הגענו לרופא עם הגדול שלנו בגיל הזה כשהרגשתי כמוך, והוא אמר לנו "זה גיל שהם מתחילים לעשות מה שהם רוצים ולא רק מה שאנחנו, אז צריך ללמוד אותו" ובאמת ראינו שפשוט הוא משנה את ההרגלים שלו ולאט לאט זה התייצב על משהו מסודר (וכמובן זה השתנה כל 3 חודשים עם הגדילה שלו...)

אבל זה באמת ממש ממש קשה. הבן שלי 4-5 חודשים גר בידיים שלנו. גם ישן רק בידיים (זה בסוף הבנו שכנראה בגלל שהיה לו קר. תנסי להשתמש במצעי פלנל או פליז ולא בכותנה ותראי אם עוזר).

מתיש מאד.. ליבי איתך 

תודה על העידוד!!

קראתי על זה כמה פעמים פה בפורום, אבל לא באמת הבנתי מה זה.

למה זה עוזר?

משהו בשרירים

שמעתי מחברות/משפחה שעושה פלאים לתינוקות שקשה להם לינוק/לאכול או מאוד מאוד בוכים ועוד כמה

ממליצה לך ממש לנסות

יש החזרים מקופח ושווה לך לחפש מישהו מומלץ הוא גם ינחה אותך אם צריך כמה טיפולים

אל תסבלו יותר❤️

התינוקות בוכים שם בטיפול?

תודה על הפירוט!

בגיל 6 ימים כי היה לנו בעיות עם ההנקה

האמת שאצלנו הוא לא בכה בכלל אלא נרדם יותר חזק

אבל הבנתי שהטיפול כן יכול קצת להציק להם

אצלנו בכל מקרה מאוד מאוד עזר

אחותי הלכה לאוסטאופת עם הבת שלה בערך בגיל חצי שנה

כי הילדה היתה מאוד לא רגועה ולא הניחה לאמא רגע.

כל הזמן כל הזמן רצתה על הידיים וגם מבחינה מטורית לא  מאוד התקדמה

אחותי לקחה אותה ומיידית ראתה שיפור

הילדה היתה יותר רגועה וגם די מיד התחילה לזחול.

את יכולה לשאול את אחותך איך היה הטיפול שם? היא בכתה מאוד? מה בדיוק עושים שם?

יש לך המלצה באזור ירושלים?

ואנחנו גרות ממש רחוק מירושלים

אז זה לא בכיוון בכלל.

וגם אם בוכים זה ממש קצר

פוחדת מהבכי או מהכאב?

קשההה לי לשמוע אותו בוכה. (ויש לי מספיק מזה)

ועוד יותר קשה לי לראות אותו סובל.

אפשר בזמן הטיפול לתת יד לתינוק? להחזיק אותו אולי?

מה בדיוק עושים שם?

מה אורך הטיפול בערך?

סליחה על כמות השאלות חחח

אבל תחשבי שגם אם יבכה קצת זה לטובתו

כמו שבוכים בחיסון אבל מבינים שאנחנו רוצים את התוצאה הטובה

בעזרת ה׳ הלוואי הלוואי שאוסטואפת יעזור לל

לא הכי נוטה להאמין בזה..

ואני רוצה ללכת כי זה מרגיש לי מוצא אחרון, והרבה פה ממליצות.

אבל כאילו, אם לא מוכח מחקרית שזה עובד, אז קשה לי שיבכה שם, מבינה??

חיסון מאוד ברור לי שזה צורך רפואי וזה לטובתו.

היום גם מכניסים לבתי חולים דיקור סיני ורפלקסולוגיה

זה לא תחום מומצא

פשוט אולי לא הלך במסלולים הרגילים של עולם הרפואה, כלומר מחקר.

ואם את שואלת אותי המחקר זה האנשים שניסו ועזר להם. 

אבל קראתי את התיסכול והחוסר אונים המוצדק שלך אז הייתי רצה מזמן לכזה טיפול

ןאם זה מה שיעזור? הלוואי וכן

אז יבכה כמה שניות ויהיה לו (!! עזבי שניה אותך שזה וואחד אתגר תחשבי כמה הוא סובל!) יותר טוב

בהרבה מדינות אירופאיות.

אני הייתי אצל אוסתאופת ממש לאחרונה עם הקטנה שלי.

היא היתה מאד לא רגועה, וכשנולדה גם לא ינקה טוב (אבל את זה כמעט פתרנו כבר עם הרבה יזע וחלב שאוב).

בכל אופן היא סבלה מחוסר שקט קיצוני, ישנה *רק* במנשא או תוך כדי הנקה. אפילו לא בידיים. לא היו לה כמעט זמנים רגועים ובהתאמה היא לא התפתחה כ"כ מבחינה מוטורית.

היינו אצל אוסתאופת בשם יעקב דרמון, הוא מקבל בירושלים, בתלפיות. הביקור ארך 10 דקות בערך, היא שכבה על המיטה עם בגדים והוא נגע בה עם הידיים סביב הראש ושאר הגוף, אבחן מה הבעיה וטיפל בה. באופן יוצא דופן היא היתה רגועה לאורך הטיפול. אחר כך אמר שנחזור עוד פעם או פעמיים, ואולי נראה כבר שיפור בימים הקרובים.

אחרי הטיפול ההוא לא היה כ"כ שיפור לצערי והיא עדיין היתה מאד לא רגועה. בכל זאת חזרנו לטיפול נוסף שאחריו קיבלנו ילדה חדשה! השיפור ממש דרמטי, היא רגועה רוב היום, נרדמת בקלות בנדנוד קל בעגלה, קרה כמה פעמים בודדות שהיא שיחקה על משטח וכשהתעייפה פשוט נרדמה עליו או בידיים ללא בכי. היא יונקת כל שעתיים שלוש ובין הארוחות רגועה, התקדמה מאד - מחייכת הרבה, יוצרת קשר עין, מרימה ראש יותר בקלות וכו'.

למעשה המצב כל כך טוב שאני בספק אם יש צורך בטיפול נוסף... (האמת שמורכבת לי לוגיסטית לקבוע תור ולהגיע לשם לכן בא לי לוותר אבל תכלס כן רוצה להגיע שוב)

להחזיק פחות.

כי העבודה היא על העמוד שדרה

כנראה צריך את התינוק על מנח שכיבה - אם כי ייתכן ואפשר בישיבה. לא שאלתי.

משך הטיפול היה 10-15 דקות

הילד ממש ממש לא בכה כל הזמן (כתבתי גם בהמשך, בכה קצת אבל לא בטוח שזה היה בגלל זה)

אני באופן כללי ממש לא מאמינה ברפואה משלימה

הלכתי מתוך ייאוש

הילד בכה המון

עם העדפת צד מאוד ברורה

לא הסכים להיצמד

לא ממש היה לי מה להפסיד

אצלנו זה עבד!!!

גם עם הקטן רוצה ללכת

את הגדול זה ממש הציל

הוא היה בוכה מלאאא

הייתה העדפת צד

לא הסכים לינוק (ולכן היה על שאיבה)

אחרי שהלכנו ראינו שיפור מיידי

קוראים לו אברהם סופר הוא מקבל בגבעה הצרפתית

הבן שלי בזמנו הגענו והוא היה קצת רעב

שאלנו מה עדיף להאכיל או לא

אמר שעדיף לא להאכיל

בכה תוך כדי הטיפול כנראה גם בגלל הרעב

מה שהוא הסביר לנו שבעצם המנח של התינוק במצב ההריון וגם בזמן של הלידה יכולה להזיז חוליה או כמה מהמקום והוא בעצם מחזיר את זה. צריך ללכת למישו ממש מומחה, אני לא הייתי סומכת על כל אחד.

אנחנו הלכנו בגיל חצי שנה כי היה לו ממש קשה להניח את הראש ולהרגע, אמרו לנו על זה ממש פלאים בפועל הדבר היחיד שהשתנה שהוא באמת ישן הרבה יותר (ציפינו לקבל ילד רגוע😅😅)

הוא צרח ברמות, זה ממש לא נעים. אני שאני מחשיבה את עצמי לא מתרגשת בקלות בכיתי..

אבל זה שווה את זה.

חברה שלי היתה עם תינוק צורח כל היום וכל הלילה ולא ישן בכלל ומכמה ימים אחרי הטיפול קיבלה ילד חדש..

אוף נשמע קשה

יש לך המלצה למישהו בירושלים?

זה ממש קשה, הוא עדיין עוברי..

יש מושג כזה שנקרא השלוש הרביעי של ההריון שמתאר את ההסתגלות לעולם.

תביני אותו, הוא צריך ללמוד לאכול ולנשום ולשלוט באיבריו מול כח הכבידה, ומתרגל להמון דברים וזה קשה.

הגוף שלו עדיין לא התפתח לגמרי.

הרבה כוחות וחיבוקים לך! זה יעבור!

אפילו ילדי ריפלוקס מפסיקים לפלוט מתישהו..

מקווה שאחרי גיל ארבעה חודשים זה יתחיל להסתדר קצת.

והוא צמוד אלי במנשא די יומם ולילה...

אבל-

לא יכולה שהוא גם לא מסכים לינוק נורמלי, וגם אלרגי לתמ"ל וגם לא מסכים לשתות חלב שאוב.

גם לא נותן לנו לישון, וגם לא נותן שניסע להורים לשבת כדי שיעזרו.

רוב הזמן אני בעיקר כואבת איתו על זה שקשה לו ומציק לו, אבל לפעמים לפעמים אני מרגישה שנמאס לי ממנו.

ואני מבינה שבעז"ה זה יעבור עם הגיל. באמת צריכה לקחת אויר ולשרוד איתו...

את באיזור ירושלים?

יש לי תור בזול לאוסטאופט אם מעניין אותך...

יש תינוקות כאלה!!!

ואגב גיל 3.5 יש מצב שכבר אפשר לשים במנשא על הגב, מנשא שמיועד לקטנים על הגב,

שווה להשקיע את הכסף אם זה תינוק רגיש שכנראה יצטרך הרבה מנשא בחודשין הקרובין...

לגבי נסיעה להורים

אולי צבעי באוטובוס את והוא חלק מהדרך

הבכורה שלנו היתה קורעת את השמיים בסלקל אז נסענו בתחבצ למקומות...

נשמע ברור שיש לו משהו פיזי שמציק לו,

להרבה תינוקות יש ריפלוקס, זו צריבה נוראית בושט, ועל הידיים הם יותר רגועים. אבל בד"כ גם סלקל או טרמפולינה יותר נוחה להם, אז אולי אצלכם זה משהו אחר...

יש כמה סימנים לריפלוקס והכי בולט זה הקשתה של הגב בזמן האוכל.

המליצו כאן על אוסטאופתיה, ואני מצטרפת להמלצה. לריפלוקס זה בד"כ עוזר, וגם לקשיים אחרים.

(יש רופאים שלא מתייחסים ברצינות לריפלוקס אם אין פליטות וזה לא נכון. יש ריפלוקס בלי פליטות בכלל, ריפלוקס סמוי, וזה כואב להם נוראות)

אני רואה שהרבה כותבות לי על זה

יש לך המלצה באזור ירושלים?

אחרי שנה נהיה נוח ורגוע

זה קשה ממש במיוחד כשכל התנהוקות מסביב הם מלאכים

אבל זה כל כך חישל אותנו

בדיעבד היה לו משהו פיזיולוגי כנראה 

וממש מזדהה עם מה שכתבת על תינוקות בסביבה

היינו בשבת עם שני אחיינים שלי שגדולים ממנו בחודשיים

פשוט בכיתי מלראות אותם. שוכבים מבסוטים ומחייכים לכולם.

שניהם יחד היו חצי מהזמן שהוא היה על הידיים בשבת.

אוף!

אם את מאיזור חדרה וצפונה יכולה לתת לך שם של מישהו קוסם.

וחיבוק גדול

אני מאזור ירושלים
ואפילו נסיעה של 5 דק זה 5 דק של צרחות

אז לחשוב על להגיע לצפוןןן יאבלה...

אני ממש מעוניינת אבל לשמוע עוד על אוסטאופתיה, אז תודה שהמלצת!

מאתחל תינוקות.

קודם כל שללת דברים רפואיים?

ריפלוקס, אןזניים וכו'?

הייתי איתו אצל הרופא כמה פעמים

כולל ביום שישי האחרון.

הוא עולה במשקל יפה ב"ה, מחייך לרופא והרופא לא מבין מה אני רוצה ממנו.

אני ממש חושבת לנסות את האוסטופתיה

תנסי לנסוע באוטובוס ככה שלא תצטרכי לשים אותו בכסא בטיחות.

תוכלי להשאיר אותו במנשא.

מסובך לי מאוד להתניייד באוטובוס.

אבל זה באמת פתרון טוב למצבי מצוקה.

תודה!

שכחתי שיש גם גדול שהוא קטנטן.

אבח באמת רק למצבי קיצון אפילו שבעלך יסע עם הרכב ואת עם התינוק באוטובוס ויסיע אותך לתחנה ויאסוף אותך מהתחנה.

זה ממש קשה לנהוג עם תינוק שצורח שעות.

אולי לנסיעה בעירונית ארוכה זה שווה את הטרחה.

בורחת (חוזרת) לעבודה כמה שיותר מהר ושהמטפלת תתמודד חצי יום.

כמה שעות לא לשמוע בכיות, לא להתמודד איתו..

זוכרת שכתבת שאת מאריכה חלד אז אולי שווה לשקול לחזור..

זה הילד שלה...

חוץ מהקושי שלה שהוא עצום אני בטוחה שהיא רוצה שיהיה לו טוב ולפתור את זה.

שהמטפלת תתמודד? סליחה זה ממש מזעזע

ברור שצריך לפתור את הבעיה, אבל זה לא סותר שמתוך ההודעה הפותחת נשמע כמה היא צריכה כמה זמן בלי להתמודד עם הכל.

אז כן, לשים אצל מטפלת, או בייביסיטר, זה פיתרון, לדעתי. 

אני רואה גם את הקושי שלה בתור אמא, בתור בנאדם,

ולא רק את הקושי של התינוק.

כולן כתבו פתרונות לתינוק, אני רוצה להציע גם פיתרון לאמא. וזה לגיטימי בעיני.

הוא נהיה עוד יותר מסכן

לפעמים אישה חייבת לחזור מחופשת לידה ואין ברירה

אבל לשים אותו שם כדי שהיא תתמודד עם הצרחות..

אני ראיתי איך מטפלות מתמודדות עם צרחות של תינוקות שלא נרגעים בשום צורה..

ואני לא באה בטענה למטפלת

כי לפעמים באמת אין ברירה. יש שם עוד תינוקות לטפל והיא קלטה שזה האופי של התינוק אז זהו.

תאמיני לי שרק אמא מסוגלת לנסות להרגיע תינוק בפעם המיליון, כשהיא יודעת שזה גם לא יעזור.

לפעמים אצל המטפלת הם לומדים לישון יפה יותר. יש מטפלות עם ידי קסם וההורים יוצאים מורווחים. לא אומרת שזה הדרך אבל לא צריך לקטול.

אגב הבקבוק @רוני_רון, איזה סוגים ניסית?

הבן שלי עד עכשיו לא הסכים בקבוק, החלפתי לבקבוק לנסינו שהיה לי בבית והתחיל לשתות כמו גדול גם שאוב גם תמל.

בהצלחה, ממני אמא עייפה

הוא מסכים לשתות מהבקבוק, אבל לא תמיד.

לא מספיק מבינה את הדפוסים שלו

וזה חלק ממה שמתסכל אותי...

אנסה גם לנסינו, הזמנתי כבר, מקווה שיגיע מהר.

תודה!

גם אותנו זה ממש הציל

לא לקח אחרים

וניסינו כמה סוגים

אבל לשלוח אותו למטפלת לא רלוונטי לי כרגע.

גם אין פה מטפלות, גם אני מנסה למצוא עבודה חדשה ולא רוצה לחזור לעבודה הקודמת שלי, וגם האמת קשה לי לשלוח אותו כשהוא ככה.

בדיוק בשבת גיסתי סיפרה אין כל הזמן המטפלת אומרת לה שהיא מתההה על הבת שלה, והלוואי שכל התינוקות היו ככה

והיא כזאת רגועה ושמחה שהיא מדי פעם באה במיוחד לנשק אותה, ושהיא ממש מתגעגעת אליה בסופי שבוע.

אז מה? המטפלת תשנא את הבן שלי??😪

תודה רבה לך!

לגבי הנסיעה- פתרון שמצאתי בגוגל כשלא יכולתי לסוע עם התינוק שלי אפילו 10 דקות. היה צורח כל הנסיעה.

אחרי שחוגרים את התינוק בסל קל כמו שצריך, לוקחים שמיכת עגלה דקה או חיתול בד גדול, ושמים לו מתחת לברכיים. בנוסף לוקחים זוג גרביים (של מבוגר, כדי שלא יהיה קטן מידי) כל גרב מגלגלים ודוחפים לו מאחורי הכתף בינו לבין גב הסלקל. זה הציל אותי ממש!!

לגבי שכיבה על הגב והבטן- תרגילי גמישות:

זה גם משחק נחמד שכיף להורה ולתינוק:

משכיבים את התינוק על הגב על משטח נוח

1. מצליבים בין הידיים שלו (כל יד הולכת לצד של היד השניה) 2. ידיים למעלה (מעל הראש) ולמטה.

3. ברכיים לקפל את הבטן וליישר

4. להצליב מרפק וברך נגדיים.

על כל תרגיל חוזרים בערך 10 פעמים או כמה שמתאים לכם.

בנוסף להשכיב על הצד ולעשות לו עיסוי ומעיכות. ואז לגלגל לצד שני ולעשות אותו דבר.

בנוסף, לא מניסיון אבל ממליצה לטפל אצל איש מקצוע אסטואטופיה. אחד הילדים שלי שהיה בכיין לא טיפלנו. בדיעבד מצטערת. עד גיל שנתיים פלוס היה ילד לא פשוט. בכה המון. פלט המון. לא היה מווסת. יכול להיות שיכולנו לחסוך לנו ולו את כל החוויה הזאת..

אנסה מחר את התרגילים

ואת התנוחה בסלקל - נשמע ממש מעניין!!

תודה ענקית!

מה שהייתי עושה הולכת לתחום של רפואה משלימה ומנסה הכל

דיקור סיני

פרחי באך

אוסטאופתיה

צמחים

לא יודעת כל מה שיש לעולם הזה להציע.

ואין לי ממי לבקש המלצות או להתייעץ...

לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל.

ממש לא רגוע ודעתן מגיל לידה

לי מאד מאד עזר לצאת איתו לסיבוב, בחוץ הוא היה רגוע וסקרן, אולי יעזור לך

ברגע שקלטתי את זה, הייתי עושה סדר יום שרוב הערות שלו בחוץ ואז הוא גם יותר מתעייף וישן טוב בבית 

זה באמת רעיון
 

רק חבל שחורף וקפוא בחוץ..

אבל עדיין אנסה לנצל את הימים הנעימים יותר, תודה!

מה שלומך? מה שלום הילדון? 

אני לא מאמינה שאני כותבת את זה----

אבל ב"ה הרבההה יותר טוב!!!

היינו אצל מישהי איתו, שעשתה עליו כל מיני עיסויים ודברים וממש רואים שיפור!

אני עוד אחזור אליה לעוד כמה מפגשים.

הוא עדיין לא ילד מלאך חחח
אבל הרבה יותר שפוי ב"ה

אני כל כך שמחה בשבילו, ומבואסת על כל החודשים שעברו לפני שהלכתי. כ"כ אכפת לי שהוא ככה סבל.

השינוי הכי דרמטי הוא בנסיעות, פתאום הילד רגוע!!!!

לפני זה היה צורחחחח עד שהצטרד אפילו מנסיעה קצרצרה של 2 רחובות. פשוט אי אפשר היה להכניס אותו לאוטו!

בטח כל כך טוב לו ולך עכשיו

אל תקחי למצפון את החודשים שעברו הכל מלמעלה, העיקר שעכשיו אתם יותר בטוב

משמח ממש לשמוע שרק ימשיך ככה🙏🏻

זה משתנה בין מנהגים

אם הם נוהגים שכן, אז לא יודעת לגבי סבון הכלים הספציפי.

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

זו רמה אחרת לגמרי של טיפול

אבל גם בקופה יש טובות יותר ויש פחות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

הייתי אצל פיזיו' שעשתה לי עיסוי וזה בהחלט עזר להחלמה!

מבינה שזה לא מתאים לכל אחת, אבל שווה מאוד לחשוב על זה.

ולי אישית האימאלה שלך מרגיש מוגזם...

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.

זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט

בהצלחה!

חוף כבר לא יתאים היום

אפשר לצאת להליכה בגשם/ בין הגשמים 

החורף מכסליו עד אייר

ולא מחשוון עד ניסן

כל שנה אנחנו נדהמים מחדש מההפתעה שחוזרת על עצמה ומבחינתנו לא אמורה להיות

אבל גשם יש לפחות פעמיים באזור פסח

ועוד פעם פעמיים באייר

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

אושר ממש

מעניין מי את

יש לי כל מיני ניקיות ותיקות בראש שחושבת עליהן