בערבית הלכתי לבית הכנסת הספרדי אני אוהב את היהודים שם, יהודים טובים כאלה שעובדים את ה' באמת ובאהבה, פחות מתחבר לבתי הכנסת האשכנזיים באזור. הגעתי מאוחר לתפילה אז התחלתי ישר שמונה עשרה עם הציבור, היתה תפילה די טובה ובסוף נשארתי כדי להשלים ברכות קריאת שמע וקריאת שמע, איתי בבית הכנסת בשלב הזה היה עוד יהודי מבוגר כזה עם זקן לבן ארוך שכשאני מגיע לבית הכנסת הספרדי אני לרוב רואה אותו, לא מכיר אותו אישית אבל הוא יהודי צדיק, מתפלל כל פעם באריכות ובמין רוגע כזה (כככה לפחות נראה). חשבתי שהוא גם מתפלל כי לרוב הוא נשאר קצת אחרי כולם, בשלב מסוים אחרי שכמה דקות טובות אני שם מתפלל אני קולט שהוא בעצם סיים להתפלל והוא מחכה לי כנראה כדי לנעול, הייתי באמצע הברכות שאחרי קריאת שמע אבל יצאתי מיד כשהבנתי שאני מעכב אותו ולא דיברתי איתו כי הייתי באמצע התפילה, קיוויתי שאני אסים את התפילה בחוץ ואספיק להתנצל שעיכבתי אותו אבל הוא הלך די מהר ולא הספקתי לומר לו כלום אז בסוף הוא גם חיכה לי כדי לנעול ואני עיכבתי אותו ואז יצא שאפילו תודה לא אמרתי לו. זה משהו די קטן אבל יושב לי על הלב קצת, מבאס

הייתי מקנאת באנשים שחיים במקומות שנראים ככה

(מטורף גם שלא זכרתי כלום על מתי זה היה, לא באמת, אבל קצת)