טוב הגעתי לבודקת. היא פותחת ואני מבינה שיש בבית עוד אנשים. טוב אני אומרת לעצמי שמה אני רוצה הרי היא עשתה לי טובה בכלל וקיבלה אותי מעכשיו לעכשיו אז לא משנה שאני מרגישה לא נעים עם זה וגם בכלל לא ראיתי את מי שהיה בבית רק שמעתי.

טוב אני נכנסת לחדר אחד של הבית ששם היא אומרת.

ישר הגוף שלי מתכווץ. כי החדר הזה גם עם מיטה רגילה ולא שום מיטה של מרפאה

גם חדר רגיל כזה של בית שעשה לי אווירה לא נעימה

גם החלונות היו פתוחים!!! ושבורים חלקם!!!

אני בקושי מצליחה להוציא שבבקשה לסגור את כל התריסים.

אני סוגרת בצד אחד בעצמי. והיא בצד השני.

ועדיין איפה שהתריסים שבורים זה עדיין רע רע רע ואני בקושי שוב אומרת שאני צריכה שיהיה אטום. היא אומרת שגם ככה בוקר ודי סגור ומי רואה אבל בסדר, וכאילו שוב עושה לי החפרנית טובה ושמה בגד כלשהו בין התריסים.

אני רואה שעדיין רואים ומנסה להגיד אולי שתנסה לשים את הבגד אחרת. תוך כדי שאני מרגישה טיפשה וחפרנית שמשגעת אותה אבל אין מצב שאני ככה שזה פתוח!

טוב היא עושה משהו וכמעט לא רואים אז אני אומרת טוב נו..

מולה שהיא בחדר אני פשוט מורידה חלק תחתון ומזל שיש חצאית שאני משאירה ואז נשכבת על המיטה הרגילה בחדר.

ואז!!!!!

בא לי לבכות מלהיזכר היא פשוט בשנייה לוקחת את הטלפון שלה!!!!! ועם הפנס בטלפון שלה משתמשת בתאורה להאיר על האיזור שלי שם!!!!

ואני לא מבינה כי זה בשנייה ועוד היא אומרת אל תדאגי זה רק פנס זה לא שאני מצלמת צילומים ומעלה לאינטרנט.

זה עשה לי רע רע רע התחלחלתי מה הקשר תאורה מהטלפון???????

גם ככה אני בחרדות עם הטלפון שלי שלא רואים ומצלמה והכל ועוד עם הטכנולוגיה של היום אני ממש בטוחה שאפשר מישהו לראות אפילו שהטלפון כבוי אז בטח עם פנס וגם אם לא מה קשור פנס לתאורה שם??? מה הטלפון שלך עושה לי בין הרגליים לעזאזל???

והיא ככה מאירה עם הטלפון

בודקת

ומכאיבהההה לי ממש כאב לי כל כךךך

אז היא אומרת ואי איזה תואר אחורי יש לך אני הולכת להביא ספקולום יותר גדול.

יוצאת מהחדר ומשאירה אותי על המיטה שהטלפון שלה צמוד אליי. אני ישר באינסטינקס פשוט מעיפה את הטלפון הזה ממני!!!!

ואז היא חוזרת לחדר

ואין לי מושג איך אבל אני אומרת. אני אומרת שאני לא רוצה תאורה כזאת של הטלפון אלא רגילה.

היא מביאה מנורה מהחדר.

לפחות זה. ואז היא ממשיכה לבדוק עם ספקולום וכואב לי ומגעיל לי ואני רק מחכה שדי כבר.

וזהו סיימה ומסכמת מה ראתה ואני משלמת ועפה משם.

ואז אני בחרדה שאראה עוד את האישה המכשפה מהחנייה ורק זה חסר לי אבל לא ראיתי אותה.

רציתי להירגע באוטו אבל פחדתי שכל רגע המכשפה תבוא ותצלם אותי עם המוח הדפוק שלה אפילו שאני בחנייה מוסדרת אז לא נתתי לעצמי להירגע וישר עפתי מהעיר הזאת ואני נוסעת ופשוט מתחילה לבכות בלי שליטה.

לבכות לבכות לרעוד. לא נרגעתי שעות. רק בכי מפורק כזה. מתקשרת לבעלי וסיפרתי וכולי בוכה בהיסטריה. גם אח''כ. לא הצלחתי לא הצלחתי להירגע.

שולחת ואז חלק 3 ואחרון

אחרי שעובר חצי יום אני גם לא יודעת איך אבל אני אומרת לעצמי שאם לא אגיד משהו אולי עוד נשים יחוו את זה אז אני בכוחות לא יודעת מאיפה מנסה ומנסחת את ההודעה הכי עדינה שיש לבודקת. אני כותבת לה תודה רבה שקיבלה אותי, ואז אני מתארת לה שהיה לי קשה עם תאורה של טלפון ומיטה רגילה ותריס שבור. וכותבת שאני בטוחה שזה מכוונות טובות ושהיא עושה עבודת קודש ושוב תודה על הכל ושרק היה חשוב לי לספר בחוויה כדי שנשים אחרות פעם הבאה לקחת את זה בחשבון עם תאורה ניטרלית וכו'.

ואז קיבלתי עוד בוקס לבטן. מטאפורית. כי היא ענתה לי אבל לא רק שלא ביקשה סליחה ולא רק שלא לקחה אחריות ולא רק שלא התייחסה לכאב שלי שכתבתי שהיה לי קשה מאוד אלא היא רק אמרה "אני כבר לא מקבלת ורק כי את רצית לבוא דחוף קיבלתי אותך ועכשיו אני מבינה שאני גם לא צריכה לקבל דחוף".

והרגשתי כזה חמוץ.

רציתי סליחה, רציתי לקבל שראתה שקשה לי ולקחת אחריות, משהו... אבל להתעלם מהכל ולתת לי הרגשה שאני אשמה והיא עשתה לי רק טובה שקיבלה ועוד שבגללי היא גם לא תקבל דחוף

זה עשה לי עוד רע. אבל מילא. אולי היא צודקת כבר לא יודעת וכל זה באשמתי בגלל האוסידי הזה שלי ואף אחד בכלל לא אמר לי ללכת לבודקת והבאתי את זה על עצמי.

אבל עדיין לא נרגעתי בכיתי בכמויות. הרגשתי רע רע רע. ואני רוצה תמיכה ואל תשפטו אותי בבקשה גם ככה מאוד מאוד קשה לי. אני חושבת שבלי נדר אני למדתי על עצמי שאני לא רוצה לעולם ללכת יותר לבודקת. וזהו. ברור שיש טובות ועדינות ברור שיש נשים שזה מציל ברור שזה רק חוויה אחת ברור שיש הרבה טוב אבל בא לי לכתוב שככה אני מרגישה שאני לא רוצה ללכת יותר בחיים. והלוואי שאני אנצח גם בעתיד את האוסידי אם הוא יגיד לי כן ואני אזכיר לו את זה ולפחות זה יהיה שיעור בשבילי ולא אלך. ושהשם ירפא לי את הנפש ןהגוף על החוויה והכל כי באמת לא עשיתי משהו רע אני אדם טוב והיה לי פשוט קשהההה וכואב. לגוף ולנפש.

קראתי אותך בלב דופק

לא יכולה להאריך כי בעומס ונכנסתי לשנייה

אבל תדעי שקראתי ואני פשוט מחבקת אותך חזק חזק על שתי החוויות הנוראיות שעברת ❤️❤️❤️

את לא אשמה בכלום!

אם לא מתאים לה ואין לב את התנאים היא יכלה לומר לך! או לומר לך תקשיבי, אני יכולה לקבל אותך דחוף אם את רוצה-אבל שתדעי שאין לי מיטה מותאמת ושיש עוד אנשים בבית.

את לא צריכה לקחת את האדמה בגלל הבחירות שלה.

לעשות תאורה עם פלאפון זה פשוט לא לעניין!

חיבוק גדול!

את נהדרת, לא עשית שום דבר רע, אני מאחלת לך שתתאוששי מהחוויה הקשה הזאת! 

שתי חוויות ממש ממש מטלטלות

זה ממש ברור שזה מטלטל וקשה להתאושש

פשוט חיזוקים וחיבוקים

אני אפפעם לא הייתי אצל בודקת. וממש אין חובה לזה. ותעשי תמיד אבל תמיד מה שמרגיש לך נכון. הלב שלך יודע.

את אשה טובה חכמה צדיקה מהממת

את האמת היא שאני מצדיקה אותך בכל שלב. גם אם נכנסת בחניה של מישהו, הכל בסדר. אנחנו בני אדן שטועים. ביקשת סליחה! יצאת לה מהחניה... מה העניין להכאיב לך ככה.

וגם אצל הבודקת.

נשמע כמו תנאים לא נוחים בלשון המעטה.

ואפילו שילמת על זה כסף...

ומה שהיא כתבה לך בסוף.

יש אנשים לא רגישים בעולם הזה. וזה מאוד כואב ועצוב, כי התפקיד שלה מצריך רגישות רבה

חיבוק גדול. מקווה שהשיחה עם בעלך עזרה לך.

קש ה ומטריד,  אז לחוות אותם בשרשרת, זה פי כמה.

שולחת לך הרבה כוחות וחיבוק גדול. טוב ששיתפת את בעלך ודיבר והוצאת את זה ממך. מקווה שזה יעזור לטראומה לעבור ולהתכווץ. 

אפילו לא מיטה מיועדת

בלי מינימום מאמץ שתרגישי בנוח

אוף

ממש מובן למה יצאת בהרגשה כזאת רעה !

ובאמת כל הכבוד שהצלחת להגיד לה לפחות משהו שמציק לך, זה סיטואציה שבאמת קשה להוציא מילה מהפה.

מצטערת שהיית צריכה לעבור את זה

ואם לא משרד הבריאות - יש איזה גורם אחר שמחיל עליהן רגולציה (גם אם לא אוכף אותה)?

אם אין רגולציה אז איך יש להן רישיון?

או שאין להן רישיון והכל פיראטי?

לא יודעת עד כמה  יש 'אכיפה' בתחום

מסכימה איתך שכדאי שיהיה גוף מפקח שידאג שיש לבודקות את כל הנדרש

קראתי ואני רואה שלמעשה יש פה 2 גורמים - משרד הבריאות שבפנקסיו היא רשומה כאחות,

ומכון פועה שארגן את הקורס שמעניק את התעודה, שהיא אגב "באישור הרבנות הראשית".

באותו עמוד עם המידע על הקורס כתוב, ב"אפשרויות תעסוקה", שהיא יכולה לבוא לבית הנבדקת, או לקבל *בקליניקה*, או לעבוד בקופ"ח ומרפאות נשים. לא כתוב שיש אפשרות בבית...

בקיצור הגורם המכשיר אותה אמור היה להנחות איך מקבלים, והגורם עם פנקס האחיות יכול לשלול רישיון או להתלות אותו עד לתיקון המצב. כי רק בזכות הרישיון התקבלה לקורס שאמור להנחות איך לבצע.

אפילו לרבנות הראשית נראה שאפשר לשלוח מכתב תלונה, אם מעוניינת בכך הפותחת.

לא כולן בכלל אחיות אפילו. שווה לשאול מראש.

זה לחלוטין לא משהו מוסדר חוקית

ממש התכווצתי לקרוא אותך

חיבוק!

לא קראתי את כל התשובות, רק שולחת חיבוק גדול גדול על החוויה הלא נעימה!

אלופה שכתבת לה, עדיף שלא תעשה טובות ולא תקבל אף אחת בכזה אופן לא מכבד...

איזה יום זוועתי.

אני מקווה שזה יעזור, אם לא - סליחה. מבין השורות בכתיבה שלך מציצה אישה חזקה וטובה. גם עם האישה המכשפה, גם כשביקשת והתעקשת על התריסים ועל התאורה. ועוד יותר מזה כשהצלחת לפנות אל הבודקת ולהאיר על המצב. אני מאחלת לך שהכוחות האלה יעזרו לך בהתמודדות עם האוסידי.

מעולה שהיא תפסיק לקבל גם דחוף!

זו לא דרך לקבל נשים!

אם אישה צריכה דחוף לא מגיעה לה כזאת הרגשה!!!!

אמאלה עם הפלאפוןןן זה מזעזע!!!!

ובכללי חוויה נוראית כל הסיטואציה

והסיפור עם החניה...

יואו חיבוק איזה קשה זה כשהכל קורה בבת אחת!!!

אין לי מילים!!

נורא ואיום איזה תחושה זוועתית

קראתי הכל ובעלי עבר ןשאל אותי למה אני פרצוף של הלם..

חיבוק גדןל אהובה

מקווה לפחות שקיבלת תשובה טובה עבורך ושמעכשיו יהיה רק טוב!

היא לא נעימה בעליל

בכל בית ממוצע יש איזה פנס

באמת שגם אם ברור שהיא לא מצלמת ההרגשה היא לא נעימה בכלל

אז שלא תקבל

לקרב מכשיר עם מצלמה לאזור אינטימי של מישהי גם אם המצלמה לא מופעלת זה ממש ממש (אבל ממש) לא שייך

וגם לשאר שחיזקו אותי שאני בסדר גמור שזה הפריע לי ושזה באמת לא תקין בשום צורה והכיייי לא שייך ולא רגיש ואפילו מזוויע

ספקולום כדאי שיהיה לה גם פנס. זה כלי עבודה שלה.

ממש ממש לא הייתי רוצה שיבדקו שם עם של פלאפון. נשמע מפחיד. 

הוא מונח בכל פינה, אנשים נכנסים איתו לשירותים (חוץ מכן, אני יודעת) אוכלים איתו, אז לא זה לא מתאים.

טלפון זה דבר שניתן לפריצה. אנשים פורצים למצלמות בחדרי הלבשה, בספא וגם לטלפונים אישיים של אנשים.

אם הטלפון שלך מוחזק אפילו לדקה אצל אדם זר, הוא יכול, תיאורטית, להפוך את הטלפון שלך לכלי שרת בידיו.

יש אפליקציות שמתקינים על הטלפון ואז ניתן לשמוע מה קורה סביב לאדם.

יש הורים ששומעים כך מה קורה עם ילדים בבית הספר.

יש אפליקציות שמשתלטות לך על המצלמה.

לא לחינם ראש הממשלה העיד על עצמו שהוא אינו מחזיק טלפון חכם.

טלפון זה דבר פריץ. נקודה.

ואני לא פרנואידית, כי מי שנכווה ברותחין וכו'.

אם היא נותנת שירות (שמשלמים לה עליו) צריכים להיות לה הכלים לתת אותו.

בנוסף, ההערה המטומטמת הזאת על אני לא מצלמת ומעלה, היא מיותרת ומלחיצה עוד יותר.

שאלת אז התייחסתי, אבל זה לא רק ספציפי אלייך. 

אחד אני לא מכירה אותה ולא יכולה לסמוך שלא תצלם בכל מקרה. אין לי שום ידע עליה.

2. היא יכולה ללחוץ ולצלם בטעות. זה הרי שבריר שניה. וקרוב מרחק של מילימטר למצלמה. וזה נמצא לי בין הרגליים והיא מזיזה את הטלפון עוד ועוד כדי לראות, משאירה אותו בין הרגליים שהולכת ובכלל מה זה הזוועה הזאת?!

3. אפשר לפרוץ לאבטחת טלפונים כמו שהזכירו וזה בקלות יכול לקרות

4. גם כשהמסך כבוי אפילו אפשר אולי לראות כמו מכשירים אלקטרוניים נניח שואב אבק רובוטי שמצלם הכל או מתקפת הביפרים ובכלל משהו אלקטרוני אני לא סומכת עליו גם לא עם הטלפון שלי. ודברים פרטיים אני שמה את הטלפון במגירה או בחדר אחר בכלל.

ובלי קשר איזו הרגשה ששמים במקום הכי אינטימי טלפון שיש בו מצלמה שרחוקה טיפה מהפנס וכל מה שכתבתי וגם בלי זה זה דבר הכי מנותק ולא רגיש שיש!!!! והיה קשה לי לקרוא שכתבת שאת לא מבינה על מה המהומה, כי כן, יש מהומה וזה לא דבר נורמלי בשום עולם. אני נורמלית והדבר הזה הוא הלא נורמלי.

כן תודה שכתבת אמפתיה אליי ואני יודעת שלא התכוונת לפגוע אבל זה צרם לי.

וחוץ מהטלפון אני לא ידעתי לאן אני באה היא אמרה כתובת בעיר אחרת ובהתחלה חשבתי שזה מרפאה ואז שהבנתי שלא ציפיתי לחדר פרטי נורמלי עם ציוד נורמלי לפחות מנורה לא אלקטרונית אלא ניטרלית, רגילה. חלון סגור הרמטית. משהו בסיסי של הבסיסי. ומיטה מותאמת יכולה להיות גם בבתים פרטיים יש אפילו קוסמטיקאיות שמקבלות בבית עם מיטה מותאמת. לא יכולתי לדעת שזה ככה. והטלפון זה היה השיא כנראה למרות שגם השאר לא נכון.

במיוחד של מישהי אחרת.

בלי להלחיץ, כל כך קל היום לקחת מידע ממצלמות של פלאפונים (במיוחד בשימוש לא זהיר, ואיך אפשר לדעת שהיא עושה בו שימוש זהיר?) שזה ממש לא לגיטימי.

ואם אין לה שום תאורה אחרת שלא תקבל בכלל.

אני בהלם שככה היא ענתה לך.

ואת אלופה שכתבת לה.🩷

וחוויה מזעזעת עם הבודקת

שולחת חיבוק❤️ ואת אלופה שבכל זאת כתבת לה. לא כל אחד יודע לקבל הארות/ הערות וזו באמת חוויה מזעזעת לעבור

אני כן רוצה לחזק אותך בנוסף לטפל בocd. את נשמעת מאוד מודעת. וזה לא שאת מביאה את זה על עצמך כי את אשמה, את חווה קושי גדול וצריכה בשבילו מענה מותאם שיניח את דעתך

אני הלכתי פעם אחת בחיי לבודקת, היא קיבלה אותי במרפאה לבד עם מיטה וציוד נורמאלי והיתה יחסית רגישה ואחרי הבדיקה אני זוכרת שנשבעתי לעצמי שזה פעם אחרונה שאני עושה את זה לעצמי. אז אצלך בכלל אין מה להשוות חוויה כל כך נשמעת מבחילה.

נורא ואיום באמת..

קראתי רק חלק.... וואו איזה קשה....

גם אני הייתי אצל בודקת שבדקה אותי על מיטה רגילה ואני ממש מקווה שלא אצטרך את העניין הזה יותר....

זה כ"כ לא נעים.. 

מקווה שבנציים חלק מהתחושות נרגעו

ואני מתחברת חהמלצה של @פלא הבריאה 

שהמליצה למישהי לשהות בתוך התחודות,לא לנסות להתנער מהם...

לנשום בתוכם ואירי שנותנים להם את המקום גז משהו מבפנים נרגע...  

תנסי לראות בכרטיס אישי שלה... 

ועוד חיבוק על על כל החוויות הסיוטיות...🩷💜🩷💜🩷

תחושה מזעזעת.

אני הלכתי רק בתחילת הנישואין לבודקת וזהו.

מאז לא נלחמת אם זה טהור או לא.

ולגבי האו.סי.די.  גם אני סובלת ממנו בהלכות טהרה.

מה שעוזר לי להירגע זה להבין שהקב"ה מחפש את הלב שלנו. וחי בהם. לא ומת בהם (כי האובססיות פשוט גומרות את הנפש).

זה ששכחתי לנקות בדיוק בנקודה ספציפית בגוף (ובדכ זו נקודה לא קריטית) לא מה שהופך אותי לטמאה או טהורה. אלא המכלול.

באמת החוויה עם החניה היא הזויה בחיים לא שמעתי על דבר כזה..נשמעת אישה מממש  לא נורמלית..

ובאמת חויה מאוד לא נעימה...

לגבי הבודקת- אני כותבת פה דעה שונה אבל בזהירות..כי באמת מבינה שעברת חוויה לא נעימה

בכנות...חושבת שבאת מוצפת מהחוויה הקודמת..

סה''כ את ביקשת טובה לא שגרתית לבא דחוף בזמן בו היא לא יכולה ולא במקום בו היא מקבלת

אז בעיני ההסתכלות צריכה להיות מצד הכרת הטוב למאמץ שלה ולא להיות בהלם שהתנאים הם אחרים

מה היא אמורה לעשות עם כל אנשי הבית? היא לא יכולה להשתיק אותם.. אבל כן דאגה שלא יראו אותך..שתהיה לך פרטיות...

מאיפה תהיה לה מיטה?מה כל כך נורא במיטה רגילה ואפילו צפוי אם לא באים לחדר הטיפול הרגיל...

ולגבי התריס- את צודקת..והגיוני ממש לבקש שתחסום...אבל כן היה נשמע לי גם שהיה משהו שנלחץ יותר מדי ודרש שאף חריץ לא יהיה גם באופן שלא ממש הגיוני שיראו..

ולגבי הפלאפון-

מניחה שזה מאילוץ ולא חשבה על זה שיש בו מצלמה...אבל באמת זכותך פשוט לבקש...לומר וואי סליחה אבל עושה לי תחושה לא טובה פלאפון בין הרגליים אפשר משהו אחר?

-הבקשה מממש לגיטימית אבל הרגשתי שגם זה נחווה מלחץ ולא מהכרת הטוב ועין טובה פשוטה עליה ..

פשוט בעיני

הכל יכל להיות הרבה יותר פשוט ועניני

אולי החוויה הקודמת בחניה גרמה ללב להיות מוצף..אולי המתח..

זה ממש הגיוני ומובן

ואני לא כתבתי כדי להאשים

אבל רק כדי לשקף שמהצד נשמע לי שזה יכלה להיות גם סיטואציה פשוטה ונעימה

התריס שבור-אז פשוט לבקש בחיוך

הפלאפון מפריע- להניח שזה בתום לב אז פשוט לבקש

הלחץ מקצין סיטואציות והופך סיטואציה פשוטה לדרמטית

זה קורה לכולנו

וזה טבעי

אבל היה לי חשוב לשקף שבעיני לא היה פה משהו רע אובייקטיבית

היא יכלה אולי קצת אחרת וגם את

ולא נורא שקרה מה שקרה

אבל להבא היתי מתבוננת בתחושת לחץ ומסהה מתי הוא מפעיל אותי

ואם הוא עכשיו מפעיל אותי- סה בסדר אבל המודעות עוזרת לי פחות להתרגש מהסיטואציה בחוץ ולזכור שחצי מהחוויה זה כי כרגע הלחץ מנהל אותי.

וקורה.

אבל הידיעה מורידה מהמשקל של החוויה הרעה.

על זה נאמר- הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.

לאשת מקצוע צריך להיות גבולות ותנאים שמתחת לזה היא יודעת שהשירות שלה הופך להיות לא מקצועי וגרוע מזה - הרסני ומסב נזק

במקרה כזה- הכוונה כבר לא רלונטית

זה אחריות מקצועית ואני מצפה שלמי שעוסקת בתחום רגיש יהיו את הרגישות לשים קו אדום

פרטיות ותנאים הגיוניים (מיטה ופנס) זה המינימום

פחות מזה לא מקבלים

(אולי הדבר הכי טוב שיצא מזה זה שהיא לא תקבל יותר... )

מאיפה להתחיל לענות על זה?

אני הפותחת. קודם כל אני רק התקשרתי לשאול והיא אמרה לי מתי היא יכולה אני לא הלחצתי ולא אמרתי את המילה דחוף. היא אמרה לי מתי היא יכולה ואיפה וזהו. זה לא שהבנתי ממנה שיש מקום אחר שהיא מקבלת אלא זהו המקום הרגיל. ולא נראה לי בכלל שיש אפילו מקום אחר אבל זה לא משנה! את לא יכולה לקבל ככה אישה לבדיקה נקודה וזה רק האחריות שלה ולא שלי לדעת את זה!!!!!

דבר שני אמרתי גם לה כמה פעמים שאני מכירת תודה על זה!!!! העניינים האחרים זה כי היו תנאים זוועה או יותר נכון לא היו תנאים! ולא, זה לא כי הייתי בלחץ!!!!! זה כי לא היו תנאים בסיסיים של הבסיסיים והיה זוועה וזה הלא נורמלי! לא אני ולא לחץ ולא שום דבר כזה!!!!

ולא, היא לא דאגה לשום פרטיות שלי כמו שכתבת! וזה היה הדבר העיקרי שמזעזע פה! טלפון ותריס שבור והכל זה לאאאאא פרטיות! ובטח שאני אהיה בהלם מזה!

אני גם בהלם שאני קוראת את זה והגוף רועד שוב עכשיו.

ומה זה מה כ"כ נורא במיטה רגילה? זה נורא כי לא מקבלים לבדיקה אינטימית!!!!!!!! במיטה רגילה! כי זה כואבבבבב כי הגישה שונה ממיטה של מרפאה! כי זה מגעיל ההרגשה! כי זה סיטואציה הכייי חשופה ואינטימיץ כי היא הכאיבה לי בטירוף גם בגלל השמיטה לא מותאמת ואין זווית טובה!! אז מה זה להגיד מה ככה נורא כן זה נורא! אובייקטיבית זה נורא! לא אני לא מגזימה! זה בסיסי של הבסיסי.

וסליחה אבל אני קוראת ופשוט לא מאמינה..

מה זה נשמע שהיה משהו שנלחץ מדי וביקש לא הגיוני שום חריץ. מה? מה? באיזה עולם הגיוני שבדיקה הכי אינטימית לא ברור מאליו פרטיות מוחלטת והרמטית?? שום חריץ ושום כלום זה הלא נורמלי! לא מאמינה שאני בכלל צריכה לכתוב את זה.

ולגבי הפלאפון. טוב ואי תקשיבי אני לא יודעת מה קורה כאן. מה כזה פשוט לבקש וכאילו הכל סבבי.. מה?? את מבינה שהייתי בסיטואציה הכי אינטימית והכל קרה בבת אחת ואני במצב הכי חשוף ופגיע מאיפה אני אגיד ככה בשאנטי בנטי אוי סליחה אפשר לא ככה? איך??? הרי הסיטואציה היא שאני בעמדה הכי פגיעה ככה ואי אפשר שהנפש תגיב ככה בשאנטי. זה לא הגיוני בשום צורה. זה קרה בבת אחת גם וגם בסיטואציה הכי חשופה.

אז לא!!! זה לא מלחץ! ואני לא כפויות טובה! ואני לא אמורה להירמס וזה לא הגיוני בשום צורה מה שכתבת סליחה. זה פשוט פוגע ולא נכון. זה לא לחץ זה בסיסי של הבסיסי שהנפש והגוף ירצו פרטיות. שוב זה לא לחץ ולא כפיות טובה זה בסיסי של הבסיסי ואני לא מוכנה שיאשימו אותי עוד שאני לחוצה ולא מכירת טוב ורק בגלל זה נפגעתי כי זה פשוט לא נכון.

ואני כותבת ככה נחרץ כי זה פוגע. כי זה מוסיף על הפגיעה שהרגשתי שם. גם אחרי ההודעה. כי זה מרגיש כמו האשמת הקורבן.

ולא זו לא יכולה להיות סיטואציה פשוטה ונעימה" כמו שכתבת כי שום בדיקה במקום חשוף ואישי לא פשוטה ולא נעימה ובטח בתת תנאים האלה!!!!! מה איך לכתוב פשוט ונעים ולגרום לי הרגשה שאני ההזויה? איך?

איך אני קוראת "פשוט לבקש בחיוך"? מה חיוך??? מה רוגע??? איך חיוך קשור למה שעברתי? איך אפשר בכלל לדרוש לבקש בחיוך שהפרטיות שלי נרמסת והנפש והגוף הכי חשופים?

ואת כותבת "לא היה משהו רע אובייקטיבית" אז כן היה כן היה כן היה.

ואת כותבת לי שיכולתי גם אני מהצד שלי לעשות שיהיה יותר טוב אז לא לא יכולתי.

ואת כותבת לי שזה לא נורא בעינייך שקרה מה שקרה. אז זה כן נורא בעיניי. מאוד נורא. וזה פוגע לקרוא שזה לא נורא בכלל בעינייך.

ולא הלחץ הפעיל אותי כמו שכתבת שוב ואני לא צריכה להתבונן בו אלא להמשיך להיות קשובה לאמת בסיסית שלי שזה לא תקין בשום צורה וזהו.

זה לא לחץ. זה לא לחץ. זה לא לחץ. זו פגיעה וזה תת תנאים וזה מזעזע ואני לא מוכנה לנרמל ולהאשים את עצמי שאני לחוצה וזהו והזויה וזהו ולא מוכרת תודה וזהו. זה פשוט לא נכון ופוגע.

לא שייך בעיני

אני מבינה שאת נסערת

השתדלתי להתנסח בעדינות

מסכימה ומבינה חלק ממה שכתבת.ומצטערת עבור החוויה הקשה..

אבל יש מצב שגם העודף דרמטיות על תגובה מעידה שכרגע הרגש שולט ומנהל

כי גם ממני עשית מפלצת ...

אני מבינה שטעיתי ושכרגע אין לך פניות לשמוע עוד נקודות מבט.וזכותך גם לא להסכים איתן אבל לא צריך גם להסחף...

אני מבינה אותך ומותר

לך וסליחה אם פגעתי.

ואני לא מתכוונת להגיב לתוכן כי לא נח לי עם אלף סימני קריאה בכל משפט שני

מבינה שאת מנסה להראות נקודה טובה. אבל זה יוצא בתור האשמה גדולה כלפיה.

זה לא נעים אחרי אירוע כזה, לשמוע שאולי יש טעות בפרשנות. זה יכול לתת תחושה של זלזול והקטנה.

יש באמת מקרים שבהם אם נסתכל על המקרה בעיניים אחרות, או מזווית אחרת, נרגיש יותר טוב.

אבל אני לא חושבת שזה כל כך רלוונטי בהקשר של חשיפה של הגוף.

כי זה מאוד מאוד אינטימי ופרטי, ויש נשים שונות שדברים שונים מפריעים להם. והרבה פעמים במקרים של חשיפה של הגוף, אנחנו מרגישות אשמות. כאילו יש לנו תפקיד לשמור על הגוף שלנו, ולא הצלחנו. (למרות שברור ברור שזו לא אשמת אף אחת).

ולכן לכתוב למישהי שעברה חוויה מאוד מטרידה מבחינתה בהקשר של החשיפה הגופנית, שזה קשור ללחץ שלה, זה רק עלול לגרום להרגיש בושה גדולה יותר ותחושת אשמה נוספת.

וגם אם יש מקרים שבהם פרשנות זווית אחרת יכולות לעזור בעיבוד של המקרה, אני חושבת שזה לא המצב

אני לא כתבתי כדי להאשים

ומבינה שטעות שכתבתי

ואין לי כח להגיב יותר האמת.אני מבינה מה אתן אומרות ומסכימה עם חלק. וחלק פחות.

התגובה המוקצנת לא ממש עושה לי חשק להמישך להגיב

אז פורשת מהדיון.

תודה

ואני מתכוונת לכל מילה זה תודה. מאוד. מאוד. 😢

וטעיתי שהגבתי.

שהאופן הזה הוא הנפגע. הוא כואב וכואב אז הוא כותב למה הוא נפגע. ואז גם על זה גם פגעו בו וגם אומרים לו לא שייך שתיפגע ככה.

אין לי עודף דרמטיות וזה כואב שוב ושוב לקרוא את זה. יש לי גוף ונפש שנפגעו ורוצים לפרוק את הפגיעה ובטח שלא לשמוע שהם הלא בסדר והלחוצים והדרמטים שנפגעו והכל בכלל לא נורא וכל מה שכתבת.

הרגש לא שולט ומנהל, זה ההגיון שעברתי פגיעה ואני לא אשמה ולא צריכה להרגיש אשמה וחשוב לי להבהיר את זה. לא עשיתי ממך מפלצת אלא כתבתי לך למה המילים שלך פגעו בי ואיפה הם פגעו בי. ואני לא נסחפתי אני כתבתי להאשמה שלי למה זה כואב ולא נכון. וגם לי אין כוח שהופכים אותי לאשמה, הדרמטית, הלחוצה, החפרנית ועוד במקום שברור שאני נפגעתי.

גם עכשיו בהתכתבות איתך אני במקום בלי אוויר כי אני מרגישה שחייבת למחות על האשמה שלי ולהסביר למה הפגיעה לגיטימית אבל אני מרגישה גם שלא יכולה כי אולי זה יפגע בך ובאמת כנראה פגע אבל זה לא אפשרי שיפגעו בי ובסוף אני אצא הלא בסדר. מה אני אמורה לעשות אני לא יודעת. זה גמר אותי וכל הגוף כואב לי. אני כן מעריכה שכתבת לי סליחה אם פגעתי וזה משמעותי בעיניי ותודה.

אני שוב כן אבקש גם ממך סליחה למרות שקשה לי עם זה מול עצמי כי זה אומר לי הנה את שוב מצטערת בפני מישהו שפגע בך גם אם לא התכוון. זה מקום קשה לי מאוד ובמיוחד אחרי כל מה שחוויתי. אבל אני לא רוצה שתרגישי רע ועל איך את מרגישה חשוב לי לבקש סליחה.

(אגב גם אחרי המקרה עם החנייה והבודקת ישר אחרי כמה דקות התפללתי להשם שאף אחת לא יקרה לה משהו רע בגללי או בכלל והתפללתי שיהיה להן טוב ואמרתי מחול מחול מחול בלב.

ובמקום הזה קשה לי כי אני לא רוצה לפגוע, אני בסוף נפגעת, אובייקטיבית, ואז אני מרגישה שאני הרעה האשמה הדרמטית הלחוצה החפרנית הלא בסדר ומבקשת סליחה..)

כרוכה עם אשמה של הבודקת.

עברת חוויה קשה, תני לעצמך לנוח ממנה.

מותר לך להרגיש לא טוב גם אם אחרות לא היו מרגישות ככה באותם תנאים.

את לא צריכה להוכיח שהיא לא היתה בסדר, להיפך, זה רק פוגע בך (גורם לך לשחזר את החוויה הקשה ולהעמיק את הפגיעה). מותר לך להרגיש רע גם אם אף אחד לא אשם, או עשה בכוונה.

לפעמים זה קשור למין מנגנון עצמי של גזלייטינג - צורך לקבל אישור חיצוני לתחושות שלי, כי הן לא מספיקות לכשלעצמן.

ההתעסקות בהאשמת הבודקת גם מפריעה לך לקבל תגובות אמפתיות, שמן הסתם יעזרו לך יותר.

מציעה שלא תקראי לעצמך קרבן. את לא הותקפת בכוונה לפגוע. את נקלעת לסיטואציה מאד מאד לא נעימה, הרגשת ואת עדיין מרגישה רע מאד. ומה יכול לעזור לך עכשיו?

להשאיר את זה כאילו "זה שלה" ואין פה בעיה אובייקטיבית,

משאיר אותה עם עוד יותר טלטלה. כביכול יש כאן מקום להכיר בזה שהמטפלת לא עשתה שום דבר לא תקין, ואם זה ככה- החוויה שלה נשענת על פרשנות מוטעית שלה.

וכאן המקום שלנו להגיד לה-

הפרשנות שלך לא מוטעית.

זה אכן לא שייך בשום צורה להתנהל ככה. לא מקצועית ולא רגשית שלפי מטופלת.

למען ה', היא שילמה על זה!

כי עוד יותר מתיש אותי שוב להרגיש לא בסדר.

אני קודם כל מודה לך על הרבה מילים שרצו לחזק. אני מרגישה שזה מה שרצית.

אני רוצה לכתוב שאני בכל השרשור זה לא שהאשמתי את הבודקת אלא זה שמחיתי שמאשימים *אותי*.

*אני* לא אשמה. בשום צורה.

אני לא לחוצה מדי ולא רגישה מדי ולא חופרת מדי ולא דרמטית מדי ולא כל ניתוח פסיכולוגי אחר מדי. לא. אני עברתי חוויה קשה. ורציתי שיהיה לה תוקף. ושאני לא אהיה אשמה. ולפרוק. זה הכל.

ולא רק שאני לא מחפשת אישור חיצוני לתחושות שלי, זה שאני הכי מתמקדת באמיתות של התחושות הפנימיות שלי. כי אני יודעת שאני צודקת. ולשמוע שאני לא ואני לא בסדר בכל מיני וריאציות זה פוצע שוב. אני מאוד מחוברת לעצמי ויודעת שהייתה כאן פשוט שרשרת של עיוותים. אובייקטיביים. ואני חוויתי אותם על בשרי תרתי משמע. ובמקום הכי רגיש.

שאלת מה יכול לעזור לי עכשיו אז קודם כל שלא יגרמו לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי. שלא יגידו לי את מגזימה לחוצה דרמטית חופרת וכל דבר אחר כזה. שלא יגידו לי שאני טועה ולא בסדר ואשמה. שיתנו לי לגיטימציה שכן נפגעתי. גם אם בלי כוונה נפגעתי. שזו סיטואציה אובייקטיבית נוראית כמה פעמים. שאם הרגשתי קורבן זה קורבן לסיטואציה ולפגיעה. כי נפגעתי. גם אם לא התכוונו. אז לא זה לא קורבן חס וחלילה של פגיעה מינית אבל זה פגיעה בפרטיות. אני קורבן של פגיעה בפרטיות. פגעו לי בפרטיות. זה מה שזה. זה המציאות ולא אני שהזויה.

בתחושות שלך ונותנת להן מקום ולגיטימציה זה חשוב מאין כמוהו

את הכבוד,

את הזמן,

את הכסף.

המינימום,

זה לאפשר לה לקרוא לעצמה איך שבא לה.

אם בא לה לקרוא לעצמה קורבן,

או תרנגולת או אריה- כך יהיה.

אחר כך,

אם וכאשר היא תרצה היא תעבוד על לעבור מקום תודעתי ונפשי.

ואני גם מוסיפה שזה לא רלוונטי, הכוונה של הפוגע. 

משנה התוצאה. 

אם אני הולכת לקוסמטיקאית שמקבלת בבית היא תעשה לי טיפול פנים על המיטה של ושל בעלה?

עם המצעים והכל?

כשאת נכנסת לרופאת נשים היא מחליפה את הנייר מגבת מתחת כי אלו ההנחיות של משרד הבריאות.

כאן האישה מורידה את החלקים התחתונים שלה על מיטה של אדם זר.

זה הזוי באלף רמות. 

אם יש אישה אחת בעולם שסבבה לה לשכב על מיטה זרה רגילה, צמוד לחלון שבור ולא סגור הרמטית, בלי שום חלק תחתון, חשופה בהכי חשוף, שחופרים לה שם ומכאיבים בטירוף, שמאירים על המקום הכי אישי שלה עם טלפון שעולה ויורד וזז וזז שוב כדי לראות יותר טוב ואחר כך מאשימים אותה ואומרים שהיא מדי רגישה לחוצה או מה שזה יהיה

אם יש אישה אחת שזה סבבה לה אין לי מה לומר.

תודה לך על מה שכתבת.

קודם כל בזה שהפותחת שיתפה חוויה וכאן את קצת כאילו שמה איקס על הרגשות שלה, הפותחת עברה חוויה לא נעימה ואי אפשר להתווכח עם רגשות זה קודם כל.

לגבי לדון לכף זכות את הבודקת, אפשר אולי לדון על כך אבל בואי זה גם לא שהיא עשתה את זה בהתדבות, כאדם מקצועי שלוקח כסף יש מחויבות לתנאים בסיסים מקצועיים.

לגיטימי שתעשה טובה ותקבל בבית בלי תנאים? אולי.. אבל רק בתנאי שהיא כבר בשיחת פל הראשונה מבהירה שאלו התנאים שיש לה. 

אישה שעובדת בכזה דבר צריכה להיות מאוד רגישה ומוכוונת לצרכים של הלקוחה וזה צריך להיות סטנדרט מינימלי. לא מתאים לה, שלא תעבוד בזה. את לא ביקשת שום דבר אקסטרה. הצורה שבה דברים נעשים וההתנהלות מול האישה הן כל ההבדל בין עוד בדיקה שמרגישה רפואית ומקצועית לבין חוויה פולשנית וקשה במקום הכי רגיש.

ועורכת כדי להוסיף שראיתי שהיו דיונים לגבי מה הבעיה במיטה/חלון/טלפון והתמקדו בכל דבר באופן נקודתי. ובעיניי זה לא רק הדברים הספציפיים אלא המכלול. כשיש את המיטה הייעודית, הפנס, המקום המסודר, זה נותן לאירוע הקשר מקצועי וסטרילי )גם רגשית). ברגע שיש את כל האווירה הלא מקצועית שמצטברת גם מהמיטה וגם מהטלפון וגם מהתריסים והכל חאפרי כזה זה נותן קונטקסט לא נעים ואישי מדי, ולא מקצועי. לדעתי לפחות. 

חוויה ממש לא נעימה.  חיבוקים, מקווה שתתאוששי בקרוב

❤️

וואו.

אין מילים למה שעברת...

רוצה רק לחזק אותך ולשלוח חיבוק גדול תמיכה ואהבה

את טובה וראויה לכל הטוב ❤️

תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.

מדשאות, אגם עם ברבורים, מתקנים שווים, פינת חי קטנטנה

בעיקר המזרקות שוות, יש גם קצת מתקנים

פינת חי לאורך הדרך הרבה דשא ירוק מקומות עם צל מתחת לעצים ספסלים

נגיש, באנו עם עגלה

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

ליד ממילא

מרטיב לגמרי, צריך בגדי החלפה

נדלקות כל שעה או שעתיים...

מנסה ממזרח למערב ומוזמנות להוסיף עלי, כותבת רק מה שזוכרת עכשיו

בהודעה נוספת אכתוב מעיינות עמוקים/רב גילאיים:

מעיין עמית במגדלים- פארק חמוד של דשא ו2 בריכות רדודות, עם תעלה כזו שמחברת בינהם ואפשר ללכת בה גם. צמוד לעגלת קפה שווה ממש(עם אוכל והכל) ויש שם גם סטודיו סדנאות צמוד אם רוצים בכלל לסגור פינה

מצפה בניו- בין חוות עמק אברהם לאלון מורה. מצפה מהמם עם שכשוכית חמודה.

מעיין אירוס השומרון- מעיין חמוד באיתמר, בתחילת הכביש לכיוון הגבעות. נקרא גם עין נריה.

מעיין עמשא- בעליה להר ברכה, 2 בריכות רדודות בקצת מרחק אז גם אם יש אנשים זה יחסית מתחלק

עין שלהבת-יה מעיין משה- בגבעת שלהבתיה ביצהר(פשוט ממשיכים ישר עם הכביש של הישוב בלי לפנות עד אחרי הטחנת קמח, יש שילוט. בריכה עגולה גדולה ובכל הפעמים שהיינו שם היינו לבד

פארק הצנירים בקדומים- פארק דשא גדול יחסית עם כ6 בריכות כייפיות והרבה דשא, הבריכות במפלסים שונים ככה שהרבה פעמים אפשר למצוא פינה לעצמנו.. אם רוצים לסגור יום שלם יש באותה שכונה גם את פארק צפנת שהוא גן שעשועים שווה עם איזור סקייטפארק.

מעיין איל ברחלים- מעיין מלאכותי מסודר ונוח מאוד עם ילדים, יש הרבה דשא סינטטי ומקומות ישיבה והוא מתוחזק ברמה דיי גבוהה

פארק ידידיה ברבבה- מעיין חדש, יחסית עמוס(בעיקר מבחינת חניה) אבל הבריכות ענקיות ויש הרבה דשא אז לא מורגשת הצפיפות במקום עצמו. מורכב מ2 בריכות גדולות מחוברות, הכי עמוק הגיע לבת שלי(בת שנתיים וחצי) למותן. יש שם גם עגלת קפה חמודה ועגלה של שניצלונים והמבורגר כזה, אם רוצים אוכל חלבי ולא רק נשנוש, יש קצת מעל המעיין עוד עגלת קפה.

עיינות שיר בקרני שומרון- לא הייתי🫣 אבל שמעתי שגם ממש חמוד.

מוסיפה אחד בבנימין גם שאנחנו אוהבים מאוד-

עינות רעי בגבעת היובל בישוב עלי. 2 בריכות מחוברות בתעלה כזו והכל רדוד וחמוד, כולל בית עץ כזה ומקום ממש מותאם לקטנטנים.

מודה שבזה אני פחות בקיאה כי אני דיי נמנעת מלהגיע למקומות כאלה, מצד צניעות ומצד בטיחות של הילדים שלי שלא יודעים לשחות.

אבל אנסה כמה שאני זוכרת ופה באמת אשמח שיוסיפו עלי..

עין כפיר ליד אלון מורה- בריכה רדודה+עמוקה, מחוברות. יש גם ניקבה שלא תמיד רטובה.

עין אב"י(נראה לי זה השם שלו) ביקיר- חושבת שרק עמוקים

מעיין חוות יאיר- לא זוכרת אם שניהם רדודים או אחד רדוד ואחד עמוק😆 אם מגיעים לחוות יאיר יש שם טיילת תצפית מהממת עשויה כולה מעץ על הנוף.. משהו ממש מטריף.

מצפה הדר אריאל- קריית נטפים- בריכה גדולה לא מאודדד עמוקה אבל כן סביבות 70 ס"מ, מתאים גם לילדים שלא שוחים אבל בעיקר לגדולים יחסית. בריכה מלבנית שקצת נראית כמו בריכת שחיה רגילה רק על הנוף

מעיין אוריה בתפוח- בריכה עמוקה שממנה יוצאת מגלשה אל הבריכה הרדודה, אפשר לעלות למגלשה בלי להיכנס לעמוקה. יש עגלת קפה חמודה צמודה.

בטוחה שיש עוד אבל כאמור אלה המעיינות שאני פחות בעניין שלהם אז מוזמנות להוסיף

מקום יפה משופץ עם 2 בריכות שכשוך רדודות

יש במקום פינות ישיבה מהממות ועגלות קפה

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה

מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים

יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם

פארק גדול, הרבה שבילים שאפשר לרכב על אופניים, יש שירותים ציבוריים בשטח, אגם מלאכותי עם ברווזים, יש מזרקות שפועלות בשעות מסויימות (אפשר להתעדכן באתר של עיריית מודיעין על השעות) עבר לאחרונה שיפוץ, יש חניה וגם מרחק קצר מתחנת הרכבת.

מתקנים שווים ומזרקות

יוצאת ממרכזית המפרץ

טיילת על החוף, ים מצד אחד, מסילת רכבת מצד שני.

אפשר לרדת ולהרטיב את הרגליים בין הסלעים.

לא חוף רחצה בכלל.

מלא צדפים.

יש גם בהמשך הטיילת מתקנים מיוחדים ונגישים גם לבעלי מוגבלויות

זול יחסית, קצר. הלכנו עם ילדים קטנים ונהנו מאד.

אפשר להכנס לרכבות ישנות, לקטרים ישנים.

לא ממוזג, לפחות ברובו.

אני חושבת שזה כיף לילדים בגילאי ה2-5, בייחוד כאלו שאוהבים רכבות וכלי תחבורה.

מזרקות שוות

מתקנים לילדים מגוון ממש

יש גם מכולת קטנה בפנים

כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.

פארק מושקע, כל מיני סגנונות של מתקנים.

יש גם פינת חי בשטח הפארק, אני חושבת שהתחילו לגבות תשלום על פינת החי אבל לא בטוחה.

פארק חמוד מאוד עם נחל קטן ורדוד שזורם. דשא מותקנים. הרבה צל

באוגוסט מתקיים פה פסטיבל יאללה גליל ים מלא הפעלות- אז יש גם ימים שיש שם מתנפחים

פארק רעננה - בכניסה לרעננה, פארק ענק, מרחבי דשא עצומים! מתקנים לילדים, אם אני לא טועה מתקני כושר למבוגרים, אני חושבת שיש גם אגם עם ברווזים, דגים וכו ֫ יש שולחנות קקל.

פארק הדרים ברחובות- ליד בית העלמין ( אני לא זוכרת רחוב אז פשוט בווייז אפשר למצוא אותו)

מקום ממש נחמד, מרחבים גדולים ושבילים להליכה נוחה , יש מסלולי הליכה בפארק שטובל בירוק ומלווה בהמון טווסים שמסתובבים חופשי אבל לא מזיקים (רק צריך לשמור על האוכל שהם לא ייקחו...) וגם שם יש אגם וסוג של פינת חי נחמדה (מרחב יחסית גדול אבל יש מגוון מצומצם של חיות)

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.

אצלך נשמע שהמצב אחר.

אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.

אני מבינה אותך.

לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...

אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.

אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.

חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...

פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...

ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד

באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת

בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.

מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים

לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.

הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..

כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.

הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא

הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו

לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד

אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר

לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה

אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע

קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע