זהו, שאני לא בטוחה שהוא - הריון ולידה

מכאן מובן שלא מדובר ברב עם גישה והסמכה לטפל בנפש האדם. 

לאישה ׳מורדת׳

לאיים בגירושין

להביא ׳אסמכתא דתית׳ לדיבור כזה

זו התנהגות רעילה ומניפולטיבית

ממש לא כדאי לקיים יחסים אלא להציב גבול שדיבור כזה לא יכול להתקיים והחיים לא ממשיכים כרגיל אחרי דיבור כזה, עד להתנצלות עמוקה והבטחה שזה לא יחזור על עצמו לעולם.

אם המצב הוא כזה שהוא בכלל העיז לחשוב או להגיד כאלו מילים, אני מסופקת אם הוא מעצמו יבין שהוא צריך להתנצל. 

אולי גם צריך להציב גבול שהחיים לא ימשיכו כרגיל עד שילך לטיפול.

ועוד חושבת שזה בסדר להבליג על זה שהיה לו קשר עם מישהי

נשמה, תתעוררי!!

תפני מיד לעזרה מקצועית

וממש לא להתכופף לאיומים שלו

את צריכה להתחיל להאיר ולהעיר את הרצונות שלך ואת הסטנדרטים שלך

מה עם מה שאת מרגישה בכל הסיפור?

אני אשמה ב100 אחוז בזה שהוא בגד בי

כי בגלל שאני לא קיימתי איתו יחסים, הוא חיפש בחוץ!!

אני לא יודעת איזה רב הוא שאל, אבל אם את כן - הייתי חוזרת אליו עם הסיפור כדי לדעת ממי הוא מקבל ואיזה תשובה את מקבלת כדי להבין אם זה בעיה של הצגת הסיפור באופן חד צדדי, או בעיה רצינית יותר

כי אם בעלך שיקר,כדאי שהרב יידע מזה, שגם זה קיים, ולא לתת עצות כאלה על סמך שמיעה של צד אחד. בכל זאת, רבנים הם גם בני אדם

ואם הרב מבין, הייתי מבקשת ממנו שידבר עם בעלך אם הוא מקבל ממנו

אבל זה לא במקום טיפול! 

הבינה שהיא חיה תחת אלימות, והעיזה לקחת את הצעד ולבקש עזרה מהרווחה. (היה לה קשה לזהות כי זאת לא היתה אלימות פיזית, אלא אלימות מילולית ו*מניפולטיבית*, ולעצרינו אלימות כזאת הרבה פעמים מלווה בזמנים טובים מאוד ורעים מאוד, והזמנים הטובים גורמי לאישה הרבה ספקות עם עצמה אם היא אולי לא מגזימה ברוע שיש בו בזמנים הרעים. לא משנה, ניסחפתי קצת בתיאור )
אז מספר שנות הנישואין לא מעיד על כלום.

ועם כל העדינות - מה שאת מתארת לא תקין.
ולא מגיע לך כזה יחס.
ועצם זה שהוא מצליח להכניס אותך לספקות עם עצמך אם את בסדר או לא, מורדת או לא, כש*הוא* הבעיה - זאת בדיוק מניפולציה.

אני ממש ממליצה לך ליפנות לעזרה *מיקצועית*, ולא לרבנים, זה לא התפקיד שלהם.
 

סליחה על הישרות. אבל אני באמת דואגת לך....

למה את מאפשרת למצב הזה להמשיך?

אכן בעייתי ואת הקורבן

אבל יש את החלק שלך

את מאפשרת להתנהגות הזו להשתלב בחייכם

אפשר להחליט לעזוב

אפשר להחליט להישאר אבל לשים גבולות ברורים

אם את לא יודעת איך לעשות את מה שאת רוצה, כדאי לך לפנות לעזרה. אל תמשיכי לאפשר את זה, מגיע לך חיים נורמלים ולא נצלניים.

מבחינתי מצב כזה היה מוביל ישירות לגירושין 

לא מעבירים כזה לסדר היום זה בגידה

חבל לך לוותר על החיים שמגיע לך

מקווה שהעצה שלי במקום, לא מספיק מכירה איך הולך הייעוץ איתם.

וחיבוק על מה שאת עוברת. להבין שהבעיה אצלו זה כבר התקדמות. 

תפנו לטיפול איזה קישקושים יש לו- שידבר עם רב רציני, תלכו לדבר ביחד עם רב.

להפך בשליש הראשון לפי הרמב"ם צריך להמעיט ביחסים וזה עוד אצל מי שיש חשק. לרוב זו תקופה שבאמת מאופיינת בחוסר חשק מיני

סליחה שאני נחרצת, אבל רבנים הם לא הכתובת למצבים כאלו.
והם יכולים לעשות יותר נזק מתועלת.

אפשר להייעץ עם רב רציני שיוכל לדעת להראות לו את הבעייתיות שלו ולהפנות אותו לטיפול מקצועי. (וגם בזה אני מסופקת. צריך אנשי מיקצוע מאוד מומחים כדי שיוכלו להבחין במניפולציות ואלימויות מוחבאות)

אבל לא לחשוב שרב יכול לטלפל בכזה מצב ובכזה סגנון של בן אדם. 
יש רבנים שלא עברו שום הכשרה, ומתיימרים לדעת לטפל, והם יכולים ליגרום יותר נזק מתועלת.

להתייעץ עם אנשים שהם לא *מומחים* באנשים מניפולטיבים ואלימים מהסוג הזה.

יכולים גם ליפול בפח של המניפולציות, ובימקום לעזור לאישה - להאשים אותה.

זה מצב נורא....

בדרך כלל, ולכן אני ממש מתכווצת מהמחשבה של לדבר על זה עם רב, כי אני יודעת שהוא יצדיק אותו ולא אותי

הגבר תמיד צודק, והאשה מחוייבת למלא את צרכיו

רב נורמלי גם לא יגיד שטויות כאלה. בגלל זה אמרתי רב רציני

לא התכוונתי שילכו לטיפול זוגי אצל רב, אלא הוא טועה לעניין קיום היחסים בהלכה בין בני זוג, אז שרב יסדר לו את העניין הזה

הכל בעייתי מאוד (מהצד שלו)

את חייבת עזרה מקצועית

ולא עזרה של רב.

בטח לא ה"רב" שבעלך מתייעץ איתו

שהחובה על הגבר לענג את האישה אם היא מעוניינת, ולא ההפך

ואם האישה מקיימת יחסים ללא רצונה אז זה נחשב כמו אנוסה או משהו כזה וזה אסור

אני לא רוצה לפרט יותר מידי כי את הסיפור שלי מכירים הרבה אנשים בחיים האמיתיים

הייתי במצב מאוד דומה (בעניין העקרוני. לא היה אצלנו את הקטע הדתי אבל כן היו הרבה האשמות שקיבלו 'אישור' מ'גורמים מוסמכים', היו גם קשרים עם נשים שכמובן היו אשמתי)

גם אני חשבתי  בשלב מסוים שאני יודעת שאני בסדר והבעיה איתו אבל רק אחרי תקופה בנפרד במבט לאחור הבנתי עד כמה הייתי רחוקה מהבנה אמיתית למצב שבו אני נמצאת

מה יש לך לעשות איתו? למה להישאר? את אוהבת אותו?

אם יש לכם ילדים משותפים, האם הישארות איתו תהיה בסופו של דבר לטובתם?

הסיכוי שהוא ישתנה הוא אפסי

אלה החיים שאת רוצה?

לא שכל כך פשוט אחרי גירושין (אצלי הסיפור נגמר טוב ואני נשואה באושר אבל יודעת שברוב המקרים זה ממש לא ככה)

השאלה היא אם הסבל שלך עכשיו לא נורא יותר מסבל של להיות גרושה

(את כן צריכה לקחת בחשבון שמטיפוס מהסוג הזה לא פשוט בכלל להתגרש, הוא לא יעשה לך חיים קלים)

אני יודעת שבכלל לא שאלת לגבי גירושין אבל ההודעות שלך כל כך כאבו לי.. כךכ כך החזירו אותי לשנים הקשות שלי

למרות שאני התגרשתי אני חושבת שהיד היום מאוד קלה על ההדק ומתגרשים יותר מידי בקלות. אני ממש נגד גירושין ובעד עבודה קשה אבל יש מקרים שבהם אין עם מה לעבוד ואין שום ברירה אחרת, לי נשמע שזה במקרה שלך

הוא לא יערים קשיים, והוא גם אמר את זה

מה את חושבת על הכיוון הזה?

אם זה המצב למה בחרתם להכנס להריון?

הירידה שלי בחשק המיני

היו לנו תמיד עליות וירידות, בזוגיות

אבל עכשיו זה די מערער

טיפלתם בזה?

לא תקין בכלל להסתכל החוצה עד שאין גט

זה נראה דפוס התנהגות שלו, כל עוד את עושה כרצונו הכל בסדר, אם את חורגת מה׳כללים׳ שלו, הכל נהיה לא בסדר והוא ׳רוצה להתגרש׳ ׳יחפש בחוץ׳

זה לא עליות ומורדות

זה חיים שהם תמיד  לפי הקפריזות שלו

בנושא ההתמודדות עם זוגיות רעילה

מצרפת קישור למישהי עם תוכן מעולה

TikTok - Make Your Day

מצערת, אך מוכרת.

מדוע אנשים בוחרים בהריון כפתרון?

1.תקווה לחיבור מחדש: בני זוג עשויים להאמין שתהליך ההריון והולדת הילד יקרבו ביניהם מחדש או ייצרו משמעות משותפת שתחזק את הקשר.

2.תחושת מחויבות: יש הסבורים שהילד יגרום לבן/בת הזוג להרגיש יותר מחויבים ולהשקיע בקשר.

3.לחץ חברתי או משפחתי: בחלק מהמקרים, החברה או המשפחה עשויים ללחוץ להביא ילדים, מתוך אמונה שזה “ישפר את המצב”.

4.בריחה מהתמודדות עם הבעיות: במקום להתמודד עם שורש הקשיים בזוגיות, הריון נתפס לעיתים כדרך להסיח את הדעת או לדחות טיפול במערכת היחסים.

זה ממש לא הסיפור אצלינו

בזמן שנכנסנו להריון המצב הזוגי שלנו היה ממש בסדר

ואני האחרונההה, שיכנס להריון בשביל לשפר מצב זוגי

זה הריון ivf, שחיכינו לו הרבה זמן

אני מניחה שזה לא חדש לו העניין של חוסר חשק

מה שונה עכשיו מפעם..?

אתם לא מדברים על זה..?

תוך עשרה שבועות המצב הדרדר עד כדי כך שבעלך מדבר על בגידה וגירושין? ולפני זה הכל היה בסדר?

לא יודעת, לי אישית זה נשמע מוזר.

לא יודעת מה מצבך אבל כשיש ילדים משותפים (מלבד ההריון הנוכחי) זה יכול לסבך הרבה דברים

מה את רוצה?

להמשיך לחיות איתו?

ברגע שהוא יצטרך לשלם מזונות הוא יתחיל לקלוט שהוא לא רוצה גירושין

ה"מזונות".

בנוסף, יש הרבה דרכים בהם גבר יכול לא לשלם מזונות (יש גם מקרים בהן האישה משלמת) #רק_אומר.

הערה צדדית בלי קשר לנושא השרשור.

דבר שני - כתבת באיזה שרשור שאת חרדית, אז מניחה שהוא לפחות מכיר את הלכות נידה. 7 ימי מחזור + 7 נקיים, בום, יוצא שבועיים ללא יחסים, בהוראת ההלכה, אז באיזה עולם ייתכן שרב יגיד שזוג שלא מקיים שבועיים יחסים הוא לא זוג??? זה ככ נפוץ גם בלי להכניס עניינים של חשק. ושבועיים זה באמת כלום…

דבר שלישי - נפוץ מאוד מאוד שלנשים אין חשק בהיריון. לא חושבת שזה אומר שהגברים של רוב הנשים האלה יוצאים ו״מחפשים בחוץ״ (איכס איזה מונח דוחה). את אשכרה מגדלת את התינוק שלו ברחם שלך!! הוא קולט כמה זה מדהים ומטורף וכמה את אישה מדהימה? כנראה שלא, כי הוא אלים וזה לא מעניין אותו.

בקיצור… סליחה על האמוציות, אבל תחפשי לך עזרה ובדחיפות! את חיה עם גבר רעיל ואלים, ואני לא יכולה אפילו לתאר לעצמי כמה זה קשה, אבל בשבילך, בשביל הילדים, אתם באמת חייבים עזרה. להישאר במקום בלי לנקוט בפעולה זה פשוט לא נשמע לי כמו פתרון במקרה שלך… 

אם אין לך את הכוחות ובעלך כל כך צדיק, תגידי שראית כתם. זה יקנה לך כמה ימים של שקט.

בזמן שקט הזה את חייבת להתייעץ עם גורם מטעמך, ששומע את הצד שלך ומייעץ לך מה לעשות.

השורה האחרונה שלך עשתה לי חץ בלב😥💔

יקירה, המצב לא תקין. בבקשה תפני למישהו בעולם האמיתי שיעשה לך סדר בכל הדבר הסוער הזה.

יש את ארגון יד לאישה שמלווים במצבים כאלה, או בת מלך.

מה שברור זה שהוא טועה! את צודקת, וצדיקה, וטובה, וחייבת לדאוג לעצמך!

אל תקיימי יחסים כשאת לא רוצה, תהיי קשובה לעצמך בבקשה! אם מעניין אותו פתאום הלכות אז ממש אסור לו לקיים אתך יחסים במצב כזה.

ובד’’כ מי שמנפנף באיומים שונים ומשונים עושה את זה כי הוא יודע שאת תיבהלי מהם... אבל הרבה פעמים יש מאחוריהם חלל ריק (אבל לא תמיד).

וכל מה שאמרו לך פה על להתייעץ עם רבנים- אני רוצה להוסיף פה כנ’’ל על התייעצות עם יועצים ועסקנים ומדריכי כלות וחתנים למיניהם. זה לא המקרה לקחת צ’אנס שמישהו יעשה עוד נזק, את צריכה מישהו מקצועי שיבין היטב מה מתרחש כאן.

בבקשה, תפני לדבר עם מישהו בעולם האמיתי! דואגת לך ממש. זה לא ייגמר בזה.

אני לא יודעת מי הרב ומה בעלך סיפר לו, והאם זה אמת מה שהוא טוען שהרב אמר.

בכל מקרה ברור שאיומים מכל סוג שהוא זו לא דרך להגיע ליחסים

ובטח לא לפי היהדות.

נשמע שיש כמה דברים מאד לא תקינים, ואני מציעה לך בהקדם האפשרי לפנות לייעוץ ותמיכה מקצועיים ולקבל

הדרכה איך להתנהל מולו.

שולחת חיבוק גדול. בבקשה אל תשלימי

לא עם בגידה, לא עם איומים לחפש הבחוץ, לא עם איומים כדי לקיים יחסים.

יחסים זה ביטוי של אהבה ורצון לקרבה, וכשעושים אותם ממקום אחר הם עלולים ליצור נזקים. רגשיים, רוחניים ופיזיים.

את ראויה לטוב❤️

מאד מיוחד? נו נו... זה באמת לא העניין. העניין שמבחינת בעלך בך הבעיה והוא משתמש באיומים ועיוותים בשביל להכריח אותך לעשות דברים שאת לא רוצה. הוא יכול להביא את כל העולם שיגיד שבך הבעיה- זה ממש לא משנה ולא הופך אותך לאשמה. זה לא משנה את המציאות, לא משנה אם מי שהוא מביא ממנו צידוק לדבריו ומעשיו זה רב, יועץ, מדריך, קוסם או אינסטלטור.

ספציפי על היחסים.
הנקודות שהעלת, והמעט שכתבת מעידים על משהו שורשי שלא תקין בכלל.

כתבת פה על זה שהוא מבחינתו מוכן להתגרש.
מה איתך? למה את מוכנה לחיות אם אדם שמתייחס אליך ככה, ובנוסף גם אומר לך שהוא רוצה להתגרש?

איך הוא עם הילדים? 

 

משהו לא תקין לפניו אחריו וכנראה בלעדיו.

דבר ראשון תפני לקבל עזרה מקצועית❤️

אם הוא תלמיד חכם מווחד ששניכם מקבלים ממנו, אולי שווה שגם את תדברי איתו,

אבל!! דבר ראשון עזרה מקצועית.

אחרי שתוכלי לפרוס את הסיפור כולו ולעומקו, ידעו להכווין

אותך אם זה רלוונטי איכשהו או לא (ככל הנראה לא..).

אם יש הערות ניהוליות, יש לדווח על ההודעה/שרשור, ולא לכתוב ע"ג הפורום.

תודה.

תני לי לשלוח לך חיבוק.

אבל אחד מנחם כזה, ארוך.

אני בטוחה שזה לא מתחיל ונגמר בסיפור הזה,

ויש הרבה מסביב.

תהיי חזקה, את כל כך הרבה יותר מאשר פרטנר ליחסי אישות.

אני לא אומרת אף פעם קומי ולכי. אני נגד זה, אבל לא בכל מחיר.

אהובה, אל תשכחי מי את ומה את שווה.

ואף אחד לא יערער את זה, בטח שלא בעלך.

את לא "חייבת" יחסים לאף אחד.

את נושאת את התינוק *שלו* ואת כל ההשלכות הפיזיות של זה. כן. גם בשבילו.

והוא צריך להעריך את זה מאוד.

אגב- מדין מורדת מבחינה הלכתית בבית הדין הרבני הוא אכן יכול לקבל עילת גירושין למעט שיש לך סיבה טובה. להיות בהריון זו סיבה מצוינת ואין לו עילת גירושין.

שולחת כוח ועוד כוח ואם את רוצה לדבר בפרטי את מוזמנת.

רק מזכירות שמדובר במרחב וירטואלי, אי אפשר לדעת מי עומדת מאחורי כל ניק ומה ממה שהיא מספרת הוא אמיתי.

(ואם ניק/ית פותח/ת בשיחה בלי שהיתה חלק מהדיון על גבי הפורום, ובלי היכרות מוקדמת מהפורום - זה מעלה את הסיכוי לטרול שמנסה לנצל את המצב).

אז מזכירות לכולן (בעיקר לפותחת, וגם לכל שאר משתתפות הפורום) - להיות זהירות במיוחד בשיחות בפרטי, לא להמשיך אם משהו מרגיש לכן לא נעים, ומוזמנות תמיד לדווח לנו על כל דבר שמרגיש לכן לא מתאים.

המנהלות

אבל

אני לא טרול חח

ולא מטריד/ה

אבל האזהרה היא כללית.

לפעמים יש ניקים שקוראים שרשורים כאלו ופונים ישר בפרטי, בלי להשתתף בשרשור. וכמו שכתבתי - זה בדרך כלל יותר חשוד.

וחוץ מזה שהאזהרה תמיד נכונה, ותמיד צריך זהירות, גם מול ניקיות ותיקות שנראות בפורום אמינות. אם משהו בשיחה לא מרגיש נעים - אז בכל מקרה נכון לעצור ולדווח.

(וכבר היתה פה ניקית שהיתה ותיקה וההודעות בפורום לא היו חשודות, ובכל זאת הטרידה נשים, וגם אחרי שנחסמה חזרה כבר כמה פעמים בשמות שונים, ואין לנו אפשרות לדעת בוודאות שהיא לא שוב פה...).

והתחיל איתי בעקבות איזה שרשור שפתחתי

ב"ה חסמתי

לכן יש אזהרה כללית מלדבר באישי, במיוחד על נושאים רגישים.

הרבה מהשיחות הבעייתיות מתחילות כשיחות תמימות ובמסווה של רצון לעזור, והתחבאות של צניעות מלדבר על כך בפומבי,

ואז כשיש פתיחות והיענות מהצד השני, ההטרדה קורית.

את יכולה ללמוד על זהירות ברשת, זה לא משהו ספציפי לפה.

היום מזהירים הרבה מהתכתוביות באישי סתם עם שחקנים אנונימיים בכל מיני משחקים שהילדים משחקים בהם ויש צאט פרטי ואז ה' ישמור.

הרבה פעמים לא דווקא מי שמשתתף בשרשור הוא צד להטרדה (יכול להיות שכן) אבל לפעמים כל מיני מטרידים שנחשפים לשרשורים כאלה תוספים על זה טרמפ ומגלגלים שיחה.

בקיצור כמו שיש תמרור זהירות ביציאה מכביש מהיר למרחב בינעירוני, ככה יש אזהרה מגלישה מהמרחב של הפורום למרחב הפרטי.

זה לא אומר שזה אסור, זה אומר שיש לזה את הסכנות של זה וצריך לשים לב לתמרור.

או יותר נכון

הטריד נשים והתחזה לאישה...

על הסיסמה לניק האנונימי, או לפחות נתנה אותו בהסכמת המנהלות.

זה היה הלם

בכל אופן, עדיף להפסיק את הדיון לדעתי 

התגובות!

אז אתמול בערב , עשינו שיחה רצינית, והגענו להבנות,

באמת שהוא לא עשה את זה מרוע, או מכל מני סיבות שבנות כתבו כאן,

תידה על העיצות ההכלה והחיבוק!

שאיזה יופי שהגעתם להבנות. ושכיף שכולם פה טעו בהבנת הסיטואציה.
וטוב שהתברר ששום דבר לא נבע מרוע.
וזה באמת מה שהתכוננתי ליכתוב.

אבל אז חזרתי וקראתי שוב את כל ההודעות שלך, והם כולם צועקות משהו אחר. 

אני ממליצה לך כן לקחת לתשומת ליבך את כל מה שניכתב כאן. את הרי לא סיפרת את התמונה המליאה, אז יכול להיות שטעינו, אבל לא תפסידי מלמצוא מישהו בסביבה שלך שתוכלי לשתף אותו ולקבל חוות דעת אובייקטיבית על המצב.

גבר שאומר לאשתו שהוא כבר בדרך לבגידה, ואפילו יותר מ"סתם בדרך"-

זה דפוס חשיבה מעוות.
אולי זה נוח להתעלם מזה, אבל אם זה דפוס החשיבה שלו-זה יחזור. הוא חי בתודעה שאת כלי לסיפוקו, ולא רואה את העבודה שאת בהריון תאומים (!!!)
מי שמעז לאיים בבגידה\בגירושין ללא כתובה לאישה במצבך הוא בבעיה עמוקה וקשה.
ניכר שהתרגלת ל"פנינים" שלו. אני מציעה לך בחום ללכת להעצמה אישית כדי להבין שאת ראויה ליחס הרבה יותר מכבד מזה.

באמת כדאי למצוא מישהו שלא מכיר את בעלך ועדיף שגם כמה שפחות אותך כדי לספר לו את הסיפור שלך  ולשמוע ממנו איך זה נראה

(ואשתף שבסיפור האישי שלי הייתי בהמון ייעוצים וכולם ראו את המצב האמיתי וניסו להגיד לי ואני חשבתי שאני מבינה ויודעת והדברים לא עד כדי חמורים ותמיד יש סיכוי לשינוי.. עד שבמקרה פתחתי את ליבי לפני איש כמעט זר והפעם הזאת פתחה לי את העיניים. מהנקודה הזאת התחיל השינוי שלי)

בימים שטוב

השמש זורחת

ןלא מבינים על מה בכלל היה הסער לפני זה, ומרגישים במקום אחר. אבל אחררר לגמרייי שאפילו מתחרטים שהתלוננו.

שתדעי שימים לבנים אבל ממש לבנים ושחורים שהם ממש שחורים זה דגל אדום מהבהב.

(בכל זוגיות יש גם ימים כאלו וכאלו אבל לרוב הם לא מוקצנים עד לשם)

שולחת לך עוד קצת כוח והלוואי שאני טועה

התנהגות רעילה לא חייבת לנבוע מרוע, זה יכול להיות חוסר מודעות והרגלים לא טובים.

הרעילות לא נעלמת כשאתם בטוב, היא מחכה בפינה לצאת מתי שמתאים.

ממליצה לך ללמוד על התנהגות רעילה, כי יש לך הרבה מה לעשות מהצד שלך, לפעמים מספיק שהצד שנפגע שם גבולות ברורים שאינם נחצים לעולם, כדי שהזוגיות תתנקה מהרעילות. לפעמים זה לא מספיק אבל בוודאי מגן עליך מפגיעה.

לא תקין בשום צורה.

השורה 'באמת שהוא לא עשה את זה מרוע או מכל מיני סיבות שבנות כתבו כאן' מטרידה אותי,

כי נשמע שבעצם את באיזה מקום מצדיקה אותו ואומרת שההתנהגות שלו לא הייתה נוראה כמו שזה נשמע.

אבל, ההתנהגות שלו כן היתה נוראה, וכן יש בה סימני אזהרה של זוגיות אלימה או רעילה, או בעייתית בצורה אחרת.

זה לא משהו שצריך לעבור עליו לסדר היום, וגם אם זה לא נעשה מרוע ההשלכות על הזוגיות, עלייך וגם על הילדים עלולות להיות קשות.

מבינה הכי בעולם את הרצון לומר עכשיו הכל בסדר ולעזוב את הנושא עד הפעם הבאה, אני לגמרי ככה שונאת לצאת מאזור הנוחות שלי ומעדיפה לחשוב שהכל בסדר, אבל אני מצטרפת להמלצה למצוא לך מישהי במציאות, רצוי דמות טיפולית אם אפשר, להתייעץ איתה על הנושאים האלה. 

גם אם הוא לא עשה את זה מרוע- הוא עדיין עשה את זה וזה המושגים שלו, והימור קטן- הוא גם יחזור לעשות את זה או דברים דומים.

אל תוותרי עלייך. מגיע לך להיות מכובדת, אהובה ומוערכת. גם אם הדרך לשם קצת ארוכה.

גם אם זה היה רגע של נפילה שלו- התשובה שלך על זה (לאו דווקא במילים) חייבת להבטיח שזה לא יקרה שוב.

מצטרפת להמלצה לא להישאר בלי ליווי וטיפול גם אם כרגע הכל דבש. שתפי מישהו אמיתי! חכם ומקצועי, שיעזור לך להרגיש טוב לטווח הארוך.

חשוב לי להעיר שאומנם הוא לא עשה את זה מרוע, אבל הוא כן עשה את זה מתוך עולם הערכים שלו.

שהוא שגוי ומנוגד לעולם התורה.

אתם חייבים הכוונה טובה.

מקצועית.

ובלתי תלויה.

כלומר הכוונה אובייקטיבית.

ממליצה להתייעץ עם פורום מיכל סלה.

עצות תורניות אתם צריכים לקבל מרבנים בעלי שיעור קומה.

לא כל אחד שלמד 2 דפים ומעביר שיעורים ביוטיוב הוא רב.

שיעור קומה זה הרב זילברשטיין, הרב מוצפי, הרב דוד חי אבוחצירא.

בכוונה כתבתי גדולים, כדי שתדעי למי להשוות, כשתחפשי אחרים.  

רוצה לומר לך שאת בסדר גמור ותשנני לך את זה.

אצלינו שאלתי לגבי מורדת ואמרו לי שזה לא נכון.

בעלי לשעבר פנה לבית הדין בטענה שאני מורדת

ולא התקבלה טענתו.

אני ממש ממליצה לך שתלכי לטיפול מקצועי ותקבלי כוחות

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.