תנסי לראות אם לפי מיקום הנקודות את מזהה פחות או יותר את המיקום

ואז לבדוק את עצמך עם מראה

אם זה פצע עמוק כנראה שרק בודקת תוכל לראות

ואם יש כאב בזמן הבדיקה, תגידי לרב אולי אפשר להסתמך על זה גם

אין כאב

תחושה של יובש

הרב אמר לבעלי שבשביל להתיר את זה צריך בודקת

(יודעת שלפעמים רב מתיר גם בלי בודקת...)

אין לי כח ללכת לבודקת ואז יחזור הדם. 

אבל רק אומרת - אם בסוף תחליטי ללכת והיא באמת תראה פצע - ממש חשוב שתחזרי לרב לקבל הנחיות לגבי ההשלכות של זה (ותזכירי גם את הבדיקות הקודמות).

יכול להיות שיהיה אפשר להחשיב כבר את הבדיקה של חמישי כהפסק, ולא רק את מה שעשית היום.

זהו תהיתי לעצמח על אם יהיה מצב להתיר אחורה עד שם.

וגם החלטתי שאני מפסיקה לספור בחמישי כי לא רציתי בודקת...

אז תוהה לעצמי כי יש עניין בהלכה שאם מפסיקים לספור אז זה נעצר

(כמובן בתנאים מסויימים.. לפי פסיקת רב)

אני אתחיל מהסוף- מעולם לא הייתי אצל בודקת

וגם לא מתכוונת ללכת

בשבילי זה הקו האדום (מדגישה ואומרת שבשבילי! מכירה בכך שיש נשים שרואות בזה משהו חיובי ומודות על כך)

אבל אם כבר 3 בדיקו  מופיעות אותן 2 נקודות דם באותו המקום-

יש פה כבר מספיק בשביל לתלות את זה בפצע מבלי ללכת לבודקת

בסופו של דבר זה נופל על השקפת עולם לגבי בודקות טהרה והצורך בהם

וכנראה ההשקפה של הרב הנל לא תואמת את שלי

אבל זאת אני

עכשיו את צריכה לשאול את עצמך איפה את בעניין 

דוקא הייתי אצל בודקות בעבר,

אבל מה שאת מתארת נשמע קלאסי לתלייה בפצע ותמהני מדוע הרב זקוק לאישור מהבודקת (כנראה מאותה סיבה שאת זקוקה לאישור ממנו...)

למה את צריכה את הרב?

רב זה בשביל מצבים שלא יודעים.

רק צבע שברור לי שלא אוסר לא שואלים

איך אפשר לדעת בוודאות שזה פצע?

אצלי הדם היה בדיוק כמו שם של היום שלישי רביעי במחזור.. לא הייתי מנחשת שיש פצע 

בודאות שיש פצע, צריך שיהיה סיכוי סביר כדי שיהיה אםשר לתלות את הדם בפצע

ועדות של אישה על יובש, וחזרתיות של פיזור הכתמים על העד באותו האופי - זה מספיק.

בודקת היא חידוש של התקופה האחרונה.

במקור היא נועדה למקרי קיצון שבהם לא היה ניתן להתיר באופן אחר

אבל לאט לאט היא הופכת לברירת המחדל

בעיני זה עצוב

יש הבדל מאוד גדול בהלכה בין 'מראה' שאוסר מהתורה, לבין 'כתם' שאוסר מדרבנן.

'מראה' זה כל מראה של דם שנראה בהרגשה. בדיקה פנימית נחשבת כפעולה שעלולה 'להקהות' הרגשה, גם אם היתה, ולכן כל מראה של דם שנראה בבדיקה פנימית, מתייחסים אליו כ'מראה' שאוסר מהתורה, ולא ככתם.

אם היה מדובר בכתם, אז באמת ברגע שיש סיבה לתלות בפצע - זה מספיק.

כי כתם מלכתחילה אוסר מדרבנן, ויש הלכות מתי הוא באמת אוסר (על משהו שמקבל טומאה, בצבע לבן, בגודל גריס ומעלה, ושלא ניתן לתלות בפצע).

אבל כשמדובר ב'מראה', אי אפשר רק להתיר רק על ידי תליה בספק. ספק דאורייתא - נפסק לחומרה.

אז אם ידוע בוודאות שזה באמת פצע - אפשר להתיר גם מראה.

אבל בשביל זה חובה *לדעת*, ולא מספיק לתלות בסיכוי סביר.

(לדעת לא תמיד חייב להיות על ידי בודקת. לי קרה שהתירו הפסק שהיה עליו אדום ברור, אבל מהסיפור שלי היה מספיק ברור שזה באמת פצע. כי זה היה פתאום אדום טרי שלא היה בבדיקות קודמות, והרגשתי כאב באותה פעם שבדקתי.

אבל לא בכל מצב הסיפור מספיק ברור בשביל להתיר ככה.

יכול להיות שכן אפשר לחזור לרב עם כל העדים האחרונים ולשאול אם זה שזה חוזר באותו מקום זה מספיק בשביל לדעת שזה פצע. ויכול להיות שיהיו תשובות שונות מרבנים שונים. אבל הזהירות של הרב מלקבוע שזה פצע היא נכונה ומתבקשת הלכתית).

שימי לב שעניתי לשושנושי שכתבה שצריך ודאות ובלי בודקת לא ניתן להתיר

בעבר לא היה את הכלי הזה של בודקת טהרה שנותנת ודאות

ובכל זאת מצאו את הדרך להתיר גם מראות

שלא נדבר על על הנאמנות של האישה להעיד על עצמה שהולכת ונעלמת מהעולם

ולא כתבתי ספק

כתבתי סיכויי סביר שמסתמך על עוד ראיות

אני מסכימה שידיעה שיש פצע לא חייבת להיות רק על ידי בדיקה של בודקת טהרה.

ובהחלט במקרה הזה יש סיכוי שרק הסיפור שלה מספיק (אני חושבת שלפסוק דבר כזה בלי לראות את העדים זה לא כזה פשוט. שתי נקודות שאת מדמיינת על פי התיאור שלה זה לא בהכרח השתי נקודות שהיא רואה. לכן בעיני בהחלט יש מקום לשאול רב, ואולי דווקא לחפש רב עם כתפיים רחבות שלא נוטה לשלוח אוטומטית לבודקת אלא מכיר יודע מתי אפשר לקבוע שזה פצע גם בלי בודקת).

אבל כן היה לי חשוב לדייק את הניסוח שלך. כי 'לתלות באפשרות של פצע' זה רק למצב של כתם.

פה צריך להתיר הפסק שיש עליו דם, וזה מצריך וודאות יותר גדולה שיש פה פצע.

אגב בעיני וכך הבנתי

בכלל להתיר הפסק עם דם בגלל פצע

זה יותר מסובך מלהתיר בדיקה ב7 נקיים בגלל פצע

אם לאשה ברור שמדובר בדם פצע (כגון שהדם מופיע תמיד באותה נקודה על העד) היא יכולה לתלות בפצע.

שו"ע מפורש.

היא לא צריכה לשאול רב...

נשמע שלך זה ברור מהתיאור שלה,

אבל לה זה לא לגמרי ברור, וכנראה בעקבות זה גם לרב לא.

אולי אם היא הייתה אומרת לרב שברור לה שזה פצע - הוא היה עונה אחרת.

מקשה על אישה לבוא להגיד בוודאות שזה פצע

גם כשכל הסימנים מעידים על כך

ואני חושבת שנושא הבודקות צגם תורם לכך

כי פתאום יש כלי ודאי

ואז אישה מתילה בעצמה ספק.

כל הנושא שנשים מעידות עח עצמן בנושא טהרה לאט לאט נדחק לשולי הפסיקה

במקום לקבל את הבמה המרכזית

בגלל זה יש רבני שממש מתנגדים לשימוש בכלי הזה

כי במקור הוא בא לתקן ולהוסיף כל הקיים

ובמקום זה לעיתים קרובות הוא הופך לברירת מחדל ומקלקל

(וכבר כתבה פה מישהי בשרשור שעם היסטוריה של פצעים, וגם שהיא יודעת בודאות שיש םצע, והבודקת בעצמה אומרת שהבדיקה מיותרת

ובכל זאת היא נשלחת ע"י הרב ומרגישה שבלי זה אין פתרון)

פעם לא היו הולכים לבודקת ולפי תיאור האישה ומיקום הכתם על העד היו פוסקים שזה פצע.

אני הולכת לבודקת שכל פעם כועסת שהרב מטרטר אותי אליה כשבלי שתבדוק ברור שזה פצע ובמיוחד שיש לי רקע

אבל עדיין אני הולכת לבודקת כי הרב אמר...

במקרה כזה כדאי לעשות כמה הפסקים רצופים ואז הרב יכול לראות אם הנקודת דימום נמצאת באותו מקום בכל העדים- כנראה שזה פצע.

הייתי מנסה ללכת בכיוון כזה

לא הייתי הולכת לבודקת טהרה. 

הייתי הרבה זמן אחרי לידה,

הרבה זמן גם אחרי התקנת התקן

ניסיתי מלא זמן לעשות הפסק ופשוט לא הצלחתי

כמה פעמים גם הצלחתי אבל תמיד איפשהו באמצע - היה אדום (בהנחיית רב גם ככה בדקתי רק יום 1 3 7)

בקיצור מייאוש הלכתי לבודקת

חייבת להגיד שהיא הייתה האישה הכי.מתוקה לנעימה שיש בעולם

ממש ממש חויה טובה

היא באמת ראתה שיש לי פצע שמדמם

הלכתי אליה ביום השלישי עם בדיקה אדומה - מלא אדום ולא רק נקודה שתיים

היא אמרה שיש פצע וראתה שההפרשה מהרחם נקייה לגמרי

בגלל זה ביום השביעי שיצא לי שוב דם - הרב אמר שזה בסדר

בקיצור - אני מרוצה שהלכתי

למרות שבעבר הייתי הכי בעולם נגד בודקות

שמחה שהלכתי כי בזכות זה הצלחתי לסיים עם זה

(שוב אומרת - הייתה לי הפרשה אדומה לגמרי, לא נקודה ולא מריחה - הכל אדום. גם אם בדקתי מייד אחרי מקלחת. תמיד אדום!!!)

אני לא יודעת אם כל הבודקות אחיות

אבל זה שקשורה לעולם הרפואי - גרם לי להרגיש יותר בנוח 

ואני בהחלט מבינה אותך שזה גם נותן הרגשה יותר נוחה...

דווקא כשתופרים אותי אחרי לידה יותר מביך אותי מבודקת

שוב, תלוי מי הבודקת

הלוואי שאם תלכי תמצאי אחת שטובה לך

הייתי אצל 2 ואחת בפער הרגשתי הרבה יותר טוב....

לגבי הרב

תשובה של "בעיקרון זה אוסר" נשמעת די נאחסית-

הרב שלנו אומר שזה באמת נראה כמו פצע אבל צריך בודקת כדי לוודא (במקרה של עד אחד, לא מכירה מה שאמרו כאן לגבי כמה עדים זהים)

בכללי העדפתי להסתכל על בודקת בתור מישהי שעוזרת לי להתקרב אל הטהרה

וכשפגשתי אחת עדינה ורגישה

זה אכן הרגיש כך

גם אם זה ללכת לבודקת עשרות פעמים.

מצד שני- בגלל כל העבר שלי אני כבר יודעת לזהות לבד מתי זה הפרשה מהרחם בוודאות ומתי יש סיכוי שזה פצע...

לפי התאור שלך זה ממש נשמע פצע

ואם תלכי לבודקת, יכול להיות שיחשבו לך את ההפסק ואז כבר תוכלי לטבול השבוע.

אז אני במקומך הייתי רצה 

(עונה לך גם בתור יולדת 5 וחצי שבועות שעדיין לא זכתה לטבול....)

נדירה!!!

מקצועית ורגישה מאד

אין לי בעיה ללכת לבודקת כדצריך

מהחינתי לא נעים אבל לא נורא

עשיתי את זה כמה פעמים בחיי הנישואים....

כמו שכתבו פה זה מבחינתי אשת מקצוע וכזה....

כמובן מביך אבל נסבל

בחודש רגיל אם היה מצב כזה ברור שהייתי הולכת

ההתלבטות שלי היא בגלל שאני אחרי לידה.

וכאילו כנראה באמת שיש פצע

אבל מצד שני יש לגמרי סיכוי שתכף יחזור דימום...

ואז סתם אתבאס ממש

ומהכרותי עם הגוף שלי יש ממש סיכוי עוד שיחזור דימום

אז האם הסיפור שנקרא בודקת שווה את ההשקעה?

אם תלכי ואחכ יחזור הדימום ואז בעצם החכת לחינם

או אם לא תלכי- ובדיעבד יתברר שלא התחדש הדימום ובתבזבזו לך הימים.

אפחד לא תדע באמת להגיד לך אם יחזור לך הדימום או לא

כך שמכאן זה רק תלוי באיך את עם הסיטואציה

שבו ראש האצבע שאיתה את בודקת או רחוק משם? הוא תמיד באותו מיקום על העד?

את מרגישה תחושה שורטת/ שורפת קלות במעבר של האצבע במקום שבו אחכ מופיע הדם על העד?

כי יובש+ הרבה ימים נקיים+ 2 טיפות על עד (ולא איזה מריחה של הפרשה עם דם) הרבה יותר נשמע כמו פצע או אפילו שריטה טריה מהבדיקה עצמה ולא דימום מהרחם.

אני על עצמי כבר יודעת לזהות את השריטות האלה.

אם את מכירה על עצמך שבשלב כזה אחרי ימים נקיים עוד מופיע דם רחמי אז זה באמת משהו אחר, על עצמי בשלב כזה של אחרי לידה אני יודעת שאני כנראה כבר נקיה.

בכל מקרה, בהצלחה.

5 שבועות זה כבר זמן שיש הרבה נשים שמצליחות להיטהר וממש לא מחייב שיהיו אחר כך עוד דימומים

כותבת לך מניסיון של מישהי שטבלה 5 שבועות אחרי לידה עם פצעים

אמנם למרות הרבה פצעים הרב אמר שפחות מ6 שבועות מהלידה הוא לא יכול לתלות את הדם בפצעים (זה היה אחרי 3-4 שבועות) אז סתם הלכתי לבודקת,(אני יודעת שיש לי פצעים)

אבל ניסיתי שוב ואחרי פעמיים שראיתי כתמים- פעם ביום השישי ופעם ביום השלישי הצלחתי ב''ה לטבול אחרי 5 שבועות ויום מהלידה

אמורים ללכת שישה שבועות אחרי הלידה לבדיקת רופא. אני במקומך הייתי שואלת את הרופא/ה אם רואים שם פצע.

אני לא הייתי הולכת גם לבודקת, באופן כללי לא אוהבת את הדבר הזה, אבל זה אישי כמובן.

רק שלח לאולטרה סאונד

קודמות בדקו, אבל זה היה מזמן אז א"א לסמוך עלי....

עשה לי או"ס

שאל אם יש עדיין דימום וזהו

הייתה אולטראסאונד בטני

מחשיבים כפצע.

(ובדיוק בגלל הפער הזה נוצר המקצוע של בודקת הלכתית...)

זה לא אומר שלא כדאי לעשות את הרעיון שלך,

אלא שגם אם הרופא לא רואה פצע זה עדיין יכול להיות פצע.

איזה שבוע וחצי כזה - גם בגלל שאם יש פצעים כנראה גם לבדיקה של הראשון והשביעי תצטרכי ללכת לבודקת...

אם עדיין יש דם על הפסק הולכת לבודקת (אחרי שאלת רב לוודא שזה באמת בעיה)

כמובן שאחרי לידה להמעיט בבדיקות כמה שיותר, להשתמש בעדי בדיקה שהם מבד ופחות פוצעים

סתם מעניין אותי

אלו שכתבו שלא הולכות לבודקת... מה אתן עושות אם יש דימום לקראת סוף ה7 נקיים והרב אומר שאין דרך להתיר אם לא בודקת?

כאילו ברור שזה באסה ללכת אבל לפעמים אין ככ ברירה... 

אחרי לידות מלכתחילה שאלתי רב להנחיות מקלות ולא הגעתי לסיטואציות כאלה.

לפעמים ההשלכות יהיו עוד ימי הרחקות

אבל זה עדיין בחירה

להתיחס לבודקות כמשהו מחייב שאין החירה אחרת זה בעייתי מאוד מאוד

מדובר בבדיקה גניקולוגית לכל דבר שאין בה צורך רפואי

אז אם בצרכים רפואיים יש ברירה - ק"ו שלצרכים אחרים

לגופה של השאלה

אני מוצאת הלימה בין מרחב התמרון שרב לוקח על עצמו ואופן הפסיקה כשהוא שלא רואה בבודקת טהרה משהו חיובי

לרב שרואה בה צורך בסיסי כדי להתיר

מהתחושה שלי והדיבור בין חברות (וגם פה בפורום)

רוב הנשים שלא ביקרו אצל בודקת טהרה לא הפסידו מכל ימי טהרה ומצאו פתרונות הלכתיים שלא נדרש בהם בדיקה גניקולוגית

וכבר היתה פה מישהו שסיפרה שכשהיא אמרה לרב שבודקת טהרה זה לא אופציה מבחינתה - והרב מצא את היכולת להקל

בעיקר רוצה להגיד תודה רבה לכולן!!!!

עזרתן לי

ואני ממש מרגישה שזה כנראה דבר סובייקטיבי החוויה אצל בודקת. ממש מובן שלחלק זה ממש קשה  

לי זה בסדר.

ולגבי הדיון עם הרב.

זה הרב שלנו

אנחנו תמיד שואלים אותו  בנושא זה ובנושאים אחרים....

הוא ממש הציע לי לבחור, או לחכות כמה ימים או ללכת לבודקת

ולי לא ברור שזה פצע....

ורק עוד משו. כתבו פה הרבה שממהרים לשלוח לבודקת.

אני מרגישה בדיוק הפוך!!

הרבה פעמים שמעתי ממכון פועה ועוד רבנים.

שלא הולכים לבודקת בלי הנחיה של רב.

כי לפעמים נשים הולכות סתם ורב יכול לפתור את הצורך....

בהקשר למה שכתבו פה בשרשור, שהרב אליהו מתייחס בפירוש בספר דרכי טהרה לאפשרות שאישה תעיד בעצמה שיש לה פצע (אם היא באמת מרגישה ויודעת שיש לה פצע).

והסימנים שהוא מזכיר לזה הם כאב בזמן הבדיקה, או שבכל הבדיקות יוצא שהיא רואה דם במקום ספציפי וקבוע, ושאר הבדיקה נקיה (הוא מזכיר שזה צריך לצאת כך שלוש פעמים כדי שיהיה אפשר לקבוע שזה אכן פצע).

אז אם את חושבת שזה כן מתאר את המקרה שלך, גם אם את לא בטוחה בעצמך בשביל לקבוע שזה פצע, יכול להיות שכן שווה לחזור לרב ולשאול אותו לגבי זה.

מצרפת את הדברים של הרב אליהו בנושא:

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

ואז שמה שכבה שניה עטוף טוב

אז שימי אותה שכבה ראשונה, בערך רבע שעה- עשריפ דקות לפני שאוכלים. הוא לא צריך להיות על הפלטה כל הזמן.

או שתשימי שכבה שניה ותורידי אותו קרוב לאכילה 

מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..

יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?

רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה

זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד 

תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני

אין מה להתחיל קודם.. מיותר

הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים

אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם

אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)

התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?

שוב תודה רבה!!

בהצלחה

יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.

אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.

במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים  שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה.  (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)

איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?