לק"י
וקר....
הוא מנוזל ומשתעל, והקור בגוף לא מיטיב עם זה.
לק"י
וקר....
הוא מנוזל ומשתעל, והקור בגוף לא מיטיב עם זה.
לק"י
חשבתי על זה.
תודה בכל אופן!
ואז זה לא משמעותי השכבה הזו
אבל יותר טוב מבלי בכלל
לק"י
יש לו מכנסי מעבר קצת עבים. אולי איתם.
נשקול באמת לקנות גרביונים.
או אוברול עם "רגליים".
אם כי סיכוי גדול שהוא יוריד גם את זה...
אין, עם ילדים שובבים כאלה זה רק תפילות, שהשובבות שלהם לא תפגע בהם
לחלופין - אולי לקנות לו נעלי בית חמודות ולהלהיב אותו עליהן, ואולי כך הוא יסכים להיות איתן ליותר משעתיים?
אבל כשהיה ימים קרים יותר כן לחמנו יותר על גרביים ונעליים
(אני רוצה להאמין שאם אני לא עושה מזה עניין ולא נלחמת איתה זה יעבור מהר, מקווה, בעז"ה)
לק"י
נעלי בית קניתי לו. זוג אחד הוא אומר שכואב לו, כנראה גבולי בגודל.
את השני הוא לא נעל בכלל. אולי לכמה שניות.
והבעיה זה גם אצל המטפלת. אני לא אלביש לו גרביונים כל היום😂
ואוברול גם לא נראה לי הכי נוח בגילו. מה גם שיש לו סטים חדשים, אז לא נניח אותם בלי שימוש....
אולי צריך להסביר לו יותר.
או להתעקש, למרות שזה להיות על זה כל הזמן... ואין סיכוי.
(גם הגדולים שלי מסתובבים יחפים לפעמים🤷♀️ מזל שהרצפה אצלינו מחומר פחות קר).
תודה לשתיכן!!
שנה שעברה קנינו (לדעתי מנקסט) כאלה יחסית דקים, שלא מחממים מידי ועם מכנסיים דקות.
אזור המרכז היה סביר. אם את גרה באזור קצת יותר קר יהיה מעולה
לק"י
מתלבטת אם 2 שכבות דקות זה יעיל כמו פוטר אחד.
אבל אנחנו גרים במקום קפוא ברמות.
אצלינו בדרך כלל קר מאוד בלילה ובבוקר.
אני פשוט לא אוהבת גרביונים. זוכרת שבתור ילדה זה היה מציק. אבל אולי זה הפתרון.
לק"י
אולי לו זה יהיה בסדר באמת.
מתלבטת...
לבת שלי יש כמה סוגים, חלק נעימים יותר חלק פחות וחלק מראש לא קניתי כי היו בד פיכסי כזה או ניילוני מידי..(או החזרתי לשיין)
גם אני בתור ילדה שנאתיייי גרביונים ממש ממש
אבל לילדים שלי בנתיים נראה שזה סבבה.. ואולי הם השתפרו מאז שהיינו קטנות..
ואז יש שתי שכבות אמנם,
אבל הגרביון דק.
אבל לא יודעת אם הם מספיק דקים.
גרביונים מכותנה זה כמו הגרביונים הלבנים שהילדות החרדיות לובשות.
בדיעבד אני חושבת שלי הייתה כזו אחרי כמה פעמים שהתייעצתי על השובבה שלי - כשההתנהגות השובבה פשוט עברה אחרי כמה זמן...

לא זולות אבל..
ועם חימום.
בגן באמת קשה להתמודד עם זה
לק"י
רעיון לנסות לרפד את אזור המשחקים. המזל שהרצפה שלנו לא קרה כ"כ.
תודה!
כי אצלנו מרגיש לי שקפוא
תינוקי על שטיח פעילות עבה של איקאה (מתחת השטיח יש גם שמיכה עבה)
יש מזגן על חימום נעים כזה שלא יעשה כאב ראש
ועדיין מרגיש לי שממש קר על המשטח פעילות
תוהה איך לגרום לרצפה להיות חמה יותר בלי חימום תת רצפתי..
לק"י
זה הפלוס היחיד של זה, ורק בחורף.
בקיץ אני אוהבת מרצפות קרות.
(ככה קנינו את הבית).
גם בקיץ מרגיש לי קר מידי
לק"י
על אותו משקל, מדובר בילדון שלא תמיד מסכים ללבוש מעיל/ קפוצ'ון. וגם אם הוא לבוש, הוא מצליח לפתוח.
שובבי😍
גם אצלי הוא כל הזמן חולץ נעליים וגרביים.. בימים ביותר קרים מלבישה גרביון כמו שרשמו ומעל מכנס עבה. בימים פחות אז רק מכנסיים עבים.
בלילה רק אחרי שהוא נרדם גורבת לו גרביים..
איזה גיל חמוד זה!!! מאוהבת בקטן הזה!
אבל אולי כדאי באמת.
והוא באמת מתוק!
טוב לתת לרגל להתאוורר קצת. ובלילה שוכבים על מיטה, לא מסתובבים על רצפה קרה. נראה לי שזה בסדר להשאיר בלי (ולדאוג שהחדר לא קר מידי).
האמת שהקטנה שלי גם אוהבת להסתובב במהלך היום בבית בלי גרביים ונעליים. וקר אצלנו. אבל היא לא הצטננה מזה אז אני מאפשרת כרגע.
ובדיוק הזמנתי לה נעלי בית מתוקות בעליאקספרס, אז אולי זה גם יעזור לה שיהיה לה עם מה ללכת בבית. נחכה שהם יגיעו לראות אם היא תסכים...
שבלילות שהיא הורידה גרביים אח"כ היא הייתה מצוננת יותר אבל לא יודעת אם קשור (בתחילת הלילה היא עם מזגן לחימום, אני מכבה לפני שאני הולכת לישון כזה כי היא מסתובבת מלא אז השמיכה לא נשארת עליה..)
חוץ מזה שלי יש גם אם אני לא שמה גרביים בלילה אז משתדלת לשים לה (לי יש סרוגות שסבתא שלי סרגה, שזה מאורר ממש, מקווה שיהיה לה כוח לסרוג גם לילדונת, בנתיים שמה לה גרביים קצת גדולות מפליז כזה שמרגיש לי יחסית מאוורר)
עוד אחת!גרים במרכז אבל בבוקר בדרך לגן כן קר. ושוב, פשוט לא מוכנה...
פעם אחת או פעמיים הכרחתי, אבל מאז היא קלטה את הקטע ופשוט פיזית לא מאפשרת
פעם פעמיים זה מספיק בשביל לפתח מאבק כח ועכשיו על הפרנציפ היא לא תסכים.
היא אמנם רק בת שנתיים, אבל מתחילה כבר לפתח את האישיות.
לא סתם קוראים לגיל שנתיים גיל ההתבגרות הראשון.
זאת הפעם הראשונה שהיא מתמודדת עם התופעה שנקראת רצון.
והיא צריכה ללמוד להכיר ולנווט את התחושה הזאת.
תחשבי שכל החיים היית מכירה רק מאכל אחד,
בכלל לא היית שואלת את עצמך אם בא לך או לא, אם זה טעים או לא
ופתאום היו לוקחים אותך למסעדה והמלצר שואל מה תרצי להזמין?
ולא רק שאת לא מכירה את האפשרויות, את בכלל לא מכירה את התחושה של *לרצות* מאכל כלשהו.
האם היה עוזר לך שילחיצו אותך?
שיכעסו עליך?
שיכריחו אותך?
אז נכון שילדה בת שנתיים לא יכולה להפעיל שיקול דעת מספק בעניין בגד חם, והיא צריכה פה הכוונה הורית, אבל היא זקוקה גם לתיווך הכלה וסבלנות.
לגבי פתרונות אפשריים שעוקפים את הבעיה:
לקחת אותה עם רכב
לעטוף אותה בשמיכה בעגלה או ברגל.
כנראה שהפתרון הכי טוב יהיה במישור החינוכי.
ממליצה מאוד ללמוד על תקשורת מקרבת אבל ככלל כל מדריך שנכתב על גיל שנתיים לדעתי יכול לסייע.
אחפש מה שציינת אם כי זו גישה שממילא אני נוקטת בה, כי גם כשהכרחתי זה שהכרחתי לבחור... "עזרתי" לה לרדת מהעץ וללבוש פיזית, ואחרי שזה כבר היה סגור היא כן נרגעה. אבל זה לא עבד בהמשך...
לכן קיוויתי פה לשמוע שמישהי תגיד שאם יהיה לה קר היא כן תדע לקשר את זה לעוד שכבה ותבוא לבקש. בת שנתיים ורבע.
מבינה שלא.
מתי התחיל החורף אצלכם? אצלנו רק בחודש האחרון התחילו ללבוש סוודרים בבקרים.
אולי בהתחלה באמת לא היה לה קר ועכשיו זה כבר הפך לאישיו?
תנסי בבוקר להלביש לה פוטר חם שהיא לא תצטרך ללבוש עוד משהו מעל
ואז בכניסה למעון להחליף לה, או להשאיר לה בגדי החלפה, אם יהיה חם יחליפו לה למשהו דק יותר. ככה היא לא תצטרך "להתלבש" פעמיים.
בתקשורת מקרבת לומדים לזהות מה מניע את הילד להתנגדות ואיך לתת מענה לצורך האמיתי שלו.
לא בטוח שמה שהיא זקוקה לו זה בחירה בין שני דברים, זה טיפ שעובד כשהצורך הוא לבחור,
יכול להיות שאצלה המניע הוא שונה.
כשילד מקבל את מה שהוא זקוק לו- זה עובד
אם זה לא עובד, זה אומר שלא זיהינו לגמרי למה הוא זקוק ומחדדים עוד יותר את ההתבוננות בצורך של הילד ע"י הקשבה במגוון אופנים.
(זה לא משהו ללמוד על רגל אחת רק מסבירה את הכיוון)
המניע להתנגדות היה קושי להתרגל לבגד קצר.
לכן בחירה בין שתי חולצות לא עזרה ולא הייתה עוזרת.
נגיד כשהעברתי אותו מחורף לקיץ, הייתי משפשפת לו את היד כשהלבשתי אותו כדי להקל עליו את התחושה הפיזית של שרוול קצר.
אבל למשל בחולצות שבת ויתרתי וכל הקיץ לבש חולצות שבת שרוול ארוך. את החולצות הקצרות מסרתי כפי שהן.
יכולתי שלושה חודשים לשבת איתו בוקר בוקר עם כל הסבלנות והאמפתיה ולדבר איתו יפה שבקיץ לובשים שרוול קצר, וזה לא היה עוזר כי המניע שלו היה התחושה שהשרוול הקצר עושה ולא הצורך לבחור.
לכן סבלנות זה לא במקום לזהות מניע,
זה כדי לצלוח את ההתגברות על המניע.
במקרה שלי נדרשתי לסבלנות לתווך לו את ההתגברות על התחושה הפיזית. רבע שעה אחרי שלבש את החולצה הקצרה ניסיתי להקל עליו, הרבה מגע וחיבוק, כי המניע היה קשור למגע. עד שהרגשתי שהוא מתחיל לשחרר את הידיים ולא לעמוד קפוא איתם.
ורק אז המשכנו את ההתארגנות.
לק"י
"בוא נכסה את הדובי שעל החולצה שלך שלא יהיה לו קר".
"תראה מה יש בקפוצ'ון".
הבוקר אמרתי לו שהוא ישמע שיר בפלאפון שלי. אבל כן הלבשתי לו מעיל והוא בכה. אבל אז נרגע והיה בסדר.
אני שוקלת לחפש או לקנות לו חולצת פוטר גדולה יותר בלי רוכסן, ולהלביש מלמעלה. את זה הוא בדרך כלל לא מנסה להוריד. אולי יהיה לי קל יותר.
והאם בחולצת פוטר את מתכוונת לסווטשירט? או שיש חולצה רגילה כלומר דקה, פשוט מבד פוטר כי סווטשירט (גם אם לבד בלי חולצה מתחת) עשוי להיות חם מדי להיות איתו כל היום בגן ולהתרוצץ, לא? צריכה פתרון לדרך, ופחות לגן...
@אמאשוני היא בעיקר מסכימה ללכת ברגל אז שמיכה עליה תיפול (ניסיתי עם טטרה, שזה מה שכן רצתה)... יש לך רעיון?
(כשתהיה חלק מהדרך בעגלה אנסה שמיכה שהיא כן אוהבת)
(לא מוציאים פה רכב באמצע השבוע, אין חניה ויש אחלה תחבצ)
אם כן שפשוט תחזיק אותו, אם בדרך את רואה שממש קר, תציעי להתעטף עם השמיכי כמו טלית.
אפשר לנסות עם שכמיה ולקרוא לזה שמיכי, אולי יעבוד.
אפשר להכין שכמיות לבובות וזה יעזור לה להתרגל לרעיון ולשינוי.
אפשר שירים וסרטונים של בגדי חורף
משחק זיכרון כרטיסים של בגגי חורף
השלמת תמונה (פאזל של שני חלקים)
את לוקחת תמונה של בגד חורף גוזרת באמצע (לא קו ישר)
מערבבת את כל החלקים של כל הבגדים ביחד והיא צריכה להתאים חצי כובע לחצי כובע השני.
להלביש לבובות בגדי חורף
אפשר לצייר על דף קווי מתאר של גוף ילד והיא צריכה על זה להדביק תמונות של בגדים (כובע על הראש, סוודר על הגוף)
כמובן לא בזמן הבוקר, אלא כמשחק בזמן רגוע.
השאלה היא אם זה מה שמניע אותה להתנגדות. אפשר לנסות. לא יועיל, לא יזיק.
לק"י
בלי רוכסן.
וכשהוא מגיע למטפלת או לבית, אז להוריד לו.
לק"י
אני גם כזאת.
אבל בכל זאת קר, והוא כולו מנוזל ומשתעל.
אבל צודקת, אני באמת אחשוב על זה
הז אלף בית לש כל ילד מצוי
לזרוק נעליים וגרביים😉
לפעמים יאשרו עם גרביים בחורף ולפעמים לא
כרגע הרצפה לא אמורה להיות קרה כל כך בטח בדרום
וגם כשיגיע חורף חורף- אז תדליקו מזכן
ואם הוא יאהב נעלי בית א זמצוין
ואם לא אולי גרבי החלקה חמודות
ואם לא
האמת ששלי ככה במובנה תמיד
וב''ה לא גורם להם להיות חולים
מערכת חיסונית בריאה לא אמורה להתקרר מכל קור
ואם החדר חם והוא לבוש חם לא היתי דואגת
אני לא חושבת שזה מה שבהכרח גורם להיות חולים, אבל כשכבר חולים, אז הקור לא מוסיף לבריאות.
אבל תודה! אולי באמת זה לא נורא...
הפה שלי מלא פצעים-
כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-
כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער
תנסי חלב עיזים
אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.
ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.
לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?
לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)
יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?
תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...
הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️
כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.
רפואה שלמה♥️
אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה
כמו שצריך. תרגישי טוב!
שאמור לעזור לפצעים בפה…
החלמה מהירה!!
לילדים שלי נמאס מעוף…
מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).
חוץ משניצל וחמין 🙏
אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם
או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).
אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז
טורטיות יותר טעים
מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים
מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.
כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח
מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים
מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.
מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.
לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,
מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.
באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.
לשובע
חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה
ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית
יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.
כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)
וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.
אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות
לק"י
אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.
וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.
ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.
ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.
2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.
בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.
ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....
(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).
עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית
בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)
וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈
בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻
קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅
והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים
והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.
כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.
לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.
אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב
ההחלמה היתה קשה קשה קשה
מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.
השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה
מה היה ב2 הלידות האחרות?
יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.
הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת
שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..
קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא
מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק
במיוחד אם זה מחמיר
ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2
לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול
בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו
לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל
כאב בסדר הזה
תפרים
הנקה
צירים ולידה
בכל הלידות אני יולדת על הגב.
חלק עם אפידורל חלק בלי….
הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.
מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.
לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.
חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?
לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.
שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️
שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות
והיו לי לידות טובות.
הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.
ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר
לק"י
יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.
לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה
ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.
אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,
בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה
בלי להיות היסטריים.
כמה שבועות אחרי הפלה.
כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.
יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.
לא היה גבול לאושר.
כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.
אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..
חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.
ואז, זה נגמר.
אז יש את הצער הגדול.
אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.
אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.
כואב לי כל כך.
בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,
מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.
האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,
הצדדים,
מקדימה- שיפולי הבטן.
יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.
אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים
ואילו הכאבים באגן חדשים.
למי לפנות?
כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.
בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.
מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?
קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..
תודה מראש..
מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת
חיבוק♥️ תרגישי טוב!
ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,
והבטא כבר מאופסת..
מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף
אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח
אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק
אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב
בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים
החכמתי. תודה
יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?
אני סבלתי מזה כמה פעמים
ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה
השאלה שלי- איך עולים על זה?
אני בלי חום.
אם מרגיש כואב או אי נעימות.
זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד
אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...
יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....
גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.
ולמרות זאת החולשה המשיכה.
לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;
חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..
יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...
וכן לאמר...
יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.
העיסוי חיצוני כמובן
נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.
בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!
(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(
ממש משתתפת בצערך.
הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.
בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.
אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.
אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה
רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.
יותר בתחום של ספורט קיצבי.
כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.
אבל מוכנה לנסות.
אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..
ותודה!
תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.
מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.
ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.
אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).
אשמח להמלצה בפרטי.
אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.
תודה!
ועל התמיכה.
זה נותן כח..
שהשם יברך אתכן בטוב!
אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?
כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...
ליל שבת
סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח
דגים -50 שח
מרק קובות ביתי 30 שח
שבת בבוקר
בשר 80 שח
ממולאים או אורז עם עוף 50 שח
סעודה שלישית סלטים
מלבד זאת חלות 50 שח
עוגות ופיצוחים וחטיפים 80
התחילו לי בימים האחרונים
זה לא מרגיש צירים
לאורך היום פשוט כואב ממש
מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור
אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה
אבל הרחם מתחיל לפעול
אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?
כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..
השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו
כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה
זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה
לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..
תשתי הרבה ותהיי במנוחה..
הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף
עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות
אוףף
דרך כללית
זה לא מופיע בראשי
אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה
תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה
בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.
את יודעת מה לעשות הלאה?
או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.
ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות
כמה זמן את אחרי איחור?
הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.
עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.
היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.
אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).
היא: שהוא ימות!
ומתפרצת בבכי.
והמחנק עלה לי לגרון.
וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.
ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).
ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.
וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.
איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!
יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔
מניסיון, יש להם כלים טובים!
ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש
וחיבוק גדול♥️♥️
אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)
היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים
זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.
הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶
בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)
ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...
לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.
זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.
כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.
וישר הם שאלו אם אבא מת😔
כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?
נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??
אחד מהם חזר ב"ה
וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו
וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'
ילד בן שלוש🙈🙈
מדהים פשוט
בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.
אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')