זה היה מתבקש להעיף קלישאה יפה שלא מחזיקה מים

מה יגרום לשינוי בחברה החרדית זה דבר אחד- כסף.

כדאי שגם אנחנו נתייחס למציאות נכון גם בצד העקרוני וגם שנדע למצוא כלים להזיז דברים ברמה הפרקטית.

להציל מיד צר זה משהו קונקרטי שצריך להציל את עם ישראל. אף אחד לא אמר שהמצווה יכולה להתבצע רק באמצעות צה"ל המהולל, גם כאזרח נושא נשק אתה יכול להילחם, לצורך העניין.

ואם הצבא לא נלחם, זו איוולת לומר שזוהי תכלית מלחמת המצווה.

זה מאוד מסוכן מה שאתה אומר. אם נחזור לימי המחתרות, נילחם אחד בשני.

רק מלך יכול לסכן אנשים בשביל הצלה כאשר מכריז מלחמה ושולח חיילים לקרב, וזה מעמד הממשלה

ואין מלך רשאי להכריז על מלחמת רשות אלא ברשות הסנהדרין

חלק מהפעילות המבצעית של צה"ל היא בהחלט בגדר מלחמת רשות

על עסקי תבן וקש מכריזים מלחמת מצווה, אז מה אתה מדבר על מלחמת רשות????

אני שמעתי מראש הישיבה שכל הפוסקים של ימינו ושל העבר סוברים שרק מלך שולח חיילים למלחמת מצווה

עסקי קש ותבן הם עסקי קש ותבן, כלומר פלישה לשטח בשליטה ישראלית (גם אם "לדפוק" קצת חציר).

חלק מפעולות צה"ל הן "למעוטי גויים כי היכי דלא ליתו עלייהו" שהם בגדר מלחמת רשות כמסקנת הסוגיה בסוטה.

לגבי הצורך במלך כדי להוציא למלחמת מצווה.

אכן יש כאלה שסוברים שצריך דווקא מלך (למיטב זכרוני זאת דעת "ויואל משה") אלא שאם כן צריך מלך דווקא ולא ביבי מלך ישראל,

יש כאלה סוברים שאין צורך במלך דווקא אלא אפשר גם מנהיג מקומי כמו השופטים בימי השופטים וכיו"ב, למטה יש הרחבה בנושא,

https://www.yeshiva.org.il/ask/146881

אפשר גם שכלל אין דין מלחמת מצווה כיום אלא הכל הוא מצד הצלת נפשות ו"לא תעמוד על דם רעך" (ואז יש להסתפק האם אדם מחויב להכניס עצמו בספק או וודאי סכנה כדי להציל את רעהו)

כנראה שלא הבנת את דברי ראש הישיבה שלך, כי חד משמעית זה לא נכון.

אגב איפה אתה לומד?

ואין לי כוונה לצפות בשעתיים שיעור בו הרב מדבר על עיסקה, אתה מוזמן לשאול אותו ישירות, אתה לומד אצלו בישיבה אחרי הכל, ולראות האם ברמת הוא התכוון שרק מלך יכול להכריז על מלחמת מצווה. (ספויילר, אם זה ככה ברור שהמלחמה הנוכחית אינה מלחמת מצווה)

אין לך כח לחקור את העניין לעומק לכן אתה מפשט את העניין לפי איך שבא לך.

ואתה בטוח שאתה צודק ואחרים חושבים כמוך לפני שבכלל שמעת אותם, פשוט כי אין לך כח להקשיב להם.

תת רמה.

המוציא מחברו עליו הראיה, אתה טוען שיש משהו, אני טוען שאין. אני לא יכול להוכיח שאין, כי פשוט אין, זה כמו לנסות להוכיח שאין חייזרים. אתה טוען שיש, במקרה הזה אתה טוען שכל הפוסקים מסכימים שרק המלך מכריז על מלחמת מצווה, ומתבסס על שיעור של ראש הישיבה שלך.  זו ראיה ששווה לגרביים שלי, אי אפשר להוכיח מ"ככה הרב אמר". אם הוא מביא שם את המקור, תציין מהו, ואם לא, לך תשאל אותו! אתה תלמיד בישיבה שלו, למען ה', וחובת ההוכחה עליך.

"לעיין בספר שמואל ומלכים"?

ובכל־מקרה למה להוריד ככה את הרמה.

אמרתי לך אז, לא היה לי כוח להתווכח על הנושא. לעומת זאת, ידידנו @בינייש פתוח פתח את הנושא בוויכוח אינטנסיבי, אבל הוא מבסס את דבריו על מקור לא ידוע.

אם אתה רוצה אפשר לפתוח גם את הוויכוח על הרד"צ הופמן, תזכיר לי מה זה היה? לגבי משהו שמלך ישראל לא אמור להגן על ישראל? רק כשהוא רשע יש צרות? אז כמו שאמרתי, פתח ספר מלכים. (או שדוד היה רשע, חס ושלום)

ולגבי הורדת הרמה, אתה רוצה שאהיה ילד קטן? הוא התחיל.

ילד גדול? הוא אומר שטויות.

מתבגר? למי אכפת.

מבוגר? אתה מפספס את הנקודה.

ואז עברת לומר את השיטה השנייה, שלפיה ודאי שתפקיד המלך להלחם ולהגן. נו? הרי מפורש ברד"צ שציטטת כמה טקסטים קודם שלא זו דעתו.

שמואל הוכיח את העם שביקשו מלך שיילחם את מלחמותיהם כי אין זה מתפקידו של מלך ישראל אלא "להרים קרן הדת", להכרית את עמלק, לבנות את בית הבחירה וכו'

אם היו מבקשים מלך למטרות הנכונות הרי שאין בכך בעיה

בכל־מקרה כיוון שביקשו מלך שיילחם את מלחמותיהם קיבלו את שאול וכיוון ששאול חטא ולא הספיק להשלים את התפקיד הזה, דוד נכנס במקומו, אבל כל זה בדיעבד, כי כאמור לפי השיטה הא' קודם צריך לכבוש את א"י ורק אח"כ להמליך מלך.

מתוך הקונטקסט הרחב של ספר שמואל, ולאחר מכן מקריאה מדוקדקת בפרשה שלנו.

///

שמואל הנביא קם בתקופה של מתיחות גדולה בין ישראל לפלישתים, כאשר במלחמה אחת נשבה ארון ברית ה', לאחר מכן חוזר עם העגלות, ואז יש מלחמה של שמואל בפלישתים:

"ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יי הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יי ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים: [...] ויכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד יי בפלשתים כל ימי שמואל: ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי:"

מיד לאחר מכן מסופר על־כך ששמואל זקן ובניו לא הולכים בדרכו, ועם ישראל מבקש מלך לשפוט אותם ככל הגויים. בעברית שלנו, היינו מבינים שהם רוצים מלך שישפוט אותם לפי משפטי הגויים (כפירוש הר"ן אם אני לא טועה) אבל מההקשר שלנו ומהשימוש הנרחב במונח שפיטה בפרקים האלה דווקא כהצלה מיד הגויים, אפשר להניח באופטימיות שהם רוצים מלך שיילחם את מלחמותיהם במקום שמואל: כשם שכל הגויים מוגנים על־ידי שלטון ריכוזי של מלך, כך רוצים עם ישראל, במקום להיות תלויים ישירות בחסד ה'.

"ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם: ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך:"

ה' מבקש משמואל להסביר להם את משפט המלך "צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים:" שעומד בניגוד בולט לפסקה הקודמת של "ועבדוהו לבדו".

וכך אומרים העם במפורש: "וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו: והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו:"

כלומר זאת הייתה הטענה המקורית שלהם, זה בדיוק מה שהם ביקשו. אם זה כל־כך טוב, אז מה הבעיה? בכל־מקרה, הקב"ה אמר "טוב וואטאבר", ולכן נבחר שאול כדי למלא את התפקיד הזה, ואכן הוא מילא את מקומו של שמואל במלחמה בפלישתים, אם כי בגלל חטאו, עם ישראל נחל מפלה עצומה בקרב האחרון באפק.

כעת נראה את ההקדמה למעמד בחירת שאול:

"ויצעק שמואל את העם אל יי המצפה: ויאמר אל בני ישראל כה אמר יי א־להי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם: ואתם היום מאסתם את א־להיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו."

נראה לי שהפשט הזה מאוד חזק ודי מדבר בעד־עצמו, אפשר להרחיב את היריעה כי עוד הרבה פירשו בדיוק כמו הרד"צ את כל הסיפור הזה, ואם מישהו יודע ללמוד תנ"ך אז זה האיש.

עם ישראל ביקש מלך כדי שיילחם את מלחמותיו.

שמואל וה' אינם מרוצים מזה, כי ה' הוא זה שנלחם את מלחמות ישראל, אך מסכימים למהלך.

= תפקידו של מלך הוא להילחם???

בכל־מקרה, לגבי דוד, כיוון שהעם בחר במציאות דיעבדית כזאת, וכיוון ששאול לא הצליח במשימתו כיוון שנתפס בחטאו, דוד נקרא לפעול מתוך אותה מציאות דיעבדית שבה מלך עוסק במלחמות במקום לעסוק בבניין בית המקדש והרמת קרן הדת וכל העניינים האלה, זאת עדיין מציאות דיעבדית שנבעה מתוך הרצון של העם שההצלחה הצבאית שלהם תהיה תלויה במלך ולא ישירות בהשגחת ה' "אשא אתכם על כנפי נשרים"

בתקופה השופטים?

דווקא כן מוזכר.

ראשית לגבי השאלה האם זה חיובי או לא חיובי לבקש מישהו שינהיג אותם במלחמה:

תראה מבחינה שכלית־הגיונית אולי כן אבל השאלה היא מה התנ"ך אומר.

זה לא שאני "מחליט", כתוב באופן די חד־משמעי כתוב שעם ישראל מבקש מלך כדי שיילחם את מלחמותיו, וסופג ביקורת.

אם זה היה כל‏־כך חיובי, שמואל היה צריך לומר להם: "כל הכבוד לכם יען אשר הגעתם למסקנה שאתם צריכים מלך שינהיג אתכם במלחמה!"

כעת אפשר לדון מה היה גרוע בבקשה הזאת, גם אם זה לא תואם את האינטואיציה שלנו, ובמה זה שונה מהשופטים,

לגבי השוני מהשופטים, ההבדל המהותי בין שופט לבין מלך זה ששופט הוא מצביא אד־הוק שבא לפתור בעיית אד־הוק ונעלם כלעומת שבא, הוא לא מערכת שלטון, הוא לא מורם מהעם, הוא לא מערכת צבאית לאומית מבוססת שאפשר לסמוך עליה מפני אויבים (ובכך לשכוח את ה'), לא צללתי לעומק הפשט עד־כדי־כך.

בכל־מקרה אלה דברי אברבנל למטה:

"כי את האל יתברך מאסו ממלוך עליכם ולכן בחרו מלך, ואמר זה לפי שהיה ענין המלך הכרחי לשאר האומות, לפי שאין להם הנהגת ההשגחה האלקית, אבל עם ישראל שהשם אלקיהם מלכם והוא הנלחם להם והוא המסדר משפטיהם על פי התורה לא היו צריכים מלך, ולכן אמר שמאסו את השם ממלוך עליהם כמו שאמרתי."

(יש גם דרך אחרת להסביר את הכתובים אבל מבחינת פשט היא די דחוקה ויש איתה בעיה בפרקים בהמשך, אכמ"ל).

לגבי איזו תקופת זמן כוונתך שהעם לא חטא? בין המלכת שאול לדוד היו לעם כמה חטאים (אכילה על הדם, החמלה על הצאן ועל אגג).

בימות דוד חז"ל אומרים שאף שהיו עוסקים בתורה "אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹפְלִין, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ בָּהֶם דֵּילָטוֹרִין הָיוּ נוֹפְלִין" (אמור רבה)

וכמובן גם חטאי המלך נפקדים על העם כמו באותה סיפור שהייתה לדוד אפשרות לבחור בין מלחמה, רעב, או מגפה.

אם אתה חותר לכיוון שגם כשעם ישראל לא חוטא, בכל־זאת מצרים להם ולכן צריכים מלך כדי שיילחם עבורם, זה אינו,

"והניח לכם מכל אויבכם מסביב וישבתם בטח" "ולא יחמוד איש את ארצך" "ונתתי שלום בארץ",

ולא שגם אם תהיו צדיקים גמורים, אם לא יהיה לכם צבא מלחיץ אז יקרעו אתכם, זה אינו.

אמרתי שבאופן תאורטי אין קשר לקיום המצווה ולצה"ל המהולל. אתה יכול אולי לומר שבמצב הקיים צה"ל לא יאפשר לי לקיים את המצווה, אז אני אנוס ורחמנא פטרי.

חברים שלי יצאו בשמחת תורה על דעת עצמם ולחמו שם לבד, קיימומאת המצווה לעילא ולעילא ללא קשר לצה"ל. אזרחים עם נשק אישי פעלו שם למופת.

אתה יכול לומר שכרגע משעה שצה"ל תפס פיקוד ועיצב את מטרת הלחימה ושיטתה, ולכן אי אפשר טכנית להלחם אלא דרכו, אבל מה פתאום שזה יחייב אותי להתגייס אליו?!

לגבי הממשלה אתה מבלבל במוח, אין להם מעמד מלך ולא נעליים. יש להם מעמד של מלכות גויים. וזה לא נכון שרק המלך יכול להכריז מלחמה, רק הוא יכול להכריז מלחמת רשות, ולסכן חיילים בשביל כיבוש סתמי, אבל להציל ישראל מיד צר?! לא תעמוד על דם רעך! כל איש מישראל יכול להכריז על מלחמה להצלת עמו.(באופן כללי, שופטי ישראל לא היו מלכים. גם מרדכי לא היה מלך)

בטח הפלישה הישראלית לסיני בשנת 1956.

(פחות או יותר)

לא נקרא "עזרת ישראל מיד צר"

כשם שאם יסגרו את תעלת פנמה לישראלים זה לא "עזרת ישראל מיד צר"

אם הבנים שמחה נכתב הרבה לפני המלחמה הזאת

ואינו מייצג את המיינסטרים החרדי הגם שהמחבר החזיק בדעות האלה בעברו

ואיך בדיוק זה מצור? אם יסגרו את תעלת פנמה זה יהיה מצור? אם מצרים תסגור את הגבול שלה עם ישראל זה מצור? יש לך נמל אשדוד, נמל חיפה, אז במקום להפליג דרך סואץ / נמל אילת תעשה את כל הסיבוב

אם מיצרי טיראן היו בשליטה ישראלית, והיא הייתה מחליטה לחסום אותם בפני כל מדינה שהיא, זה מצדיק פעולה צבאית נגד ישראל?

ואני לא מדבר על חוק בינ"ל כי באותה מידה החוק הבינ"ל יכול להיות שמה שבמים הטריטוריאליים של מדינה, שייך לה, כולל מיצרים

אפילו אם כל מדינה מסביב לישראל הייתה סוגרת את גבולותיה איתה, שזה יכול להיות "מצור" דה פקטו, זה לא אומר שיש לנו הזכות להכריח אותם לפתוח מצד מלחמת מצווה

מלחמת מצווה חוץ מכיבוש הארץ זה במקרה של פלישת אויב לשטח ישראל, לא פגיעה באינטרסים כלכליים במקום שהוא בכלל לא שטח ישראל (זה יכול להיות בגדר מלחמת רשות)

ולא "עזרת ישראל מיד צר"

אם יש אויב שפולש (או מתכנן בפועל לפלוש) לשטח ישראל אז זאת מלחמת מצווה שעליה נאמר שמוציאים כלה מחופתה וכו'

אם זה כדי להגן על אילו־שהן זכויות כלכליות בינלאומיות של המדינה אז לא

זה שמצרים הייתה מדינה עוינת זכותה לא לאהוב אותנו השאלה היא מה נחשב למלחמת מצווה מן התורה

כמובן זה יותר נוח כשכל עיקום אף של שכנינו ייחשב לסיבה לפתוח במלחמת מצווה אבל לא בטוח שזאת ההלכה

אני אולי מחזיק בדיעה אחרת.

כדאי שכל קורא ילמד, יעמיק, יחכים.

תגיות אפשריות: עסק הביש, יחסי בן-גוריון ושרת, השותפות הבריטית-צרפתית בתכנון וביצוע מבצע מוסקטיר, הפופולריות של משטר נאצר, הסתננויות הפדאיון מעזה ופעולות התגמול נגדן.
לעסוק בנקודה אחת ולגזור ממנה מסקנה זו לא למידת היסטוריה סיסטמתית.

אני כמובן מסיים בזה את השתתפותי בדיון.

מוזמן לקרוא בויקיפדיה מה זה פדאיון.

ומה מטרתו

והאם הוא נועד כדי להצר לישראל.

והאם סגירת גבול ימי למדינה זה לא להצר להם.

אני לא כאן כדי ללמד.
יש לי דברים יותר טובים לבזבז עליהם את הזמן.
כל מה שהיה חשוב לי זה להבהיר שהרעיון ולפיו יש איזו הילה הלכתית תורנית למעשים ארציים וגשמיים דוגמת קרבות 1956 הוא שנוי במחלוקת, וזה עוד כשמתייחסים בזהירות ונמנעים מלעג.
קישקוש כזה או אחר לא ישנה את דעתי אפילו בפסיק.

תדבר עם אנשים, תלמד מה הקשר בין דבר לדבר, ותתארגן עם עצמך.

אני אפילו לא ציינתי גורמים מכריעים רציניים נוספים לאותם זמן ומקום, כגון עיסקת הנשק הסובייטית, ועם כל זה עומדת מבחינתי המסקנה בעינה.

יש כאן אויב שמתכנן בכל דרך לשחוט יהודים רק כי הם יהודים.

ויש כאן יהודים שחושבים שזה לא עזרת ישראל מיד צר

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!