זה מסמל את יצר הרע...

לדוגמה

ובשיר החדש כנראה מבטא את תאוות הממון

טוב שיש יהודי שמחפש אחריו, ושיש המשך

אפוקליפסה = חורבן העולם. בעיניי זה ז'אנר מאוד מוזר, שמעיד על התדרדרות ברמה, הן של המוזיקה והן של התוכן (והן של הקודש).

כיפי = גילטי פלעז'ער; אני נהנה אפילו שהייתי מעדיף שלא ליהנות

לעשות אפשרות למחיקת תגובות (או שיש ואני לא יודע 🤷‍♂️ )

שמישהו יגיד ל @משה 

או יכתוב במשוב, אין לי כוח...

נשמע קשוח 😔

מאחורי זה

כשר לפסח לא מכיל קלוריות. כי מה שגורם לנו לתפוח זה רק החמץ

סתם יצאתי דש"ח

דביל של חלומות

(אנדרדוס, שם, שם)

מכל ממה שהוא אומרפה

נראה שהוא בקיא בכל מה שזז

וגם במה שלא זז

(משתדל לפרגן)

אבל אז יכנסו פה לדיון

איך להתייחס לע"ז בימינו וכו'..

קרוב ל3 שעות. היה טוב!

(בלילה בקושי ישנתי😂)

בשבת התקדמתי מעל 100 עמודים בהאחים קרמאזוב והיה פרק כל כך נורא ועצוב (בחורה מתוקה בשם Lise, נכה ועשירה שנכנסה לדיכאון כל כך עמוק ולשנאה עצמית כל כך נוראית, בדיאלוג כל כך כואב וקשה עם אליושה. היו כבר כל כך הרבה טרלולים בספר והסצנה הקצרה הזו היתה שיא האימה והכאב). אז נלאיתי נשוא והנחתי את הספר בצד.

זו כבר פעם שניה שדמות נשית עדינה ופגיעה בספרות שמגיעה להרס עצמי בגלל משבר רוחני-השקפתי קורעת לי את הלב (הראשונה היתה קייטי מ"כמעין המתגבר")

משהוכמו שעתיים

+ ספר...

(בלילה בערך 10 שעות )

שעתיים

בד"כ כל הסיפורים על ליל הסדר

זה על דודות מציקות וכו'

ולא אוהב לקבל פרופורציות מצרות קשות יותר של אחרים - אני כל שנה בחגים מתנחם בזה שאין לי משפוח'ה מעיקה שנטפלת לי לחיים. אמא שלי אלופה ולמדה איפה באמת לא להציק ולא לעבור גבול - אז יש ממש אווירה משפחתית נוחה וכיפית. יש לי טולרנטיות אפסית לחטטנות וחוסר טאקט בנושאים רגישים, ברוך ה' אין אויבים בחגים

יש אנשים שחגים אצלם כל כך כל כך הרבה הרבה יותר אינטנסיביים מבחינה משפחתית/חברתית ועל כך אני אומר תודה

אמן שיחזיק מעמד.

קשה להמשיך לזכור את מה שלמדנו.

זו לא היתה אופטימיות בשקל. זו היתה הבנה שקולה, שהרגישה לי מאוד ישרה וצלולה. לא הולך להיות קל בהמשך אבל לפחות חוקי המגרש ברורים לי 

הבנאדם עצמו?

אם נשפוט כל אחד לפי מה שיודעים על המיקום והמגזר ממנו הוא מגיעה המצב יהיה ממש ממש רע......

למרות שבתור רקע כללי

יותר נוח להסתכל על הציבור שממנו אדם בא

כדי להבין מה הסגנון שלו...

חחח יצא מצחיק עם הכותרות

ובתפילה מוריד הטל.

אבל בסדר, מי אנחנו שנגיד לא לשפע משמים?!

למרות שהיא חדשה

אולי יום אחד אני אוהב אותה

היא לא כ"כ הסגנון שלי הרגשתי לא ממש צנועה. מצד שני אין הרבה שמלות שאני מרגישה מאה אחוז צנועה איתם

היא מספיק טוענת שאני בעייתית אז אני לא יכולה כבר לדבר

ולגבי שאר השמלות- נראה לי שהתחזקתי...

אני חושבת שיש תקופות שיותר מוצאים ויש שפחות

אני נגיד דווקא מצאתי יחסית לאחרונה.

נשמע כמו אחד משניים: או שהיא צודקת והיא אמא שלך והיא רואה משהו שאת לא רואה וכדאי להקשיב לה, או שבאמת היא חופרת ונכנסת למקום שהיא לא אמורה להיכנס אליו ואז את צריכה להציב לה גבול.

שווה להתעמק מאוד. ואם יורשה לי  - לפעמים התחזקות היא בחירה אמיתית של הלב, ולפעמים היא בריחה ממשהו אחר שמתחבאת תחת אמתלה דתית.  זכיתי לצערי לחוות את שניהם.

חזק

אני לא חושבת שזה בריחה במקרה הזה... 

וגם אם כן, שנזכה לברוח להקב"ה זה המטרה של צרות בין היתר... כן צריך להיות אמיתיים עם עצמנו עם הרמה שלנו והכל, אבל מצד שני אם אני לא מושלמת במשהו מסוים ובמשהו אחר יותר קל לי להתחזק אז למה שאני אמנע את עצמי?

לגבי אמא.. אז ככה..

היא פשוט נגיד שונאת שאני אוספת את השיער. תמיד מחמיאה לי כשלא. אוהבת שאני מתאפרת... היא כאילו בטוחה שזה שאני לא נשואה זה כי אני לא "משווקת את עצמי" ומתגנדרת בהתאם לגילי לפי הבנות של חברות שלה! הן עושות ניתוחי אף, גוונים בשיער וכל מיני "שיפצורים". אני יפה כמו שאני וזו לא הסיבה שאני לא מתחתנת והיא יודעת את זה. אפילו לא מזמן בחור שעובד איתה שלח לה: "היי, יש מישהי שאני רוצה להתחיל איתה ומסתבר שהיא הבת שלך אולי תעזרי לי בזה?" (הוא לא מצא חן בעיניה אז היא נתנה לו תירוץ..) אז הניראות שלי זה לא הבעיה. אני פשוט לא רוצה כ"כ עדיין אז אני לא משקיעה על זה. אבל מרוב שהיא רוצה שאני אתחתן והיא רואה את כל החברות שלה כבר סבתות ומשווה אליהן אז קשה לה... באמת לפעמים בשבילה אני רוצה להתחתן יותר מבשביל עצמי.

אנחנו עובדים על מה ש"קל" לנו (כלומר להתקדם במה שאנחנו מרגישים שאנחנו טובים בו) ובדרך מפספסים את מה שבאמת קשה לנו ושם אנחנו צריכים להתקדם. אני כותב את זה בזהירות כי אני לא מכיר אותך. אז אני יכול רק לכתוב מה אני יודע ומרגיש ומה נכון באופן כללי.

לגבי אמא שלך -

אז היא רוצה שתתחתני. והיא מאמינה שהדך להתחתן זה רק (....). ובאיזה שהוא מקום (פרשנות שלי, בלי להכיר את הנפשות הפועלות ובכל זאת) נשמע שהיא ממש חוסמת (לפחות בתת מודע) אפשרות שתתחתני אחרת.

לפעמים אחד הדברים הכי קשים להורים (היי עבודה שלי) זה שהילד מצליח בצורה שהם האמינו/הרגישו שהיא לא אפשרית. אני עוד זוכר את החרפון של אבא שלי כשהבין שאני מצליח מקצועית גם בלי התעודות הפורמאליות שהם כל כך האמינו בהן. או לשמוע אותי כאדם בוגר אומר שאני מצטער שלא נשרתי בכיתה י'.

בחזרה אלייך

אם יש לך אנרגיה בגוף שרוצה להתחתן "בשבילה". אז לא. זה סימן אדום בוהק שצריך לעשות עליו דיוק. את צריכה שהחיים שלך יהיו מתאימים לחיים שלך. הורים צריך לכבד. לא לתת להם להשתלט על העולם.

בלי קשר לזה, יש מצב שאת מקצינה ואת פועלת בצורה שלא מדוייקת לך. שווה התבוננות בעיניי. אולי זו האמת מה שאת מרגישה ואולי זה כסות לכאב אחר שמסתתר שם.

מקווה שהצלחתי לכוון לנפשות הפועלות. אני לא מכיר אותן אז את הכל בהסתייגות.

הבנתי, כן... אני די עם מודעות עצמית בקטע הזה ב"ה. זה לא בא במקום דברים אחרים. 

מידות הנפש זה קודם לתורה ועיקר התורה. ואני יודעת שיש לי המון מה לעבוד על עצמי בזה. 

וואו מעניין הקטע עם ההורים. פשוט מפחיד להיות הורים אני כל פעם מגלה את זה יותר😅

אבל משה לא כל דבר זה בעיה... זה פשוט טבעי שאני ארצה לשמח את אמא שלי. לא מרגישה שיש פה השתלטות, פשוט היא ממש רוצה לדאוג לי בדרך שהיא חושבת.

ולהתבונן זו אכן עצה ששווה בכל מצב

תמיד

(גילוי נאות, גם בכובעי)

לפעמים הם לא יכולים, לפעמים הם עיוורים (רגשית), ולפעמים הם מאמינים בדרך מסויימת שהם חושבים שעובדת. זה לא אומר שהם צודקים, אבל זה אומר שהם רוצים טוב. וגם ילדים רוצים לשמח את ההורים שלהם.

אולי תלבשי את הבגדים שהיא אוהבת רק לידה. ובחיים הרגילים שלך תבחרי משהו אחר.

אני מאמינה שכשאני אהיה שלמה עם עצמי גם הסביבה תהיה שלמה איתי. פשוט יש דברים שאין לי לגביהם דעה מוחלטת כמו הסגנון של השמלה הזאת שעוד לא הבנתי למה אני מרגישה לא בנוח ושזה צמוד, האם אני מגזימה פה או שבאמת זה שמלה מהיצר הרע.. אז כשתהיה לי דעה איתנה הכל יסתדר....

תודה על האכפתיות

כשאני חי צמוד אליהם באמת אי אפשר לחיות כל הזמן בריצוי ואני חושב שבאופן כללי ריצוי זה מוות.

אבל יש גם צד אחר. לכבד אותם. כיבוד  הורים זה "משל אב". אני מתארח אצלו? אני יכול לשחק הצגה. גם אם הוא ואני יודעים שזו הצגה.

זה לא כי אני מרצה אותו. זה כי אני רוצה שבבית יהיה נעים.

מצד שני-אם יש הרבה שמלות שאת מרגישה לא צנועה איתן אולי... לא שהבעיה היא בך, לא בקטע כזה, פשוט אולי תנסי להבין למה זה קורה ולבדוק אם הן באמת לא צנועות או שזו תחושה שלך... לפעמים כשאת אומרת השמלה לא צנועה או כשאת אומרת שאת לא אוהבת אותה-הסביבה, גם אם היא הכי דוסית שיש-מתייחסת לזה ביותר הכלה... לפעמים גם ההיפך אבל....🤷

ושואלת את עצמי את זה מדי פעם. יש בגדים שזה צנוע רק יש משהו קטן לא בסדר, ואז בדיעבד אחרי שכבר קניתי אני כן אלבש אבל ארגיש לא בנוח. 

אחיות שלי אומרות שאני מגזימה, אבל אין לנו את אותם סטנדרטים של צניעות. 

ואני גם מרגישה כשמסתכלים עליי או יותר נכון כששומרי עיניים מזיזים ממני את המבט (אין יותר חזק מזה לגרום לי להתבייש)

ובכללי נראה שה' מצפה ממני באופן אישי כן להחמיר בצניעות. אולי בשביל בנות כמו @אני)))) זה לא החמרה כי היא באמת צדיקה... אבל באופן יחסי לסביבה אני כן לבושה מאד צנוע אז אני קוראת לזה החמרה(:

אולי אפשר לתקן בגד או אצל תופרת או באופן פרטי, נגיד להוסיף בסיס.

אם את מרגישה לא בנוח עם הבגד כנראה שאת צודקת.

תודה על המחמאה(: שאזכה באמת!!

אולי אכתוב לך בפרטי על הדברים הספציפיים.

הספקתי כבר להכיר אותך זה לא ברור מאליו הרמה שלך וזה מדהים..

תעשי מה שאת מרגישה שנכון, את ואחיות שלך לא אותו בנאדם והקב"ה לא מצפה מכן לאותו דבר!!

אל תרגישי חייבת לעשות את זה אבל גם לא שאת "מחמירה מידי" או כזה.....

ומה שיבוא עלינו

יבוא לעזרתנו, את תראי

ובכל צער יש גם שער אל האמת

הכינה טייגאכץ מטריפים

וגם הקניידלאך היה פגז

בכללי כל האוכל היה טעים

החיים כמשל

עם ככל העמים ותלויה במבטא אסלי או באוכל (כאילו שריצרד לב הארי בכלל שתה תה או שליאנורדו דה וינצי אכל פיצה...). אבל יציאת מצרים מראה שעם ישראל הוא עם האלוהים ולא עם שתלוי בטבע. יצאנו באותו ומפותים נסיים, קיבלנו עצמאות ויצאנו לארץ ישראל בניסים אלוהיים ולא בצורה טבעית. . גם בני ישראל שיצאו ממצרים מעולם לא היו בארץ ישראל ומעולם לא ניגבו פיתה בשמן זית אלא  אכלו פול מצרי ובצלים ושומים, ומן הסתם דיברו עברית במבטא מצרי ולא במבטא ארץ ישראלי אסלי. הקשר שלהם לארץ היה תודעתי ותקוווה להגיע אליה, לא כנעני-פלסטיני שמבוסס על הטבע. הלאומיות האלוהית שורפת את הכנעניות הטבעיתץ

עייין למהלך האידאות ל ישראל פרקים  א ב

גר כוזרי מחפש דת אמת, ומוצא לאומיות קודש במקום

כשאני סופר את העומר אני גם אומר לעצמי בראש - לא רק היום 4 שבועות ו3 ימים, אלא היום היום ה3 בשבוע ה5. יעני תפארת (3) שבהוד (5).

באופן כללי אני די גרוע בחישובים של כפל וחילוק בראש

העניין זה שיש הכל מול העיניים כל הזמן והעיקר שיש שעון שלא צריך לכוון כי הוא יודע לבד מה השעה (NTP).

דור הטיקטוק

רוצה הכל ביד ומיד

מה הסיבה (שכן ושלא)?

כמובן זה לא אומר שאני לא אחבב ערבי ספציפי. דיברתי בכללי ובמכלול.

כמובן שאני לא שונא אותם. אבל גם לא אוהב.

כבדהו וחשדהו

כמובן שמי שעושה זאת רשע. אבל לא אני תפקידי לגנות אותו.

בשביל זה יש את הרב אליקים לבנון שליטא שיגנה