עברתי חוויה לא נעימה (טריגר תיאורים לא הכי נעימים)אנונימית בהו"ל

והכי מבאס שבאשמתי.

כי הלכתי לבודקת טהרה, נשואה הרבה שנים ולא הייתה לי אף פעם בעיה עם בודקות, יש לי כנראה ocd הלכתי ובכל בהלכות עד הטבילה זה מקשה עליי, אז מנסה לכתוב כאן ולפחות לפרוק ולהוציא את זה ממני.

אז היה מוצש וראיתי דם חשבתי שזהו מחזור אבל אז בראשון לא היה כלום, אני והאוסידי החלטנו על דעת עצמנו להכניס מגבון טבול באלכוהול ובאמת הייתה צריבה.

טוב לקחתי את הילדים על הבוקר ואז האוסידי אמר לי למה שלא תלכי לבודקת (על דעת עצמי שוב! לא אמרו לי בכלל ויש לי את הרב הכי טוב בעולם!) אז כמובן התקשרתי ותיארתי, אמרה שהיא כבר לא גרה בעיר הזו אבל שאם כזה דחוף לי היא תקבל אותי עכשיו במקום האחר.

טוב אני והאוסידי אמרנו כן ונסעתי.

מגיעה למקום, לא מוצאת חנייה, ראיתי בניין ממול וניסיתי לחנות כי לא היה כתוב חנייה פרטית ואמרתי אני אעצור רגע ואראה מה הלאה.

טוב אני עדיין בתוך האוטו. עם הוויז. מגיעה אישה מכשפה (כן אם את קוראת את מגעילה!!!) ומתחילה לצרוח עליי שזו החנייה שלה, אמרתי ישר סליחה ולא ידעתי ואני רק מנסה להבין רגע במקום עומד מה לעשות עם החנייה וישר יצאתי עם האוטו.

האישה המכשפה ממשיכה לצרוח לקלל כאילו מינימום רצחתי מישהו שהיא רואה שאני ישר מוציאה את האוטו ולא עברה שנייה אפילו!!!!! ושאני מבקשת סליחה ישר!!! ועוד הייתי באוטו בכלל!!!

לא עוזר כלום היא פשוט רודפת אחרי האוטו ואחריי ומתחילה לצלם את האוטו ואותי המגעילה הזאת!

ואז אני נוסעת וחונה יותר רחוק בחנייה אחרת טובה והיא פשוט עומדת עוקבת אחריי ומצלמת!!! עוד ושוב ככה!!!

היא ככ תיסכלה אותי.

טוב ככה אני חונה בסוף יותר רחוק והולכת ברגל לבית של הבודקת.

שולחת כי ארוך כבר אז אחלק ל2..

ממשיכה חלק 2..אנונימית בהו"ל

טוב הגעתי לבודקת. היא פותחת ואני מבינה שיש בבית עוד אנשים. טוב אני אומרת לעצמי שמה אני רוצה הרי היא עשתה לי טובה בכלל וקיבלה אותי מעכשיו לעכשיו אז לא משנה שאני מרגישה לא נעים עם זה וגם בכלל לא ראיתי את מי שהיה בבית רק שמעתי.

טוב אני נכנסת לחדר אחד של הבית ששם היא אומרת.

ישר הגוף שלי מתכווץ. כי החדר הזה גם עם מיטה רגילה ולא שום מיטה של מרפאה

גם חדר רגיל כזה של בית שעשה לי אווירה לא נעימה

גם החלונות היו פתוחים!!! ושבורים חלקם!!!

אני בקושי מצליחה להוציא שבבקשה לסגור את כל התריסים.

אני סוגרת בצד אחד בעצמי. והיא בצד השני.

ועדיין איפה שהתריסים שבורים זה עדיין רע רע רע ואני בקושי שוב אומרת שאני צריכה שיהיה אטום. היא אומרת שגם ככה בוקר ודי סגור ומי רואה אבל בסדר, וכאילו שוב עושה לי החפרנית טובה ושמה בגד כלשהו בין התריסים.

אני רואה שעדיין רואים ומנסה להגיד אולי שתנסה לשים את הבגד אחרת. תוך כדי שאני מרגישה טיפשה וחפרנית שמשגעת אותה אבל אין מצב שאני ככה שזה פתוח!

טוב היא עושה משהו וכמעט לא רואים אז אני אומרת טוב נו..

מולה שהיא בחדר אני פשוט מורידה חלק תחתון ומזל שיש חצאית שאני משאירה ואז נשכבת על המיטה הרגילה בחדר.

ואז!!!!!

בא לי לבכות מלהיזכר היא פשוט בשנייה לוקחת את הטלפון שלה!!!!! ועם הפנס בטלפון שלה משתמשת בתאורה להאיר על האיזור שלי שם!!!!

ואני לא מבינה כי זה בשנייה ועוד היא אומרת אל תדאגי זה רק פנס זה לא שאני מצלמת צילומים ומעלה לאינטרנט.

זה עשה לי רע רע רע התחלחלתי מה הקשר תאורה מהטלפון???????

גם ככה אני בחרדות עם הטלפון שלי שלא רואים ומצלמה והכל ועוד עם הטכנולוגיה של היום אני ממש בטוחה שאפשר מישהו לראות אפילו שהטלפון כבוי אז בטח עם פנס וגם אם לא מה קשור פנס לתאורה שם??? מה הטלפון שלך עושה לי בין הרגליים לעזאזל???

והיא ככה מאירה עם הטלפון

בודקת

ומכאיבהההה לי ממש כאב לי כל כךךך

אז היא אומרת ואי איזה תואר אחורי יש לך אני הולכת להביא ספקולום יותר גדול.

יוצאת מהחדר ומשאירה אותי על המיטה שהטלפון שלה צמוד אליי. אני ישר באינסטינקס פשוט מעיפה את הטלפון הזה ממני!!!!

ואז היא חוזרת לחדר

ואין לי מושג איך אבל אני אומרת. אני אומרת שאני לא רוצה תאורה כזאת של הטלפון אלא רגילה.

היא מביאה מנורה מהחדר.

לפחות זה. ואז היא ממשיכה לבדוק עם ספקולום וכואב לי ומגעיל לי ואני רק מחכה שדי כבר.

וזהו סיימה ומסכמת מה ראתה ואני משלמת ועפה משם.

ואז אני בחרדה שאראה עוד את האישה המכשפה מהחנייה ורק זה חסר לי אבל לא ראיתי אותה.

רציתי להירגע באוטו אבל פחדתי שכל רגע המכשפה תבוא ותצלם אותי עם המוח הדפוק שלה אפילו שאני בחנייה מוסדרת אז לא נתתי לעצמי להירגע וישר עפתי מהעיר הזאת ואני נוסעת ופשוט מתחילה לבכות בלי שליטה.

לבכות לבכות לרעוד. לא נרגעתי שעות. רק בכי מפורק כזה. מתקשרת לבעלי וסיפרתי וכולי בוכה בהיסטריה. גם אח''כ. לא הצלחתי לא הצלחתי להירגע.

שולחת ואז חלק 3 ואחרון

חלק 3 אחרוןאנונימית בהו"ל

אחרי שעובר חצי יום אני גם לא יודעת איך אבל אני אומרת לעצמי שאם לא אגיד משהו אולי עוד נשים יחוו את זה אז אני בכוחות לא יודעת מאיפה מנסה ומנסחת את ההודעה הכי עדינה שיש לבודקת. אני כותבת לה תודה רבה שקיבלה אותי, ואז אני מתארת לה שהיה לי קשה עם תאורה של טלפון ומיטה רגילה ותריס שבור. וכותבת שאני בטוחה שזה מכוונות טובות ושהיא עושה עבודת קודש ושוב תודה על הכל ושרק היה חשוב לי לספר בחוויה כדי שנשים אחרות פעם הבאה לקחת את זה בחשבון עם תאורה ניטרלית וכו'.

ואז קיבלתי עוד בוקס לבטן. מטאפורית. כי היא ענתה לי אבל לא רק שלא ביקשה סליחה ולא רק שלא לקחה אחריות ולא רק שלא התייחסה לכאב שלי שכתבתי שהיה לי קשה מאוד אלא היא רק אמרה "אני כבר לא מקבלת ורק כי את רצית לבוא דחוף קיבלתי אותך ועכשיו אני מבינה שאני גם לא צריכה לקבל דחוף".

והרגשתי כזה חמוץ.

רציתי סליחה, רציתי לקבל שראתה שקשה לי ולקחת אחריות, משהו... אבל להתעלם מהכל ולתת לי הרגשה שאני אשמה והיא עשתה לי רק טובה שקיבלה ועוד שבגללי היא גם לא תקבל דחוף

זה עשה לי עוד רע. אבל מילא. אולי היא צודקת כבר לא יודעת וכל זה באשמתי בגלל האוסידי הזה שלי ואף אחד בכלל לא אמר לי ללכת לבודקת והבאתי את זה על עצמי.

אבל עדיין לא נרגעתי בכיתי בכמויות. הרגשתי רע רע רע. ואני רוצה תמיכה ואל תשפטו אותי בבקשה גם ככה מאוד מאוד קשה לי. אני חושבת שבלי נדר אני למדתי על עצמי שאני לא רוצה לעולם ללכת יותר לבודקת. וזהו. ברור שיש טובות ועדינות ברור שיש נשים שזה מציל ברור שזה רק חוויה אחת ברור שיש הרבה טוב אבל בא לי לכתוב שככה אני מרגישה שאני לא רוצה ללכת יותר בחיים. והלוואי שאני אנצח גם בעתיד את האוסידי אם הוא יגיד לי כן ואני אזכיר לו את זה ולפחות זה יהיה שיעור בשבילי ולא אלך. ושהשם ירפא לי את הנפש ןהגוף על החוויה והכל כי באמת לא עשיתי משהו רע אני אדם טוב והיה לי פשוט קשהההה וכואב. לגוף ולנפש.

אוי. אוי. ואבוייייימחכה לשפע

קראתי אותך בלב דופק

לא יכולה להאריך כי בעומס ונכנסתי לשנייה

אבל תדעי שקראתי ואני פשוט מחבקת אותך חזק חזק על שתי החוויות הנוראיות שעברת ❤️❤️❤️

תודה לך מאודאנונימית בהו"ל
אם מתישהו יהיה לך זמן להאריך אני אשמח אבל את ממש ממש לא חייבת, פשוט אוהבת לקרוא אותך ומרגישה שיכול לחזק אותי 
והייתי רוצה מילים מעודדות וכל דבר שיכול לחזק אותיאנונימית בהו"ל
לא היה לי קל לכתוב..
חיבוק גדול!פאף

את לא אשמה בכלום!

אם לא מתאים לה ואין לב את התנאים היא יכלה לומר לך! או לומר לך תקשיבי, אני יכולה לקבל אותך דחוף אם את רוצה-אבל שתדעי שאין לי מיטה מותאמת ושיש עוד אנשים בבית.

את לא צריכה לקחת את האדמה בגלל הבחירות שלה.

לעשות תאורה עם פלאפון זה פשוט לא לעניין!

חיבוק גדול!

את נהדרת, לא עשית שום דבר רע, אני מאחלת לך שתתאוששי מהחוויה הקשה הזאת! 

תודה לך שכתבת לי את זה. מאודאנונימית בהו"ל
וואי וואימקקה

שתי חוויות ממש ממש מטלטלות

זה ממש ברור שזה מטלטל וקשה להתאושש

פשוט חיזוקים וחיבוקים

נכון תודה לך על התמיכה הזאתאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול גדול❤️,שגרה ברוכה

אני אפפעם לא הייתי אצל בודקת. וממש אין חובה לזה. ותעשי תמיד אבל תמיד מה שמרגיש לך נכון. הלב שלך יודע.

את אשה טובה חכמה צדיקה מהממת

תודה לך. הלוואי שיצליח לעשות מה שמרגיש נכון בלבאנונימית בהו"ל
אוי... ממש חוויה לא נעימהשוקולד פרה.

את האמת היא שאני מצדיקה אותך בכל שלב. גם אם נכנסת בחניה של מישהו, הכל בסדר. אנחנו בני אדן שטועים. ביקשת סליחה! יצאת לה מהחניה... מה העניין להכאיב לך ככה.


וגם אצל הבודקת.

נשמע כמו תנאים לא נוחים בלשון המעטה.

ואפילו שילמת על זה כסף...


ומה שהיא כתבה לך בסוף.

יש אנשים לא רגישים בעולם הזה. וזה מאוד כואב ועצוב, כי התפקיד שלה מצריך רגישות רבה


חיבוק גדול. מקווה שהשיחה עם בעלך עזרה לך.

תודה שכתבת לי את זה עזר מאודאנונימית בהו"ל
איזה כפרת עוונות!! רצף אירועים שכל אחד לעצמורק טוב!

קש ה ומטריד,  אז לחוות אותם בשרשרת, זה פי כמה.

שולחת לך הרבה כוחות וחיבוק גדול. טוב ששיתפת את בעלך ודיבר והוצאת את זה ממך. מקווה שזה יעזור לטראומה לעבור ולהתכווץ. 

נכון תודה לך מאודאנונימית בהו"ל
אני רק חושבת על לשכב על מיטה בבית של מישהורקלתשוהנ

אפילו לא מיטה מיועדת

בלי מינימום מאמץ שתרגישי בנוח

אוף


ממש מובן למה יצאת בהרגשה כזאת רעה !


ובאמת כל הכבוד שהצלחת להגיד לה לפחות משהו שמציק לך, זה סיטואציה שבאמת קשה להוציא מילה מהפה.


אוף נכון. תודה שכתבת ואני באמת מחזקת את עצמיאנונימית בהו"ל
שאמרתי את מה שכן אמרתי
אוי ואבוי ואבוי ואבויחיוך גדול
זה נוראי.


מצטערת שהיית צריכה לעבור את זה

אני בהלם. אם היא בכלל כבר לא מקבלת, למעשה קיבלהירושלמית במקור
אותך בתור סוג של מצווה או חסד (מבחינתה. אני אישית לא מזדהה עם הרעיון שבכלל הוליד את קיומן של הבודקות) ואז לא רק שהיתה אמורה ליידע אותך מראש וכל מה שאמרו קודם, אלא היתה גם לא גובה כסף כי למה את גובה אם את כבר "לא בכשירות" ולא מקבלת?
היא כתבהאפונה
שהיא כבר לא מקבלת באותה עיר (שאליה הפותחת תכננה להגיע), ולכן קיבלה אותה בבית.
אוקי. אגב מותר לה לקבל בבית? משרד הבריאות מפקח?ירושלמית במקור

ואם לא משרד הבריאות - יש איזה גורם אחר שמחיל עליהן רגולציה (גם אם לא אוכף אותה)?

אם אין רגולציה אז איך יש להן רישיון?

או שאין להן רישיון והכל פיראטי?

למה נראה לך שיש רגולציה על הדבר הזה?אפונה
שאלתי אם יש. נראה לך שלא נדרשת כזו?ירושלמית במקור
אני יודעת שמקפידים שתהיה אחותשושנושי

לא יודעת עד כמה  יש 'אכיפה' בתחום

מסכימה איתך שכדאי שיהיה גוף מפקח שידאג שיש לבודקות את כל הנדרש

על אכיפה אפילו לא שאלתי... מדמיינת המצב...ירושלמית במקור

קראתי ואני רואה שלמעשה יש פה 2 גורמים - משרד הבריאות שבפנקסיו היא רשומה כאחות,

ומכון פועה שארגן את הקורס שמעניק את התעודה, שהיא אגב "באישור הרבנות הראשית".


באותו עמוד עם המידע על הקורס כתוב, ב"אפשרויות תעסוקה", שהיא יכולה לבוא לבית הנבדקת, או לקבל *בקליניקה*, או לעבוד בקופ"ח ומרפאות נשים. לא כתוב שיש אפשרות בבית...


בקיצור הגורם המכשיר אותה אמור היה להנחות איך מקבלים, והגורם עם פנקס האחיות יכול לשלול רישיון או להתלות אותו עד לתיקון המצב. כי רק בזכות הרישיון התקבלה לקורס שאמור להנחות איך לבצע.


אפילו לרבנות הראשית נראה שאפשר לשלוח מכתב תלונה, אם מעוניינת בכך הפותחת.

דרך אגב היא לא היתה אמורהעל הנס
מלכתחילה לקבל אותה בלי שגורם הלכתי  הפנה אותה .אלו ההנחיות וגם שהיא הסכימה לקבל היתה צריכה להבהיר את התנאים שיש לה כרגע,וגם לחזור על זה שהיא לא מקבלת כבר נשים ולא עוסקת בזה יותר.
תכלס עלית על עוד נקודה שצרמה ליירושלמית במקור
שהיא לא שאלה את הפותחת למה היא בעצם באה... בחיים לא הלכתי ולא אלך אבל קוראת פה תמיד בתיאורים שזה מתחיל מהפניה או סיבה ספציפית
אין. וזה עצוב ולא נעיםחיוך גדול

לא כולן בכלל אחיות אפילו. שווה לשאול מראש.

זה לחלוטין לא משהו מוסדר חוקית

וואוו, איזו חוויה קשההההטרמפולינה

ממש התכווצתי לקרוא אותך

חיבוק!

חיבוק גדול גדול!!!נוניש

לא קראתי את כל התשובות, רק שולחת חיבוק גדול גדול על החוויה הלא נעימה!

אלופה שכתבת לה, עדיף שלא תעשה טובות ולא תקבל אף אחת בכזה אופן לא מכבד...

תודה לך על מה שכתבתאנונימית בהו"ל
לי זה ממש נשמע שהיא חסרת סבלנותעדינה אבל בשטח
אני חושבת שצריך כל כך הרבה, כל כך כל כך הרבה, רגישות בדבר הזה, כל כך!! נכון שיש נשים שזה הולך להן באהלן אהלן אבל יש נשים שכל כך לא!! חייב מאתיים אחוז רגישות! ואת צודקת, אי אפשר בחדר לא אטום לעיניים זרות, וכן לא נעים עם פנס! עובדה שהיא סוג של הסבירה כי זה לא מובן מאליו, וההודעה שלה אחר כך בכלללל, לא מקצועית. אני איתך, או סידי כן או לא, זה לא משנה. בתחום הזה צריך רגישות, אני בטוחה שהבודקות עוברות איזו שהיא הנחיה והכרות עם הנושא של נשים עם אוסידי, כי זה מצוי! יודעת מה, גם מי שאין לה או סידי, כל הקטע של ההלכות בנושא הזה, שסומכים עליך, שאף אחד לא רואה, שהכל עליך, והכל נורא חמור ומדוקדק, זה גורם גם לנשים בלי אובססיה, לפתח אובססיה, אז כן היא חייבת להיות המודעות, לפי איך שאת מספרת, את היית בסדר גמור, והיא חסרת סבלנות, שולחת לך חיבוק. גם על הלא נורמלית בהתחלה. יש טיפוסים כאלו, יש ימים כאלו. חיבווווק
תודה מאוד על מה שכתבתאנונימית בהו"ל
❤️‍🩹דרקונית ירוקה

איזה יום זוועתי.

אני מקווה שזה יעזור, אם לא - סליחה. מבין השורות בכתיבה שלך מציצה אישה חזקה וטובה. גם עם האישה המכשפה, גם כשביקשת והתעקשת על התריסים ועל התאורה. ועוד יותר מזה כשהצלחת לפנות אל הבודקת ולהאיר על המצב. אני מאחלת לך שהכוחות האלה יעזרו לך בהתמודדות עם האוסידי.

תודה מאוד זה מחזק מה שכתבת ליאנונימית בהו"ל
דבר ראשוןןןרקאני

מעולה שהיא תפסיק לקבל גם דחוף!

זו לא דרך לקבל נשים!

אם אישה צריכה דחוף לא מגיעה לה כזאת הרגשה!!!!

 

אמאלה עם הפלאפוןןן זה מזעזע!!!!

ובכללי חוויה נוראית כל הסיטואציה

והסיפור עם החניה...

יואו חיבוק איזה קשה זה כשהכל קורה בבת אחת!!!

תודה לך. נכון ותודהאנונימית בהו"ל
זוועה זוועה זוועהברונזה

אין לי מילים!!

נורא ואיום איזה תחושה זוועתית

קראתי הכל ובעלי עבר ןשאל אותי למה אני פרצוף של הלם..

חיבוק גדןל אהובה

מקווה לפחות שקיבלת תשובה טובה עבורך ושמעכשיו יהיה רק טוב!

תודה על האמפתיה זה מחזק תודהאנונימית בהו"ל
אני ממש מצטערת שעברת את זהYaelL
אבל מחילה, לגבי הטלפון, באמת לא מצליחה להבין למה זה הפריע, הרי ברור שהיא לא מצלמת אותך, אי אפשר להסתכל בתוך הנרתיק ללא תאורה, חשוך שם.. והיא קיבלה איתך לא במרפאה שם יש תנאים לבדוק אלא בבית ששם מן הסתם אין לה פנס של מרפאות ומיטה של מרפאות נשים וכל המסביב.. סליחה שאני אומרת כי אני מבינה שאת רוצה בעיקר לשפוך את הלב..
כי ההרגשה של פלאפון בין הרגלייםרקאני

היא לא נעימה בעליל

בכל בית ממוצע יש איזה פנס

באמת שגם אם ברור שהיא לא מצלמת ההרגשה היא לא נעימה בכלל

אין בכל ביתYaelL
פנס כזה על עמוד שיש במרפאות. איך פנס רגיל שונה מפנס של טלפון, באמת שאני לא מצליחה להבין.
בפלאפון הפנס צמוד למצלמה 🤷‍♀️לפניו ברננה!
אם אין לה פנס ואין לה יכולת לבדוק בלימקרמה

אז שלא תקבל

לקרב מכשיר עם מצלמה לאזור אינטימי של מישהי גם אם המצלמה לא מופעלת זה ממש ממש (אבל ממש) לא שייך

תודה על זה. בדיוקאנונימית בהו"ל

וגם לשאר שחיזקו אותי שאני בסדר גמור שזה הפריע לי ושזה באמת לא תקין בשום צורה והכיייי לא שייך ולא רגיש ואפילו מזוויע

מוסיפהYaelL
רק עכשיו ראיתי את מה שפאף כתבה, מסכימה שהבודקת היתה צריכה ליידע אותך מראש שאלה יהיו התנאים וזה היה שם אותך במצב אחר. אני מבינה עכשיו שהקושי נבע בין היתר מאלמנט ההפתעה שלא ציפית להגיע למצב כזה. ועוד האשה המזעזעת עם החנייה בטח לא עזרה.. חיבוק גדול.
תודה על החיבוק והאמפתיהאנונימית בהו"ל
ומקווה שלא פגעתי שכתבתי לך למעלה שצרם לי מה שכתבת (על הלא ברור למה זה מפריע לי). זה פשוט היה לי קשה להרגיש שוב שאין לי לגיטימציה למה שהרגשתי, מבינה? בטוחה שלא התכוונת! הכי! אבל זה היה צורם ומקווה שלא פגעתי ואם כן סליחה אני לא רוצה לפגוע אלא רק להגיד שזה כן היה חשוב לי ושזה כן היה צודק ולא מוגזם 
אם יש להשבורת,לב

ספקולום כדאי שיהיה לה גם פנס. זה כלי עבודה שלה.

ממש ממש לא הייתי רוצה שיבדקו שם עם של פלאפון. נשמע מפחיד. 

תודה שכתבתאנונימית בהו"ל
אפשר לפרוץ למצלמה באופן תיאורטימאמינה-בטוב
תודה שכתבתאנונימית בהו"ל
קודם כל כי טלפון זה דבר מזוהם ומלוכלךדיאט ספרייט

הוא מונח בכל פינה, אנשים נכנסים איתו לשירותים (חוץ מכן, אני יודעת) אוכלים איתו, אז לא זה לא מתאים.

טלפון זה דבר שניתן לפריצה. אנשים פורצים למצלמות בחדרי הלבשה, בספא וגם לטלפונים אישיים של אנשים.

אם הטלפון שלך מוחזק אפילו לדקה אצל אדם זר, הוא יכול, תיאורטית, להפוך את הטלפון שלך לכלי שרת בידיו.

יש אפליקציות שמתקינים על הטלפון ואז ניתן לשמוע מה קורה סביב לאדם.

יש הורים ששומעים כך מה קורה עם ילדים בבית הספר.

יש אפליקציות שמשתלטות לך על המצלמה.

לא לחינם ראש הממשלה העיד על עצמו שהוא אינו מחזיק טלפון חכם.

טלפון זה דבר פריץ. נקודה.

ואני לא פרנואידית, כי מי שנכווה ברותחין וכו'.

אם היא נותנת שירות (שמשלמים לה עליו) צריכים להיות לה הכלים לתת אותו.


בנוסף, ההערה המטומטמת הזאת על אני לא מצלמת ומעלה, היא מיותרת ומלחיצה עוד יותר.

שאלת אז התייחסתי, אבל זה לא רק ספציפי אלייך. 

נכון נכון נכון. תודה שכתבתאנונימית בהו"ל
אני הפותחת. לא, זה לא ברור ארבע פעמיםאנונימית בהו"ל

אחד אני לא מכירה אותה ולא יכולה לסמוך שלא תצלם בכל מקרה. אין לי שום ידע עליה.

2. היא יכולה ללחוץ ולצלם בטעות. זה הרי שבריר שניה. וקרוב מרחק של מילימטר למצלמה. וזה נמצא לי בין הרגליים והיא מזיזה את הטלפון עוד ועוד כדי לראות, משאירה אותו בין הרגליים שהולכת ובכלל מה זה הזוועה הזאת?!

3. אפשר לפרוץ לאבטחת טלפונים כמו שהזכירו וזה בקלות יכול לקרות

4. גם כשהמסך כבוי אפילו אפשר אולי לראות כמו מכשירים אלקטרוניים נניח שואב אבק רובוטי שמצלם הכל או מתקפת הביפרים ובכלל משהו אלקטרוני אני לא סומכת עליו גם לא עם הטלפון שלי. ודברים פרטיים אני שמה את הטלפון במגירה או בחדר אחר בכלל.

ובלי קשר איזו הרגשה ששמים במקום הכי אינטימי טלפון שיש בו מצלמה שרחוקה טיפה מהפנס וכל מה שכתבתי וגם בלי זה זה דבר הכי מנותק ולא רגיש שיש!!!! והיה קשה לי לקרוא שכתבת שאת לא מבינה על מה המהומה, כי כן, יש מהומה וזה לא דבר נורמלי בשום עולם. אני נורמלית והדבר הזה הוא הלא נורמלי.

כן תודה שכתבת אמפתיה אליי ואני יודעת שלא התכוונת לפגוע אבל זה צרם לי.

וחוץ מהטלפון אני לא ידעתי לאן אני באה היא אמרה כתובת בעיר אחרת ובהתחלה חשבתי שזה מרפאה ואז שהבנתי שלא ציפיתי לחדר פרטי נורמלי עם ציוד נורמלי לפחות מנורה לא אלקטרונית אלא ניטרלית, רגילה. חלון סגור הרמטית. משהו בסיסי של הבסיסי. ומיטה מותאמת יכולה להיות גם בבתים פרטיים יש אפילו קוסמטיקאיות שמקבלות בבית עם מיטה מותאמת. לא יכולתי לדעת שזה ככה. והטלפון זה היה השיא כנראה למרות שגם השאר לא נכון.

נכון! לגמרי! הדבר הזה הוא הלא נורמלי!דיאט ספרייט
את נורמלית, הסיטואציה הזיה לחלוטין. 
תודה על זה מאוד.אנונימית בהו"ל
תדעי שאת ועוד נשים כאן פשוט שולחות לי ריפוי.
מחילה, אבל לא שייך בכלל לקרב פלאפון לאזור האינטימיתולעיםםםם

במיוחד של מישהי אחרת.

בלי להלחיץ, כל כך קל היום לקחת מידע ממצלמות של פלאפונים (במיוחד בשימוש לא זהיר, ואיך אפשר לדעת שהיא עושה בו שימוש זהיר?) שזה ממש לא לגיטימי.

ואם אין לה שום תאורה אחרת שלא תקבל בכלל.

תודה על זהאנונימית בהו"ל
אני אגיד לך למה, היא גם ציינהעדינה אבל בשטח
בגדול, יש אפשרות להשתלט על פלאפון של בנאדם ולראות מה קורה אצלו דרך המצלמה, זה התפרסם בזמנו על הושאבים הרובוטיים, אז כן הסיכוי שזה יקרה הוא קלוש, אבל אף אחת לא רוצה לחשוב שיש סיכוי שזה יקרה לה.. טלפון חכם הוא מכשיר בעייתי ביותר, פרטיות אין בו .. בהנחה שזה היה סמארטפון
נכון מאוד. וזה עוד בין היתר לשאר הסיבותאנונימית בהו"ל
צודקתYaelLאחרונה
אני תמימה כנראה ולא חושבת בכיוונים כאלה בכלל, היה נראה לי ברור שזה נטו עניין של זמינות, שזה מה שהיה בהישג יד.
שוק. חיבוק ענק 💗💗💗💗לפניו ברננה!

אני בהלם שככה היא ענתה לך.

ואת אלופה שכתבת לה.🩷

איזה מטורללת האישה עם החנייה😵‍💫המקורית

וחוויה מזעזעת עם הבודקת

שולחת חיבוק❤️ ואת אלופה שבכל זאת כתבת לה. לא כל אחד יודע לקבל הארות/ הערות וזו באמת חוויה מזעזעת לעבור


אני כן רוצה לחזק אותך בנוסף לטפל בocd. את נשמעת מאוד מודעת. וזה לא שאת מביאה את זה על עצמך כי את אשמה, את חווה קושי גדול וצריכה בשבילו מענה מותאם שיניח את דעתך

תודה מאוד. את מאוד מחזקתאנונימית בהו"ל
אני נכוותי גם בניסיון טיפולי עם כמה וכמה מטפלות אז אני שומרת עליי ולא רוצה שוב.. אבל כן עושה תהליך עם עצמי עם האוסידי והלוואי שאצליח אבל זה לא קל. 
וואי אימלה מזעזע!אחת פשוטה

אני הלכתי פעם אחת בחיי לבודקת, היא קיבלה אותי במרפאה לבד עם מיטה וציוד נורמאלי והיתה יחסית רגישה ואחרי הבדיקה אני זוכרת שנשבעתי לעצמי שזה פעם אחרונה שאני עושה את זה לעצמי. אז אצלך בכלל אין מה להשוות חוויה כל כך נשמעת מבחילה.

נורא ואיום באמת..

איזו חוויה קשה, חיבוק גדול ❤️נטועה
תודה לכולן.מקווה למצוא כוח לענות לכןאנונימית בהו"ל
עזרתן לי. תודה 
אפילו לכתוב ולקרוא עושה לי שוב לרעוד ולא מקוראנונימית בהו"ל
איזו חוויה אוף
חיבוק גדול גדול גדול!!!!!!אוהבת את השבת

קראתי רק חלק.... וואו איזה קשה....

גם אני הייתי אצל בודקת שבדקה אותי על מיטה רגילה ואני ממש מקווה שלא אצטרך את העניין הזה יותר....

זה כ"כ לא נעים.. 

 

 

מקווה שבנציים חלק מהתחושות נרגעו

ואני מתחברת חהמלצה של @פלא הבריאה 

שהמליצה למישהי לשהות בתוך התחודות,לא לנסות להתנער מהם...

לנשום בתוכם ואירי שנותנים להם את המקום גז משהו מבפנים נרגע...  

תנסי לראות בכרטיס אישי שלה... 

 

 

ועוד חיבוק על על כל החוויות הסיוטיות...🩷💜🩷💜🩷

 

אני בשוקניק חדש2

תחושה מזעזעת.

אני הלכתי רק בתחילת הנישואין לבודקת וזהו.

מאז לא נלחמת אם זה טהור או לא.


ולגבי האו.סי.די.  גם אני סובלת ממנו בהלכות טהרה.

מה שעוזר לי להירגע זה להבין שהקב"ה מחפש את הלב שלנו. וחי בהם. לא ומת בהם (כי האובססיות פשוט גומרות את הנפש).

זה ששכחתי לנקות בדיוק בנקודה ספציפית בגוף (ובדכ זו נקודה לא קריטית) לא מה שהופך אותי לטמאה או טהורה. אלא המכלול.

תודה מאוד 🥺אנונימית בהו"ל
אני מקווה שזה בסדראתחלתא דהריונא

באמת החוויה עם החניה היא הזויה בחיים לא שמעתי על דבר כזה..נשמעת אישה מממש  לא נורמלית..

ובאמת חויה מאוד לא נעימה...


לגבי הבודקת- אני כותבת פה דעה שונה אבל בזהירות..כי באמת מבינה שעברת חוויה לא נעימה

בכנות...חושבת שבאת מוצפת מהחוויה הקודמת..

סה''כ את ביקשת טובה לא שגרתית לבא דחוף בזמן בו היא לא יכולה ולא במקום בו היא מקבלת

אז בעיני ההסתכלות צריכה להיות מצד הכרת הטוב למאמץ שלה ולא להיות בהלם שהתנאים הם אחרים

מה היא אמורה לעשות עם כל אנשי הבית? היא לא יכולה להשתיק אותם.. אבל כן דאגה שלא יראו אותך..שתהיה לך פרטיות...

מאיפה תהיה לה מיטה?מה כל כך נורא במיטה רגילה ואפילו צפוי אם לא באים לחדר הטיפול הרגיל...

ולגבי התריס- את צודקת..והגיוני ממש לבקש שתחסום...אבל כן היה נשמע לי גם שהיה משהו שנלחץ יותר מדי ודרש שאף חריץ לא יהיה גם באופן שלא ממש הגיוני שיראו..


ולגבי הפלאפון-

מניחה שזה מאילוץ ולא חשבה על זה שיש בו מצלמה...אבל באמת זכותך פשוט לבקש...לומר וואי סליחה אבל עושה לי תחושה לא טובה פלאפון בין הרגליים אפשר משהו אחר?

-הבקשה מממש לגיטימית אבל הרגשתי שגם זה נחווה מלחץ ולא מהכרת הטוב ועין טובה פשוטה עליה ..


פשוט בעיני

הכל יכל להיות הרבה יותר פשוט ועניני

אולי החוויה הקודמת בחניה גרמה ללב להיות מוצף..אולי המתח..

זה ממש הגיוני ומובן

ואני לא כתבתי כדי להאשים


אבל רק כדי לשקף שמהצד נשמע לי שזה יכלה להיות גם סיטואציה פשוטה ונעימה

התריס שבור-אז פשוט לבקש בחיוך

הפלאפון מפריע- להניח שזה בתום לב אז פשוט לבקש

הלחץ מקצין סיטואציות והופך סיטואציה פשוטה לדרמטית

זה קורה לכולנו

וזה טבעי


אבל היה לי חשוב לשקף שבעיני לא היה פה משהו רע אובייקטיבית

היא יכלה אולי קצת אחרת וגם את

ולא נורא שקרה מה שקרה


אבל להבא היתי מתבוננת בתחושת לחץ ומסהה מתי הוא מפעיל אותי

ואם הוא עכשיו מפעיל אותי- סה בסדר אבל המודעות עוזרת לי פחות להתרגש מהסיטואציה בחוץ ולזכור שחצי מהחוויה זה כי כרגע הלחץ מנהל אותי.

וקורה.

אבל הידיעה מורידה מהמשקל של החוויה הרעה.

חולקת עליך לחלוטיןמקרמה

על זה נאמר- הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.

לאשת מקצוע צריך להיות גבולות ותנאים שמתחת לזה היא יודעת שהשירות שלה הופך להיות לא מקצועי וגרוע מזה - הרסני ומסב נזק

במקרה כזה- הכוונה כבר לא רלונטית


זה אחריות מקצועית ואני מצפה שלמי שעוסקת בתחום רגיש יהיו את הרגישות לשים קו אדום


פרטיות ותנאים הגיוניים (מיטה ופנס) זה המינימום

פחות מזה לא מקבלים

(אולי הדבר הכי טוב שיצא מזה זה שהיא לא תקבל יותר... )

אני מודה לך על כל מילה שכתבתאנונימית בהו"ל
שתדעי שזה מאוד משמעותי לי
לא לא לא זה לא בסדר וזה הרגיש לי האשמת הקורבןאנונימית בהו"ל

מאיפה להתחיל לענות על זה?

אני הפותחת. קודם כל אני רק התקשרתי לשאול והיא אמרה לי מתי היא יכולה אני לא הלחצתי ולא אמרתי את המילה דחוף. היא אמרה לי מתי היא יכולה ואיפה וזהו. זה לא שהבנתי ממנה שיש מקום אחר שהיא מקבלת אלא זהו המקום הרגיל. ולא נראה לי בכלל שיש אפילו מקום אחר אבל זה לא משנה! את לא יכולה לקבל ככה אישה לבדיקה נקודה וזה רק האחריות שלה ולא שלי לדעת את זה!!!!!

דבר שני אמרתי גם לה כמה פעמים שאני מכירת תודה על זה!!!! העניינים האחרים זה כי היו תנאים זוועה או יותר נכון לא היו תנאים! ולא, זה לא כי הייתי בלחץ!!!!! זה כי לא היו תנאים בסיסיים של הבסיסיים והיה זוועה וזה הלא נורמלי! לא אני ולא לחץ ולא שום דבר כזה!!!!

ולא, היא לא דאגה לשום פרטיות שלי כמו שכתבת! וזה היה הדבר העיקרי שמזעזע פה! טלפון ותריס שבור והכל זה לאאאאא פרטיות! ובטח שאני אהיה בהלם מזה!

אני גם בהלם שאני קוראת את זה והגוף רועד שוב עכשיו.

ומה זה מה כ"כ נורא במיטה רגילה? זה נורא כי לא מקבלים לבדיקה אינטימית!!!!!!!! במיטה רגילה! כי זה כואבבבבב כי הגישה שונה ממיטה של מרפאה! כי זה מגעיל ההרגשה! כי זה סיטואציה הכייי חשופה ואינטימיץ כי היא הכאיבה לי בטירוף גם בגלל השמיטה לא מותאמת ואין זווית טובה!! אז מה זה להגיד מה ככה נורא כן זה נורא! אובייקטיבית זה נורא! לא אני לא מגזימה! זה בסיסי של הבסיסי.

וסליחה אבל אני קוראת ופשוט לא מאמינה..

מה זה נשמע שהיה משהו שנלחץ מדי וביקש לא הגיוני שום חריץ. מה? מה? באיזה עולם הגיוני שבדיקה הכי אינטימית לא ברור מאליו פרטיות מוחלטת והרמטית?? שום חריץ ושום כלום זה הלא נורמלי! לא מאמינה שאני בכלל צריכה לכתוב את זה.


ולגבי הפלאפון. טוב ואי תקשיבי אני לא יודעת מה קורה כאן. מה כזה פשוט לבקש וכאילו הכל סבבי.. מה?? את מבינה שהייתי בסיטואציה הכי אינטימית והכל קרה בבת אחת ואני במצב הכי חשוף ופגיע מאיפה אני אגיד ככה בשאנטי בנטי אוי סליחה אפשר לא ככה? איך??? הרי הסיטואציה היא שאני בעמדה הכי פגיעה ככה ואי אפשר שהנפש תגיב ככה בשאנטי. זה לא הגיוני בשום צורה. זה קרה בבת אחת גם וגם בסיטואציה הכי חשופה.

אז לא!!! זה לא מלחץ! ואני לא כפויות טובה! ואני לא אמורה להירמס וזה לא הגיוני בשום צורה מה שכתבת סליחה. זה פשוט פוגע ולא נכון. זה לא לחץ זה בסיסי של הבסיסי שהנפש והגוף ירצו פרטיות. שוב זה לא לחץ ולא כפיות טובה זה בסיסי של הבסיסי ואני לא מוכנה שיאשימו אותי עוד שאני לחוצה ולא מכירת טוב ורק בגלל זה נפגעתי כי זה פשוט לא נכון.

ואני כותבת ככה נחרץ כי זה פוגע. כי זה מוסיף על הפגיעה שהרגשתי שם. גם אחרי ההודעה. כי זה מרגיש כמו האשמת הקורבן.


ולא זו לא יכולה להיות סיטואציה פשוטה ונעימה" כמו שכתבת כי שום בדיקה במקום חשוף ואישי לא פשוטה ולא נעימה ובטח בתת תנאים האלה!!!!! מה איך לכתוב פשוט ונעים ולגרום לי הרגשה שאני ההזויה? איך?

איך אני קוראת "פשוט לבקש בחיוך"? מה חיוך??? מה רוגע??? איך חיוך קשור למה שעברתי? איך אפשר בכלל לדרוש לבקש בחיוך שהפרטיות שלי נרמסת והנפש והגוף הכי חשופים?

ואת כותבת "לא היה משהו רע אובייקטיבית" אז כן היה כן היה כן היה.

ואת כותבת לי שיכולתי גם אני מהצד שלי לעשות שיהיה יותר טוב אז לא לא יכולתי.

ואת כותבת לי שזה לא נורא בעינייך שקרה מה שקרה. אז זה כן נורא בעיניי. מאוד נורא. וזה פוגע לקרוא שזה לא נורא בכלל בעינייך.

ולא הלחץ הפעיל אותי כמו שכתבת שוב ואני לא צריכה להתבונן בו אלא להמשיך להיות קשובה לאמת בסיסית שלי שזה לא תקין בשום צורה וזהו.

זה לא לחץ. זה לא לחץ. זה לא לחץ. זו פגיעה וזה תת תנאים וזה מזעזע ואני לא מוכנה לנרמל ולהאשים את עצמי שאני לחוצה וזהו והזויה וזהו ולא מוכרת תודה וזהו. זה פשוט לא נכון ופוגע.

האופן שבו הגבת האמתאתחלתא דהריונא

לא שייך בעיני

אני מבינה שאת נסערת

השתדלתי להתנסח בעדינות


מסכימה ומבינה חלק ממה שכתבת.ומצטערת עבור החוויה הקשה..


אבל יש מצב שגם העודף דרמטיות על תגובה מעידה שכרגע הרגש שולט ומנהל

כי גם ממני עשית מפלצת ...


אני מבינה שטעיתי ושכרגע אין לך פניות לשמוע עוד נקודות מבט.וזכותך גם לא להסכים איתן אבל לא צריך גם להסחף...

אני מבינה אותך ומותר

לך וסליחה אם פגעתי.


ואני לא מתכוונת להגיב לתוכן כי לא נח לי עם אלף סימני קריאה בכל משפט שני

אניתקומה

מבינה שאת מנסה להראות נקודה טובה. אבל זה יוצא בתור האשמה גדולה כלפיה.

זה לא נעים אחרי אירוע כזה, לשמוע שאולי יש טעות בפרשנות. זה יכול לתת תחושה של זלזול והקטנה.

יש באמת מקרים שבהם אם נסתכל על המקרה בעיניים אחרות, או מזווית אחרת, נרגיש יותר טוב.

אבל אני לא חושבת שזה כל כך רלוונטי בהקשר של חשיפה של הגוף.


כי זה מאוד מאוד אינטימי ופרטי, ויש נשים שונות שדברים שונים מפריעים להם. והרבה פעמים במקרים של חשיפה של הגוף, אנחנו מרגישות אשמות. כאילו יש לנו תפקיד לשמור על הגוף שלנו, ולא הצלחנו. (למרות שברור ברור שזו לא אשמת אף אחת).

ולכן לכתוב למישהי שעברה חוויה מאוד מטרידה מבחינתה בהקשר של החשיפה הגופנית, שזה קשור ללחץ שלה, זה רק עלול לגרום להרגיש בושה גדולה יותר ותחושת אשמה נוספת.

וגם אם יש מקרים שבהם פרשנות זווית אחרת יכולות לעזור בעיבוד של המקרה, אני חושבת שזה לא המצב

בסדר. מבינה.אתחלתא דהריונא

אני לא כתבתי כדי להאשים

ומבינה שטעות שכתבתי


ואין לי כח להגיב יותר האמת.אני מבינה מה אתן אומרות ומסכימה עם חלק. וחלק פחות.

התגובה המוקצנת לא ממש עושה לי חשק להמישך להגיב


אז פורשת מהדיון.

תודה

שוב תודה לך. את לא מבינה כמה מחזק אותי לקרואאנונימית בהו"ל

ואני מתכוונת לכל מילה זה תודה. מאוד. מאוד. 😢

כי את משחזרת לי את הפגיעה פעמייםאנונימית בהו"ל
לא התכוונת אבל כתבת המון מילים שפגעו בי מאוד. כתבתי שזה פגע בי והסברתי למה. הסימני קריאה כדי להבהיר בעיקר לעצמי שאני לא אשמה ולא מוכנה שיאשימו. ואני נפגעתי והמילים שכתבת פגעו ובסוף שוב גם על זה אני זאת שצריכה לבקש סליחה ואני זאת שצריכה לצאת הדרמטית, המגזימה, הלחוצה. וזה כואב. גם בהודעה הקודמת וגם עכשיו 
מסינה אותך.סליחה.לא הבנת את כוונתיאתחלתא דהריונא

וטעיתי שהגבתי.

כתבתי לך למעלה יותר ארוךאנונימית בהו"ל
הדבר האחרון שבא לי זה שתפגעי או תרגישי רע. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי ופשוט מבקשת ממך סליחה סליחה סליחה באמת הכוח מהגוף הלך לי. לא רוצה לפגוע אף פעם. אני בטוחה שאת טובה והתכוונת לטוב. הלוואי שיהיה לך טוב אומרת מכל הלב. שיהיה לך רק טוב 
ושוב את כותבת עליי שהאופן שבו אני הגבתי לא שייךאנונימית בהו"ל

שהאופן הזה הוא הנפגע. הוא כואב וכואב אז הוא כותב למה הוא נפגע. ואז גם על זה גם פגעו בו וגם אומרים לו לא שייך שתיפגע ככה.

אין לי עודף דרמטיות וזה כואב שוב ושוב לקרוא את זה. יש לי גוף ונפש שנפגעו ורוצים לפרוק את הפגיעה ובטח שלא לשמוע שהם הלא בסדר והלחוצים והדרמטים שנפגעו והכל בכלל לא נורא וכל מה שכתבת.

הרגש לא שולט ומנהל, זה ההגיון שעברתי פגיעה ואני לא אשמה ולא צריכה להרגיש אשמה וחשוב לי להבהיר את זה. לא עשיתי ממך מפלצת אלא כתבתי לך למה המילים שלך פגעו בי ואיפה הם פגעו בי. ואני לא נסחפתי אני כתבתי להאשמה שלי למה זה כואב ולא נכון. וגם לי אין כוח שהופכים אותי לאשמה, הדרמטית, הלחוצה, החפרנית ועוד במקום שברור שאני נפגעתי.

גם עכשיו בהתכתבות איתך אני במקום בלי אוויר כי אני מרגישה שחייבת למחות על האשמה שלי ולהסביר למה הפגיעה לגיטימית אבל אני מרגישה גם שלא יכולה כי אולי זה יפגע בך ובאמת כנראה פגע אבל זה לא אפשרי שיפגעו בי ובסוף אני אצא הלא בסדר. מה אני אמורה לעשות אני לא יודעת. זה גמר אותי וכל הגוף כואב לי. אני כן מעריכה שכתבת לי סליחה אם פגעתי וזה משמעותי בעיניי ותודה.

אני שוב כן אבקש גם ממך סליחה למרות שקשה לי עם זה מול עצמי כי זה אומר לי הנה את שוב מצטערת בפני מישהו שפגע בך גם אם לא התכוון. זה מקום קשה לי מאוד ובמיוחד אחרי כל מה שחוויתי. אבל אני לא רוצה שתרגישי רע ועל איך את מרגישה חשוב לי לבקש סליחה.

(אגב גם אחרי המקרה עם החנייה והבודקת ישר אחרי כמה דקות התפללתי להשם שאף אחת לא יקרה לה משהו רע בגללי או בכלל והתפללתי שיהיה להן טוב ואמרתי מחול מחול מחול בלב.

ובמקום הזה קשה לי כי אני לא רוצה לפגוע, אני בסוף נפגעת, אובייקטיבית, ואז אני מרגישה שאני הרעה האשמה הדרמטית הלחוצה החפרנית הלא בסדר ומבקשת סליחה..)

הפגיעה שחווית לא בהכרחאפונה

כרוכה עם אשמה של הבודקת.

עברת חוויה קשה, תני לעצמך לנוח ממנה.

מותר לך להרגיש לא טוב גם אם אחרות לא היו מרגישות ככה באותם תנאים.

את לא צריכה להוכיח שהיא לא היתה בסדר, להיפך, זה רק פוגע בך (גורם לך לשחזר את החוויה הקשה ולהעמיק את הפגיעה). מותר לך להרגיש רע גם אם אף אחד לא אשם, או עשה בכוונה.

לפעמים זה קשור למין מנגנון עצמי של גזלייטינג - צורך לקבל אישור חיצוני לתחושות שלי, כי הן לא מספיקות לכשלעצמן.

ההתעסקות בהאשמת הבודקת גם מפריעה לך לקבל תגובות אמפתיות, שמן הסתם יעזרו לך יותר.

מציעה שלא תקראי לעצמך קרבן. את לא הותקפת בכוונה לפגוע. את נקלעת לסיטואציה מאד מאד לא נעימה, הרגשת ואת עדיין מרגישה רע מאד. ומה יכול לעזור לך עכשיו?

אני לא ממש מסכימה איתךשוקולד פרה.

להשאיר את זה כאילו "זה שלה" ואין פה בעיה אובייקטיבית,

משאיר אותה עם עוד יותר טלטלה. כביכול יש כאן מקום להכיר בזה שהמטפלת לא עשתה שום דבר לא תקין, ואם זה ככה- החוויה שלה נשענת על פרשנות מוטעית שלה.

וכאן המקום שלנו להגיד לה-

הפרשנות שלך לא מוטעית.

זה אכן לא שייך בשום צורה להתנהל ככה. לא מקצועית ולא רגשית שלפי מטופלת.

למען ה', היא שילמה על זה!

 

פשוט תודה. אני קרסתי גם בגוף מאתמול.אנונימית בהו"ל
הכל כואב לי ואני לא מוצאת כוח אפילו לכתוב. אני מודה לך על כל מילה שכתבת עכשיו. שהפרשנות שלי לא מוטעית ושראית מה זה עשה לי שאמרו לי שוב ושוב שזה פרשנות ואשמתי בכל מיני וריאציות כאלה ואחרות. 
אין לי כוח אבל אני אנסה בכל זאת לענותאנונימית בהו"ל

כי עוד יותר מתיש אותי שוב להרגיש לא בסדר.

אני קודם כל מודה לך על הרבה מילים שרצו לחזק. אני מרגישה שזה מה שרצית.

אני רוצה לכתוב שאני בכל השרשור זה לא שהאשמתי את הבודקת אלא זה שמחיתי שמאשימים *אותי*.

*אני* לא אשמה. בשום צורה.

אני לא לחוצה מדי ולא רגישה מדי ולא חופרת מדי ולא דרמטית מדי ולא כל ניתוח פסיכולוגי אחר מדי. לא. אני עברתי חוויה קשה. ורציתי שיהיה לה תוקף. ושאני לא אהיה אשמה. ולפרוק. זה הכל.

ולא רק שאני לא מחפשת אישור חיצוני לתחושות שלי, זה שאני הכי מתמקדת באמיתות של התחושות הפנימיות שלי. כי אני יודעת שאני צודקת. ולשמוע שאני לא ואני לא בסדר בכל מיני וריאציות זה פוצע שוב. אני מאוד מחוברת לעצמי ויודעת שהייתה כאן פשוט שרשרת של עיוותים. אובייקטיביים. ואני חוויתי אותם על בשרי תרתי משמע. ובמקום הכי רגיש.

שאלת מה יכול לעזור לי עכשיו אז קודם כל שלא יגרמו לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי. שלא יגידו לי את מגזימה לחוצה דרמטית חופרת וכל דבר אחר כזה. שלא יגידו לי שאני טועה ולא בסדר ואשמה. שיתנו לי לגיטימציה שכן נפגעתי. גם אם בלי כוונה נפגעתי. שזו סיטואציה אובייקטיבית נוראית כמה פעמים. שאם הרגשתי קורבן זה קורבן לסיטואציה ולפגיעה. כי נפגעתי. גם אם לא התכוונו. אז לא זה לא קורבן חס וחלילה של פגיעה מינית אבל זה פגיעה בפרטיות. אני קורבן של פגיעה בפרטיות. פגעו לי בפרטיות. זה מה שזה. זה המציאות ולא אני שהזויה.

אני אוהבת את זה שאת לא מעורערתהמקורית

בתחושות שלך ונותנת להן מקום ולגיטימציה זה חשוב מאין כמוהו

תודה מאוד על זהאנונימית בהו"ל
לקחו לאישה את הפרטיות,דיאט ספרייט

את הכבוד,

את הזמן,

את הכסף.

המינימום,

זה לאפשר לה לקרוא לעצמה איך שבא לה.

אם בא לה לקרוא לעצמה קורבן,

או תרנגולת או אריה- כך יהיה.

אחר כך,

אם וכאשר היא תרצה היא תעבוד על לעבור מקום תודעתי ונפשי.

ואני גם מוסיפה שזה לא רלוונטי, הכוונה של הפוגע. 

משנה התוצאה. 

תודה על זה. מאוד 😢😢אנונימית בהו"ל
מה זאת אומרת מאיפה שתהיה לה מיטה?דיאט ספרייט

אם אני הולכת לקוסמטיקאית שמקבלת בבית היא תעשה לי טיפול פנים על המיטה של ושל בעלה?

עם המצעים והכל?

כשאת נכנסת לרופאת נשים היא מחליפה את הנייר מגבת מתחת כי אלו ההנחיות של משרד הבריאות.

כאן האישה מורידה את החלקים התחתונים שלה על מיטה של אדם זר.

זה הזוי באלף רמות. 

בדיוק. והלוואי שזה היה טיפול פניםאנונימית בהו"ל

אם יש אישה אחת בעולם שסבבה לה לשכב על מיטה זרה רגילה, צמוד לחלון שבור ולא סגור הרמטית, בלי שום חלק תחתון, חשופה בהכי חשוף, שחופרים לה שם ומכאיבים בטירוף, שמאירים על המקום הכי אישי שלה עם טלפון שעולה ויורד וזז וזז שוב כדי לראות יותר טוב ואחר כך מאשימים אותה ואומרים שהיא מדי רגישה לחוצה או מה שזה יהיה

אם יש אישה אחת שזה סבבה לה אין לי מה לומר.

תודה לך על מה שכתבת.

חולקת גםאחת פשוטה

קודם כל בזה שהפותחת שיתפה חוויה וכאן את קצת כאילו שמה איקס על הרגשות שלה, הפותחת עברה חוויה לא נעימה ואי אפשר להתווכח עם רגשות זה קודם כל.

לגבי לדון לכף זכות את הבודקת, אפשר אולי לדון על כך אבל בואי זה גם לא שהיא עשתה את זה בהתדבות, כאדם מקצועי שלוקח כסף יש מחויבות לתנאים בסיסים מקצועיים.

לגיטימי שתעשה טובה ותקבל בבית בלי תנאים? אולי.. אבל רק בתנאי שהיא כבר בשיחת פל הראשונה מבהירה שאלו התנאים שיש לה. 

נשמע קשוח ממשמייפל1

אישה שעובדת בכזה דבר צריכה להיות מאוד רגישה ומוכוונת לצרכים של הלקוחה וזה צריך להיות סטנדרט מינימלי. לא מתאים לה, שלא תעבוד בזה. את לא ביקשת שום דבר אקסטרה. הצורה שבה דברים נעשים וההתנהלות מול האישה הן כל ההבדל בין עוד בדיקה שמרגישה רפואית ומקצועית לבין חוויה פולשנית וקשה במקום הכי רגיש.

ועורכת כדי להוסיף שראיתי שהיו דיונים לגבי מה הבעיה במיטה/חלון/טלפון והתמקדו בכל דבר באופן נקודתי. ובעיניי זה לא רק הדברים הספציפיים אלא המכלול. כשיש את המיטה הייעודית, הפנס, המקום המסודר, זה נותן לאירוע הקשר מקצועי וסטרילי )גם רגשית). ברגע שיש את כל האווירה הלא מקצועית שמצטברת גם מהמיטה וגם מהטלפון וגם מהתריסים והכל חאפרי כזה זה נותן קונטקסט לא נעים ואישי מדי, ולא מקצועי. לדעתי לפחות. 

נכון מאוד תודה שכחבתאנונימית בהו"ל
אוף😐בוקר אור

חוויה ממש לא נעימה.  חיבוקים, מקווה שתתאוששי בקרוב

❤️

רצף חוויות באמת בלתי נסבלשושנושי
המון כוחות מהממת ❤️
אהובה אהובה שאת ❤️נגמרו לי השמות

וואו.

אין מילים למה שעברת...

רוצה רק לחזק אותך ולשלוח חיבוק גדול תמיכה ואהבה

את טובה וראויה לכל הטוב ❤️

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה

הרגשתי לגמרי כמוך

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️