מתאוששת מדכאון ומשבר זוגי ואישי ובעצם גם לאומי..
כאילו כבר השתפרתי
אבל אין לי כיוון בחיים
כלום
מרגישה כשלון
לא ממומשת
ואין לי אופק
מה שעסקתי בו עד כה לא רלוונטי מסיבות שונות
ומסתכלת על כל מקצוע אפשרי
כלוםםם לא מדבר אלי
יש משהו שנראה הגיוני ופרקטי אבל לא משמח אותי בכלל ואין לי כח להתאמץ על הללמוד אותו בשלב זה
ומה שמדבר אלי..מנסיוני לא עובד עם מי שאני בהיבטים אחרים..לא עובד לי בפועל.. מצריך הרבה קסם אישי ואיזה אישיות עוצמתית וממגנטת שאני פשוט לא
כל מה שאני רוצה
מהצד השני גם ממש לא מתאים לי ומנסיון העבר לא מאמינה שיש לו סיכוי
כבר למדתי ועשיתי מלא עבודות עם עצמי
והיתי בהכי בטחון
ופשוט לא הלך
מכירות דבר כזה?
הגיוני שיש מישהו שכלום לא מתאים לו?
שבכלום אין לו את כלום המצרכים הדרושים?
במה בכלל אפשר עוד לעבוד?
ומה בכלל מעניין בלעבוד?
מרגישה כלום וסתם ולא מוצלחת
וחייבת לצאת מזה
והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי
(אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)