2. כדאי לדבר עם יועצת הנקה, יכול להיות שיונק לא יעיל או שחלק מהזמן אפשר להחליף במוצץ

אבל צריך להבין קצת יותר את דפוסי ההאכלה וכמה עולה במשקל וכו

וגם- זה לא חיב להיות הכל או לא כלום

אפשר לשלב בקבוק אחד ביום ולהמשיך להניק בשאר הזמן. חשוב מאוד לתת בצורה תומכת הנקה (תגגלי) ובקבוק עם פטמה הכי קטנה

מזל טוב!

נתתי רק תמ״ל אז לא היה נכון או לא נכון

יש לי חברה שראיתי אותה משלבת, נתנה ארוחה תמ״ל והנקה לסירוגין, זה עבד לה טוב.

וכל אמא זכותה לבחור לתת תמ"ל.

אבל אם הפותחת כן מעוניינת להניק, זה מועיל לדעת שהנקות הערב הארוכות האלה לא נמשכות להרבה זמן. עוד כמה שבועות זה כבר יכול להיות מאחוריה, אז חבל שהיא תתייאש בגלל זה. מה רע בלומר לה שהקושי הזה זמני ותיכף ישתפר? 

אולי בשבילך כמה שבועות כאלה נשמע נורמלי, לי זה נשמע סיוט שלא הייתי בוחרת בו בחיים ולא ממש נורמלי לאישה אחרי לידה, אז אני מנרמלת את הצורך הדחוף להיפטר מהמצב הזה.

צריכים שיחזיקו אותם על הידיים כמה שעות בשעות הערב. גזים, קוליק, אי שקט וכדומה גורמים להורים להחזיק אותם.

לדעתי זה אותו צורך של תינוקות שמסופק באופן אחר כשאין הנקה.

מה שכן, להחזיק על הידיים יכול לעשות גם מישהו אחר שאינו האמא (אם יש מישהו כזה), ולהניק לא.

גזים לא קשורים לתמ״ל

יש תינוקות יונקים בלי/עם גזים

ויש תינוקות עם תמ״ל בלי/ עם גזים

אין צורך כזה של תינוק

לא צריך להמציא צורך כדי להצדיק שעות של הנקה

יש תינוקות שניזונים מתמ"ל ומשלימים את הצורך הזה בידיים. ככה שלא תמיד מעבר לתמ"ל יפתור את השעות המתישות האלו.

בדיוק כמו שלא כל התינוקות היונקים יונקים במשך שעות בערב. אלא יש תופעה כזו של תינוקות שיונקים הרבה בערב.

לדעתי זו אותה תופעה של הצורך בידיים שמופיעה הרבה פעמים אצל תינוקות שונים - יונקים או לא יונקים. חלק מהתינוקות מספקים לעצמם את הצורך הזה בהנקה ממושכת.

גזים כואבים לתינוק, גורמים לו לבכות ולהורים לנסות להרגיע אותו.

הנקה ממושכת לא מגיעה בעקבות כאב.

לשים את שניהם באותו משקל זה חסר הגיון.

מותר לחלוק עלי,

זה לא אומר שדעתי לא מבוססת על היגיון.

הנקה ממושכת מגיעה מחוסר רוגע של התינוק,

והחזקה על הידיים מגיעה מחוסר רוגע של התינוק. לפעמים יודעים לזהות שהחוסר רוגע הוא בגלל גזים, ולפעמים לא מבחינים בגזים או יודעים לזהות ממה נובע החוסר רוגע, ובכל זאת התינוק נמצא הרבה על הידיים.

שהנקה היא האכלה ורוב הסיכויים שתינוק שיונק שעות זה מרעב

והוא לא נרגע מזה שהוא על הידיים, זה מה שפותר הבקבוק שאין בו האכלה ממושכת. 

גם פה הענין הוא לא החזקה על הידיים אלא המציצה

שזה רעב.

אם במהלך היממה ההנקות לא ארוכות,

הנקה אינסופית בערב אינה רעב אלא סיפוק צורך אחר של התינוק. זו דעתי.

שתינוקות יונקים מקבלים צורך שאינו קיים אצל תינוקות לא יונקים שלא צריכים להיות על הידיים שעות במקרה הזה.

מעניין .

תינוקות יונקים דורשים הנקה ארוכה,

ותינוקות שאינם יונקים דורשים ידיים...

ואני כן נתקלתי / שמעתי על תינוקות שמוחזקים על הידיים במשך כמה שעות בערב בלי סיבה ידועה מוגדרת.

כמובן שיש תינוקת קסם רגועים. יש גם יונקים כאלו... יונקים כמה דקות ואח"כ רגועים לגמרי לכמה שעות. לאמהות שלהם קל יותר 😀

תינוקות יונקים יקבלו את ההחזקה גם בצורה של הנקה ממושכת, תינוקות שניזונים מתמ"ל יהיו על הידיים ללא הנקה.

זה צורך במגע / קירבה

והנקה לפעמים מספקת להם את הצורך הזה, בפרט כשהיא מתמשכת מעבר לרגיל.

לצורך העניין הגדול שלי *מעולם* לא ינק יותר מ5 דקות.

זהו. היה יונק יעיל וזריז ונרדם.

מגיל אפס.

לעומתו אחותו הקטנה לפעמים גרה לי על השד לילה שלם. ולא כי אין לי מספיק חלב, אלא כי ההנקה ממלאת לה צורך נוסף.

ואם לא הייתי מניקה היא כנראה הייתה מקבלת את המענה הזה בצורה אחרת(או לא מקבלת אותו..) אבל בגלל שאני כן מניקה היא יכולה לקבל אותו בצורה הזו.

מחקרית.

ברוב המקרים הנקות ארוכות לא נובעות מזה שאין מספיק חלב(לפעמים כן, אבל ממש לא מה שנפוץ) אלא מזה שהנקה ממלאת עוד צריכים של התינוק ולא רק תזונה.

הבת שלי סבלה מתמל מסוים וכשהחלפנו הכל היה מצוין

לבן שילבתי מגיל פיצי תמל עם הנקה, ובכלל לא סבל ברמה של שעות על הידיים

אני לא החזקתי שעות את הילדים בגלל שהם סבלו ב"ה, רק כי היה לי כיף איתם

אבל האכלה עם תמל היא קצרה יותר, קודם כל, כי הבקבוק פשוט נגמר והזרימה חזקה ועם פחות מאמץ

היא מעייפת אותם לרוב

וגם אם יש גזים - זה תקופה שעוברת

כמו שהנקות ארוכות יעברו, אבל ממה שאני רואה סביבי - רוב התינוקות שלוקחים תמל פחות נמצאים שעות על הידיים. כי זה פשוט שונה מהנקה מבחינת תדירות וצורת ההאכלה.

אני לא מביאה נתון סטטיסטי כמובן, רק התרשמות אישית שלי

ברור שהאכלה בבקבוק קצרה יותר.

אבל לדעתי ההנקות הארוכות זה תחליף-ידיים שמאמצים תינוקות מסויימים.

ולא בטוח שכאמא אני מעדיפה את האפשרות של הרמות אינסופיות מאשר הנקות ערב ארוכות.

אבל העניין הוא, שזה לא בטוח בכלל שזה ככה.

ועל זה אני מדברת.

אני מקשרת הפוך - ההנקות האינסופיות הן פתרון ידיים לתינוק יונק. לתינוק שאינו יונק את לא יכולה להציע את זה במקרה של חוסר נוחות אלא רק ידיים.

יש תינוקות רגועים ויש לא. יש תינוקות שבשעות הערב לא רגועים במשך כמה שעות.

הרבה פעמים לדעתי ההנקה הלא נגמרת בשעות האלו זה פשוט פתרון לחוסר רוגע של התינוק בזמן הזה. ואותו תינוק ספציפי לאו דווקא יירגע מבקבוק, הגם שיהיה שבע, הוא ידרוש ידיים כפתרון לחוסר רוגע שלו.

שבגינן תינוק אמור להיות לא רגוע

רוב ככל הפעמים בגילאים קטנטנים בתינוקות בריאים זה גזים או רעב או עייפות. אולי טיטות מלא יכול לגרום לבכי אבל לא לשעות של אי נוחות כי מחליפים והם נרגעים

ולדעתי (מתכוננת לעגבניות) אין צורך תינוקי בידיים במשך שעות אם לא מדובר בדברים שציינתי

ברור שתינוק צריך חום ואהבה. אבל את זה ב"ה רוב ככל האמהות נותנות, בין אם מניקות ובין אם לאו גם בלי שעות על הידיים

התינוקת שלי עם תמ"ל

ולא דרשה ידיים בכלל...

אחת שלמדה איתי... גג היתה חודש אחרי הלידה ואמרה שהתינוק כבר ישן לילה שלם ויונק 10 דקות בערך...

וואלה היה נשמע חלום

החלטתי שאני שואבת 3 פעמים ביום, מה שיוצא יוצא, והשאר תמל

עבד לי מצוין

זה משתפר עם הזמן. הרבה אמהות לא יודעות את זה, אבל ההנקה הזו בערב נקראת הנקת מעבר והיא מאוד חשובה. בהנקה הזו התינוק מעבד את כל האירועים שקרו לו במשך היום. כמה שהוא גדל ותופס יותר בטחון ההנקה הזו מתקצרת, עד שהיא מגיעה לאותו פרק זמן של שאר ההנקות.

את תדאגי, עוד קצת וזה כבר לא יקח כל כך הרבה זמן 

1. אפשר טכנית לשים כסא מקדימה, צריך לבטל כרית אוויר

2. תדעי לך שבהמשך משך זמן הארוחה מתקצר משמעותית. הבן שלי בן חודשיים ויונק בערך למשך 10 דקות 

תוכלי לראות גם בכרטיס שלי שגם אני לפני חודש התלוננתי רבות על ההנקות הארוכות האלה שמשעבדות אותי לילד

היה לי קשה

אני כאן כדי לומר שזה סופר זמני, ממש תכף זה עובר

אני גם בעד שילוב בקבוק שאוב מידי פעם כדי לתת לעצמך קצת ספייס מידי פעם - אצלי תינוקי ממש מתנגד לבקבוק אבל אולי אצלך זה יעבוד

ככה רוב התינוקות בשעוץ הערב

אני רואה את זה כצורך של התינוק שאני צריכה לתת לו , זה רצון למגע שלהם, לקרבה , אני פשוט אתו וזהו למרות שרוצה לאפות לסדר לארגן אבל ברוך ה צריכה לתת לו את זה . זה תקופה יפה קצרה , שעוברת..

ממש מבינה אותך זה לא קל , גמני עוברת זה .

אפשר להחליט שמיניקים, ומדי פעם כשעולה הצורך נותנים בקבוק.

וכן, באמת בקבוק תמ"ל "מחזיק להם את הבטן" יותר טוב בדרך כלל, והם רגועים ליותר זמן.

(לא מאמינה שאני כותבת את זה... אני הרי מכורת הנקה בעיקרון. אבל הניסיון עם התינוקת הנוכחית לימד אותי דברים נוספים🤷‍♀️)

עוד נקודה ששווה לבדוק - אם הוא יונק טוב ויעיל. לפעמים יניקה לא טובה גורמת להם לינוק לעתים קרובות. (זה מה שקורה/קרה אצל התינוקת שלי)

זה להבין שאלוקים ברא את זה ככה שגם התינוק צריך את ההנקה הארוכה הזאת בערב אבל לא פחות מזה האמא. להתכונן לזה מראש עם נשנושים, אוכל מפנק, שתיה טעימה וסדרה טובה. אם את פחות בעניין של סדרות אז ספר טוב, משחק בפלאפון (אני לומדת שפה חדשה בדואלינגו)

בהאכלה מבקבוק אין ידיים פנויות ואת צריכה הרבה לתמרן.

בקיצור, להבין שהנקה זה גם פינוק לאמא ולהסתכל על זה ככה, זמן איכות שלי עם עצמי ועם התינוק 

אני בערב לא הייתי צריכה זמן ארוך עם התינוק, רציתי זמן לעצמי אחרי יום שלם איתו

עם בקבוק אגב אין צורך לתמרן כי זו האכלה קצרה של גג רבע שעה

זה בסדר שזה המנגנון של ההנקה אצל חלק מהאמהות (יש כאלה שלא  אצלי היו הנקות קצרות יחסית מההתחלה ב"ה) אבל להגיד שזה מה שהאמא צריכה בעוד שהפותחת כותבת שקשה לה - זה להקטין קצת את הקושי בעיניי.

יפה שזה עבד לך בכל אופן

כי אולי לא הייתי ברורה.

אני חושבת שכל יולדת טריה צריכה זמן לעצמה בערב אבל מרוב עומס ומשימות היא לא מפרגנת את זה לעצמה. אני חושבת שלהבין שהנקה היא זמן לעצמי, בכיף שלי שאני יושבת ומתפנקת ולא עושה שום דבר אחר זה שינוי בגישה שיכול מאוד לעזור.

הפנטזיה הזאת שאם התינוק יתחיל לאכול תמ"ל אז "יהיה לי זמן לעצמי ואני אנוח יותר" היא לא נכונה ב99% מהמקרים בזמן שהיה אמור להיות מוקדש להנקה במנוחה , רגל על רגל או בשכיבה, האמא תעשה אלף דברים אחרים ומתישים. הנקה בתפיסה שלי היא לא כובלת אלא משחררת. היא מאפשרת לאמא להיות פנויה לעצמה לנוח ולחשוב ולהיות בהוויה שהם חלקים בלתי נפרדים מהאימהות.  זו דעתי וחשוב לי להביא אותה כאן כי יש פה הרבה שיח שלהניק זה קשה אבל יש תועלת לתינוק ואני רוצה לציין שהנקה היא גם טובה נפשית ופיזית לאמא והיא הדבר הטבעי והנכון אבל צריך להסתכל עליה ככה. כי אם מישהי מניקה וכל הזמן על קוצים מתי זה כבר יגמר במקום פשוט להיות באירוע ולהבין שזה זמן לנוח, להתפנק ולנמנם אז זה באמת בלתי נסבל 

ויש גם נשים שהורמונים של הנקה יגרמו להן לדכאון

אני בכל אופן את הזמן לעצמי ניצלתי לטובת עצמי, במה שחשבתי שנכון לי. מנוחה וזמן עצמי הם אינדיבידואליים לכל אישה. ולא כל אישה רוצה לנוח עם תינוק עליה, או תופסת זמן לעצמה כזמן להרים רגליים ולצפות בסדרה או לנשנש. לפעמים פשוט רוצים קצת עצמאות וחופש להחליט מה בא לי לעשות והנקה היא תלות בלעדית של התינוק באמא.

לא לכולן זה עושה טוב.

כל מה שניסיתי להגיד זה שיחסית לשאר הטיפול בתינוק הנקה היא דבר יחסית קל ולא דורש ממל הרבה מבחינה פיזית

כל אחת וההתמודדות שלה עם האימהות.

יש כנראה נשים שקשה להן להחליף טיטול, להרדים שעות על הידיים, לספר סיפורים לתינוק ולשחק איתו. דווקא הנקה בעיני יכולה להיות פעילות נינוחה בתנאי שתופסים אותה כזאת ומתכוננים אליה בהתאם. וזה לא במקום זמן לבד עם עצמי אלא בתוספת. בכל מקרה הנקה של שעות ארוכות היא רק בחודשיים הראשונים וזה זמן שהאמא גם ככה אמורה לנוח.

תמ"ל דורש התכווננות עם בקבוקים נקיים, מים חמים, מים מורתחים לקום להכין לבדוק כמויות, לפעמים גם באמצע הלילה או מוקדם בבוקר. את לא יכולה להאכיל בשכיבה וגם לא תוך כדי שינה...

אני לא אומרת את זה כדי לשכנע שהנקה היא יותר טובה לכל אחת בהכרח אלא כדי להגיד שיש לה גם צדדים מקלים לאמא ולא תמיד שמים לב לזה. עד שהנקתי, תמיד חשבתי שהנקה היא המזון הכי טוב לתינוק אבל שאולי לאמא עדיף תמ"ל. היום אני אומרת חד משמעית שהנקה זה יותר קל לאמא מהרבה בחינות.

אבל כאמור, כל אחת והיכולות שלה והאתגרים שלה בהורות ואין פה נכון או לא נכון. חידשת לי שלא כל אחת רוצה תלות של התינוק באמא, אולי כי בתפיסה שלי תינוק תלוי באמא מכל הבחינות והנקה/לא הנקה לא משנה את המשוואה 

וגם תוך כדי שינה

ואפשר להכין ציוד ללילה/ לבוקר שלא דורש התעסקות 

בניגוד לתמל.

עם תמל אפשר להכין מראש מחלק בקבוקים. כבר אין הנחיה למים מורתיים ויש תרמוס

יש עוד מי שיכול לעזור, אפשר גם לא לקום בכלל כשאבא מאכיל

בתור אחת שנתנה וגם וגם, עם כל הפלא שבהנקה, ואני מאוד בעד, לא לכולן זה מתאים מכל מיני בחינות. וזה בסדר.

והתלות ממש לא מתאימה לכל אחת. אותי מפליא שזה חידוש בשבילך האמת..

אצלי בכל אופן התלות היה דיל ברייקר. עם תינוק אחד זה היה בסדר והוא גם לא ינק שעות למזלי ולא למרחקים, עם תינוקת נוספת כבר לא

תינוקות הם תלויים, אבל לא חייב שרק האמא תטפל 24/7 ויש לזה משמעויות נפשיות ופיזיות בעצמאות, שעות שינה, פניות ועוד

בכל אופן, בעיקרון אני מסכימה מאוד עם הגישה של @תהילנה. מבינה מאוד את מי שזה קשה לה, במיוחד אם מדובר בתינוק שבאמת יונק כל הזמן (כמו שתי האחרונות שלי) - אבל גם חושבת שהגישה שלה היא בריאה וחיובית וכך גם אני רואה את ההנקה בדרך כלל...

לזה ומוכנה לזה בעצמה

כמו בכל דבר בחיים

מי שזה מקשה עליה - לא חייבת. זה מה שרציתי להגיד בעצם.

לגבי מים מורתחים - הבנתי שכבר לא.

את מוזמנת לבדוק מול המלצות משרד הבריאות כמובן ולוודא

אבדוק את העניין של המים המורתחים. מקווה שגוגל מספיק...

לא מעט דווקא

לא קראתי להשתקת הדעות שהן פרו הנקה למיטב ידיעתי, הבאתי הסתכלות אחרת פשוט שגם אותה חשוב להביא בעיניי

וחד משמעית היה לי יותר נוח ההנקה.

זה לא אומר שאת טועה

זה אומר שזה כל כך כל כך אינדוודואלי

וכמו שאת אומרת על הנקה שיכולה לגרום לדיכאון לאמא, ככה גם הנקה משחררת הורמונים של אדרנלין ואנדרופינים שמחברים אותה לתינוק ויכולים להציל אותה מדיכאון קשה יותר.

יש לזה 2 צדדים, זה אינדיבידואלי

ההנקה מרגישה ממש כמו פלישה לפרטיות

קשה לי עם המגע הזה בגוף שלי ועם זה שאי אפשר לצאת מהבית סתם לגינה

(לא הסתדרתי עם סינרי הנקה)

הרבה יותר קל לי להאכיל בבקבוק

קודם כל כמו שכתבו לך זה לא חייב להיות הכל או כלום. אפשר לשלב בקבוק באופן חלקי וזה לא מוריד ממך ומהאמהות שלך כלום.

דבר שני שקראתי פה בפורום ומאוד חיזק אותי, זה התייחסות ל3 חודשי החיים הראשונים של התינוק כ"השליש הרביעי" של ההריון. התינוק הזה היה צמוד צמוד אלי במשך 9 חודשים ויש לו ממש *צורך* להיות צמוד אלי עדיין. הוא זקוק לזה, זה הכי מפתח אותו והכי מרגיע אותו. הוא רגיל לנשימות שלי ולקצב לב שלי ולקול שלי וזה מה שהוא מכיר ומה שיאפשר לו מעבר לחיים מחוץ לרחם זה ה3 חודשי מעבר האלה שהוא צמוד צמוד אלי אבל מבחוץ ולאט לאט מסתגל לעולם.

זה קשוח, ברמות! זה 3 חודשים הכי מתישים בעולם וכן לפעמים צריך את ההפסקה הזו שכתבתי בפסקה הראשונה, אבל הטוויסט שעשיתי במוח ממש עזר לי עם זה..

ובאמת אפשר לראות שבמהלך ה3 חודשים האלה לאט לאט התינוק מסתגל לעולם באמת, מתעניין יותר במה שמסביבו, יש לו חלונות עירות גדולים יותר, מחייך, מרים ראש.. זה ממש מוחשי.

ועוד טיפ קטנטן- אמבטיות ארוכות ממש ממש עושות טוב להרבה ניובורנים. מאותה סיבה, זה מחזיר להם את התחושה של המים ברחם..

אז לדאוג לחימום טוב של חדר האמבטיה ולתת לו להירגע במים, ואז יכול מאוד להיות שאחרי האמבטיה הוא יינק הנקה קצרה יותר ויירדם לשינה איכותית.

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.