משו ברובע, לא זוכרת את השם עכשיו

ספר מיוחד

וגם שומרת השערים

ושפויה בשבי

ולא חייב דוקט מבדוגמאות

פתוחה ךעוד

ביקשת שמות של ספרים ולא סופרות אבל פשוט כל הספרים שלה מדהימים והם גם המשך אחד של השני.

מחולקים לטרילוגיות, אבל בסוף הדמויות חוזרות בכל מיני אופנים אז ממליצה לקרוא לפי הסדר..

הבעיה היא שאחרי שקוראים אותה כל השאר נראים שטחיים😏

ותמיד לבחור

שוברים תשיקה כשצרבו החולות

וגם עת לקרוע ועת לתפור של רחל פומרנץ

להתראות ילדים של יהודית פריינד (גם בית מספר 5, אבל פחות מתאים למה שתיארת)

בקרוב אצלך של בת פלוני היה מצחיק ועצוב 

חיה הרצברג

האמת

לא אוהבת ספרות חרדית

במחילה..מנסה לאהוב וקראתי הרבה במשך השנים

אבל לא ברמה של להלל סופרות

ולכן מחפשת המלצה על ספרים ספציפים ולא סופרות..

כי לכל סופרת ראיתי שיש ויש

תודה רבה 💖

כל כך מעוותים, (אהי שייכת לזרם הזה אגב ;) ) פעם קראתי מאמר מאוד מעניין על זה

אם את רוצה ומענין אותך אצלם לך..

לכן כתבתי לך בתגובה אחרת ספרים ספציפיים

יש 2 ספרים חרדים אבל הכי לא חרדי שאני אישית כל כך אוהבת אבל הם טיפה קשים לקריאה

1. ראויה - מדבר על פגיעה מינית, ספר מדהים מדהים מדהים ממש חובה

2. הכל סיפור של פיקסלים - מדבר על אלימות במשפחה, כנל ספר מטורף

ספרים שממש הולכים איתך אחרי הקריאה

בכוונה כתבתי על מה הם מדברים שאם לא מתאים לך אל תקראי..

בנוסף, יש אתר שנקרא בין הזמנים, כל יום חמישי יוצאים 2 סיפורים בהמשכים ובדרכ (לא תמיד) סיפור בודד

אתר מאוד מאוד מוצלח, כמובן לא הכל הכל התחברתי תקראי סיפורים שהיו

אם את רוצה המלצות ספציפיות למשהן שאני אהבתי - בכייף

את ראויה קראתי ממש בנשימה עצורה בלי להפסיק

רק ממש הפריע לי שהזוגיו שלהם מתוארת ככל כך תקינה וטובה

זה לא הגיוני שיש כזאת בעיה בזוגיות בלי שזה משפיע בכלל על התקשורת

בטח לא אחרי שנתיים שלימות

קראתי ראיון עם הסופרת שהיא מתייחסת לזה

אבל בגדול זה לא זוגיות תקינה כי רואים שהבית ששלוימי גדל הןא כל הזמן ברח מהתמודדות וניסה לגשר ולקבל וזה בדיוק המודל שהוא עושה עם דבורה מנסה לטאטא את. הבעיות

מה שבעצם דבורה לא צריכה, היא צריכה גבר שדווקא ינער אותה

בקיצור אין כמו דיוני ספרים😍

אם אהבת ראויה ממליצה לך ברמות על הכל סיפור של פיקסלים

בספר כתובת בשם עט של שרי לוין

והכל סיפור של פיקסלים- תמר (כותבת על עצמה)

אני יכולה להשיג אותם?

חנויות ספרים רגילות?

הכל סיפור של פיקסלים - pixelstory.co.il

לא קראתי את ההודעה שלך עד הסוף 🤦‍♀️

איסתרק וכל הסדרה- אם לא קראת זה חובה!

ממש כמה רמות מעל כל הספרים שאני מכירה

וגם אדמה פראית מוצלח ממש!!!

אמנם לא קראתי אותו עדיין

אבל בעלי טוען שזה הספר הכי יפה שלה

של איסתרק 

כל הספרים של שרה מלוביצקי- יש חלק שמיודעים לנערות אבל נהנתי לקרוא אותם

חומות של נייר- מיה קינן

מה שנכון נכון, דואט, הלוואי שתיהי, המשך יבוא- דבורי רנד

הפרש

וסיפור ברובע

מכורה לסידרה של ממלכה במבחן לעולם אני יאהב את זה

גם רותי קפלר לדעתי מדהים ומטורף- תנסי את שניה לפני האור או הנורמלי האחרון (יש עוד)

אהבתי גם את פחות או יותר של דבורי רנד

אנוכי מבקש

מוקאדם

מיה קינן- כל הסדרה של ממלכה במבחן נדירה

הדרן - מ. מילר (נראה לי)  

הנורמלי האחרון ואנוכי מבקש 

הם לא של דבורי רנד הם של רותי קפלר

מומלצים ממש!

ובין היתר, גם 'מסומן' יפה - של שלושה סופרות ביחד.

בכל אופן, מנסה לכתבו כאן שמות של ספרים (חרדיים) שלא כתבו:

לכן הים מלוח/מירי סגל (ספר פנטסיה אלגורי מעט)

לא חיפשתם אותי/תמר מור (יש לו גם המשך)

תחנות, אדום לבן, הלוואי שתהיי/דבורי רנד

אחד מאלף/מיה קינן (ספר מדע בדיוני)

לחיות וחצי/רותי קפלר

הפרש/חיה הרצברג

אל תשכח את השמיר/נעמה (חוה רוזנברג)

אם תשמעו/אסתר קוין

הפיל הלבן מהרצליה/חוי שטיגל

(יש לי עוד המלצות, מקווה להיזכר בהמשך)

ויש סטטוס של מישהי חרדית שנותנת המלצות לספרים טובים - אם תרצי אתן לך את מספרה באישי.

ומפאת אאוטינג וגאווה לא אמליץ פה על הספר שאני כתבתי🙈 אבל באישי אפשר...

אבל לא תמיד י שבספריה

אבל בטח תמליצי

הכי טוב

אגב אני מכירה מלא חח אז מעניין אם תחדשי

ובטח ץמליצי בפרטי

״בנפול תרדמה״ ספר מופרע לגמרי אבל מעניין מאוד עם מסר חזק

וספר מהמם מהמם גם לא חרדי אבל נקי לגמרי בשם

מלאך של עינת א. שמשוני שמאוד אהבתי ממליצה בחום. (אני קניתי באפליקציה)

יש משהו קצת דומה בזה ששניהם מדברים על מלאכים ;) אבל התוכן וההגשה לגמרי שונים

במיוחד אם היא חרדית בהגדרה...

בכל אופן:

לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו/הרב ליאור אנגלמן

עבודת קיץ/ענת דומן

אותה אבקש/מיכל פלהיימר

בואי הרוח, כעפעפי שחר/הרב חיים סבתו

עד שינוסו הצללים, האסופי מנרבתא/הדסה קלוש

(זה מה שזוכרת עכשיו, אולי יש עוד)

וכותבת לך באישי

יש לו גם את בשפריר חביון שמאוד אהבתי.

וגם את תיאום כוונות על מלחמת יום כיפור (סגנון קצת אחר אבל גם יפה).

כנל לרב סבתו.

יש גם שניים של הרב אייל ורד- 'בדרך סיפרתי מעשה' ו'עד שמצאה', שניהם סיפורים קצרים, אבל אני ממש אהבתי.

לא המלצתי כי להבנתי הפותחת מחפשת ספרים ארוכים.

בספרים של הרב סבתו והדסה קלוש המלצתי על אלה ש*אני* הכי אוהבת...

לא קשור אלייך/פסי שלאס

לא שאלתי/חיה לוברבום

איקס עיגול/נ. ארי

כמה שיותר/עדינה פרלוב

חדר המתנה/איילה גרין

מחלק התמונים/יעל רועי (אלגוריה)

אם תשכחי את עצמך/אורית חזן

לדהור עם הרוח/רחלי לביא

באה בלילות/רחלי רבינוביץ

פירורים/מירי סגל

של ר.ל קליין.

ספר על השואה.

עמוק אבל לא שיעור של רבנית בסמינר

את "לך לך בני", אחד הספרים האהובים עליי!

ספר אוטוביוגרפי ישן על קורות המחבר שברח מפולין ברוסיה הסובייטית במלחמת העולם השניה. שנון, חכם, מעניין מאוד וערכי

על יהודי אמיץ מאוד ברוסיה הקומוניסטית, שנעצר על זה שהקים ארגון לימוד עברית, שבת רעב בכלא, ובסופו של דבר ב"ה שוחרר והיום חי בישראל.

(גילוי נאות - חבר של אבא שלי, עוד מרוסיה, ועד היום שכן שלו...).

הספר נקרא 'קול הדממה', של אלכסנדר חולמיאנסקי. לי היה ממש מעניין לקרוא.

כשניסיתי להיזכר איך נקרא הספר שלו עשיתי חיפוש בגוגל עם השם שלו, שגיליתי שיש עליו כתבה בבשבע שמספרת קצת על סיפור החיים שלו. מי שזה מעניין אותה - ממש ממליצה על הספר המלא.

/news/371026

של רותי קפלר

ואשא עיני

של ליבי קליין

כמובן סדרת ממלכה במבחן של מיה קינן

בכללי הסופרות שרשמתי כמעט ולא התאכזבתי משום ספר 

וריח הגרניום שבמרפסת

לא זוכרת שמות של הסופרות

אני אהבתי את ילדה נוף.

עשיתי רשימה ונראה מה יש בכלל בספריה הקטנה שלנו חח

אבל תמיד מהמרת סתם ומתבאסת

אז כיף לבא עם המלצות

לבוא לכאן עם רשימה של ספרים שיש אצלכם בספרייה (שנראים לך טובים), ולשאול כאן אם יש מישהי שקראה אותם ויכולה להמליץ...

אגב, לפעמים יש ספריות שאפשר לבקש בהן שיקנו ספרים מסוימים - אולי גם אצלכם זה כך...

קריאה מהנה!

הפרש של חיה הרצברג - מצטרפת לממליצות.

לא חרדי אבל דתי ונקי:

סולם גנבים - חדש של ליאור אנגלמן. ראיתי שכבר דיברו על ספריו הקודמים.

ספרי אמונה אלון, יפהפיים: שמחה גדולה בשמים, נפשנו חיכתה, בית על מים רבים, ותכתבו: אהובתנו ואולי יש עוד.

ספרים של חיותה דויטש.

ותכתבו: אהובתנו

כתוב יפייפה

אבל עצוב ואין לו סוף טוב

של הסופרת "בתיה ענה" (מניחה שזה שם עט) אהבתי אותו ממש.

יש לה גם עולם נכה שנהינתי ממנו

ספר בשם עולם גרוש- אהבתי אותו. רק מעצבן ממש לקרוא אותו מהמסך

כאן הנורמלים מתגרשים, ויש כאלו שלא מתגרשים- והם השונים באוכלוסיה. ההתמודדות שלהם שונה, ההסתכלות עליהם...

הלוואי שמישהי תרכז את כל השמות המומלצים לרשימה אחת שאוכל ללכת איתה לסיפרייה. עצלנית שכמותי😅

אולי @השם בשימוש כבר.

בכל אופן, באמת כבר מזמן תכננתי לערוך רשימת ספרים מומלצים... נראה אם אגיע לזה...

בינתיים הבינה מלאכותית עשתה עבודה חלקית- בלי שמות הסופרות..

אסכם את רשימת הספרים המומלצים שעלו בשרשור:

ספרים מומלצים:
1. צומת הדרורים
2. אלמונית מקצה המחנה
3. סיפור ברובע
4. תשע לפנות בוקר
5. שומרת השערים
6. שפויה בשבי
7. סדרת ספרים של ליבי קליין
8. ראויה (של שרי ברלינסקי)
9. הכל סיפור של פיקסלים
10. איסתרק וכל הסדרה
11. אדמה פראית
12. חומות של נייר
13. דואט
14. הלוואי שתהיי
15. הנורמלי האחרון
16. אנוכי מבקש
17. ילדה נוף
18. רגע לפני שנאבד

ספרים של סופרים דתיים/חרדים מחוץ לז'אנר החרדי:
1. בנפול תרדמה
2. מלאך 
3. סולם גנבים
4. קול הדממה

כי מסתבר שהיא לא יכולה לפתוח קישורים (בכל זאת היכולת שלה כנראה מוגבלת;))

וביקשתי שתרכז לי את כל השמות של הספרים המומלצים. לפי האורך היא פספסה כמה וכמה..

אבל בהודעות נפרדות כל פעם הוספתי

ולא על הכל רשמתי סופרות כי בכל זאת התעצלתי

עכישו במקום להתעכב לבחור ספר בלי להכיר

אני אתעכב על לקרוא ולבחור מהרשימה הארוכה😂

אולי חלקם מתאימים גם לנוער, אבל לא לגיל עשר.

אפשר לפתוח שרשור נפרד עם המלצות לגיל הזה😊

20241128152735.docx

לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

3 תנועות בחצי שעה.

אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

בגיל הזה לא מובן מאליו בכלל..

ב"ה שיש פירות 

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

לא נכון להתחתן בלי מציאת חן.

אבל אולי שווה להעמיק ולא לחשוב על זה תקופה ולחזור ולבחון אם זה עדיין שם אחרי העמקת הקשר.

כי לפעמים כשהלב נפתח גם מציאת החן קוראת. 

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

ילדתי עם סימפי

ממש לא יכולתי לזוז בסוף תשיעי. הייתי צריכה עזרה בפעולות הכי הכי פשוטות...
נורא נורא חששתי לקראת הלידה!

ילדתי בלי אפידורל, לידה טבעית.
במהלך הלידה הייתי במקלחת, עם דולה מדהימה שממש ממש עזרה לי.

שם מתחת זרם המים החמים ממש היה לי מוצלח. לא כ"כ הרגשתי את הסימפי, הצלחתי לקדם את הלידה. הדולה התאימה את התנועות ליכולת שלי.

אז בגדול רוב הלידה היתה ב"ה ממש טובה. ממש הפתיע אותי לטובה! היה מדהים.

אבל - !!!

לא הסכימו לי לידת מים. לא היתה מיילדת מתאימה וגם רצו לבדוק לי פתיחה, ולשם כך חייבו אותי לצאת מהמים ולעלות למיטה.

זה היה בלתי נסבל. לדעתי קרוב לחצי שעה ניסיתי לעלות למיטה עד שהצלחתי. כאבי איוב.

שם הייתי בפתיחה 8, המיילדת פקעה לי את המים, והתהפכתי לעמוד על הברכיים על גב המיטה (פעולה כואבת אימים, אבל תנוחה הרבהההה יותר מוצלחת מאשר לשכב), לחיצה וחצי והוא יצא.

ב5 דק האחרונות הייתי עם גז צחוק. לא הצלחתי לנשום מרוב הכאב. באמת ראיתי שחור. וכל הלידה עד אז הייתי מעולה בנשימות, שעזרו לי ממש.

הכאבים לא היו באותה סקלה של הלידה הקודמת. שגם אותה ילדתי בלי אפידורל, וגם בה הייתי במקלחת עד פתיחה מלאה. ואז עוד לחצתי 50 דק. מה שפה בכלללל לא היה לי.
בקיצור, אם את מתחברת ללידת מים, אני ממש ממליצה.

סליחה שלא היה לי רק הרגעות...

ואני ממליצה לך לקחת דולה שקצת יודעת מה זה סימפי. הדולה שלי ממש ממש ממש עזרה לי.

אחרי הלידה, עדיין הייתי צריכה עזרה בלעלות ולרדת מהמיטה, ובלהתכסות וכו

אבל תוך יומיים כבר הרגשתי הרבה הרבה הרבה יותר טוב.

לידה קלה ומהירה!! ושיעבור לך ברוגע ובנועם!!

ולא הבנתי אם היה יותר כואב בראשונה או בשניה

שאלה איומה איך נמצאים במיטה ככה

מטורפת

ומלחיצה :/

די סליחה שהלחצתי!!!

אבל באמת גם יחסית הרגעתי...

זה היה רק חצי שעה של כאב

כל שאר הלידה היתה מדהימה!! באמת!!

את חושבת לקחת אפידורל? אולי זה מכהה את הכאב? שווה לברר.

לא באמת לא הסכימו במים, אבל בפועל זה נקרא לא להסכים..
היא אמרה לי כל הזמן בואי קודם נבדוק פתיחה. ו- מה? תוציאי מהבית בכניסת שבת מיילדת? (צריך אחת שמתאימה ללידת מים, ולא היתה אז במחלקה)

ועד שכבר בדקו לי פתיחה היא אמרה לי שעד שימלאו לי אמבטיה אני כבר אלד....

ממש אכזבו אותי בבית חולים שם. זה לא סתם היה חלום שלי, זה ממש הצלת נפשות בשבילי המים. ובאמת סוף הלידה היתה לי מאוד מאוד קשה.

ולא הרגשתי כלום.

בלידה הראשונה עם סימפי' שזו היתה לידת תאומים, איך שקמתי מהמיטה לראשונה מהלידה הרגשתי בן אדם חדש.

בלידה האחרונה, לקח לי כמה חודשים עד שהמצב התאפס

כמובן שבימים שאחרי הלידה זה השתפר מאד

אבל החלמה סופית היתה רק כמה חודשים אחרי.

ועד עכשיו, שנה + אחרי הלידה, אם אני מזיזה משהי כבד עם רגל אחת זה מחזיר לי את הכאב לכמה ימים.

ממליצה מאד להצטרף לקבוצה של סמפוניה. יש להם הרבה מידע יעיל ומועיל

מצרפת לך את הכתובת מייל שלהם, תבקשי שילחו לך חומר simfihelp@gmail.com

בהצלחה

שתהיה לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

בחודשים האחרונים כבר ניה קשה ממש, בהריון השני היה יותר קשה ונכנסתי מזה ממש לדכאון

בלידה לא הרגשתי אותו אבל. שתיהן בלי אפידורל,באחת הייתי עם גז צחוק

ממש אחרי יום הייתי כמו חדשה מבחינת הכאבים וחזרה אליי שמחת החיים

בלי אפידוראל

בחלק מהלידות זה היה ממש קשוח.

הקטע הקשה היה לרדת מהבית ולעלות לאוטו ולרדת ממנו,לעלות למיטה,סיוט,אבל בחויה אחר כך זה פחות מה שזכרתי,אחרי הלידה היה בעייתי יותר לקח המון זמן עד שהסתדר הכל.בחלק לקח כמה שבועות עד שחזרתי לעצמי.

בלידות שהיה לי אפשרות להתכונן ולהכין את הגוף לפני ההריון ותוך כדי ההריון היה קל יותר בפער גדול.

אמרו לי שהלידה קלה יותר כי המפרקים גמישים לכן בפועל הלידה יותר קצרה והתינוקות יוצאים החוצה בקלות.

וזה היה החויה שלי.

מה שכן חשוב שהמיילדת תכיר ותדע איזה תנוחות בלתי אפשריות או לא בריאות.

במעיני הישועה יש להם מילדות ספציפיות לנשים עם סימפי והיה לי חויה טובה שם

(לא לקחתי אפידורל כי רציתי להיות יותר במודעותכ די לא לגרום נזק)