שבא לידי ביטוי ביתר שאת אצל הסבא מסלבודקה,

הרעיון הוא שכל מעשה הכי קטן של האדם הוא למעשה עצום עד אין חקר ותכלית. אם אנחנו מבינים את האדם כציר העולם אז כל תזוזה של מילימטר בציר יכולה להניע מרחקים עצומים בשמיים, שנמצאים מהלך 500 שנה מהארץ.

הסבא מסלבודקה מרבה להביא דוגמאות שבהן פגם מינימלי במחשבה מביא חורבן אינסופי לדורות ולעומתו גרגיר של כוונה טובה אפילו אם בקושי בא לידי מעשה מביא ישועה וברכה עצומה מסוף העולם ועד סופו. לא ברור בדיוק איך הכל מתחשבן בסוף, אבל לא נראה שזאת המטרה.

בכל־מקרה מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי 400/500.

אם אתה מחליט לעשות תשובה אמיתית על מעשיך הקודמים, הם נמחקים, כמו שכתוב ביחזקאל.

אחרת, מקבלים שכר על המצוות ונענשים על העבירות.

על כל הפעמים שסיפרתי לחבר על הפקק בפתח תקווה שגרם לי לחזור מאוחר מהעבודה?

אגב, העניין עם דברים בטלים לפי זה הוא ביטול תורה, לכן מן הסתם שלימוד תורה מכפר על זה.

יש מדרגה שבה שיחת חולין על הא ודא היא מצווה, קצת לנקות את הראש ולפוש

אי־אפשר "לגנוב" מדרגה שהיא לא שלך, בן־אדם שביום אחד יחליט שהוא בתענית דיבור לנצח, זה לא ילך והוא פוגע בעצמו ובתהליך הטבעי של ההתקדמות הרוחנית שלו

ומאידך במדרגה מאוד גבוהה יכול להיות שאפילו לימוד תורה הוא בגדר עבירה, כי זה לא לימוד תורה באיכות, או שחסר בזה לשמה, כו'

לא צריך להיבהל פשוט צריך לדעת מהי המדרגה שבה אתה נמצא כרגע ומה אתה יכול לעשות בגבולות הגזרה שלך

ולאט־לאט להתקדם והדברים יבואו מאליהם, בשלב מסוים כשהמוח כולו תורה אז גם אין חשק לדיבורי סרק

שדברים בטלים הם איסור תורה? כלומר לא עניין של הדרגה של האדם?

אז יש דיבורים שנצרכים לנפש אוקי, אבל לפי הגר"א מתחשבים בשמיים על כל מילה עבור כל אחד...

איתה או דברי תורה או כלכלת בית.

כאמור הכל לפי המדרגה של האדם

לא כל שיחת חולין היא דברים בטלים

וגם אם כן לא ניתן לקפוץ ממדרגה למדרגה ואדם לאו דווקא נתבע על מה שאינו יכול לעשות

יכול להיות שנתבע על זה שהיה צריך להשקיע יותר כדי לעלות למדרגה גבוהה יותר

בכתבי האר"י (או בשמו... או בשם תלמידיו... לא זוכר) הוזכר איזה חסיד שפעם אחת הסיח דעתו מהתפילין ב"ובא לציון" כי הבן שלו נפטר ונענש על זה

כאילו OK יש כזאת מדרגה אבל אם להתחיל לבנות את העולם הרוחני ישר לפי החשבונות האלה, זה לא מוביל לשום מקום

שהאיסור על דברים בטלים הוא בבית המדרש, ברמה של פשוטי עם כמונו.

נשאר רק להבין למה לא מוזכר (או שכן מוזכר ולא ידעתי) שאיגרת הגר"א נועדה למקובלים.

וזה גם הסגנון של נפש החיים ותנועת המוסר ממשיכי שיטת הגר"א שאמנם ממוענים לכלל העם אבל אי־אפשר באמת לעמוד בכל מה שכתוב שם

המטרה היא בעיקר לעורר את תשומת הלב אל דברים שאדם דש בעקביו ובכלל לא חושב עליהם, לכן הגעוולד

ויכול להיות שהייתה מאז ירידת הדורות לכן המדרגות האלה נראות לנו מאוד רחוקות כי הן באמת כאלה וזה לוקח זמן לטפס לשם

[נדמה לי שבעיקר לאשתו, אבל איני בטוח]

אם קוראים מחקר רפואי ומבינים ממנו שכולנו נמות בגיל 40 כי יש באוכל שלנו הרבה כולסטרול - כנראה לא הבנו את המחקר נכון (או שהמחקר מזויף).

אם לומדים את חוברת ההוראות של מטוס בואינג ומבינים ממנה שהמטוס יתרסק בכל פעם שיירד עליו גשם - כנראה לא הבנו נכון את חוברת ההוראות.

אם קוראים איגרת שכתב רב ומבינים ממנה שכולנו נהיה בגיהינום - כנראה לא הבנו את האיגרת נכון (או שהיא מזויפת, או שהוא רב מזויף וכן הלאה).

וכן על זו הדרך.

בהנחה שהאיגרת לא מזויפת והגרא הוא לא רב מזויף, נשארת האפשרות שההבנה הייתה מוטעית.

שהבנו את הדברים כפשוטם, במקום כדרך להגיד "אל תדברו דברי הבל, זה מאוד לא טוב".

הרי כשרבי יוחנן אמר "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא" אנחנו לא מבינים את זה כפשוטו. ברור לנו שרוצח שיברח לארץ ישראל בשביל להינצל מהגיהינום, לא יצליח בכך. 

אלא אנחנו מבינים שזאת פשוט הייתה דרכו להגיד "זה מאוד חשוב להלך בארץ ישראל, מדובר במצווה גדולה".

וכן "כל האומר תהלה לדוד בכל יום" ושאר הדברים שחז"ל רצו להדגיש את חשיבותם, אך כנראה לא באמת התכוונו שמי שיעשה זאת מובטח לו שהוא בן העולם הבא בלי קשר לשאר מעשיו.

באיגרת הרמבן כתוב שמי שתעלה על ליבו מידת הענווה, יצליח בכל דרכיו ויזכה לחיי העולם הבא.

מן הסתם הוא רצה להדגיש את חשיבות מידת הענווה, ולא באמת העלה על דעתו שאנשים ענווים בוודאי יצליחו בכל אשר יעשו בעולם הזה או בעולם הבא...

מה אלו דברי ההבל החמורים כל כך? הוא דיבר על דברים מותרים, ולא על דברים שנאמרים בשבת או בבית כנסת עליהם הוא מפרט לאחר מכן.

אסור לספר בדיחות?

ודרך כלל בעניין כל הדברים שהדבור טוב בהם ושהוא רע בהם, העידו חכמי המוסר על אחד מחכמיהם שהיה ממעט בדבור מאוד, ושאלוהו מה היא סיבת שתיקותך ברוב עם רוב חכמתך, ואמר בחנת בדברים ומצאתים נחלקים לארבעה חלקים, הראשון דברים אין תקוות תועלת בהם ויש יראת נזק, וזה כל דבר נבלה בהוצאת דבה ולשון הרע ודומיהם, ועזיבת החלק הזה מבוארת, והשני דברים שבהם תקות תועלת ויראת נזק, כהרבות בכבוד אוהב על אף שונא, לכוונת התנשאות לזה והכעסה וקטרוג למתנגדיו, ועזיבתו ראויה אולי יקדם הנזק ויתאחר התועלת, והשלישי באין תקוות תועלת ואין יראת נזק, כרוב ספורי המאורעות איך היה זה העניין ואיך סודר על זה הסדר, ובכלל כל עניין שיחה בטלה ודבר יושבי קרנות, והחלק הרביעי בחכמות ובמעלות ובצרכי האדם ההכרחיים ובמוסרים במדות ומה שהוא ממינם, כשבח המדות הטובות והדבקים בהם, כדי לעורר השומע לקנותם [...]

ואמר כשאני שומע הדברים אני בוחן אותם ואם אמצעם מזה המין אענה אף אני חלקי, ואם יהיו משאר החלקים אחריש מהם, והנה כלל בזה כל מה שבארנו במה שראוי לדבר עליו ובמה שהוזהר להחריש ממנו, והם שלושת חלקי הדבורים, והם נכללים בשלשה שבארנו, ר"ל רכילות וליצנות ולשון הרע [...] והשלישי עניין הליצנות אשר חלק ממנו שיחה בטלה וישיבת קרנות שאין בו צד תועלת ולא יראת נזק והיא המביאתו לכל האחרות ומציאה את האדם מן העולם. [חיבור התשובה למאירי]

לפעמים יש לשיחת חולין תועלת, לשאול את אשתך איך היה היום, לספר לה בדיחה שלא תהיה עצובה

אבל אם נהיה כנים עם עצמנו הרבה שיחות הן סתם בלבולי מוח שבקלות נגררים ללשון הרע ועוד בעיות

וזה לא כזה מופרך כמו שזה נשמע לא לדבר דברים בטלים

כשאנחנו לומדים תורה אנחנו לומדים, כשאנחנו בעבודה אנחנו מדברים דברים של עבודה

כשאנחנו לבד בבית מסתמא אנחנו לא מדברים עם עצמנו על פוליטיקה או איך הזאתי בעבודה עשתה לנו פרצוף...

וכשאנחנו עם אנשים אין חובה לדבר סתם

אתה צריך להבין מהי מהות כף הקלע

ובאופן כללי חיים שלאחר המוות.

לדידי, הדברים ברורים מאוד ומחויבי המציאות. אין פה עונש, רק סיבה ותוצאה. ושים לב שוב "הרבה יותר עמוק מגיהנום" - לאו דווקא הוא! התוצאות שונות כי הכל נמדד מידה כנגד מידה, והמדרגות רבות רבות.

וגם האדם, התודעה, שלאחר המוות שונה בתכלית מהאדם שלפני המוות. והבן דברים על בוריים.

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!