליכם בכלל לתת משהו. אבל לא בטוחה שזה יעזור.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לא לנקות🤭

דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...

אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭

(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)

הוא ממש חמוד

לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים

אבל ממש אחלה

אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.

זה יכול לעבור גם בלי ורמוקס, כי אם קוטעים את מעגל ההדבקה זה פשוט נגמר.

פשוט אצל ילדים זה יותר קשה כי הם מגרדים וגם יש פחות הגיינה בשירותים וכו ובורמוקס בד"כ את גומרת את הכל במכה - עד הפעם הבאה 🙈 

דבר ראשון זה לוודא שאין הדבקה חוזרת- על הבוקר לנקות טוב עם מגבון, לשטוף ידיים עם סבון כל פעם אחרי שהולכים לשירותים ונוגעים באיזור, לגזור ציפורניים

אני כמה פעמים שמתי את השמנים אתריים והמשחת החתלה שכתבתי לך פעם וזה עזר

לאכול גרעיני דלעת טחונים גם עוזר

אם תראי שעובר שבוע נניח ןניסית הכל ולא משתפר- תפני לוורמוקס (כדאי לבקש מרשם מראש ומקסימום לא להוציא אותו...)