וסופסופ יהיה ממלכה אמיתית ונוכל לעשות מה שבא לנו ולהתגאות בהשם על אמת

ולא לברך על מים בלחש כי מתביישים .. הפוך!!!

אנשים יתגאו לברך בקול רם באוטובוסים

ואנשים יחכו לשמוע ברכה בישביל לענןת אמן

ויראו קודש בכל מקום לא רק בירושלים

כל מקוםםם ויהיה אפשר לטייל בשומרון יחפים בלי פחד מערבוש או עקרב שיעקוץ אותך

וכולם ירגישו את השם ממש ממש מתוך החיים

קצת מתנגדת

חוצמזה שמה רע עשתה הסביבה שמביאים בשבילה אותו, אפשר שיהיה שר המים והביוב

לא עונב(ככה?) עניבה..

ושר האיכוות כן. ואחד המאורעות הגדולים באחרית הימין זה לראות את ישע עם עניבה 

אני רואה שאנג הוא השראה..

אבל אני לא מבינה בזה הרבה

#די_כבר_לאינסליות_הפופולרית

תעמין לי עישתי עחי אין לה אלוהים זותייי מגהצת ת'כרטיס אשראי 🤣🤣🤣🤣

נשים עי אפשר איתם עי אפשר בלעדיהם אחשילייי 😂😂😂

הראשון דבילי, באסה שעדיין יש לו הזיית מקורות

השני דווקא מקסים!

והשלישי - מה הכוונה האמיתית במשפט?

אבל בעקבותיך עיינתי- 

בן כ' כו'. כמ"ש (במדבר א':י"ח) מבן עשרים ומעלה כל יוצא צבא כו': (גר"א)

בן עשרים לרדוף. אחר מזונותיו. לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, צריך הוא לחזור ולבקש אחר מזונות. פירוש אחר, בן עשרים לרדוף אותו מן השמים ולהענישו על מעשיו, שאין ב"ד של מעלה מענישין פחות מבן עשרים: (ברטנורא) 

לרדוף במצות עונשין (רש"י)

בן עשרים לרדוף לטרוח אחר מזונותיו. וגם לצאת למלחמת ישראל. אולם חייב גם לרדוף אז ביותר אחר מצות, דבב"ד של מעלה אין מענישין בפחות מבן עשרים [ב"ר פרשת קרח וירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה, ושבת פ"ט ב']: (תפארת ישראל דמשנה)

מעניין. יכול להיות שהם פירשו באופן שיהיה רלוונטי גם לימי הגלות. אגב יפה לברטנורא אם הוא הגיע לגיל 20 לאחר שלמד מקרא משנה וגמרא ונשא אשה והוליד בנים, ומה שנשאר לו זה רק לבקש אחר מזונות

אבל אם מבקשים ממנו ליצור ציטוט הוא באמת טוב, לדוג' רציתי משפט מחזק לתוכנית כושר שעשיתי אז ביקשתי ממנו בסגנון הרב קוק:

"כשם שהתפילה מזככת את הרצון הפנימי

כך כושר גופני מעורר את עוז החיים שבבשר.

אין הנשמה יכולה להוציא אל הפועל את גנזי 

אורותיה כל עוד הגוף רפה וחלש; רק כשהגבורה 

הגופנית והטהרה הרוחנית מתאחדות לאבוקה אחת

יכול אדם לקרוא בשם ד' מתוך מלאות החיים ובריאות היצירה."

"ההתעלות אל על אינה יכולה להיעשות בבת אחת, שכן לעיתים כותונת המעשים המצומצמת של ימי הילדות הופכת לחיץ. האדם שואל בנפשו: איככה אוכל כי אלבשנה שוב, את אותה השגרה הישנה, בעוד שנשמתי משתוקקת למרחבים? הרי במקורותינו מודגש כי הערך הפנימי של השם מתגלה דווקא מתוך התיקון, וכל חילול של קודש המופיע בטעות, אפילו מן הבחינה של השגגה, מעיד על הצורך בזיכוך הכלי הגופני.

לכן, כשהאדם הוא בן עלייה, עליו לדעת כי בשנות העשרים לחייו מתעורר בו כוח רצון כביר, שנועד לרדוף ולהשיג את השלמות. נאמר על כך כי דווקא דרך הכושר שבו הוא מנהיג את חיוניותו הגופנית, הוא בונה קומה של חביב ויקר, המאפשרת לרוח הגדולה לשכון בבטחה בתוך המציאות המעשית, מבלי שתהיה פשטתי וחסרת לבוש, אלא עטורה במסכת של גבורה ותפארת אבות."