*נפק"מ יהא לכך:

א. באם אין לאדם בית, אם נחשב שאנוס מלקיים מצוותו שחייב בה, או שאין לו חיוב כלל ואינו מוגדר כאנוס. 

ב. אדם זר הדליק את חנוכיית ונרות הבית שלא מדעת הבעלים, האם נפטרין בני הבית מחיוב הדלקת נר הבית כשם שהיה קובע מזוזה בפתחו, מאחר שבבית קבועה כבר מזוזה ונר חנוכה. או שישנו חסרון בכך שאין זה נר שהודלק מכוח בני הבית המחוייבין בו. 

ג. השפת אמת שם הביא נפק"מ נוספת, אם החובה על הבית, אז שני בעלי בתים יסתפקו בנר אחד שמאיר ומפרסם בביתם, והחיוב על אורח להשתתף בפריטי הוא כדי לעשות המצווה בממונו. 

ד. נפק"מ נוספת הביא שם, אם צריך כוונה בהדלקתו להוציא את יתר בני ביתו, או שהמצווה על הבית ובהדלקתו מוציא את כל דיירי הבית וא"צ כוונה להוציאם יד"ח, וממילא לא יוכלו המהדרין לברך מאחר שיצאו יד"ח. 

מתוך https://www.yeshiva.org.il/midrash/51083 

חשבתי לומר שההגדרה הזאת יכולה להיות חלק מהמחלוקת אם כל אחד מדליק או חנוכיה אחת לכולם, אבל כנראה שזה לא מוכרח.

*ואם אתה שואל מה מהות החיוב על החפצא: אתה לא חייב ללבוש ציצית, לא חייב לשחוט בשר, ולא חייב לאכול מיבול הארץ. אם ברצונך ללבוש בגד בעל ארבע כנפות, לאכול בשר ולאכול מיבול הארץ, תצטרך לתקן אותם- להטיל ציצית, לשחוט כהלכה, ולקיים מצוות התלויות בארץ. 

זאת לעומת מצוות מילה, אכילת קרבן פסח, תפילין, פרו ורבו, לולב, שבת וכו' שאתה מחויב בהם מצד הגברא. ולא תלויות בשום דבר חיצוני.

2. נשים מחויבות בנר חנוכה מפני שאף הן היו באותו הנס, ומוציאות את הגברים כיוון שמחויבות כמותם.

(מקווה שהבנתי את כוונתך)

1. המחלוקת היא לאו דווקא לגבי הבית אלא על הממון של האדם באופן כללי (על פי הנצי"ב בהעמק שאלה וישלח).

נפק"מ מרכזית היא האם אדם צריך לברך על ראיית נר חנוכה אם כבר הדליקו עליו בביתו.

הרעיון הוא, איך שהבנתי אותו, שעל האדם לא מוטלת מצווה להדליק נר חנוכה אלא שהנס יתפרסם על ידי הממון שלו, לכן אכסנאי משתתף בפרוטות. כמו השיטה שסוברת שציצית היא חובת מנא.

2. אני די בטוח שלפי זה, הומלס הוא כמו מי שנמצא בספינה שמברך על הראיה (לפי רש"י) כי הוא לא יכול להדליק (לפי השיטה שנפסקה להלכה). בכל מקרה - אני די בטוח שזה שאין לו בית לא פוטר אותו, ראיתי את הסברא הזאת רק בתירוץ של המגן אברהם לזה שקטן שהגיע לגיל חינוך מדליק בברכה (מאוד סביר להניח שזה מופיע בעוד מקום, לא ראיתי הרבה).

קח את כל זה בערבון מוגבל, לא עיינתי מספיק בסוגיה.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה