יש שאלת כפירה מוסלמית שאסורה להישאל:

"האם אללה שונא מוסלמים?"

וזה כי מאז נפילת האימפריה העות'מנית המוסלמים לא מצליחים בשום דבר מדיני או כלכלי או תרבותי או מדעי.

ויש שאלה יותר חזקה:

"האם אללה שונא מוסלמיות?"

היהודים ידעו שהם חבו חובת גלות, היהודים ידעו שזה זמני, יהודים גם ראו הוכחה לשמירת ה' עליהם שאחרי כל כך הרבה שנים רעות הם לא מושמדים כמאמר הנביא.

היהודים גם הצליחו רבות מאז האמנציפציה.

נוצרים רבים ראו הוכחה לאמונתם בכך שהיהודים מושפלים ומבוזים.

מה שקורה כיום באסלאם זה קריסה טוטאלית מתמשכת והרבה מאנשי הרוח מנסים להבין למה זה קורה.

מאיך שיהודים באמת הרגישו בגלות...

גירוש ספרד, פרעות תח ותט, קישינב, שואה, פרהוד... אבותינו בגלות היו נדכאים, מפוחדים, עלה נידף, דמם היה שווה פחות מגרגר חול. והם עוד אלה שיש להם זרע (אחרת הם לא היו אבותינו).

אלפי רבבות עמך ישראל בכלל לא זכו לזרע בגלל הרציחות והפרעות.

אחרים נטשו אבל היה ברור ליהדים שהגלות זמנית והיא באה כעונש.

וזאת גם ספרות האמונה של תור הזהב וימי הביניים.

זה בניגוד למוסלמים שלא מצליחים לפענח למה הם לא מצליחים בכלום.

אצל חלקם זה בגלל שהאפשרות השנייה הייתה מוות/גירוש, אבל אצל חלקם זה רק בגלל האמונה שלא יכול להיות שאנחנו העם הנבחר אם הוזנחנו ככה בגלות.

למוסלמים אין תשובות אז אסרו לשאול וזה ההבדל.

לא כדאי להסתמך על זה 

גם לא שאלתי דרוזי האם לפי הדת שלו חייבים לירוק 196 פעמים בכל יום לפני השינה,

ועדיין אם מישהו יטען כך ללא מקור אני לא אאמין...

עיראק, לבנון, סוריה, ירדן, פקיסטן, אינדונזיה, לוב, סודן, אלג'יריה, איחוד האמירויות...

כל אלה מדינות מוסלמיות שקיבלו עצמאות לאחר מלחמת העולם הראשונה, רובן קיבלו אותה ממדינות נוצריות כמו בריטניה וצרפת.

מדינות מוסלמיות רבות גילו נפט או גז בשטחיהן, ובמקומות מסוימים זה הפך את חיי התושבים שם לכמעט הכי קרוב לגן עדן עלי אדמות שיכול להיות. למשל באיחוד האמירויות, קטאר ובחריין. במקומות אחרים השלטון עושק את כל הכסף לעצמו.

בעוד חייו של האמריקאי או האירופי הממוצע התקדמו ב-X בחמישים השנים האחרונות, חייו של האמירתי בתקופה המקבילה התקדמו פי כמה מאות.

תרבות - זמרים ענקיים עם מיליוני מעריצים מעשרות מדינות שונות (כולל ראשון לציון מסוים שהאזין להנאתו לאום כולתום), מבנים מפוארים, תיירות פורחת - מדינות האיסלאם בכלל לא נמצאות מאחור לעומת מדינות אחרות (מן הסתם לא ברמה של ארצות הברית או צרפת, אבל לא פחות מאינספור מדינות נוצריות אחרות שאינן אימפריות).

מלחמת האזרחים בסוריה, הכלכלה המתרסקת באיראן והדיכוי במדינה, המחסור החמור בחשמל בלבנון, המחסור החמור במים במצרים ורמת החיים הנמוכה מאוד במדינה, מיליציות טרור בעיראק, רמת חיים נמוכה מאוד ודיכוי באפגניסטן ופקסיטן? ובעוד מדינות במרכז אסיה בכל מיני רמות...

מול כל זה אתה נותן כדוגמא שלוש מדינות קטנטנות עם אוכלוסייה ביחד נמוכה ממדינת ישראל, ואת אום כולתום.

כאשר יש שהצליחו יותר ממנה, כמו טיילור סוויפט.

והעיר המתוירת בעולם היא פריז, וגם לאיטליה יש נתח גדול מאוד.

נאמרה אמירה לפיה

''מאז נפילת האימפריה העות'מנית המוסלמים לא מצליחים בשום דבר מדיני או כלכלי או תרבותי או מדעי.''

הוכחתי שהיא לא נכונה, אתה כותב שיש מקרים שבהם המוסלמים באמת לא מצליחים.

זה לא מוכיח שהטענה (''שום דבר'') נכונה...

שום דבר יכול להיות 0.00000001%.

הדגמתי לך שההצלחות של העולם המוסלמי בטלים באלפי אלפים לעומת הכשלונות.

בלילה חוגגים.

ביום צמים.

ככה זה בערך חצי חודש באמצע השנה

אם זה יוצא בחורף זה 70 אחוז חג.

אם זה בקיץ זה 30 אחוז חג.

חוץ מזה,

אחרי החגים יש עלייה חדה בפתיחת תיקי גירושין ברבנות, אז אולי עדיף ככה...

בחגים המשפחה מתקבצת.

קיבוץ גלויות גורם למחלוקות אשכנזים ספרדים.

מחלוקת הופכת לאני יהודי אתה לא.

ואם אני יהודי ואתה לא מה לנו לדור בכפיפה אחת? הבה נדיינה לדיינים ונחתמה על גיטין!

כלומר זוג שמראש מתקשה לשמור על יחסים תקינים כאשר הם ביחד רק 4-5 שעות ביום (כי בשאר הזמן ישנים ועובדים),

יתקשה עוד יותר להסתדר ביחד כשנמצאים 16 שעות ביום ביחד, מספר ימים ברצף.

החגים מעלים על פני השטח את כל הקשיים, המריבות, הפערים וכו' שנוצרו במשך התקופות הרגועות יותר.

בנוסף, תאר לעצמך מצב שבו גבר ואשה כבר לא אוהבים זה את זו, אבל הם נשארים ביחד מכוח האינרציה או בשביל הילדים. כשהם רק 4-5 שעות ביחד, וגם אותן אפשר להעביר בעזרת נטפליקס בלי לדבר באמת, זה עוד יכול לעבוד. אבל שוב, כשפתאום נמצאים ביחד כל כך הרבה ימים ברצף, פתאום אומרים "למה אני צריך לחיות עם האיש הזה ולא עם מי שאני באמת יכול לאהוב?".

מתגרשים אחרי החגים

נפרד אחרי החגים: למה כל כך הרבה זוגות מחליטים להתגרש בתשרי?

שמעתי שעיקר עונת הגירושים אחרי סוכות ושמחת תורה.

זה כמו לא להשתמש במוצר כי היא יקר ולעשות את זה אחרי שרכשת ושילמת את המחיר המלא.

אני לא יודע כמה בדיוק עוד בחודש תשרי וכמה אחר כך.

בכל מקרה, להתגרש זה עניין שדורש מחשבה, תכנון, לקיחת עורך דין... לכן הגיוני שהתיק ברבנות לא ייפתח מיד אחרי הטריגר

מנהל התחנה כינס אותנו לפני הראשון בינואר, שיצא אז בשבת.

הוא אמר שהנהגים הרוסים והערבים תמיד לוקחים על עצמם את כל המשמרות בראש השנה ובפסח, כדי שאנחנו היהודים נוכל לחגוג עם המשפחות שלנו, אז הוא מבקש שהפעם בליל שבת בראשון לינואר אנחנו היהודים נעבוד כולנו כדי שהערבים והרוסים יוכלו לצאת ולחגוג. 

אמרתי למנהל שעם כל הכבוד, גם לי יש חג ביום הזה ולכן לא אוכל להיענות לבקשתו. לא רק שיש לי חג, אלא החג שלי עתיק יותר באלפי שנים לעומת החג שלהם.

איזה חג יש לך? שאל המנהל

שבת, עניתי

שבת זה לא חג! התעצבן המנהל

לא רק שזה חג, עניתי לו, זה החג הראשון! ראשון הוא למקראי קודש!

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ בדַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃ גשֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ דאֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם׃ הבַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהֹוָֽה׃ ווּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַיהֹוָ֑ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ׃ 

בסוף הוא נשבר ושחרר אותי ממשרת שבת...

חג הבנות של יהדות תוניסיה.

ממש חגיגי הערב

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.