שבת בשעון חורףחדשה,,

איך אתן מצליחות להתארגן לשבת בנחת בשעון החורף הזה??

מרגישה שלא משנה מה אני עושה בחמישי - בשישי היצר הרע משתלט עליי ואני קצרה ועצבנית.. חשוב לי שלילדים תהיה חוויה טובה מימי שישי, אבל אני רק מרגישה לחוצה כל הזמן, ובאמת שעושה את הרוב בחמישי, אבל עדיין לא מצליחה להיות רגועה מספיק בשישי.

אשמח לתובנות שלכן:

מה סדר היום?

מה מבחינת בישולים?

האם התפריט שונה משעון הקיץ?

מתי אתן מחליטות שעכשיו עוצרים, ומבחינתכן אפשר להכניס את השבת?

אשמח לכל תובנה ❤️

אם את עושה את הרובהמקורית

אז הבעיה היא לא ניהול הזמן וכמה מבשלים או קונים, ייתכן וצריך לעבוד על נינוחות. או על רשימה ספציפית של הכנות בתכנון מוקדם שאחריה את עוצרת וזהו, לשחרר.

ובכל אופן, אני מבשלת בשישי כמעט הכל וגם מנקה. ואני גם אופה. 

זהו, הבעיה היא שאני תמיד מוסיפהחדשה,,

עוד משהו...

נשאר זמן? יאללה, נכין עוד משהו.. ואז עוד משהו.. ובדרך כלל אלה דברים שלא היו בתכנון בכלל..

כי את מרגישה שלא עשית מספיק?המקורית
גם, וגם כי יש עוד זמן, אז למה לא..חדשה,,
כי לא חייב והנחת בבית יותר חשובההמקורית
את לגמרי צודקת, מנסה לעבוד על זהחדשה,,
כבר מהיום בע"ה 
אז בדיוקבשורות משמחות

העניין

אני עושה רשימה מה התכנון.

ומראש אני יגדירה למשל שאוכל זה הכי דחוף

פינוקים אם עד 3 לא הגעתי לזה אני לא מתאמצת על זה בכלל, וסלטים מה שלא הספקתי להכין אני מכינה ממה שיש בערב שבת.

עוצרת הכל למקלחות והתארגנות לשבת.

ואני בנחת.

אני מורידה סטנדרטיםפאף

יותר חשוב לי שלא נהיה עצבניים בשישי.

לרוב בחמישי בערב אין לי יותר מדיי כוח, וגם בעלי לא תמיד נמצא בשישי, אז אני מכינה פחות אוכל-לםעמים אוכלים עם חברים ואז מבשלים רק חצי ארוחה, מבחינת סדר וניקיון-הבית לא באמת נקי לשבת ... אבל זאת תקופה, וזה יעבור

כל הכבוד שאת מצליחה לשחררחדשה,,
זה קשה ממש...
אני מארגנת שבת לבד בדר''כ בעלי עובד עד מאוחרעסק חדש

ועם תינוק בבוקר בשייש


אז הכי מפחדת מלחץץ וחייבת להספיק

אז מתחילה בחמישי עושה כמה שמספיקה

מבקתש מבעלי להכניס מדיח בערב ולהוריד את השבל ולפעמים גם לשטוף


ואז לבוקר משאירה סגירות בישולים וארגון המטבח

וכשהילדים חוזרים

צהרים

ומרתון מקלחות


וכן זה לחוץ אבל בבוקר רגוע לי הקצב

נשמע שמצאת את האיזון, כיף לךחדשה,,
לי אין תינוק ועדיין לחוצהההה עם הלשון בחוץ
לא..שתביני -בבוקר חשוב לי להיות בנחת כאשני איתועסק חדש

ולכן בחמישי משקיעה כמה שמצליחה


אבל מהצהרים שהילדים חוזרים ועד שבת- אנחנו במרוץ


לא בישולים.

אבל רק מקלחוץ ל9 אנשים

צהרים

לגמור לסדר את כל מה שהם מבלגנים

לאפס מטבח

כלים אחרונים

וכו

לא נחים לרגע

ולכן הז מאוד עמוס וככה זה

אבל כן טוב לי שהקצב בבוקר יותר רגוע

וגם הורדתי רף רציני- קונה חלות ,גם עוגה לפעמיםעסק חדש

מבשלת ממממש בדיוק מה שצריך

מרק

אורז

עוף ותפ''א

חמין


3-4 סלטים גג


זהו


רק אם בחמישי נשאר לי זמן עושה מעבר

לא מתארגנת בנחתהשם שלי

התפריט לא משתנה בין חורף לקיץ, בשניהם הוא מצומצם.

אני עושה יותר דברים בחמישי, או בשישי על הבוקר לפני העבודה.

דואגת שהילדים יסדרו את הבית ביום חמישי בערב, כדי שבשישי נוכל לשטוף. (בעלי מסיים את הסדר בשישי בבוקר)

אני עובדת ברצף, כמעט בלי מנוחה, ואז בליל שבת אני הולכת לישון מוקדם.

בשישי בחורף אנחנו אוכלים ארוחת צהריים יותר מוקדם, ואז זה משאיר יותר זמן להתארגן אחרי.

אצלי התפריט רחב גם בחורףחדשה,,
כנראה זאת הבעיה וצריך לשחרר קצת..
תמיד יום שישי יהיה לחוץ, גם בקיץ וגם בחורףמתואמת

בכל אופן, מה שאני עושה בעיקר:

מבשלת את האוכל ביום חמישי

ומשתדלת לתקתק את רוב הסדר בבוקר של יום שישי. (מספיקה בדרך כלל רק את אזור החדרים, כולל שירותים ומקלחות. חייבת לציין שהבת הגדולה שלי נמצאת בבית בימי שישי בדרך כלל ועוזרת לי המון...)

חשוב לי שהחדרים והסלון והמטבח יהיו מסודרים ושטופים. מוותרת הרבה פעמים על כביסה מקופלת בארונות, על סדר בחדר אורחים ועל פינת משחקים מסודרת (היא באחריות הילדים, ואני משתדלת לשחרר ולא לעמוד עליהם יותר מדי כדי לסדר אותה. זה קשה...) בעתות הדחק גם אוותר על כיור ריק לגמרי מכלים, אבל כן אשתדל שלפחות הסביבה תהיה נקייה.

ובעיקר - משתדלת לתת לילדים "חיבוק של שבת" אחרי הדלקת נרות (ביחד עם הממתק של הדלקת נרות), כדי לפייס אותם על כל הפעמים שהתרגזתי...

מקסים החיבוק של שבתחדשה,,
ועל כביסות אין מה לדבר.. לא מקפלת בשישי בכלל.. רק באמצע שבוע. ואם לא הספקתי - לא נוגעת, אין לי זמן לזה..
אנחנו לא מקפלים כביסה אלא מניחים בארונות בסלסילותמתואמת
ובכל זאת מצטברות ערמות נוראיות בסלסילות המקדימות שבמסדרון... (כרגע זה בעיקר תפקיד הילדים, למיין לארונות, והם לא אוהבים לעשול את זה בדרך כלל)
אצליoo

השלווה חשובה יותר מהכל

לכן הבישולים שלי לשבת פשוטים ולוקחים גג שעה כולל לארוז בתבניות לכל סעודה

(וגם בעלי מבשל חלק)


כביסות אני עושה לפי הכוחות

נקיון בעלי עושה את הרוב והבית נקי כל יום ככה שאין לחץ על שום ניקיון


גם ככה הרגשתי שימי שישי שלי צפופים מידי, לכן התחלתי לבשל הכל בחמישי וגם לכבס יותר במהלך השבוע, מתכננת למחר להשאיר שישי ריק ומיועד למנוחה בלבד.

הלוואי שהיה לוקח לי שעהחדשה,,
איזה כיף שאת מצליחה לשמור על השלווה. מדהים בעיניי
זה לוקח לך שעה בגלל שאת עושה מהרעלמא22

או בגלל שאת מכינה דברים יחסית פשוטים ומהירים / פחות מגוון?

גם אני באותה בעיה של הפותחת..

גם וגםoo
מכינה רק דברים פשוטים ורק בדרך קצרה
איפה הלחץ נכנס?שומשומ

בישולים?

ניקיון?

תעסוקה לילדים?


תבררי עם עצמך ושם תשפרי…


לדוגמה אצלי ראיתי שהאנרגיה ביום שישי הולכת על המרדף שהבית ישאר נקי לשבת.

הפתרון מבחינתי היה (גם לימות השבוע) שואב שוטף רובוטי. ואז הבית נקי כל יום כל היום..


אם זה יושב על הלחץ מהבישולים, אז הכנה מראש זה הפתרון

וכן על זה הדרך 

אני חושבת שהשואב הרובוטי יכול לעזורהמקורית

אבל בית נקי לא מסתכם בלהעביר שואב שוטף שמשאיר רצפה נקייה

צריך לפנות אותה הרי

יש כלים

שטיפה ממילא לא לוקחת ככ הרבה זמן, גם להעביר סמרטוט לא, כל הזמן הולך על להחזיר דברים למקום לדעתי. ואת זה השואב שוטף לא עושה

ממש...שימציאו מכונה שמסדרת. אני אשלם הון על זהיעל מהדרום
וגם מכונה שמקפלת כביסה ושמה בארון!קטני ומתוק
אני בעד!יעל מהדרום
אוספת -ממיינת כל דבר למקום או לזבל או לכביסהעסק חדש

ומחזירה

זה חלום חיי

יש כזהענבלית

קוראים לזה עוזרת בית.

כמה עשרות שקלים לשעה וזהו😅

אם יש לך המלצה טובה, אני קונה🤣יעל מהדרום
לצערי אין לי😂ענבלית
זה בעיקר עוזר כי מסדרים לכבודהוואלה באלה
ואל תשאלו אותי איך אני יודעת😂
לא מספיק עוזרמחי
צריך לתכנת אותה שוב ושוב איפה המקום הנכון של כל דבר
אז אצלישומשומ

אני מכינה את הבית לשטיפה תוך כדי שהוא עובד.

כך שזה חצי מהזמן. (כנ״ל יכולה לשטוף כלים כשהוא עובד)

בישוליםחדשה,,
מכינה מראש, ועדיין.. תמיד "מוצאת זמן" לעוד משהו ועוד משהו.. מרגישה שזה חזק ממני
אין דבריםoo

שחזקים מאיתנו


יש בחירות שגויות

יש טעות בשיקול דעת


היכולת לשנות נמצאת ביכולת להכיר בטעות וללמוד ממנה.

לפעמים צריך לעשות טעות שוב ושוב רק כדי להכיר בה וללמוד לעשות שינוי.

^^תגובה מדוייקת!אמאשוני

לפעמים הפנינים שלך נבלעים בתוך שרשורים.


@חדשה,,

הייתי עוזבת עכשיו הכל, לוקחת דף/ פלקט

מעתיקה מילה במילה מה ש@oo

כתבה פה.


מוסיפה למטה:

הרצון שלי: להכניס שבת בנחת

הטעות שלי: להוסיף דברים שלא לפי התכנון.


שימי לך את זה מ8:00 בבוקר מול העיניים.

כל פעולה, כל סיר, כל תכנון תסתכלי ותחשבי אם עולה בקנה אחד עם היעד שהוא להכניס שבת בנחת.


דקה לפני הדלקת נרות תדרגי מ1 עד 10 האם את מרוצה מהאיזון בין להכין שבת מושקעת לבין להכניס שבת בנחת.

משבוע לשבוע תראי אם את מצליחה להשתפר, אז את בדרך הנכונה!

ואם את רואה שממש ממש חשוב לך להוסיף את הדברים, אז תכניסי אותם מראש לתכנון ותבדקי איך עושים את זה מלכתחילה ולא ברגע האחרון.


שימי שירי שבת, ובהצלחה!!

איזה תגובה יפה! מאמצת לחלקים אחרים בחיים שלי ;)ברונזה
מהממת, תודה! ואכן התגובה שלהחדשה,,
חכמה, כמו תמיד..
ממש כל מילה. נהנית מהניסוח המדויק שלך תמידהמקורית
משתדלת להתחיל ברביעיקטני ומתוק

בצהריים - ערב ואז כבר התחלתי משהו.. ממשיכה בחמישי וממש משתדלת שלא ישאר בישולים לשישי.

בשישי סידורים אחרונים שטיפה וכלים..

השבת אצלי מאוד מאוד בסיסית, וגם- הרבה דברים מכינה כמות יותר גדולה ואז מקפיאה ככה שישאר לכמה שבתות

מה הכוונה בסיסית? יכולה לפרט?חדשה,,
אצלנואמאשוני

ערב שבת- ,מרק גדול בשרי עם הרבה ירקות וקניידלך, וקוסקוס ליד או גריסי פנינה בפנים.

הכל ביחד חצי שעה עבודה+ שעה בישול.


שבת בבוקר- שניצלים עם אורז ותפו"א בתנור.

שניצלים- שעה עבודה לכמות של שתי שבתות (חצי מקפיאה)

אורז- עשר דקות

תפו"א בתנור- רבע שעה/ עשרים דקות.


לפעמים תוספת אחרת- סלט תפו"א עם ביצים במיונז.

בשבת זה פשוט להרתיח ביצים ולבשל תפו"א שלמים.

ביום שישי זה עשר דקות עבודה כולל להוריד מהאש ולשטוף סירים. בשבת זה קצת יותר עבודה אבל עושים את זה בנחת.


או יותר מהיר:

תבנית עם תפו"א ועוף בתנור. חצי שעה עבודה להכל ביחד. אורז כמו כל שבת- עשר דקות.


אם מכינים חמין- משרה מראש את הקטניות. בעלי מטפל בבשר- גג עשר דקות כשהוא מופשר.

לי לוקח את השעה עבודה על החמין (לא יודעת למה, ככה יוצא לי כולל טיגון בצל וטיגון הבשר לפני)

אורז בכל מקרה בצד.


בשבת מכינה סלטים כמו סלט ירקות, חותכת כרוב, סלט חסה וכו.


לשישי בצהריים מכינה בסיר אחד פסטה, בסיר שני רוטב טונה. עשר דקות עבודה ביחד.


סה"כ הכל ביחד שעתיים וחצי עבודה. מבשלת רק בימי שישי, עובדת רצוף.

תוסיפי עוד חצי שעה לשטיפת כלים וסידור המטבח.


ב15:00 (הרבה פעמים עוד קודם) אני כבר במקלחת אחרי שכל הילדים מקולחים, אני לא אוהבת להיכנס לשבת עם שיער רטוב כדי שלא יהרוס את הבובו. וגם שהמים יספיקו להתחמם שוב למקלחות של הבן הגדול ושל בעלי שעוד עובדים בזמן הזה. בעלי שוטף את הבית, הגדול עובד בחוץ בעבודה פיזית.


אז זה הסדר יום שלי.


אין לי תינוק קטן. אבל כן ילדים שצריך לקחת ולאסוף מהמסגרות, להוציא להם בגדים לשבת וכו. אבל רק אחד צריכה ממש לקלח אותו. ועוד אחת רק לחפוף. ומסרק כינים לשתי בנות.

בבוקר בד"כ מסיימת עם קיפול הכביסות ונשאר לקראת שבת מה שהפעלתי במהלך היום.


בעלי אחראי על שטיפה וקניות. כולם מסדרים את הבית אחרי השטיפה.


מה עוד?

הילדים מגיעים מהמסגרות. אוכלים אוכל קבוע. (חותכת להם גם ירקות פרוסים בצהריים)

מהאוכל ישר למקלחות (יש שתיים)

אח"כ מסרק סמיך, מתלבשים ורואים סרט בזמן ששוטפים את הבית. אני מתקלחת בזמן הזה.


הבית לא פאר היופי והאוכל לא בופה של בית מלון. אבל כולם שבעים ומרוצים ומספיקים הכל ביום שישי.

(לפעמים קניות בחמישי)

ומדליקים נרות בזמן ביחד ובשמחה 😁


כל דבר לוקח המון זמן בהתחלה, אבל אם נצמדים לתוכנית מסויימת ולא גולשים ממנה, אז המוח כבר מתוכנת על סדר פעולות וזה טס בלי השקעה מיוחדת. לכן גם אני לא מוסיפה כלום, כדי לא להרוס את ה"שוונג"


בהצלחה!

אפשר מתכון לרוטב טונה לפסטה?יהלומה..
בבקשהאמאשוני

בצל מטוגן, קופסת עגבניות שימורים של רמי לוי

2 קופסאות טונה (לפי כמות האוכלים)

רסק עגבניות, מלח, הרבה פפריקה, (פלפל שחור ושום גבישי אם אוהבים)

את הבצל אני מטגנת כבר קודם בשביל מאכלים אחרים, ומשאירה קצת בצד במיוחד.

אם זה רק לקטנים אפשר לוותר על בצל כדי לחסוך עבודה.

בסיר נפרד פסטה עם מלח בלבד. מסננים ומגישה בשני סירים והילדים מערבבים בצלחות.

אפשר לערבב קודם ולהמשיך לבשל שתי דקות ביחד אם כולם אוהבים, זה מדגיש טעמים.

נשמע מדהים וטעיםחדשה,,

תודה..

מה לגבי סלטים מבושלים? מכינה? הם לוקחים לי הכי הרבה זמן בדרך כלל

לאאמאשוני

זה באמת לוקח הרבה זמן.

ביחס עלות- תועלת לא שווה לי את ההתעסקות.

יש אוכל כבד מבושל ויש אוכל קליל סלטים חיים. לא צריכים עוד משהו בארוחה.


עוד משהו ששכחתי לכתוב-

שעועית ירוקה/ ברוקולי/ כרובית משתמשת בקפוא, מפזרת מעל שמן זית ושומשום ושמה בנינג'ה, ואם אין בבוקר ביצים קשות אז מכינה לסעודש.


כל דבר נוסף הוא בא על חשבון משהו אחר- בית מסודר או נקי וכו

אבל אם יש לך אפשרות להתחיל בחמישי אז תכיני את הסלטים המובשלים/ עוגות/ חלות בחמישי.

אל תוסיפי התקשקשויות ליום שישי.

זה לא רק זמן ההכנה, זה גם הכלים והסדר שאחרי.


בשישי האחרון למשל התחלתי לבשל ב12:00 (היו לי סידורים בבוקר) הכנתי גם סיר דגים, סיימתי ב14:45 אבל יצאתי מהמטבח ב15:15 אחרי סדר וארגון כולל והיה קצת לחוץ כי הילדים התחרפנו ורצו רק אותי. בסוף נכנסתי להתקלח ב15:30 והרגשתי שאנחנו על הקשקש עם הזמנים. בסוף היה בסדר גמור ב"ה!


איך היו לך ההכנות השבוע?

סלטים מבושלים באמת לוקחים הרבה זמןיראת גאולה

יש לי שני טיפים בנושא:

1. יש סלטים שאפשר לבשל ביום שישי ולהכין ולתבל בשבת. אני לפעמים שמה סיר סלק ובשבת מסיימת. לשים את הסיר על האש זה כמה דקות, רוב הזמן זה החיתוך וההתעסקות סביב התיבול. גם ביצים אני עושה ככה. אני מכינה תבנית של קוביות חצילים אפויות ומשאירה בתבנית עד אחרי הדלקת נרות ואז מסיימת עם זה.

2. רוב הסלטים המבושלים מצויינים בהקפאה. אפשר להכין ביום חמישי או ביום אחר סלט ולהקפיא בקופסאות קטנות, וככה כל שבוע את שולפת קופסאות אחרות.

בצל מטוגן מעולה בהקפאה. במקום לטגן בצל לסלט ספציפי, אפשר לטגן בכמות גדולה (ואז כבר חותכים אותו בסלייסר או במג'ימיקס) ולהקפיא.

אצלנו ההכנות בסיסיותoo

וגם קונים מוכן


מכינים:

דג (עבודה של גג 15 דקות כולל אריזה בתבניות לא כולל זמן אפיה/ בישול)

בשר/ חמין בשרי (כנ״ל עבודה כמו הדג)

2 תוספות (כנ״ל)


קונים:

6-8 סלטים

2 קוגלים

חלות

עוגות/ מאפים

בסיסי זה שונה מאחת לאחרת המקורית

אצלי הבסיס הוא דג מבושל ברןטב/ בתנור ומנה נוספת בשרית. מדלגת בין עוף בתנור עם תפו״א שזה כמה דקות הכנה ולתנור, לבין חמין בסיסי (משרה שעועית במים מהלילה, אפשר כמות גדולה ולהקפיא) שאני לפעמים מוסיפה לו בשר לבין בשר מבושל עם פטריות (בשר אני קונה כמות ומרתיחה באמצע שבוע, פורסת ומקפיאה וזה רק לשלוף)

כל השאר - בונוס. לרוב יש בונוס😅

בקיץ מוסיפה שניצל כי היום ארוך, ואוכלים גם שישי וגם שבת בסדש

 

חלות ועוגות פעם הייתי קונה יותר, כל שבוע. 

היום מעדיפה להכין בבית

ללילה- מרק, אורז, תפוא בשרי כלשהוקטני ומתוק
 בבוקר גם דג ומנה עיקרית כמו בלילה
אצליצלולה

כשהתחתנו החלטנו שימי שישי אצלנו יהיו עם כמה שפחות לחץ.

לכן מבחינתי יש קו אדום- מבשלים *הכל* בחמישי.

(פעמים בודדות השארתי לעצמי נגיד את הבצק לחלות ורק להכין צורות ולהכניס לתנור בשישי, וראיתי שגם זה מעמיס עלי אז עכשיו גם זה אני לא מאפשרת לעצמי).

מה שאני מספיקה בחמישי- מעולה. אם אנּי נגררת ללהכין עוד משהו ועוד- זה רק בחמישי ובסוף עייפים מספיק בשביל לעצור. כשעייפים בחמישי, מכינים הכי הכי בסיסי, זה מספיק וטעים לנו ב"ה. בשבועות שיש משהו בחמישי מתחילים ברביעי, ואם צריך מקפיאים.

בימי שישי מתרכזים בסדר וניקיון יסודי. גם זה לוקח לא מעט זמן... אבל ב"ה בלי בישולים.

אגב מבחינתי אין ממש הבדל בין קיץ לחורף כי הדד ליין שלי זה עד שהילדים חוזרים מהמסגרות... ברור שלרוב ממשיכים גם כשהילדים בבית אבל משתדלים לסיים את הרוב לפני (כבר היו פעמים שבשישי בבוקר נפלנו למיטות חחח ואז עשינו הכל אחרי שהילדים חזרו. אבל כשזה רק ניקיון הזמן עדיין מספיק ב"ה).

ההבדל הוא שבקיץ משתדלים לשנוץ לפני שבת😍

ואגב, גם אני צריכה להתייעל... דווקא כי הכל מאורגן יחסית מראש, לפעמים לא יודעת איך להאכיל את הילדים בשישי, לא רוצה שהכל יתלכלך ואין אוכל מבושל חם... צריכה עוד לחשוב

כן, האוכל לילדים זאת גם סוגיהחדשה,,
אני אוהבת כשאני מזמינה פיצה באמצע השבוע להקפיא אם נשאר, ואז בשישי פשוט שולפת פיצה מהמקפיא. אבל זה לא קורה כל שבוע, כמובן
אני מתחילה מיום רביעיפה לקצת

ברביעי כבר מכינה חלות ומקפיאה ועוגה/עוגיות

בחמישי מכינה את כל הסלטים ואת האוכל לערב שבת

משאירה לשישי בבוקר רק את החמין


ודואגת לכל מה שאפשר ברביעי-חמישי

לחתוך ניילון לשולחן

לכבות אורות במקרר

שטיפה של הבית והשירותים מקלחת


ונצמדת לתפריט שקבוע מיום רביעי

לא מכינה דברים מעבר למה שכתוב


אצלנו השוני בתפריט זה שבחורף יש בשרי בערב ובקיץ יש דג בד"כ, כל השאר אותו דבר

ברביעי משתדלת להכין 2 תוספותשוקולד פרה.

נגיד להשבת הכנתי קישואים ברוטב עגבניות ושעועית בטריאקי (הכי פשוט הכי טעים).

בחמישי הכנתי דגים, קציצות, שניצלים, ותפו"א
היום מכינה אורז, רביולי, חלות וסלטים (שאלו החלקים היותר קשים)
יש גם סלטים קנויים מההקפאה- מטבוחה ופסטו.

 

מספיקה גם קבוע ללכת לבית קפה בשישי. לפי הבית קפה אני בונה את הלו"ז...

אני גם תמיד מגיעה לרגע האחרוןהשקט הזה

אבל בשבת חורף בבוקר מכינים רק חמין.

ולערב מנה עיקרית, אורז ואולי עוד תוספת.


וזהו.

חלות מכינה אחת לכמה זמן ומקפיאה

מי אמר שמצליחות?אפונה

אני תמיד מדליקה בלחץ

קיץ חורף לא משנה...

גם אם כל היום רגוע תמיד בסוף אני מוצאת את עצמי נכנסת להתקלח חמש דקות לפני הדלקת נרות כשעוד לא הכנתי פמוטים


בשבתות האחרונות הילדים שלי מצליחים להתגייס ללחץ של הרגע האחרון וזה ממש עוזר (בת 7.5 מפנה שולחן מטבח ושיש מכל הבלגן, בן 10 מלביש את הקטנה וכו')

האמת בעקבות השירשור שלך בדקתיSeven

כי ב"ה השבתות חורף אצלי יותר רגועות מהקיץ כי אני לא מבזבזת את הזמן על לצאת לטייל


אני מכינה

מרק בשרי לערב +לחוח וחילבה קונים

פסטה מיוחדת לבוקר מגישה עם גבנות קנויות וביצים קשות וסלט

שניצל ואורז לסעודה 3

בנוסף מטבלים חציל ביצים טחינה משוויה ובטטה

הכל הכל כולל סידור מטבח ועריכת שולחן לוקח 3 ששעות בדיוק


כלומר אם את מתחילה ב8:30 שהילדים במסגרות שהם חוזרים הכל אמור להיות פיקס ואז נחים או עושים דברים בונוס עד שבת

2 כללים שלי לשבת חורף: אין כביסות וחייבים לשטוףכבת שבעים

לפני שהילדים מגיעים.


במוצאי שבת יש זמן למיליון כביסות.

ואני יודעת שאם לא אשטוף לפני שהם מגיעים, זה סתם יתקע אותי. כי אני אחכה שהם יסיימו לאכול, ואז שיסיימו להתקלח, ואז צריך צ'יקצ'ק לפנות את הסלון מטבח לשטיפה ולחכות שיתייבש (שלוקח יותר זמן בחורף) ואני חייבת מנוחה קצרה ביום שישי, אח"כ אני ארדם ב7 בערב... 

לא קשור לבישולים אבל מאוד עןזרפרח חדש

אצלינו קבוע מקלחות לילדים בשבת חורף-ביום חמישי בערב

מאוד מאוד מיקל ומוריד לחץ

הם בקושי נמצאים מחוץ לבית ביום שישי

לפני שבת רק שוטפים ידים ופנים עם סבון

יש מישהי שעובדת בשישי ויש לה עצה בשבילי? ואיך אתןשוקולד פרה
מספיקות בחמישי כ''כ הרבה מתי הילדים הולכים לכם לישון? או שאתן ערות בשביל זה כל הלילה...
אני עובדת בשישיהשם שלי

דבר ראשון- אני לא מכינה הרבה דברים. גם בקיץ.

והתפריט די קבוע, אז יותר קל להתארגן.

יש דברים שאני מכינה כפול ומקפיאה, ואז אני לא צריכה להכין כל שבוע.

ביום חמישי לרוב אני הולכת לישון מאוחר.

לפעמים אני מספיקה משהו קטן בבוקר, לפני שאני יוצאת לעבודה.

תודה זהו בחמישי לא תמיד יש לי כח להשאר ערהשוקולד פרה
וגם מתי את מכינה כפול? כאילו, בקושי אני מספיקה להכין קצת איך אני אספיק כפול?
כשאני מכינה בשביל להקפיא אני מכינה במשך השבועפה לקצת
ראשון עד רביעי ולאו דווקא ממש קרוב לשבת
אה הבנתי תודה מה לדוג אפשר להקפיא במשך השבועשוקולד פרה
חומוספה לקצתאחרונה

חציל ובטטה שניצל

שניצלים מוכנים

קציצות בשר/לקובה

עוגת שמרים

פסטו


זה מה שאני זוכרת שאנחנו מקפיאים

אני מקפיאה דגיםהשם שלי

אין הבדל גדול בהכנה אם אני מכינה כמות לשבת אחת או לשתיים.

ואז אני מקפיאה חצי, ובשבוע שאחרי זה אני לא צריכה להכין.


עוגות אני מכינה במהלך השבוע, לא סמוך לשבת. בדרך כלל מכינה 3/6 פסים ומקפיאה. (אנחנו אוכלים אותן גם במהלך השבוע).


בחמישי בערב, מה שלוקח את רוב הזמן זה עד שהמרק מוכן. לפעמים אני ישנה קצת ואז קמה לכבות אותו.

תודה! ננסהשוקולד פרה
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !