בשבועות הראשונים לא אכלתי כמעט כלום אבל עכשיו זה נהיה נורא!! כל הזמן רעבהה

סיוטט

אבל כן רעבה. בור ללא תחתית...

את שותה מספיק?

מיד אחרי הלידה יש לי דודא לאוכל בריא מלא ומשביע

אני בלי שתי כוסות גדולות של דייסת קוואקר לא מתחילה את היום. וזה עוד לא נחשב לארוחת בוקר, זה רק הסיפתח.

אח"כ אוכלת ביצה, ירקות, גבינה, לחם מחמצת.

ובצהריים חתיכה גדולה של בשרי (אני יודעת שאת צמחונית אבל רק לשם הדוגמה) עם קינואה וירקות מבושלים או אפויים.

וממשיכה עם נשנושים וכו'.

באמת שבלי זה לא מתפקדת.

בהתחלה אחרי לידה אני אומרת שאני כמו התינוק, מסיימת ארוחה, מיד מתחילה את הארוחה הבאה.

סביבות גיל 4 חודשים או שזה נרגע או שאני מתרגלת לכמויות האלו, לא יודעת. אבל זה נהיה פחות אישיו.

אני סיימתי ארוחה והתחלתי את הבאה, לא היה הפסקות בין לבין.

להכין דייסת קוואקר זה באמת פשוט, זה כמו להכין נס קפה.

ארוחת בוקר בעלי היה מכין לפעמים בזמן של הכנת הסנדוויצ'ים לילדים.

צהריים לא הייתי אוכלת טרי כל יום, אלא מחממת.

מבשלת לשבת ועוד פעם באמצע שבוע.

וכל יום/ יומיים להכין ארוחה מבושלת משביעה לילדים כשם חוזרים מהמסגרות ואז גם אני אוכלת איתם.

ירקות בנינג'ה או מבושלים הייתי מכינה טרי.

אבל זה לשפוך משקית הקפאה, קצת שמן ושומשום ולתת לזה כמה דקות בנינג'ה ולאכול.

גם דג זה קל להכין ויחסית קל לאכול אם את אוכלת דגים.

באמת אכלתי עכשיו בזכותך דייסת קוואקר (אז מה אם כבר צהריים🙈). הבעיה שאני אוהבת אותה דלילה,אז היא לא מאוד משביעה...

ובעלי באמת היה מכין לי ירקות לארוחת בוקר, אבל הגיע הזמן שכבר אספיק להכביד עליו

אנסה לחשוב איך להצליח עוד...

ביצה זה חלבון ממש מזין וטוב.

ואפשר להכין כמה מראש...

(אני לא אוהבת ביצים קשות אבל מאוד משתדלת לאכול חביתה מ2 ביצים כמעט כל יום, וזה הבדל גדול אם הצלחתי או לא)

זה מתאזן כשלא כל התזונה היא הנקה

אבל כשההנקה מלאה/כמעט, פשוט הייתי חייבת לאכול ומלא!! כדי לתפקד. ממש כמו שאת מתארת.

אגב הארוחה שאת מתארת נשמעת מצוינת. נכון שזה לחם לבן, אז מה? זה אוכל טוב ומזין, זה לא שאכלת שוקולד ועוגה..

פשוט צריך לאכול בתדירות גבוהה יותר...

(מקבלת בקבוק או שניים ביום)

העניין הוא שבאותה נקודת זמן לא מתחשק לי יותר לאכול. רק אחרי שעה-שעתיים אני מרגישה את הבור בבטן ואת החולשה, ואז כבר אין לי כוח שוב ליטול ידיים ושוב להכין לי לאכול... (אני צריכה כנראה אוכל שמשפיע כמו תמ"ל על תינוקות🙈 התינוקת שלי הרבה פעמים מרווחת בין הארוחות אחרי תמ"ל...)

(שזה כמובן קשה לי נורא🙈)

אבל אני לא אתחיל לאכול לפני שאני רעבה, כי אני לא כל כך אוהבת לאכול

ירקות עם אבוקדו או טחינה.

אן מצב שעתיים שלא הכנסת כלום לבטן.

בלי זה ברור שאת לא מחזיקה מעמד..

זה מוכן לאכילה.

תערובת פיצוחים עם יוגורט זה רבע דקה.

לקלף בננה זה לא עבודה, סורי.

גם פירות הדר זה אולי לא תענוג גדול עם הריח בידיים אבל לא לוקח הרבה זמן.

אבוקדו וטחינה די פשוט להכין.

זה גם עניין של הרגל, אבל בעיקר שינוי בראש.

גם לקלף ביצה קשה וחצי לפורר אותה זה פשוט. לא חייב מרקם חלקלק. ככה עם המזלג לחתול לחתיכות גדולות ולאכול עם אבוקדו ולשים קצת לימון ומלח.

מבינה שזה עוד שתי דקות לכל דבר, אבל זה באמת חשוב להתאוששות שלך.

תתחילי מרשימת קניות. זה השלב הקשה, אח"כ מה שנגמר להוסיף כבר לרשימה.

אגב כשאת אוכלת ירקות, תוסיפי קצת שמן זית אם את אוהבת, זה גם יחזיק אותך קצת יותר.

אבוקדו לא תמיד בשל, ויוגורט זוללים אצלנו בקצב אז לא תמיד יש.

את כל שאר הדברים אני לא אוהבת...

(כן, יש לי תירוצים לרוב🙈 שורה תחתונה - אני נשארת רעבה וחלשה...)

אבל אתחיל בבדיקה של הרבה תמרים ושקדים בבת אחת ואאחסן במקרר, כדי שתהיה לי מנת אנרגיה זמינה...

וגם פירות וירקות אנחנו שוטפים כשקונים, מייבשים ומאחסנים במקרר במגירה ללא שקיות.

מוסיפה גם פירות יבשים.

עוגיות גרנולה את אוהבת?

עוגיות טחינה עם דבש?

יוגורט את יכולה לאמץ סוג מסויים שיהיה ייחודי לך והשאר יאכלו מהרגילים.

כי אצלנו שמה הכל במגירות

אבל בטח יש פה מומחיות שיענו.

RISATORP סלסילה, צהוב בהיר, ‎25x26x18 ס"מ‏ - IKEA

אצלי נשמר יופי בשקיות. בעצם אצלי במקרר הירקות והפירות זה רק בשקיות (מלבד חסה שטופה בקופסא) וזה נשמר מעולה

צריך שיהיה יבש כמובן

דורש התעסקות, לדעתי היא מינימלית בהתחשב ברווח שלה.

השאלה היא - את בכלל לא נמצאת במטבח במהלך היום כדי להוסיף את זה 'על הדרך'?

תשטפי בברז

תשאירי לייבוש על השיש ואחרי כמה שעות תעבירי לקופסא במקרר 

תנסי להרגיש את עצמך אחרי שעה, שעה וחצי מההנקה, בטוח תרגישי סימני רעב קטנים

כשמגיעים לבור, בדרכ אוכלים דברים זמינים שהם פחות בריאים כדי לסתום אותו איכשהו

אבל זה כן דורש היערכות מוקדמת

*אני לא עשיתי את זה בזמנו

חכמת הבדיעבד+ 15 קילו עודפים😅

ובאמת אין כוח להזיז את עצמך ברגעים האלה

מצטרפת לבנות שאמרו לדאוג שיהיה משהו זמין ומזין במקרר

למשל ביצים קשות, יוגורט, גרנולה, פרי שאת אוהבת, ירקות קטנים שלא צריך לחתוך (עגבניות שרי ומלפםונים קטנים)

וזה בהחלט מתיש, מבינה אותך

אכלתי בדיוק את מה שאוכלת כל יום

משהו ביום שני הזה גורם לי כל הזמן לחפש אוכל!!!!!!

אמאלה סיוט

זה משהו שלא היה לי הרבה מאוד זמן 

הילדים חוזרים הביתה.... עוד שניה בולעים אותי 😳

בשאר השבוע אני רודפת אחריהם שיאכלו...

בחודש הראשון עד להתבססות ההנקה אני מרגישה שכל ארוחה שאני לא אוכלת טוב משפיעה ישר על החלב...

ובכלל הנקה זה דבר מרעיב בטירוף

גם לא הנקה מלאה

אני אוכלת הרבה מעבר למה שאני אוכלת בהריון

ובסוף הנקה מופתעת כל פעם מחדש מהתחושה של וואו אני יכולה להיות שבעה מצלחת אחת

כל הזמןן

אולי כן כדאי להמשיך לקחת תוספי תזונה

אני ממשיכה עם פרנטל וברזל כל תקופת ההנקה, ככה גם המליצה לי הרופאה

וכן אני יודעת שזה לא פשוט אבל תזונה יותר עשירה וטובה....

אישית אחרי לחם לבן בכלל לא מרגישה שאכלתי

תנסי להוסיף שומן בריא, ביצים, דגנים מלאים.

אפילו קוטג' הייתי קונה 12 אחוז , זה יותר משביע ויותר מזין

(אני יודעת שיש איזה משהו נגד מוצרי חלב שמנים אבל זה שומן יחסית בריא וקוטג זה לא כמו גבינה צהובה זה שומן שהוא לא רווי)

ברור שקשה למצוא זמן לאכול,  גם מנסים לישון כמה שיותר בשלב הזה

אז לחשוב על אוכל מזין בלי הרבה עבודה כמו ביצים קשות חביתה לחם מלא אגוזים וכו

ברזל הפסקתי כשראיתי שההמוגלובין חזר לתקנו בבדיקות הדם של אחרי הלידה.

יש משהו אחר שכדאי לקחת?

וכן, צריכה לשנות את התזונה... נתחיל מקניית לחם מלא.

זה עוד דברים שהתינוק לוקח בהריון ובהנקנ

חוסר בויטמים למינהם יכול לגרור חולשה יתירה

כדאי להיוועץ עם רופא

אני יודעת שיש פרנטל בלי עוד ברזל . יש כמה סוגים 

אם אוכלת אוכל כמו בשר ועוף אז לא רעבה להמון

זמן רק צריכה קצת פירות אגוזים וכאלה .והגוף רגוע פחות מחפש אוכל. אם אוכלים דברים עם הרבה סוכר זה גורר לעוד חטאים מתוקים ...

ולישון טוב זה גם משפיע על השובע 

קטניות כמו ארוחה עם חומוס

קופסת גבינה וכד

אותו עניין 

היום לא שמתי לב לאכול טוב (2 וחצי פרוסות ב11 כשקמתי, אורז ומרק ב17 ותה עם קצת קורנפלקס בערך ב9)

ואני כרגע זרוקה על הספה חלשה כמו לא יודעת מה…

חשבתי ללכת לישון פשוט אבל בעלי אומר (ויש בזה משו) שאם לא אוכל לפני גם אקום חלשה

להניק זה לא פשוט לאנשים שלא רגילים מידי לאכול…

כזה קצת פה קצת שם

כן הוט הכין לי לאכול וכבר אחרי זה הייתי יותר טוב ברוך ה׳

אני ממש לא אכלנית וזה קשההה בהנקה

יותר גרוע לי שהוא מאוחרה ואין לי איך להרגיע אותו תוך כדי הנסיעה, זה ממש יכול להוציא אותי מריכוז וקשה לי נורא לנהוג ככה.

כשהוא לידי אני רגועה ומפוקסת.

הגדולה בת 8

אנחנו קנינו בשלב הזה רכב של 7 מקומות

אבל באמת גם כשהיה לי תקופה של 4 ילדים ורכב קטן, שמתי בוסטר גב מקדימה לילדה הגדולה...

והכסאות המעוגנים (סלקל, כסא בטיחות ועוד בוסטר) שמנו מאחורה... 

אז בקיצור שתי האפשרויות לא טובות....😏

אני אישית לא מחכה לגיל 15 לישיבה מקדימה

קשה ולא נעים בכלל.

שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏

אין קשר לאנטיביוטיקה

זה עצוב אבל זה פשוט קורה

ממש אל תאשימי את עצמך

שהשם ימלא חסרונך במהרה

שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!

אפילו שזה דבר נפוץ

אי אפשר להתרגל לזה

וכל פעם זה קשה

חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה

אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון

זה קשה בטירוףףףף

חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה... 

זה קשה וכואב💕

וזה לא קשור לאנטיביוטיקה

אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל

זה קורה הרבה

לא כל הריון מתפתח לצערנו

אמרו שמותר אז מותר

אין קשר

זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות

בשורות טובות

די, נו, איזה באסה!

מקווה בשבילך שפעם הבאה תהיה בקלות ובמהירות ובידיים מלאות!

איזה קשה ומבאס ככ...

ממש ממש ממש

קחי את הזמן להתאבל... זה באמת אובדן..

ובע"ה שבקרוב יהיו בשורות טובות טובות ורק טוב!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

הקטנה שלי אותו דבר אני מחשיכה את הבית ועולה לישון היא בסוף נרדמת גם..משעמם לה לבד והכל חשוך חוץ ממנורת לילה

אני לא מתווכחת פשוט עולה לישון בעצמי

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי

קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום

אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק

פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית

מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם

לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם

ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה

והופ הילד מבסוט

ומשחק בה עד שנרדם חח

אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו

קצת מבררים, עושים שיחת התאמה ואולי גם פגישה ראשונה בלי התחייבות כדי להרגיש אם זה מתאים או לא...

לגבי השיטה- אני אהבתי טיפול בגישת cbt, עזר לי עם דברים ברעיון דומה למה שאת כותבת. כן מדברים על הילדות קצת כדי להבין מאיפה הגיעו אלינו הדברים שאנחנו מאמינים בהם (לדוגמה פחד מכישלון להבין למה אנחנו מרגישים שאם אנחנו טועים אנחנו כבר לא שווים וכו') אבל לא מתבחבשים בזה אלא יותר מתמקדים באמונות והרגשות שלנו היום

לברר לפני ולעשות שיחת טלפון מקדימה לראות אם מתאים לך, לקרוא כל מיני שיטות טיפול ולראות למה את מתחברת.

ספציפית אם את מהמרכז יש לי המלצה למישהי שמקבלת בפתח תקוה שמתאימה בול לצרכים שלך.

למישהי שלמדה אימון אבל היא מהממת ממש, בכיתי לה הרבה

והיא עזרה לי ממש בנקודה שרציתי אבל גם בכל המסביב שהוביל לזה.

קוראים לה דבורה עמרני

לפני שאת נכנסת את ממלאת טופס מה את רוצה לדעת

ככה זה היה אצלי לפני 4 שנים

ואז מילאתי רק דברים וודאיים

באמת גם לדעתי עדיף לא לדעת את הדברים הלא וודאיים כי זה מאד מערער ולא וודאי..

ככה חשבתי...

בכל אופן, אני לא עשיתי את שניהם (בגיל כמעט 38). אין לי עניין להכניס את עצמי לדאגות טרם הזמן. עשיתי שקיפות עורפית (בעיקר כדי לדעת בזמן אם יש עובר פגום לגמרי, כי אם הייתי מגלה רק בסקירה המאוחרת המשמעות אצלי הייתה כנראה לידה קיסרית שקטה) וסקירה מאוחרת.

באופן כללי אני מעדיפה להימנע מבדיקות ככל האפשר, הן מבחינת החרדות שיש לי סביבן והן בגלל העובדה שאני לא אוהבת חדירה לפרטיות גופי.

החלטות טובות ובשעה טובה!

תסמונות ומקבלים על זה תשובה ודאית.

אם עושים צ'יפ גנטי/אקסום, שאלה בדיקות שלמיטב ידיעתי לא בסל גם בגיל 40, אז יש אפשרות לקבל תשובה שיש משהו "אבנורמלי" בגנים אבל בלי לדעת איך זה יבוא לידי ביטוי. לפני ביצוע הבדיקה אפשר לסמן בטופס שלא רוצים לקבל מידע על תוצאות כאלו אלא רק על תוצאות עם ודאות ידועה וברורה של איך זה בא לידי ביטוי בפועל

תקינות כולל סקירות וניפט אז הגיל שלעצמו הוא לא סיבה טובה לעשות מי שפיר

אבל כמובן שבמי שפיר בודקים עוד דברים נוספים

את צריכה לחשוב עם עצמך לגבי הסיכון במי שפיר אמנל בימינו הסיכון לא גדול אבל כן סיכון משמעותי ולא מאוד נדיר

זה תלוי מה את מתכוונת לעשות עם התוצאות.

לפני הבדיקה הם שואלים אותך על כמה קטגוריות, אם את רוצה לדעת לגביהן: מחלות ילדות, מחלות בבגרות, משהו כזה לא זוכרת,
וגם שואלים אם את רוצה לדעת רק עם זה מעל אחוז ודאות מסוים (לא זוכרת מה הוא) או בכל מקרה.

מה המטרה שלך?

מחלות שניתן לטפל כמו מומי לב וכו', לא צריך מי שפיר בד"כ, רואים בUS וכדו' למיטב ידיעתי.
תסמונת דאון שזה הכי משמעותי כבר בדקת.

האם תפילי אם יהיה בוודאות של 40% סיכון לאוטיזם או סוכרת נעורים? 
אם לא, אז חבל לעשות... סתם מכניס אי וודאויות.