היה איזה משהו שהתפרסם, אולי סביב הדיון על הגרעינים התורניים בתקופת שומר חומות,
שדיבר על הציניות שביחס לציונות הדתית
משהו בסגנון של - מההתנחלויות אתם אומרים שצריך לפנות אותם ושהם לא התנחלו בלבבות, ואז כשהם באים לערים אתם אומרים שהם מפרים את האיזון, אז איפה בדיוק אתם מוכנים שהדתיים הלאומיים יגורו?
מישהו זוכר ויכול לעזור?
ומעיר: ברור שיש הבדל בין מי שבא להיות אזרח פשוט בעיר לבין קבוצה שיובאה מבחוץ כדי "להתנחל בלבבות".
תחשבי שהגרעין הזה היה בא להנחיל את ערכי החילוניות או הקנאות החרדית ברחבי העיר.
או כדי להנות - בעומק הדבר - משליטה מסוימת באחרים, מחיזוק האגו דרך זה שאני פועל שאחרים יהיו כמוני.
גרעין תורני שהמטרה שלו היא נקיה, להנגיש ולהזמין ולאפשר ליהודים אחרים חיבור ליהדות, הוא דבר טוב ונכון גם מבחינה אנושית, לא רק יהודית.
(בהסתכלות של אמת, היהודית והאנושית הולכים יחד.)
ההשוואה לקבוצה שרוצה להנחיל חילוניות, הוא לא נכון, כי זה משהו אחר.
ובקשר לחרדים - לא פותחת פה...
וגם את ההתיישבות החרדית.
רק באתי לומר שמי שלא רוצה את הגרעינים זה לא בהכרח אומר שהוא מתנגד הם יגורו בעיר, אלא מפריע לו שהם פועלים בעיר. כנ"ל חב"דניקים.
ולמה זה לא נכון להשוות לעמותה להפצת ערכי חילוניות? הגיוני שיש אנשים שמפריע להם לחיות לצד קבוצה אקטיביסטית שונה, ולא משנה איזה ערכים הם יביאו: שמירה על הסביבה, צמוחונות, דמוקרטיה, שוויון בין המינים, וכן ערכי קנאות חרדית, כלצעוק שאבעס על מי שנוסע ברחוב, כהפגנה בחוצות העיר נגד סמארטפונים, כתליית פוסטרים נגד פאות וכמה דנייר צריכים להיות הגרביים וכו' וכו'.
אבל יש גם חלק לא מבוטל שעצם הקיום של דתיים מעורר בהם חרדה קיומית.
גרתי בעיר עם גרעין תורני ומעולם לא ראיתי אותם צועקים שבעס, סוגרים כבישים, או כופים את אורח חייהם על תושבים אחרים.
מאידך, פעם עמדתי בתחנת אוטובוס וניגש אליי מישהו והתחיל לבלבל לי במוח על כמה דתיים זה חולירע ואסון לאומי כו' כו'.
האקטיביזם היחיד שנתקלתי בו בעיר היה של חב"ד והסתכם בקיום ארוחות חג בבית הכנסת, בית תמחוי, גמ"ח הלוואות לנזקקים, יכולת לבוא לסעודת שבת בבוקר, לצאת לעשן סיגריה, ולחזור.
דתיים\חרדים\ערבים\להטב"קלכעילגס..\אשכנזים\עדות המזרח וכו' וכו', הוא בדרך כלל יודע שאין לו שום זכות להגיד להם ללכת.
[ובמקסימום הוא יעבור לקיבוץ הקרוב]
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
תודה
"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"
ארץ השוקולדאחרונהבין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונהבגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
