ליתר דיוק - לבת כמעט שלוש (בעוד חודשיים וחצי) ולבת כמעט שש (בעוד חודש וחצי).
הרבה פעמים הגדולה מבין שתיהן רוצה לשחק במשחקי קופסה, ולא תמיד אני או האחים הגדולים שלה פנויים. הקטנה, לעומת זאת, תמיד שמחה לשחק ב"משחקים של גדולים"
לכן מחפשת משחקים שיוכלו להתאים לשתיהן. אפשר גם רעיונות למשחקים שאייצר בעצמי.
אבל נוסיף לאתגר את העובדה שבת השש חכמה יחסית לגילה ובת השלוש מעוכבת יחסית בהבנה... אז בעצם צריך למצוא משחק שיתאים לפער גילאים גדול יותר...
יש למישהי רעיון?
תודה!
בלגן
חתחתול
לוטי קרוטי
פיקולינו
סלט יווני
מלך הפלאפל
מרוץ הצבים, תפוס תנוצה, תפוס תדרקון (משחקים מעולים! לא מאה אחוז בטוחה לגבי הגיל)
אין אין איך אני אוהבת משחקי קןפסאא מחכה שהילדים יגדלו😅
מרוץ הצבעים
סט גוניור
דומינו חיות
דאבל
ואז הגדולה תעזור לקטנה כי הם יחד באותה מטרה.
או לבנות פאזל או משהו כזה
כל משחק שהוא אחד נגד השני לדעתי לא יכול לעבוד טוב...
באמת פעם היה לנו את המשחק הכבאים באים. אולי כדאי שנקנה אותו שוב.
פאזלים הן באמת עושות ביחד לפעמים.
תודה גם לכולן על הרעיונות! מהמשחקים שהצעתן יש לנו את חתחתול ודאבל, אבל נראה לי שהם עדיין יהיו קשים בשביל הקטנה... (חתחתול - צריך לדעת מספרים. ודאבל - צריך לזהות מהר. אבל אולי היא כן יכולה ללמוד את זה...)
אבדוק גם את שאר המשחקים שהצעתן.
ששם זה גם כולל תרגול של הזיכרון.
לעשות לפי תור ולא לפי מהירות.
אפשר לגוון את הכללים בכל מיני דרכים -
- לכל אחת יש חצי ערימה, כל פעם שתיהן פותחות קלף וכל פעם מי שתורה צריכה למצוא מה זהה בין הקלפים.
- יש קלף אחד מרכזי, לכל אחת יש חצי חבילה, וכל אחת בתורה פותחת קלף מהערימה שלה וצריכה למצוא את מה שדומה בין הקלף שלה לקלף המרכזי.
- אפשר בדומה לרעיון הקודם, אבל הקלף המרכזי כל פעם מתחלף עם הקלף האחרון שנפתח (נגיד הגדולה פותחת את הקלף שלה, מוצאת מה זהה ביניהם ואז מניחה את שלה מעל ועכשיו הוא הופך להיות הקלף המרכזי). אפשר גם להניח מעל אבל קצת ליד ואז לאט לאט נבנה זחל ארוך (לא יודעת אם ההסבר שלי מובן).
זה דווקא משחק שאפשר להתחיל לשחק ממש בגיל צעיר, אם מורידים את אפקט התחרות עם הגדולים יותר.
משחק ממש מוצלח
רשמית מגיל 4, מעשית בת ה3 שלי די מסתדרת איתו...
אפשר גם לעשות אותו יותר קל (מבדילה בין צבעים בת הכמעט 3? לא חייב לשיים. רק לומר מה זהה..)
או עץ הקופים או שטח אש או כל דבר בסגנון הזה.
איך הבת הקטנה ומוטוריקה?
אם הקטנה מעוכבת לא הייתי נותנת לה להתמודד עם משחקים מעל לרמה שלה, שלא יצבור לה חוויות שליליות.
משחקי דגם לא נחשבים למשחק קופסה?
אני מתלבטת לגבי היכולת המוטורית שלה. היא מציירת (די מדויק) וגוזרת, אז אולי הן כן טובות...
ובקשר לצבירת החוויות השליליות חלילה - כרגע נראה שהיא לא מאוד מבינה, אבל אולי באמת צריך לשים לב לזה.
משחקי דגם זה גם רעיון. יש לך קישור לדוגמה?
צורה יצירה - מרכז לגנים ולתלמיד
אבל יש הרבה מהסגנון הזה.
פעם היה לנו משחק בסגנון הזה:
התאים מגיל 3 ועד 10.
בהתחלה כמה דגמים קלים והעתקתי את הדגמים עם צבעים לדף ריבועים שיהיה לילדים קל לספור.
אח"כ כבר השתמשו בדוגמאות האמיתיות.
עוד קישור להבין את הסגנון:
משחק פחות מוכר ובטח יהיה קשה יותר לאתר:
עם הקטנים לא משחקים לפי הכללים, אלא לכל אחד יש משגר ומנסים לקלוע מה שמצליחים.
אבל צריך תיווך ועזרה.
בת ה6 לדעתי תשמח לעזור לאחותה הקטנה.
מקסימום הקטנה סתם תשים כובעים בפנים בלי המשגר עד שתגדל עוד קצת.
הבן שלי בן 4 ממש צולף והוא לא מאוד מפותח מוטורית אז לכן חושבת שיכול להתאים גם לקטנים אחרי שמלמדים אותם להחזיק נכון את המשגר.
(צריך לשלוט בעוצמה ובכיוון של משגר הכובעים)
אתחיל לחפש משחקים כאלה, או להכין בעצמי.
נזכרת שפעם הכנתי לבת השש (כשהייתה קטנה יותר) צורות כאלה לגזירה וליצירת "ציורים". אולי נדםיס שוב וננסה להמציא מהן משחקים שונים שיתאימו לשתיהן...
אם את מחפשת משהו כזה.
את החלקים עצמם תדפיסי, תצבעי, תדביקי על בריסטול ותגזרי שוב. (או לניילן ולגזור)
את הדוגמאות מדפיסים רק את המסגרת וצריך לבנות לבד.
אפשר לעשות לקטנה דוגמאות עם הקווים בפנים (שזה בעצם הפיתרון אבל ככה יהיה תואם את ההבנה שלה)
דוגמה לחידה ופתרון:
https://www.pinterest.com/shlomo0132/%D7%98%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%9D/
החידה זה הצורה באפור, והפתרון הוא הצבעוני (אפשר גם להדפיס בשחור לבן)
לוטי קריטי, עץ הקופים, פנגווין במלכוד, מלך הפלאפל, פרצופים מצחיקים.
"וואי, איך את כל כך שמנה?"
"ממש רואים שהיית בהריון"
"את נהיית הר''
.
.
.
הערות צובטות, נכון?
לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.
אז למה כשזה לצד השני זה מותר?
למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.
.
.
.
זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.
לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.
זה נושא רגיש.
גם אצל מישהי ששוקלת מעט.
.
.
.
אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.
אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?
אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?
.
.
.
משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.
אז שתדעו- לפעמים זה לא.
לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.
אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.
.
.
.
והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.
והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.
כי מבחינתי
זו לא
מחמאה.
חג שמח🌟
עם ההטרדה עם ההערות כאלו
זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי
אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)
בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב
כי זה לא פוגעני בעיניהן
אלא שיח מתוך קנאה
ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)
אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון
ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.
ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.
אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...
חיבוק❤️
בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב
לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.
לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.
בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.
ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..
הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰
אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.
אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.
אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...
אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?
כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.
בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂
ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.
אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.
אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.
אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.
שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.
כך גם במשקל.
אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.
אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.
מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,
אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,
ולא בצד השני.
מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏
ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️
של השיח שהוא עליי ולא על האחר.
ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍
אז אין לך מה לחשוש❤️
ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך..
בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.
אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך
אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.
אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.
לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.
משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).
נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה.
עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע
(סייג לחוכמה שתיקה)
אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה
לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה
באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא
אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק
זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל
ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!
הזוי ..
ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-
עוד רגע את נעלמת
את בטוחה שאת אוכלת?
מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...
למה את ככ רזה?
ועוד ועוד 🤦
פשוט
לא
רלונטי!!
אוף
והדוגמאות שנתת- בדיוק!
אחד לאחד...
ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.
בתור נערה קראו לי ילדת שואה
עפרון..
ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..
יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.
זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.
זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.
אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.
הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!
וזה לא תורה גדולה
אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה
אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד
רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.
אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..
השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות,
מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,
נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂
אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.
מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️
ל3 שעות וחצי!
זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.
הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.
מבחינתי זה היה מושלם!!
אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀
יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.
איך היה לך הבוקר?
אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..
(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)
הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.
גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!
אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?
כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר
מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..
לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.
ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...
מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.
אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)
אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים
והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות
היה פה ערב יפה ב"ה.
האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...
וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום 
וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...
תודה שוב על הרמת הכפפה!
רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,
ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..
לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...
מקווה שמחר ילך טוב יותר..
אשרייך לגמרי!!
אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!
ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!
בהצלחה היום! תעדכני..
הייתי כמעט 3 שעות ללא...
שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.
ואי כזה משמח לשמוע!
קשור מאוד לנושא השרשור
הרב אייל ורד:
הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...
אנא עזרתכן
יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים
גילאי שנה עד 12
כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום
יש רעיונות למקומות מתאימים?
לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק
מצד שני המזג גם קצת מגביל
ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…
תבורכו!
הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב
למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?
אבל אנחנו מגיעים מרחוק
כמעט לא מכירים את הצפון
ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו
גמישים
זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.
אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.
אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.
זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים
אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..
לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.
בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.
מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו
אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.
אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.
בטח שרוצים טבע
אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד
וכמובן אלביש היטב
הבת שלי רוצה אגמון החולה
זה שווה?
וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים
לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים
אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.
אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.
והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה
החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..
ולכן זה יותר מסלולים יפים
והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...
החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..
אולי איזור הכנרת
יש את מסלול הארבל שהוא מהמם
אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת
ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף
ואז שווה לבקר
למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...
בהצלחה!!
לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב
גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה
וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...
כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...
סכר אלומות -
חונים ליד האתר 'רוב רוי'
והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.
הליכה ממש נעימה וכיפית.
עוד מקום יפה- יער שוייץ
אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-
החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.
יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף
אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה
או להישאר עם הטילון של האינגלזינה
השיקולים בעד לקנות:
נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי
וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…
נגד:
חבל על הכסף יש כבר טיולון
אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות
בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...
בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.
וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)
הרבה יותר קליל וכיפי.
וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...
לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית
מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?
זה כזה כבד ומסורבל
לא מבינה מה טוב בזה
)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(
אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר
יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.
אפשר לתלות קניות.
חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.
בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים
עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.
בערך עד גיל שנה.
כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...
הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף.
שהטיולון הנפרד יותר סגור
העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה
רגע שולחת תמונה
לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞
עבר 36 שעות מאז שהתחיל
כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב
אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...
בהצלחה יקירה!
לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...
מזל טוב, תרגישי טוב!!
תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים
)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)
ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב
אצלי ממש עזר
רק סחטתי להקלה
כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם
עדיין כואב...
ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים
ואני לוקחת אדוויל
אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.
אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).
1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?
2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים
אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?
אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.
מנסה לחשוב מה הכי הגיוני
נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...
נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה
מה המרחק מהבית?
אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה
היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא
גרים רחוק. אזור השעה נסיעה...
לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...
אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.
לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה
אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר
אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך
וגם של התנהלות
למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...
אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.
הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.
עוד נקודות
כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים
האם יש שם ואצלכם מייבש
מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(
אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)
תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת
אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים
1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח
2. כן עדיף
תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק
ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי
ההנקה של התינוקת הולכת ומתמעטת כל הזמן...
בימים האחרונים היה נראה שהיא ממש "פיטרה" אותי מתפקיד המינקת שלה☹️ בכל פעם שהצעתי לה לינוק, היא כאילו לא הבינה מה אני רוצה ממנה בכלל...
רק מי שמכורת הנקה תוכל להבין אותי❤️
בכל אופן, היום הייתי בכותל, ובין שאר התפילות הרבות שלי החלטתי להתפלל על זה - שהיא תרצה לחזור לינוק.
חזרתי הביתה, אספתי אותה מהמטפלת, ואז כמה זמן אחר כך - פתאום הרגשתי שיש עת רצון, ושוב הצעתי לה לינוק.
והיא ינקה! כאילו מעולם לא עשתה הפסקה! עם ה"משחקים" הרגילים שלה, אבל עדיין. ואפילו שני צדדים!
גם עכשיו היא יונקת, אחרי שקראתי לה מהקצה השני של הסלון (אחרי שאחותה הציקה לה כתמיד) - משהו שאף פעם לא קרה, נדמה לי. (כי היא למדה להתנהל בעצמה בגיל יחסית מאוחר)
וזהו, זה משמח אותי😊
ואני מרגישה שזה ממש נס!
וממש מתאים לחנוכה!
שמזכה לניסים רבים!מתואמת (בדרך כלל בכסלו אנחנו הולכים יחד ביום הנישואין שלנו, אבל השנה הוא היה בימים הגשומים והסוערים, אז העדפנו לא לצאת... אז הלכתי רק אתמול)אז החנוכה שלנו הוא די רגיל..
היום עושים אצל חמותי הדלקה עם כולם, וביום האחרון הזמנתי את המשפחה שלי אליי-מקווה שיצא לפועל..
באמצע- בעלי עובד בערבים עד מאוחר.
ואני עם הילדים לבד.
אז מחפשת דרכים מעניינות להעביר להם את חנוכה.. שיהיה שמח.
* אנחנו עובדים, הגדול בקייטנה עד 16.00 והקטנה במעון גם כן.. אז ימים רגילים לגמרי..
באלי לצאת איתם להצגה או משהו.. לא מצאתי משהו מתאים במחיר סביר..
לק"י
הם נהנים מדברים קטנים.
בני כמה הם?
לק"י
אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.
לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.
לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.
לשיר ולרקוד.
ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.
אלא אם יש במתנס השכונתי,
ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.
אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?
וגם תכלס חבל על הכסף.
אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.
אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.
אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)
שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..
את מדליקה איתם נרות?
אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין
ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.
הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)
ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)
זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..
מדליקים נרות
שרים מעוז צור
מביאים סביבון הפתעות
ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון
זה עדיין החג הכי כייפי שיש!
אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש
ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.
בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח, מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת
קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.
אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.
ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם
שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.
הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג...
אתמול רקדנו, שיחקנו בסביבונים, קיבלו מטבע שוקולד ושרנו את הסביבון ישן שהם מאוד אוהבים וזה סוג של פעילות.
אנחנו גם יוצאים כל ערב להדלקה בשכונה עם חבד, הם מאוד אוהבים.
בעיקרון בשנים קודמות קניתי כמה הפתעות קטנות וכל יום קיבלו משהו.
היום ניתן להם פנסים ונחשיך את הבית, בשנים קודמות אהבו לטייל בבית החשוך עם הפנס. אפשר לשחק מחבואים ככה.
עוד יום, יצירה לחנוכה מהסטוק
ועל השאר עוד לא חשבתי
