תנסתי למקד, מה לא הולך?

והתייעצת עם יועצת הנקה?

מנסה עם היועצת הנקה בביח.. בינתיים לא ממש עבד..

הוא פשוט לא מוצץ כדי לינוק...

האחות אמרה שיש לשון קשורה אז אולי זה גם קשור לקושי שלו

איפה את נמצאת? אם בירושלים אז יש את פרופ' יודסין שעושה את זה. (ואם בעין כרם - אז הוא נמצא שם בבית החולים)

ובכל אופן כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה מומחית, לא מאלה שנמצאות בבית החולים.

זה הגיוני שיהיה לך קשה ככה, את ממש בהתחלה... ❤️

מזל טוב!

מקצועית בטירוף

ממליצה בחום!

עכשיו יש לי קצת יותר זמן להגיב באריכות...

קודם כל תנשמי עמוק.

ההנקה תמיד היתה קשה לי בהתחלה, גם בילדה השניה, השלישית והרביעי... וגם בחמישי..

גם הוא צריך ללמוד וגם את.

קל וחומר אם יש לו לשון קשורה.

תטפלי בלשון הקשורה בהקדם ויחד עם זאת כדי לא לאבד את ההנקה תשאבי כל 3-4 שעות למשך 20 דק' כדי שיחשב ארוחה והחלב לא יגמר וגם כדי שלא יהיה לך גודש ודלקות.

את יכולה להקפיא ואת יכולה לתת לו לשתות את זה בבקבוק. אל תתייאשי כל כך מהר, בע''ה אחרי כמה זמן ההנקה תזרום ותהיה לך ולתינוקי אושר גדול. ההנקה גם עוזרת לך להחלים מהלידה, עוזרת נגד דכאון אחרי לידה, נותנת לתינוק מלא מלא נוגדנים ויטמינים שיעזרו לו כל החיים. ❤️

תלכי ליועצת הנקה מומחית כי הבנתי מפה הרבה פעמים שהיועצות בבית חולים לא היו מקצועיות (אני אישית דווקא בלידה הראשונה נתקלתי בבית חולים ביועצת הנקה מעולה שממש עזרה לי!) אבל צריך משהי עם תעודה, במיוחד בגלל הלשון הקשורה, תשאלי אותה הכל אל תעזבי אותה עד שיהיה לך בטחון. בע''ה בהצלחה 

תכתבי אזור בארץ אז יוכלו לכתוב לך המלצות

מזל טוב!

ככה זה בכל אופן בעין כרם

היה רופא כירורג שהגיע למספר שעות במחלקה כדי להתיר..

תנסי לברר על זה

לדעתי הלא מקצועית,

רק מניסיון.

קודם כל להירגע, זה קורה להרבה והכל מסתדר בהמשך.

הכי הכי  חשוב זה לשמר כמויות חלב.

ולכן זה בסדר להביא לו בקבוקים עם חלב שאוב (גם תמ"ל מידי פעם זה לא סוף העולם אבל בעיקר שאוב)

אבל לשים לב לשאוב מידי 3-4 שעות כדי שהגוף שלך ילמד את הצורך.

במקביל ללכת ליועצת הנקה טובה לראות למה לא יונק טוב.

אם יש לשון קשורה - יש פה חכמות ממני. אני לא התנסיתי

אבל אני חושבת שזה פתיר די בקלות.

משתפת מניסיוני שכל תחילת הנקה אצלי זה אתגר ממש

ושני הילדים לא ינקו בשבוע שבועיים הראשונים אלא קיבלו שאוב וגם תמ"ל

ובהמשך הגענו להנקה מלאה.

ההתחלה קשוחה, את עדיין חלשה, התינקו קטנטן וצריך ללמוד את העולם.

אבל זה מסתדר בסוף.

מתן בקבוקים יכול לפגוע עוד יותר ביכולת ובמוטיבציה של הילד לינוק.

אם כבר נותנים תוספת עדיף בדרך אחרת.

ניסיתי הבוקר שוב והוא הצליח..

מקווה שימשיך ככה בע"ה!!

מקווה איתך שתצליחי

המון מזל טוב

תגדלו אותו בנחת

וואי התחלה זה דבר קשוווווח

כמה שאמרו פה- כדאי להתייעץ דחוף עם יועצת הנקה אם חשוב לך לשמר את ההנקה.

תחזיקי מעמד ההתחלה היא קשה ובע'ה בהמשך מסתדר...

מזל טוב יקרה

❤️

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷