שיש עניין חשוב לדבר בשבח עם ישראל בעיקר במוצאי שבת

אגיד משו קטן וטוב אממ

(כתבתי את זה לפני שעלה לי משו וגם בכתיבת שורות אלה טרם עולה לי משו אז שניה) אל תסתכלו עליי כולכם ככה מחכים שאומר משו זה מלחיצצ

הדבר היחיד שעולה לי זה שזה כזה מיוחד וחמוד שעם ישראל עדיין שומר מצוות דווקא היום שהכל בהסתרה וליטרלי אין לנו כלום לעומת פעם. זה כמו חתול גור עיוור וחירש שעושה מיאואים אחרי הבעלים שלו ואיכשהו מצליח לעקוב אחריו, נופל בדרך ,נתקע בעצים לא משנה מה קורה קם וממשיך לחפש את הבעלים

מתיקות כזו של עם ישראל

אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול (עירובין ק' ב)

יש עוד הרבה דברים ללמוד מחתולים

כמו כן אכין רגע תמונה מרגשת בai

ספק מוסלמי?

זה חצי כותל חצי הר הבית ומדרגות של קניון?

יש כאלו שזה מתאים להן

לגבי חצאית קצרה זה כבר גדול עלי להכריע

כמו כן הקונספט של מדרגות נעות דוך אל המקדש יכול להיות מוצלח. מקווה שכשבית המקדש ירד באש מהשמים יהיה מותקן לו גם מדרגות נעות מאש

@ימח שם עראפת תסביר לו

ובית המקדש לא יפול משמיים. זה מסוכן, תאר לך שייפול למישהו על הראש!

מצווה לדורות היא לבנות את הבית השלישי, ולא ירד מן השמיים חס ושלום טפי טפו חמסה עליכ.

קשה מדי, אישורי בנייה

על אסון ורסאיי שמעת?

אם תעצבן אותי אני בכוונה אוריד עמוד! גם ככה זה יותר מדי גם יכין וגם בועז, רק בועז מספיק!

(חוץ מזה שהפסיקו לבנות היום בשיטת הפלקל, יש שיטות יותר טובות)

האם לבחור 4 מינים אתה שולח מישהו אחר?

לא אצא לדוכן ארבעת המינים

אייייהההה 🦻

(מהסרט מועדון קרב)

אפשר לעשות סיפור כזההההה

כמה השראה

אדם נמכר לעבדות כי הוא לא מסתדר בחיים, רואה סביבו יהודים בעלי שאיפות וחלומות של קדושה וזריזות, והוא מגלה שאשתו הכנענית עדיפה לטעמו. גדלים לו ילדים כנעניים אדישים ונינוחים, בלי העוצמות של עם ישראל, והוא מתפלא - הכל טוב! מעירים לו שבקרוב הוא יצא לחופשי, מדברים איתו על "עבד ה' לבדו הוא חופשי", אבל הוא מצייר ציורים שלווים של נופים בסגנון אימפרסיוניסטי.

כשרוצעים לו את האוזן הוא שותק ובוכה, ועם תחבושת עליה ממשיך לצייר. בערבים הוא שותה תה צמחים ומצייר בכאב את האוזן שחסרה. תוהה האם אוזנו אכן שמעה או לא, ומאזין בערגה והזדהות לדון מקלין שר "אבל אמרתי לך, וינסנט: העולם הזה לא מתאים לאדם יפה כמותך... לילה שטוף כוכב"

הסוף 🕺

אתה לא רואה שהוא מפנה גב לכיפת הזהב ומתפלל למכה?

אשרי שיאחז וניפץ חתוליך אל הסלע

איש אחד שהיה ידוע כחוטא גדול בא לפני רבי מרדכי מלכוֹבִיץ', התוודה לפניו על כל מעשיו הרעים וביקש ממנו שיגזור עליו עונשים שיכפרו על עוונותיו.
"אני מוכן," אמר האיש, "לקבל על עצמי את כל העינויים והסיגופים שתצווה עלי ובלבד שתהיה בכך כפרה על עוונותיי."
שמע ר' מרדכי את בקשתו וציווה עליו: "שמע בקולי, ועשה מה שאני מצווה עליך בלי לסור ימינה ושמאלה ממצוותיי."
"אני מקבל על עצמי את כל מה שיצווה עלי הרב הקדוש," ענה האיש.
"חזור לביתך," אמר לו הרבי, "וכך תנהג: אכול בכל בוקר לחם לבן, עוף צלוי, לפת עם שמן ובשר, וקנח בכוס יַי"ש טוב. וכך גם בארוחת הערב, בדיוק כפי שציוויתיך. ובלילה תישן על מיטה מוצעת היטב." וכך הוסיף לו עוד ועוד מתענוגות העולם הזה, וגם אמר: "אסור לך להתענות ולהסתגף בשום דבר, וכך תעשה שנה תמימה. ובסופה תבוא אליי ואני אומר לך מה לעשות."
התפלא האיש מאוד כי ציפה שהרבי יגזור עליו לצום בכל ימות החול, להתגלגל בלא בגדים בשלג הקר, לטבול במי קרח, לשבת על קן נמלים כדי שיעקצו את גופו, או לשכב על סף הדלת של בית הכנסת כדי שהעוברים והשבים ידרכו עליו לכפרת עוונותיו. "האם באמת יכופר עווני בצורה כזאת?" חשב לעצמו. אך לא הייתה לו ברירה, והוא התחייב לעשות כדברי הרב ולא לסור מהם.
חזר האיש לביתו, והחל לנהוג לפי ציוויי הרב, וחשב: "אני חוטא ופושע. המריתי את רצונו של אלוהים, עברתי על תורתו, השחתתי את נפשי האלוהית והטבעתי אותה בעומק הרוע. איך אוכל להתענג בתענוגי העולם הזה ובמאכלים טעימים – הלוא ראוי לי לאכול חצץ ומרורות!" כך היה האיש מתמרמר בלבו, מצפונו הציק לו והיה בוכה מעומק לבו. האיש, שהיה שמן וגדול גוף, הלך ונעשה רזה מרוב בכיותיו, עד שנעשה כולו עור ועצמות, חלש וחולה. אילו המשיך כך יותר משנה היה מת.
בסוף אותה שנה נסע בשארית כוחותיו לעיר לכוֹבִיץ'. הביט בו ר' מרדכי ואמר לו "די. הגיע הזמן לעסוק בדברים אחרים." ונעשה האיש בעל תשובה עד יום מותו. (מתוך https://agadah.org.il/story/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%a8_%d7%9e%d7%9f_%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a0%d7%95%d7%92/ )

שבוע טוב!

די, הגיע הזמן לעסוק בדברים אחרים.

מעניין מה בדיוק הכוונה במשפט הזה. כלומר אני מבין שהוא רצה להבהיר לו שהסיגופים / מטעמים זה לא הקטע, אבל משהו בניסוח הזה חזק ומעניין בעיניי.

לדעתך "עונש" כזה היה פועל עליך? דווקא אפשר לעשות סיום אלטרנטיבי מעט ציני לסיפור, שהחוטא הזה מתפלא שזה הציווי שהרבי נתן לו, וחוזר הביתה ואוכל בבושה גדולה, אבל לאט לאט משכנע את עצמו שזה בעצם עונש ולכן זה הכי טוב שהוא יאכל הרבה ויהיה מדושן עונג. או משהו כזה. ואז הוא מגיע שנה אחר כך לרבי כשהוא מרגיש מצויין, ממש מעונג, וכשהרבי מנסה להסביר לו את המסר של השנה הזו ואיך שזה בכלל נועד להבהיר לו את החטא שבתענוגות העולם הזה - החוטא יהנהן אבל יאבד ריכוז ויגיד "אמן" לא בזמן או משהו כזה.

די דור, הגיע הזמן לעסוק בדברים אחרים

שגם אם היה עבר לא טוב אי אפשר לשקוע בו יותר מידי. וזה לא בריא גם בעבודת ה'. צריך לעשות תשובה על העבר אבל לזכור שההווה הוא העיקר.

והוא כנראה הבין את האופי של אותו חוטא.

זה קורה באופו טבעי להרבה אנשים בענייני כושר, תזונה, סיגריות, מסכים, מין, אלכוהול וכו' שהם צריכים להגיע לנקודת קיצון כדי למאוס בהרגלים הרעים ולעשות שינוי.

שיר ממש יפה על תשובה:

יש לי סיפור בשבחן/לא בשבחן תחליט לבד.

היינו בטיש בחסידות מסויימת השבת וכזה מצאנו מקום ממש מעולה כזה שאפשר לראות בו טוב וגם הגענו מוקדם. וישבה בשורה לידינו אישה מבוגרת על כסא מהודר וניחשתי שהיא כנראה אשתו של האדמו"ר ראיתי שלא נותנים לה יותר יחס מיוחד וכזה התעלמתי. ואז פתאום הגיעו חבורה של נשים והמשמשת של הרבנית(ככה זה היה נראה..) שאלה אותנו אם אנחנו יכולות לעבור ספסל כי אלו הבנות של האדמו"ר וזה ספסל שמור או משהו כזה.

זרמנו ומצאנו מקום גם סבבה ממש אבל לאט לאט הגיעו עוד מלא בנות ובגלל שהייתי קרובה למחיצה אז בנות התקרבו לאזור הזה וניסו להידחס כדי לראות והיה קשה ככה לצפות כשבנות נדחפות מסביב כדי להגיע למחיצה ואח"כ גם הביאו לי תינוקת שתהיה לידי כדי שיהיה פחות עומס לסחוב אותה, כאן ויתרתי ונתתי לאישה עם התינוקת שתהיה במקום שלי ויצאתי לאוויר הפתוח(:.

לא ביקשת ברכה?

מוזר לי לבקש ברכה מרבניות.

גם היה נראה שהיא צריכה את הספייס.

סיפור מצויין. אהבתי גם את ההדרגה וההסלמה והסיום עם היציאה לאוויר הפתוח - 👍👍👍

איזה באסה שפשוט הקימו אתכן. לדעתי ממש לא סבבה. (ובכללי עזרת נשים זה באסה של החיים)

של איזו חסידות? כלומר איזה שירים מוכרים שרו? והאם נאמרו דברים יפים?

בשעות שאינן השעות בהן אינשי

אוהבים להסתובב בחוץ, ומטבע הדברים יש פחות טרמפים. כיוון שאני איש קדוש, צ'יק צ'ק עצר לי טרמפ לצ. יצהר הגדולה, ושם חיכיתי לטרמפ, שבא במהרה(ב2 בלילה) והתחלנו לפטפט. אמרתי לו שברוך ה' היה לי סייעתא דשמיא הלילה, אז הוא שאל מאיפה יצאתי. אמרתי לו שיצהר, אז הוא הרים גבה ואמר שזה לא כזה רחוק, אז אמרתי לו שנכון, אבל הייתי עלול להיתקע בש"ג של יצהר מחוסר טרמפים.

ואז הוא מחה, ואמר שאנשי יצהר הם אנשי חסד מאד גדולים, האחוזון הכי גבוה של תורמי כליה בארץ, אנשים מאד טובים, נדיבים, חביבים, קיצור ממש השתפך שם על יצהר. ואני יושב לי בשקט ומחייך. ואז הוא שאל אותי כזה, מאיפה אתה? מיצהר... ואז הוא היה נבוך כזה, ואמר לי שיבחתי אותם בפניך... משו כזה, זה היה נורא משעשע. ואז כשבאתי לרדת ממנו בצ. תפוח, נפרדתי ממנו לשלום, ושנייה חפני שסגרתי תדלת הוא התחיל לומר משו, אז פתחתי אותה חזרה, והוא הזמין אותי להיכנס לערוץ יוטיוב שלו ששם יש לו הסברים מפורטים על עיבודים לגיטרה, בשם הפרוייקט של אלסטר. בכלל לא אמרתי לו שאני מנגן על גיטרה, קיצור יהודי חביב, הערוץ שלו גם אחלה, מלא עצות וטיפים ודברים והוא כל הזמן מעלה סרטונים, זה לעילוי נשמת חבר שלו שנרצח בעזה, אז כנסו לשם ותהנו כמוני. @צדיק יסוד עלום נראה לי אתה יכול להנות ממש מהערוץ של היהודי, חפש הפרוייקט של אלסטר ביוטיוב

למדתי עם אלסטר בבית ספר, הוא שנתיים מתחתי. אהבתי אותו מאוד. אני גם מכיר את הטרמפ שעצר לך, צבי-עוז כמדומני?

סיפור טוב!

אני וחברה שלי החמודה מטיילות בעיר אחת במרכז, אוקי הכל טוב ויפה.

ואז התחיל להיות קצת חשוך וגבולי מבחינת אוטובוסים חזור למקום מגורינו אז החלטנו לשוב הביתה.

אוקי, אנחנו מחכות לאוטובוס, מחכות ,מחכות והוא לא מגיע! ואז פתאום הגיע אוטובוס שהוא לכיוון חיפה אבל סוג של יכול לקדם אותנו לאן שאנחנו צריכות לאוטובוס השני. אומרים לנו שהוא מגיע לתחנה שאנחנו צריכות ואנחנו בשמחה עולות עליו ומודות לה' שיש לנו משהו חלופי שהגיע בזמן יחסית סבבה.

אוקי נוסעים נוסעים וכשמתקרבים לתחנה שלנו אני מצלצלת לעצור ורואה שזה לא עובד מנסה שוב ושוב ואז שואלת את מי שלידי אם היא יודעת למה זה לא עובד (משהו כזה) ואז היא פתאום אומרת שהוא לא עוצר בתחנות הקרובות הוא לא מוריד אלא רק מעלה ואני כזה מה?? אמרו לנו שהוא מגיע לתחנה שלנו! מבינה שאני צריכה ללכת לנהג לברר איתו את העניין ,ניגשת אליו שואלת אותו על זה והוא אומר שכן הוא לא מוריד שם ואני כזה "לא ידענו אמרו לנו שאתה מגיע" והוא כזה" בעיה שלכן למה לא שאלתם אותי לפני?" ואני כזה "אוקי לא ידענו אתה יכול בבקשה להוריד אותנו בתחנה הקרובה אנחנו גרות במקום רחוק וכבר מאוחר (איזה 10 וחצי בערך) וצריכות לתפוס עוד אוטובוס" והוא כזה "זה בעיה שלכן פעם הבאה תשאלו קודם אני מגיע לחיפה" ואני כזה "אבל אין לנו איך לחזור (עושה קול אומלל מנסה לעבוד על הרחמים שלו) בבקשה תוריד אותנו פעם הבאה נשאל" והוא כזה "אני נוסע לחיפה זה לא בעיה שלי זה ההוראות"  ואז אני משנה כיוון ואני כזה" מה זאת אומרת שאתה נוסע לחיפה אני הרגע אמרתי לך שאנחנו צריכות למקום רחוק מה אתה רוצה שנעשה? אני אתלונן עליך!" הוא כזה מגחך ואומר" תעשי מה שאת רוצה זה ההוראות" הבנתי שאין עם מי לדבר ואנחנו הולכות ליסוע לחיפה והקטע שהיה יחסית מלא אנשים באוטובוס והם לא אמרו מילה לנהג! יכול להיות שאם הם היו מתערבים עושים לחץ על הנהג הוא היה מוריד אותנו.. קיצר חזרתי למקומי מובסת כשאני רותחת על הנהג ומסתכלת עליו במבטי שנאה ורושמת לי את הפרטים עליו כדי להתלונן עליו. וחברה שלי בכלל לא מעכלת והיא כזה מה את מגזימה וכו' וכו' ואני בכלל מתעצבנת שהיא לא מבינה את המשמעות ואז כשהיא סוף סוף קלטה מה זה אומר היא התחילה לבכות חחחח ואני כזה מה את מגזימה ופתאום אני מחזקת אותה שאנחנו הולכות לאסוף ניצוצי קדושה בחיפה חחחחח ונראה מה יהיה וה' לא ישאיר אותנו ברחוב ואם כן מי יודע מה טוב כנראה זה לטובתנו חחח קיצר בסוף היה לנו הרבה ניסים עד שהגענו לתחנה המרכזית שם(עם קו אחרון) והיה לנו אוטובוס חזור קצת קרוב לאיפה שהיא גרה  (לאיפה שאני גרה כבר לא היה אוטובוסים מן הסתם) וישנו אצלה(איזה שעה) ואז עליתי על הקו הראשון הביתה .הגענו אליה בסביבות 3 וחצי בלילה אז היום אחרי זה היה מעייף ברמות כי הייתי על כמעט כלום שינה והייתי בטלטולים בדרכים.

אה גם אנשים הציעו לנו לישון אצלם שזה היה יפה אבל היה יותר יפה אם הם היו אומרים לנהג להוריד אותנו בתחנה.

אה וגם שירדנו הנהג אמר לנו כזה לילה טוב או משהו כזה או בהצלחה כמובן שהתעלמתי ממנו וממש עבדתי על עצמי לא להגיד לו כלום בירידה.

כמה דברים:

קודם כל חוש סיפור מצוין - נהניתי והייתי שקוע בדרמה.

שנית - זה נפלאאאא שהנהג באמת היה בסבבה לחטוף אתכן לחיפה כשהוא מסוגל אם רק ירצה לעצור ולפתוח לכן את הדלתות, שזה באמת לא משמעותי מבחינתו אבל גורלי עבורכן... זה לא רק פרנציפ - זו באמת אכזריות לשמה. מילא אם הוא לא עבר בכיוון, אבל הוא היה צריך רק לפתוח את הדלתות... איזו אכזריות, וחייב לציין שזה בעייתי שהנוסעים לא התערבו בשבילכן, אקמצא ובר קמצא ואחכמים ששתקו בסעודה. אבל כל הכבוד על הנחישות

לסיום - קרה לי דבר דומה יחסית. היינו בשבת ברחובות אצל סבא שלי, ואני רציתי לחזור לבית שאן. עשיתי מהלך מחוכם ותפסתי קו של מטרופולין שיוביל אותי בדרך הנכונה. עצר הקו שאליו חיכיתי, אבל מסתבר שהיו שני קווים בעלי אותו המספר או קו א וקו ב - ואני עליתי על הלא נכון. בשלב כלשהו בדרך הוא פנה מערבה במקום לפנות מזרחה וחטף אותי לקריית שמונה, וההורדה הראשונה שלו היתה ממש בצפון. תכננתי להיגזל ולהזמין מונית, אבל החלטתי לברר עם חבריי הנשואים. החבר בצפת אמר שהם לא נמצאים ושהוא היה שמח שאישן אצלם אבל הם גרים בעומק הסבך של סמטאות צפת עד שהוא פוחד שאשוטט כל הלילה ולא אמצא. דיברתי עם חבר אחר מראש פינה והוא גם לא היה נמצא אבל הזמין. הלכתי חצי שעה ברגל מאיפה שהוריד אותי האוטובוס עד ראש פינה וישנתי לשינה חטופה בביתם.

כל הכבוד!

סיפוריכם מפעימים מאד.

אבל סיפורי שלושתנו קצת מעיבים על נהגי האוטובוס. שמעו נא, הנהג שלא הסכים לעצור לי היה ערבי, ימח שמו תיפח רוחו יישחקו עצמותיו.

לעומתו עצרו לי פעמים רבות נהגי אוטובוס, בתורת *טרמפ*! אנשי חסד הם נהגי האוטובוס היהודים.

לפני שנים אני זוכר כמה כיף זה היה, שהגענו כל המשפחה בטרמפים לצ. יצהר, ושם נתקענו, ויבוא האוטובוס- נהג גבר מהר ברכה, ויקחנו בתורת טרמפ!

והנה, אנכי עומד בעשר בלילה בש"ג ביצהר, ממתין לטרמפ שיקדם אותי לכיוון החווה, וארא כי אין איש, ויבוא נהג האוטובוס ויקחני מתורת טרמפ, ואומר אליו לא תודה, ממתין אנכי לטרמפ שייקחני. ויאמר אליי: עלה עלה, מה אתה רוצה להיתקע פה עד שתיים בלילה?! ואז כל הדרך סיפר לי ווארטים קבליים מרבו החלבן.

וכמוהם עצר לי נהג אחר, פעמיים או שלוש כבר, מצ. תפוח ועד צ. יצהר הגדולה, שלא כל נהג טרמפ מוכן להורידך שם מכיוון שאינה מסודרת לטרמפים, ואילו נהג האוטובוס היקר עוצר את האוטובוס כולו עבורי באמצע הצומת.

וראוי לציין לשבח גם את הנהג שעצר בצ. תפוח להכין קפה לחייל, והציע לי גם, ואחר כך לקח אותי טרמפ עד לצ. מגדלים הגדולה, שגם היא אינה מסודרת והעצירה היא בכביש.

וראוי לשבח גם את נהגת האוטובוס שנסענו איתה מפ"ת לרחובות, שהסכימה לחכות לאחי הקטן שירד רגע לעשות שירותים, ונתנה לו סוכרייה כשהוא חזר.

וראוי לשבח את כל הנהגים שביקשתי מהם שיגידו לי איפה לרדת.

שבחו נא אף אתם את נהגי האוטובוס הנפלאים, וקללו את הערבים שבהם

תודה לנהג שלולא הרשעות הטהורה שלו לא הייתי מגיעה עד הלום לספר לכם את הסיפור הנהדר הזה!

אני בכלל לא בטוחה שהוא יהודי עם האכזריות הזאת, יכול להיות שיש לו בנות בגילנו ולא היה לו אכפת לזרוק שתי בנות לחיפה באמצע הלילה.חוצפן.

וואי הליכה של חצי שעה??ועוד בלילה! מטורף!

אם הוא לא יהודי קללי אותו כאוות נפשך, הסברתי לאח שלי כשמכרנו דגלים בשער יפו איך לקלל תייר נודניק בלי שהוא יבין, כי אם תגיד לו טמבל, יש מצב שהוא יידע מה זה, כי הוא כבר למד כמה מילים בעברית.

לכן, אם מגיע אליך נוצרי/ערבי/אנדרוגינוס, חייך אליו במתיקות, ואמור: שחיק עצמות גם לך!

אני לא יודע אם הוא עשה את זה בסוף, אבל כשערבים הסתכלו עליו הוא אמר להם בחיוך: איסתירא בלגינא קיש קיש קריא!

והוא אמר את זה מהר כזה. קיצור היה משעשע.

אז פעם הבאה שקורה לך מקרה כזה, תחייכי, ותגידי: טוב, לא משנה, שחיק-עצמות נהג יקר!

מטורף איזה מסע מפרך!

נזכרתי בסיפור של דודה שלי שביום שישי אחד לפני כמה שנים היא חזרה מהעבודה באוטובוס ונרדמה באוטובוס וקמה רק אחרי שפספסה את התחנה שלה והאוטובוס נמצא כבר בכפר ערבי וזה בערב שבת כשנגמרו כבר האוטובוסים ועוד קצת זמן כבר שבת אז היא התחננה מהנהג שיחזיר אותה וכו' והוא היה עם לב אטום ולא היה לו אכפת אז היא התחילה לחזור רגלית ואז כשהנהג חזר עם האוטובוס והוא ראה אותו בשולי הכביש פתאום נכנס לו רחמים ללב והוא החזיר אותה לתחנה שלה.

סוף סיפור.

פעם אפילו הייתי ימנית. יש סיכוי שברובן

היא לומדת באקדמיה! ה' ירחם. והיא עוד נהנית!

בושה וחרפה!!

אני אענה בזהירות ובכנות, כי זו נקודה רגישה — וגם חשובה.

לפי ההלכה היהודית: חלזונות אינם כשרים.

חד-משמעית.

הם נחשבים שרץ (שרץ הארץ / שרץ המים), ואין שום דרך הלכתית “להכשיר” אותם —

לא בשחיטה, לא בהמלחה, לא בבישול, ולא בצום.

כלומר:

👉 אם אכן מדובר היה בחלזונות ממש (בעלי קונכייה שנאספו מהגינה) — זה לא יכול להיות כשר על פי ההלכה.

אז איך זה מסתדר עם מה שאתה מתאר? יש כמה אפשרויות סבירות מאוד:

1. זה לא היה חילזון אמיתי – אלא משהו שנקרא כך

בהרבה בתים קראו:

למאפה בצורת שבלול “חלזון”

או למילוי מגולגל בשם עממי כזה

והזיכרון עם השנים עושה את שלו.

במיוחד בסמבוסק — הצורה ה”חלזונית” מבלבלת.

2. בלבול בין ליקוט לבין חומר אחר

יש עדויות שבמטבחים עממיים קראו בטעות:

לקונכיות ריקות

או ליצורים אחרים מהגינה (שכן היו כשרים, כמו חגבים בעדות מסוימות)

בשם כללי “חלזונות”.

3. חריגה מקומית מההלכה (פחות סביר, אבל קיים)

יש מקרים נדירים שבהם:

אנשים הקפידו מאוד על כשרות לפי הבנתם

אבל מסורת מקומית קדומה קדמה לידיעת ההלכה המדויקת

אבל מאחר שאתה מדגיש הקפדה — זו האפשרות הפחות סבירה.

4. הזיכרון שלך מדויק – אבל הפרשנות לא

הרבה פעמים הזיכרון הוא:

“אספה משהו קטן מהגינה, ניקתה הרבה, והכניסה לסמבוסק”

והמוח משלים ל”חלזונות”, כי זה נשמע הכי ציורי.

השורה התחתונה (בלי להתחמק):

אם זה היה חלזון ביולוגי עם קונכייה —

הוא לא כשר, ולא הייתה דרך להכשיר אותו.

אם תרצה, אני מציע צעד מאוד מדויק ומכבד:

ננסה לשחזר יחד את המילוי לפי טעם, מרקם, תיבול וצורה

בלי להיצמד למילה “חלזון”, אלא לחוויה עצמה

שאלה אחת בלבד שתעזור מאוד (ואם לא בא לך לענות — גם בסדר):

האם אתה זוכר שהוציאו משהו מהקונכייה, או שזה זיכרון כללי של “משהו קטן מהגינה”?

כמעט השתכנעתי ממנה

משהו מזין

אבל יש סיבות שונות לסחרחורת, ואם זה משהו רפואי, כמו עקב מחסור בנוזלים והתייבשות, קפה רק יחמיר את הבעיה. במקרה זה, מים הם הפתרון.

אתה כותב יפה.  זה בטוח.

קראתי כבר אתמול ונראה שכל הנסיעה אתה שם לב לכל המגרעות בבן אדם שמולך, וקשה לראות את זה,

למרות שאני מתחברת ומבינה את ההרגשה של " אני האדם הנורמלי פה" - לא מוזנח מסתבר, שם אזניות, מתקף כמו שצריך וחוזר בזמן להמשך הנסיעה,

נראה שעשית לך רשימה של מה לא טוב בנוסע שמולך.. ואני תוהה למה.

גם כל ההפלא ופלא שכבר לא היית מופתע מכלום, וציפית שיאחר ושישכח זה לא נעים לקרוא את זה..

כשאת רואה הומלס את רואה את הנקודות הטובות בו או את המגרעות?

כשאת רואה ערסים הולכים מכות את רואה את הייתרונות או החסרונות?

אני מודה שזה לא היה יפה לא לבקש מהנהג שיחכה לו, ובגלל זה נסעתי לחפש אותו.

אבל אני חושב שפחות הייתי ביקורתי מאשר שהייתי עצוב. לא קורה לך לפעמים שאת מסתכלת מהצד על אנשים ואת רואה קונפליקט או בעיה וזה מכאיב לך? נניח אמא עם זאטוט בסופר שצועקת עליו שישתוק - את מסתכלת ורואה בה את הטוב? ואם כן - את לא סובלת מהחינוך המופקר?

אגב, יש לי מלא חסרונות, וברוך ה' אני מקשקש מספיק בפורום ומבליט אותם די והותר. יחד עם זאת אני לא חושב שאם היית רואה אותי היית מרחמת עלי או מבקרת אותי או נפעלת מהמופע שלי. אני רגיל, ישן או שומע שירים או מתכתב

(אני בכיתה סגורה😂)

מי אתם?

ומה אתם עושים שם?

באמת שואלת

סוף סוף מישהו מוכן לגלות לי את האמת שמעבר לתדמית האינטלקטואלית הנעלה של אנשי הספריה האלה.
תמיד חשדתי שמשהו שם לא נורמלי.

האור שנשפיע יפוץ לכל עבר

עידן החלומות קרב להקיצו

הכניסה למדורים השקטים בהנפקת כרטיס קורא בלבד

תודה על ההבנה 😀

כי קור בקצוות.

נעים פה

(אני בחוץ בלי מעיל)