שערבי היום ברחוב איחל לי יום טוב בחיוך גדול ולבביות

שבועטים כדורים לילדים?

זה אוטומטית מסווג לי על כקדם

יימח שימם כולם

גם אלה שמתחנפים אליי בעבןדה אותם הכי הייתי שמח לרקוד בדמם

מעריך יותר ערבים שלא מסתירים לי שהם שונאים אותי מאשר הצבועים שכן יימחש ימם וזכרם

מקללים בערבית, מוזיקה בפול ווליום, הולכים מכות אחד עם השני, נוסעים על 100 קמ"ש, תולים סטיקרים מאוד מפוקפקים

אעעעה, לכו נכחידם מגוי

למרות שמה שאתה מתאר נשמע גם כמו באר שבע טיפוסית

אני פשוט מרגישה שאין לי מספיק כוח להתרכז בזה

זה דורש הרבה... 

וברצינות

אהבה זה דבר כל כך ממלא, וגם רצון בשייכות הדדיות מגע ושאר ירקות

אני מסכים שזה מתיש (כבר הספקתי להתמרמר על הבחורה היפה והפלקטית שהציעו לי ועדיין לא היה לי כוח ליצור קשר להתעניין עליה) אבל הרצון להיות בקשר בפועל אחרי כל העמייאת המתיש של דייטים וקשקושים לא מורגש?

בכל מקרה נשמע מבאס ומבלבל :/

ברכותיי זה סימן שאתה גבר אמיתי😀

נראה לי לקשר אחרי דייטים אולי כן. אני כבר לא יודעת. נראה לי אין לי כוח להכיל אנשים כל כך שונים ממני עכשיו. למה אני יוצאת עם אנשים שכל כך שונים ממני?!?!

כתבתי על כך בעצמי רבות וארוכות.

למרות שממה שתיארת פשוט משדכים לך ערסוואתים, לא?

לפעמים, אבל איתם אני בסוף לא יוצאת כי זה משהו שמגלים מראש, לכל המאוחר בטלפון(:

אבל האמת שאני רואה במוחש שלפי אתערותא דלתתא כך למעלה...לכל מה שאני אומרת ועושה הקב"ה מגיב במציאות. 

אין לי מה להתלונן, באמת. אם יהיו כלים יהיו אורות.

מה שכן אני חושב שזה בר טיפול, ואולי זה אפילו לא כל כך מסובך. כי האמת היא שהרצון לזוגיות טבוע בנו.. פשוט כנראה יש טריגרים שמבהילים אותנו או גורמים לנו לפעול לא בחכמה.

(לאו דוקא טיפול מקצועי. הדגש הוא שלרוב זה בידינו)

@אני)))) אני מזהיר אותך

אני אוהבת איומים

אני אחליף ניק ואחכה שתזהי אותי😈

וכל הזמן הזה את תהיי בודדה וגלמודה בלעדיי ותבכי מגעגועים

או שאת לא רוצה לעבור את הדרך עד לשם?

אני רוצה להתחתן, אבל אני לא מצליחה להתרכז בזה כי יש כרגע דברים שיותר דחופים לי...

זה שמרדו זה פלא פלאים. ועדיין יש עוד רבדים לעיסוק שם שהדור הראשון של הקמת המדינה קצת הקטינו מסיבותיהם.

בזמן הקמת המדינה להיות ניצול שואה זו לא הייתה גבורה, פשוט המקימים לא יכלו לסבול את זה שישה מליון יהודים "הלכו כצאן לטבח" אז הם חיפשו תאריך שיראה גבורה ולא ציות חסר אונים...

מה זה האבסורד המטורף הזה שאומרים שזה יום הזיכרון לשואה ולזוועות שהתחוללו בה כשהתלונות מופנות ליהודים על למה הם לא עשו עם עצמם משהו ולא לחיות האדם שרצחו כל כך הרבה יהודים באכזריות נוראית??!

במיוחד אם תקחי בחשבון שמייסדי המדינה בעצם בעטו בכל העולם הזה של הקהילות באירופה. הם היו דתל"שים. "עולם ישן עדי יסוד נחרימה, לא כלום אתמול מחר הכל". הם לא היו מסוגלים לקבל את הבחירה של המשפחות ושל הקהילות באירופה.

סתם דוגמא שמישהו הסביר פעם יפה: אתה עכשיו גבר בן 30. אתה יכול לברוח ולחיות לא רע אחרי כן. אבל יש לך משפחה עם שלושה ילדים קטנים. מה תעשה ? תברח? מבחינת יושבי הארץ הזו (ובעיקר מי שניהלו אותם והנהיגו אותם) הייתה ברורה הבחירה: לברוח. הם הרי בעטו עוד קודם בהכל.

של המטבע הוא אומץ לא הגיוני בעליל להתנער מהגלות ולהקים את המדינה (וכמובן כל מה שהיה לפני כן).

אמא שלי מה7.10 לא מפסיקה לדבר על זה... לא על השואה, אבל זה אותה אווירה...

היא קוראת כבר ספר שלישי על חרבות ברזל ו7 באוקטובר והיא בכלל לא היתה קוראת ספרים לפני זה.

אני לא יודעת מה יש לה עם זה עברו שנתיים וחצי והיא לא גמרה להזדעזע. 

זה היה ניצלוש משובח ביותר😁😅😂

אז לשאלתך הרדיו פה דלוק. זה הכל.

הרב איתן אומר יפה שעם ישראל אלוף בתחום הזיכרון. אין לו זיכרון סלקטיבי, אלא זיכרון קונסטרוקטיבי - הוא שוכח בחפץ לב כל אסון ופוגרום ושואה וזוועה, וזוכר ומנציח כל גבורה וכל עלייה

לא אוהב את היום הזה באופן כללי אבל מבין למה הוא נחוץ.

נוימן.

גם חזרתי על שיעור של הרב פיירמן מלפני פורים, שהוא מראה על הקשר בין הנאצים והאיראנים לרעיון העמלקי (שיעור מומלץ ביותר).

וחשבתי בעקבות זה- עמלק (/האידיאולוגיה העמלקית) מופיע לפני הכניסה לא"י (במדבר סיני, עם המן האגגי, ולפני קום המדינה), וגם אחרי שנכנסים אליה ומעמידים מלך (שאול, דוד).

אחרי קום המדינה עמלק מיוצג ע"י ממשיכיו של אל חוסייני. השאלה היא מי מייצג את הרעיון העמלקי כשהגענו לכאן אחרי מגילת אסתר (אולי אפשר לומר שאלו צרי יהודה ובנימין, למרות שזה היה לפני כן כי רק אחרי המגילה הצליחו להתגבר עליהם).

https://www.youtube.com/results?search_query=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%9F+%D7%96%D7%93%D7%A8%D7%AA+%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+3

דוקא הכיוון שלי היה דוקומנטרי יותר..

לשאלתך זה משתנה משנה לשנה. אני לא מתעלם מכתבות וסרטונים שעולים לכבוד יום הזכרון לשואה, אני עומד בצפירה, ולפעמים הולך לטקס מקומי.

אבל אני באמת לא "מתמסר" ליום הזה כמו שהייתי פעם. בעיקר כי זה שובר אותי ומשבית אותי לטווח ארוך.

הייתי מנחש את זה!

אגב חשבתי שנעשה טלפון שבור בסימן יום השואה

חבל

המדינה קבעה את היום הזה נגד הרבנות הראשית שלא רצתה שזה יהיה היום (נראלי ב10 בטבת)

לא הייתי רוצה להתקע שם שבת סתם כי זה לא נעים. אולי עם חברה זה פחות גרוע.

הפתרון הוא לצאת עם הבן בגיל הרלוונטי, להתחתן איתו ואז לבוא ביחד לחמות המקסימה לשבתות.

כנראה שלא

אכתוב לך בפרטי

לפני כמה זמן חברה שלי הייתה עם המכרה ואמא שלה באיזה שהוא מקום ובחזור היה ספק אם תספיק את האוטובוס חזור אז האמא אמרה שאם היא לא תספיק שתישן אצלם ואז המכרה(הבת שלה) אמרה שאי אפשר כי יש בנים בבית אני מבינה את ההגיון בעיקרון אבל לא כשמישהי נתקעת בלי אוטובוס בלילה.

איך תרגישי. אם זה ילחיץ אותך ותרגישי שהמכרה נושפת בעורפך כל השבת ולא תהיי רגועה יכול להיות שלא כדאי. אם לא יש מה לשקול.

אבל בסוף את חייבת לעשות בירור עם עצמך מה את חושבת על כל הסוגייה הזו של צניעות וכו', לא לפטור את ההתלבטות במילה: הרפתקאות. כי יש דברים שלא היית עושה גם תחת קטגוריית הרפתקאות, נכון?

עוד משהו: תנסי לדבר עם המכרה פתוח על זה. לא כדאי לעשות משהו שהיא לא אוהבת. אחרי הכל תמיד תזכרי שהיא הגשר שלך למשפחה הזו..

נכון בהחלט.

מסכימה על הכל.

אל תעופי על 'אהבה ממבט ראשון' של החמות... הרבה חברים מספרים לי שדווקא החמות מאוד מאתגרת אותם אחרי החתונה [זה ידוע], ומאוד יכול להיות שבעלך שלעתיד ירצה ממך קצת פחות לעוף על אימא שלו, ולמקד את האהבה והתשומת לב בו.

באופן כללי לדעתי בכל הסיפור של החתונה החמות היא לא פרטנר כל כך.

מניסיון בשידוכים שלי

מצחיק אבל גם היום פגשתי אמא שרוצה אותי לבן שלה מוזר.

אל תגזים ברור לי שיש סדרי עדיפויות בחיים.

איפה את מסתובבתת חחח

קונה כל אמא