לא יודעת על טיפים...

בהצלחה!

לא יצא שטבלתי לפני גיל חודשיים פלוס של התינוק... 

איזה קשוח!!

ותודה על הנירמול! @מכחול @מדברה כעדן.

היה נורא, אבל קורה...

אחרי לידה ראשונה, ולא רגילים להיות אסורים כ"כ הרבה...

כנראה שאנחנו צדיקים

לקח לי בין 6 שבועות ל8 שבועות בכל היריון להיטהר

זה קורה בסוף

תהי רגועה

וגם שהצלחתי להיטהר לקחתי גלולות אז תמיד סביבות החודשיים וחצי עד שטבלתי.

ואת האמת. בכלל בכלל לא בער לי אף פעם לטבול. ההתאוששות אחרי הלידה וההנקה תמיד הורידו לי חשק. ברמה שאין לי כח לזה וזה לא חסר לי ...

מצד שני אני הכי אוהבת את בעלי בעולם אבל אין לי הסבר לזה למה זה לא הזיז לי .אולי הורמונים של הנקה. או התחושה הגופנית שאני עדיין כאובה ..

בכל מקרה זה תכף יגיע גם לך בעזרת ה'.

מנסה לחשוב מה יכול לעזור לך .... בינתיים ..

אם יעלה לי משהו אכתוב עוד מעט.  

האמת שעכשיו התחיל להיות לי חסר

גם באופן טכני של העזרה ממנו שהופכת ליותר מסורבלת שאסורים (למשל נוהגים לא להעביר מיד ליד) וגם הריחוק הפיזי

בכל מקרה באלי ממש להיות אחרי

זה אחד הדברים שממש מקשים...

אגב, מה זה נוהגים... זו ההלכה... ואשריכם ממש שאתם מקפידים!!!! כי זה נסיון ממש קשה אחרי לידה....

פשןט ראיתי פה בעבר שרשורים על הקלות כאלה ואחרות ורציתי להסביר למה מרגישה שהקושי בשבילי כבר עלה מעל כל פרופורציה

לא יודעת.. מרגיש לי כל כך מתיש עכשיו…

כבר שבוע שכל יום בטוחה שמחר עושה הפסק ובום אין סיכוי

מתסכל

נשואים 3 שנים עוד לא יצאנו לנו להיות אסורים כל כך הרבה, או הנקה או הריון ובין לבין היה כמה בודדים

ב״ה מןדה לה׳ על זה

אבל אני יודעת שאצלי זה לוקח הרבהההה זמן.

הכי קצר שטבלתי היה אחרי 8 וחצי שבועות

ואת קוראת פה על נשים שטובלות אחרי שבועיים

נו באמת

לפחות על תכתבו את זה

סורי, אני מקנאה

היום בכלל- נהיה לי פתאום דימום חזק כמו של נגיד היום הרביעי למחזור

וכבר הייתי בבדיקה אצל הרופא, עשיתי אולטרה סאונד וב"ה הכל תקין

רק ראו שעדיין יש דימום שלא יצא

מתסכל

בקיצור, נצלשתי ופרקתי

חיבוק

ממש חריגות

זה ממש עשה לי רע אחרי הלידה הראשונה..

עד שהבנתי שחודש וחצי זה ממש נורמלי

וחודשיים זה גם ממש הגיוני..

זה כל כך לא קל!!

באמת זה נראה שאין לזה סוף

חתיכת ניסיון

מאחלת לך ולי שיגמר מהר ובלי עוגמת נפש

לי לקח חודשיים וחצי כמעט

וזה מסרבל ולא כיף, אבל מבחינה נפשית היו הרחקות רגילות באורך נורמלי שהיה לי יותר קשה... אולי בזכות התינוק המתוק והעייפותת

היית אצל רופא בתור של ה6 שבועות?

מה מצב הדימום שלך?

דימום בקושי

רק בניגוב אני תמיד מסתכלת בשביל לראות אם אצליח לעשות הפסק בקרוב ואז מגלה ממש בקטנה הפרשות (ורוד בהיר אפילו לא אדום של דם)

עד צריך להיות טהור ולא נקי.

תבקשי מרב הקלות על הבדיקות

תעשי הפסק, בדיקה ביום הראשון והשביעי ובע"ה תצליחי!

לפעמים מצליחים "לדלג" בין הדימומים ולהיטהר לפני.

כן כדאי לקחת בחשבון שלא בטוח בכלל שיצליח וזה סוג של ניסוי.

יצליח- יופי

לא יצליח- המצב נשאר אותו דבר.

זה כמובן תלוי מאוד בפסיקה (לא דומה בדיקות כל יום לבדיקות רק ראשון ושביעי ולא דומה תחתון צבעוני ללבן)

אז איך שמרגיש לך נכון.

אם יש לך רק בניגוב אפשר מלהתחיל להתנקות טוב ולבדוק אם עדיין ממשיך בניגוב או שיש מרווח זמן שיאפשר הפסק ובדיקה למחרת.

שונאת לעשות הפסק

יש לי רתיעה מיזה

אז לעשות כמה פעמים פחות מתאים לי😏

מעולה שאת יודעת איזה טיפ טוב לך ואיזה לא.

בהצלחה!

לא טבלתי לפני שעברו לפחות חודשיים (8 שבועות) מהלידה

בלידה האחרונה זה היה אפילו יותר

12 שבועות (הייתי עם התקן שהפריע)

בגדול אני באה בגישה שזאת התקופה שלי להתמסר כל כולי לתינוק ולהבראה של עצמי

ופחות צריכה דברים אחרים

12 שבועות כבר כן היה קשוח מאוד

אבל עבר נגמר וכבר שכחנו מזה.. 

גם האזור עדיין לא מבריא לגמרי אחרי שש שבועות 

עסוקה  בכיף שלי במנוחה שלי 

צריך לתת לגוף את הזמן להחלים

ולגמרי מיצוי

פשוט רוצה להיות אחרי
...................................................

היום לא היה מצב להפסק
מקווה ביומיים שלושה הקרובים להתחיל
ובעיקר לא להפסל באמצע....

ומה עוזר לי? רק תפילות
לה' שאטהר בקרוב בקלות ובשמחה

הכל ממש בסדר
6 שבועות לטבול זה הכי נורמלי
וגם לעשות הפסק רק כשחוליפ 6 או 7 שבועות זה הכי נורמלי

מידי פעם יש פה סיפורים על נשיפם שטבלו אחרי שבועיים או 3
שמחה בשבילם באמת
אבל כן רק לומר שזה יוצא דופן מבחינה רפואית

לטבול אחרי 6 שבועות זה אומר הפסק אחרי 5 שבועות וזה לא נפוץ.... רפואית עד 6 שבועות עוד ישש הפרשות מהלידה

רק שתרגישי נורמלית

זה אולי לא רוב הנשים, אבל גם לא חריג ברמה שאתן מתארות.

הדימום המאסיבי הראשוני בהחלט אמור להסתיים תוך שבועיים בערך, לאחת קצת מהר יותר לשניה בקצת עיכוב, אבל פחות או יותר.

השאלה מה קורה בזמן הכתמים המרוחים של הסוף, שזה לא פה ולא שם, ושם לרוב נכנס ה'יוצא דופן' הזה.

כנראה שהרבה מאלו שטובלות אחרי שבועיים שלושה משתמשות בהקלות הלכתיות (כמו הורדת בדיקות, תחתון צבעוני/ מגן תחתון וכו') ושואלות לא מעט על מראות, בדיוק בגלל הכתמים ההולכים ובאים (שתקינים לגמרי בשלבים האלה, ונמשכים לרוב עד 6-8 שבועות אחרי הלידה)

זה לא מתאים לכל אחת, זה לא מתאים לכל פסיקה.

אגב. 2 רופאות נשים דתיות אמרו לי שהן מעוניינות לחקור האם יש קשר בין מנוחה מוחלטת בתקופת ההחלמה (3-4 שבועות ראשונים) ליכולת לטבול מוקדם יותר. ואולי גם פה יכול להיות טמון ההבדל...

שלנו לעמוד במצווה הזו בגבורה אנחנו מקרבים את הגאולה.

פתחתי את הניק הזה עם שאלה על טהרה כך שברור שזו התמודדות לא פשוטה בשבילי, במיוחד אחרי לידות ששם גם זמן האיסור הוא ארוך מאוד.

אבל מה שעוזר לי מאוד זה לנשום שניה ולדמיין את הזכויות הרבות שאני אוספת לנו ולכל עם ישראל בכל דמעה בתקופה הזו.

זאת המסירות נפש שלי בתקופת המלחמה.

מישהי לימדה אותי. זה בעיקרון כדי לקצר דימום של ווסת אבל גם אם יש דימומים באמצע החיים או אחרי לידה.

להרתיח כוס יין אדום יבש יחד עם מקל קינמון ו3 ציפורן. לקרר ולשתות חצי כוס בוקר חצי כוס בערב. לרוב אחרי יומיים זה כבר מייבש את הדימום. היא ממליצה להמשיך עם זה עד הטבילה (שלא יחזור).

נשמע אדיר

על זה עדיין לא שמעתי 

הצלחתי לעשות היום הפסק!!

רק פרקתי והתלוננתי פה וכבר הצלחתי

מאחלת לכל המתוסכלות והמחכות שיקרה לכן בהקדם🙏🏻

ואמן השבוע הזה יעבור חלק בלי בעיות 

אבל אל תפתחי ציפיות...

אני עשיתי כמה פעמים הפסק אחרי הלידה

ואחרי יום יומיים- דימום שאוסר...

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח