אין לי הרבה מה לומר,מעוד מעט יבואו החכמות..

אנחנו גם ככה

ומה שהכי עזר לי.... זה להבין שככה זה.

כולם מתמודדים

המעברים האלה וכל הציפיות... זה ככ מובן שזה מתנפץ לו....

תמיד אני אומרת שמצד אחד מחכה ככ לאפטרים ורוצה שהוא יחזור

ומצד שני זה פשוט סיוט וזה אף פעם לא כמו שרוצים וכו

וכשאומרים לי וואיי תהני באפטר

אני כזה

הלואי

כי זה ממש לא בטוח

ומי שלא חווה לא יודע כמה זה טריגרי וכמה גם כשהם חוזרים

זה כזה קשהההה

קיצור חיבוק מבין מאחות לצרה🩷

בגדול - זה מעצבן קצת לשמוע אבל זה נורמלי!

ויש לכם הרבה שכר על המילואים האלו!!!!

ובקטן- תנסי לעשות מפגש עם מטפלת זוגית, אפילו בזום לפני שהוא מגיע... ואולי פעם נוספת שניכם כשמגיע אם מסתדר... קחו את זה כהזדמנות למקפצה לזוגיות!

בהצלחה! 

קודם כל- מוכררררר

לא שזה מנחם אבל שתדעי ❤️

ודבר שני

ראיתי שאצלנו המריבות ישבו על שני דברים

אחד- 'תן לי דקה להתרגל אליך שוב .. ' היינו ככ רחוקים בימים האלה בוא תיתן לי מרחב רגע להתקרב חזרה. והמריבה משמרת ריחוק מסוים שמאפשר נשימה (כשאני כותבת זה נשמע לי מוזר מבחוץ 🫣 אבל ככה הרגשתי) ואז מה שעזר לנו זה גם להשקיע בקרבה בזמן הריחוק

(הדפוס הרגיל שלי בזמן שאסורים וגם במילואים זה לצלול מתחת למים ברמה הרגשית ולחכות שיעבור. וממש ניסיתי לייצר יותר קרבה גם בזמן שאלוקים. לשתף יותר וכו'. למרות שזה קשה לי כי משהו באנרגיה שלי מופנה להישרדות)

וגם- קלטתי שטוב לי שהמפגש הראשוני עם האיש שלי כשהוא חוזר זה בלי הילדים אז נסעתי להביא אותו מאמצע הדרך בלעדיהם וזה היה טוב. נתן לנו אפשרות לביחד קצרצר לפני הילדים והבית והבלגן.

ושתיים- קלטתי שהדבר השני שהמריבות יושבות עליו זה ציפייה שלי לא מודעת אבל קיימת, שעכשיו כשהוא בבית הוא ייקח עליו הכל.. הייתי פה שבועיים שלושה חודש לבד. אז עכשיו יאאלה ... אתה. תתקתק. תקום לילדים בלילה.. תסדר.. תתן לי לצאת לכמה שעות לבד.. והוא לא בהכרח מסוגל לענות על הצורך הזה עכשיו. חוזר כיף ומותש אחרי ימים לא קלים בכלל...

ממש למדתי לשחרר את הציפייה

לדעת שכן, אני עדיין מחזיקה את הבית גם כשהוא נמצא. ולבקש ממנו במפורש מה שאני רוצה שיעשה ולא לצפות שיבין..  לתת לעצמי זמן בנחת בלי תלות בו- להתאוורר ולתת לעצמי מה שנותן לי כוח

(פעם פעם היתה פה מישהי ששיתפה. אולי אמאשוני? שבדרך חזרה הביתה היא עוצרת רגע להתאפס כדי לא ''ליפול'' לתוך הבית והילדים ומהומת אחהצ אלא לבוא עם כוח. וממש אימצתי לי את זה. לעצור לפני ולא לצפות שבבית יהיה שקט ונחת לשתות את הקפה שלי.. אז אותו דבר כאן. נותנת לעצמי מילוי לצרכים שלי כולל התאווררות בלי שזה יהיה דווקא דרכו..)

מקווה שכתבתי מובן

חיבוק אחות צדיקה❤️

ולפותחת- אני מבינה אותך

בעלי לא מגוייס כבר תקופה(מנחתש שעוד מעט שוב)

ואצלינו לא היו מריבות

אבל אימאלה פשוט שיחות כאלה שפוררו את כל העקרונות והכללי משחק של הוזגיות ביננו מהחתונה ועד עכשיו..וזה הרבה שנים

וזה היה מורכב ומטלטל

ולפעמים הצלחנו לאסוף את השיח ושיחזור חזרה לצבא יחסית במקום טוב

ולפעמים- לא

ולשקט אחרי שהלך התלוותה מועקה כל כך גדולה 'היתה מפרקת אותי

והאמת שעיקר ההתמודדות היא דוקא מאז שחזר

אז לא יודעת ליעץ

אבל כן לחזק אותך שאת לא לבד ושמבינה אותך

גם אם לא בדיוק במקרה זהה

אבל לכולנו הז מורכב

בכל מיני רבדים

ואיזה גבורה נפשית צריך למול כל זה

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...