אפשר בעברית?

אלא לשפוט את תוכנם של הדברים מתוך עצמם

לשאלה הראשונה,

לדעת יותר מאשר סתירות פנימיות שוליות (שקיימות גם בתנ"ך ויש דרכים פרשניות להתמודד איתן), הבעיה היא ה־premise העיקרי של הדת הזאת,

בסופו־של־דבר מדובר במנהיג כת לא־גדולה של שלהי בית שני (כמוהו היו עוד כמה עשרות לפחות, כל אחד נהיה לך גורו אפוקליפטי),

כאשר עיקר הדת מתבססת בכלל לא עליו, או על תלמידיו (שלא נשאר מהם הרבה לאחר חורבן ירושלם),

אלא על אדם שכלל לא ראה אותו, והמציא דת חדשה שנראה שסותרת באופן די מהותי את השאריות של מה שתלמידי ישו דאז האמינו בו,

אם להשוות את הבשורה על פי יעקב (James) לבין האיגרת אל העברית (או הרומים) התיאולוגיות שונות לחלוטין,

בעוד פאולוס דוחף לכיוון של sola fide, השאריות הארצישראליות של תלמידי השליחים (בעיקר כנסיית ירושלם, האביונים, כו') ממש לא שם, ולמי אמורים להאמין?

הנצרות מחד מקבלת ללא־עוררין את התורה (בדרשה על ההר), אז בסדר, היינו מצפים שיעשו מקסימום קצת התאמות, קצת פרשנות חדשה, או רסטורציוניזם או משהו בסגנון כדרך כל הכתות הדומות, אבל מה שאנחנו מקבלים זאת סתירה חזיתית לעקרונות מאוד מפורשים גם בתורה גם בנביאים, כמו גם קריאה מגמתית מאוד של הכתובים כדי להתאים למסר מסוים, במקום להתייחס לטוטליות של הטקסט,

למשל פאולוס מתלונן באגרת אל הרומים פ"ז שהתורה לא ניתנת לביצוע כו' כו' במקום להיצמד לעקרונות המפורשים בתורה "בפיך ובלבבך לעשותו",

או (אם אני לא טועה באגרת אל העברים) מדבר על זה שהברית עם אברהם היא בזכות האמונה בלבד (sola fide) מה שאינו נכון "למען ידעתיו אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו"

הדרך שהוא מציע היא א' deviation מאוד רציני מהדת המקורית כפי שהיא ניתנה במיוחד אם להבין אותה מתוך הקונטקסט המקורי שלה (אפשר להיעזר בקאסוטו)

ב' הפרשנות שלו מאוד רחוקה, גובלת באזוטריקה, מגמתית, לא מתייחסת לכלל הכתובים, משמיטה את כל מה שלא מוצא חן בעיניה,

למשל הוא מדבר על איך שישו החליף את הקרבנות כו' אבל מה קורה עם נבואת יחזקאל לגבי חנוכת המזבח השלישי??? תעלומה גדולה.

ואשר על כן, אין סיבה – גם ביחס לנצרות עצמה – לא לאמץ גישה פרשנית "ליברלית" כמו הכתות הגנוסטיות שהרחיקו לכת עוד יותר אבל לפחות מציעות הסבר כלשהו לברדק של הברית החדשה

התנ"ך והברית החדשה הם ספרים מנוגדים במהות שלהם, המסרים הם שונים עד־כדי הפכים גמורים, התורה מדגישה את הנצחיות שלה (שאגב גם הוזכרה בבשורה על פי מתי, ויש באגרות פאולוס סתירה חזיתית לזה), שהיא לא תשתנה, לזכור את תורת משה עבד ה', את חג הסוכות הנצחי (כל הגויים אשר לא יחוגו את חג הסוכות), וכן הלאה, אם התורה היא ממקור א־לוהי אז פשוט אין מקום לאותו מבנה שהנצרות מנסה לבנות, הנצרות נוטה להתייחס לברית הישנה כפרמיטיבית, נמוכה, כו', אבל לא כך התורה מדברת על עצמה ("ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"), וכיוון שניתנה על־ידי ה', איך אפשר בכלל לדבר ככה, אז בסדר הגנוסטים פשוט תירצו שבעצם התורה ניתנה על־ידי דמיורגוס כו' כו' שזה כיוון מאוד מוזר אבל לפחות יש בזה יותר יושרה אינטלקטואלית מאשר הנצרות הקלאסית,

וגם אם ללכת עם הנצרות הקלאסית, הרי שאין להם מושג במה הם מאמינים, אם תשאל כל נוצרי שיסביר לך מהו השילוש הקדוש (אשר האמונה בו זאת דוגמה אולטרה־חשובה ואם אתה לא מאמין בהגדרה הכנסייתית המדויקת אז אתה כופר), אף־אחד לא יודע להסביר את זה במילים שלו מבלי לחטוא בכפירה חמורה (לרוב זה מודליזם שספק אם נחשב לעבודה זרה), ההגדרות האלה מגוחכות להחריד (ראה ערכים: מונופיזיטיזם, מונותליטיזם, מיאפיזיטיזם), או לחילופין דווקא מתיישבות אחד לאחד עם פשט הכתובים בברית החדשה אבל הוכחדו מסיבות פוליטיות (אריאניזם), לכן במה בדיוק אמורים להאמין?

לשאלה השנייה,

בן יהוידע שבת ל"א ע"א

מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלּוֹת?. מהרש"א ז"ל פירשה שרמז על העשירים שנעשה בהם תנועת הגלגל ויורדים מנכסיהם בר מינן. אך תשובת דבריו פירש כדוחק. ונראה לי דאיתא במציעא דעין הרע איכא בבבל טפי משאר מקומות, וידוע דאין דבר מזיק לעושר כמו עין הרע, וכל זה דוקא אם אין שם לב על דבר זה להצניע עשרו ולהסתירו מעיני בני אדם, ולכך שאלו על בַּבְלִיִּים דוקא והשיב שאין להם חיות פקחות שאין להם לבבות פקחות לעשות שמירה לעושרם שיהיה מוצנע.

נהניתי מכל הקריאה, גם חידשת לי דברים רבים. הטיעון הכי חזק הוא באמת על הפער בין השליחים לבין פאולוס. מזכיר גם את הגמרא (המוזרה) בשבת קטז, על האופי ההפכפך של ההגות הנוצרית ואיפה מונח מרכז הכובד של הטיעונים שלהם.

מה שכתבת למטה על החובה להאמין אמונה מדוייקת בשילוש - מרתק. בזמנו כשלמדתי על פילוסופים וקראתי על שליירמאכר קראתי גם על קארל בארת ועל היישום שלו את המונחים של קאנט בתפיסת השילוש.

גם ההקבלה וההשוואה הישירה לגנוסטים זה מהלך הוגן.

נפלא, נהניתי מאוד.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה