בכל מקרה, אני לא רואה טעם באזרחות אמריקאית אם לא גרים שם

לבעלי יש וזה מסרבל את החיים מאוד, וזה עוד בלי לדבר על מיסים וחוקים שהוא יהיה מחויב אליהם

ולבטל אזרחות עולה הון..

ולםי מה שידוע לי, אם ההורים לא גדלו בארה"ב בעצמם, אז הילד צריך להגיע פיזית לארה"ב כדי לקבל אזרחות.

אני לא הייתי עושה את זה...

לעצמאים. בלאגן שלם. הפרוצדורה מורכבת יוקרה להיפטר מהאזרחות הזו.

תבדקי לעומק לפני

אני כבר סובלת מזה חחח אם נקרא לזה ככה

אכן נשמע לא פייר להכניס את הילדים למיטה החולה הזאת

טוב לשמוע שזה לא כזה משתלם,

ככה אני לא מתבאסת שלא עושה

חוק הסבא זה אומר שאמא שלי אזרחית וגרה שם מעל גיל 14 לפרק זמן מסוים

אני אזרחית - יצא לי לדבר פעם אחת עם רו"ח אמריקאי ומאז לא שוחחנו / דיווחנו שוב 

אני יכולה לנסוע עם שני הילדים לחול ולעשות גם להם אזרחות 

במסגרת ביצוע האזרחות אוכל לקבל על כל אחד מהם באזור ה 1500 דולר אחת לשנה (נכון שכל הסיפור עולה כסף אך מנגד מקבלים תשלום עד שהם מגיעים לגיל 18)

האמת - אני תוהה עד כמה זה שווה

יש מלא התעסקות סביב זה

במסגרת הטיסה תהיה הוצאה בחישוב מהיר של 10,000$. עד שנחזיר את העלות הזאת ייקח לנו כמה שנים..

מבינה מכן שזה לא כ"כ משתלם (כי לא עשיתן..)

אמנם את תקבלי עליהם כסף עד שהם יגדלו אבל אחר כך הם יצטרכו לשלם מיסים בהרבה סיטואציות והמון ביורוקרטיות

(מעניין שלא יצא לך לדבר עם רוח, בעיקרון בעלי אזרחות זרה חייבים בדיווח שנתי. יכול להיות שיש מישהו שעושה לך את זה דרך ההורים שלך או משהו? בעלי ואני חייבים להגיש דוח כל שנה גם בחול וגם פה)

אי אפשר להשקיע בהרבה כלי השקעות שיש כאן, המס על ירושות וכאלה הוא ענק ויש המון מגבלות על העברות

לא יודעת במה מהמגבלות נתקלת אבל לדוגמא בארץ אם את מוכרת דירה יחידה את פטורה ממס שבח כי זו נחשבת דירה למגורים, אם את אזרחית אמריקאית ולא גרת בדירה בשנים האחרונות היא נחשבת דירה להשקעה ותצטרכי לשלם מס על הרווחים שלך.. וזו רק דוגמא אחת..

יש לך המלצה לרואה חשבון שמצעסק בדיווח אמריקאי?

אף אחד לא עושה לי את זה 

לכל הילדים

יכולה לבדוק איתו מי זה אם את רוצה

ולגבי הקרנות גם שלנו נמצאות על שמי אבל אותי מלחיץ מה קורה במקרה שח"ו קורה לי משהו וכזה- ממש מסובך

טוב, שלא יקרה לו כלום וזהו

באמת מסובך מידי לחשוב על זה 

כמות האנרגיות שאנחנו מוציאים על מילוי דוחות לבעלי- סיוט סיוט

וגם הוצאות כספיות על רו"ח

למה להוריש את זה גם לילדים????

תקראי קצת על פתקא...

תגלי שלהיות אזרח אמריקאי זה לא רק כיף

המילה FATCA (פטקא / פתקה) היא ראשי תיבות של המשפט: The Foreign Account Tax Compliance Act שפירושו הוא: חוק הציות להוראות הנוגעות לחשבון זר.

זהו החוק שמכריח את הבנקים בישראל להחתים כל ישראלי הנושא גם אזרחות אמריקאית או שיש לו זיקה לאמריקה על טופס W9, זה גם החוק שלפיו כל אזרח ארה”ב שיש לו חשבון פיננסי (בנק, קופת גמל, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים, וכל חשבון פיננסי אחר) ושבמהלך השנה היה בכל החשבונות יחד סך של 10,000 דולר ומעלה – חייב למלא דיווח שנתי לרשות האמריקאית להלבנת הון (דו”ח שנקרא F-bar) וגם לרשות המיסים האמריקאית (ה-IRS) על החשבון ופרטיו.

FATCA – ויקיפדיה

מעולם לא מילאתי דוחות כאלה ויש לי יותר כסף מזה בחשבון בשנה..

אחפש רואה חשבון אמריקאי

מלחיץ הסיםור הזה 🤥

כשפתחת חשבון בנק אמורים לשאול אותך אם את אזרחית ארהב ובמידה וכן לתת לך למלא וגם מזכירים כל שנה לחדש.

אם את שכירה בארץ ככהנ לא תצטרכי לשלם מס לארהב כי המיסים פה גבוהים יותר ואין כפל. זה רק למקרה שהמס בארהב גבוה יותר תצטרכי לשלם להם את ההפרש ממה ששילמת כאן.

לגבי עצמאים לא מכירה.

אגב אם לא דיווחת בעבר את יכולה לעשות גילוי מרצון על העבר דרך רוח אמריקאי (אפשר ישראלי שעובד עם הרשויות בארהב כמובן) ולהתייעץ איתו לפני כן איך נכון לעשות את זה

אנחנו עוד לא הוצאנו את האזרחות בפועל (מחכים שתהיה לנו קצת רווחה כלכלית כדי להתעסק בזה) אבל בחרנו כן לעשות לילדים אזרחות למרות ההגבלות כדי לאפשר להם מעבר קל במקרה של קטסטרופה בארץ. אני מאמינה שלכל יהודי תמיד צריכה להיות "מזוודה" (מטאפורית..) מוכנה, וזה בעיניי השתדלות חשובה. אפילו עכשיו במלחמה ראינו שיש את ההשתדלות של מדינת ישראל כלפי החטופים, ויש השתדלות נוספת של כל מדינה עבור אזרחיה. 2 החטופות הראשונות ששוחררו היו אמריקאיות שהיו בטיול פה.

מבחינתנו זה כמו ביטוח צדדי למקרים מסוימים, לכן זה שווה לנו את ההגבלות ואת התשלומים.

בלי לחשב עלויות נסיעה, העלות של הוצאת האזרחות עצמה דרך עו"ד - חישבנו שמחזירה את עצמה בתוך שנה אחת.

עלויות נסיעה, אני מניחה משתנות מאד לפי כל מיני פרמטרים כמו גודל המשפחה, תקופה בשנה שבה את נוסעת, אזור שהייה וכו.

את יכולה לבדוק אולי תוכלו לצמצם קצת את העלויות. 

טפסים המיועדים לי כאזרחית. אני אכן שכירה בארץ משלמת מיסים.

לגבי האזרחות הנוספת אני  ממש מסכימה איתך - המצב פה בארץ לא מרנין וגם הייתי רוצה שיהיה משהו למקרה הצורך..

מה ההבדל בין ביצוע התהליך אצל עורך דין לכל ה 'מאכרים' ברשת?

לגבי מילוי מחודש או הצהרות אני חושבת שצריך לברר פשוט עם רוח רלוונטי.

בעלי בדק בעבר עם חבר אמריקאי (כלומר גר שם) שהוא רוח וסידר את מה שהיה צריך אז לא מבינה בזה..

לגבי עורך דין או מאכערים אין לי מושג אבל אני נוטה לא לסמוך על מאכערים... את נותנת בתהליך טפסים עם פרטים אישיים ואת הssn שלך ולכי תדעי איפה זה יתגלגל..

אישית אם זה היה בארץ הייתי עושה את הבירוקרטיה בעצמי, אבל האמריקאים כאלה פדנטים ואני מפחדת לטעות אז נלל דרך עו"ד. יש אחת מומלצת שנראה לי חצי מדינה עושה אצלה 😅

בטח יש עוד אבל לא מכירה חוץ ממנה. 

ממש תודה, אשמור ליום הזה שנחליט לעשות

אני רו"ח ועבדתי במשרד רו"ח גדול ובמסגרת העבודה שלי מילאתי המון טפסי FATCA הרבה יותר מסובכים מאדם פרטי

יש לדוגמה מוסדות פיננסים

יש חברות

יש שותפויות שממלאים על כל שותף בנפרד

וזה משנה אם הישות אמריקאית או זרה, יש כל מיני

ויש גם את הטפסים של האיחוד האירופי שם הכללים קצת שונים

בקיצור זה היה מורכב אצלנו

והייתי נחשבת למומחית בתחום אצלנו במשרד, היו באים להתייעץ איתי.

ו.. כל ההכשרה שלי הסתכמה מידע שרכשתי בעצמי בגוגל (ובעלי שעזר לי כי הוא אלוף בבירוקרטיה)

לא הייתי עם ניסיון קודם או רקע כלשהו לפני שמילאתי את כל הטפסים.

אפילו לא היה מישהו מומחה ממני להתייעץ איתו או לתת לו לבדוק כי הלקוחות שלי היו הכי מסובכים.

אנשים משלמים אלפי שקלים רק בגלל ההפחדות האלה.

מי שלא אוהב ביורוקרטיה אין בעיה שיתייעץ. אבל שידע על מה הוא משלם, הוא משלם למישהו שיקרא עבורו את ההוראות, זה הכל.

גם בעלי ממלא דו"ח שנתי בעזרת רו"ח אמריקאי בתשלום.

אבל לא בגלל שיש להם איזה מידע סודי או שיש להם מומחיות שאין לאחרים.

(וסליחה מכל עמיתי למקצוע שאני מנפצת להם ככה את מקור הפרנסה, אף פעם לא הייתי עצמאית אז אני לא מרוויחה מזה שאנשים חושבים שיש לנו יכולות על, אז אין לי בעיה לנפץ את זה)

אבל בארהב - משום מה עם האנגלית 5 יחידות אני משערת שעדיין לא אצליח

מרגיש נורא רשמי ומסובך

לא רוצה לכתוב משהו לא נכון ולהתחרט אחר כך 

אני יכולה לתת לך המלצה בפרטי לרוח שמטפל בזה יחסית בזול

פעם בשנה את עושה הכל ומסיימת עם זה 

זה גם החוקים שצריך להתחשב בהם ששונים מפה

המגבלות

המיסים

וגם לרוב האנשים שמסתבכים עם ביורוקרטיה כן יהיה קשה למלא בעצמם. יש אנשים שטובים בביורוקרטיה ויש הרבה שפחות

 את נשמעת באמת אלופה וכל הכבוד שהצלחת להתמודד עם הטפסים

מילוי דוחות מס זה שונה, למשל יכול להיות ביקורת על הדוח ורו"ח יידע טוב יותר להתמודד

מכירה באופן אישי אנשים שהסתבכו בגלל שרצו לחסוך את התשלום לאנשי מקצוע 

עבדתי במשרד עם מחלקה אמריקאית מתקדמת ואחד הרוח האמריקאי שהוא שם דבר בארץ אמר לי שגם שכיר פשוט הוא לא ממליץ להגיש לבד

IRS הוא נוראי יותר מרשויות המס בישראל, ורק שתדעו שהוא מעסיק חוקרים בארץ כדי לעלות על אזרחים שלא מדווחים

חשבתי שזה גם על דוחות 

יש משמעות גם למייצג (לפחות בארץ)

עצם החתימה שווה כסף

אז משלמים גם על השימוש במוניטין.

לכן על ההגשה של הדוחות אולי יש סיבה לשלם וצריך לבחון כל מקרה לגופו (גם בעלי נעזר ברוח אמריקאי להגשת הדוחות) אבל על מילוי טופס שבשום מקום לא רשום מי מילא אותו, מילא אם היה באמת עומד מאחורי זה מיומנות אז בטח שישלמו אבל כשנותנים את זה לגוניור שכל מה שהוא עושה זה לקרוא בגוגל (אוקי אולי גם לקרוא הוראות זה סוג מיומנות ובכל זאת..)

כשאנשי העולם הגדול משלמים שימלאו להם טפסים זה מובן כי הם משלמים גם למזכירה שתזמין להם וולט ותקבע להם תור להסתפר,

אבל מי שלא, זה בעיקר כי הוא מפחד כי זה נשמע מאיים.

יש מצב שגם אני הייתי מפחדת למלא את זה כאדם פרטי אפילו אחרי שמילאתי המון כאלב במסגרת העבודה, סתם כי יש לזה שם מאיים

זה נשמע כמו קללה בירוקרטית מפחידה. 

זה האתר שלה

עברית – Wolgel Law

אני לא אזרחית

הילדים לא אזרחים

בעלי כן

בשבוע הראשון שאחרי ה7.10 יצאה אוניה מחיפה לקפריסין לחלץ אזרחים אמריקאים

בתור משפחה של היינו זכאים לעלות עליה

המקצוע שלי ושל בעלי והעבר *הלא* פלילי שלנו ומצבינו הכלכלי מאפשר לנו הגירה לקנדה, אירופה וגם  ארה"ב- כי משתלם להם

אני מחנכת את הילדים שלי להיות אנשי חוקס בעזרת ה ירכשו השכלה

ואני מאמינה שאם ירצו להגר לארהב בתור ילדים של שזכאים לאזרחות- יתנו להם גם מעל גיל 18

בתכלס מקווה שלא להעמיד את זה למבחן המציאות

(ד.א. לאזרח ישראלי שמחזיק אזרחות זרה- כולל אמריקאית,  יש בעיה לעבוד במקומות שדורשים סיווג ביטחוני גבוהה.

ואז לוותר על האזרחות - זה סיפור

כי האמריקאים נקמנים וזה גם כרוך בקנס כספי)

לגבי החילוץ שגם המשפחה זכאית, אני זוכרת שבעלי בירר ולמרות הזכאות היו כמה אלמנטים שלא היו עבור המשפחה. אם אני זוכרת נכון החילוץ הוא עבור כל המשפחה, אבל זה לקפריסין, ונשארים שם והם לא בהכרח מקבלים אישור אוטומטי להגיע לארהב. כלומר נשארים בתחנת ביניים שהיא לא מקום מסוכו ומשם זה פרוצדורה רגילה.

אזרח רגיל - יכול פשוט להגיע.

נכון שעם האסטה עכשיו יותר קל, ובכללי הלוואי שלא נצטרך אבל שאם נצטרך נוכל בקלות לקבל אישור לכל מקום, ועדיין אי אפשר להשוות בין אזרח למשפחה של אזרח לעניות דעתי.

לגבי הסיווג, הבעיה באזרחות הזרה היא לא רמת הסיווג אלא מקום העבודה הספציפי. אפשר להיות רמה 1 עם אזרחות זרה במקומות מסוימים, או רמה 5 ויבקשו לוותר על האזרחות,במקומות אחרים. לא קריטי לי שהילדים יעבדו בתעא, גם ככה אני מסלילה אותם להיות רופאים או רואי חשבון

לבעלי יש אזרחות מכח הסבא, ההורים שלו חיכו לסוף הילודה ואז טסו לארהב לעשות אתזה, הם משלמים רטרו את הכסף על הילדים אז היה להם משתלם. ובעלי לא יידע את הבנק שהוא אזרח אמריקאי, כי הילדים שלנו כבר בכל מיקרה לא יכולים לקבל כלום, אז אין לנו את הבירוקרטיה, בקורונה קיבלנו את הכסף מארהב שהיה נחמד.

כל התהליך ההורים שלו עשו בזמנו דרך איזה עוד שמתעסק בנושא ולקח עמלה מסוימת מכל הסכום שיצא להם (9 ילדים והגדול היה בן 16 כשטסו תעשי את החישוב).

(היא אזרחית ארה"ב ובעצם גם בעלי, אף שלא נולד שם ולא גר שם)

אמרנו לה שקודם נחכה שנלד את כל הילדים כדי שכבר כולם יקבלו, ואז...🤣 (כי צריך לטוס בשביל זה לארה"ב, לפחות זה מה שהבנתי אז)

אבל כיום היא אומרת שדווקא לא כדאי להיות אזרחי ארה"ב, כי משרד האוצר שם (או מה שזה לא יהיה) התחיל לאכוף חזק יותר את תשלומי המיסים גם לאזרחים שלא גרים שם... (אפילו בעלי חושב לפעמים לבטל אל האזרחות שלו)

בקיצור, תבררו קודם אם זה באמת שווה להיות בימינו אזרחי ארה"ב...

(באופן אישי אני ממש לא רוצה בזה, גם כדי שהילדים לא יצאו מהארץ, וגם מבחינה רעיונית ואמונית - האזרחות הישראלית בעיניי היא הכי נחשבת שיש, ולא צריך עוד אזרחויות...)

נניח שיש לכן השקעות בארה״ב (מניות אמריקאיות וכו), ותגיעו בעז״ה ל120 שלכן, אם לא מכרתן עוד בחיים את המניות (כך שהכסף כרגע בישראל) - מכיוון שאתן לא אזרחיות אמריקאיות יש חוק ירושה מפלצתי שדורש ממקבלי הירושה (הילדים מן הסתם) לשלם 40% מהסכום שמעל 60k$ על מנת לקבל את הירושה.

למשל - יש לכן 560 אלף דולר במניות בארה״ב - הילדים יצטרכו לשלם 200k$ על מנת לשחרר את הסכום, כלומר בתכלס הם ירשו 360 אלף דולר.

יש כמובן דרכים להתחמק מהחוק הזה *מראש* (למשל מראש להשקיע רק בישראל/מחקי מדדים, שמעתי גם שיש דבר כזה קרנות איריות… תנסו לקרוא ב״סולידית״ יש שם מידע על זה)

הוא משקיע באינטרקטיב - לדעתך בגלל שאני אשתו זה ייצור בעיות?

אם הילדים יתאזרחו - הם יצטרכו להביא ירושה בגלל שזה קרן השקעה אמריקאי?

אם כן אני הרגע מוציאה משם 

יש כאלה שפשוט עשו עליה לארץ, והם ממוקמים בארץ אבל תותחים ומבינים היטב במיסים של ארה״ב. תנסי לחפש באנגלית בגוגל, או לשאול חברים עם אזרחות אמריקאית, או באיזורים בהם יש הרבה אמריקאים כמו בית שמש, חשמונאים וכו

יש מצב שיש לי מספר של מישהו, אבל אני רק יודעת שהוא נחמד ומתעסק בזה, לא ניסיתי אותו כרו״ח. 

אזרחות מכח הסבתא וחייבת להגיד שבקורונה היה לנו שווה מאד וקיבלנו כמה פעימות של סיוע כך שיצא שקיבלנו מעל 10000 מארהב..

לא יצא לי להתקל בשאר הדברים..

לי ולבעלי יש אזרחות אמריקאית

אנחנו משלמים על זה המון כסף...
דיווחים למס

השקעות נהיות מסובכות בהרבה, אין כמעט אופציות להשקיע.

את אמנם תקבלי קצבת ילדים, אבל זה קצת דופק את הילד.

אני לא עושה לילדים שלי...

וזה לא עולה לי כלום. אני לא משלמת כלום ולא מדווחת כלום. כל עוד אני לא מגיעה לארה"ב הם לא יכולים לעשות לי כלום. מצד שני- הצבעתי בבחירות שזה היה נחמד.

לגבי המסים- אנחנו אמנם לא דיווחנו אבל אנשים שאני מכירה שכן מדווחים לא משלמים כלום, כולל ההורים שלי. ממה שידוע לי לא אמורים לשלם כפול- גם בארץ וגם שם.

לא הבנתי את הקשר להשקעות?

אני גם לא משלמת מס כפול, הדוח עצמו עולה לי לא מעט כסף.

השקעות - לא חוקי עבור ישראלים להשקיע בקרנות גמל, ובכל קרן לא אמריקאית. כי שיטת המיסוי שונה.

וזה לא יעוץ בשים צורה כי אני לא אשת מקצוע, זה תלוי פשוט במה הקרן שלך מושקעת. אין בעיה עם נייר אמריקאי.

וניירות אחרים מותר גם, פשוט המיסוי מאד כבד שזה כבר לא משתלם.

אבל אני לא יועצת אז תדברי עם מישהו רלוונטי

אפשר לקרוא קצת באתר שנקרא המתורגמן הפיננסי

הקרן פנסיה שלי - כן בסדר?

השקעה חופשית אני יודעת שאסור וזה אכן על שמו של בעלי.. 

גבוה יותר

אבל על חלק מהפעולות וההשקעות שתרצי לעשות בהחלט תצטרכי לשלם

אן תהיי עצמאית זה כבר לא ככה

וצריך לשלם מס שיוצא מאוד גבוה יחד עם המיסים הישראלים

יש פתרונות אבל זה לחלוטין כאב ראש

זה אמנם היה הצלה כלכלית למשפחה כשהיה צורך

אבל עכשיו האזרחות הזו דיי מסבכת אותו ואת האחים שלו..

קיצר אלא אם נמצאים במצב שהתוספת הכלכלית הזו היא חיונית למשפחה בטווח המיידי, מה שלא נשמע המצב, אזרחות אמריקאית כנראה לא ממש כדאית.

למרות שהבנתי שהתהליך של ויתור אזרחות מיד בגיל 18 פשוט יותר.

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע… - הריון ולידה

מבינה ממש את כל החששות שלך, זה הכי מובן בעולם

בע"ה ימצא עבודה מושלמת מכל הבחינות ( בין אם זה המשרה הזאת או משהו אחר ) שתתאים לכם ויעשה לו טוב

בעלי תקופה היה בבית וזה היה לו ממש לא טוב

עכשיו באמת מחוץ לבית הרבה שעות ( וגם אני, ולכן ממש קשוח ) אבל הרבה יותר טוב לו, לגברים ממש חשוב לעבוד

בהצלחה לכם !

אל דאגה זה שהוא הסכים להתראיין לא אומר שאם יתקבל הוא צריך להגיע ולעמוד בכל התנאים שלהם.

לאט לאט

יתראיין, בע"ה יתקבל, ישמע מה כל התנאים, ואז תחליטו יחד

שיקשיב גם למה עושים בעבודה בפועל, וגם לתנאים טכניים יותר

בהצלחה!!!

(וגם אם המקום הזה לא יתאים- תנועה זה מבורך. ותגיעו למקום מתאים)

הוא מגיע לזה ממקום של 'אני צריך כסף אני מסכן אני פוחד להיתקע שם שנים בתפקיד לא טוב רק כי משלמים'

וזה מציק לי כי זה אולי נכון

אבל תנסה להגיע בראש פתוח!!!

למה מראש זה עבודה לא טובה?? חכה תשמעעע

והוא צריך כסף

ולכן הוא יוצא לעבוד (כמו רוב העולם)

כי בסוף זו לא עבודת חלומותיו הרי

אבל לא מחיב שבזה הוא יתקע עכשיו

ולא מחייב שזה יתאים לכם בכלל.

מה שמשנה זה התנועה שזה יוצר

הוא יבין איזה פריווילג הוא היה עד עכשיו, הוא "ינחת" לשוק התעסוקה ויקבל פרופורציה (גם אם לא יתחיל לעבוד), אולי זה ייתן לו מוטיבציה לצאת מהמיטה ולהגשים את עצמו מקצועית ולדחוף.לשם יותר

ככה או ככה זה לא רע לדעתי

ומצטרפת לזה שאת אישה מהממת♥️ בטוחה שבגלל שאת שומרת על השלום בית שלך ועל ההערכה שלך כלפיו השם יברך אתכם בכל טוב

הפירוט משרה זה כן יותר סיזיפי ממה שהוא תכנן ורצה

אני מבינה את זה

פשוט מרגיש לי שזה מקום שיכול לקדם אז יאללה קצת לנשוך לשון…

נראה בכלל מה יגידו לו מחר ומה הציפייה ושעות וכו

לפעמים עוזר לי לחלק את הדאגות. לעלות שלב שלב.

קודם לראות מה יהיה הראיון.

אחר כך לבדוק את השעות.

אחר כך להדוק השפעה על הבית.

ככה זה מקל אצלי על הלחץ.

ולדעת שאת עושה את המעשה הנכון- תשנני לעצמך למה הצעד הזה חכם ולמה הוא טוב.

המון המון הצלחה, את נשמעת אישה מדהימה ומיוחדת, ואשריו שזכה בך!!

ככה אני מאמינה. גם בדרך שלי וגם של בעלי.

כשמגיע משהו לפתחנו זה כנראה יעשה טוב בדרך כלשהיא. השם מפנק אותנו.

אם לא יהיה תפקיד ממש בכיר,אז הכסף, או ההרגשה, או ההכרות עם אנשים בתחום, יש מליון דרכים שזה יועיל ויהיה טוב...

תאמינו שזה כן טוב.

וכמו שאמרו פה, את נשמעת אישה ממש טובה לבעלה ומאמינה,

וכל הכבוד לך!

אני אומרת לו לך בראש חיובי תבדוק

לא אמרתי תחתום חתונה קטולית

אבל לך בראש טוב לא ממקום אומלל

הוא אומר למה שלא אהיה? זה לא מה שרציתי…

נכון שלא אבל אז מה נעשה נבכה?🫪

תשלטי על איך את מול זה שהוא הולך.

אם את בטוב ומאמינה שזה יביא טוב ושזה בטוח יפתח כיוונים אז אחלה.

הוא בעז"ה ידבק ממך ויתקדם לשם גם

אז הוא מרגיש לחץ ממני ללכת

ואני לא רוצה את ההגשה הזו

שאני דוחפת

ואני רוצה

והוא חייב בגללי

הוא יודע שהוא צריך תעסוקה ועבודה

זה מה שהעליתם בחכתכם כרגע

ונשמע שיכול להתאים לכשרונות הנוכחיים שלו

אל תהיי אחראית על התחושות שלו ואל תתני לו אישור לדחות או לקבל את ההצעה

תני לו שיחליט (כמובן תהיי חלק מהשיקולים כי זה משפיע עלייך)

זה חלק מהתהליך של היפוך התפקידים חזרה. הוא צריך להתמודד עם קבלת החלטות ולא לסמוך עלייך שתחליטי עבורו או תתני לו אישור כזה או אחר.

אם זה נראה לך תגידי שנראה לך

ואם לא נראה לך ויעמיס עלייך יותר אז תשקלי

אבל "לא בא לי" זה פחות שיקול לגבר כשהחלופה היא לשבת בבית

** ושימו לב שהוא סוגר שחול המועד הוא יוכל לעבוד חלקית או לא לעבוד כלל כדי לא להכביד עלייך שאת עם הילדות בבית עובדת

אם נראה שהילדה מטופלת אז אין צורך להוסיף

ומחילה גם אם היא לא מטופלת, לדעתי לא תפקידו של מישהו חיצוני

שהוא לא בן משפחה להעלות את זה בפני ההורים.

פעילויות גיבוש לבנות. זאת אומרת כאילו מתייעצת איתי או משתפת אותי בתוכניות. בתכל'ס לא בטוחה שזה מה שיעזור לבת שלה, כי בעיני עיקר הבעיה זו הילדה עצמה ולא המצב החברתי הכללי בכיתה.

סתם ככה אם לא היתה אומרת לי כלום או מצפה ממני למשהו, ברור שלא הייתי חושבת לומר כלום. העניין הוא שהיא כאילו מתייעצת ומצפה שהבת שלי תצטרף לפעילויות עם הבת של וכו'.

אבל בכללי אני חושבת שנכון ובמקום להאיר (אם יש ביניכן פתיחות ובצורה מכובדת).

אני כאמא הייתי שמחה שיאירו את עיניי במה שאני כאמא לא רואה מתוך אהבתי לילדים.

אם היא מקבלת עזרה בבית הספר כנראה מאובחנת ומטופלת.

לבת שלך הייתי משקפת בכנות, שנראה שזו ילדה עם קושי ויש מקום לחמלה כלפיה. לילדה שמסתדרת טוב חברתית זה בעיני בסדר לומר לתת מקום לחברות אחת פחות שוויונית. לבת שלי יש סיפור דומה מאד, היא ילדה מוקפת חברות ב"ה ויש ילדה עם קשיים כאלה ואחרים שמאוד מחפשת את חברתה. מניחה שזו לא הגישה של כל ההורים אבל אנחנו הבהרנו לה מבחינתנו היא קיבלה מתנה שהיא חברותית ואהובה ואין מצב שיש לה יכולת לשנות את החוויה הקיומית לילדה אחרת והיא מוותרת עליה (קצת דרמטי, אבל ההבדל בין להיות דחויה או מוזמנת בגיל הזה הוא דרמטי).

דבר ראשון היא למדה להזמין את הילדה הזו למפגשים של כמה חברות יחד. ככה היא נהנית בכל מקרה והילדה נהנית מעצם היותה מוזמנת, וכל חבורת החברות למדה לפתח חמלה ואכפתיות. בעיני זה מבורך ולא פוגע בבת שלי בשום צורה. אגב לפעמים הילדה הזו מבקשת לבוא לשחק איתה לבד וזה מרגיש לבת שלי כבד, אז חשבנו מה היא יכולה לעשות איתה שנעים לה בכז, שתיהן אוהבות לצייר נניח, אז מוציאות צבעי מים ושמות פודקאסט ברקע, וככה הן ביחד והאינטראקציה לא מעיקה מידי. וגם מראש תוחמת בזמן, אומרת מראש שיכולה נניח שעה.

בקיצור, מבחינת הבת שלי השקעה מאד קטנה, מבחינת הילדה השניה עולם.

לראות גם את הזולת ולהעביר את זה גם לילדים שלנו זו תכונה נאצלת ❤️

כל הכבוד לך. באמת גם אני אמרתי לבת שלי דברים דומים בעבר, עכשיו נראה שפחות עובד.

גם הבת שלי באמת ב"ה מסתדרת יפה ונהנית, אבל היא לא מרכז העניינים בכיתה או משהו כזה. תוהה האם באמת אני צריכה לדרוש ממנה משהו דומה. צריכה לחשוב על זה.

אם הקשר ביניכן טוב ראוי בצורה מכובדת ובעדינות להסב את תשומת לב האם.

אצלי פעם שכנה הסבה את ליבי לגבי אחד מילדיי, נעים או לא נעים, אני עד היום מודה לאישה הזו!!!!

שהיא לא צריכה לשחק רק איתה אבל שזה חסד לשחק איתה ושתמצא הזדמנויות לשתף אותה במשחקים. וגם בהפסקות.

במידה שהילדה מטופלת דרכם, יוכלו להכניס גם את הסעיף הזה לדברים הצריכים טיפול,

ובמידה שההורים לא שמו לב לעניין החברתי, זו דרך יותר עדינה שהמידע יגיע לאמא..

אחרת ולא על הבת שלי.

לשתף את המורה/ היועצת במקום ובמצוקה של הבת שלך מול הסיטואציה. אולי גם לומר שאת קצת חסרת אונים מה לענות לאמא..

והן בחכמתן יקחו את המידע וינתבו הלאה..

בע'ה הצלחה גדולה.

לספר שיש ילדה בשכונה בכיתה של הבת שלך ושהאמא מנסה לארגן מפגשים והבת שלך פחות מרגישה איתה שפה משותפת כי היא קצת ילדותית וכו

ולשאול מה נכון לעשות לגבי הבת שלך ומה לענות לאמא..

את יכולה להוסיף שלדעתך עוד בנות בכיתה מרגישות את הפער הזה

(לא יודעת כמה זה רלוונטי לציין את זה, אבל אפשרי)

זה עדיין לא כמו להגיד, שומעת רציתי לדבר איתך על ילדה מהכיתה של הבת שלי...

בעדינות, לומר לה ששמת לב לנקודות האלה וחשוב לך שהילדה תהיה מטופלת גם בכיוונים האלה.

ותבקשי מהמורה שלא תאמר לך אם הילדה מטופלת בכיוון הזה או לא, כדי לשמור על הפרטיות שלה.

ככה אם היא מטופלת - אז הכול טוב. ואם לא - אז המורה כבר תדאג להעביר הלאה את הצורך בזה.

ומבחינת הבת שלך - אני לא יודעת מה לומר... עמדתי (וכנראה אעמוד) משני צדי המתרס, וזה באמת מורכב.

תנסי לשבח אותה על כל פעם שהיא כן מצליחה להתחבר לאותה בת, אבל אל תתעקשי איתה, כי זה רק עלול ליצור לה התנגדות גדולה יותר...

היא נשמעת מקסימה ממש!

ואבחנה לא כל כל משנה מבחינת ההתנהגות של הבת שלך ובנות אחרות.

ואם היא נותנת לבת שלה את המענה מאחורי הקלעים ונשמע שכך, נראה לי מובן ההשקעה שלה גם ביוזמות חברתיות.

נראה לי שזה מה שכולנו היינו עושות במצבה, לא?

זה באמת מורכב, צריך למצוא עם הבת שלך את האיזון בן חסד לבין הילדות שלה בעצמה.

אולי להזמין אותה שגם ככה מזמינים ילדות נוספות ואז היא נספחת והדגש לא עליה.

אולי לשתף את הבת שלך שקשה לה וכשהיא מסוגלת, לשתף גם אותה במשחקים.

אחת על אחת זה באמת מורכב יותר.

וגם התייעצתי על זה, ובחרתי לא לפתוח את הנושא.

מה שקרה, שהבנות הפסיקו להיפגש אחר"צ (לא לומדות באותו ביה"ס) למשל שנה וחצי-שנתיים

ועכשיו הן חזרו להיפגש מדי פעם (לא באותה תדירות)

ואני שמחה גם על ההפסקה וגם על החזרה.

אני חושבת שאחרי שיחה עם האמא היא הייתה פחות רוצה לשלוח אותה כשיש עליה "תווית"

למרות שבמקרה שלנו האמא רמזה בעצמה שיש לבת שלה קשיים.

בקיצור אני חושבת שלא לדבר עם האמא,

כן לדבר עם הבת שלך מה המינון שמתאים לה.

ואם לא, אז לא.

בעיני הדרך לעשות חסד עוברת דרך היכרות עם הגבולות וההעדפות שלנו והדרך לחנך לחסד היא ע"י דוגמה אישית ולא ע"י להשאיר אותה עם חברות שטומנת בה חוסר נעימות.

במהלך היום הוא עייף או סבבה? כמה אנרגיות הוא מוציא במשך היום? כמה זמן זה ככה? נמצא במסגרת? אותה מסגרת שהיתה שנה שעברה? אתם בטוחים שטוב לו? היה שינוי בחופש הגדול?

נראה לי שמה שאת מתארת יכול לנבוע מכל כך הרבה גורמים שונים שכדאי להבין את התמונה המלאה

במהלך היום הוא סבבה, אף פעם לא מראה סימני עייפות, הוא יכול להיות בשיא האנרגיות עד 2 בלילה.

הוא במסגרת, והיה גם שנה שעברה, אני בטוחה לחלוטין שטוב לו שם. אני ממש אוהבת את הגננת שלו, אישה מדהימה, שאוהבת אותו ממש. מסגרת קטנה ותומכת. הקלטתי שנה שעברה אחרי שהחלטתי שההיסטריות בלילה מוגזמות. וגם שם שמעתי דברים טובים ב"ה.

הוא ילד קסם, מצחיק, שובב, מתמסר, מביע, מדבר בלי הפסקה. מתוק דבש בימים, זוועת עולם בלילות.

הוא ככה כבר כמה חודשים ארוכים מאוד, לפרקים לילות יותר טובים ופחות. אבל תמיד משו לא סביר ולא הגיוני.

קודם כל אלופה שבדקת את המסגרת ואיזה נחת לדעת שהוא בידיים טובות ואוהבות!!

יש ילדים שצריכים פחות שינה וזה אולי מסביר את השינה המועטה אבל לא את הבכי והצרחות.

הייתי פונה לרופא ילדים. או שיהה לו רעיון, או שיפנה למעבדת שינה

וללכת לרופא משפחה לשלול דברים פיזיים...

וגם קיבל ליתר ביטחון לפני כמה חודשים, לא היה שום שיפור

אקבע תור לרופא ילדים... למרות שבטח ינפנפו אותי בלי כלום

או בטיפת חלב.

אם כשהוא זקוק לכם בלילה אתם קמים אליו ויושבים לידו, אז לכאורה אין סיבה שייכנס להיסטריה ועוד באופן קבוע.

או שהמענה ניתן לו בשלב "מאוחר מדי" או שיש משהו שמפריע לו וכדי לגלות מהו צריך לערוך בדיקות.

במהלך היום הוא יודע לשבת בשקט? יש לו זמנים שבהם הוא מרגיע את הפעלתנות?

תנסי לשים לו סיפורים בהילוך איטי בפודקאסט, אמבטיות ארוכות. אולי עיסוי. יכול להיות שכמו שכתבת "הוא לא יודע לכבות את עצמו" וצריך ללמד אותו ומה שיעזור לו בתחילת הלילה לעבור מעירות לשינה, יעזור לו גם במהלך הלילה לחזור להירדם.

בכל אופן כדאי לוודא אם יש משהו ספציפי שמציק לו.

שאני סומכת עליו רק ב1 ל11, שאז נחזור סוף סוף לקופה נורמלית.

הוא לא נכנס להיסטריה באופן קבוע, יש הרבה התעוררויות בלילה שעוברות יחסית בסדר. אבל יש הרבה היסטריה... לפחות כמה פעמים בשבוע. ולפעמים כמה פעמים בלילה.

הוא לא מקבל את המענה מאוחר מדי. אנחנו באמת בשבילו בלילות. כל הזמן. בפירוש מנסים לצאת כשנרדם, אבל כל פעם שהוא מתחיל לבכות או קורא לנו אנחנו באים.

הוא יודע לשבת בשקט, לא הרבה. מאוד אוהב חיבוקים ומאוד מחובר אלי. ממש הרבה נמצא קרוב קרוב איתי במהלך היום.

אני משתדלת לעשות ערב מרגיע, אבל זה לא תמיד עובד לי עם הילדים הנוספים שברקע.

נולד לו אח קטן לפני כמה חודשים, אבל הוא תינוק רגוע ומתוק, ואנחנו משתדלים לתת לילדון בן השנתיים הרבה מקום ותשומת לב.

אולי ימליצו על דברים כגון שמיכת כובד או טיפול בתרפיה.

בכל מקרה נשמע שכדאי להתייעץ עם רופא זמין ולהתחיל בדיקות

ואם מנפנף אז לחכות לרופא בנובמבר.

מוסיפה עוד כיוונים פיזיים שכדאי לוודא:

טמפ' מותאמת (לוודא שלא חם לו) יש ילדים שחייבים מזגן כדי להירדם

שהוא לא צמא

שהטיטול לא מפריע לו (בין אם בגלל שמלא או שהסוג מציק לו)

שהוא לא מתאפק בלילה מעשיית צרכים

שהתאורה מותאמת

שאין/ יש רעש (יש ילדים שרעש לבן עוזר להם)

אולי יעזור לו לשלב במהלך היום משהו בסגנון של ניע-נוח, לא מנסיון, נשמע לי שעשוי לתת מענה למגע של חיבוק והרגעה (וגם פריקת אנרגיה) שווה להתייעץ.

לפני כמה חודשים הייתה מלחמה, אם ילדת סמוך אליה, אולי התחברו אצלו שני האירועים וגרמו לקושי רב ומתמשך. שווה לברר גם על זה.

בכל אופן נשמע שאת מנסה לתת לו הכל, מה שמחזק שיש משהו ספציפי לאתר ולכן לא להסכים לקבל נפנוף אלא שיפנו אותך לבירורים.

רפואה שלמה!

וזה עזר מאוד

אז תתיעצי על זה עם רופא ילדים שאת סומכת

הבנתי שזה יכול לגרום יקיצות באמצע הלילה, כאילו שזה מה שחסר לנו...

לחשוף לאור שמש על הבוקר, לעמעם אורות לקראת הערב, לדבר בקול שקט, פעילויות רגועות

להתייעץ עם יועצת שינה מנוסה

ויסות חושי- נראה שיש קושי בתחום? תזוזתי מאוד, מחפש המון מגע, לגעת ולהתעסק במרקמים/או להפך נמנע ממגע במרקמים, כל מיני בגדים מציקים.

אולי לנסות לשחק עם שעות השינה לנסות וריאציות שונות כל פעם לכמה לילות רצוף ולראות אם עוזר- להשכיב יותר מוקדם/ יותר מאוחר/ להוריד שנצ אם אפשרי.

ונשמע סיוווווט!!!! בהצלחה!!! הלוואי שתמצאי משהו שיעזור!

מאז שהוא נולד יש לנו קשיי שינה איתו. הוא לא ישן נורמלי אף פעם.

ניסינו מלא דברים, כולל כל מה שהצעת, לא ראינו קשר ישיר של כלום.

לא רואה איתו בעיה במרקמים... בכללי במהלך היום הוא נראה לי ילד רגיל לחלוטין, לא רואה קושי.

תודה!

אצלי בדר"כ מי שהיה קשוח איתו בלילות זה היה מגיל 0 ועד גיל גדול (9) , ומי שהיה נרדם בקלות בתור תינוק זה המשיך איתו עד גיל גדול.

ניסית להביא אותו כשמתעורר בלילה למיטה לישון יחד איתך?

בכל אופן כמו שזה נשמע כדאי יועצת שינה מקצועית. אמאל'ה זה קשה ממש!! חיבוק והמון כח

הוא לא ילד ראשון, וגם לא אחרון

הילדים שלפניו גם לא היו ילדים שישנים לילה מגיל 0, והתחילו לישון רצוף רק בגיל 3

אבל איןןןן השוואה. קמו בלילה, לקימות הגיוניות וסבירות וחזרו לישון.

לא מתקרב למה שאנחנו חווים איתו. ומהרגע הראשון זה היה ככה.

היתה תקופה לפני איזה שנה שבה הוא בא אלינו למיטה כל לילה, למשך כמה חודשים. אבל עכשיו הוא לא בעניין. ניסינו להציע... וחוץ מזה שיש תינוק אחר במיטה שלנו.

הייתי אצל יועצת שינה עם הילד שלפניו, וזה די עזר לנו... ניסיתי ליישם את הכלים שהיא נתנה לי אז, ולא הרגשתי שיפור בכלל.

תודה!

שלאפונה יש מה להגיד בנושא של תינוקות משלב לידה ולאורך זמן לא ישנים טוב שאפשר לקחת לטיפול

@אפונה

הסנדלר הולך יחף

בגדול אם אין שום גורם אחר פיזיולוגי וכו' -

התעוררויות מרובות בלילה הרבה פעמים מעידות על בהלה. אבל צריך להסתכל על המכלול.. אין לי ככה לשלוף. זה נשמע מאד קיצוני הפער בין המופע ביום למופע בלילה.

אגב גם יועצת שינה מסתכלת על הסיפור של כל ילד בנפרד, כך שאם ניסיתם את מה שהתאים לילד הקודם זה לא בהכרח רלוונטי. ואם זו יועצת שינה התנהגותית (אימוני שינה) - בכלל לפח.

או שזה לא קשור לנושא הזה 😄

או לא רלוונטי לגיל?

חשבתי בגלל שהפותחת אומרת שזה מאז שהוא נולד אז אולי זה קשור איכשהו.

הקטנה שךי היתה לא רגועה בכללי, לא רק סביב שינה.

ועד היום קשה לו להרדם( כשהיה קטן גם היה מתעורר המון בלילה ובא לישון איתנו והיה לו קשה להרדם חזרה אחרי שהתעורר. עכשיו ב"ה כבר גדול וישן רצוף, אבל עדיין קשה לו להרדם)

נשמע באמת שאתם במעגל קסמים של חוסר שינה שמביא מעצמו לחוסר שינה.

דבר ראשון אצלנו בגיל הזה שנת צהריים כן הפריעה להרדמה בערב, אפילו הפריעה מאוד.

ניסיתם בשבת או כשיש חופש לא להשכיב אותו ולראות א נרדם בערב יותר בקלות?

דבר שני אצלנו כן עזר מלטונין. אבל זה תלוי רופא יש רופאים שממש לא נותנים.

אם יש לך ממי לקחת רק כדי לבדוק, הייתי מנסה, אבל אני לא רופאה, לא לוקחת אחריות.

הייתי גם מנסה באמת שמיכת כובד. לא מנסיון, כמה פעמים כבר כמעט הזמנתי ובסוף לא, אבל במצב הקשה שלכם נראה לי כן הייתי מנסה למרות שזה לא זול.

(אבל בלי ההשתוללות במיטה מצד לצד- שזה אולי כדאי לבדוק ם משהו מציק לו נפשית או גופנית)

הקימות בגיל הזה לא אמורות להיות, אבל די הגיוניות. מתוך כל ילדיי הייתה לי בת כזו שמיום היוולדה היה לנו רק בלאגן איתה בלילות ובשינה.

גיל שנתיים- ישנה מאוחר, קמה הרבה בלילות, ינקה וציפתה לנידנוד בעגלה עד שתירדם ואם לא- סיוט של בכי.

ולמי יש כוח בשלוש לפנות בוקר לנדנד אותה שעה?

עד שהגעתי למסקנה-

היא בנאדם שלא זקוק להרבה שעות שינה!!! יש מבוגרים כאלה וכנראה שגם תינוקות ופעוטות.

לא יודעת אם מסתדר לך, אני הורדתי לה שנות צהריים כבר מגיל שנתיים, הוצאתי אותה מוקדם יותר מהמעון- בדיוק בזמן השינה שם.

הילדה לא הייתה עצבנית ולא הראתה סימני עייפות במהלך היום, מה שגם הוכיח לי שהיא לא זקוקה לשינה הזו...

בלילות היא נרדמה מהר יותר מן הסתם כי היא הייתה ללא שנת צהריים, אבל עדיין קמה במהלך הלילה, אבל חזרה מהר יותר לישון מבעבר כשישנה צהריים.

מציעה לך עכשיו בחול המועד לנסות לדלג כמה ימים על שנת צהריים ולראות אז איך הלילה מתנהל...אם הרבה יותר טוב, כנראה שהוא לא זקוק לשנ"צ הזו.

האם נרדם כשצמוד אליכם פיזית?

(יושב עלייך על כסא נדנדה, או צמוד אלייך במיטה)

אם כן הייתי מתחילה להרדים אותו ככה, בשעה קבועה.

ממש יוצאת איתו לסיבוב ברכב להרדמה, או מרדימה איתי גם במחיר של לישון במיטה שלך / לישון על ספה.

כדי שלפחות יהיה הרגל של שעת שינה,

של לילה,שמגיע בסוף יום.

ובמקביל בודקת את כל הכיוונים שהציעו לך בשרשור...

זה לא פשוט בכלל

משבש את כל הבית

שולחת הרבה כוחות!

זה נשמע מעגל עייפות שמזין את עצמו.

היו לנו לילות דומים עם הבת שלי בסביבות הגיל הזה (לא קיצוני כמו שאת מתארת, אבל הרדמות מאוחרת מאוד, קימות בלילה וכזה) וזה הצליח להסתדר אחרי שהצלחנו להרדים אותה מוקדם כמה לילות...

גם לא ישנה מגיל 0 בערך

ועד גיל מאוד גדול היו אתה ענייני שינה (עכשיו היא מתבגרת והולכת לישון מאוד מאוחר ומתקשה לקום בבוקר..)

בתור תינוקת בקושי הייתה ישנה. זה קשוח ממש ממש!! הייתי מתחננת במעון שלא יתנו לה לישון וזה לא עזר לי בכלל..

הייתי מנסה בחגים לא להשכיב צהריים ולראות איך זה משפיע על הלילה.

בנוסף בערך בגיל הזה גם היו לה התעוררויות בלילה בבכי והיסטריה, ולמרות שביום היא דיברה מגיל מאוד צעיר לא הצלחנו להבין מה הבעיה (חשבנו אולי צליאק, כאבי בטן..)

בסוף כשגדלה קצת הבנו שיש לה כאבי רגליים מאוד חזקים והיינו עושים עיסויים / כרית מתחת לרגליים / אקמול

היו תקופות ששמרנו ממש שתלך עם גרביים בעונות מעבר, שלא תתאמץ מאוד ביום ושלא יהיה לה קר ברגליים וזה עזר ממש. עד היום היא שומרת על עצמה כדי שזה לא יקרה. והבנתי שיש את זה לעוד ילדים…

אולי תנסו לשאול אותו ביום אם כואב לו משהו בגוף בלילה… .

בהצלחה וחיבוק!! זה ממש מאתגר

משהו כרוני שהכאיב לה בלילה? ולכן התקשתה בשינה?

על הרגליים או אמרה באיזשהו שלב.

אני לא יודעת ולא בטוחה שזה קשור

נראה לי שזה יותר טמפרמנט שצריך פחות שעות שינה

בקשר לרגליים זה כן משהו כרוני שגם הרופאים לא ידעו להסביר (לא כאבי גדילה כי היא הייתה קטנה מדי)

שהוא נמצא במיטה ככ הרבה שעות

גם ילדים בלי בעיות שינה

לא בהכרח ישנים סמטרי

ויכולים להיות ימים שהם ישנים 8-9 שעות וימים של יותר

שהייה במיטה סתם

יכולה להכניס לתסכול וליצור בעיות חדשות סביב השינה

שעתיים אחרונות היה קשההה

חשבתי שאני הולכת להתעלף כל דקה

והייתי לבד עם הילדים

ולא היה לי איך לקרוא לבעלי

איך היה לך?

בין אם להביא נערה צעירה לעזרה, בין אם להיות ביום כיפור במקום שיש לך בו עזרה, בין אם שבעלך יתפלל במקום קרוב ויקפוץ מדי פעם לראות מה שלומך... (זה מה שבעלי עשה, אף שיש לי ילדים גדולים שיכולים קצת לעזור...)

איך עכשיו את מרגישה?❤️

זה פעם ראשונה שאנחנו בבית

הבית כנסת קרוב אבל לא היה לי כוח ללכת לשם

וכל הבוקר הוא שמר עליהם ונתן לי לישון

לכן הוא היה בטוח שאני בסדר

אבל בסוף היה קשוח...

כל הכבוד לך שאיפשרת לבעלך להתפלל ככה, באסה שלא היה איך לקרוא לו בסופו של דבר

לי היה טוב ב''ה, מעל הציפיות

אבל מניקה חלקית

איך עבר עליכן הצום?

סחרחורות מטורפות והקאות. בסוף בשעה 17 בערך התחלתי שתייה ואכילה לשיעורין. (מניקה מלא)

חיבוקקקק ושתהיה התאוששות טובה🩷🩷

איזה מלכההה

האמת היה לי ממש נס, אני סובלת מאוד מאוד מבחילות, כ"כ חששתי מהצום וב"ה לא היה בחילות בכלל! לא האמנתי...

כן היה לי בשעות האחרונות כאבי ראש פיצוצים וחולשה אבל לפחות לא הבחילות! מה שמדהים שקצת אחרי צאת הצום הבחילות חזרו .. עובר צדיק וחמוד, לא רצה להפריע ביו"כ ☺️

ממש מתחשב העוברוני

קצת חולשה אבל ממש בגבול הסביר.

אבל עכשיו סיוטטט.. מפורקת לגמרי

יש לי נסיעה ארוכה ופשוט אין לי כח

זה לגיטימי לקחת מחלה 🤔

אם אקום כמו שאני עכשיו אין לי סיכוי לתפקד..

בקיצור, אם תקומי גמורה נראה לי לגיטימי לגמרי

יש לי בחילות וכאב ראש

זה לא סיוט כמו אתמול אחרי הצום אבל מרגישה שאין לי כל לזוז ולהסחב

אמרתי שאולי אני יכולה לעבוד מהבית אבל מעדיפים שאקח מחלה

חששתי שאצטרך לתת יותר מטרנה.

עד שסופסוף עברנו להנקה כמעט מלאה.

ב"ה רק לקראת הסוף הבאתי קצת מטרנה, בעיקר כדי שאוכל לדאוג קצת לעצמי.

אבל יחסית ממש סביר. הבאתי נערה שהילדים מכירים שתעזור, וזה ממש אפשר לי לא להתאמץ. אפילו הצלחתי ללכת עם הילדים לנעילה ברוך ה'!

אני מרגישה שעכשיו הגוף שלי נוקם בי

מושבתת במיטה מהבוקר

אני חזרתי היום לעבודה ואין מסגרות...

אצלנו לפחות

אצלנו אין גן וקשה לי עם זה 🙈

אחרי יום הכיפורים

לגבי הילדים נשמע שצהיה לכם הסתגלות קלה

והם לא עוזבים את הבית הם עוד אפרוחים קטנים.. מאמינה שהשם עושה ככה שהתלות שלהם בנו יורדת והם מפתחים עצמאות (וגם אנחנו) וגדלים ככה שגם אם המעבר קשה לכשיגיע הזמן בעז"ה בבריאות ובשמחה, זה מביא איתו גם השלמה ומגיע ממקום רגשי אחר

בהחלט זה טוב להם.

תהני עם ילדייך בחול המועד...

מכירה את ההרגשה הזו של 100 אחוז בית וחופשת לידה, ולעבודה וכולם במסגרות, לא קל

בשורה התחתונה ידוע לך איפה החבילה כרגע?

שאני מתכוונת לדווח על כשל תמורה לחברת האשראי ולבטל את העסקה אם הם לא מסדרים את זה

אחריות שלנם לוודא שהמשלוח עם המוצרים ששילמת להם עבורו יגיע לכתובת שציינת בזמן סביר

בסוף היום קיבלתי תשובה שבה שוב שאלו מה הכתובת וכתבתי שהמשלוח יצא בימים הקרובים..

לא הבנתי מה קרה עד עכשיו.

אבל מתלבטת אם לתת להם הזדמנות לעוד כמה ימים...

אוף, אין לי באמת כוח להתעסק עם זה.

שהמשלוח בדרך (עם הכתובת הנכונה).

מה שלא היה בפעם קודמת...

אז נראה שיש מקום לאופטימיות שהוא באמת יגיע הפעם.

מזל שזה לא דברים שהיו לי דחופים (דברים לקראת מעבר שגם ככה מתעכב...).

סתם תוהה אם יש איפשהו להתלונן על השירות לקוחות הנוראי שלהם. זה ממש מתסכל שאין עם מי לדבר, ורק במזל לפעמים אני מקבלת מענה אנושי אם הבוט החליט לא להגיב הפעם...

שידעו שלא כדאי לשלוח דרכם כי זה יכול לפגוע בשמם הטוב

יש דופק! וזה ממש מרגש!

ובטח שזה סימן טוב!

ומה זה יעזור אולטרא סאונד כל יום? ומה עם כמה שעות אחרי האולטרא סאונד חלילה יקרה משהו? אין לזה סוף.....

הריון זה שיעור חשוב בלשחרר,

אני אחת שהכל חייב להיות בשליטה ופתאום ההריון הזה מלמד אותי מה זה להיות בצניחה חופשית מוחלטת כל הזמן,

את רק בחסדיו של הבורא, וגם הילדון הזה שצומח בך.

ומה שאמור לקרות-יקרה. בין אם ניהיה כל הזמן בחרדה ובין אם לא. תשנני כל הזמן- מה שצריך לקרות- יקרה. ובעזרת ה' יהיה סוף טוב.

טכנית-

מה שלי עזר ועוזר לשחרר זה פשוט להסיח את הדעת.

להיות שקועה בשגרה, בדברים שכיף לך, עכשיו בחגים אם את בחופש אז ממש לבנות לך לוז או משהו ללכת לעשות ספורט (במסגרת מה שמותר לך), לטייל, לבקר, לארח. מה שעושה לך טוב.

רק לא למצוא את עצמך בגלגולים אינסופיים או מלא זמנים מתים. תהיי בחברת אנשים, תקראי ספרים, אפייה, כתיבה, יצירות, סידור הבית....

לי זה עשה פלאים,

תנסי לחשוב מה מעסיק אותך ועושה לך טוב ואת מסוגלת לעשות עכשיו ותתמקדי בזה.

במילים שלך

והחזרת לי את הנשימה

אולי כי בעלי במילואים אז גם אין לי ככ עם מי לעבד את ההריון הזה, וגם יש יותר זמן לגלול ולחשוב.. מאמינה שזה גם איכשהו קשור

תודה רבה! ❤️👸

לעומת גילאים מבוגרים. זה מרגיע אותך? אם כן, אז בכיוון הזה קל ללכת עוד דרך - לראות באתר משרד הבריאות או הקופה שאת ממילא גם לא עונה על גורמי הסיכון שמגבירים הפלות (אני מקווה) נניח עישון, ובכלל לקרוא מספרים וסטטיסטיקות ולהבין שהסיכוי קטן... שוב, כל אחת היא אחרת אבל אותי זה היה מרגיע.

אם כן יש איזו מחלה ידועה או גורם סיכון אחר (ותכלס גם בלי) אז מתארת לעצמי שאפשר לבקש מעקב צמוד, כל שבוע נניח, וגם זה רק אם יש טעם... למשל כי דחוף לך לדעת מייד כשזה קורה... לי למשל היה דחוף לדעת מיד, כי הגיל יחסית מבוגר (אז הייתי כבר קובעת מיידית תורים וכאלה)

ומאד מבינה אותך, עברתי 3 הפלות ובהיריון הנוכחי הייתי בחרדות כל יום מחדש, אבל כעת ב"ה זה פחת לגמרי כי בשכל מבינה שעברתי את השלב הכי מסוכן (כעת שבוע 13)

ממש מרגיע

מאיזה שבוע הסיכון יורד משמעותית?

וב"ה אני צעירה... ואין איזה רקע או משהו

מבינה אותך ממש ממש

בהריון ראשון הלכתי כל 7-10 ימים לאולטראסאונד בגלל החרדות האלה ( פעם היה לי ורוד בניגוד ובכל הייתי היסטרית וב"ה הכל היה תקין )

אין לי ככ עצות אבל ב"ה עם השבועות יותר נרגעתי

ובהריון השני היה לי פחות זמן להתעסק כי ב"ה היה ילדון בבית

בהצלחה

הסיכוי להפלה נמוך

לא מוצאת עכשיו מקור, אבל זוכרת שראיתי את זה בהריון הראשון שלי וזה ממש הרגיע אותי

באמת קןראים פה סיפורים קשים אבל צריך לזכור שהרוב והבדרך כלל זה בסדר!

אני את ההריון הראשון העברתי בלי הרבה לקרוא פה והיה ככ טוב התמימות, כמעט לא הייתי לחוצה..

מה שאמור לקרות לנו יקרה, בלי קשר לאם נקרא פה או לא.. אז עדיף לא סתם להחשף לסיכונים שידאיגו. כל אחת עם המסלול שלה ורוב מה שנקרא פה בכלל לא קשור אלינו ולא יפגוש אותנו..

לצערי התחלתי לקרוא פה יותר אבל אני באמת מצטערת על זה..

פה את המקרים הקשים שזה נגמר לא טוב.

רב ההריונות שורדים יופי!

ותסתכלי סביבך כמה אנשים... אינסוף... כולם היו הריונות ששרדו☺️

יש גם את התלמוד הישראלי לילדים, לא יודעת אם זה לגילו אבל אם כן אז נהדר.

התקדמות, ובכלל שיהיה גם שלב של עיבוד בכתיבה...

ותודה יקרה על התגובה!

כי איך הוא ידע שהוא הבין נכון והתשובות נכונות?

היא היצה בכיתה א, אבל יש להם רמות גבוהות יותר. אם מעניין אותך אבדוק לך את השם

אם כן זה לא ככ מעניין אותו הסגנון הזה.. קצת רדוד..

רוצה לכתוב לי מה היה שם בערך שאגיד לך אם רלוונטי שלא תטרחי סתם..?

יש למשל קופצים כיתה, קנגרו..

אצלי הוא מאוד אוהב מתמטיקה אז זה בעיקר מה שהתמקדנו בו, גם קצת עברית/אנגלית. אבל בעיקר מתמטיקה ופיתוח חשיבה.

תורני אני לא מכירה חוברות אתגר אז עוקבת אם יתנו לך רעיונות טובים

ומוסיפה משהו לא בדיוק מה ששאלת- חשוב לדבר עם המורה שתעודד אותו להשתמש בחוברות ולחשוב איתה מתי זה מתאים(למשל לא תמיד נכון להתעקש עם ילד כזה שיפתור הכל בחוברת של הכיתה לפני שעובר למה שבאמת מאתגר אותו, לפעמים זה סתם מפתח תסכול)

וצריך לדעת שהמעקב על מה הוא עושה, לעבור שפתר נכון והבין את השאלות וכו הוא עליכם וצריך להיות על זה.. מנסיון.

וגם על התוספת!!

חשוב ממש...!!

לק"י

אולי גם המורים של הבן שלך יכירו דברים מוצלחים.

או שאת רוצה לבית ולאו דוקא לכיתה?

אנסה לשאול..