הדרך הביתה לקחה לי שלוש שעות בגללם.

🤬😢🤬😢

עד מחר אין חלבי

הרצאה בפיזיקה מודרנית:

המרצה: "זוכרים את הסרט אופנהיימר? הם מפחדים שם מתגובת שרשרת שתשרוף לגמרי את האטמוספרה... אז זה לא קרה בסוף כי..."

אני: "סוף הרבה יותר טוב היה אם זה כן היה קורה"

יש כמה טובות.

ושהאוטו שלי ז"ל מת ולא קניתי חדש.

את משאירה יותר לאנשים הנורמלים שיש להם שמחת חיים...

לא. אין לי כוח לתרגם.

מה זה גרם לך להרגיש?

זוועת עולמים ורצון לטבוח במין האנושי.

כל מחזור השינה שלי משובש, גם היום נרדמתי, אבל אמרתי מוקדם יותר לאמא שלי שהם היו צריכים להשקיע יותר בלהעיר אותי, אז עשר דקות לפני הדלקת נרות היא התחילה לחלל לי באוזן,ובשנייה האחרונה כשהיא התייאשה והלכה להדליק נרות, קמתי סוףסוף, הדלקתי נרות, וחזרתי לישון עד עכשיו

וואי מכירה את זה, אני גם אחת כזאת שממש לא אוהבת לפספס דברים חשובים ברמה שפעם זה היה סגנון הסיוטים שלי וזה היה הכי גרוע והיה מצער אותי להיזכר בחלום. אז לגלות שהפסדת אירוע חשוב בגלל שלא העירו אותך זה אחד הקשים. קרה לי פעם שישנתי באמצע סעודה ולא העירו אותי לברכת המזון, כאילו מה? אתם חושבים שאני מעדיפה לישון ולפספס ברכה? או נגיד כשאני מבקשת שיעירו אותי ואומרים "קראנו לך ולא ענית/קמת" ואני כזה ברור שלא עניתי אני ישנתי, מי חושב שזה נקרא להעיר?

ממש מזדהה איתך!

לא, זה לא שלא ניסו להעיר אותי, הם לא הצליחו

פעם קודמת זה קרה בסוכות, נרדמתי והתעוררתי אחרי שהם סיימו את הסעודה, והשולחן היה ריק, אז חשבתי שעוד לא אכלו סעודה, ולא הבנתי איך יכול להיות, הרי כבר ממש מאוחר! ואז פתאום ראיתי לידי בסוכה גופות על הריצפה, והבנתי שהפגרים הללו אכלו סעודה בלעדיי, אז קמתי ואכלתי סעודה, וגיליתי שהשעה שלוש לפנות בוקר.

אתמול אמא שלי ישבה עליי חזק, כי שוב נרדמתי, חיללה לי באוזן איזה 10 דקות, ואז כשהיא התייאשה והלכה להדליק נרות ולחלל מעוז צור קמתי, התפללתי מנחה בשקיעה ממש, הדלקתי נרות, וחזרתי לישון. התעוררתי שעתיים אחר כך כשאחותי הדליקה נרות והם שוב שרו מעוז צור(ראוי לציין, טרם שרתי הנרות הללו החג הזה!) ואז התקשרו אליי מהחווה והתעוררתי, ואז ישנתי שעתיים הלילה, וכשכמעט נרדמתי הבוקר אמא שלי התקשרה וביקשה שאלך לקנות כמה דברים במכולת. בקיצור, הדלקת נרות היום תהיה בלעדיי כנראה, וגם אם אפגין נוכחות זה יהיה ל30 שניות בדיוק. על ערבית כנראה נדבר באזור 10 בלילה, אני אוכל סעודה באזור 11.

השבת הוא יקום כנראה לשירת הבקשות

*אבא שלי

**משהו שמ-טעים, הפך ל-ממש גרוע, או שלא, לך תנחש, אין לך שום דרך לדעת

רק שהוא כרגע אנונימי מבחינתי

כי הרי שניהם עבירות דאורייתא הראשון זה לא צקום והשני זה לא תשנא את אחיך בלבבך

אבל יש מקום לומר שאם שוברת לו ממקום של להוציא אגרסיות ולבטא את השנאה בגלוי אז זה מוטב

זה באמת לא נעים, מעצבן ויקר.

טכנית כדאי לחפש מצלמות אבטחה באיזור כדי לבדוק מי הרכב הפוגע.

ללכת למוסך ולבדוק אם כדאי לתבוע את הביטוח אם יש.

זה בסדר להתבאס מזה, והזמן יעבור ודברים אחרים יקרו ויקחו את תשומת ליבך.

כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ"ו:י"א-י"ב): בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר;

וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ.): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וְכוּ'. וְהִקְשׁוּ: וְכִי הָאִידְנָא לָאו הוּא אֶחָד. וְתֵרְצוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָאִידְנָא מְבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל הָרָעָה – דַּיָּן אֱמֶת; וּלֶעָתִיד – כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם ה' וְשֵׁם אֱלֹקִים אַחְדוּת אֶחָד: (ליקו"מ ד)

ויש סיפור שקראתי מהרב אליהו על זוג שאיבדו את העגלה שלהם או שהם חשבו שהיא נגנבה, אני לא בטוח, והרב אליהו אמר להם שאם אין איזה חוב שהם צריכים להחזיר למישהו, או חפץ שהם צריכים להזהיר, אז יהיה בסדר- כי מי שזהיר בענייני ממון, אז הממון שלו שמור. 

בסוף הם גילו שהעגלה חזרה למקומה.

אז בתכלס זו גם הזדמנות להתחזקות בענייני ממון. וזה בטח מלמד גם שיש מעין מירוק בסיטואציה כזאת..

ושים לב שתייגת ניק אחר ולא את פשוט אני הפעיל

@פשוט אני..

@פשוט אני..

@פשוט אני..

פשוט פרנציפ

דב מורל 2
 

סתם, ברוך הבא לעולם הרב מימדי של המבוגרים!

אם עוד נהיה קיימים פה בפורום תעדכן אותי שצדקתי

למעשה זה הרבה יותר סביר שאתה תמצא את עצמך בסיטואציה כזאת מאשר אני לדוגמא למרות שככל הנראה אני כמה מילימטרים שמאלה ממך בהקשר הפוליטי

בגיהנום

גם אוסטרליה רחוק לי מספיק.

דעות פוליטיות התכוונתי בעיקר בהקשר של ערבים, כי בנושאים כמו כלכלה אין לי יותר מידי ידע ודעות.

אני רוצה שהערבים לא יהיו כאן לא בגלל שהם עצם ותכלית הרוע בעולם, אלא פשוט בגלל שזה הדרך היחידה לשמור על הביטחון שלנו.

אני חושבת שיכול להיות ערבים "טובים" ויעילים. יש לי איזשהו רגש של רחמים כלפי ערבים כאנשים פרטיים. יש להם הרבה פחות איכות חיים ואפשרויות כלכליות (אם הם לא אזרחי ישראל), נולדו לתרבות שבטית מיושנת ורצחנית, גדלים בחברה שתולה את כל האשמה על הכשלונות שלהם ביהודים שהרבה יותר חכמים ומוצלחים מהם.

זה לא פוטר אותם מאשמה על הבחירות שלהם, אבל זה כן הייתי רוצה לקוות בשבילם שיהיה להם חיים טובים יותר, כי יש לי אינסטינקט בסיסי שרוצה שאנשים לא יסבלו.

עם כל זה אני לא מוכנה לשלם בדם שלנו בגללם.

הם או חלק מהם בוחרים במלחמה בשנאה וברצח, ואנחנו חייבים להמשיך את המשחק הזה, עם כל הכיעור שיש בו.

בתפיסה שלי יכול להיות ערבים חפים מפשע שרק רוצים לחיות בסבבה, והייתי רוצה שתהיה להם את האפשרות הזאת. אבל בגלל שבאופן כללי הם אוייבים וצבועים, אין לנו ברירה אלא להתייחס לכולם ביד קשה וברעיון להרחיק אותם מפה כמה שיותר רחוק.

פציפיסט או סתם אנרכיסט נגד שלטון

אבל סך אני צודקת במה שכתבתי לך פה בשרשור

שמאלני בזה?

אני לא מספיק מכירה את דעותיו של הרב כהנא. פעם אחת בחיי קראתי מספר שלו, בלי קשר לאם הוא צודק או לא, לא אהבתי את זה שהוא מתבטא בצורה מאוד אמוציונלית.

בעצם לא.

בעצם כן.

העתקת ממני?

כהלכה, תפח רוחו?  

אם הוא היה קיים מזמן היוא היה מביא מבול #2

לא יודע כבר

@אני))))

לא רעב ללחם ולא צמא למים

(ספק יהודים)

אלה שעוברים על איסור כרת חושבים ששאר 99% מעם ישראל, כולל רוב מוחלט של מניין ובניין הרבנים, הם הבן הרשע...

בארץ אך לא במדינה...

מנדפת ומוציאה ממני את מעט היכולות להיות מעניין בשעות כאלו…

יושב מתחת למזגן, אחרי שסיימתי לאכול סלט גדול, טעים ומתובל היטב…

וחתונמי פתוח ברקע …

אני העברתי בערך חצי שנה (במצטבר) בבית,

מתוכם שלושה חודשים ברצף

אבל מנוון,
אצלי עכשיו הפער גדול בין הזמן האחרון שהייתי יכול להיות שבוע בבית בלי לצאת בכלל,
ועברתי למקום שכדי ללכת מהמיטה לכיור צריך לקפץ על סלעים ועשבים...

קוראים לזה wolt

(או משלוח מהסופר)

(אני מאוד נגד, אבל זה לא אומר שזה לא קיים)