קח כמה ימים חופש מהעבודה

לנוח ולהירגע

ולהקשיב לעצמך

תקופה מבאסת

מזדהה קצת.

כשהנפש מרגישה דכדוך קודם כל בודקים בגוף

האם אוכלים טוב, ישנים טוב בדיקות דם כמו שכתבת וכו'

שהכל עובד תקין, מומלץ גם להוסיף פעילות גופנית

בנוגע לתקופה יכול להיות שיש לך שאלות מסוימות או שאתה עובר בירור עם עצמך, חשוב להקשיב לקול הפנימי ולנסות להבין מה הוא רוצה להגיד ,

גם ככלל עמ"י עובר בירור וכל פרט שותף לו בנפרד

בעז"ה נצלח את התקופה הזאת, כיחידים וכאומה.

שמדובר במשהו גופני לחלוטין.

וכאמור חסר לי שעות שינה שאין ביכולתי כעת למלא.

רכשתי היום טיפות הרדמה, נשאר להתפלל ולקוות לטוב.

יום ראשון אעבור בדיקות דם של פרולקטין.

או לפחות דיכאון חלקי

המסקנה שלי לאחר ניסיון עצום בנושא היא שדיכאון מתפצל לשני סוגים של סימפטומים:

– נגטיבי (חוסר חשק, חוסר הנאה בדברים, בעיות ריכוז) 

– פוזיטיבי (לא במובן החיובי, אלא במובן של מחשבות שליליות אקטיביות כמו רגשות אשם, חוסר תקווה, רומינציה, מחשבות אובדניות)

והמקור מתפצל גם הוא לשני מרכיבים, קוגנטיבי (דפוסי מחשבה בעייתיים כו') ואורגני (חוסר בויטמינים, בעיות הורמונליות, בעיות עם מונואמינים כמו סרוטונין, אבל יכולים להיות עוד מיליון גורמים)

לעיתים כל־מיני חוויות או סיטואציות מלחיצות או זכרונות מודחקים שעברנו יכולים לעשות לנו כל־מיני דברים בגוף (הפרשת קורטיזול מוגברת כו') וזה יכול ולהתבטא כמובן בבעיות שינה כו' כי בסוף גם הקוגנטיבי משפיע על האורגני ולהיפך

לכן כמובן דבר ראשון בדיקות דם

באשר לשינה כדאי לבדוק מה בדיוק מפריע לך לישון או אילו תנאים אפשר ליצור כדי שתישן יותר טוב

כמובן פעילות גופנית / מתיחות כו' כו'

ואולי יש דברים בנפש שמפריעים לך אם זה ממשיך לאורך זמן אולי כדאי לראות פסיכולוג או להתייעץ עם רופא משפחה האם כדאי פסיכיאטר, אם כי לא כברירת מחדל

בתור שליח תן ביס שמדווש המון, לא חסרה פעילות גופנית.

מה גם שהדיכאון שלי הוא נגטיבי לחלוטין 

גם בפעילות גופנית זה לא רק העובדה שזזים (שזה גם חשוב)

לצורך העניין יש הבדל בין להרים קרטונים לבין לעשות מתיחות כיפיות וטאי־צ'י

בדיקות רפואיות כמובן יכולות לתת תשובה הרבה יותר חד־משמעית (אם כן אז כן, אם לא אז לפחות אפשר לדעת שהבעיה לא שם)

ולפעמים אין באמת מה לעשות עם זה פשוט צריך לחכות שזה יעבור

השפת אמת אומר שגם העתים הסגורות הן לטובה

כי תצא תרנ"א

רני עקרה אמרו בגמ' דההוא צדוקי שאל לברורי' בשביל שהיא עקרה רני והשיבה לו רני עקרה דלא ילדה בני רשיעיא כוותייכו ע"ש. [...] וכמ"ש חז"ל בחורבנה העמידה לי צדיקים וז"ש רבים בני שוממה כו' פי' שביותר יכולין להיות ניתקן ע"י העיתים הסגורים שהכל הוא לטובה כי כל ההסגר שנעשה לבנ"י הוא לטובתם וכ"כ בורא ניב שפתים ש"ש לרחוק ולקרוב כו' ורפאתיו. פי' שיש רפואה ע"י הריחוק כמו ע"י הקירוב וכן כשביקש מרע"ה אל נא רפא נ"ל השיב הקב"ה תסגר ז' ימים ואחר תאסף שהי' רפואתה ע"י ההסגר וכ"א חז"ל נגעים יסורים של אהבה הם לכן כ' השמר בנגע כו' ככל אשר יורו כו' שהכל היא רפואה ושמירה לטובה כנ"ל. וכן בגלות כל ימי הסתר הכל לטובה וזהו רני עקרה כמ"ש והבן כי המה דברים יקרים:

ורק לעיתים מאוד נדירות הוא מסיים ב"כי המה דברים יקרים" כנראה באמת זה חידוש פלאי ועצום

כל הכבוד שאתה הולך לבדוק את זה

כל הבדיקות דם יצאו תקינות.

לכן אני אמור ללכת לנוירולוג.

לצערי התור יהיה עוד 3 חודשים, אלא אם כן אצליח להקדים אותו איכשהוא.

אני חייב להוסיף שאני מרבה להתייעץ ולספר הכל לצ׳אט gpt והוא מוסר לי המון מידע והוא מאוד מרגיע אותי.

נשאר רק לקוות שאצליח להקדים את התור, כי פגישה פרטית עולה מעל 1500₪.

אגב, קיבלתי מהרופא משפחה טיפות הרדמה והמצב השתפר מעט, אבל עדיין נמצא בבעיה.

זה הורמון שינה שנמצא בגוף באופן טבעי, בארץ לא מקבלים אותו דרך הקופות חולים בגילאים צעירים, אבל אפשר להזמין מ-iherb וכדומה.

להיות בדרכים/כבישים/אופניים עם מחסור שינה זה מתכון גרוע מאוד... מניסיון

אז אתה יכול לראות רופא פרטי (שנמצא בהסדר עם הביטוח) תמורת הרבה פחות כסף...

א. להיכנס בימי שישי ובמוצש לאפליקציית זימון תורים של הקופה, לפעמים מתפנה תור מהיום למחר כזה

ב. לשקול תור טלפוני אצל נוירולוג, ואז אתה יכול לדבר גם עם נוירולוג שנמצא מאוד רחוק גיאוגרפית (תחפש בצפון, יש שם יחסית תורים). הרי סביר להניח שבדיקה ראשונה הוא רק ידבר או ישלח לכל מיני בדיקות דימות כאלו ואחרות.

ג. ולא כזה מומלץ - הדרך הכי מהירה לראות רופא מומחה זה במיון. אם יש סיבה אקוטית ללכת למיון (רגיל, לא פסיכיאטרי), תבקש הפניה מהרופא משפחה בקופה. לדעתי זה ללא תשלום או כרוך באיזו אגרה של פחות מ50-100 שח.

ד. להתקשר למרפאה של הקופה (למזכירות שלה) שיש בה כמה נוירולוגים, לבקש שיצרפו אותך לרשימת המתנה ותגיד שתבוא גם מהיום להיום (אם אפשרי גיאוגרפית). אולי יעבוד אולי לא. אבל שווה לנסות. 

הרגע הצלחתי להקדים את התור בחודש שלם!!!

האם כדאי בכללי להיכנס לאפליקציה דווקא בערב בשביל לתפוס תור שהתפנה?

להיום ב־2:00!

הנוירולוג מסר שהכל תקין, נתן תרופה לשיפור המצב רוח, הכל על בסיס טבעי ולא ממכר.

מאז יש שיפור רציני, שאפשר לומר שהיה שיפור עוד לפני...

שואל ברצינות.

כי דבר טבעי מבחינת ההגדרה, טבעי – כל מה שמקורו בטבע בלבד ללא חומרים מלאכותיים.  

והעיקר שתרגיש טוב, ותהיה מאושר ושמח, עם מצב רוח טוב ואנרגיות טובות!

רמוטיב. בכללית צריך ביטוח מושלם זהב בשביל לרכוש אותו וגם לקבל מחיר מוזל. ואם אין לך לא ימכרו לך אותו בכלל, ואם תעבור למסלול יקח לך 3 חודשים לקבל את ההנחה, לכן לא משתלם להיכנס למסלול בשביל זה ולכן רכשתי בסופר פארם.

לגבי שינה טובה, אני משתמש בקלמנרבין שלא דורש מרשם רופא

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אני חושבת שהקשיים הפכו אותי לאישה טובה יותר, עם יותר איכפתיות ותשומת לב לאחרים ולקשיים שלהם.

אבל, אני חייבת לציין שהקשיים שלי לא היו קשים כמו שהיו יכולים להיות בנסיבות אחרות, והייתי עם הרבה תמיכה מסביב.

גם בעבר,ברור

גם הנוכחיים.