היי בנות,
ככ מוזר לי לרשום את הפוסט הזה.
אבל.. מתחילה לברר לגבי אמצעי מניעה. מה יותר כדאי/ נוח?
שמעתי על התקן - אני מבינה שיש כל מיני סוגים?
זה כואב? 🥹
מדבקות? (מה זה)
גלולות- אני מעדיפה לא לקחת אבל מכירה.
מה האופציות?
היי בנות,
ככ מוזר לי לרשום את הפוסט הזה.
אבל.. מתחילה לברר לגבי אמצעי מניעה. מה יותר כדאי/ נוח?
שמעתי על התקן - אני מבינה שיש כל מיני סוגים?
זה כואב? 🥹
מדבקות? (מה זה)
גלולות- אני מעדיפה לא לקחת אבל מכירה.
מה האופציות?
ככה תוכלי להכיר את המחזוריות הטבעית שלך ולא להיות מופתעת כשתרצי להפסיק למנוע.
לגבי כאב, פיזית זה לא מאוד משמעותי, עברת דברים גרועים מזה.
אבל נפשית לפעמים דווקא בגלל כל העבר יש את הקושי הזה של לעבור עוד פרוצדורה לא נעימה באיזור.
אבל מקווה שיהיה לך בסדר בסה"כ.
שתהיה התאוששות קלה בע"ה!
בגדול, לא רואה סיבה שארצה להפסיק מניעה
ז״א סגרנו את הבסטה ברוך השם 😅
לכן חושבת לטווח הרחוק
מזה התקן הורומונלי?
אני רק חוששת ממחזורים ארוכים.. בכל זאת יש מקווה ובעל שקשה לו עם זה. 🤦♀️
בעקרון כיום המחזור שלי סדיר כל החיים היה סדיר.
אני מבינה שכנראה אצטרך התקן אבל אני מפחדת מזה ברמות
יש כמה סוגים, הורמונלי ולא הורמונלי.
אני רק מכירה לא הורמונלי.
יש את הנחושת הרגיל בצורת T
יש את בלרין של ד"ר ברעם
ויש את גיניפיקס שאני לא מכירה.
מניסיון שלי התקן נחושת רגיל הוא מצוין אבל גורם לדימום כבד וארוך יותר במחזור. זה "סידר" לי את המחזור שיגיע בול כל חודש כשהמחזורים שלי ארוכים יותר ברגיל.
את הבלרין אהבתי יותר, הוא עדין יותר. הדימום היה כבד יותר רק בחודשים הראשונים, הוא גם גרם למחזור שלי לתקתק אבל הדימום היה קצת פחות בהמשך מאשר הרגיל.
ההתקנה וההוצאה כואבת. קחי משככי כאבים לפני שאת הולכת לרופא. ברגע שסיים להתקין או להוציא הכאב נעלם. תשתדלי ללכת אליו ביום שאת יכולה לחזור הביתה לנוח.
מזה למעשה התקן הורומונלי?
איך יודעים מה יותר טוב לי? ניסוי וטעייה? וכל פעם לכאוב את ההתקן?
אני ממש לא רוצה מחזור ארוך וכבד
המחזור שלי לאורך כל השנים היה ממש בסדר 4-5 ימים לכל היותר דימום נורמטיבי לא משהו כבד
אני ממש מפחדת מזה.
וואי וואי עד כדי כך כואבת ההתקנה? 😢
מזה אני הכי פוחדת…
שאני אתמול התקנתי מירנה( הורמונלי )
ולא כאב בכלל!
לקח ממש 2 דקות...
רק היה קצת לא נעים כשהכניסו את המפסק
ולגבי התקן נחושת היה לי גם בעבר
והוא מאוד קיצר לי את המחזור
היה מגיע לי כל 28 יום כשברגיל הייתי יכולה להגיע גם ל35 40 יום....
הוא לא מאוד העריך לי את הדימום אבל כל מחזור התחיל ונגמר בהמון כתמים
בהצלחה רבה!
אם לפחות משנה - לא בטוחה שהייתי שמה התקן
אם ליותר משנה לדעתי שווה לשקול את זה
איך את עם קבלת מחזור?
חשוב לך להמשיך לקבל מחזור ולטבול בהתאם?
אלה השאלות שהנחו אותי בבחירת ההתקן ההורמונלי.
אנחנו לא מתכננים עוד ילדים ולכן אני צריכה משנו לטווח הרחוק.
מה הכוונה אם חשוב לי לקבל מחזור ולטבול בהתאם?
חשוב לי לטבול כמובן.
השאלה אם לוקחין התקן הורומונלי שזה בלי מחזור? זה לא קביל?
על התקן, במיוחד שאת רוצה למנוע לטווח ארוך. לי היה התקן של ד"ר ברעם ליותר מ3 שנים, היה כיף ממש לשכוח מהעניין.
אז את עוברת התקנה לא כך כך נעימה, מה שכואב זה לא ההתקנה, זה השימוש בספקולום כדי לפתוח את הרחם, לא נעים לכמה דקות ונגמר. וחוזרת כל שנה רק לאולטרה סאונד לבדוק שזה יושב טוב במקום.
בד"כ אין מחזור או מחזורים קלילים כך שפחות פעמים תצטרכי לטבול והרחקות וכו.
אם זכור לי נכון מתאים לכ5 שנים אולי אפילו 7
בלי לקחת משהו כל יום
כמות הורמונים יחסית קטנה
זמן?
אני גם רציתי לטווח ארוך
יש לי כאבי מחזור ממש חזקים בכל חודש מה שמשבית אותי ליומיים כל פעם
לכן רציתי התקן הורמונלי איתו הרבה נשים לא מקבלות מחזור בכלל למשך תקופה ארוכה (כך שגם מצוות הטבילה מתבטלת בהתאם)
אני כרגע עם ההתקן כמעט שלושה חודשים ומאוד מרוצה.
הלכתי לוודא שהוא במקום בדיוק כמו שאמרו לי, ואף מעבר לכך..
ממש חוויה לא פשוטה עבורי, ומצטערת שהתקנתי אותו למרות שהייתי מרוצה מהחוויה עד גילוי ההריון בזמן ממש מאתגר עבורי. יודעת שמדובר באחוזים נמוכים, אבל חייבת להניח פה את העובדה שזה קורה באמת לאנשים במציאות..
מסכימה איתך חשוב להניח גם עובדות כאלה
תזכרי שאם למרות כל זה, עם ההתקן ושבדקת שהכל תקין נכנסת להיריון- זה לגמרי לא בידיים שלך אלא ככה רצו משמיים.
יצא לי לשמוע על סיפורים של מניעות כאלה ואחרות שלמרות הכל נכנסו להיריון.
קשוח ממש כשלא מתכננין את זה.
אבל.. מי כמוני יודעת לבורא עולםניש תוכניות אחרות עבורנו ואפשר לתכנן עד מחר…
שולחת לך המון כוחות להתמודד עם האתגר שלך! 💗
יש לי דכאון ממש קשה אחרי לידות וחרדות...
איך גילית את זה סתם ככה בבדיקה שגרתית???
ליבי איתך
בריאות טובה ופרנסה בשפע.
הלוואי שיהיה לך בסדר 🙏
לפי מה שאת אומרת + קצב ההשמנה = אני בחודש חמישי לפחות!!!!!!!!!!!
נשמע באמת סופר מאתגר
אני פשוט לא יכולה לדמיין את זה על עצמי
בתפילה שבורא עולם ישלח לך המון המון כוח
גם לי קרה
בהתקן לא הורמונלי יותר נפוץ.....
ויש לי מההריון הזה ילדה מטריפה!!!!!!
בת 3
שאני ממש מרגישה שהיא מתנה מה'
הזה חחח, כרגע זה פחות מצחיק אותי 😬 אבל מרגש לקרוא אותך כותבת ככה..
האמת שאני גם בהיסטריה מה אעשה בעתיד, כי הורמונים עשו לי רע, ועד שהעזתי ללכת על התקן לא הורמונלי נכנסתי להריון.. וגם, אצלי ההתקן זז, אז גם מלחיץ אותי באופן כללי לחשוב על התקן בעתיד, גם על הורמונלי.. אבל דיה לצרה בשעתה.
מקווה שתהיה לך חוויה טובה מההתקן החדש!
ממש מקווה גם...
זה לא הסיטואציה הצחיקה אותי
חס ושלום!
גם לי היה מאוד קשה לקבל את זה בהתחלה....
הצחיק אותי שזה קורה להרבה יותר נשים ממה שאנחנו חושבות🤔
ננעץ ברחם
אני שמתי אחרי שהקודם גם זז לי
שיש הרבה שנקלטות עם התקן
צריך לקחת את ה בחשבון
זה מספר אבסולוטי. למשל רופאת נשים מן הסתם מכירה הרבה מקרים של היקלטות למרות ההתקן. ייתכן שגם את. מה שיותר משנה זה אחוזי המניעה, ובזה דווקא התקן (לפחות הורמונלי) נמצא בראש הטבלאות…
אבל את אכן צודקת שאין מניעה מוחלטת (חוץ מהתנזרות), וצריך לדעת את זה.
אם התקן לא הורמונלי יעיל ב 95- 97 אחוז, זה אומר שמתוך 100 נשים שהתקינו 3-5 יכנסו איתו להריון.
בשביל לאזן, אני במצטבר 11 שנים עם התקן לא הורמונלי( כולל 2 הריונות רצויים בין לבין, כשהוצאתי אותו) ועד כה לא נכנסתי איתו להריון.
גם נכללים הריונות שנגרמו בגלל שההתקן נפלט לגמרי מהגוף.
וגם נכללים הריונות חוץ רחמיים שהם למעשה לא הריונות אמיתיים ומלכתחילה ההתקן לא אמור למנוע אותם.
פעם שניה
לא הורמונלי
ההתקנה ממש עברה בסדר. כמה דקות לא נעים ועובר.
מחזורים כבדים יותר וגם ארוכים יותר.
אבל עדיין שווה, שקט ונחת בלי לזכור לקחת כדור/ להחליף טבעת
בכל הקשור לאמצעי מניעה הוא הכלל הבא - אין אמצעי מניעה מושלם.
אני לא יודעת למה, זה נושא שגורם הרבה פעמים לנשים ללכת לקצוות. להגיד על אמצעי מניעה שהוא "מעולה" או "גרוע".
אבל האמת היא, שלכל אמצעי מניעה יש יתרונות וחסרונות. ולכל אישה יש סדרי עדיפויות שונים.
ולכן אין כאן תשובה אחת נכונה.
מה כן?
חשוב להכיר את היתרונות והחסרונות, לדעת מה חשוב לך, ולבחור לפי זה. להבין שלפעמים תצטרכי לנסות עד שמגיעים למה שמתאים לך. וזה שמשהו אחד היה גרוע או מדהים לאישה אחת, לא אומר אותו הדבר לגבייך.
אני מחלקת את אמצעי המניעה לשתי קבוצות - הורמונלי ולא הורמונלי. אבל זו החלוקה שלי, כי זה מה שהכי משפיע עלי.
הורמונלי -
1. גלולות
מתחלק לשתיים - גלולות הנקה וגלולות משולבות.
גלולות הנקה לוקחים באופן קבוע, ולא עושים הפסקה. לרוב, לא מקבלים איתם מחזור.
יש הרבה מקרים שבהם יהיו כתמים בזמן שימוש בגלולות האלו.
וכמו כל אמצעי הורמונלי הן יכולות להשפיע על חשק, מצב רוח וכו'.
רוב הנשים שמשתמשות בהן עושות זאת או במהלך ההנקה, או כי מסיבה רפואית אסור להן להשתמש באמצעי מניעה משולב.
גלולות משולבות, הן גלולות שמשלבות אסטרוגן. ופרוגסטון. את הגלולות האלו לוקחים עם הפסקה. כלומר למשך זמן מסוים (נגיד שלשה שבועות) את לוקחת גלולות עם חומר פעיל, ולאחר מכן במשך שבוע גלולות דמה. מה שגורם לגוף לדמות מחזור, ויהיה דימום. לאחר מכן חוזרים שוב לקחת וכן הלאה. אפשר לפעמים לחבר חפיסות, כך שתאריכי את הזמן שאת לוקחת את הגלולות הפעילות. המשמעות היא שהפער בין דימום לדימום יתארך. אבל צריך לשים לב שלפעמים זה גורם לדימומים והכתמות. שימי לב שיש נשים דמיינה רפואית אסור להן להשתמש בגלולות משולבות, אז רק צריך לבדוק את זה לפני השימוש.
אם שוכחים לקחת גלולה פעילה, זה לא נורא לרוב והמניעה ממשיכה. בניגוד לגלולות הנקה שבהן אם שוכחים לקחת ליותר מ24 שעות יש פגיעה ביעילות שלהן.
אחוז המניעה של גלולות הוא בערך 98-99%. כלומר, יעיל מאוד בשימוש נכון.
2. טבעת נוברינג - פועלת על אותו עיקרון כמו גלולות משולבות, רק שכאן ההורמונים מגיעים מטבעת שמוכנסת לנרתיק ויושבת על צוואר הרחם. גם כאן יש את אותו העיקרון של הפסקה עם דימום שמגיע לאחר מכן, תופעות לוואי הורמונליות אפשריות כמו כל אמצעי הורמונלי אחרת
3. מדבקות. אותו עיקרון כמו טבעת נוברינג, רק במדבקה על הגוף.
4. התקן הורמונלי. התקן קטן, שמוכנסת לרחם ו"מפזר" שם הורמונים. אחוזי המניעה הם גם בסביבות 99%. צריך לשים לב לכך שהוא יכול לגרום ל- א. הכתמות. ב. תופעות לוואי (כנ"ל).
היתרון על פני גלולות, שמכניסים פעם אחת ואין התעסקות נוספת.
אבל לא לכל אחת מתאימה ההתקנה הזו וההתעסקות. ואם יש תופעות לוואי, זה מצריך להוציא את ההתקן . אי אפשר פשוט להפסיק כמו גלולות. רוב הנשים לאחר תקופת הסתגלות לא יקבלו מחזור עם התקן הורמונלי.
לא הורמונלי -
1. התקן לא הורמונלי. התקן קטן שמוכנסת לרחם, אבל ללא הורמונים. אחוז מניעה גבוה, אבל צריך לבצע מעקב שהוא אכן במקום. במקרה של הריון עם ההתקן זה מעלה את הסיכון להריון חוץ רחמי. (שימי לב, זה לא מעלה את הסיכוי להריון חוץ רחמי, רק במקרה של כניסה להריון עם ההתקן, שהסיכוי לכך הוא מאוד נמוך). שוב - לא לכל אחת מתאימה ההתקנה. היתרון הוא שמכניסים וזהו, אין עוד התעסקות. יש נשים שמעידות שזה גרם להן להכתמות לפני / אחרי מחזור. ובנוסף, יש נשים שזה גורם לדימום במהלך המחזור להיות כבד יותר.
2. קוטלי זרע (שקפים, ג'ל, נרות) - אחוז מניעה של 70% בערך. נחשב לא כל כך יעיל. האמצעי מקומי שמכניסים לפני.
3. דיאפרגמה - מעין "כוסית" שמכניסים לנרתיק לפני אינטימיות. אחוזי מניעה של 93-94%. לא לכל הדעות ההלכתית היא מותרת בשימוש. הרבה פעמים זה יהיה בשילוב קוטלי זרע כדי להעלות את המניעה. היתרון הוא בכך שאין השפעה הורמונלית, או השפעה של הכתמות / דימום כמו התקן. אבל זו התעסקות בכל פעם, ולא לכל זוג זה יתאים.
זה נראה לי בגדול.
בעיניי פשוט צריך ללכת על משהו שנראה לך הכי נכון לך. לדעת שזה יכול להיות ניסיון ואם צריך לא להסס לנסות משהו אחר
עזרת לי מאוד לחשוב על זה עכשיו לעומק ולקבל החלטה לפחות להתחלה.
הוא בכלל לא כמו גלולות!
הוא אמצעי מקומי עם משמעותית פחות הורמונים.
אני לא מסתדרת בכלל עם גלולות ועם ההתקן התופעות לוואי היו מינוריות, עד שנעלמו לחלוטין.
לדעתי זה בכלל לא בר השוואה (אם כי אכן נמצא באותה קבוצה כנו גלולות)
שגם בו יכולות להיות תופעות לוואי הורמונליות.
כל מה שכתבתי הוא בגדר אפשרות, זה לא בהכרח.
זה מעולה שעלייך זה כמעט לא משפיע, יש הרבה נשים (גם אם לא רוב) שזה כן משפיע עליהם בצורה משמעותית. לכן פשוט צריך להיות מודעים לזה שזה יכול לקרות.
לא כל הנשים יחוו את כל תופעות הלוואי.
גם למשל מה שכתבתי על התקן לא הורמונלי שגורם לווסת כבדה, זה ככה אצל הרבה נשים. אבל יש כאלו שממש לא. אבל פשוט צריך להכיר ולדעת.
לכן משהו שמתאים לאחת לא בהכרח מתאים לאחרת.
@גוגי גוגי תראי מה כתבתי כאן. בעיניי המסקנה היא לא שזה גרוע, אלא שצריך להכיר. מבחינתי התקן לא הורמונלי זה מושלם, עבור סדרי העדיפויות שלי ועבור הגוף שלי. אז צריך לנסות, אפילו שזה מעיק. אני עברתי דרך גלולות הנקה, רגילות, עד שהגעתי לזה. אחרי כמה שנים כבר שוכחים 
ו@ליאניי, @שושנושי@מחכה לשפע ממש שמחה שעזר לכן. לקח לי זמן עד שהגעתי לזה בעצמי, אז שמחה לשתף 
וכמובן טוב לתקן אותי ולהוסיף אם מישהי חוותה משהו אחר.
הוא עם הרבה פחות הורמונים,
לא זוכרת להגיד נתונים אבל זה לא רק חוויה אישית.
הורמונים שונים, שפועלים בצורה אחרת.
בהתקן לא הורמונלי, אין גם אסטרוגן. יש רק פרוגסטרון (כמו בגלולות הנקה). אולי בצורה אחרת שלו, אבל זה ההורמון. והוא משתחרר מקומית בתוך הרחם, ולא דרך הפה. נראה לי קצת קשה להשוות בין שני אמצעים שיש בהם הרכב הורמונים שונה ודרך ספיגה שונה.
אז לא עשיתי עכשיו מחקר, אין לי הוכחות וזה גם פחות מה שמעניין אותי.
זה כן חשוב לדעת שזו אפשרות, ויש הרבה נשים שחוות איתו תופעות לוואי הורמונליות משמעותיות. אם יש הרבה שלא, נהדר. מבחינתי כשאני באה לבחור אמצעי מניעה לא רלוונטי לי מה נשים אחרות חוו. רלוונטי לי לדעת על החסרונות והיתרונות שיש, גם אם חלקם באחוז נמוך יותר. כי כשאני יודעת על חסרון מסויים, אני יכולה לבחור בצורה מודעת. וכשאני יודעת שמשהו הוא אפשרי, אני מוכנה אליו, ואם אני מרגישה שינוי, אני יודעת להגיד לעצמי למה זה קשור.
בהתקן לא הורמונלי אין הורמונים בכלל, כמו שכתבת גם קודם...
ובאמת סיכמת מעולה!
לעומת גלולות שיש בהם 75 מיקרוגרם בגלולה. (לעומת גלולות נפוצות כמו סרזט וכמו מינס)
אולי יש גם הבדלים בנגזרת של הפרוגסטרון,
אבל מבחינת הכמות אובייקטיבית יש פחות. (ובקיילינה וגנס יש פחות ממירנה)
וגם ה20 האלו נפרסים זה לא כמו לקחת גלולה.
מבחינת דרך הספיגה, מקובל לומר שזה יתרון של ההתקן על פני גלולות.
בקיצור בשילוב של הכל, מבחינת תופעות לוואי עדיף את ההתקן בהרבה לדעתי (כלומר לא בהתבסס על החוויה האישית שלי)
ומי שחוותה תופעות לוואי קשות של הגלולות זה לא אומר שיהיה לה רע ההתקן, ייתכן מאוד שהיא תחווה את זה אחרת.
ב"ה 3 חודשים אחרי לידה
הנקה מלאה
טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.
אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).
אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.
היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?
אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?
בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...
גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.
נבדקת אחרי הלידה?
מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.
מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%
גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם
וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.
גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.
שאריות שליה.
חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה
איך היה בהנקות הקודמות?
בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...
תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם
הם טובים ומקצועיים.
דבר שני
יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה
צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור
אפשר לשים תחתונית שחורה
ולא להסתכל בניגוב
ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו
דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן
יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים
סה"כ 7 נשים
מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית
כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?
בעייני כלום.
או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.
או כלום.
הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...
אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד.
אני כבר מאבדת את הראש
האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.
גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.
כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.
טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.
מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה
וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..
גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.
ולא עולה שקל
לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים
ולא מהבינה......
זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.
לא עוד כוס או קרם לחות לארון....
בחנוכה זה חג החינוך
זה אותם מילים
אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה
והם מתרגשות מאוד משוקולד
או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה
ממש סמלי
ופתק
זה מהמם
אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה. אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.
לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.
אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.
אולי תתייעצו עם חמיך?
עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..
השאלה אם תשתמש בו..
בטח אם הכל עליה
איך זה יכול לעזור לי?
בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.
ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?
אוף.
יש דרך הקופה
אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.
והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.
אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.
העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...
יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.
מה קורה בטיפול?
בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.
כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.
יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.
ועוד 2 נקודות חשובות:
ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.
ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.
ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.
ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.
אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.
וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.
וויטמינים סופר סופר חשוב.
לנסות טיפול דרך הקופה.
ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...
הבת שלי לאחרונה התחילה לאכול את השרוולים של הבגדים )אולי לכבוד השרוול הארוך(.
אני באמת חושבת שזה רגיש כי היא עוברת תקופה קצת מורכבת אבל אנחנו מטפלים בזה.
הענים הוא שזה גם קצת מגעיל אותי...
וגם באמת עכשיו חורף וקר! וזה לא מוצא חן בעיני.
י ש לכן רעיון למשהו?
שאלתי אותה מה יעזור לה לא לעשות את הז כי היא הורסת את הגדים החדשים והיפים שלה ואכפת לה מאד מזה...והיא אמרה שהיא רוצה מוצץ במקום...
אשמח לכל חוות דעת.
אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה
הייתי שוקלת להביא לה
אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...
יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.
בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...
❤️
חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.
זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?
ויכולות להשתנות במהלך השנים.
שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.
אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.
היא ממש אוהבת
אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...
מאוד מפריע לה שהיא מוצצת (בת 9 וחצי) אבל לא מצליחה להיגמל.
היא כל הזמן אומרת לי בכעס "אמא למה לא קשרת לי את הידיים כשנולדת.." מצחיקה (יש לי גיסה שקשרה לבת שלה את היד בגיל ינקות והיא באמת הפסיקה למצוץ, אני לא העזתי לעשות את זה לבת שלי, אבל עכשיו היא ממש סובלת מזה)
אבל יש לכן טיפים איך לעזור לה להפסיק? ניסינו מרה, לא עזר.
יש לה כבר פצע באגודל מהמציצה וכואב לה.
אציין שהיא לא מוצצת בחוץ, בבית היד שלה דבוקה לפה.
זה עובר לבד בסוף?
שימנע את היכולת להכניס את האצבע ולמצוץ.
לא יודעת מי מתקין (רופא שיניים? אורתודנט?) אבל כנראה גוגל / AI ידעו להגיד.
חוץ מזה, סתם רעיון, שאולי יעזור אם היא בעצמה כבר מתלוננת ורוצה להפסיק, שתסתובב עכשיו לתקופה (לא יודעת כמה נחשב שצריך כדי להפסיק את האוטומט של הגוף) עם כפפות. מעריכה שזה לא נוח ונעים למצוץ איתן, וזה יזכיר לה לא להוריד כשהיא בלי לשים לב תקרב את האצבע לפה.
בהצלחה
אבל אני חושבת שבכל מקרה הרצון זה הצעד הראשון.
אם כל פעם שהיא מתחילה היא תקלוט ותפסיק לאט לאט זה יהפוך מפעולה שקורית בהיסח דעת לפעולה מודעת ואז היא תוכל לפני זה לחשוב אם היא באמת רוצה, לעצור שניה ולותר
הוא יונק יעיל, ממלא טיטולים יותר ממה שצריך ביממה השניה לחיים, אפילו עלה במשקל מאז הלידה במקום לרדת!
אבל הוא באמת כל היום על השד, וכשלא אז הוא בוכה... ואני עוד לא השלמתי שעות שינה מהלילה של הלידה, והשד שלי רגיש בטירוף (ברוך ה' לא פצוע אבל בקצב הזה זה יגיע גם)
לא רוצה לתת לו תמ"ל (גם אין צורך), מוצץ אומרים רק אחרי שההנקה מבוססת, החלטתי שזה נקרא כבר הנקה מבוססת מספיק אבל הוא פשוט לא מעוניין.
מילא עכשיו בבית חולים, אבל מה אני אעשה מחר כשרני חוזרת לשאר הילדים, הוא ילמד לפתוח פערים בין הנקות מתישהו בקרוב?
(וגם ההנקות כואבות נורא מהתכווצויות של הרחם אז מוסיף לסיוט)
אבל זה ממש תקין שתינוק רוצה כמה שיותר ידיים והנקה בימים הראשונים (וגם אח"כ)