אז הבעיה היא לא ניהול הזמן וכמה מבשלים או קונים, ייתכן וצריך לעבוד על נינוחות. או על רשימה ספציפית של הכנות בתכנון מוקדם שאחריה את עוצרת וזהו, לשחרר.

ובכל אופן, אני מבשלת בשישי כמעט הכל וגם מנקה. ואני גם אופה. 

עוד משהו...

נשאר זמן? יאללה, נכין עוד משהו.. ואז עוד משהו.. ובדרך כלל אלה דברים שלא היו בתכנון בכלל..

העניין

אני עושה רשימה מה התכנון.

ומראש אני יגדירה למשל שאוכל זה הכי דחוף

פינוקים אם עד 3 לא הגעתי לזה אני לא מתאמצת על זה בכלל, וסלטים מה שלא הספקתי להכין אני מכינה ממה שיש בערב שבת.

עוצרת הכל למקלחות והתארגנות לשבת.

ואני בנחת.

יותר חשוב לי שלא נהיה עצבניים בשישי.

לרוב בחמישי בערב אין לי יותר מדיי כוח, וגם בעלי לא תמיד נמצא בשישי, אז אני מכינה פחות אוכל-לםעמים אוכלים עם חברים ואז מבשלים רק חצי ארוחה, מבחינת סדר וניקיון-הבית לא באמת נקי לשבת ... אבל זאת תקופה, וזה יעבור

ועם תינוק בבוקר בשייש

אז הכי מפחדת מלחץץ וחייבת להספיק

אז מתחילה בחמישי עושה כמה שמספיקה

מבקתש מבעלי להכניס מדיח בערב ולהוריד את השבל ולפעמים גם לשטוף

ואז לבוקר משאירה סגירות בישולים וארגון המטבח

וכשהילדים חוזרים

צהרים

ומרתון מקלחות

וכן זה לחוץ אבל בבוקר רגוע לי הקצב

ולכן בחמישי משקיעה כמה שמצליחה

אבל מהצהרים שהילדים חוזרים ועד שבת- אנחנו במרוץ

לא בישולים.

אבל רק מקלחוץ ל9 אנשים

צהרים

לגמור לסדר את כל מה שהם מבלגנים

לאפס מטבח

כלים אחרונים

וכו

לא נחים לרגע

ולכן הז מאוד עמוס וככה זה

אבל כן טוב לי שהקצב בבוקר יותר רגוע

מבשלת ממממש בדיוק מה שצריך

מרק

אורז

עוף ותפ''א

חמין

3-4 סלטים גג

זהו

רק אם בחמישי נשאר לי זמן עושה מעבר

התפריט לא משתנה בין חורף לקיץ, בשניהם הוא מצומצם.

אני עושה יותר דברים בחמישי, או בשישי על הבוקר לפני העבודה.

דואגת שהילדים יסדרו את הבית ביום חמישי בערב, כדי שבשישי נוכל לשטוף. (בעלי מסיים את הסדר בשישי בבוקר)

אני עובדת ברצף, כמעט בלי מנוחה, ואז בליל שבת אני הולכת לישון מוקדם.

בשישי בחורף אנחנו אוכלים ארוחת צהריים יותר מוקדם, ואז זה משאיר יותר זמן להתארגן אחרי.

בכל אופן, מה שאני עושה בעיקר:

מבשלת את האוכל ביום חמישי

ומשתדלת לתקתק את רוב הסדר בבוקר של יום שישי. (מספיקה בדרך כלל רק את אזור החדרים, כולל שירותים ומקלחות. חייבת לציין שהבת הגדולה שלי נמצאת בבית בימי שישי בדרך כלל ועוזרת לי המון...)

חשוב לי שהחדרים והסלון והמטבח יהיו מסודרים ושטופים. מוותרת הרבה פעמים על כביסה מקופלת בארונות, על סדר בחדר אורחים ועל פינת משחקים מסודרת (היא באחריות הילדים, ואני משתדלת לשחרר ולא לעמוד עליהם יותר מדי כדי לסדר אותה. זה קשה...) בעתות הדחק גם אוותר על כיור ריק לגמרי מכלים, אבל כן אשתדל שלפחות הסביבה תהיה נקייה.

ובעיקר - משתדלת לתת לילדים "חיבוק של שבת" אחרי הדלקת נרות (ביחד עם הממתק של הדלקת נרות), כדי לפייס אותם על כל הפעמים שהתרגזתי...

השלווה חשובה יותר מהכל

לכן הבישולים שלי לשבת פשוטים ולוקחים גג שעה כולל לארוז בתבניות לכל סעודה

(וגם בעלי מבשל חלק)

כביסות אני עושה לפי הכוחות

נקיון בעלי עושה את הרוב והבית נקי כל יום ככה שאין לחץ על שום ניקיון

גם ככה הרגשתי שימי שישי שלי צפופים מידי, לכן התחלתי לבשל הכל בחמישי וגם לכבס יותר במהלך השבוע, מתכננת למחר להשאיר שישי ריק ומיועד למנוחה בלבד.

או בגלל שאת מכינה דברים יחסית פשוטים ומהירים / פחות מגוון?

גם אני באותה בעיה של הפותחת..

בישולים?

ניקיון?

תעסוקה לילדים?

תבררי עם עצמך ושם תשפרי…

לדוגמה אצלי ראיתי שהאנרגיה ביום שישי הולכת על המרדף שהבית ישאר נקי לשבת.

הפתרון מבחינתי היה (גם לימות השבוע) שואב שוטף רובוטי. ואז הבית נקי כל יום כל היום..

אם זה יושב על הלחץ מהבישולים, אז הכנה מראש זה הפתרון

וכן על זה הדרך 

אבל בית נקי לא מסתכם בלהעביר שואב שוטף שמשאיר רצפה נקייה

צריך לפנות אותה הרי

יש כלים

שטיפה ממילא לא לוקחת ככ הרבה זמן, גם להעביר סמרטוט לא, כל הזמן הולך על להחזיר דברים למקום לדעתי. ואת זה השואב שוטף לא עושה

ומחזירה

זה חלום חיי

קוראים לזה עוזרת בית.

כמה עשרות שקלים לשעה וזהו😅

אני מכינה את הבית לשטיפה תוך כדי שהוא עובד.

כך שזה חצי מהזמן. (כנ״ל יכולה לשטוף כלים כשהוא עובד)

שחזקים מאיתנו

יש בחירות שגויות

יש טעות בשיקול דעת

היכולת לשנות נמצאת ביכולת להכיר בטעות וללמוד ממנה.

לפעמים צריך לעשות טעות שוב ושוב רק כדי להכיר בה וללמוד לעשות שינוי.

לפעמים הפנינים שלך נבלעים בתוך שרשורים.

@חדשה,,

הייתי עוזבת עכשיו הכל, לוקחת דף/ פלקט

מעתיקה מילה במילה מה ש@oo

כתבה פה.

מוסיפה למטה:

הרצון שלי: להכניס שבת בנחת

הטעות שלי: להוסיף דברים שלא לפי התכנון.

שימי לך את זה מ8:00 בבוקר מול העיניים.

כל פעולה, כל סיר, כל תכנון תסתכלי ותחשבי אם עולה בקנה אחד עם היעד שהוא להכניס שבת בנחת.

דקה לפני הדלקת נרות תדרגי מ1 עד 10 האם את מרוצה מהאיזון בין להכין שבת מושקעת לבין להכניס שבת בנחת.

משבוע לשבוע תראי אם את מצליחה להשתפר, אז את בדרך הנכונה!

ואם את רואה שממש ממש חשוב לך להוסיף את הדברים, אז תכניסי אותם מראש לתכנון ותבדקי איך עושים את זה מלכתחילה ולא ברגע האחרון.

שימי שירי שבת, ובהצלחה!!

@אמאשוני

@המקורית

בצהריים - ערב ואז כבר התחלתי משהו.. ממשיכה בחמישי וממש משתדלת שלא ישאר בישולים לשישי.

בשישי סידורים אחרונים שטיפה וכלים..

השבת אצלי מאוד מאוד בסיסית, וגם- הרבה דברים מכינה כמות יותר גדולה ואז מקפיאה ככה שישאר לכמה שבתות

ערב שבת- ,מרק גדול בשרי עם הרבה ירקות וקניידלך, וקוסקוס ליד או גריסי פנינה בפנים.

הכל ביחד חצי שעה עבודה+ שעה בישול.

שבת בבוקר- שניצלים עם אורז ותפו"א בתנור.

שניצלים- שעה עבודה לכמות של שתי שבתות (חצי מקפיאה)

אורז- עשר דקות

תפו"א בתנור- רבע שעה/ עשרים דקות.

לפעמים תוספת אחרת- סלט תפו"א עם ביצים במיונז.

בשבת זה פשוט להרתיח ביצים ולבשל תפו"א שלמים.

ביום שישי זה עשר דקות עבודה כולל להוריד מהאש ולשטוף סירים. בשבת זה קצת יותר עבודה אבל עושים את זה בנחת.

או יותר מהיר:

תבנית עם תפו"א ועוף בתנור. חצי שעה עבודה להכל ביחד. אורז כמו כל שבת- עשר דקות.

אם מכינים חמין- משרה מראש את הקטניות. בעלי מטפל בבשר- גג עשר דקות כשהוא מופשר.

לי לוקח את השעה עבודה על החמין (לא יודעת למה, ככה יוצא לי כולל טיגון בצל וטיגון הבשר לפני)

אורז בכל מקרה בצד.

בשבת מכינה סלטים כמו סלט ירקות, חותכת כרוב, סלט חסה וכו.

לשישי בצהריים מכינה בסיר אחד פסטה, בסיר שני רוטב טונה. עשר דקות עבודה ביחד.

סה"כ הכל ביחד שעתיים וחצי עבודה. מבשלת רק בימי שישי, עובדת רצוף.

תוסיפי עוד חצי שעה לשטיפת כלים וסידור המטבח.

ב15:00 (הרבה פעמים עוד קודם) אני כבר במקלחת אחרי שכל הילדים מקולחים, אני לא אוהבת להיכנס לשבת עם שיער רטוב כדי שלא יהרוס את הבובו. וגם שהמים יספיקו להתחמם שוב למקלחות של הבן הגדול ושל בעלי שעוד עובדים בזמן הזה. בעלי שוטף את הבית, הגדול עובד בחוץ בעבודה פיזית.

אז זה הסדר יום שלי.

אין לי תינוק קטן. אבל כן ילדים שצריך לקחת ולאסוף מהמסגרות, להוציא להם בגדים לשבת וכו. אבל רק אחד צריכה ממש לקלח אותו. ועוד אחת רק לחפוף. ומסרק כינים לשתי בנות.

בבוקר בד"כ מסיימת עם קיפול הכביסות ונשאר לקראת שבת מה שהפעלתי במהלך היום.

בעלי אחראי על שטיפה וקניות. כולם מסדרים את הבית אחרי השטיפה.

מה עוד?

הילדים מגיעים מהמסגרות. אוכלים אוכל קבוע. (חותכת להם גם ירקות פרוסים בצהריים)

מהאוכל ישר למקלחות (יש שתיים)

אח"כ מסרק סמיך, מתלבשים ורואים סרט בזמן ששוטפים את הבית. אני מתקלחת בזמן הזה.

הבית לא פאר היופי והאוכל לא בופה של בית מלון. אבל כולם שבעים ומרוצים ומספיקים הכל ביום שישי.

(לפעמים קניות בחמישי)

ומדליקים נרות בזמן ביחד ובשמחה 😁

כל דבר לוקח המון זמן בהתחלה, אבל אם נצמדים לתוכנית מסויימת ולא גולשים ממנה, אז המוח כבר מתוכנת על סדר פעולות וזה טס בלי השקעה מיוחדת. לכן גם אני לא מוסיפה כלום, כדי לא להרוס את ה"שוונג"

בהצלחה!

בצל מטוגן, קופסת עגבניות שימורים של רמי לוי

2 קופסאות טונה (לפי כמות האוכלים)

רסק עגבניות, מלח, הרבה פפריקה, (פלפל שחור ושום גבישי אם אוהבים)

את הבצל אני מטגנת כבר קודם בשביל מאכלים אחרים, ומשאירה קצת בצד במיוחד.

אם זה רק לקטנים אפשר לוותר על בצל כדי לחסוך עבודה.

בסיר נפרד פסטה עם מלח בלבד. מסננים ומגישה בשני סירים והילדים מערבבים בצלחות.

אפשר לערבב קודם ולהמשיך לבשל שתי דקות ביחד אם כולם אוהבים, זה מדגיש טעמים.

תודה..

מה לגבי סלטים מבושלים? מכינה? הם לוקחים לי הכי הרבה זמן בדרך כלל

זה באמת לוקח הרבה זמן.

ביחס עלות- תועלת לא שווה לי את ההתעסקות.

יש אוכל כבד מבושל ויש אוכל קליל סלטים חיים. לא צריכים עוד משהו בארוחה.

עוד משהו ששכחתי לכתוב-

שעועית ירוקה/ ברוקולי/ כרובית משתמשת בקפוא, מפזרת מעל שמן זית ושומשום ושמה בנינג'ה, ואם אין בבוקר ביצים קשות אז מכינה לסעודש.

כל דבר נוסף הוא בא על חשבון משהו אחר- בית מסודר או נקי וכו

אבל אם יש לך אפשרות להתחיל בחמישי אז תכיני את הסלטים המובשלים/ עוגות/ חלות בחמישי.

אל תוסיפי התקשקשויות ליום שישי.

זה לא רק זמן ההכנה, זה גם הכלים והסדר שאחרי.

בשישי האחרון למשל התחלתי לבשל ב12:00 (היו לי סידורים בבוקר) הכנתי גם סיר דגים, סיימתי ב14:45 אבל יצאתי מהמטבח ב15:15 אחרי סדר וארגון כולל והיה קצת לחוץ כי הילדים התחרפנו ורצו רק אותי. בסוף נכנסתי להתקלח ב15:30 והרגשתי שאנחנו על הקשקש עם הזמנים. בסוף היה בסדר גמור ב"ה!

איך היו לך ההכנות השבוע?

יש לי שני טיפים בנושא:

1. יש סלטים שאפשר לבשל ביום שישי ולהכין ולתבל בשבת. אני לפעמים שמה סיר סלק ובשבת מסיימת. לשים את הסיר על האש זה כמה דקות, רוב הזמן זה החיתוך וההתעסקות סביב התיבול. גם ביצים אני עושה ככה. אני מכינה תבנית של קוביות חצילים אפויות ומשאירה בתבנית עד אחרי הדלקת נרות ואז מסיימת עם זה.

2. רוב הסלטים המבושלים מצויינים בהקפאה. אפשר להכין ביום חמישי או ביום אחר סלט ולהקפיא בקופסאות קטנות, וככה כל שבוע את שולפת קופסאות אחרות.

בצל מטוגן מעולה בהקפאה. במקום לטגן בצל לסלט ספציפי, אפשר לטגן בכמות גדולה (ואז כבר חותכים אותו בסלייסר או במג'ימיקס) ולהקפיא.

וגם קונים מוכן

מכינים:

דג (עבודה של גג 15 דקות כולל אריזה בתבניות לא כולל זמן אפיה/ בישול)

בשר/ חמין בשרי (כנ״ל עבודה כמו הדג)

2 תוספות (כנ״ל)

קונים:

6-8 סלטים

2 קוגלים

חלות

עוגות/ מאפים

אצלי הבסיס הוא דג מבושל ברןטב/ בתנור ומנה נוספת בשרית. מדלגת בין עוף בתנור עם תפו״א שזה כמה דקות הכנה ולתנור, לבין חמין בסיסי (משרה שעועית במים מהלילה, אפשר כמות גדולה ולהקפיא) שאני לפעמים מוסיפה לו בשר לבין בשר מבושל עם פטריות (בשר אני קונה כמות ומרתיחה באמצע שבוע, פורסת ומקפיאה וזה רק לשלוף)

כל השאר - בונוס. לרוב יש בונוס😅

בקיץ מוסיפה שניצל כי היום ארוך, ואוכלים גם שישי וגם שבת בסדש

חלות ועוגות פעם הייתי קונה יותר, כל שבוע. 

היום מעדיפה להכין בבית

כשהתחתנו החלטנו שימי שישי אצלנו יהיו עם כמה שפחות לחץ.

לכן מבחינתי יש קו אדום- מבשלים *הכל* בחמישי.

(פעמים בודדות השארתי לעצמי נגיד את הבצק לחלות ורק להכין צורות ולהכניס לתנור בשישי, וראיתי שגם זה מעמיס עלי אז עכשיו גם זה אני לא מאפשרת לעצמי).

מה שאני מספיקה בחמישי- מעולה. אם אנּי נגררת ללהכין עוד משהו ועוד- זה רק בחמישי ובסוף עייפים מספיק בשביל לעצור. כשעייפים בחמישי, מכינים הכי הכי בסיסי, זה מספיק וטעים לנו ב"ה. בשבועות שיש משהו בחמישי מתחילים ברביעי, ואם צריך מקפיאים.

בימי שישי מתרכזים בסדר וניקיון יסודי. גם זה לוקח לא מעט זמן... אבל ב"ה בלי בישולים.

אגב מבחינתי אין ממש הבדל בין קיץ לחורף כי הדד ליין שלי זה עד שהילדים חוזרים מהמסגרות... ברור שלרוב ממשיכים גם כשהילדים בבית אבל משתדלים לסיים את הרוב לפני (כבר היו פעמים שבשישי בבוקר נפלנו למיטות חחח ואז עשינו הכל אחרי שהילדים חזרו. אבל כשזה רק ניקיון הזמן עדיין מספיק ב"ה).

ההבדל הוא שבקיץ משתדלים לשנוץ לפני שבת😍

ואגב, גם אני צריכה להתייעל... דווקא כי הכל מאורגן יחסית מראש, לפעמים לא יודעת איך להאכיל את הילדים בשישי, לא רוצה שהכל יתלכלך ואין אוכל מבושל חם... צריכה עוד לחשוב

ברביעי כבר מכינה חלות ומקפיאה ועוגה/עוגיות

בחמישי מכינה את כל הסלטים ואת האוכל לערב שבת

משאירה לשישי בבוקר רק את החמין

ודואגת לכל מה שאפשר ברביעי-חמישי

לחתוך ניילון לשולחן

לכבות אורות במקרר

שטיפה של הבית והשירותים מקלחת

ונצמדת לתפריט שקבוע מיום רביעי

לא מכינה דברים מעבר למה שכתוב

אצלנו השוני בתפריט זה שבחורף יש בשרי בערב ובקיץ יש דג בד"כ, כל השאר אותו דבר

נגיד להשבת הכנתי קישואים ברוטב עגבניות ושעועית בטריאקי (הכי פשוט הכי טעים).

בחמישי הכנתי דגים, קציצות, שניצלים, ותפו"א
היום מכינה אורז, רביולי, חלות וסלטים (שאלו החלקים היותר קשים)
יש גם סלטים קנויים מההקפאה- מטבוחה ופסטו.

מספיקה גם קבוע ללכת לבית קפה בשישי. לפי הבית קפה אני בונה את הלו"ז...

אבל בשבת חורף בבוקר מכינים רק חמין.

ולערב מנה עיקרית, אורז ואולי עוד תוספת.

וזהו.

חלות מכינה אחת לכמה זמן ומקפיאה

אני תמיד מדליקה בלחץ

קיץ חורף לא משנה...

גם אם כל היום רגוע תמיד בסוף אני מוצאת את עצמי נכנסת להתקלח חמש דקות לפני הדלקת נרות כשעוד לא הכנתי פמוטים

בשבתות האחרונות הילדים שלי מצליחים להתגייס ללחץ של הרגע האחרון וזה ממש עוזר (בת 7.5 מפנה שולחן מטבח ושיש מכל הבלגן, בן 10 מלביש את הקטנה וכו')

כי ב"ה השבתות חורף אצלי יותר רגועות מהקיץ כי אני לא מבזבזת את הזמן על לצאת לטייל

אני מכינה

מרק בשרי לערב +לחוח וחילבה קונים

פסטה מיוחדת לבוקר מגישה עם גבנות קנויות וביצים קשות וסלט

שניצל ואורז לסעודה 3

בנוסף מטבלים חציל ביצים טחינה משוויה ובטטה

הכל הכל כולל סידור מטבח ועריכת שולחן לוקח 3 ששעות בדיוק

כלומר אם את מתחילה ב8:30 שהילדים במסגרות שהם חוזרים הכל אמור להיות פיקס ואז נחים או עושים דברים בונוס עד שבת

לפני שהילדים מגיעים.

במוצאי שבת יש זמן למיליון כביסות.

ואני יודעת שאם לא אשטוף לפני שהם מגיעים, זה סתם יתקע אותי. כי אני אחכה שהם יסיימו לאכול, ואז שיסיימו להתקלח, ואז צריך צ'יקצ'ק לפנות את הסלון מטבח לשטיפה ולחכות שיתייבש (שלוקח יותר זמן בחורף) ואני חייבת מנוחה קצרה ביום שישי, אח"כ אני ארדם ב7 בערב... 

אצלינו קבוע מקלחות לילדים בשבת חורף-ביום חמישי בערב

מאוד מאוד מיקל ומוריד לחץ

הם בקושי נמצאים מחוץ לבית ביום שישי

לפני שבת רק שוטפים ידים ופנים עם סבון

דבר ראשון- אני לא מכינה הרבה דברים. גם בקיץ.

והתפריט די קבוע, אז יותר קל להתארגן.

יש דברים שאני מכינה כפול ומקפיאה, ואז אני לא צריכה להכין כל שבוע.

ביום חמישי לרוב אני הולכת לישון מאוחר.

לפעמים אני מספיקה משהו קטן בבוקר, לפני שאני יוצאת לעבודה.

חציל ובטטה שניצל

שניצלים מוכנים

קציצות בשר/לקובה

עוגת שמרים

פסטו

זה מה שאני זוכרת שאנחנו מקפיאים

אין הבדל גדול בהכנה אם אני מכינה כמות לשבת אחת או לשתיים.

ואז אני מקפיאה חצי, ובשבוע שאחרי זה אני לא צריכה להכין.

עוגות אני מכינה במהלך השבוע, לא סמוך לשבת. בדרך כלל מכינה 3/6 פסים ומקפיאה. (אנחנו אוכלים אותן גם במהלך השבוע).

בחמישי בערב, מה שלוקח את רוב הזמן זה עד שהמרק מוכן. לפעמים אני ישנה קצת ואז קמה לכבות אותו.

שזה הציוד שלו.

צריך לשים הכל בשמש בשקיות זבל שחורות אטומות לכמה ימים. ורק אז לנער ולכבס.

כביסה לא מספיק עוזרת. אולי אולי אם זה בהרתחה.

ואז להרים הכל ולעבור חדר חדר ולתפוס אותם, אפשר עם שואב אבק ואז שטיפה טובה.

וממש להסתכל שאין חדשים.

יש גם ספריי של סנו מיוחד לזה.

אפשר אולי לרסס על הפתחים

אבל אם אין לכם בעלי חיים שמהם זה מגיע לא בטוח שיש צורך.

אני כל היום מחפשת מידע עליהם.

ניקיתי את כל הבית באקונומיקה, אבל הבנתי שזה רק נגד הבוגרים ולא הביצים

והם פיצייםםם

תפסתי אותם כשישבתי בנחת ואז קלטתי תזוזה פיצקית

אנחנו נפטרנו מהם בלי הדברה

לקח כמה סבבי ניקיון, חיפוש ומעיכה שלהם אחד אחד😬 והרבה לחץ שלי... אבל בסוף זה נגמר

איפה שאבת? ושטפת עם אקונומיקה את כל הבית והשארת לכמה זמן כמו שהמליצו?

ואיך קלטת אותם ? איפה היית מוצאת אותם לרוב,?

ואיזה פתחים לרסס? 

האלטרנטיבה מאןד קשה ליישום

בעיקרון זה לגדוע את מעגל החיים שלהם

לשאוב כל יום את כל הבית כולל מיטות ספות

ולרוקן שואב לפח כל יום

לשטוף את הבית

לכבס מצעים מגבות בגדים בהרתחה

לשים מלכודות פרעושים קערת מים וסבון עם מקור אור וחום כמו מנורת לילה

בדוגרי- אני לא הייתי עומדת בזה

אני רק כאן כדי להגיד

שלמרות שזה נראה סוף העולם

זה לא

לנו היה פשפשים

חשבתי שנצטרך לעבור דירה

באמת לא ראיתי מוצא

והייתי לפני אחרי ותוך כדי לידה

תכלס לא חזרנו הביתה תקופה והדברנו

אחרי ההדברה חיכינו שבוע

למרות שאמרו לנו שצריך לחכות 6 שעות רשמית

ובגלל שהיינו עם תינוק בן שבוע אמרו לנו לחכות יומיים

אני העדפתי לחכות שבוע

וזהו

לקח זמן להשתחרר מהחרדות

ועד עכשיו אני נבהלת מכל עקיצת יתוש

אבל תדעי שלכל דבר יש פתרון

הפסקתי עם זה בעקבות סיפורים על הדברה שפגעה בילדים

אין לי אומץ לקחת סיכון זה ממש רעל

כבר 10 שנים שאני אוזרת אומץ לכפכף גוקים רק לא להדביר

אבל פרעושיפ זה סיפור אחר הם פיצייייםם 😭

אפילו לא שבוע

יומיים

אולי אחרי ט' באב תחפשו משפחות שיוצאות לנופש כמה ימים, תבקשו להתארח בבית הריק שלהם ליומיים/ שלושה.

גם אם תצטרכי לנקות את הבית שלהם לפני ואחרי נשמע לי שווה את הרוגע מהחומרי הדברה.

ושבעלך ישטוף את הבית שלכם משאריות הדברה לפני שאת נכנסת.

תתייעצי עם מי שצריך, חבל להימנע מהדברה רק בגלל זה, אפשר לנהוג בבטיחות.

כשאתם חוזרים הביתה בימים הראשונים תשאירי חלון בבית פתוח קבוע, גם כשהמזגן דולק.

בלילה תשאירי בחדר של התינוק שיהיה מאוורר תמידית..

או עכברים שהם יכולים לחיות עליו

יכול להיות שהוא הביא איתו הרבה פשוט לעשות ניקיון ושטיפה יסודית להחליף מצעים ולהזיז שטיחים אם יש

הם לא יכולים להתרבות?

כדי לחיות ולהתרבות

אם אי אפשר לרסס אז באמת נקיון יסודי שטיפה שואב אבק החלפת מצעים

לשכניםם שלי היה כי היו להם עיזים

והם העיפו את העיזים ועדיין היה נראה שהם מתרבים

ברמה שהשכנים נדבקו

ועשו ניקיון יסודי כמה פעמים

קרציה יכולה לחיות זמן רב ולהתרבות על מיטות וספות למשל.

קרציות זה לא רק דבר לא נעים אלא גם מסוכן.

מאיר אריאל למשל מת כתוצאה מחיידק שעובר עם עקיצת קרציה.

ממש הייתי ממליצה לצאת מהבית ולהדביר.

ויפה שעה אחת קודם.

לא רצונית בבית, אמאלה ה' ישמור

למרות שאני בטוחה שזה מהשקית של המילואים, הבסיס נמצא בשמורת טבע עם חיות ה' ישמור כמו ספארי,

אם לא הייתי רואה את הראשון קופץ משם כנראה לא הייתח חושדת

היה לנו פעם במחסן (חתולה באה להמליט אצלנו 😐).

הרמתי הכל גבוה, ושפכתי מים עם אקונומיקה על הרצפה.

חיכיתי כמה שעות, גרפתי, ולא נשאר זכר.

אבל אולי בתוך הבית זה אחרת.

אולי 10 דקות זה נשאר ברצפה.

כי הצלחתי לתפוס פרעוש אחד והכנסתי למים עם סבון כלים והוא ישר מת, אז אקונומיקה יותר חזקה.

ובית זה באמת בעייתי

כי בעודני מנקה בסלון יכול להיות שבחדר הם חוגגים, וכשאני עוברת לחדר אז כבר יבש בסלון והם עוברים לשם.

אולי באמת עדיף להשאיר רטוב ואז לגרוף הכל.

אבל הבנתי שזה זמני כי זה רק נגד בוגרים לא ביצים

למרות שהבית שלי לא במצב קשה הפעם. ברוך השם. ואני לא מבשלת הרבה בכלל, מכינה רק דג וחמין ושקשוקה לצהריים

לא יודעת להסביר את זה, אין לי כח בימי שישי כבר הרבה זמן

רוב הפעמים הבעיה היא באמת הציפיות

או שלנו או של אחרים

צריך ללמוד לשים גבול לציפיות לא ריאליות 

לסטטוס שיש להם זמן לבית קפה...

מצחיק

הרף של בעלי יחסית גבוה בשבתות

אני משתדלת להוריד אותו כל פעם

אבל אנחנו מאוד אוהבים להיות בבית, ואוהבים אורחים

וזה פשוט לא הולך

נגיד עכשיו אני בעבודה

אתמול עבדתי קשה בטירוף

והוא עושה פינשיים

וממש באלי בית יותר נקי 😔

ופשוט לא מגיעה לזה 

אבל אין לי עם מי😅

גם הרף שלי גבוה. אני משקיעה הרבה בסלטים וקינוחים. הרבה פעמים עושה את הקניות רק בשישי, ואני עושה. ואנחנו כל שבת בבית. עד שהבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי להתאבד על זה ביחד עם שבוע עבודה, נקיונות כביסות וגיהוצים, ובעלי בכלל לא נכנס למטבח/ מנקה.

ולכן - מורידה הילוך.

קונה קינוחים לפעמים ולחם תמיד, לפעמים מקפיאה סלטים אם הכנתי כמות גדולה ודואגת לפרופורציות

סעודה שלישית למשל אוכלים פה טונה בקופסא/ סרדינים

עשיתי לעצמי מעין תעדוף

קודם כל אוכל שזה בעיקר דג לערב+ מנה פשוטה למחרת

נקיון אחרי.

קינוחים זה בונוס

ובין לבין מנוחה והרבה.

אבל זה רף שלי, לא שלו

אם זה לא עושה לך טוב הרף שלו - דברי על זה. בטח לא כשאת זו כשנקרעת

לא הייתי מעלה על דעתי לארח ככה 😂

לפחות בחמישי את בבית? 

לפעמים כן ולפעמים לא

פשוט נדיר שמסתדר לנו לארח אותם ספציפית

וכבר הרבה זמן אני רוצה, אז מסתדרים 

ובין הקצר

משהו כיף בשבילה אז כל היום נראה אחרת.

אחת אוהבת בית קפה

אחת קניות

אחרת פילאטיס

אחרת הליכה בבוקר מוקדם.

אין לי כוח ולא התחלתי כלום

בא לי לישון

כי האמת שאם מכינים רק דברים בסיסיים ואת לא בהריון מתקדם/ אחרי לידה

אז אולי זה כבדות בנפש או שיש חוסרים מסויימים בגוף

או משהו בהתנהלות שאפשר לשנות

שבתות קיץ ארוכות ממש אפשר גם לבשל, גם לנקות בסיסי וגם לנוח או לצאת קצת..

שבת בסיסית מבחינתי יכול להיות מרק עוף גדול לער"ש, אפשר גם עם קוסקוס משקית.

לצהריים עוף עם תפו"א בתנור, שעועית ירוקה מבושלת/ בתנור לפעמים עם כרובית/ ברוקולי, הכל ישר מהשקית לזלף קצת שמן זית ולתנור.

ואורז.

סלטים מכינה סמוך לסעודה וגם זה רק בבוקר בד"כ. לא מתעסקת בבישולים בסלטים בכלל.

חלות ונשנושים, פירות, הכל קנוי.

אז אין הרבה לבשל, אפשר גם להשלים עם קנוי אם רוצים בכל זאת עוד משהו כמו סיגרים או מוקפץ או סלטים מוכנים.

סידורים, ארגונים ונקיון יש מי שעוזר לך?

אולי את לוקחת על עצמך יותר מדי בכללי, ובגלל זה בתחושה שיום שישי צריך לעשות המון?

לא יודעת אם את מחפשת גם המלצות, אבל אם כן, אז לא מנסיון לצערי אבל מדריכת הורים שאני מאד אוהבת ועוקבת אחריה נקראת מיכל אופנהיים. הרבה מהדברים שהיא אומרת עוזרים לי אפילו בהבנה מחודשת. 

ילד מאתגר זה באמת מאתגר, והוא מכניס אותנו למתח תמידי מפני ההתפרצות הבאה, ולכן באמת קשה להיות בנחת כשהוא נמצא.

מציעה לך - רק אם את מסוגלת - לעשות לעצמך רשימה של דברים טובים בו. תנסי לחפור מתחת לאדמה. אפילו רק לכתוב - יש לו עיניים יפות ודברים בסגנון. זה יכול קצת לעזור להרגשה שלך מולו.

ומחזקת אותך באמת לחפש הדרכת הורים טובה❤️

דווקא איפה שההתבוננות היא מעמיקה מוצאים אוצרות יקרים מפז.

אם מה שגורם לך חשש זה השלוף אז לגמרי תרגישי בנוח.

תנסי להיאחז בדברים הקטנים.

וגם לייצר זמן נקי משיפוטיות להיות יחד. זה יכול להיות גם 5 דקות. אבל שאתם נטולי הפרעות וחסמים.

תאמיני שאתם מסוגלים לצלוח את הריחוק ויבואו ימים טובים יותר

🤗

זה ממש מעודד..

אנסה למצוא כמה דקות כאלה, בטוחה שהוא ישמח

זה קשה ממש להרגיש את ההרגשה הזו שאין כוח לילד שלך, ואת לא אמא נוראית, לאמא נוראית זה לא היה מזיז!!!

דבר שני, אם תרצי לכתוב מאיפה את אולי אוכל לסייע במציאת פסיכולוגית מתאימה

כן, זה מה שאני מנסה לעודד אותי גם, אבל עדיין להרגיש את הרגשות האלה זה מרגיש כל כך רע, ברמה שאני חושבת שאולי אני לא ראויה..

היינו אצל פסיכולוגית, הכיוון עכשיו הוא יותר הדרכת הוריםמ אבל מחפשים משהו שמשלב גם את הילד בחלק מהזמן

רואה את השעה ששלחת ואיתך לגמרי בזה, אני גם לא מצליחה יותר לישון בלילה ובמהלך היום אני גמורה מעייפות.. ועוד עם הילדים עליי בחופש

יאללה בע"ה שסגולת הפורום תעבוד לנו😉

נהיה אצל ההורים וזה הכי נוח 😉

יאללה בקרוב ובקלות ובבריאות גם אצלך! 

גם אני ככה כל הריון מחדש

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בזמנו 🙏🙏

לשחרר ולהרפות.

אבל תכף תכף זה מגיע😀

הרדמתי את התינוק והתחלתי לנקר, אז הלכתי למיטה באמצע הצהריים עם הילדים... ישנתי שעה, התינוק ישן, בן שנתיים וחצי נימנם לידי והגדול העסיק את עצמו וגם קצת נימנם בספה...

היה נצרך כל כך!

בהצלחה לנו בהשכבות אחרי זה 😉

וואי מ19:00 אני מנסה להרדים אותה

הילדה הצטננה האף סתום היא לא מצליחה לשתות בקבוק

צרחות ועצבים

התינוק מצטרף אליה

לקום סתם מוקדם, הכוונה בימים שאני בחופש ואין קיטנה. זאת אומרת, ימי שישי...

אבל אז הבן שלי החליט שהוא רוצה ללכת לביה"ס

מזל שזה השישי האחרון

מזל טוב!! איזו גיבורה את!!!!

ואיזה כיף להיות אחרי!

כתבת ממש יפה ומרגש..

נשמע ממש חוויה לא פשוטה הצירים שבאו פתאום ככה. הזדהתי מאד עם הצירים הסיוטיים בזמן האפידורל..

יאללה מחכה להמשך..

מזל טוב!!

כל הכבוד לך כמה כוחות נפש!!

רק.. סליחה אשני אומרת- אבל איך הם לא הבינו שזה צירי לחץ???😉 זה ההכי קלאסי לש צירי לחץ מה שתיארת .. ובדר''כ בודקים פתיחה לפני אפידורל ולא נותנים בפתיחה מלאה לרוב..

ואם זורם לך לכתוב בפרטי איפה ילדת?

רצו לבדוק אותי האמת אבל צרחתי שאני עולה למיטה רק בשביל אפידורל

ילדתי באסף הרופא

ומיילדת מנוסה אמורה לזהות שכשמישהי שהתמודדה מהמם כמוך עם צירים כל הזמן פתאם יצשתפנית לשתצעקות ולחץ והיסטריה לאפידורל והרגע

זה 99אחוז אומר פתיחה מלאה עכישו או בעוד 2 דקות

ברור שאם את בוחרת באפידורל זה זכותך המלאה

אבל בשלב הזה לרוב מיילדות יציעו לנסות כבר לבד כי י ש מצב ש3 לחיצות הוא בחוץ ועד שהאפידורל משפיע.. לפעמים לוקח יותר זמן

קיצר

מטורף הסיפור שלך ועכשיו קראתי על האשפוז אימאלה איהז סרטטטט

את באמת גיבורה אמיתית

ואגב.. מישהי המליצה לי לפני הלידה הקודמת שלי על הבי''ח ההז.. ולפי מה שתיארת הוא נשמע לי יחסית עמוס- גישה לא טבעית...או שזה סתם נדמה לי? 

ילדתי שם ובשערי צדק. אסף הרופא היו משמעותית טובים יותר.

בשערי צדק היה לי סיבוך שראו כבר בהריון ואחרי הלידה החמיר. אף רופא לא בדק אותי כל האשפוז. אני התחננתי לאחיות שיקראו לרופא שיראה אותי וכל פעם מחדש הן הופתעו שאף אחד עוד לא הגיע. בסוף סרבתי להשתחרר עד שיבדקו אותי. אחרי שסוף סוף הגיע רופא הייתי מאושפזת עוד שבוע עד שהסיבוך נפתר.

באסף הרופא, בלידה הראשונה באמת לא ידעתי לדרוש דברים והיה פחות מוצלח. לא דחפו התערבות, אבל היה פחות יחס כי לא נראתי כאובה וכשלקחו את התינוקת לתינוקיה לא הסכימו להביא לי אותה עד הבוקר (9 שעות מהלידה) כי לא היה מקום בביות מלא. אבל בלידה השניה ידעתי לעמוד על שלי ולא היו דברים כאלו. ובשתי הלידות היה ביקור רופא פעם ביום והעברת מידע בין צוותים רפואיים

אבל באסף הרופא אני תמיד שומעת סיפורים לכאן ולכאן יש כאלה שממש ממש לא מרוצות ויש כאלה שממש כן

אם מישהו לוקח ממני את התינוק ולא נותן לי- בלי סיבה רפואית אמיתית..זה מבחינתי ממש הדבר שהכי מרתיח אותי ברמת המוכנה לתבוע אותם כי אין זכות למנוע מאמא להיות צמודה לתינוק שלה אם היא רוצה . אז מה אם אין מקום בביות מלא? אז תשהיה איתך איפה שאת. זה לא אמור לפגוע בך אם להם אין מקום.

לקחו אותה לבדיקות ואז עד שקיבלתי חדר לקח זמן.

כשבעלי הלך לקחת את התינוקת אמרו לו שבלילה אי אפשר והוא פשוט הלך הביתה 🫣

כשביקשתי שוב אחרי שעה הם רצו שאבוא לקחת לבד ולא יכלתי לקום עד שאחות תבוא לעזור לי (נהלים) ואף אחות לא היתה פנויה למלא זמן.

אבל כמו שכתבתי, בלידה השניה למדתי להתעקש על דברים והיה ממש טוב שם. לידה טבעית, חדר עם שניים, התינוק היה איתי כמה שרציתי, בדיקות לכל מה שצריך ואחיות נגישות.

ולא מכבדים את הבקשה שלך

ממש רגיש

ומדהים שלמדת לבקש ולדאוג לעצמך זה מהמם

ומעניין ..בכללי י ש להם גישה טבעית או פחות?

והעומס 'ם- זה ככה לרוב שעמוס?(תמיד יכל להיות ..אבל יש בתי חולים יותר עמוסים ויש פחות)

בשערי צדק

בעלי מגיע עם מגש סושי ענק, אנחנו נחים קצת בהתאוששות, התינוק ישן.

מביאים אותי לחדר, חדר פרטי וענק. ביקשתי להיות באפס הפרדה. אני מצליחה להניק את התינוק ברוך ה' ועונה קצת לאנשים בוואצפ.

הולכת לישון וקמה עם כאבי ראש מטורפים, מרגישה כאילו הניחו לי בית על הראש. כאילו הרדימו לי את הראש. לא מצליחה להזיז אותו לא מצליחה להסתכל למטה כלפי התינוק, לא מצליחה בקושי לקום מהמיטה. אבל ברגע שאני מניחה את הראש ישר על המיטה בלי כרית אפילו הכאב נעלם.

מעדכנת את האחות מגיעים לבדוק אותי, בדיקות דם וכו' ואחרי כמה שעות מגיעה רופאה מרדימה לדבר איתי.

מסתבר שבגלל שלקחתי אפידורל בפתיחה מלאה היתה סטיה וזה גרם לנוזל מחוט השדרה לנזול לראש. הרופאה אומרת שזה קורה לפעמים וזה סיבוך די נפוץ של האפידורל ושאפשר להכנס למן ניתוח כזה שבו מחדירים דם מהוריד למקום של האפידורל וזה יוצר קריש דם וסותם את החור. או שאחכה שבועיים בערך עד שיעבור בעצמו.

אני מותשת, סחוטה נפשית ופיזית ואין לי כח לשום סיבוכים, באופן כללי פרוצדורות רפואיות מאיימות עלי מאד. אני אומרת לרופאה שאני מעדיפה לחכות ולא רוצה לקחת סיכון.

הרופאה הולכת ואני בוכה ובוכה, לא יכולה לזוז בכלל מרגישה כל כך מוגבלת, התינוק ישן ושקט ומוסיף לי יסורי מצפון. מתקשרת לרופאה קרובת משפחה להתייעץ והיא ממליצה לעשות את הניתוח הזה.

כמה שעות בלתי נסבלות עוברות. אני לא יכולה לקום מהמיטה, לא יכולה לזוז בכלל, מניקה בלי לראות את התינוק. מגיעים לעשות לו את הבדיקה שבכף הרגל ועני לא יכולה אפילו להיות לידו מרוב הכאב.

באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לעבור את הניתוח הזה והודעתי לאחות היא עדכנה את הרופאה ותוך כמה שעות כבר הורידו אותי לחדר ניתוח.אני יומיים אחרי לידה, צריכה להפרד מהתינוק החדש שלי, מרגישה כל כך מבואסת שגם לקחתי אפידורל שלא ממש עזר לי ובאמת את כל הלידה עברתי בלעדיו, וגם נפלתי על הסטטיסטיקה של אלה שהאפידורל מסתבך להם.

נותנים לי חלוק, מורידים את כל החפצים האישיים ואני כל כך לבד. האווירה של חדר ניתוח מאיימת וקרה, אני רק רוצה שיגמר.

מכניסים אותי לחדר ניתוח, ממש כמו בכל הסיפורים עם מנורות גדולות מעלי והמנתחת מסבירה שזה לא בהרדמה כללית, אני פשוט צריכה לא לזוז ולהגיד לה מתי שאני מרגישה לחץ חזק. אני רועדת כולי, מרגישה חשופה ומפוחדת. כבר לא יודעת אם באמת כואב לי או שאני מדמיינת שכואב. בוכה בלי הפסקה ובאופן כללי מרגישה שקילפו מעלי את כל השנים שלי וחזרתי להיות ילדה קטנה.

הניתוח נגמר, אני צריכה לשכב שעתיים על הגב, מכניסים אותי לחדר התאוששות ואני מעבירה את הזמן בלהקשיב לכל סיפורי הניתוחים הקיסריים של הנשים בחדר. ברוך ה' הזמן עובר מהר ומחזירים אותי למחלקה, המלאך הקטן שלי ישן כל הזמן ולא היה רעב כמו שחששתי.

אני מנסה בזהירות לקום מהמיטה וברוך ה' הכאבי ראש עברו לגמרי! מרגישה שקיבלתי את החיים מחדש. לא מפסיקה להודות לה' על הנס הזה. פתאום מרגישה כמו יולדת רגילה, קצת חלשה אבל חיה ומתפקדת. אנחנו נשארים במחלקה עוד לילה ולמחרת בבוקר משתחררים בשמחה.

אני הולכת לבית החלמה לכמה ימים להתאושש והחוויה מוזרה אבל אני נחה כמו שצריך וחוזרת מיד לברית שמחה בריאה ומאושרת.

לא רצתי לכתוב קודם כדי לא לבאס וגם ילדתי רק קיסרי, מרשה לעצמי כי כבר כתבת את הבאסה. זה ממש היה נשמע לא להיט שנתנו לך אפידורל בשלב הזה ורק מלקרא סיפורי לידה היה די ברור לי שאת בסוף אז הן בטח אמורות לדעת.. וגם סתם לא היו נשמעים סופר קשובים ואת היית ממש מלכה מודעת לעצמך ברמות. מזל שעשית את הניתוח הזה מה שזה לא היה ושזה הועיל ושהצלחת אח''כ לנוח ולהתאושש ולהיות בטוב. רק בריאות ונחת.  

קשוח

ב"ה שעכשיו אתם בסדר

ואיזה באסה עם הסיבוך!!! זה באמת סיבוך נפוץ אבל סיוטי🤦 טוב שאת אחרי!!🩷 התאוששות קלה וטובה💓

אחרי מעשה קלטתי שהם באמת לא היו קשובים

וגם לא התנצלו אפילו פעם אחת על האפידורל שהם שמו לא טוב..

קראתי בנשימה עצורה

הרבה מזל טוב!!!

גם לא ביום כיפור

אבל אולי זה תלוי כמה את מאוזנת

צום עם סוכרת הוא מסוכן, וצום עם סוכרת בהיריון הוא מסוכן כפול 2.

בכל ספר הלכה שפתחתי סוכרתיים הם הדוגמה הראשונה לחולה שפטור מצום..

יש סיכון לנפילת סוכר, או התייבשות שתביא לצירים מוקדמים.

בתשעה באב אין שיעורים, אז לפחות תשתי כמו שצריך.

ואוכל יכולה להסתפק במינימום שצריך.

בע"ה בבריאות ובשמחה!

אפילו ביום כיפור אני שותה ואוכלת לשיעורים..

אם תצטרכי תפני למכון פועה, יש להם הנחיות מסודרות.

גם לי הנחו בסוכרת הריון לאכול לשיעורים גם ביום כיפור, זה קצת מוזר אבל ידעתי שזה בשביל העובר.

כולל כיפור שלא צמתי בו.

הרב הנחה אותי איך לאכול לשיעורין.

והיתה לי סכרת מאוזנת.

אני גם מכירה שלא צמים בכלל כמו שהשאר כתבו פה

ביום כיפור שיעורים, צריך הדרכה של רב ורופא ירא שמיים איך

שזה לפעמים תלוי ב''עד כמה חמורה הסכרת"

היו פעמים שצמתי כיפור

והיתה פעם ששתיתי לשיעורים מרק טחון

בשני המקרים הייתי על דיאטה בלבד, ללא הזרקת אינסולין

בשניהם.

חידשו לי..

לקראת כיפור אתייעץ בע"ה 

של אטתה שנה, והסוכר שלי ירד נמוך.

כששברתי את הצום באזור 11-12 על משהו ממש סביר (כריך מלחם מלא) הסוכר קפץ ממש גבוה.

זו הסיבה שסכרתיים צריכים לאכול כל 3 שעות.

אז התיעצתי עם רב והוא אמר בכיפור לצום בלילה ולשתות שיעורים מרק מזין בבוקר.

אבל בהריון שלפני כן עם סכרת הריון לא היתה לי בעיה כזו, וכיפור עבר מצוין. וגם ההריון שלפני לפני.

כנראה המצב החמיר באחרון...

לכן זה ממש לא גורף.

מי שמזריקה אינסולין זה יותר בעייתי לצום למיטב ידיעתי.

הכי טוב להתיעץ עם רב לפי המצב שלך.

בהנקה למשל אני צמה רק בלילה

בהריון אני צמה כי יחסית קל לי לצום

הם אמנם שניהם צום חמור

אבל הם שונים וזה חשוב לדעת

למשל לרוב הדעות אין שיעורים בתשעה באב-מי שפטור פשוט פטור וצריך לאכול ולשתות כרגיל(כלומר רגיל של תשעה באב-אוכל פשוט,לא בשרי וכו)

יום כיפור לרוב ינחו שיעורים, תלוי ברמת הקושי- לפעמים ינחו שיעורים מתחילת הצום כדי לא להגיע למצב שצריך כמות גדולה יותר, לפעמים שיעורים רק של נוזלים לפעמים גם של אוכל לפעמים הנחיה לצמצם מרווח בין שיעורים... ורק אם זה לא מספיק ינחו לאכול רגיל.

צריך לזכור שיום כיפור הוא דאוריתא ותשעה באב דרבנן. זה לא אומר שהוא לא חשוב, ודאי שכן, אבל עדיין הוא לא באותו קו כמו יום כיפור.

(הכוונה לחולים שלא בסכנה)

אבל בשניהם לא יצא לי לשמוע על פטור גורף לנשים בהיריון 

אבל כן גם בלי סיבה משמעותית כמו סכרת הריון.

לי רב פסק לא לצום בהנקה כי קשה לי בצומות, בלי סיבה רפואית אמיתית

או שיעורים? פעם ראשונה שומעת

לי פסקו שיעורים בכיפור בהנקה וזה קשה יותר מלצום, רק באלך לסיים את הבקבוק כבררר

וזה היה חודש בערך אחרי לידה, פעמיים..