ואז לשבת עם התינוק מאחורה.

אני מעדיפה לנסוע באוטובוס מהסיבה הזאת שהם ממש לא רגועים בנסיעה

הסיכון בפגיעה בתאונת דרכים מקדימה הרבה יותר גדול בטח לילד או תינוק ולכן לא עדיף לשים מקדימה..

זה מה שכתבו בהנחיות של בטר"מ..

כמובן שאנחנו נוסעים באוטובוס לאן שאפשר אבל לא לכל המקומות אפשר ליסוע באוטובוס.

ועוד יותר כשגם ככה הוא במושב קדמי אז מה הועלנו....

ובכל מקרה חובה לבטל כרית אוויר

וגם- מותר לילד לבכות.  גם לי ממש ממש קשה

אבל בגיל כזה כל תאונה בינונית יכולה להרוג אותו אם הוא לא חגור כראוי 😞

לשים אותו במנשא?

אני לא מזלזלת בהנחיות של בטר"מ, ברור שהן חשובות ואנחנו משקיעים מאוד בגרסאות בטיחות לילדים כי חושבים שזה חשוב כי אני חושבת שההנחיות חשובות.

אבל עדיין יש מציאות.

וברור שאין מה להשוות בין הבטיחות של לשבת בסלקל לידך עם כרית אוויר מבוטלת, שזה חוקי ומותר, לבין לשים אותו עלייך שזה גם לא חוקי, מקשה על הריכוז ועל היכולת לתמרן בנהיגה וגם פי אלף יותר מסוכן לתינוק (במקרה של תאונה הוא סופג הכל, ואצל הנהג אי אפשר לבטל כרית אוויר).

אז הנחיות של בטרם זה מצויין כשאפשרי להחמיר, אבל אם זה גורם להעדיף את האופציה הפחות בטיחותית, זה לא שווה את ההיצמדות להנחיות שלהם

לצורך העניין, מן הסתם גם לא דירגו בהנחיות של בטרם חגירה של תינוק ישירות למושב הנוסע בחגורת הבטיחות הרגילה. ועדיין אני מקווה שברור לכולם שלחגור את התינוק בחגורת הבטיחות הרגילה זה מאוד לא בטיחותי. 

אני יושבת במושב ליד הנהג.

וברור שכיסא בטיחות מקדימה עם ביטול של כרית אוויר עדיף על מנשא. בעיה היא שגם מקדימה הוא בוכה. בכלל הוא שונא לשבת בסלקל בכל צורה שהיא. על הרצפה, מחובר לעגלה או באוטו.

רק אם אני שמה את הסלקל עלי הוא רגוע אבל זה ברור שזאת לא אופציה

הוא בוכה בכל פעם?

אנחנו היינו מתזמנים נסיעות לזמן שבו הם היו צריכים גם ככה לישון, מיד אחרי האוכל. ואז הם היו נרדמים

ישן על הבטן בעגלה בשגרה ולכן נראלי גם יותר קשה לו בסלקל..

היו רק פעמיים או 3 שהצלחתי להעביר אותו ישן מהעגלה לסלקל ונשאר ישן. ועדיין כל רמזור שעוצרים הוא משמיע קולות כאילו הוא עוד שניה מתעורר והלב שלי על 200 ואני מתפללת שרק נגיע כבר..

ההורים גרים במרחק של שעה נסיעה וצריך ליסוע אליהם מדי פעם אז אין כל כך ברירה

אולי אפילו לנסות בחנות עם התינוק

יש מנחים שונים,סלקל הרבה פעמים פחות נח להם (ויש גם הבדלים בין סלקלים)

בהצלחה

באמת אחפש משהו כזה. אולי יהיה לו יותר נוח מסלקל.

אגב,

מה התוקף של כיסאות מגיל לידה?

ראיתי שיש כאלה שהם משולבים ואז אפשר עד גיל 12. השאלה היא אם זה בתוקף 12 שנים?

תודה רבה רבה

את אומרת שאת נוסעת איתו יחד

זה לא פתרון

אחת התינוקות שלי הייתה ממש בוכה בנסיעות עד שהרגלתי אותה למשש חיתול בד או משחק מעניין

וזה הרגיע אותה עד שהיא נרדמת

עדיף שתהיה בכיסא מקדימה לידך חגורה בסלקל אם אין אופציה מאחורה.

אז גם אם התינוק בוכה.. שמיעה סלקטיבית והתרכזות בנסיעה תמנע אסון..

לצאת לנסיעה רק שהוא רגוע: אכל, הוחלף טיטול, עשה גרעפס

שנמצא על אמא בנסיעה ויש תאונה

הראו לנו הדגמה על בובות בשיעור חינוך תעבורתי בכיתה י'

שלא נדע שלא נדע שלא נדע הראש של האמא פוגע בראש של התינוק בעוצמה וגורם לו לדבר נוראי, לא מסוגלת לפרט יותר מזה....

סלקל מקדימה יותר בטיחותי אם מבטאלים כרית אוייר כמובן

ולנסוע לאט

ולא בכבישים מהירים...

ואפשר גם לחפש פתרונות שלא יצרח בסלקל, היה על זה הרבה שרשורים..

למרות שיש תינוקות ששום דבר לא עוזר.. אבל שווה לנסות...

לאחר ביטול כרית אוויר

בעיניי יותר בטיחותי לנסוע בריכוז בלי בכי של תינוק, מאשר הסיכון של ביטול כרית האוויר.

כי אין שום הגנה לתינוק מפני כרית האוויר שהעוצמה שלה יכולה חלילה לפגוע בצורה משמעותית.

סלקל מגן על התינוק, לא הגנה מושלמת אבל עדין מגן.

לחגור אותו עלייך זה ממש לא בטיחותי!!

שימי אותו בסלקל חגור היטב במושב שליד הנהג, כשכרית האוויר מבוטלת. 

ועכשיו ברצינות. לא נסענו כל כך הרבה ככה. עשיתי את זה בערך פעמיים או שלוש כשלא הייתה ברירה וברור שלא תוך כדי נהיגה. בעלי נוהג ואני יושבת לידו.

למקומות שיש לנו אפשרות ליסוע באוטובוס אנחנו עושים את זה. והיו פעמיים או שלוש שהוא כן ישן כל הדרך בכיסא בטיחות אבל זה בהחלט נדיר..

בגלל שברור לי שזה בעייתי שאלתי כאן לעצתכן.

ואם כבר שוטרים,

קודם שיעצרו את הערבים שנוסעים כמו משוגעים ואת כמות האנשים שמתעסקים עם הטלפון בנהיגה. כי אפילו את זה הם לא עושים

ה׳ ישמור אם יש תאונה והוא במנשא עלייך מקדימה!! מכל הבחינות…

אפרופו כרית אוויר..

והוא במנשא עלי.

רק בעלי נוהג.

וברור לי שזה לא בטיחותי בעליל ולכן אני מתייעצת איתכן מה אתן עושות.

אגב,

אם הוא צריך לינוק, מה עושים במצב שבו הוא בכיסא בטיחות? עוצרים בצד? זה ל יותתר מסוכן מאשר להניק תוך כדי נסיעה?

קבוע היינו שמים סלקל לידינו, ממש בלב שלם.

גם אם אין אף אחד אחר מאחורה.

הייתי מכינה מוצץ לידי, שאני יכולה לשים תוך כדי נהיגה או בעצירה רגע ברמזור.

לגבי הנקות, אני לא מוציאה מכסא בטיחות אף פעם, מתכננת את הזמנים של הנסיעות לפי הארוחות של היונק. זה קצת מסורבל, אבל זה עדיף על כך דבר אחר

לפי ההנקה..

אלא אם כן מוציאים את הילדים מהמסגרות לפני הזמן ואז אין לחץ..

אלב אז הילדים מתבאסים שהוצאנו אותם מוקדם..

קיצור, מסובך הדבר הזה🤦‍♀️

כשנוסעים בשבת חורף.

אם זה מה שיאפשר נסיעה רגועה יותר - זה בעיני שווה את זה לגמרי.

גם אצלנו ההורים במרחק של שעה נסיעה.

אז או שלוקחים את הילדים מיד אחרי ההנקה שהכי קרובה, ואז אולי מוציאים מוקדם יותר.

או שמצמצים נגיד הנקה אחת לפער של שעתיים כדי לאפשר לנסוע קצת יותר מאוחר.

קיצור, משחקים עם זה. אבל נותנים להנקה מקום גבוה בסדר העדיפויות 

המדריך אמר שלשחרר מהחגורה במקרה של תאונה זה מוות בטוח לתינוק כל כך קטן

ואם מניקים איכשהו כשהוא עדיין חגור זה גם עלול להיות מסכן חיים במקרה של תאונה, כי המשקל גוף של האמא עף עליו בעצמה ממש חזקה.

אני ממש משתדלת להניק לפני הנסיעה

אבל אם לא הספקתי אנחנו מחפשים מקום שבטוח לעצור בו

ואני מניקה קצת רק שתרגע וממשיכים לנסוע ומניקה כשמגיעים...

ההורים שלי גרים מרחק שעתיים וחצי שלוש שעות נסיעה ממני, ולרוב כשהן היו פיצקיות הצלחתי לתזמן את הדרך ככה שהן יונקות מייד לפני ומייד כשמגיעים כדי שלא אצטרך לעצור בדרך.

לפעמים כן יצא לי להניק בנסיעה כדי להרגיע אבל הן נשארו בסלקל. אני זאת שהייתי בתנוחה מוזרה ופחות בטיחותית כדי להניק. (ויש לי שתיים אז ישבתי לידן מאחורה. עוד לא הגעתי לשלב שלך)

חווינו את זה גם...

אנחנו בתקופות האלו (עד שהתינוק בן שנה בערך ואפשר להפוך לו את כיוון הנסיעה ואז הכל השתפר אצלנו) מיעטנו בנסיעות, וכשכן נסענו - ניסינו לתזמן לזמן שינה של התינוק, לפעמים שינינו קצת את מסלול הנסיעה כדי שיהיה איפה לעצור בדרך להניק אותו (באמצע כביש בין-עירוני לא שייך, אז נסענו בדרך שידענו שיש בדרך ישובים/ערים שאפשר להיכנס ולמצוא חניה בטוחה לעצור בה).

לפעמים מוסיקה רגועה ביוטיוב עזרה. בגיל קצת יותר גדול עזר לפעמים להביא משחקים (הרבה כדי שיהיה אפשר לגוון כשנמאס), לשיר שירי אצבעות, לשחק משחקי 'קוקו'.

האמת שאצל הקטנה השתמשנו בכסא תינוק שמתאים מגיל אפס, ולא בסלקל, והיה איתה קצת יותר קל מאשר עם הקודמים. לא יודעת אם זה בכלל השינוי בכסא או כי יש לה אופי אחר. (כן היו גם איתה נסיעות של הרבה בכי, אבל פחות).

בכל מקרה תמיד עצרנו באמצע הנסיעה להורים, שהיא גם שעה, בגלל שלא טוב המנח של הסלקל להרבה זמן

אצלנו הם היו ישנים ולא קמו בנסיעות למזלי. אבל מודה שאם היה לי קשה ככה עם בכי, הייתי דוחה את הנסיעות עד שיסתדר ותמצאי פתרון. לא חייב לנסוע בכל מחיר. בטח לא במחיר של לשים אותו עלייך בלי סלקל. זה ממש מסוכן. כל טלטלה הכי קטנה,גם עצירה פתאומית, יכולה להיות בעייתית. ויש הרבה משוגעים עם ובלי רישיון על הכביש

אגב פתרונות - תנסי להוציא את הסלקל מהאוטו ולשים אותו בתוכו כשהוא בבית.

או שיבכה (אני לא בעד שיצרח כל הנסיעה, אבל יותר לא בעד הפתרון שמצאתם)

מקווה שתצליחו 🙏

אם הם לא רגועים אז אני יושבת ליד הקטן מאחורה

וכן אם צריך עוצרים להניקץאבל לא בשוליים

בתחנה מסודרת.

ובבקשה אל תסעי איתו במנשא זה סכנת נפשות

איך עושים את זה?

עם כיוון הנסיעה או נגד כיוון הנסיעה?

וכמובן אם מבטלים את הכרית אוויר.

ככה כתוב באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

https://www.gov.il/he/pages/faq_rsa

עדיף מקדימה בסלקל.

היה לי 2 כאלו צורחיייייייים בנסיעות.

משהו מזעזע

בחיים לא הוצאתי אותם באמצע הנסיעה. סכנת נפשות!

מה שעשיתי - צימצמתי נסיעות למינימום.

ויתרתי על המון נסיעות בגלל הבכי, ויתרתי על טיול עם המשפחה, נסעו בלעדינו, אני לא מסוגלת לשמוע את הצרחות האלה... או שנסעתי ברכבת או אוטובוס.

כשהוא קצת גדל (חצי שנה) זה יותר קל, אפשר להצחיק אותו , לתת משחק, שיר, ליטוף...

למצוא עצירות בדרך להרגיע.

השבוע עצרתי לתדלק והוא בכה, הייתי חייבת לנסוע איתו נסיעה ארוכה בגלל משהו רפואי, יד אחת מתדלקת ויד אחת תינוק... וגשם.... לא זה היה.... מביך... נראה כמו ילד מוזנח. לכי תסבירי שהוא לא נושם כבר מרוב בכי.

באמת תקופה סיוט, אבל אל תעלי בתור אופציה להוציא אותו! מסוכן!!

ושמתי אותו עם הסלקל מקדימה ליד בעלי אחרי שביטלנו את הכרית אוויר והוא היה הרבה יותר רגוע.

אני ישבתי מאחורה באוטו, במושב שמאחוריו ואז יכולתי לשיר לו ולשחק איתו. ואפילו הוא נרדם לבד..

איזו הקלה זה נתן לי..

ברוך ה'. (רק הסיוט זה הצפיפות מאחורה אבל מעדיפה את זה ככה)

תודה לכולם על היעוץ והעזרה. והכי הרבה על ההבנה. מזל שזאת תקופה שעוברת.

זה גם משתיק לרגע וגם עוזר לשחרר גרעפסים שתקועים בגלל הזווית של הישיבה.

וגם היתה לי אחות שצרחה כל נסיעה כל הנסיעה ורק כשגדלה וגילינו שהיא סובלת נורא מבחילות קלטנו שבגלל זה היא בכתה תמיד.

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים