אז הבעיה היא לא ניהול הזמן וכמה מבשלים או קונים, ייתכן וצריך לעבוד על נינוחות. או על רשימה ספציפית של הכנות בתכנון מוקדם שאחריה את עוצרת וזהו, לשחרר.

ובכל אופן, אני מבשלת בשישי כמעט הכל וגם מנקה. ואני גם אופה. 

עוד משהו...

נשאר זמן? יאללה, נכין עוד משהו.. ואז עוד משהו.. ובדרך כלל אלה דברים שלא היו בתכנון בכלל..

העניין

אני עושה רשימה מה התכנון.

ומראש אני יגדירה למשל שאוכל זה הכי דחוף

פינוקים אם עד 3 לא הגעתי לזה אני לא מתאמצת על זה בכלל, וסלטים מה שלא הספקתי להכין אני מכינה ממה שיש בערב שבת.

עוצרת הכל למקלחות והתארגנות לשבת.

ואני בנחת.

יותר חשוב לי שלא נהיה עצבניים בשישי.

לרוב בחמישי בערב אין לי יותר מדיי כוח, וגם בעלי לא תמיד נמצא בשישי, אז אני מכינה פחות אוכל-לםעמים אוכלים עם חברים ואז מבשלים רק חצי ארוחה, מבחינת סדר וניקיון-הבית לא באמת נקי לשבת ... אבל זאת תקופה, וזה יעבור

ועם תינוק בבוקר בשייש

אז הכי מפחדת מלחץץ וחייבת להספיק

אז מתחילה בחמישי עושה כמה שמספיקה

מבקתש מבעלי להכניס מדיח בערב ולהוריד את השבל ולפעמים גם לשטוף

ואז לבוקר משאירה סגירות בישולים וארגון המטבח

וכשהילדים חוזרים

צהרים

ומרתון מקלחות

וכן זה לחוץ אבל בבוקר רגוע לי הקצב

ולכן בחמישי משקיעה כמה שמצליחה

אבל מהצהרים שהילדים חוזרים ועד שבת- אנחנו במרוץ

לא בישולים.

אבל רק מקלחוץ ל9 אנשים

צהרים

לגמור לסדר את כל מה שהם מבלגנים

לאפס מטבח

כלים אחרונים

וכו

לא נחים לרגע

ולכן הז מאוד עמוס וככה זה

אבל כן טוב לי שהקצב בבוקר יותר רגוע

מבשלת ממממש בדיוק מה שצריך

מרק

אורז

עוף ותפ''א

חמין

3-4 סלטים גג

זהו

רק אם בחמישי נשאר לי זמן עושה מעבר

התפריט לא משתנה בין חורף לקיץ, בשניהם הוא מצומצם.

אני עושה יותר דברים בחמישי, או בשישי על הבוקר לפני העבודה.

דואגת שהילדים יסדרו את הבית ביום חמישי בערב, כדי שבשישי נוכל לשטוף. (בעלי מסיים את הסדר בשישי בבוקר)

אני עובדת ברצף, כמעט בלי מנוחה, ואז בליל שבת אני הולכת לישון מוקדם.

בשישי בחורף אנחנו אוכלים ארוחת צהריים יותר מוקדם, ואז זה משאיר יותר זמן להתארגן אחרי.

בכל אופן, מה שאני עושה בעיקר:

מבשלת את האוכל ביום חמישי

ומשתדלת לתקתק את רוב הסדר בבוקר של יום שישי. (מספיקה בדרך כלל רק את אזור החדרים, כולל שירותים ומקלחות. חייבת לציין שהבת הגדולה שלי נמצאת בבית בימי שישי בדרך כלל ועוזרת לי המון...)

חשוב לי שהחדרים והסלון והמטבח יהיו מסודרים ושטופים. מוותרת הרבה פעמים על כביסה מקופלת בארונות, על סדר בחדר אורחים ועל פינת משחקים מסודרת (היא באחריות הילדים, ואני משתדלת לשחרר ולא לעמוד עליהם יותר מדי כדי לסדר אותה. זה קשה...) בעתות הדחק גם אוותר על כיור ריק לגמרי מכלים, אבל כן אשתדל שלפחות הסביבה תהיה נקייה.

ובעיקר - משתדלת לתת לילדים "חיבוק של שבת" אחרי הדלקת נרות (ביחד עם הממתק של הדלקת נרות), כדי לפייס אותם על כל הפעמים שהתרגזתי...

השלווה חשובה יותר מהכל

לכן הבישולים שלי לשבת פשוטים ולוקחים גג שעה כולל לארוז בתבניות לכל סעודה

(וגם בעלי מבשל חלק)

כביסות אני עושה לפי הכוחות

נקיון בעלי עושה את הרוב והבית נקי כל יום ככה שאין לחץ על שום ניקיון

גם ככה הרגשתי שימי שישי שלי צפופים מידי, לכן התחלתי לבשל הכל בחמישי וגם לכבס יותר במהלך השבוע, מתכננת למחר להשאיר שישי ריק ומיועד למנוחה בלבד.

או בגלל שאת מכינה דברים יחסית פשוטים ומהירים / פחות מגוון?

גם אני באותה בעיה של הפותחת..

בישולים?

ניקיון?

תעסוקה לילדים?

תבררי עם עצמך ושם תשפרי…

לדוגמה אצלי ראיתי שהאנרגיה ביום שישי הולכת על המרדף שהבית ישאר נקי לשבת.

הפתרון מבחינתי היה (גם לימות השבוע) שואב שוטף רובוטי. ואז הבית נקי כל יום כל היום..

אם זה יושב על הלחץ מהבישולים, אז הכנה מראש זה הפתרון

וכן על זה הדרך 

אבל בית נקי לא מסתכם בלהעביר שואב שוטף שמשאיר רצפה נקייה

צריך לפנות אותה הרי

יש כלים

שטיפה ממילא לא לוקחת ככ הרבה זמן, גם להעביר סמרטוט לא, כל הזמן הולך על להחזיר דברים למקום לדעתי. ואת זה השואב שוטף לא עושה

ומחזירה

זה חלום חיי

קוראים לזה עוזרת בית.

כמה עשרות שקלים לשעה וזהו😅

אני מכינה את הבית לשטיפה תוך כדי שהוא עובד.

כך שזה חצי מהזמן. (כנ״ל יכולה לשטוף כלים כשהוא עובד)

שחזקים מאיתנו

יש בחירות שגויות

יש טעות בשיקול דעת

היכולת לשנות נמצאת ביכולת להכיר בטעות וללמוד ממנה.

לפעמים צריך לעשות טעות שוב ושוב רק כדי להכיר בה וללמוד לעשות שינוי.

לפעמים הפנינים שלך נבלעים בתוך שרשורים.

@חדשה,,

הייתי עוזבת עכשיו הכל, לוקחת דף/ פלקט

מעתיקה מילה במילה מה ש@oo

כתבה פה.

מוסיפה למטה:

הרצון שלי: להכניס שבת בנחת

הטעות שלי: להוסיף דברים שלא לפי התכנון.

שימי לך את זה מ8:00 בבוקר מול העיניים.

כל פעולה, כל סיר, כל תכנון תסתכלי ותחשבי אם עולה בקנה אחד עם היעד שהוא להכניס שבת בנחת.

דקה לפני הדלקת נרות תדרגי מ1 עד 10 האם את מרוצה מהאיזון בין להכין שבת מושקעת לבין להכניס שבת בנחת.

משבוע לשבוע תראי אם את מצליחה להשתפר, אז את בדרך הנכונה!

ואם את רואה שממש ממש חשוב לך להוסיף את הדברים, אז תכניסי אותם מראש לתכנון ותבדקי איך עושים את זה מלכתחילה ולא ברגע האחרון.

שימי שירי שבת, ובהצלחה!!

@אמאשוני

@המקורית

בצהריים - ערב ואז כבר התחלתי משהו.. ממשיכה בחמישי וממש משתדלת שלא ישאר בישולים לשישי.

בשישי סידורים אחרונים שטיפה וכלים..

השבת אצלי מאוד מאוד בסיסית, וגם- הרבה דברים מכינה כמות יותר גדולה ואז מקפיאה ככה שישאר לכמה שבתות

ערב שבת- ,מרק גדול בשרי עם הרבה ירקות וקניידלך, וקוסקוס ליד או גריסי פנינה בפנים.

הכל ביחד חצי שעה עבודה+ שעה בישול.

שבת בבוקר- שניצלים עם אורז ותפו"א בתנור.

שניצלים- שעה עבודה לכמות של שתי שבתות (חצי מקפיאה)

אורז- עשר דקות

תפו"א בתנור- רבע שעה/ עשרים דקות.

לפעמים תוספת אחרת- סלט תפו"א עם ביצים במיונז.

בשבת זה פשוט להרתיח ביצים ולבשל תפו"א שלמים.

ביום שישי זה עשר דקות עבודה כולל להוריד מהאש ולשטוף סירים. בשבת זה קצת יותר עבודה אבל עושים את זה בנחת.

או יותר מהיר:

תבנית עם תפו"א ועוף בתנור. חצי שעה עבודה להכל ביחד. אורז כמו כל שבת- עשר דקות.

אם מכינים חמין- משרה מראש את הקטניות. בעלי מטפל בבשר- גג עשר דקות כשהוא מופשר.

לי לוקח את השעה עבודה על החמין (לא יודעת למה, ככה יוצא לי כולל טיגון בצל וטיגון הבשר לפני)

אורז בכל מקרה בצד.

בשבת מכינה סלטים כמו סלט ירקות, חותכת כרוב, סלט חסה וכו.

לשישי בצהריים מכינה בסיר אחד פסטה, בסיר שני רוטב טונה. עשר דקות עבודה ביחד.

סה"כ הכל ביחד שעתיים וחצי עבודה. מבשלת רק בימי שישי, עובדת רצוף.

תוסיפי עוד חצי שעה לשטיפת כלים וסידור המטבח.

ב15:00 (הרבה פעמים עוד קודם) אני כבר במקלחת אחרי שכל הילדים מקולחים, אני לא אוהבת להיכנס לשבת עם שיער רטוב כדי שלא יהרוס את הבובו. וגם שהמים יספיקו להתחמם שוב למקלחות של הבן הגדול ושל בעלי שעוד עובדים בזמן הזה. בעלי שוטף את הבית, הגדול עובד בחוץ בעבודה פיזית.

אז זה הסדר יום שלי.

אין לי תינוק קטן. אבל כן ילדים שצריך לקחת ולאסוף מהמסגרות, להוציא להם בגדים לשבת וכו. אבל רק אחד צריכה ממש לקלח אותו. ועוד אחת רק לחפוף. ומסרק כינים לשתי בנות.

בבוקר בד"כ מסיימת עם קיפול הכביסות ונשאר לקראת שבת מה שהפעלתי במהלך היום.

בעלי אחראי על שטיפה וקניות. כולם מסדרים את הבית אחרי השטיפה.

מה עוד?

הילדים מגיעים מהמסגרות. אוכלים אוכל קבוע. (חותכת להם גם ירקות פרוסים בצהריים)

מהאוכל ישר למקלחות (יש שתיים)

אח"כ מסרק סמיך, מתלבשים ורואים סרט בזמן ששוטפים את הבית. אני מתקלחת בזמן הזה.

הבית לא פאר היופי והאוכל לא בופה של בית מלון. אבל כולם שבעים ומרוצים ומספיקים הכל ביום שישי.

(לפעמים קניות בחמישי)

ומדליקים נרות בזמן ביחד ובשמחה 😁

כל דבר לוקח המון זמן בהתחלה, אבל אם נצמדים לתוכנית מסויימת ולא גולשים ממנה, אז המוח כבר מתוכנת על סדר פעולות וזה טס בלי השקעה מיוחדת. לכן גם אני לא מוסיפה כלום, כדי לא להרוס את ה"שוונג"

בהצלחה!

בצל מטוגן, קופסת עגבניות שימורים של רמי לוי

2 קופסאות טונה (לפי כמות האוכלים)

רסק עגבניות, מלח, הרבה פפריקה, (פלפל שחור ושום גבישי אם אוהבים)

את הבצל אני מטגנת כבר קודם בשביל מאכלים אחרים, ומשאירה קצת בצד במיוחד.

אם זה רק לקטנים אפשר לוותר על בצל כדי לחסוך עבודה.

בסיר נפרד פסטה עם מלח בלבד. מסננים ומגישה בשני סירים והילדים מערבבים בצלחות.

אפשר לערבב קודם ולהמשיך לבשל שתי דקות ביחד אם כולם אוהבים, זה מדגיש טעמים.

תודה..

מה לגבי סלטים מבושלים? מכינה? הם לוקחים לי הכי הרבה זמן בדרך כלל

זה באמת לוקח הרבה זמן.

ביחס עלות- תועלת לא שווה לי את ההתעסקות.

יש אוכל כבד מבושל ויש אוכל קליל סלטים חיים. לא צריכים עוד משהו בארוחה.

עוד משהו ששכחתי לכתוב-

שעועית ירוקה/ ברוקולי/ כרובית משתמשת בקפוא, מפזרת מעל שמן זית ושומשום ושמה בנינג'ה, ואם אין בבוקר ביצים קשות אז מכינה לסעודש.

כל דבר נוסף הוא בא על חשבון משהו אחר- בית מסודר או נקי וכו

אבל אם יש לך אפשרות להתחיל בחמישי אז תכיני את הסלטים המובשלים/ עוגות/ חלות בחמישי.

אל תוסיפי התקשקשויות ליום שישי.

זה לא רק זמן ההכנה, זה גם הכלים והסדר שאחרי.

בשישי האחרון למשל התחלתי לבשל ב12:00 (היו לי סידורים בבוקר) הכנתי גם סיר דגים, סיימתי ב14:45 אבל יצאתי מהמטבח ב15:15 אחרי סדר וארגון כולל והיה קצת לחוץ כי הילדים התחרפנו ורצו רק אותי. בסוף נכנסתי להתקלח ב15:30 והרגשתי שאנחנו על הקשקש עם הזמנים. בסוף היה בסדר גמור ב"ה!

איך היו לך ההכנות השבוע?

יש לי שני טיפים בנושא:

1. יש סלטים שאפשר לבשל ביום שישי ולהכין ולתבל בשבת. אני לפעמים שמה סיר סלק ובשבת מסיימת. לשים את הסיר על האש זה כמה דקות, רוב הזמן זה החיתוך וההתעסקות סביב התיבול. גם ביצים אני עושה ככה. אני מכינה תבנית של קוביות חצילים אפויות ומשאירה בתבנית עד אחרי הדלקת נרות ואז מסיימת עם זה.

2. רוב הסלטים המבושלים מצויינים בהקפאה. אפשר להכין ביום חמישי או ביום אחר סלט ולהקפיא בקופסאות קטנות, וככה כל שבוע את שולפת קופסאות אחרות.

בצל מטוגן מעולה בהקפאה. במקום לטגן בצל לסלט ספציפי, אפשר לטגן בכמות גדולה (ואז כבר חותכים אותו בסלייסר או במג'ימיקס) ולהקפיא.

וגם קונים מוכן

מכינים:

דג (עבודה של גג 15 דקות כולל אריזה בתבניות לא כולל זמן אפיה/ בישול)

בשר/ חמין בשרי (כנ״ל עבודה כמו הדג)

2 תוספות (כנ״ל)

קונים:

6-8 סלטים

2 קוגלים

חלות

עוגות/ מאפים

אצלי הבסיס הוא דג מבושל ברןטב/ בתנור ומנה נוספת בשרית. מדלגת בין עוף בתנור עם תפו״א שזה כמה דקות הכנה ולתנור, לבין חמין בסיסי (משרה שעועית במים מהלילה, אפשר כמות גדולה ולהקפיא) שאני לפעמים מוסיפה לו בשר לבין בשר מבושל עם פטריות (בשר אני קונה כמות ומרתיחה באמצע שבוע, פורסת ומקפיאה וזה רק לשלוף)

כל השאר - בונוס. לרוב יש בונוס😅

בקיץ מוסיפה שניצל כי היום ארוך, ואוכלים גם שישי וגם שבת בסדש

חלות ועוגות פעם הייתי קונה יותר, כל שבוע. 

היום מעדיפה להכין בבית

כשהתחתנו החלטנו שימי שישי אצלנו יהיו עם כמה שפחות לחץ.

לכן מבחינתי יש קו אדום- מבשלים *הכל* בחמישי.

(פעמים בודדות השארתי לעצמי נגיד את הבצק לחלות ורק להכין צורות ולהכניס לתנור בשישי, וראיתי שגם זה מעמיס עלי אז עכשיו גם זה אני לא מאפשרת לעצמי).

מה שאני מספיקה בחמישי- מעולה. אם אנּי נגררת ללהכין עוד משהו ועוד- זה רק בחמישי ובסוף עייפים מספיק בשביל לעצור. כשעייפים בחמישי, מכינים הכי הכי בסיסי, זה מספיק וטעים לנו ב"ה. בשבועות שיש משהו בחמישי מתחילים ברביעי, ואם צריך מקפיאים.

בימי שישי מתרכזים בסדר וניקיון יסודי. גם זה לוקח לא מעט זמן... אבל ב"ה בלי בישולים.

אגב מבחינתי אין ממש הבדל בין קיץ לחורף כי הדד ליין שלי זה עד שהילדים חוזרים מהמסגרות... ברור שלרוב ממשיכים גם כשהילדים בבית אבל משתדלים לסיים את הרוב לפני (כבר היו פעמים שבשישי בבוקר נפלנו למיטות חחח ואז עשינו הכל אחרי שהילדים חזרו. אבל כשזה רק ניקיון הזמן עדיין מספיק ב"ה).

ההבדל הוא שבקיץ משתדלים לשנוץ לפני שבת😍

ואגב, גם אני צריכה להתייעל... דווקא כי הכל מאורגן יחסית מראש, לפעמים לא יודעת איך להאכיל את הילדים בשישי, לא רוצה שהכל יתלכלך ואין אוכל מבושל חם... צריכה עוד לחשוב

ברביעי כבר מכינה חלות ומקפיאה ועוגה/עוגיות

בחמישי מכינה את כל הסלטים ואת האוכל לערב שבת

משאירה לשישי בבוקר רק את החמין

ודואגת לכל מה שאפשר ברביעי-חמישי

לחתוך ניילון לשולחן

לכבות אורות במקרר

שטיפה של הבית והשירותים מקלחת

ונצמדת לתפריט שקבוע מיום רביעי

לא מכינה דברים מעבר למה שכתוב

אצלנו השוני בתפריט זה שבחורף יש בשרי בערב ובקיץ יש דג בד"כ, כל השאר אותו דבר

נגיד להשבת הכנתי קישואים ברוטב עגבניות ושעועית בטריאקי (הכי פשוט הכי טעים).

בחמישי הכנתי דגים, קציצות, שניצלים, ותפו"א
היום מכינה אורז, רביולי, חלות וסלטים (שאלו החלקים היותר קשים)
יש גם סלטים קנויים מההקפאה- מטבוחה ופסטו.

מספיקה גם קבוע ללכת לבית קפה בשישי. לפי הבית קפה אני בונה את הלו"ז...

אבל בשבת חורף בבוקר מכינים רק חמין.

ולערב מנה עיקרית, אורז ואולי עוד תוספת.

וזהו.

חלות מכינה אחת לכמה זמן ומקפיאה

אני תמיד מדליקה בלחץ

קיץ חורף לא משנה...

גם אם כל היום רגוע תמיד בסוף אני מוצאת את עצמי נכנסת להתקלח חמש דקות לפני הדלקת נרות כשעוד לא הכנתי פמוטים

בשבתות האחרונות הילדים שלי מצליחים להתגייס ללחץ של הרגע האחרון וזה ממש עוזר (בת 7.5 מפנה שולחן מטבח ושיש מכל הבלגן, בן 10 מלביש את הקטנה וכו')

כי ב"ה השבתות חורף אצלי יותר רגועות מהקיץ כי אני לא מבזבזת את הזמן על לצאת לטייל

אני מכינה

מרק בשרי לערב +לחוח וחילבה קונים

פסטה מיוחדת לבוקר מגישה עם גבנות קנויות וביצים קשות וסלט

שניצל ואורז לסעודה 3

בנוסף מטבלים חציל ביצים טחינה משוויה ובטטה

הכל הכל כולל סידור מטבח ועריכת שולחן לוקח 3 ששעות בדיוק

כלומר אם את מתחילה ב8:30 שהילדים במסגרות שהם חוזרים הכל אמור להיות פיקס ואז נחים או עושים דברים בונוס עד שבת

לפני שהילדים מגיעים.

במוצאי שבת יש זמן למיליון כביסות.

ואני יודעת שאם לא אשטוף לפני שהם מגיעים, זה סתם יתקע אותי. כי אני אחכה שהם יסיימו לאכול, ואז שיסיימו להתקלח, ואז צריך צ'יקצ'ק לפנות את הסלון מטבח לשטיפה ולחכות שיתייבש (שלוקח יותר זמן בחורף) ואני חייבת מנוחה קצרה ביום שישי, אח"כ אני ארדם ב7 בערב... 

אצלינו קבוע מקלחות לילדים בשבת חורף-ביום חמישי בערב

מאוד מאוד מיקל ומוריד לחץ

הם בקושי נמצאים מחוץ לבית ביום שישי

לפני שבת רק שוטפים ידים ופנים עם סבון

דבר ראשון- אני לא מכינה הרבה דברים. גם בקיץ.

והתפריט די קבוע, אז יותר קל להתארגן.

יש דברים שאני מכינה כפול ומקפיאה, ואז אני לא צריכה להכין כל שבוע.

ביום חמישי לרוב אני הולכת לישון מאוחר.

לפעמים אני מספיקה משהו קטן בבוקר, לפני שאני יוצאת לעבודה.

חציל ובטטה שניצל

שניצלים מוכנים

קציצות בשר/לקובה

עוגת שמרים

פסטו

זה מה שאני זוכרת שאנחנו מקפיאים

אין הבדל גדול בהכנה אם אני מכינה כמות לשבת אחת או לשתיים.

ואז אני מקפיאה חצי, ובשבוע שאחרי זה אני לא צריכה להכין.

עוגות אני מכינה במהלך השבוע, לא סמוך לשבת. בדרך כלל מכינה 3/6 פסים ומקפיאה. (אנחנו אוכלים אותן גם במהלך השבוע).

בחמישי בערב, מה שלוקח את רוב הזמן זה עד שהמרק מוכן. לפעמים אני ישנה קצת ואז קמה לכבות אותו.

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.

אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.

מה אני מתכוונת?

היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.

נכון?

נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.

כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).

ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.

ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.

את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.

לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.

על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.

משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.

במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.

זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן

ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)

ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.

אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.

אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.

גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.

רק כותבת שאני מצאתי פודקאסט שקצת התכתב עם זה, קוראים לו אנשי הקשב ..

ועוד משהו קטן, אני רואה את זה על עצמי כמו התמכרות, ואני יודעת שלהתנקות מהדופמין שזה מייצר לוקח לפחןת שבועיים, אני גם במאבק תמידי על זה , ומחפשת פתרון. מחזקת אותך!! ושתדעי שהאשמה זה חלק מהמעגל הזה ... בזבוז זמן, אשמה ,חוסר הצלחה

הדחיינות הזאת מתבטאת בעוד נושאים בחיים?

ושרשרת אליי בטעות?

מה שעזר לי -

להיות סלחנית כלפי עצמך. זו את כרגע, רגשי אשמה ויסורי מצפון על כל יום ויום לא מקדמים. מותר לפעמים להימרח ולהיות פחות יעילים. מותר לטעות ומותר להודות שאנחנו לא יודעים משהו. זו עבודה בשינוי החשיבה, אבל זה אפשרי.

למצוא מה הזמנים היעילים שלך. כשאת כן יעילה, באיזו שעה ביום זה קורה? אצלי זה ב10-15. אני מראש לא מתחילה לשבת על דברים קשים לפני וברגע שאני רואה שעברתי את שלב היעילות אני נותנת לעצמי הפסקה ארוכה. אחר כך לפעמים יש עוד זמן יעיל, אם נחים מספיק.

לכתוב על דף את המשימות שצריך לעשות היום ולהרים לעצמך על כל משימה שסיימת. גם אם היו 20 משימות וסיימת 5, זו הצלחה. לאט לאט תלמדי את עצמך לסיים יותר משימות וגם להיות ריאלית בכמות שאפשר להספיק ביום.

לזהות מתי הגלישה היא התחמקות ממשימה, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך "אני מתחמקת מלהתקשר לשמוליק ולכן מוסחת" ולבצע את המשימה שהתחמקת ממנה. אפילו דבר קטן כמו לנסח טיוטה לבקשה משמוליק. העיקר להפסיק להתחמק

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).