אז הבעיה היא לא ניהול הזמן וכמה מבשלים או קונים, ייתכן וצריך לעבוד על נינוחות. או על רשימה ספציפית של הכנות בתכנון מוקדם שאחריה את עוצרת וזהו, לשחרר.

ובכל אופן, אני מבשלת בשישי כמעט הכל וגם מנקה. ואני גם אופה. 

עוד משהו...

נשאר זמן? יאללה, נכין עוד משהו.. ואז עוד משהו.. ובדרך כלל אלה דברים שלא היו בתכנון בכלל..

העניין

אני עושה רשימה מה התכנון.

ומראש אני יגדירה למשל שאוכל זה הכי דחוף

פינוקים אם עד 3 לא הגעתי לזה אני לא מתאמצת על זה בכלל, וסלטים מה שלא הספקתי להכין אני מכינה ממה שיש בערב שבת.

עוצרת הכל למקלחות והתארגנות לשבת.

ואני בנחת.

יותר חשוב לי שלא נהיה עצבניים בשישי.

לרוב בחמישי בערב אין לי יותר מדיי כוח, וגם בעלי לא תמיד נמצא בשישי, אז אני מכינה פחות אוכל-לםעמים אוכלים עם חברים ואז מבשלים רק חצי ארוחה, מבחינת סדר וניקיון-הבית לא באמת נקי לשבת ... אבל זאת תקופה, וזה יעבור

ועם תינוק בבוקר בשייש

אז הכי מפחדת מלחץץ וחייבת להספיק

אז מתחילה בחמישי עושה כמה שמספיקה

מבקתש מבעלי להכניס מדיח בערב ולהוריד את השבל ולפעמים גם לשטוף

ואז לבוקר משאירה סגירות בישולים וארגון המטבח

וכשהילדים חוזרים

צהרים

ומרתון מקלחות

וכן זה לחוץ אבל בבוקר רגוע לי הקצב

ולכן בחמישי משקיעה כמה שמצליחה

אבל מהצהרים שהילדים חוזרים ועד שבת- אנחנו במרוץ

לא בישולים.

אבל רק מקלחוץ ל9 אנשים

צהרים

לגמור לסדר את כל מה שהם מבלגנים

לאפס מטבח

כלים אחרונים

וכו

לא נחים לרגע

ולכן הז מאוד עמוס וככה זה

אבל כן טוב לי שהקצב בבוקר יותר רגוע

מבשלת ממממש בדיוק מה שצריך

מרק

אורז

עוף ותפ''א

חמין

3-4 סלטים גג

זהו

רק אם בחמישי נשאר לי זמן עושה מעבר

התפריט לא משתנה בין חורף לקיץ, בשניהם הוא מצומצם.

אני עושה יותר דברים בחמישי, או בשישי על הבוקר לפני העבודה.

דואגת שהילדים יסדרו את הבית ביום חמישי בערב, כדי שבשישי נוכל לשטוף. (בעלי מסיים את הסדר בשישי בבוקר)

אני עובדת ברצף, כמעט בלי מנוחה, ואז בליל שבת אני הולכת לישון מוקדם.

בשישי בחורף אנחנו אוכלים ארוחת צהריים יותר מוקדם, ואז זה משאיר יותר זמן להתארגן אחרי.

בכל אופן, מה שאני עושה בעיקר:

מבשלת את האוכל ביום חמישי

ומשתדלת לתקתק את רוב הסדר בבוקר של יום שישי. (מספיקה בדרך כלל רק את אזור החדרים, כולל שירותים ומקלחות. חייבת לציין שהבת הגדולה שלי נמצאת בבית בימי שישי בדרך כלל ועוזרת לי המון...)

חשוב לי שהחדרים והסלון והמטבח יהיו מסודרים ושטופים. מוותרת הרבה פעמים על כביסה מקופלת בארונות, על סדר בחדר אורחים ועל פינת משחקים מסודרת (היא באחריות הילדים, ואני משתדלת לשחרר ולא לעמוד עליהם יותר מדי כדי לסדר אותה. זה קשה...) בעתות הדחק גם אוותר על כיור ריק לגמרי מכלים, אבל כן אשתדל שלפחות הסביבה תהיה נקייה.

ובעיקר - משתדלת לתת לילדים "חיבוק של שבת" אחרי הדלקת נרות (ביחד עם הממתק של הדלקת נרות), כדי לפייס אותם על כל הפעמים שהתרגזתי...

השלווה חשובה יותר מהכל

לכן הבישולים שלי לשבת פשוטים ולוקחים גג שעה כולל לארוז בתבניות לכל סעודה

(וגם בעלי מבשל חלק)

כביסות אני עושה לפי הכוחות

נקיון בעלי עושה את הרוב והבית נקי כל יום ככה שאין לחץ על שום ניקיון

גם ככה הרגשתי שימי שישי שלי צפופים מידי, לכן התחלתי לבשל הכל בחמישי וגם לכבס יותר במהלך השבוע, מתכננת למחר להשאיר שישי ריק ומיועד למנוחה בלבד.

או בגלל שאת מכינה דברים יחסית פשוטים ומהירים / פחות מגוון?

גם אני באותה בעיה של הפותחת..

בישולים?

ניקיון?

תעסוקה לילדים?

תבררי עם עצמך ושם תשפרי…

לדוגמה אצלי ראיתי שהאנרגיה ביום שישי הולכת על המרדף שהבית ישאר נקי לשבת.

הפתרון מבחינתי היה (גם לימות השבוע) שואב שוטף רובוטי. ואז הבית נקי כל יום כל היום..

אם זה יושב על הלחץ מהבישולים, אז הכנה מראש זה הפתרון

וכן על זה הדרך 

אבל בית נקי לא מסתכם בלהעביר שואב שוטף שמשאיר רצפה נקייה

צריך לפנות אותה הרי

יש כלים

שטיפה ממילא לא לוקחת ככ הרבה זמן, גם להעביר סמרטוט לא, כל הזמן הולך על להחזיר דברים למקום לדעתי. ואת זה השואב שוטף לא עושה

ומחזירה

זה חלום חיי

קוראים לזה עוזרת בית.

כמה עשרות שקלים לשעה וזהו😅

אני מכינה את הבית לשטיפה תוך כדי שהוא עובד.

כך שזה חצי מהזמן. (כנ״ל יכולה לשטוף כלים כשהוא עובד)

שחזקים מאיתנו

יש בחירות שגויות

יש טעות בשיקול דעת

היכולת לשנות נמצאת ביכולת להכיר בטעות וללמוד ממנה.

לפעמים צריך לעשות טעות שוב ושוב רק כדי להכיר בה וללמוד לעשות שינוי.

לפעמים הפנינים שלך נבלעים בתוך שרשורים.

@חדשה,,

הייתי עוזבת עכשיו הכל, לוקחת דף/ פלקט

מעתיקה מילה במילה מה ש@oo

כתבה פה.

מוסיפה למטה:

הרצון שלי: להכניס שבת בנחת

הטעות שלי: להוסיף דברים שלא לפי התכנון.

שימי לך את זה מ8:00 בבוקר מול העיניים.

כל פעולה, כל סיר, כל תכנון תסתכלי ותחשבי אם עולה בקנה אחד עם היעד שהוא להכניס שבת בנחת.

דקה לפני הדלקת נרות תדרגי מ1 עד 10 האם את מרוצה מהאיזון בין להכין שבת מושקעת לבין להכניס שבת בנחת.

משבוע לשבוע תראי אם את מצליחה להשתפר, אז את בדרך הנכונה!

ואם את רואה שממש ממש חשוב לך להוסיף את הדברים, אז תכניסי אותם מראש לתכנון ותבדקי איך עושים את זה מלכתחילה ולא ברגע האחרון.

שימי שירי שבת, ובהצלחה!!

@אמאשוני

@המקורית

בצהריים - ערב ואז כבר התחלתי משהו.. ממשיכה בחמישי וממש משתדלת שלא ישאר בישולים לשישי.

בשישי סידורים אחרונים שטיפה וכלים..

השבת אצלי מאוד מאוד בסיסית, וגם- הרבה דברים מכינה כמות יותר גדולה ואז מקפיאה ככה שישאר לכמה שבתות

ערב שבת- ,מרק גדול בשרי עם הרבה ירקות וקניידלך, וקוסקוס ליד או גריסי פנינה בפנים.

הכל ביחד חצי שעה עבודה+ שעה בישול.

שבת בבוקר- שניצלים עם אורז ותפו"א בתנור.

שניצלים- שעה עבודה לכמות של שתי שבתות (חצי מקפיאה)

אורז- עשר דקות

תפו"א בתנור- רבע שעה/ עשרים דקות.

לפעמים תוספת אחרת- סלט תפו"א עם ביצים במיונז.

בשבת זה פשוט להרתיח ביצים ולבשל תפו"א שלמים.

ביום שישי זה עשר דקות עבודה כולל להוריד מהאש ולשטוף סירים. בשבת זה קצת יותר עבודה אבל עושים את זה בנחת.

או יותר מהיר:

תבנית עם תפו"א ועוף בתנור. חצי שעה עבודה להכל ביחד. אורז כמו כל שבת- עשר דקות.

אם מכינים חמין- משרה מראש את הקטניות. בעלי מטפל בבשר- גג עשר דקות כשהוא מופשר.

לי לוקח את השעה עבודה על החמין (לא יודעת למה, ככה יוצא לי כולל טיגון בצל וטיגון הבשר לפני)

אורז בכל מקרה בצד.

בשבת מכינה סלטים כמו סלט ירקות, חותכת כרוב, סלט חסה וכו.

לשישי בצהריים מכינה בסיר אחד פסטה, בסיר שני רוטב טונה. עשר דקות עבודה ביחד.

סה"כ הכל ביחד שעתיים וחצי עבודה. מבשלת רק בימי שישי, עובדת רצוף.

תוסיפי עוד חצי שעה לשטיפת כלים וסידור המטבח.

ב15:00 (הרבה פעמים עוד קודם) אני כבר במקלחת אחרי שכל הילדים מקולחים, אני לא אוהבת להיכנס לשבת עם שיער רטוב כדי שלא יהרוס את הבובו. וגם שהמים יספיקו להתחמם שוב למקלחות של הבן הגדול ושל בעלי שעוד עובדים בזמן הזה. בעלי שוטף את הבית, הגדול עובד בחוץ בעבודה פיזית.

אז זה הסדר יום שלי.

אין לי תינוק קטן. אבל כן ילדים שצריך לקחת ולאסוף מהמסגרות, להוציא להם בגדים לשבת וכו. אבל רק אחד צריכה ממש לקלח אותו. ועוד אחת רק לחפוף. ומסרק כינים לשתי בנות.

בבוקר בד"כ מסיימת עם קיפול הכביסות ונשאר לקראת שבת מה שהפעלתי במהלך היום.

בעלי אחראי על שטיפה וקניות. כולם מסדרים את הבית אחרי השטיפה.

מה עוד?

הילדים מגיעים מהמסגרות. אוכלים אוכל קבוע. (חותכת להם גם ירקות פרוסים בצהריים)

מהאוכל ישר למקלחות (יש שתיים)

אח"כ מסרק סמיך, מתלבשים ורואים סרט בזמן ששוטפים את הבית. אני מתקלחת בזמן הזה.

הבית לא פאר היופי והאוכל לא בופה של בית מלון. אבל כולם שבעים ומרוצים ומספיקים הכל ביום שישי.

(לפעמים קניות בחמישי)

ומדליקים נרות בזמן ביחד ובשמחה 😁

כל דבר לוקח המון זמן בהתחלה, אבל אם נצמדים לתוכנית מסויימת ולא גולשים ממנה, אז המוח כבר מתוכנת על סדר פעולות וזה טס בלי השקעה מיוחדת. לכן גם אני לא מוסיפה כלום, כדי לא להרוס את ה"שוונג"

בהצלחה!

בצל מטוגן, קופסת עגבניות שימורים של רמי לוי

2 קופסאות טונה (לפי כמות האוכלים)

רסק עגבניות, מלח, הרבה פפריקה, (פלפל שחור ושום גבישי אם אוהבים)

את הבצל אני מטגנת כבר קודם בשביל מאכלים אחרים, ומשאירה קצת בצד במיוחד.

אם זה רק לקטנים אפשר לוותר על בצל כדי לחסוך עבודה.

בסיר נפרד פסטה עם מלח בלבד. מסננים ומגישה בשני סירים והילדים מערבבים בצלחות.

אפשר לערבב קודם ולהמשיך לבשל שתי דקות ביחד אם כולם אוהבים, זה מדגיש טעמים.

תודה..

מה לגבי סלטים מבושלים? מכינה? הם לוקחים לי הכי הרבה זמן בדרך כלל

זה באמת לוקח הרבה זמן.

ביחס עלות- תועלת לא שווה לי את ההתעסקות.

יש אוכל כבד מבושל ויש אוכל קליל סלטים חיים. לא צריכים עוד משהו בארוחה.

עוד משהו ששכחתי לכתוב-

שעועית ירוקה/ ברוקולי/ כרובית משתמשת בקפוא, מפזרת מעל שמן זית ושומשום ושמה בנינג'ה, ואם אין בבוקר ביצים קשות אז מכינה לסעודש.

כל דבר נוסף הוא בא על חשבון משהו אחר- בית מסודר או נקי וכו

אבל אם יש לך אפשרות להתחיל בחמישי אז תכיני את הסלטים המובשלים/ עוגות/ חלות בחמישי.

אל תוסיפי התקשקשויות ליום שישי.

זה לא רק זמן ההכנה, זה גם הכלים והסדר שאחרי.

בשישי האחרון למשל התחלתי לבשל ב12:00 (היו לי סידורים בבוקר) הכנתי גם סיר דגים, סיימתי ב14:45 אבל יצאתי מהמטבח ב15:15 אחרי סדר וארגון כולל והיה קצת לחוץ כי הילדים התחרפנו ורצו רק אותי. בסוף נכנסתי להתקלח ב15:30 והרגשתי שאנחנו על הקשקש עם הזמנים. בסוף היה בסדר גמור ב"ה!

איך היו לך ההכנות השבוע?

יש לי שני טיפים בנושא:

1. יש סלטים שאפשר לבשל ביום שישי ולהכין ולתבל בשבת. אני לפעמים שמה סיר סלק ובשבת מסיימת. לשים את הסיר על האש זה כמה דקות, רוב הזמן זה החיתוך וההתעסקות סביב התיבול. גם ביצים אני עושה ככה. אני מכינה תבנית של קוביות חצילים אפויות ומשאירה בתבנית עד אחרי הדלקת נרות ואז מסיימת עם זה.

2. רוב הסלטים המבושלים מצויינים בהקפאה. אפשר להכין ביום חמישי או ביום אחר סלט ולהקפיא בקופסאות קטנות, וככה כל שבוע את שולפת קופסאות אחרות.

בצל מטוגן מעולה בהקפאה. במקום לטגן בצל לסלט ספציפי, אפשר לטגן בכמות גדולה (ואז כבר חותכים אותו בסלייסר או במג'ימיקס) ולהקפיא.

וגם קונים מוכן

מכינים:

דג (עבודה של גג 15 דקות כולל אריזה בתבניות לא כולל זמן אפיה/ בישול)

בשר/ חמין בשרי (כנ״ל עבודה כמו הדג)

2 תוספות (כנ״ל)

קונים:

6-8 סלטים

2 קוגלים

חלות

עוגות/ מאפים

אצלי הבסיס הוא דג מבושל ברןטב/ בתנור ומנה נוספת בשרית. מדלגת בין עוף בתנור עם תפו״א שזה כמה דקות הכנה ולתנור, לבין חמין בסיסי (משרה שעועית במים מהלילה, אפשר כמות גדולה ולהקפיא) שאני לפעמים מוסיפה לו בשר לבין בשר מבושל עם פטריות (בשר אני קונה כמות ומרתיחה באמצע שבוע, פורסת ומקפיאה וזה רק לשלוף)

כל השאר - בונוס. לרוב יש בונוס😅

בקיץ מוסיפה שניצל כי היום ארוך, ואוכלים גם שישי וגם שבת בסדש

חלות ועוגות פעם הייתי קונה יותר, כל שבוע. 

היום מעדיפה להכין בבית

כשהתחתנו החלטנו שימי שישי אצלנו יהיו עם כמה שפחות לחץ.

לכן מבחינתי יש קו אדום- מבשלים *הכל* בחמישי.

(פעמים בודדות השארתי לעצמי נגיד את הבצק לחלות ורק להכין צורות ולהכניס לתנור בשישי, וראיתי שגם זה מעמיס עלי אז עכשיו גם זה אני לא מאפשרת לעצמי).

מה שאני מספיקה בחמישי- מעולה. אם אנּי נגררת ללהכין עוד משהו ועוד- זה רק בחמישי ובסוף עייפים מספיק בשביל לעצור. כשעייפים בחמישי, מכינים הכי הכי בסיסי, זה מספיק וטעים לנו ב"ה. בשבועות שיש משהו בחמישי מתחילים ברביעי, ואם צריך מקפיאים.

בימי שישי מתרכזים בסדר וניקיון יסודי. גם זה לוקח לא מעט זמן... אבל ב"ה בלי בישולים.

אגב מבחינתי אין ממש הבדל בין קיץ לחורף כי הדד ליין שלי זה עד שהילדים חוזרים מהמסגרות... ברור שלרוב ממשיכים גם כשהילדים בבית אבל משתדלים לסיים את הרוב לפני (כבר היו פעמים שבשישי בבוקר נפלנו למיטות חחח ואז עשינו הכל אחרי שהילדים חזרו. אבל כשזה רק ניקיון הזמן עדיין מספיק ב"ה).

ההבדל הוא שבקיץ משתדלים לשנוץ לפני שבת😍

ואגב, גם אני צריכה להתייעל... דווקא כי הכל מאורגן יחסית מראש, לפעמים לא יודעת איך להאכיל את הילדים בשישי, לא רוצה שהכל יתלכלך ואין אוכל מבושל חם... צריכה עוד לחשוב

ברביעי כבר מכינה חלות ומקפיאה ועוגה/עוגיות

בחמישי מכינה את כל הסלטים ואת האוכל לערב שבת

משאירה לשישי בבוקר רק את החמין

ודואגת לכל מה שאפשר ברביעי-חמישי

לחתוך ניילון לשולחן

לכבות אורות במקרר

שטיפה של הבית והשירותים מקלחת

ונצמדת לתפריט שקבוע מיום רביעי

לא מכינה דברים מעבר למה שכתוב

אצלנו השוני בתפריט זה שבחורף יש בשרי בערב ובקיץ יש דג בד"כ, כל השאר אותו דבר

נגיד להשבת הכנתי קישואים ברוטב עגבניות ושעועית בטריאקי (הכי פשוט הכי טעים).

בחמישי הכנתי דגים, קציצות, שניצלים, ותפו"א
היום מכינה אורז, רביולי, חלות וסלטים (שאלו החלקים היותר קשים)
יש גם סלטים קנויים מההקפאה- מטבוחה ופסטו.

מספיקה גם קבוע ללכת לבית קפה בשישי. לפי הבית קפה אני בונה את הלו"ז...

אבל בשבת חורף בבוקר מכינים רק חמין.

ולערב מנה עיקרית, אורז ואולי עוד תוספת.

וזהו.

חלות מכינה אחת לכמה זמן ומקפיאה

אני תמיד מדליקה בלחץ

קיץ חורף לא משנה...

גם אם כל היום רגוע תמיד בסוף אני מוצאת את עצמי נכנסת להתקלח חמש דקות לפני הדלקת נרות כשעוד לא הכנתי פמוטים

בשבתות האחרונות הילדים שלי מצליחים להתגייס ללחץ של הרגע האחרון וזה ממש עוזר (בת 7.5 מפנה שולחן מטבח ושיש מכל הבלגן, בן 10 מלביש את הקטנה וכו')

כי ב"ה השבתות חורף אצלי יותר רגועות מהקיץ כי אני לא מבזבזת את הזמן על לצאת לטייל

אני מכינה

מרק בשרי לערב +לחוח וחילבה קונים

פסטה מיוחדת לבוקר מגישה עם גבנות קנויות וביצים קשות וסלט

שניצל ואורז לסעודה 3

בנוסף מטבלים חציל ביצים טחינה משוויה ובטטה

הכל הכל כולל סידור מטבח ועריכת שולחן לוקח 3 ששעות בדיוק

כלומר אם את מתחילה ב8:30 שהילדים במסגרות שהם חוזרים הכל אמור להיות פיקס ואז נחים או עושים דברים בונוס עד שבת

לפני שהילדים מגיעים.

במוצאי שבת יש זמן למיליון כביסות.

ואני יודעת שאם לא אשטוף לפני שהם מגיעים, זה סתם יתקע אותי. כי אני אחכה שהם יסיימו לאכול, ואז שיסיימו להתקלח, ואז צריך צ'יקצ'ק לפנות את הסלון מטבח לשטיפה ולחכות שיתייבש (שלוקח יותר זמן בחורף) ואני חייבת מנוחה קצרה ביום שישי, אח"כ אני ארדם ב7 בערב... 

אצלינו קבוע מקלחות לילדים בשבת חורף-ביום חמישי בערב

מאוד מאוד מיקל ומוריד לחץ

הם בקושי נמצאים מחוץ לבית ביום שישי

לפני שבת רק שוטפים ידים ופנים עם סבון

דבר ראשון- אני לא מכינה הרבה דברים. גם בקיץ.

והתפריט די קבוע, אז יותר קל להתארגן.

יש דברים שאני מכינה כפול ומקפיאה, ואז אני לא צריכה להכין כל שבוע.

ביום חמישי לרוב אני הולכת לישון מאוחר.

לפעמים אני מספיקה משהו קטן בבוקר, לפני שאני יוצאת לעבודה.

חציל ובטטה שניצל

שניצלים מוכנים

קציצות בשר/לקובה

עוגת שמרים

פסטו

זה מה שאני זוכרת שאנחנו מקפיאים

אין הבדל גדול בהכנה אם אני מכינה כמות לשבת אחת או לשתיים.

ואז אני מקפיאה חצי, ובשבוע שאחרי זה אני לא צריכה להכין.

עוגות אני מכינה במהלך השבוע, לא סמוך לשבת. בדרך כלל מכינה 3/6 פסים ומקפיאה. (אנחנו אוכלים אותן גם במהלך השבוע).

בחמישי בערב, מה שלוקח את רוב הזמן זה עד שהמרק מוכן. לפעמים אני ישנה קצת ואז קמה לכבות אותו.

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.

ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.

מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).

רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

וברצינות

אנחנו לא במרוץ

לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם

ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.

הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.

הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!

שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.

תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון

אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת

אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא

תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה

שייערב להן. אני לא שם

בס"ד

זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.

וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.

היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).

והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.

עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל

אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!

מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.

עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️

בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.

(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).

חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.

הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.

אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.

אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים

ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

לק"י

לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

ותודה על העידוד 

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק