לק"י

חשבתי על זה.

תודה בכל אופן!

ואז זה לא משמעותי השכבה הזו

אבל יותר טוב מבלי בכלל

לק"י

יש לו מכנסי מעבר קצת עבים. אולי איתם.

נשקול באמת לקנות גרביונים. 

או אוברול עם "רגליים".

אם כי סיכוי גדול שהוא יוריד גם את זה...

אין, עם ילדים שובבים כאלה זה רק תפילות, שהשובבות שלהם לא תפגע בהם

לחלופין - אולי לקנות לו נעלי בית חמודות ולהלהיב אותו עליהן, ואולי כך הוא יסכים להיות איתן ליותר משעתיים?

אבל כשהיה ימים קרים יותר כן לחמנו יותר על גרביים ונעליים

(אני רוצה להאמין שאם אני לא עושה מזה עניין ולא נלחמת איתה זה יעבור מהר, מקווה, בעז"ה)

לק"י

נעלי בית קניתי לו. זוג אחד הוא אומר שכואב לו, כנראה גבולי בגודל.

את השני הוא לא נעל בכלל. אולי לכמה שניות.

והבעיה זה גם אצל המטפלת. אני לא אלביש לו גרביונים כל היום😂

ואוברול גם לא נראה לי הכי נוח בגילו. מה גם שיש לו סטים חדשים, אז לא נניח אותם בלי שימוש....

אולי צריך להסביר לו יותר.

או להתעקש, למרות שזה להיות על זה כל הזמן... ואין סיכוי.

(גם הגדולים שלי מסתובבים יחפים לפעמים🤷‍♀️ מזל שהרצפה אצלינו מחומר פחות קר).

תודה לשתיכן!!

שנה שעברה קנינו (לדעתי מנקסט) כאלה יחסית דקים, שלא מחממים מידי ועם מכנסיים דקות.

אזור המרכז היה סביר. אם את גרה באזור קצת יותר קר יהיה מעולה

לק"י

מתלבטת אם 2 שכבות דקות זה יעיל כמו פוטר אחד.

אבל אנחנו גרים במקום קפוא ברמות.

אצלינו בדרך כלל קר מאוד בלילה ובבוקר.

אני פשוט לא אוהבת גרביונים. זוכרת שבתור ילדה זה היה מציק. אבל אולי זה הפתרון.

לק"י

אולי לו זה יהיה בסדר באמת.

מתלבטת...

לבת שלי יש כמה סוגים, חלק נעימים יותר חלק פחות וחלק מראש לא קניתי כי היו בד פיכסי כזה או ניילוני מידי..(או החזרתי לשיין)

גם אני בתור ילדה שנאתיייי גרביונים ממש ממש

אבל לילדים שלי בנתיים נראה שזה סבבה.. ואולי הם השתפרו מאז שהיינו קטנות..

ואז יש שתי שכבות אמנם,

אבל הגרביון דק.

אבל לא יודעת אם הם מספיק דקים.

גרביונים מכותנה זה כמו הגרביונים הלבנים שהילדות החרדיות לובשות.

בדיעבד אני חושבת שלי הייתה כזו אחרי כמה פעמים שהתייעצתי על השובבה שלי - כשההתנהגות השובבה פשוט עברה אחרי כמה זמן...

לא זולות אבל..

ועם חימום.

בגן באמת קשה להתמודד עם זה

לק"י

רעיון לנסות לרפד את אזור המשחקים. המזל שהרצפה שלנו לא קרה כ"כ.

תודה!

כי אצלנו מרגיש לי שקפוא

תינוקי על שטיח פעילות עבה של איקאה (מתחת השטיח יש גם שמיכה עבה)

יש מזגן על חימום נעים כזה שלא יעשה כאב ראש

ועדיין מרגיש לי שממש קר על המשטח פעילות

תוהה איך לגרום לרצפה להיות חמה יותר בלי חימום תת רצפתי.. 

לק"י

זה הפלוס היחיד של זה, ורק בחורף.

בקיץ אני אוהבת מרצפות קרות.

(ככה קנינו את הבית).

גם בקיץ מרגיש לי קר מידי

לק"י

על אותו משקל, מדובר בילדון שלא תמיד מסכים ללבוש מעיל/ קפוצ'ון. וגם אם הוא לבוש, הוא מצליח לפתוח.

שובבי😍

גם אצלי הוא כל הזמן חולץ נעליים וגרביים.. בימים ביותר קרים מלבישה גרביון כמו שרשמו ומעל מכנס עבה. בימים פחות אז רק מכנסיים עבים.

בלילה רק אחרי שהוא נרדם גורבת לו גרביים..

איזה גיל חמוד זה!!! מאוהבת בקטן הזה!

אבל אולי כדאי באמת.

והוא באמת מתוק!

טוב לתת לרגל להתאוורר קצת. ובלילה שוכבים על מיטה, לא מסתובבים על רצפה קרה. נראה לי שזה בסדר להשאיר בלי (ולדאוג שהחדר לא קר מידי).

האמת שהקטנה שלי גם אוהבת להסתובב במהלך היום בבית בלי גרביים ונעליים. וקר אצלנו. אבל היא לא הצטננה מזה אז אני מאפשרת כרגע.

ובדיוק הזמנתי לה נעלי בית מתוקות בעליאקספרס, אז אולי זה גם יעזור לה שיהיה לה עם מה ללכת בבית. נחכה שהם יגיעו לראות אם היא תסכים...

שבלילות שהיא הורידה גרביים אח"כ היא הייתה מצוננת יותר אבל לא יודעת אם קשור (בתחילת הלילה היא עם מזגן לחימום, אני מכבה לפני שאני הולכת לישון כזה כי היא מסתובבת מלא אז השמיכה לא נשארת עליה..)

חוץ מזה שלי יש גם אם אני לא שמה גרביים בלילה אז משתדלת לשים לה (לי יש סרוגות שסבתא שלי סרגה, שזה מאורר ממש, מקווה שיהיה לה כוח לסרוג גם לילדונת, בנתיים שמה לה גרביים קצת גדולות מפליז כזה שמרגיש לי יחסית מאוורר)

גרים במרכז אבל בבוקר בדרך לגן כן קר. ושוב, פשוט לא מוכנה...

פעם אחת או פעמיים הכרחתי, אבל מאז היא קלטה את הקטע ופשוט פיזית לא מאפשרת

פעם פעמיים זה מספיק בשביל לפתח מאבק כח ועכשיו על הפרנציפ היא לא תסכים.

היא אמנם רק בת שנתיים, אבל מתחילה כבר לפתח את האישיות.

לא סתם קוראים לגיל שנתיים גיל ההתבגרות הראשון.

זאת הפעם הראשונה שהיא מתמודדת עם התופעה שנקראת רצון.

והיא צריכה ללמוד להכיר ולנווט את התחושה הזאת.

תחשבי שכל החיים היית מכירה רק מאכל אחד,

בכלל לא היית שואלת את עצמך אם בא לך או לא, אם זה טעים או לא

ופתאום היו לוקחים אותך למסעדה והמלצר שואל מה תרצי להזמין?

ולא רק שאת לא מכירה את האפשרויות, את בכלל לא מכירה את התחושה של *לרצות* מאכל כלשהו.

האם היה עוזר לך שילחיצו אותך?

שיכעסו עליך?

שיכריחו אותך?

אז נכון שילדה בת שנתיים לא יכולה להפעיל שיקול דעת מספק בעניין בגד חם, והיא צריכה פה הכוונה הורית, אבל היא זקוקה גם לתיווך הכלה וסבלנות.

לגבי פתרונות אפשריים שעוקפים את הבעיה:

לקחת אותה עם רכב

לעטוף אותה בשמיכה בעגלה או ברגל.

כנראה שהפתרון הכי טוב יהיה במישור החינוכי.

ממליצה מאוד ללמוד על תקשורת מקרבת אבל ככלל כל מדריך שנכתב על גיל שנתיים לדעתי יכול לסייע.

אחפש מה שציינת  אם כי זו גישה שממילא אני נוקטת בה, כי גם כשהכרחתי זה שהכרחתי לבחור... "עזרתי" לה לרדת מהעץ וללבוש פיזית, ואחרי שזה כבר היה סגור היא כן נרגעה. אבל זה לא עבד בהמשך...

לכן קיוויתי פה לשמוע שמישהי תגיד שאם יהיה לה קר היא כן תדע לקשר את זה לעוד שכבה ותבוא לבקש. בת שנתיים ורבע.

מבינה שלא.

מתי התחיל החורף אצלכם? אצלנו רק בחודש האחרון התחילו ללבוש סוודרים בבקרים.

אולי בהתחלה באמת לא היה לה קר ועכשיו זה כבר הפך לאישיו?

תנסי בבוקר להלביש לה פוטר חם שהיא לא תצטרך ללבוש עוד משהו מעל

ואז בכניסה למעון להחליף לה, או להשאיר לה בגדי החלפה, אם יהיה חם יחליפו לה למשהו דק יותר. ככה היא לא תצטרך "להתלבש" פעמיים.

בתקשורת מקרבת לומדים לזהות מה מניע את הילד להתנגדות ואיך לתת מענה לצורך האמיתי שלו.

לא בטוח שמה שהיא זקוקה לו זה בחירה בין שני דברים, זה טיפ שעובד כשהצורך הוא לבחור,

יכול להיות שאצלה המניע הוא שונה.

כשילד מקבל את מה שהוא זקוק לו- זה עובד

אם זה לא עובד, זה אומר שלא זיהינו לגמרי למה הוא זקוק ומחדדים עוד יותר את ההתבוננות בצורך של הילד ע"י הקשבה במגוון אופנים.

(זה לא משהו ללמוד על רגל אחת רק מסבירה את הכיוון)

המניע להתנגדות היה קושי להתרגל לבגד קצר.

לכן בחירה בין שתי חולצות לא עזרה ולא הייתה עוזרת.

נגיד כשהעברתי אותו מחורף לקיץ, הייתי משפשפת לו את היד כשהלבשתי אותו כדי להקל עליו את התחושה הפיזית של שרוול קצר.

אבל למשל בחולצות שבת ויתרתי וכל הקיץ לבש חולצות שבת שרוול ארוך. את החולצות הקצרות מסרתי כפי שהן.

יכולתי שלושה חודשים לשבת איתו בוקר בוקר עם כל הסבלנות והאמפתיה ולדבר איתו יפה שבקיץ לובשים שרוול קצר, וזה לא היה עוזר כי המניע שלו היה התחושה שהשרוול הקצר עושה ולא הצורך לבחור.

לכן סבלנות זה לא במקום לזהות מניע,

זה כדי לצלוח את ההתגברות על המניע.

במקרה שלי נדרשתי לסבלנות לתווך לו את ההתגברות על התחושה הפיזית. רבע שעה אחרי שלבש את החולצה הקצרה ניסיתי להקל עליו, הרבה מגע וחיבוק, כי המניע היה קשור למגע. עד שהרגשתי שהוא מתחיל לשחרר את הידיים ולא לעמוד קפוא איתם.

ורק אז המשכנו את ההתארגנות.

לק"י

"בוא נכסה את הדובי שעל החולצה שלך שלא יהיה לו קר".

"תראה מה יש בקפוצ'ון".

הבוקר אמרתי לו שהוא ישמע שיר בפלאפון שלי. אבל כן הלבשתי לו מעיל והוא בכה. אבל אז נרגע והיה בסדר.

אני שוקלת לחפש או לקנות לו חולצת פוטר גדולה יותר בלי רוכסן, ולהלביש מלמעלה. את זה הוא בדרך כלל לא מנסה להוריד. אולי יהיה לי קל יותר.

והאם בחולצת פוטר את מתכוונת לסווטשירט? או שיש חולצה רגילה כלומר דקה, פשוט מבד פוטר כי סווטשירט (גם אם לבד בלי חולצה מתחת) עשוי להיות חם מדי להיות איתו כל היום בגן ולהתרוצץ, לא? צריכה פתרון לדרך, ופחות לגן...

@אמאשוני היא בעיקר מסכימה ללכת ברגל אז שמיכה עליה תיפול (ניסיתי עם טטרה, שזה מה שכן רצתה)... יש לך רעיון?

(כשתהיה חלק מהדרך בעגלה אנסה שמיכה שהיא כן אוהבת)

(לא מוציאים פה רכב באמצע השבוע, אין חניה ויש אחלה תחבצ)

אם כן שפשוט תחזיק אותו, אם בדרך את רואה שממש קר, תציעי להתעטף עם השמיכי כמו טלית.

אפשר לנסות עם שכמיה ולקרוא לזה שמיכי, אולי יעבוד.

אפשר להכין שכמיות לבובות וזה יעזור לה להתרגל לרעיון ולשינוי.

אפשר שירים וסרטונים של בגדי חורף

משחק זיכרון כרטיסים של בגגי חורף

השלמת תמונה (פאזל של שני חלקים)

את לוקחת תמונה של בגד חורף גוזרת באמצע (לא קו ישר)

מערבבת את כל החלקים של כל הבגדים ביחד והיא צריכה להתאים חצי כובע לחצי כובע השני.

להלביש לבובות בגדי חורף

אפשר לצייר על דף קווי מתאר של גוף ילד והיא צריכה על זה להדביק תמונות של בגדים (כובע על הראש, סוודר על הגוף)

כמובן לא בזמן הבוקר, אלא כמשחק בזמן רגוע.

השאלה היא אם זה מה שמניע אותה להתנגדות. אפשר לנסות. לא יועיל, לא יזיק.

לק"י

בלי רוכסן.

וכשהוא מגיע למטפלת או לבית, אז להוריד לו.

לק"י

אני גם כזאת.

אבל בכל זאת קר, והוא כולו מנוזל ומשתעל.

אבל צודקת, אני באמת אחשוב על זה 

הז אלף בית לש כל ילד מצוי

לזרוק נעליים וגרביים😉

לפעמים יאשרו עם גרביים בחורף ולפעמים לא

כרגע הרצפה לא אמורה להיות קרה כל כך בטח בדרום

וגם כשיגיע חורף חורף- אז תדליקו מזכן

ואם הוא יאהב נעלי בית א זמצוין

ואם לא אולי גרבי החלקה חמודות

ואם לא

האמת ששלי ככה במובנה תמיד

וב''ה לא גורם להם להיות חולים

מערכת חיסונית בריאה לא אמורה להתקרר מכל קור

ואם החדר חם והוא לבוש חם לא היתי דואגת

אני לא חושבת שזה מה שבהכרח גורם להיות חולים, אבל כשכבר חולים, אז הקור לא מוסיף לבריאות.

אבל תודה! אולי באמת זה לא נורא...

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה

זה פשוט הבדלים בין רופאים

יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.

זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

תבקשי מרשם לכדורים!

שלא תצטרכי לקחת את הסירופ המגעיל🤢

ורק אומרת שלפעמים לטחורים יש תחושה שמזכירה תולעים.

וגם אצלנו הרופא לא ממליץ על טיפול משפחתי.

אני באמת יודעת שזה גישות שונות, צודקת

אבל אם מציק אולי כן כדאי לברר

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

איזה תופעות לוואי?

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים

ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.

פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.

הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים

מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

יש שיניים מורכבות ושיניים קלות.

בכל אופן, לי עקרו שן מורכבת מאד  

באותו יום הרגשתי זוועה

למחרת הרבה הרבה יותר טוב, 

ופעם אחרת עקרו לי שן בינה בקלות, והרגשתי מעולה, אפילן בלי משככחים, חזרתי לעבודה באותן בוקר

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.

ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…

ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.

אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה

וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל

לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.

בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

הולכת לישון

כדי לא לקום לילד קודח

הכןונה בגיל הקטן... אחרי גיל 5 לא

אין מחלוקת על זה שהאקמול לא באמת מטפל ב'מחלה'. אבל עצם זה שילד (וגם אני) לא סובלים. נותן לגוף את הכח להתמודד עם המחלה.

שינה טובה ובאופן כללי רוגע- שנכוף לא בסטרס של כאב בעיני הרבה יותר מקדמים את היכולת של הגוף להתרפא

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים

והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס

הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל

ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.

סליחה אם אני מלחיצה

ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.

ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.

בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות

לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה

יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .

ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו

ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה