יש שאלת כפירה מוסלמית שאסורה להישאל:

"האם אללה שונא מוסלמים?"

וזה כי מאז נפילת האימפריה העות'מנית המוסלמים לא מצליחים בשום דבר מדיני או כלכלי או תרבותי או מדעי.

ויש שאלה יותר חזקה:

"האם אללה שונא מוסלמיות?"

היהודים ידעו שהם חבו חובת גלות, היהודים ידעו שזה זמני, יהודים גם ראו הוכחה לשמירת ה' עליהם שאחרי כל כך הרבה שנים רעות הם לא מושמדים כמאמר הנביא.

היהודים גם הצליחו רבות מאז האמנציפציה.

נוצרים רבים ראו הוכחה לאמונתם בכך שהיהודים מושפלים ומבוזים.

מה שקורה כיום באסלאם זה קריסה טוטאלית מתמשכת והרבה מאנשי הרוח מנסים להבין למה זה קורה.

מאיך שיהודים באמת הרגישו בגלות...

גירוש ספרד, פרעות תח ותט, קישינב, שואה, פרהוד... אבותינו בגלות היו נדכאים, מפוחדים, עלה נידף, דמם היה שווה פחות מגרגר חול. והם עוד אלה שיש להם זרע (אחרת הם לא היו אבותינו).

אלפי רבבות עמך ישראל בכלל לא זכו לזרע בגלל הרציחות והפרעות.

אחרים נטשו אבל היה ברור ליהדים שהגלות זמנית והיא באה כעונש.

וזאת גם ספרות האמונה של תור הזהב וימי הביניים.

זה בניגוד למוסלמים שלא מצליחים לפענח למה הם לא מצליחים בכלום.

אצל חלקם זה בגלל שהאפשרות השנייה הייתה מוות/גירוש, אבל אצל חלקם זה רק בגלל האמונה שלא יכול להיות שאנחנו העם הנבחר אם הוזנחנו ככה בגלות.

למוסלמים אין תשובות אז אסרו לשאול וזה ההבדל.

לא כדאי להסתמך על זה 

גם לא שאלתי דרוזי האם לפי הדת שלו חייבים לירוק 196 פעמים בכל יום לפני השינה,

ועדיין אם מישהו יטען כך ללא מקור אני לא אאמין...

עיראק, לבנון, סוריה, ירדן, פקיסטן, אינדונזיה, לוב, סודן, אלג'יריה, איחוד האמירויות...

כל אלה מדינות מוסלמיות שקיבלו עצמאות לאחר מלחמת העולם הראשונה, רובן קיבלו אותה ממדינות נוצריות כמו בריטניה וצרפת.

מדינות מוסלמיות רבות גילו נפט או גז בשטחיהן, ובמקומות מסוימים זה הפך את חיי התושבים שם לכמעט הכי קרוב לגן עדן עלי אדמות שיכול להיות. למשל באיחוד האמירויות, קטאר ובחריין. במקומות אחרים השלטון עושק את כל הכסף לעצמו.

בעוד חייו של האמריקאי או האירופי הממוצע התקדמו ב-X בחמישים השנים האחרונות, חייו של האמירתי בתקופה המקבילה התקדמו פי כמה מאות.

תרבות - זמרים ענקיים עם מיליוני מעריצים מעשרות מדינות שונות (כולל ראשון לציון מסוים שהאזין להנאתו לאום כולתום), מבנים מפוארים, תיירות פורחת - מדינות האיסלאם בכלל לא נמצאות מאחור לעומת מדינות אחרות (מן הסתם לא ברמה של ארצות הברית או צרפת, אבל לא פחות מאינספור מדינות נוצריות אחרות שאינן אימפריות).

מלחמת האזרחים בסוריה, הכלכלה המתרסקת באיראן והדיכוי במדינה, המחסור החמור בחשמל בלבנון, המחסור החמור במים במצרים ורמת החיים הנמוכה מאוד במדינה, מיליציות טרור בעיראק, רמת חיים נמוכה מאוד ודיכוי באפגניסטן ופקסיטן? ובעוד מדינות במרכז אסיה בכל מיני רמות...

מול כל זה אתה נותן כדוגמא שלוש מדינות קטנטנות עם אוכלוסייה ביחד נמוכה ממדינת ישראל, ואת אום כולתום.

כאשר יש שהצליחו יותר ממנה, כמו טיילור סוויפט.

והעיר המתוירת בעולם היא פריז, וגם לאיטליה יש נתח גדול מאוד.

נאמרה אמירה לפיה

''מאז נפילת האימפריה העות'מנית המוסלמים לא מצליחים בשום דבר מדיני או כלכלי או תרבותי או מדעי.''

הוכחתי שהיא לא נכונה, אתה כותב שיש מקרים שבהם המוסלמים באמת לא מצליחים.

זה לא מוכיח שהטענה (''שום דבר'') נכונה...

שום דבר יכול להיות 0.00000001%.

הדגמתי לך שההצלחות של העולם המוסלמי בטלים באלפי אלפים לעומת הכשלונות.

בלילה חוגגים.

ביום צמים.

ככה זה בערך חצי חודש באמצע השנה

אם זה יוצא בחורף זה 70 אחוז חג.

אם זה בקיץ זה 30 אחוז חג.

חוץ מזה,

אחרי החגים יש עלייה חדה בפתיחת תיקי גירושין ברבנות, אז אולי עדיף ככה...

בחגים המשפחה מתקבצת.

קיבוץ גלויות גורם למחלוקות אשכנזים ספרדים.

מחלוקת הופכת לאני יהודי אתה לא.

ואם אני יהודי ואתה לא מה לנו לדור בכפיפה אחת? הבה נדיינה לדיינים ונחתמה על גיטין!

כלומר זוג שמראש מתקשה לשמור על יחסים תקינים כאשר הם ביחד רק 4-5 שעות ביום (כי בשאר הזמן ישנים ועובדים),

יתקשה עוד יותר להסתדר ביחד כשנמצאים 16 שעות ביום ביחד, מספר ימים ברצף.

החגים מעלים על פני השטח את כל הקשיים, המריבות, הפערים וכו' שנוצרו במשך התקופות הרגועות יותר.

בנוסף, תאר לעצמך מצב שבו גבר ואשה כבר לא אוהבים זה את זו, אבל הם נשארים ביחד מכוח האינרציה או בשביל הילדים. כשהם רק 4-5 שעות ביחד, וגם אותן אפשר להעביר בעזרת נטפליקס בלי לדבר באמת, זה עוד יכול לעבוד. אבל שוב, כשפתאום נמצאים ביחד כל כך הרבה ימים ברצף, פתאום אומרים "למה אני צריך לחיות עם האיש הזה ולא עם מי שאני באמת יכול לאהוב?".

מתגרשים אחרי החגים

נפרד אחרי החגים: למה כל כך הרבה זוגות מחליטים להתגרש בתשרי?

שמעתי שעיקר עונת הגירושים אחרי סוכות ושמחת תורה.

זה כמו לא להשתמש במוצר כי היא יקר ולעשות את זה אחרי שרכשת ושילמת את המחיר המלא.

אני לא יודע כמה בדיוק עוד בחודש תשרי וכמה אחר כך.

בכל מקרה, להתגרש זה עניין שדורש מחשבה, תכנון, לקיחת עורך דין... לכן הגיוני שהתיק ברבנות לא ייפתח מיד אחרי הטריגר

מנהל התחנה כינס אותנו לפני הראשון בינואר, שיצא אז בשבת.

הוא אמר שהנהגים הרוסים והערבים תמיד לוקחים על עצמם את כל המשמרות בראש השנה ובפסח, כדי שאנחנו היהודים נוכל לחגוג עם המשפחות שלנו, אז הוא מבקש שהפעם בליל שבת בראשון לינואר אנחנו היהודים נעבוד כולנו כדי שהערבים והרוסים יוכלו לצאת ולחגוג. 

אמרתי למנהל שעם כל הכבוד, גם לי יש חג ביום הזה ולכן לא אוכל להיענות לבקשתו. לא רק שיש לי חג, אלא החג שלי עתיק יותר באלפי שנים לעומת החג שלהם.

איזה חג יש לך? שאל המנהל

שבת, עניתי

שבת זה לא חג! התעצבן המנהל

לא רק שזה חג, עניתי לו, זה החג הראשון! ראשון הוא למקראי קודש!

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ בדַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃ גשֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ דאֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם׃ הבַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהֹוָֽה׃ ווּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַיהֹוָ֑ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ׃ 

בסוף הוא נשבר ושחרר אותי ממשרת שבת...

חג הבנות של יהדות תוניסיה.

ממש חגיגי הערב

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!