שבא לידי ביטוי ביתר שאת אצל הסבא מסלבודקה,

הרעיון הוא שכל מעשה הכי קטן של האדם הוא למעשה עצום עד אין חקר ותכלית. אם אנחנו מבינים את האדם כציר העולם אז כל תזוזה של מילימטר בציר יכולה להניע מרחקים עצומים בשמיים, שנמצאים מהלך 500 שנה מהארץ.

הסבא מסלבודקה מרבה להביא דוגמאות שבהן פגם מינימלי במחשבה מביא חורבן אינסופי לדורות ולעומתו גרגיר של כוונה טובה אפילו אם בקושי בא לידי מעשה מביא ישועה וברכה עצומה מסוף העולם ועד סופו. לא ברור בדיוק איך הכל מתחשבן בסוף, אבל לא נראה שזאת המטרה.

בכל־מקרה מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי 400/500.

אם אתה מחליט לעשות תשובה אמיתית על מעשיך הקודמים, הם נמחקים, כמו שכתוב ביחזקאל.

אחרת, מקבלים שכר על המצוות ונענשים על העבירות.

על כל הפעמים שסיפרתי לחבר על הפקק בפתח תקווה שגרם לי לחזור מאוחר מהעבודה?

אגב, העניין עם דברים בטלים לפי זה הוא ביטול תורה, לכן מן הסתם שלימוד תורה מכפר על זה.

יש מדרגה שבה שיחת חולין על הא ודא היא מצווה, קצת לנקות את הראש ולפוש

אי־אפשר "לגנוב" מדרגה שהיא לא שלך, בן־אדם שביום אחד יחליט שהוא בתענית דיבור לנצח, זה לא ילך והוא פוגע בעצמו ובתהליך הטבעי של ההתקדמות הרוחנית שלו

ומאידך במדרגה מאוד גבוהה יכול להיות שאפילו לימוד תורה הוא בגדר עבירה, כי זה לא לימוד תורה באיכות, או שחסר בזה לשמה, כו'

לא צריך להיבהל פשוט צריך לדעת מהי המדרגה שבה אתה נמצא כרגע ומה אתה יכול לעשות בגבולות הגזרה שלך

ולאט־לאט להתקדם והדברים יבואו מאליהם, בשלב מסוים כשהמוח כולו תורה אז גם אין חשק לדיבורי סרק

שדברים בטלים הם איסור תורה? כלומר לא עניין של הדרגה של האדם?

אז יש דיבורים שנצרכים לנפש אוקי, אבל לפי הגר"א מתחשבים בשמיים על כל מילה עבור כל אחד...

איתה או דברי תורה או כלכלת בית.

כאמור הכל לפי המדרגה של האדם

לא כל שיחת חולין היא דברים בטלים

וגם אם כן לא ניתן לקפוץ ממדרגה למדרגה ואדם לאו דווקא נתבע על מה שאינו יכול לעשות

יכול להיות שנתבע על זה שהיה צריך להשקיע יותר כדי לעלות למדרגה גבוהה יותר

בכתבי האר"י (או בשמו... או בשם תלמידיו... לא זוכר) הוזכר איזה חסיד שפעם אחת הסיח דעתו מהתפילין ב"ובא לציון" כי הבן שלו נפטר ונענש על זה

כאילו OK יש כזאת מדרגה אבל אם להתחיל לבנות את העולם הרוחני ישר לפי החשבונות האלה, זה לא מוביל לשום מקום

שהאיסור על דברים בטלים הוא בבית המדרש, ברמה של פשוטי עם כמונו.

נשאר רק להבין למה לא מוזכר (או שכן מוזכר ולא ידעתי) שאיגרת הגר"א נועדה למקובלים.

וזה גם הסגנון של נפש החיים ותנועת המוסר ממשיכי שיטת הגר"א שאמנם ממוענים לכלל העם אבל אי־אפשר באמת לעמוד בכל מה שכתוב שם

המטרה היא בעיקר לעורר את תשומת הלב אל דברים שאדם דש בעקביו ובכלל לא חושב עליהם, לכן הגעוולד

ויכול להיות שהייתה מאז ירידת הדורות לכן המדרגות האלה נראות לנו מאוד רחוקות כי הן באמת כאלה וזה לוקח זמן לטפס לשם

[נדמה לי שבעיקר לאשתו, אבל איני בטוח]

אם קוראים מחקר רפואי ומבינים ממנו שכולנו נמות בגיל 40 כי יש באוכל שלנו הרבה כולסטרול - כנראה לא הבנו את המחקר נכון (או שהמחקר מזויף).

אם לומדים את חוברת ההוראות של מטוס בואינג ומבינים ממנה שהמטוס יתרסק בכל פעם שיירד עליו גשם - כנראה לא הבנו נכון את חוברת ההוראות.

אם קוראים איגרת שכתב רב ומבינים ממנה שכולנו נהיה בגיהינום - כנראה לא הבנו את האיגרת נכון (או שהיא מזויפת, או שהוא רב מזויף וכן הלאה).

וכן על זו הדרך.

בהנחה שהאיגרת לא מזויפת והגרא הוא לא רב מזויף, נשארת האפשרות שההבנה הייתה מוטעית.

שהבנו את הדברים כפשוטם, במקום כדרך להגיד "אל תדברו דברי הבל, זה מאוד לא טוב".

הרי כשרבי יוחנן אמר "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא" אנחנו לא מבינים את זה כפשוטו. ברור לנו שרוצח שיברח לארץ ישראל בשביל להינצל מהגיהינום, לא יצליח בכך. 

אלא אנחנו מבינים שזאת פשוט הייתה דרכו להגיד "זה מאוד חשוב להלך בארץ ישראל, מדובר במצווה גדולה".

וכן "כל האומר תהלה לדוד בכל יום" ושאר הדברים שחז"ל רצו להדגיש את חשיבותם, אך כנראה לא באמת התכוונו שמי שיעשה זאת מובטח לו שהוא בן העולם הבא בלי קשר לשאר מעשיו.

באיגרת הרמבן כתוב שמי שתעלה על ליבו מידת הענווה, יצליח בכל דרכיו ויזכה לחיי העולם הבא.

מן הסתם הוא רצה להדגיש את חשיבות מידת הענווה, ולא באמת העלה על דעתו שאנשים ענווים בוודאי יצליחו בכל אשר יעשו בעולם הזה או בעולם הבא...

מה אלו דברי ההבל החמורים כל כך? הוא דיבר על דברים מותרים, ולא על דברים שנאמרים בשבת או בבית כנסת עליהם הוא מפרט לאחר מכן.

אסור לספר בדיחות?

ודרך כלל בעניין כל הדברים שהדבור טוב בהם ושהוא רע בהם, העידו חכמי המוסר על אחד מחכמיהם שהיה ממעט בדבור מאוד, ושאלוהו מה היא סיבת שתיקותך ברוב עם רוב חכמתך, ואמר בחנת בדברים ומצאתים נחלקים לארבעה חלקים, הראשון דברים אין תקוות תועלת בהם ויש יראת נזק, וזה כל דבר נבלה בהוצאת דבה ולשון הרע ודומיהם, ועזיבת החלק הזה מבוארת, והשני דברים שבהם תקות תועלת ויראת נזק, כהרבות בכבוד אוהב על אף שונא, לכוונת התנשאות לזה והכעסה וקטרוג למתנגדיו, ועזיבתו ראויה אולי יקדם הנזק ויתאחר התועלת, והשלישי באין תקוות תועלת ואין יראת נזק, כרוב ספורי המאורעות איך היה זה העניין ואיך סודר על זה הסדר, ובכלל כל עניין שיחה בטלה ודבר יושבי קרנות, והחלק הרביעי בחכמות ובמעלות ובצרכי האדם ההכרחיים ובמוסרים במדות ומה שהוא ממינם, כשבח המדות הטובות והדבקים בהם, כדי לעורר השומע לקנותם [...]

ואמר כשאני שומע הדברים אני בוחן אותם ואם אמצעם מזה המין אענה אף אני חלקי, ואם יהיו משאר החלקים אחריש מהם, והנה כלל בזה כל מה שבארנו במה שראוי לדבר עליו ובמה שהוזהר להחריש ממנו, והם שלושת חלקי הדבורים, והם נכללים בשלשה שבארנו, ר"ל רכילות וליצנות ולשון הרע [...] והשלישי עניין הליצנות אשר חלק ממנו שיחה בטלה וישיבת קרנות שאין בו צד תועלת ולא יראת נזק והיא המביאתו לכל האחרות ומציאה את האדם מן העולם. [חיבור התשובה למאירי]

לפעמים יש לשיחת חולין תועלת, לשאול את אשתך איך היה היום, לספר לה בדיחה שלא תהיה עצובה

אבל אם נהיה כנים עם עצמנו הרבה שיחות הן סתם בלבולי מוח שבקלות נגררים ללשון הרע ועוד בעיות

וזה לא כזה מופרך כמו שזה נשמע לא לדבר דברים בטלים

כשאנחנו לומדים תורה אנחנו לומדים, כשאנחנו בעבודה אנחנו מדברים דברים של עבודה

כשאנחנו לבד בבית מסתמא אנחנו לא מדברים עם עצמנו על פוליטיקה או איך הזאתי בעבודה עשתה לנו פרצוף...

וכשאנחנו עם אנשים אין חובה לדבר סתם

אתה צריך להבין מהי מהות כף הקלע

ובאופן כללי חיים שלאחר המוות.

לדידי, הדברים ברורים מאוד ומחויבי המציאות. אין פה עונש, רק סיבה ותוצאה. ושים לב שוב "הרבה יותר עמוק מגיהנום" - לאו דווקא הוא! התוצאות שונות כי הכל נמדד מידה כנגד מידה, והמדרגות רבות רבות.

וגם האדם, התודעה, שלאחר המוות שונה בתכלית מהאדם שלפני המוות. והבן דברים על בוריים.

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.