לא אוהבת שטחיים ורדודים או ספרים על בנות סמינר ואשכנזים ספרדים וכל מיני בעיות פנים החברה החרדית כי אני לא שם ולא מזדהה
ספרים מעניינים..עמוקים ולא כבדים מדי לא שעור מוסר
ואל תמליצו על סופרות בכללי
אלא שמות של ספרים שאהבתן💗
נגיד אהבתי
צומת הדרורים, אלמונית מקצה המחנה .גם כי אלך וכדומה
משו ברובע, לא זוכרת את השם עכשיו
ספר מיוחד
וגם שומרת השערים
ושפויה בשבי
ולא חייב דוקט מבדוגמאות
פתוחה ךעוד
ביקשת שמות של ספרים ולא סופרות אבל פשוט כל הספרים שלה מדהימים והם גם המשך אחד של השני.
מחולקים לטרילוגיות, אבל בסוף הדמויות חוזרות בכל מיני אופנים אז ממליצה לקרוא לפי הסדר..
הבעיה היא שאחרי שקוראים אותה כל השאר נראים שטחיים😏
ותמיד לבחור
שוברים תשיקה כשצרבו החולות
וגם עת לקרוע ועת לתפור של רחל פומרנץ
להתראות ילדים של יהודית פריינד (גם בית מספר 5, אבל פחות מתאים למה שתיארת)
בקרוב אצלך של בת פלוני היה מצחיק ועצוב
חיה הרצברג
האמת
לא אוהבת ספרות חרדית
במחילה..מנסה לאהוב וקראתי הרבה במשך השנים
אבל לא ברמה של להלל סופרות
ולכן מחפשת המלצה על ספרים ספציפים ולא סופרות..
כי לכל סופרת ראיתי שיש ויש
תודה רבה 💖
כל כך מעוותים, (אהי שייכת לזרם הזה אגב ;) ) פעם קראתי מאמר מאוד מעניין על זה
אם את רוצה ומענין אותך אצלם לך..
לכן כתבתי לך בתגובה אחרת ספרים ספציפיים
יש 2 ספרים חרדים אבל הכי לא חרדי שאני אישית כל כך אוהבת אבל הם טיפה קשים לקריאה
1. ראויה - מדבר על פגיעה מינית, ספר מדהים מדהים מדהים ממש חובה
2. הכל סיפור של פיקסלים - מדבר על אלימות במשפחה, כנל ספר מטורף
ספרים שממש הולכים איתך אחרי הקריאה
בכוונה כתבתי על מה הם מדברים שאם לא מתאים לך אל תקראי..
בנוסף, יש אתר שנקרא בין הזמנים, כל יום חמישי יוצאים 2 סיפורים בהמשכים ובדרכ (לא תמיד) סיפור בודד
אתר מאוד מאוד מוצלח, כמובן לא הכל הכל התחברתי תקראי סיפורים שהיו
אם את רוצה המלצות ספציפיות למשהן שאני אהבתי - בכייף
את ראויה קראתי ממש בנשימה עצורה בלי להפסיק
רק ממש הפריע לי שהזוגיו שלהם מתוארת ככל כך תקינה וטובה
זה לא הגיוני שיש כזאת בעיה בזוגיות בלי שזה משפיע בכלל על התקשורת
בטח לא אחרי שנתיים שלימות
קראתי ראיון עם הסופרת שהיא מתייחסת לזה
אבל בגדול זה לא זוגיות תקינה כי רואים שהבית ששלוימי גדל הןא כל הזמן ברח מהתמודדות וניסה לגשר ולקבל וזה בדיוק המודל שהוא עושה עם דבורה מנסה לטאטא את. הבעיות
מה שבעצם דבורה לא צריכה, היא צריכה גבר שדווקא ינער אותה
בקיצור אין כמו דיוני ספרים😍
אם אהבת ראויה ממליצה לך ברמות על הכל סיפור של פיקסלים
בספר כתובת בשם עט של שרי לוין
והכל סיפור של פיקסלים- תמר (כותבת על עצמה)
אני יכולה להשיג אותם?
חנויות ספרים רגילות?
לא קראתי את ההודעה שלך עד הסוף 🤦♀️
איסתרק וכל הסדרה- אם לא קראת זה חובה!
ממש כמה רמות מעל כל הספרים שאני מכירה
וגם אדמה פראית מוצלח ממש!!!
אמנם לא קראתי אותו עדיין
אבל בעלי טוען שזה הספר הכי יפה שלה
של איסתרק
כל הספרים של שרה מלוביצקי- יש חלק שמיודעים לנערות אבל נהנתי לקרוא אותם
חומות של נייר- מיה קינן
מה שנכון נכון, דואט, הלוואי שתיהי, המשך יבוא- דבורי רנד
הפרש
וסיפור ברובע
מכורה לסידרה של ממלכה במבחן לעולם אני יאהב את זה
גם רותי קפלר לדעתי מדהים ומטורף- תנסי את שניה לפני האור או הנורמלי האחרון (יש עוד)
אהבתי גם את פחות או יותר של דבורי רנד
אנוכי מבקש
מוקאדם
מיה קינן- כל הסדרה של ממלכה במבחן נדירה
הדרן - מ. מילר (נראה לי)
הנורמלי האחרון ואנוכי מבקש
הם לא של דבורי רנד הם של רותי קפלר
מומלצים ממש!
ובין היתר, גם 'מסומן' יפה - של שלושה סופרות ביחד.
בכל אופן, מנסה לכתבו כאן שמות של ספרים (חרדיים) שלא כתבו:
לכן הים מלוח/מירי סגל (ספר פנטסיה אלגורי מעט)
לא חיפשתם אותי/תמר מור (יש לו גם המשך)
תחנות, אדום לבן, הלוואי שתהיי/דבורי רנד
אחד מאלף/מיה קינן (ספר מדע בדיוני)
לחיות וחצי/רותי קפלר
הפרש/חיה הרצברג
אל תשכח את השמיר/נעמה (חוה רוזנברג)
אם תשמעו/אסתר קוין
הפיל הלבן מהרצליה/חוי שטיגל
(יש לי עוד המלצות, מקווה להיזכר בהמשך)
ויש סטטוס של מישהי חרדית שנותנת המלצות לספרים טובים - אם תרצי אתן לך את מספרה באישי.
ומפאת אאוטינג וגאווה לא אמליץ פה על הספר שאני כתבתי🙈 אבל באישי אפשר...
אבל לא תמיד י שבספריה
אבל בטח תמליצי
הכי טוב
אגב אני מכירה מלא חח אז מעניין אם תחדשי
ובטח ץמליצי בפרטי
״בנפול תרדמה״ ספר מופרע לגמרי אבל מעניין מאוד עם מסר חזק
וספר מהמם מהמם גם לא חרדי אבל נקי לגמרי בשם
מלאך של עינת א. שמשוני שמאוד אהבתי ממליצה בחום. (אני קניתי באפליקציה)
יש משהו קצת דומה בזה ששניהם מדברים על מלאכים ;) אבל התוכן וההגשה לגמרי שונים
במיוחד אם היא חרדית בהגדרה...
בכל אופן:
לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו/הרב ליאור אנגלמן
עבודת קיץ/ענת דומן
אותה אבקש/מיכל פלהיימר
בואי הרוח, כעפעפי שחר/הרב חיים סבתו
עד שינוסו הצללים, האסופי מנרבתא/הדסה קלוש
(זה מה שזוכרת עכשיו, אולי יש עוד)
וכותבת לך באישי 
יש לו גם את בשפריר חביון שמאוד אהבתי.
וגם את תיאום כוונות על מלחמת יום כיפור (סגנון קצת אחר אבל גם יפה).
כנל לרב סבתו.
יש גם שניים של הרב אייל ורד- 'בדרך סיפרתי מעשה' ו'עד שמצאה', שניהם סיפורים קצרים, אבל אני ממש אהבתי.
לא המלצתי כי להבנתי הפותחת מחפשת ספרים ארוכים.
בספרים של הרב סבתו והדסה קלוש המלצתי על אלה ש*אני* הכי אוהבת...
מתואמתלא קשור אלייך/פסי שלאס
לא שאלתי/חיה לוברבום
איקס עיגול/נ. ארי
כמה שיותר/עדינה פרלוב
חדר המתנה/איילה גרין
מחלק התמונים/יעל רועי (אלגוריה)
אם תשכחי את עצמך/אורית חזן
לדהור עם הרוח/רחלי לביא
באה בלילות/רחלי רבינוביץ
פירורים/מירי סגל
של ר.ל קליין.
ספר על השואה.
עמוק אבל לא שיעור של רבנית בסמינר
את "לך לך בני", אחד הספרים האהובים עליי!
ספר אוטוביוגרפי ישן על קורות המחבר שברח מפולין ברוסיה הסובייטית במלחמת העולם השניה. שנון, חכם, מעניין מאוד וערכי
על יהודי אמיץ מאוד ברוסיה הקומוניסטית, שנעצר על זה שהקים ארגון לימוד עברית, שבת רעב בכלא, ובסופו של דבר ב"ה שוחרר והיום חי בישראל.
(גילוי נאות - חבר של אבא שלי, עוד מרוסיה, ועד היום שכן שלו...).
הספר נקרא 'קול הדממה', של אלכסנדר חולמיאנסקי. לי היה ממש מעניין לקרוא.
כשניסיתי להיזכר איך נקרא הספר שלו עשיתי חיפוש בגוגל עם השם שלו, שגיליתי שיש עליו כתבה בבשבע שמספרת קצת על סיפור החיים שלו. מי שזה מעניין אותה - ממש ממליצה על הספר המלא.
של רותי קפלר
ואשא עיני
של ליבי קליין
כמובן סדרת ממלכה במבחן של מיה קינן
בכללי הסופרות שרשמתי כמעט ולא התאכזבתי משום ספר
וריח הגרניום שבמרפסת
לא זוכרת שמות של הסופרות
מתואמתמתואמתאני אהבתי את ילדה נוף.
עשיתי רשימה ונראה מה יש בכלל בספריה הקטנה שלנו חח
אבל תמיד מהמרת סתם ומתבאסת
אז כיף לבא עם המלצות
לבוא לכאן עם רשימה של ספרים שיש אצלכם בספרייה (שנראים לך טובים), ולשאול כאן אם יש מישהי שקראה אותם ויכולה להמליץ...
אגב, לפעמים יש ספריות שאפשר לבקש בהן שיקנו ספרים מסוימים - אולי גם אצלכם זה כך...
קריאה מהנה!
הפרש של חיה הרצברג - מצטרפת לממליצות.
לא חרדי אבל דתי ונקי:
סולם גנבים - חדש של ליאור אנגלמן. ראיתי שכבר דיברו על ספריו הקודמים.
ספרי אמונה אלון, יפהפיים: שמחה גדולה בשמים, נפשנו חיכתה, בית על מים רבים, ותכתבו: אהובתנו ואולי יש עוד.
ספרים של חיותה דויטש.
ותכתבו: אהובתנו
כתוב יפייפה
אבל עצוב ואין לו סוף טוב
)של הסופרת "בתיה ענה" (מניחה שזה שם עט) אהבתי אותו ממש.
יש לה גם עולם נכה שנהינתי ממנו
ספר בשם עולם גרוש- אהבתי אותו. רק מעצבן ממש לקרוא אותו מהמסך
כאן הנורמלים מתגרשים, ויש כאלו שלא מתגרשים- והם השונים באוכלוסיה. ההתמודדות שלהם שונה, ההסתכלות עליהם...
לפניו ברננה!הלוואי שמישהי תרכז את כל השמות המומלצים לרשימה אחת שאוכל ללכת איתה לסיפרייה. עצלנית שכמותי😅
אולי @השם בשימוש כבר.
בכל אופן, באמת כבר מזמן תכננתי לערוך רשימת ספרים מומלצים... נראה אם אגיע לזה...
טווולייבינתיים הבינה מלאכותית עשתה עבודה חלקית- בלי שמות הסופרות..
אסכם את רשימת הספרים המומלצים שעלו בשרשור:
ספרים מומלצים:
1. צומת הדרורים
2. אלמונית מקצה המחנה
3. סיפור ברובע
4. תשע לפנות בוקר
5. שומרת השערים
6. שפויה בשבי
7. סדרת ספרים של ליבי קליין
8. ראויה (של שרי ברלינסקי)
9. הכל סיפור של פיקסלים
10. איסתרק וכל הסדרה
11. אדמה פראית
12. חומות של נייר
13. דואט
14. הלוואי שתהיי
15. הנורמלי האחרון
16. אנוכי מבקש
17. ילדה נוף
18. רגע לפני שנאבד
ספרים של סופרים דתיים/חרדים מחוץ לז'אנר החרדי:
1. בנפול תרדמה
2. מלאך
3. סולם גנבים
4. קול הדממה
כי מסתבר שהיא לא יכולה לפתוח קישורים (בכל זאת היכולת שלה כנראה מוגבלת;))
וביקשתי שתרכז לי את כל השמות של הספרים המומלצים. לפי האורך היא פספסה כמה וכמה..
מגניביעל מהדרוםאבל בהודעות נפרדות כל פעם הוספתי
ולא על הכל רשמתי סופרות כי בכל זאת התעצלתי
עכישו במקום להתעכב לבחור ספר בלי להכיר
אני אתעכב על לקרוא ולבחור מהרשימה הארוכה😂
אולי חלקם מתאימים גם לנוער, אבל לא לגיל עשר.
אפשר לפתוח שרשור נפרד עם המלצות לגיל הזה😊
לא קשור להיריון ולידה אבל אין לי איפה לשאול
אנחנו יוצאים מחר בע"ה לטייל קצת במדרחוב בירושלים.
איפה אפשר לחנות עם רכב?
חניון אגריפס עוד קיים?
לא נסעתי שנים לירושלים
משם יש רכבת לאן שרוצים
לבעלי יש
מותר לו להעביר עלי?
שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣
אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ
ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל
פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.
ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.
שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.
אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח
איך משלמים בפנגו?
נרשמתי לאפשרות.
חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)
באגריפס יש את חניון חלון לירושלים
לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו
תודה רבה
יש חניון ענק בחינם
חניון נחל צופים קוראים לזה
ורכבת הקלה עד לעירייה
נראה לי הכי קל ככה
בגבעת המבצר
משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..
רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪
היום הפנגו חכם כבר חחח
אשמח לעצות שלכן
אני מרגישה שאבא שלי לא אוהב את בעלי וזה כל הזמן מתבטא בעקיצות וכעס כלפיי
זה קשה לי כי באמת חשוב לי להיות ביחס טוב איתם והם גם עוזרים המון
ואילו מבחינת אבא שלי אם אנחנו נוסעים לצד השני זה מוזר והוא לא מאמין לי אף פעם שאני בסדר עם המשפחה של בעלי
כל היחס והעקיצות כל הזמן מאוד יושבות עליי
היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?
ואין מצב לדבר איתו
כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי
הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א
ותו
למדתי שזה מה יש,
לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.
היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.
באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.
תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...
כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי
וזה בא ביחד
לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני
גילויים קשים על בעלי לצערי..
קשים מאוד מאוד.
ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.
הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.
הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...
מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.
וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.
במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.
אלסהבאמת מודה לכן מאוד, זה נושא שאני מרגישה שאי אפשר לשתף כל כך מישהו אז מזל שיש את המרחב הזה. אני עוד בבחינת הדברים. אחרי שיח רציני שבא ממנו לאחר מה שאמרתי,
הוא הולך לטיפול רציני בבעיית ההימורים, במסגרת סגורה כנראה..(הוא עשה קצת בירורים בשישי עם המקום בו טופל בעבר...) הוא מבין שיש בעיה והוא הולך לקחת את עצמו בידיים, שיתפנו בשבת את ההורים שלו יחד(את ההורים שלי נשאיר כרגע מחוץ לזה מניחה שנצטרך לפתוח את זה איתם גם בקרוב. ) הם היו בהלם, כעסו מאוד והצטערו לשמוע אבל הם יתמכו בו.
בקשר לבגידה, כן זה עצוב וזה כואב ואין לי מילים באמת לתאר כמה זה קשה(כן יש קצת פרטים שאני לא רוצה לשתף אבל הם כן משפיעים על איך שאני רואה את זה..) אבל לצערי אני יודעת שזה חלק מהמחלה הזו, שאין שיקול דעת ומכור יעשה הכל כדי להשיג את מה שהוא רוצה
אז כרגע הוא הולך להיכנס לטיפול. וכמובן טיפול זוגי. אני שמחה שהוא החליט להילחם.
מקווה שאחרי הכל אני אצליח לסלוח ולהישאר
תודה לכולכן על המילים המחזקות ואני לא הולכת לוותר על עצמי. אני נשארת רק בתנאים שלי.
היי בנות,
למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-
סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100
סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480
למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?
אשמח לתובנות 🙏
מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .
ממליצה על מה שקטן
בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות
כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..
אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש
אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר
תודה על הזווית ראיה
נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה
לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר
הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש
תסתכלי גם על העוצמה
הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.
הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.
מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.
לי את המעבד מזון שלהם
תסתכלי על סרטוני סקירה
לא יודעת לגבי הדגם
אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.
שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.
איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..
ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי
כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...
יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.
עזרת לי מאוד
מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.
אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!
שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר
ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.
אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.
אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.
בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?
אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות
אז היית חסקת אחריות.
אבל את לגמרי "על זה"
לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!
מה עם האייר טאג שרצית?
שימי לגדול בנעל.
ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)
עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.
היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.
מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב
אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.
איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.
בהצלחה!
נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.
אצלנו,
אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.
אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.
הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.
והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.
נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.
ומעניין באמת איך זה קרה.
כל כך מבינה אותך!
רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה
קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.
גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?
וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו
הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...
ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.
אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן
השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו
ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ
זה הגיוני שהוא הלך והלך
הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול
נס ממש וממש משמח שנמצא בריא ושלם .אבל משהו שם בהחלט לא מובן ולא נשמע הגיוני
כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט
אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב
עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום
איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?
אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...
מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.
עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.
אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.
כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.
אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.
אז נהנית מהם ככה.
לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה
שלווה
תחביבים
טיולים בטבע
קשרים חברתיים
בילויים וחוויות משפחתיות
תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה
'כולם מסביבי יולדים'
ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד
שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה
ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא
וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד
אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?
לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר
שייטיב איתך ועם משפחתך
שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️
מעריכה אותך מאוד!
מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...
ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)
ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.
מתפללת בשבילך לטוב❤️
וכפי הנראה סיימנו.
בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.
אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..
הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,
כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק
ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..
פחות...
הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.
פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.
יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.
ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.
לכי עם הלב שלך
יכול להיות שההריון הזה לא יהיה בסיכון ויהיה רגיל לגמרי
ו36 זה גיל סבבה
אז עשינו הדברה רק בחוץ. כי המדביר אמר שהמקור זה מהמלטת חתולים ולא חייב להדביר בבית.
שיתפנו את המשכירים שלנו והם התעקשו שהם ישלמו. הגיוני כי זה היה בשטח שלהם.
עכשיו המשכיר פנה לבעלי ואמר שזה שהם שילמו על ההדברה זה היה לפנים משורת הדין. הביא לו תחושה שהוא לא היה צריך לשלם.
הקטע שהוא ואשתו ישר אמרו שהם ישלמו ואפילו אשתו אמרה לי "בבקשה אתם לא משלמים אל תשלמו כלום"
הביא לנו חשק לעזוב את הדירה. איך יצאנו לא בסדר אם זו הצעה והתעקשות שלהם?
אוף
לי נראה שהם פשוט רצו שתדעו שהם לא מתחייבים לשלם אם יהיה שוב צורך.
היא אמרה שלא תשלמו והוא כנראה חושב שכן
הייתי משתתפת בתשלום וזהו
בסוף הם באמת לא חייבים לשחם לכם על ההדברה
אבל תכלס אם זה משו שכנראה יחזור על עצמו הייתי שוקלת אם להאריך חוזה שם.
חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות
כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים
הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).
בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב
אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.
קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח
באלי שיגדלו כבר
אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי
לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.
חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים
אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן
רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל
לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.
הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍
מנשא טוב מציל חיים, תנסי
ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל
משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית
יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺
מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי
מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות
זה יכול להיות קשוח הרבה זמן
כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות
להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור
תקופה קשוחה ממש,
אבל זמנית ועוברת..
אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.
אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.
תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.
חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗
ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים
זה פשוט קשה מאוד מאוד
אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין
היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות
לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה
אבל כן זה היה קשה מאוד!!
את נמצאת בשלב מאתגר.
מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.
לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.
מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)
והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).
את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.
מנסיוני, מה שהכי עוזר-
לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.
אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.
נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.
עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם
משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.
מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה
אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה
ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה
וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה
באלי להנות מהן להיות בטוב
בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה
הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה
והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש
אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…
כל טיפ יתקבל בברכה
הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭
אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.
איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.
שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.
לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!
שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)
שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.
יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).
והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...
בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).
ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...
הרבה כוחות ומזל טוב!
אצלי גם כולם צמודים ..
ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת
וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו
חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.
בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל
אני לומדת את המקצוע
אני לומדת את עצמי שם
לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי
לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי
לומדת לחשוב יצירתי
לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים
לומדת לעשות איזונים
לומדת לקחת בפרופורציות
לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק
ובעיקר
לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי
אז לא ישנתי.
.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה
לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך
באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד
ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות
וזה עובד
ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו
קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים
אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה
אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי
הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים
ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו
וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות
ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר
וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך
ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר
שזה באמת זמני ושווה את זה
מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה
אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע
כמה שאפשר..🩷
תודה לכן
