והאמת גם קצת חששתי כי רגילה לגדולה שלי שחיה על מוצץ

אבל הלך ממש בסדר ב״ה, עברנו למטרנה ופתאום גם היא מאוד התעניינה במוצקים והתחילה לאכול ככ טוב (בניגוד לגדולה שמאוד בררנית)

בלילה היא לפעמים מחפשת את הבקבוק ומוצצת אותו גם אם הוא ריק וזה מרגיע אותה😂

בקיצור, כנראה שמוצץ זה לא הדבר הבלעדי שמרגיע אותם... להיפך, אני מרגישה שהחוסר תלות הזו דווקא טובה

(וכשאני חושבת אחורה אז הגמילה של הגדולה שכן הייתה עם מוצץ הייתה הרבה יותר קשה מהגמילה של הקטנה שבלי מוצץ)

בהצלחה!

אבל אצלי מדובר על גיל 11 חודשים

זה מאוד תלוי מה התוכנית החלופית?

לעבור לבקבוק?

גמילה לגמרי? ורק מוצקים?

אני גמלתי מהנקה בגיליים יוצר גדולים

שניהם היו סרבני בקבוקים

אצל הגדול (בגיל 1.8) היה יותר הדרגתי, הוא ינק רק לפני השינה- ויום אחד הסברתי שזהו

אצל השניה (בגיל 1.9)  היה קצת יותר מורכב הייתי חייבת להפסיק בבת אחת, היא ינקה בוקר, כשחזרה מהמשפחתון ולפני השינה

, הסכתי את דעתה בדברים אחרים - אבל באופן די מפתיע היא עברה את זה כמו גדולה

אחרי יומיים כבר לא ביקשה

(לא הצענו בקבוק.   עברו חמוצקים על מלא)

הכי קשה היה לגמול אותה מהנקה בלילה. באמת לא היה לה שום תחליף. היא לא רצתה שום דבר אחר. אבל אחרי כמה ימים היא התרגלה.

הגמילה מהנקה ביום היתה די טבעית. היא פשוט הפסיקה לבקש. ואני דאגתי שכמה שפחות יהיו לה הזדמנויות לינוק. אבל זה היה בגיל גדול יחסית, בגיל שנתיים.

איך גמלת מהנקה בלילה? היא קמה ודורשת לינוק (בת שנתיים)

בהתחלה היא היתה יונקת בלילה והייתי נרדמת איתה.

הבנתי שכדי לגמול אותה, אני צריכה קודם להעביר אותה חדר.

העברתי אותה לחדר הילדים, והייתי קמה אליה להניק.

זה גרם להנקה יותר מסודרת, במקום שהיא תישן איתי ותינק מתי שהיא רוצה. ככה היא קמה פחות לינוק.

אחרי חודש בערך גמלתי מהנקה בלילה.

החלטתי על יום שבו מתחילים, והודעתי לה מראש שמהיום הזה לא יונקים יותר בלילה.

כשהגיע היום והיא התעוררה, לא נתתי לה לינוק. הסברתי שלא יונקים בלילה, והצעתי לה תחליפים. היא לא הסכימה לשום דבר. לא בקבוק מים, לא בובה, לא חיבוק. היא בכתה הרבה זמן, וכל הזמן הייתי לידה. ניסיתי להרדים אותה בעגלה. בהתחלה זה לא ממש הצליח, אחר כך בעלי הצליח להרדים בעגלה. זה לקח ביום הראשון 3 שעות.

ביום השני לקח לה שלושת רבעי שעה להירדם בחזרה.

ביום השלישי היא כבר חזרה לישון בקלות, ואחרי עוד כמה זמן היא הפסיקה להתעורר בכלל.

בעיקרון לא נצפו בעיות בגמילה הדרגתית מהנקה.

איפה הבעיה? בשינה? למה שלא יהיה רגוע אם האוכל משביע?

והוא יכול לגמור בקבוקים בלי להירדם

ואז אני מפחדת שתכאב לו הבטן

ולהרדים בסיבוב בחוץ לא תמיד נוח

קודם אני אגיד שתינוק צריך בסוף ללמוד להרדים את עצמו לבד בדרך שלו, לכן בכי אפילו יותר מהרגיל לא מפתיע אותי זה חלק מהתהליך.

כשאני מורידה הנקה במהלך היום אז אני לא אניק בשביל להרדים בשעות האלו, וככה הנפרדות בין הנקה לשינה התנאי מתנתק לאט אבל בטוח,

וככה ההרגל למצוא פתרון להירדם באופן עצמאי נבנה בהדרגה.

אצלי הילדים התרגלו להירדם מרוב עייפות בהתחלה מבכי (כמובן שכל הבית נכנס למצב שינה כי אם לא כלום לא יעבוד, שקט בבית חושך) אחרכ הבינו כשמכבים אורות זה זמן לישון וגם ההורמון השינה בגוף מתחיל לעבוד כשיש חושך כמה שיותר מוחלט, מקס' הם ערים קצת מקשקים(שזה בעצם הרגל להירדמות עצמית כמו שאני עושה להם אההה או שששש אז הם חוזרים על זה בדרך שלהם) קצת בוהים ונרדמים.

אני מניקה לא בזמן שהם צריכים לישון, אלא חצי שעה לפני בערך.

ובלילה אני עדיין מניקה עד גיל שנה כי זה נצרך (תלוי את מי שואלים), בגיל שנה אני בערך אני גומלת גם את הלילה ומשאירה רק הנקה אחת אחרי הצהריים כשאני מחזירה מהמטפלת, גם התינוק ברגע שרוב היום אוכל מוצקים כבר לא מעוניין בהנקה.

לא לקחו מוצץ, ואת כולם גמלתי מהנקה...

פשוט הפסקתי להציע... תלוי בגיל התינוק

הוא בן 7 חודשים. אין לו בעיה עם בקבוקים (ב"ה!!)

אני רוצה להביא לו מטרנה וכמובן במקביל גם מוצקים

מבחינת הסיבה להפסיק עם ההנקה זה בעיקר שנמאס לי שהוא ישן איתי במיטה ואני לא ישנה טוב בגללו וכנ"ל הפוך. באמצע הלילה להניק ואז לקום ולהחזיר אותו למיטה זה לא בא בחשבון מבחינתי (כי סיכוי גדול שהוא מתעורר ואז זה מעצבן)

נוסף לזה שהשאיבות בעבודה מתישות אותי

זה נכון שהרבה פעמים הם חברות

כי כשמפתחים תלות בהנקה כדי חהרדם אז גם ההנקה הופכת לעול

הבעיה היא שאם לא תטפלי בהרגלי שינה

והוא יעביר את התלות לבקבוק

את עלולה למצוא את עצמך כמה כמה םעמים להביא לו בקבוק בליחה ואז לא פתרת כלום

איך הוא נרדם בתחילת הלילה?

האם הוא יודע להרדם לבד?

ועוד משהו-

תינוק עד גיל שנה שקם פעם- פעמים  בלילה לאכול זה לגמרי לגמרי תקין

7 חודשים זה גיל שהציפיה ללילה שלם לא תמיד תואמת את ההתפתחות הטבעית

נכון, יש ילדים שכן ישנים לילה שם בגיל הזה

זה לא הופך את אלו שלא לחריגים

על השאיבות בעבודה את בהחלט יכולה לוותר ולתת לו תמ"ל במקום. זה לא אומר שאת צריכה לגמרי להפסיק להיניק.

הנקות הלילה הן סיפור אחר. בכל אופן, הוא קטן ועדיין יכול ואמור להתעורר בלילה. את יכולה לנסות להחליף את הנקות הלילה בבקבוק תמ"ל, ולראות אם התמ"ל "מחזיק" לו את הבטן טוב יותר כך שהוא פחות יקום בלילה. אפשרות שנייה היא להעביר אותו לחדר אחר ולמיטה משלו, ולראות אם עצם זה משפר את הקימות בלילה (כי כשהוא לידך הוא מרגיש ומריח אותך, אז יש לו סיבה טובה להתעורר ולבקש לינוק).

אישית הייתי מנסה קודם לראות אם המעבר לחדר אחר עוזר - ולהתכונן מראש לכמה לילות שאולי תצטרכי לקום בהם יותר. (אם בעלך יכול לעזור לך ולהביא אותו אלייך ולהחזיר, בזהירות כדי שלא יתעורר, זה הכי טוב)

אבל חוץ מזה - חבל לוותר על ההנקה כולה, אם יש פה רק שתי נקודות בה שקשות לך עכשיו.

אבל בגילאי שנתיים ויותר.

אני בעיקר מבולבלת. פתחתי פה כמה נושאים שקשורים לזה...

הסיבה המרכזית מבחינתי בלהפסיק היא שהוא ישן איתי יחד במיטה וזה משגע אותי

לק"י

לא זוכרת.

לא חייבים מוצץ כדי להירדם. האמת שהבנות שלי מצצו/ מוצצות אצבע. אבל הקטן גמול מהנקה בלילה, בא לידי ונרדם.

את מיניקה, הכל טוב חוץ מזה שמםרי לך שהוא ישן איתך במיטה.

אז תטפלי בזה... תעבירי למיטה משלו.

למה להפסיק להיניק?!

באיזשהו שלב, סביב גיל שנה השינה מסתדרת יותר ואפשר להחליט שאני לא מניקה בלילה.

לי היה נוח שאפשר להרדים בהנקה כי אחרת זה לקחת על הידיים כי לא יודעים לישון אצלי אחרת..

כשהרגשתי שקשה לי התחלתי להפחית הנקות בלילה והיא הבינה. גמילה סופית היתה בגיל שנתיים פלוס אבל ההשכמות בלילה פחתו מאוד הרבה קודם לכן.

אצלה חזרתי לעבודה רק בגיל 10 חודשים ולא למשרה מלאה ככה שממש לא הייתי צריכה לשאוב. מבחינתי לשאוב זה סיוט 

הגמילה הקשה יותר הייתה גמילת הלילה, בגיל שנה ושמונה חודשים, אבל תכל'ס זה לא היה קשה יותר מגמילת הלילה שעשיתי עם ילד אחר, שכן היה לו מוצץ, בגיל שנה ורבע...

ילדה אחרת שלי שהייתה בלי מוצץ גמלה את עצמה מהנקה בגיל שנתיים ושמונה חודשים. אני זוכרת ש*לי* זה היה קשה בהתחלה שלא היה לי איך להרגיע אותה (בעיקר כשנפלה וכדומה), אבל מצאנו דרכים אחרות...

דרכים אחרות: חיבוק, נענוע בעגלה, טיול בחוץ, סיפור, בובה אהובה. במקרים קשים - גם סרטון או ממתק... (אבל זה כמובן עדיף מאוד שלא)

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...