מה ייעשה לאיש שמתערב לאשתו בשומנים שלה?שושנושי

בדרך הביתה מהעבודה בעלי עובר ליד מאפיה, ביקשתי ממנו לקנות לי סופגניה (ראשונה בשלוש שנים האחרונות), סתם כי מתחשק לי

חזר בידיים ריקות וטען שחבל - זה ישמין אותי.

המקרה הזה מצטרף למקרה בשבוע שעבר שהלכתי למטבח למזוז לי פעם שלישית ארוחת צהריים - והוא כזה, לא פלא שעם 3 פעמים מזיגה תשמיני (המזיגות היו בהפרש של שעות אחת מהשנייה)

זה מצטרף למקרה אחר לפני שבועיים שהסתכלנו על תמונות ממש ישנות שלנו והוא כזה - וואייייייי איזה יפה היית פה ואני יודעת שהוא מתכוון לזה שהייתי מידה 38

רוצות עוד מקרים?????

שבת ברית של חברה, הייתי פחות מחודש מהלידה (יורת רזה מעכשיו אגב), התלבטתי בקול מה ללבוש

התייעצתי איתו, אומר לי בקריצה - את יודעת שאני אוהב את השמלה ה XXXX אבל בטח לא תעלה עלייך. כפרה עליך זו שמלה מהשבע ברכות שאין לי לב להעיף אותה, גם אז היא נלבשה עם 3 חגורות בטן ושאיבת שומנים ברמה שלא נשמתי (מי מדבר בכלל על לאכול ולשתות) - איך בדיוק אני אמורה להשחיל את עצמי לשם?

באלי לבכות. 

הוא רוצה אותי רזה ואני לא! אחרי ההתנהגות שלו גם לא באלי להיות רזה בשבילו. 

לא רוצה. 

מי ישמע הוא מגיע מבית שכולם שם יעל שלביה - הן לא! כולן יולדות ושמנות (חוץ מאמא שלו רזה צפלונה וכל הזמן מתגאה בזה שהיא ככה למרות המעל 10 לידות שלה - שתסתום כבר זה הורס בתים!!!!)

הוא בעצמו גם לא בקוטר של שיפוד, ככה שלא ברור מה הציפיה הזאת.

מזכירה לעצמי שאני מניקה, עם התקן (+ כמה סבבים של הפריה אבל מי סופר)

הבאתי שני מתוקים לעולם

אני מכירה את עצמי בתור אחת שמשמינה עם הורמונים

אני אוכלת בריא, לא שטויות

מתעמלת פעמיים בשבוע

ועדיין בורא עולם רוצה אותי ענקית!!!!

אין מה לעשות.

כל הנשים של חברים של בעלי, כולן גם משמינות עם השנים

לאיזה מודל / אישה הוא משווה אותי שזה החלום שלו?

 

כבר הייתי אצל רופא משפחה על זה שאני בסטטוס התפחה יותר מידי זמן, אמר שיכולה לעלות 30 קילו וללכת על ניתוח - אולי באמת שווב לשקול את זה. מזה 30 קילו בשבילי? עוד כמה ימים אני שם  

 

סוף פריקה.

וואי חיבוק הוא צריך ניעור רציניכבתחילה

יצא לכם לדבר בנחת על הנושא?

יצא לך להגיד לו שלא נעים לך לשמוע את הדיבורים האלה? שזה מי שאת ושיקבל אותך כמו שאת? שאשה שמביאה ילדים לעולם לא חוזרת למידה של בגדי 7 ברכות..?! שזכותך לקחת לעצמך אוכל ולאכול כמה שבא לך בלי לקבל הערות לא נעימות?


אם לא-

ממליצה למצוא זמן מתאים ולדבר על זה.


בכל מקרה שווה לפתוח את הדברים בצורה מסודרת בטיפול זוגי לראות על איפה הדברים יושבים.

דיברנו על זהשושנושי

בכל צורה אפשרית - הוא דווקא בנאדם מקסים וחכם אבל את זה פשוט לא מבין!!!!

 

לגבי המזיגה השלישיתשושנושי

מזגתי גם פעם רביעית

זה לא שהוא לא מסכים לי כמו שהוא פשוט אמר אמירה סופר מיותרת.. 

את כזאת מקסימהEliana a

הוא צריך להעריץ אותך  ולעוף עלייך

משהו אצלו בראש צריך להשתנות. תנסי לטפטף לו , בסוף הוא יבין

מהממת שאתתקומה

את האמת שבדרך כלל אני לא בעד לריב, אני בן אדם שממש לא אוהב עימותים וגם בזוגיות אני ממש אחת שמוותרת.

*אבל* יש דברים שבעיניי אפשר ולפעמים צריך קצת לשבור את הכלים עליהם. אם אני מוותרת, אני מוותרת בהשלמה אמיתית.

אבל אם יש משהו שפוגע בי, אני מתעקשת עליות גם אם זה אומר פיצוץ.

ואם זה פוגע בך ומוריד לך את הביטחון, אז זה משהו שהוא צריך להבין. ואם הוא לא מבין, אז מותר לך לכעוס ולהיפגע. גם אם זה יהיה לא נעים. כי זה באמת משהו שלא יכול להיות שהוא לא יבין.

מציבים גבולהמקורית

ואומרים שאת מהקשת ממנו לא להתערב לך, לא להעיר, ולא להחליט בשבילך


ואל תעלי 30 קילו בשביל ניתוח. זה בדיעבד של הבדיעבד וזה יכול גם להיות מסוכן

את מניקה, יש השפעה של הורמונים, יש חוסר שינה, את אחרי 2 הריונות ו2 לידות!!! אין סיבה יותר מוצדקת מזו להיות במשקל שלך ותאהבי את עצמך כמו שאת בדיוק.

יהיה זמן לרדת אם תרצי

אבל את הגבול תציבי עכשיו

אוף!!!רוני_רון

חיבוק גדול לך!!!

בתור אישה לא רזה בעצמי, שגם מתמודדת עם תגובות מהצד של חמותי אני ממש מבינה אותך.

וכשזה בא מהצד של הבעל זה קשה פי כמה.

מקווה שמהר מהר זה יגמר.

את באמת מהממת!!!! והוא זכה שאת שלו. שיעריך אותך!!!!

יואו!! איזה מחרפן זה!יעל מהדרום

לק"י


הוא כנראה ממש לא מבין כמה זה מעיק, אם את אומרת שהוא מקסים.

ניסית פעם "להחזיר" לו בכאילו, או להסביר לו שזה מציק לך כמו שלו יפריע אם תעירי לו על *** (תבחרי משהו שזה נקודה רגישה אצלו).

לא מתכוונת להחזיר כדי להכאיב, אלא "לא נעים לי שאתה מעיר לי על השומן שלי, כמו שלך יהיה לא נעים אם אני אעיר לך על...., וגם אם אתה לא מבין למה זה מפריע לי, תכבד אותי").


אולי את גם יכולה להגיב בהומור, משהו כמו "אני דוקא אוהבת להשמין", "אני מעדיפה להיות שמנה ולהנות מהאוכל".

ואני ממש לא הייתי מנסה לרצות אותו בקטע הזה.

ועוד משהו- איך את מגיבה כשהוא מעיר?יעל מהדרום

לק"י


הראית לו שזה פוגע בך?

אולי את יכולה "לעמת" אותו עם המציאות, ולשאול אותו מה הוא מצפה שתעשי... הרי את אוכלת בריא (למרות שגם אם לא, זה לא עניינו. אבל במקרה שלך זה אפילו לא שאת משמינה מהרגלים לא טובים).

אני מגיבה במלא עצביםשושנושי

כי זה באמת מעצבן אותי

מבקשת שוב ושוב שלא יתערב לי

שזה שלי

שאני משמינה אולי בגלל ההנקה

הבעיה שזה חזק ממנו

הוא מתנצלת, אומר שלא התכוון

כמה ימים אחר כך זה חוזר על עצמו 

צודקת שאת מגיבה ככה🫂יעל מהדרום

לק"י


נשמע שהוא צריך לטפל בזה איכשהו.

אני מציעה להמשיך להדוף ולהנכיח את הפגיעההמקורית

מכל הדיפה כזו הוא יתקדם עוד קצת ויבין שזה לא נושא לדבר עליו.


ותניכיחי את זה שלא נעים לך וזה עושה לך הרגשה רעה הגישה שלו לעניין.

ממש לא נעים

תודה לכן על התמיכה והחיבוקשושנושי
מקווה שיהיה טוב יותר בהמשך 😫🤥
תקשיבי לא מכירה אותך ולא ראיתי אותךאם_שמחה_הללויה
אבל יש לך טונות של קסם אישי ושל הומור רק מהתכתובות איתך!! לגמרי תעופי על עצמך, תתלבשי יפה, תתאפרי, בסוף מה לעשות גברים אין להם תמיד שכל וטקט, בסוף אם תשדרי שאת מהממת הוא יהיה חייב להאמין לך!!!
בבית אני לבושה בבגדי בית על גבול הפיג'מהשושנושי

אין לי כח להתלבש

גם לא נוח לי להתלבש

וואי זה נשמע נורא

לא קניתי לי כל-כך דברים חדשים מאז הלידה רק בגלל הדיכאון של ההשמנה

צריכה באמת להתחדש קצת


תודה על התזכורת 

אז אולי באמת תשקיעי בעצמך!Seven

מגיע לך! ואת באמת מהממת עם כמויות של עין טובה כל הזמן רואה את זה מהכתיבה שלך בפורום.

טיפוח עצמי זה סופר סופר חשוב.

גם אני רוב היום בבית ופשוט בימים שאני משקיעה בעצמי אני מרגישה הרבה יותר טוב וזה משודר אוטומטית לבעלי שבאותו יום גם הוא עף עלי יותר .תאהבי את עצמך כמו שאת.

היית בטיפולים 2 הריונות 2 לידות זה היסטוריה סופר מצדיקה את מה שאת מתארת שאני שאבתי כל היום הייתי טוחנת ממש כל היוח וכל הלילה (ואני לא בנאדם אכלן בכלללל) הנקה זה פשוט מרעיבבב כל עוש את אוכלת בריא ומפנקת את עצמך מידי פעם הכל טוב!!!

ויכולה לומר לך מהצד ה2 שאני עם גנים ובעלי לעומת זאת עם נטייה להשמנה ופעם הייתי אומרת לו מאמי אל תאוכל את זה חבל או מעירה לו שמנשנש (הוא כן מוגזם לפעמים)

ואז בשלב מסויים הבנתי שזה לא התפקיד שלי כי זה לא באמת עוזר לו לשמור

תנכיחי לבעלך שזה לא עוזר לך לשמור/לרדת במשקל כי בדכ ההערות כאלה באות כי הצד ה2 חושב של הנה אני יעזור לה אני יראה לה תמציאות

תשחררי אותו מהתפקיד הזה וזריזז

צודקת,שושנושי

ממחר לוקחת את עצמי לידיים

אני באמת אומרת לעצמי לפעמים שחבל שמתי שסופסוף מתלבשת - זה רק כשהוא לא נמצא (כדי לקחת את הילד למעון למשל..)

לי גם בושם עושה הרגשה טובהאם_שמחה_הללויה

יש לי ריח כזה נקי שגם לא מציק לי ואני יכולה לישון איתו

פיג'מה כיפית, שפריץ של בושם, לשים קרם או סרום על הפנים ממש עושה הרגשה טובה

ללבוש בבית בגדים לא נוחים זה באמת באסה, אבל כן להחליף בבוקר למשהו שזה לא פיג'מה, עושה הרגשה טובה שהשקעת בעצמך ושאת אישה וכל היום נראה אחרת

אאוצ'....באתי מפעם

נראה לי אין נקודה יותר רגישה לאישה מאשר להעיר לה על השמנה, ועוד מהבעל....

לרוב, גבר שמעירים לו בנושא, זה לא כ''כ רגיש כמו להעיר לאישה, נשמע שהוא לא תופס עד כמה זה ביג נואו ...

קודם כל חיבוק בשבילך, זה ממש מערער!

דבר שני, תנסי לחשוב איך להבהיר לו שזה לא ייעשה שוב! אפילו לא רמז דק דק... לא בעצבים אלא להראות שזה פוגע ומעליב מאוד מאוד. 

זה צריך להיות מ10 כללים ראשונים בהדרכת חתניםכתבתנו

*אל* *תעיר* *שום!!!!!* *דבר* *בענייני* *משקל* *ל-ע-ו-ל-ם*

מבאס ממש. ולא הביא סופגניה אחרי שביקשת, וואלה לא יפה. מילא היה מביא ואומר בשביל מה את צריכה את זה, אבל להחליט במקומך? מעצבן. ואת גיבורת על שזו הראשונה ב3 שנים!!!

קיצר, חיבוק! את כל כך טובה ויפה וגדולה מהחיים כמו שאת!

גדולה מהחיים, סריאלי חחחשושנושי
חייכתי בזכותך - תודה על זה 
היי יקרה לשים גבול ברורעלה למעלה

ולהגיד לו שתשמחי שהוא יקבל אותך כמו שאת

משם, זה כבר שלו...

וממש אל תעלי בשביל ניתוח!!

עונה בתור שמנה בעצמידיאט ספרייט

1. אם יש לך רצון אמיתי ואישי שלך לרדת במשקל, כדאי שתדעי שיש היום תרופות להרזיה מעולות ומוצלחות.

הן בודאי יותר טובות מניתוח, בפרט שאת בכלל לא במשקל של ניתוח.

לעלות על מנת לרדת זה מיותר.

ניתוח הוא תמיד אפשרות פחות טובה.

זה גורר איתו סיכונים, תקופת החלמה וגם אחוזים קטנים של כישלון.

כמובן שכדאי שתבררי עם עצמך שיש לך רצון כזה ושהוא שלך בלבד.

2. אם אין ברצונך לרדת, או אין ברצונך לרדת כעת, זה הזמן לאהבה עצמית.

טיפוח אישי, טיפוח תחביבים, כתיבה, הליכה, יוגה, ציפורניים, מטפחת מחמיאה, טיפולי פנים, תספורת מחמיאה.


בהצלחה

אוף איזה תחושה נוראיתברונזה

את מצפה מהאדם הכי קרוב אלייך לגלות חמלה והכלה ומקבלת ההפך

אולי להגיד במילים הכי ברורות את זה?

אפילו לקבוע דייט, לצאת לאנשהו או באוירה טובה בבית לדבר הכי בגלוי

מה זה עושה לך/מה את מצפה/ מה מתאים ומה קו אדום

לא ממקום של הטחה ואשמה אלא ממקום של הסבר והבנה

את אומרת שהוא אדם מקסים וחכם ונשמע שיש לכם תקשורת טובה

אז שווה לנסות


ועוד משהו - למדתי את זה על עצמי בתור בחורה שמנה שרזתה - בזכות הניתוח ועכשיו שמנה בחזרה (😪😪😪) לא משווה את עצמי למשפחה או לפעם או מורידה ממני

נגיד הייתי אומרת לפעמים לבעלי תסתכל איך אחותי רזה אחרי לידות וחתיכה וכו… עד שתפסתי את עצמי שאני עושה רק נזק לעצמי כי לפעמים הוא פחות שם לב ורק אני זו שמעצימה וחבל!

אז שימי לב לעלות לעצמך ולא לדבר על ביאוס אצל אחרות


@דיאט ספרייטעל מה דיברת תרופות? על הזריקת או בכלל?

רוצה להתחיל להתעניין כי אני סופר מתוסכלת ולא יודעת מאיפה

כן, דיברתי על הזריקה. זו תרופה לכל דבר שניתנתדיאט ספרייט

בהזרקה.

יש לנו חבר שקיבל את הזריקות וירד מהמם.

אני כרגע לא בקטע, טוב לי עצמי.

אבל בעיניי, בשילוב עם שינויים אישיים אחרים ואורח חיים בריא, זה נשמע אחלה פיתרון. 

ממש מסכימה איתךאם_שמחה_הללויה
גם אני בעד להוציא את כל התסכולים לחברות ולאף פעם לא לדבר על פגמים של עצמי (לאו דווקא השמנה גם קמטים/ חצ'קונים או כל דבר) וגם לא להשוות את עצמך לאחרות!!! לא לתת להם רעיונות בקיצור
את מדהימה ויפייפיה איך שאתנגמרו לי השמות

תמשיכי יקרה להנכיח את הלב שלך מול בעלך.

בהתמדה, בשפת האני, בשפת הלב.

ונסו לראות יחד מה גורם לו להצליח להימנע מהערות כואבות כאלה ולהתמקד בדרך לעגן זאת כדפוס חדש, מועיל ומקרב יותר ב"ה 🙏

חיבוק גדול

כמו שכולן כתבושירה מירושלים

זה בעיני ביג נונו להעיר לאישה על המשקל שלה. אני גם במשקל עודף, גם אני הייתי פעם מידה 38. ועכשיו אני כמה מידות יותר.. וכן התפטרתי מכל הבגדים של פעם  ..

למזלי בעלי לא מעיר לי, אפילו שאני יודעת שיעדיף אותי רזה יותר. אבל בנושאים אחרים שהוא מעיר לי ואני לא מסכימה עם זה אני אומרת לו בצורה מכובדת שאני לא מסכימה שיגיד לי מה לעשות בנושא הזה.

בעניין של הסופגנייה ממש הזדהיתי כי בעלי יכול לסרב לקנות לי משהו שביקשתי כי זה יקר (לא מדברת על יהלומים, הוא יכול לסרב לקנות סוג אוכל שביקשתי כי יקר), במקרה כזה אני קונה את זה בעצמי גם אם ליד הבית זה יותר יקר מהסופר שהוא היה בו, וככה מראה לו שהרצונות שלי נחשבים בעיני. ואם קשה לו לכבד בקשה שלי אני יכבד את עצמי. ולאט לאט הוא נפתח יותר וכן יותר מקבל את מה שאני מבקשת.

שולחת חיבוק! ובעיני כל אישה שיולדת ומניקה זכותה להיות בעודף משקל. מספיק קשה לנו גם ככה, אנחנו לא צריכות גם הרזיה על הראש בין הלידות. אולי אחרי גיל 40 נתפנה לזה ברצינות..

תודה לך ולכולן על מה שכתבתןשושנושי

עושה לי ממש טוב על הלב לקרוא כל אחת

מעריכה מאוד 

מה הכוונה זכותה להיות בעודף משקל?מחכה עד מאוד

אני ילדתי שבעה ילדים וכרגע בהנקה מלאה ואני בעודף משקל....וממש במצפון על זה☹️

כל הזמן משדרים לנו שצריך לרדת...

אני אפילו עשיתי תוכנית ולא הצלחתי לרדת בה בכלל..

כמו שזה נשמעיעל מהדרום

לק"י


אין שום חובה לרצות להיות רזה.

בנוסף על זה, שגם אם אשה רוצה, לא תמיד זה יקרה.

כדי לשמוע שדר צריך להיות במצב של קלטדיאן ד.

כמו רדיו.

הם משדרים

אם לא תפתחי רדיו לא תשמעי.

 

תנקי רעשי רקע ותקשיבי לעצמך ולעצמך בלבד

מפריע לך המשקל? בא לך להשקיע בניסיונות הרזיה?

 

באופן אישי יכולה להגיד על עצמי שאני ממש לא רזה.

וכל פעם שאני מסתכל במראה אני חושבת וואו איזה יפה את, איזה רזה את.

ברמה של חוסר מודעות עצמית קצונית

אני יודעת שאני לא רזה, אבל אני רואה רזה.

ושיקפצו כולם.

אני לא עושה דיאטות בחיים (במילא אני לא יורדת מהן)

אני אוכלת מה בא לי.

אני כן עושה ספורט כי זה חשוב לי ממש שהגוף יהיה פעיל ובתנועה.

מעבר לזה כלום!

 

אהבתי!!מחכה לשפע

דיאן ד

אהבתי מה שאמרת- בשביל לקלוט שדר צריך להיות במצב של קלט .. מקסים

לוקחת לעצמי גם בהקשרים אחרים! תודה!

תאהבי את עצמךשירה מירושליםאחרונה

כמו שאת, תקבלי את הגוף שלך. תסתכלי על עצמך בתור מישהי שבגוף שלה יצרה 7 ילדים, נשמות!! ואם את מיניקה אז כמה שנים היית במצטבר המקור להזנה של כל השבט?

את צריכה לעוף על עצמך ולומר תודה רבה לגוף שלך שעשה את כל זה!

דעתיקל"ת

מה שמפריע זה לא זה שהוא "מתערב" אלא הצורה בה הוא עושה זאת. איך שאני רואה את זה, גבר או אישה יכולים להסב את תשומת לב השנייה לגבי אכילת יתר דברים לא בריאים כי הם דואגים לבריאות של הצד השני (בלי קשר להשמנה, גם לאנשים רזים לא טוב לאכול הרבה ג'אנק). לדוגמא, אם אני אראה את בעלי אוכל מלא עוגיות מסוכרות אחת אחרי השנייה (והוא מסוגל) אז אני לא אקח ממנו את העוגיות וגם לא אתן לו איזה הערה עוקצנית כמובן, אבל אני כן אגיד לו : " מאמי, תשים לב עם העוגיות, שלא יהיה לך כאב בטן, זה עם מלא סוכר.."

משהוא בסגנון, הארה שיותר נעימה לצד השני לשמוע ושבאמת נובעת מדאגה בריאותית ולא דאגה אסתטית

(בעלי באמת מקל).

בכל אופן בסיטואציות שאת מתארת צורת ההתערבות היא באמת פוגענית ולא לעניין. הייתי ממש פותחת ומדברת איתו על זה.

בהצלחה!

שושינושי!!! אחות בלב!!!מחכה לשפע

לא לא לאאאא!פשוט לא

תקשיביייייי


א. גברים שיהיו בריאים

לפעמים יש דברים שהם פשוט לא יודעים

וזה שלא מעירים לאישה על המשקל שלה זה פשוט מאסט שלפעמים הם מפספסים

אז זה לא הוא - זה המגדר


ב. תעשי לו שיחה הכי ברחל בתך הקטנה

שמע אישי האהוב והיקר

אין מצב שאתה מעיר לי על המשקל או על הניראות

זה כואב לי, זה מפריע לי

זה כזה עצוב לי להרגיש שאתה נגדי

זו נקודה רגישה אצלי

ואני בטוחה שהוא יקח את זה לתשומת ליבו כי הוא האיש שלך ואכפת לו ממך והוא אוהב אותך!


ג. תקשיבי אחותי ואני אומרת לך את זה באחוות העולות עולות עולות במשקל...

קחי את זה כמשימה

להנכיח את הטוב שלך ואת היפה ואת הנעים.

מלא דיבורים חיוביים על עצמך.

גם להשקיע בזה (בגדים, בושם, קרם, איפור

. מה שעושה לך טוב. פיג'מות מפנקות)

וגם להנכיח את זה

וואי תראה איזה יפה ש, אני מתלבטת אם את העגילים האלה או אחרים, וואי איך אני מבסוטית על עצמי ש..

להרים לעצמך!

אני דיליתי שזה עושה פלאים

❤️


חיבוק גדול אחות יקרה

אמנם לא מכירות בחיים האמיתיים אבל את נשמעת לי מכאן מהפורום אישה מהממת וחכמת לב מאד מאד...

איתך!!!

וואי אחותי איזה מתסכלללרקאני

מבינה אותך ממש!

קורה שבעלי מעיר לי על דברים כי הוא חושב שאם אני גם לא אוהבת את זה אז זה מתיר לו להעיר לי

ולא! לי מותר להתבאס על עצמי והתפקיד שלך זה לנחם אותי! לא להגיד לי שאני צודקת

יכול להיות שגם בעלך שמע שאת מבואסת מהמשקל שלך אז הוא חושב שבגלל זה זה סבבה להעיר לך?

כי אם כן תבהירי לו מהר שרק לך מותר והתפקיד שלו זה להגיד לך שאת הכי יפה ככה והוא לא מסכים לך להוריד גרם אחד!!!

אני רוצה להוסיף עוד משהוהרקולסית

יש ציפיה חברתית, שגורמת לציפיה שלנו מעצמנו, "שנחזור לעצמנו", ושנשים אמורות להיות רזות. אז אני רוצה להזכיר לעצמי ולכולן ש 1. בכל גיל יש טווח גדלים שהוא לגיטימי. ככה השם ברא את העולם. 2. אנחנו משתנות עם הגיל וגם זה טבעי ונורמלי. אמנם אידיאל היופי היום הוא צעירה ורזה אבל זה לא טבעי. יש גוף של נערה ויש גוף של אשה וזה לא תמיד אותו דבר.

אני אישית ממש משתדלת להזכיר לעצמי שאני רוצה להיות בריאה ולאכול בריא אבל אם אני לא נראית בת 18 זה בגלל שאני לא בת 18 וזה בסדר.

הרגת אותי מצחוקכנרת כנרת
סליחה אבל זה מקרה לכאפה .אני בטוחה שהואנאיש מהמם אם הוא נשוי לך אבל בנושא הזה בא לי מפה ובלי להכיר להעיף לו כאפפפה
תאמרי לו שישמח שאת שמנה, כי כך יש ממך יותרמתואמת

זה מה שבעלי אומר לי כשאני מצרה בפניו על השומנים שלי...

ובכנות - יכול להיות שבעלך לא קולט כמה הנושא של המראה החיצוני קשור בציפור נפשה של האישה.

מקווה שתצליחי לומר לו בישירות שהרווחת את השומנים האלה ביושר (ולא מעט ממה שעברת לפני שהגעת אליהם נועד בשבילו), ושאת בעצמך היית רוצה לרדת אבל כרגע זה לא ריאלי בשבילך, ושבבקשה ישאיר לך את ההתמודדות עם זה לבד, עד לרגע שבו תבקשי את עזרתו. כל עוד לא ביקשת ממנו עזרה - אז הוא צריך לזרום עם כל "שגעונותייך" (ויש לך את כל הזכות לזה בתור אמא לשני קטנים, בלי לדבר אפילו על היותך מיניקה), ולא לנסות לחנך אותך בדלת האחורית...

וחיבוק לך! את אישה מדהימה, שלא רק שעברה הרבה - גם מצליחה לשמור על הומור וחיוך גם מול הערות קשות❤️

מה דעתכן? צריכה עגלה קלה לאיסופים של הילדיםתודה לה''

יש בכל מיני מקומות במהלך האיסופים לא מעט מדרגות,

ולכן חייבת עגלה קלה.

העגלת אמבטיה שוברת לי את הגב..


מישהי הציעה לי לקנות ממנה דונה לא בתוקף (נקנתה ב2018) ב300 שח- תשמש רק כעגלה.. שווה את זה?


אופציה אחרת זה לקחת טיולון של גדולים שיש לי, משהו קצת מעפן ולשים בו איזה משהו עוטף כזה שראיתי שיש כאלה ששמות- שגם הופך את זה ליותר שכיבה וגם יותר מגן בחורף על התינוקת הקטנה... אשמח אגב לשמוע המלצות לגבי זה...


תודה רבה רבה!!!

למה לא מנשא?כורסא ירוקה

בני כמה הילדים? הם הולכים עצמאית?


לא הייתי לוקחת דונה כי סלקל משמעותית יותר כבד מטיולון, בטח אם יש הרבה מדרגות.

בגיל שמתאימים לסלקל - הרבה יותר נוח מנשא. הידיים שלך פנויות, הילד עוד לא כבד, לא מיטרטרים עם מדרגות וזה יותר חם ונעים לתינוק.


כשהילד כבד למנשא, הייתי הולכת על טיולון קל (איזיווקר, אינפנטי רויאל או משהו בסגנון) אבל זה עדיין ידרוש ממך יותר מאמץ פיזי במדרגות. 

אני שבועיים וחצי אחרי לידה, לא יודעת אם מומלץ היותתודה לה''
עבר עריכה על ידי תודה לה'' בתאריך ח' בטבת תשפ"ו 11:13

עם מנשא בחצי שעה 40 דק של הסתובבות...

 

ותודה על התשובה!!

בעקרון אומרים שאםשר לסחוב עד משקל התינוקמנגואית

לי היה ממש טוב מנשא בעבר בחורף ועם פיצי

עגלה במדרגות זה כבד יוצר

הגדולים הולכים וסוחבים לבד את הציוד שלהם?

כן הולכים לבדתודה לה''
ממה שידוע לי מנשא לא מומלץ עד 6 שבועותיעל מהדרום
לק"י


לא קשור למשקל התינוק.

אני גם יודעת ככה.. מצד שני אם זה לסחוב עגלה כבדהתודה לה''
אז אולי עדיף מנשא?...
לא יודעת באמתיעל מהדרום
לדעתי ממש עדיף מנשאאפונה

בפרט בחורף.

אבל אני לא אשת מקצוע או משהו

אני נוטה לשם גם... תודהתודה לה''
אני חושבת שאם אין לך עזרה במדרגותבארץ אהבתיאחרונה

אז באמת עדיף מנשא על פני עגלה.

אבל ללכת כל יום 40 דקות עם מנשא גם לא נשמע הכי מומלץ בשלב הזה...

אין סיכוי לקבל עזרה בשבועות הקרובים? אולי משכנות? אפילו בתשלום? (אולי בחלק מהפעמים בעלך יכול להיות גמיש ולהגיע מוקדם כדי לאסוף?)

זה לא לתמיד, רק לכמה שבועות הקרובים. יש סיכוי שתמצאו פתרון אחר שיאפשר לך לנוח?

 

ובימים שאין ברירה ואת חייבת לאסוף - יש סיכוי לבקש עזרה מאיזה שכנה רק עם העגלה במדרגות?

קשוח!כורסא ירוקה

מצד שני, לפי האינטרנט, המשקל של הדונה הוא בין 7.5-8.5 ק"ג, יחד עם משקל התינוק נגיד שתגיעי ל10-12 ק"ג? (תלוי בדגם של הדונה ובמשקל התינוק שלך)

נכון שזה לא עלייך, אבל זה הרבה מאמץ פיזי במדרגות.


מנשא לעומת זאת זה רק משקל התינוק, אז נשמע לי קל יותר להתנהלות.


האמת שאני לא רואה פה תשובה נכונה "אידיאלית", לכל אפשרות יש חסרונות, השאלה מה את חושבת שיהיה לך קל יותר.

אולי כדאי לנסות יום אחד לשאול עגלת דונה ממישהי ולהתנסות, לראות כמה קל להתנייד איתה ולהחליט לפי זה 

ממש תודה על התשובה המושקעת!!תודה לה''
את ממש צודקת בהכל...
דונה זה כבד? לא רואה את עצמי שמה אותה בטיולוןתודה לה''
קליל בגיל הזה ובמזג הזה..
לנו היה דונהאבי גיל

והייתי ממש מרוצה!!

עזר לי מאוד עם הפיזורים והאיסופים


שימי לב -

לא בטוחה ששווה לקנות יד שנייה פג תוקף

תבדקי את זה

זרם גם במדרגות?תודה לה''

זהו אני לא מבינה בזה..

300 של לדונה בת 7 שנים נראלך משתלם?

ותודה רבה על הצשובה!תודה לה''
דונה לא ממליצה לצורך הזהבורות המים

א. לא כיף להעלות אותה מדרגות בעיני .יותר קלה מעגלת אמבטיה אבל היא נמוכה בידית והגלגלים לא זורמים כיף במדרגות..לפחות לפי דעתי

ב.היא פתוחה לגמרי לרוח ולקור


בעיני עדיף טיולון לסגור את הגגון ויש גם שקי שינה לקטנים שאפשר לעטוף את הקטן


תודה רבה!!תודה לה''

צודקת ממש מבחינת הקור


אבל איך שמים פיצים בטיולון פשוט?

הטיולון של העגלה המשתלבת לא ייקל עלי מבחינת משקל..

והטיולון הפשוט מאוד לא יציב ומתנדנד ..

חודש שמיני, סימפיזיוליזיס, שפעת. הצילו.תולעת השני

אנסה לפרט את כל מה שרלוונטי.


אני מרגישה אובדת עיצות ועל הקצה.


ב''ה היריון שני, לא בסיכון, מדדים וסקירות תקינות לאורך ההיריון.


טרימסטר ראשון סבבה לגמרי, בלי תסמינים בכלל. (ב''ה, כי זה היה תוך כדי השבועיים של אירן והייתי במקלטים ציבוריים בלי בעלי ועם ילדה בת שנתיים. כאילו שלהקיא כל בוקר עם כל השכונה מסביבי זה מה שהיה חסר לי בסיטואציה הזאת)


מתחילת הטרימסטר השני התחיל לכאוב לי האגן. כל הזמן. אני מדדה בהליכה כבר חמישה חודשים.


עם הזמן הכאב החמיר ועצם הפיוביס הצטרפה לחגיגה. כואב לי להתהפך במיטה, כואב לי ללכת, כואב לי להרים דברים אפילו טיפה כבדים. כואב לי לקום, כואב לי לשבת. הכל כואב כל הזמן.


הייתי אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן (בלי קשר לכאב, שאריות של רצפת אגן חלשה עוד מההריון והלידה הקודמים שאני מנסה לטפל בהם לפני הלידה הבאה), היא אבחנה סימפי והמליצה לקבל אבחנה מתועדת מאורטופד.


הייתי בקשר עם רופאת המשפחה כדי לקבל הפניה לאורטופד והיא אמרה לדבר עם רופא נשים, שלחתי הודעה לרופא שראה אותי כמה פעמים אבל לא במהלך ההיריון והוא אמר לי שנכון יותר להגיע אליו פיזית או לדבר עם מי שאני עושה אצלו מעקב היריון.  


כרגע יש לי תור לרופא ''שלי'' ביום שני הזה.


בנוסף להכל - אני חולה כבר מלפני חנוכה. התחיל עם כאב גרון, התפתח לשפעת ועכשיו ''סתם'' יש צינון עקשן ושיעול.


ביומיים האחרונים כואב לי שריר עלום ברום הבטן (למעלה, קצת לצד שמאל) שמרגיש כמו שריר תפוס וכואב בטירוף כשאני מקנחת את האף. (דבר שקורה לעיתים קרובות כי אני מצוננת!!!) בשעות האחרונות הכאב החמיר ופשוט יש לי כאב חד של שריר תפוס כל הזמן!!!


מתחילת ההיריון אני עם כאב חד בשריר בבטן התחתונה בצד ימין שבא והולך, אז כשאני מתעטשת או משתעלת או מקנחת את האף גם הוא מצטרף לחגיגה.


ועכשיו כבר שבועיים שכואב לי הראש, כואבים לי הסינוסים, האף שלי סתום, אני מלאת נזלת (סליחה על התיאור, אני מתחרפנת פה) אין לי מספיק ידיים כדי להחזיק את כל מה שכואב כל הזמן ואת כל מה שכואב במיוחד כשאני מתעטשת, משתעלת או מקנחת את האף.




מה לעזאזל קורה לי בגוף? 😭


איך אני מקבלת אבחנה רשמית של סימפי? (אני במאוחדת)


מה אני עושה עם כל כאבי השרירים האלה?


מה אני עושה עם הצינון הזה?


מי אני?


מה אני?


אהההההההה!!!! 😭


ב''ה אני עדיין מרגישה תנועות ואני לא מדממת - אני נאחזת בשני הדברים האלה כדי לשכנע את עצמי ששום דבר חמור לא קורה. אבל זה פשוט מרגיש שזה לא אמור להיות ככה. זה מרגיש שמשהו לא בסדר.


הצילו. 

אבחמה רשמית מקבלים מאורטופד מנסיוניהמקורית
חיבוק❤️ תרגישי טוב
תודה. ♥️תולעת השני
מוסיפה שהתנועות של הבייבי לא נעימות לי.תולעת השני
בהיריון הקודם התנועות היו נעימות ורכות ואפילו מדגדגות.


הפעם התנועות לא נעימות, מכאיבות, מרגישות כמו בוקס בבטן וגורמות לנשימה שלי להעתק.


השילוב של הכאב התמידי וחוסר הנוחות התמידי מתחילים לגרום לי להרגשה קשה כלפי העובר ואני אוכלת את עצמי על זה.


לא טוב לי כרגע.  

וואו וואו וואו כל מילה בסלעהריון ולידה

אני כבר מפחדת שזו אני שכתבתי באמצע הלילה בלי לשים לב

כולל ההערות שהוספת אח"כ

חיבוק גדול

מזדהה מילה במילה משהו מפחיד

בכל אופן אני לא הייתי מחפשת את האבחנה הספיציפית, למה זה יעזור?

חיבוק!!!תולעת השני
אני בוכה פה על זה שיש עוד מישהי שסובלת ככה.


לא יודעת...


אולי שאם זה יחמיר אוכל לקבל שמירת היריון, אולי שכשאגיע ללידה ב''ה אני לא אצטרך ''לשכנע'' את הצוות אלא יהיה לי מסמך רפואי רשמי עם האבחנה.


אני לא יודעת. 

אני באמת בשמירההריון ולידה

מסיבה אחרת

אבל שמירה מקבלים רק כשלא עובדים ואם זה יותר מ30 יום. אם את לא עובדת אז מסכימה איתך שזה שווה

אבל אם לא אז הטרחה לא שווה את זה

וגם מאוד קשה בימינו לקבל שמירה לצערנו 

את גם עם סימפי? אם כן תקראי מה שרשמתי בתגובה למטהאוהבת את השבת
וחיבוק בכל מקרה!!
ככל הנראה כןהריון ולידה

זה לא הריון ראשון והתופעות מחמירות

כאבים משתקים בעצמות ובתנוחות מאוד מסוימות (סיקול וכולי) אבל כאמור רק רופאות אמרו לי שזה נשמע כמו סימפיוליזיס בכמה מההריונות אבל לא אובחנתי ע"י אורטופד. קראתי תודה

אני רקגיברת
כאב ברום הבטן זה סימן שיכול להעיד על רעלת. חשוב לא לחכות עם זה ליום שני.
אוי ווי.תולעת השני
תוכלי לפרט?


ב''ה אין לי ניסיון עם זה. 

יש כמה סימניםגיברת

שעלולים להחשיד לרעלת הריון

כדי לשלול כדאי לעשות עוד בדיקות כמו לחץ דם, בדיקת שתן לחלבון וכו.

צריך לגשת להיבדק.

עוד סימנים שעלולים להיות ותרגישי אותם זה טשטוש בראיה וכאב ראש חזק

תודה.תולעת השני
בהיריון הקודם היה לי טשטוש ראיה שבא-והלך לקראת סוף ההיריון.


כואב לי הראש קצת, אבל יותר בקטע של שפעת מאשר משהו אחר. (נראה לי...)


אוי, ה', אין לי כוח לזה. 🤦🏻‍♀️

בקשר לכאביםהגברת מהירח

קודם כול, כאב ברום הבטן, ממה שאני מבינה, זה דבר די נפוץ. לפעמים זה יכול להעיד ח"ו על בעיה, אבל לפעמים זה פשוט כי כל האיברים הפנימיים נמעכים ומשנים מקום כדי לפנות מקום לרחם. זה מעצבן כואב אבל תקין.

יחד עם זה, כל השרירים הכואבים והתנועות הלא נעימות של העובר שתיארת - לפעמים זה כי יש שרירים תפוסים באיזור הבטן - אגן - מותניים. אני גם הייתי עם כאבים מטורפים, ועשיתי טיפול אקווילבריו, שזה כמו עיסוי אגן ורחם והאיזור הזה, וזה פשוט עשה לי פלאים ושחרר ברמה מדהימה!!

תודה ♥️תולעת השני
יש לך המלצה על מישהי בשומרון או בירושלים? 
אני מכירה מישהי שגרה באפרת.הגברת מהירח

לא יודעת אם זה מתאים לך, אבל אולי היא מכירה מאיזור השומרון.

אביה: 0586920324

וואו מותקקקקק חיבוק!!!!!!! איך אני מבינה אותך !!!!אוהבת את השבת

סימפי כשהוא ככה זה סיוט סיוט סיוט!!!!

וצינון בהריון זה קשוחחחח

גם לי הוא פשוט לא עבר עד הלידה,

וגם לי היה סיוט להשתעל ולהתעטש כי פשוו יצא לי פיפי כל פעם כי רצפת אגן בחודש תשיעי זה לא משהו לבנות עליו....


ושפעת בהריון שתדעי שזה לא משהו פשוט שעובר על הגוף, לשא נדע יש מקרים שזה מסתבך וב"ה שאצלך לא אבל זה ממש שהגיוני שעדיין לא חזרת לעצמך שבועיים אחרי!!! אז דבר ראשון לנוח הרבההההה ולשתות הרבה תה ואולי גם לקחת דברים מחזקים- תוספים וכזה...


לגבי הסימפי- זה סיוטטטט וטוב שהבנת שזה! ממש! איזה יופי שה' סידר את זה שתגיעי אליה והיא תגיד לך כי יש מלא שפשוט לא מכירות!!

אז ככה, לי מאודדד עזר להגיע למישהי בשם ריקי שמומחית לנושא, היא הכינה חוברת מידע שנותנת המון מידע על הנושא מכל זווית- ממה להימנע, איזה פעולות מחמירות את המצב, איזה אנשי מקצוע יכולים לעזור וכו וכו... ובנוסף היא מנהלת קבוצת מייל של 'סימפיות' שם אפשר להתייעץ על כל דבר , לקרוא הרבה מידע שמאות נשים משתפות על הנושא, להיתרם גם פרקטית וגם נפשית שם מבינות אותך ואת גם קוראת על נשים בול במצבך ועל הרבה שהרבה יותר גרוע ומתעודדת 😆

אבל באמת שפרקטית יש מלאאאאא מידע...

בהריון אין איך להעלים את הסימנים אבל אפשר ללכת לאקווליבריו/כירופרקטית/ אוסטאופטית ולטפל ובע"ה לפעמים מקל משמעותית!!! לי זה ממש עזר, אמנם לזמן קצר והייתי צריכה לעשות טיפול כל 3 שבועות אבל זה ממש נתן שפיות...

ולריקי פשוט שולחים מייל ל simfi.help@gmail.com


בהצלחה גדולה!!

ואם יש לך עוד שאלות בשמחה!!


בסוף הכל יעבור🫶על הנס

קודם כל הכאבים נשמעים לי שרירים,אם את משתעלת אז זה עוד יותר ברור למה יש כאבים.

לגבי הסימפו, תפני לכתובת מייל ששלחה לך אוהבת את השבת,זה ייתן לל כיוון.

אבחנה מאורטופד בלי שמירת הריון ובלי שום טיפול יעיל לפי דעתי לא שווה את המאמץ היא מיותרת,החוברת שהמליצה לך אוהבת את השבת תעשה לך טוב יותר,

בהצלחה

היום הייתה לי סקירת מעקב גדילהתולעת השניאחרונה
ומראה הפרצוף הקטנצ'יק עם הלחיים השמנמנות של העובר גרמו לי לתחושה הרבה יותר טובה ואוהבת.


בעז''ה מחר תור לרופא נשים ונראה אם יש מה לעשות.


תודה על התמיכה והעצות. 

אז איך גומלים??פצלשהריון

הגדול שלי כמעט בן שנתיים מתחיל להיות מודע ליצירות שלו. שואלת את עצמי,

איך גומלים? מתי מתחילים?

האם מלמדים לעשות הכול בישיבה או קטנים בעמידה?

קיצר, כל תורת הגמילה תתקבל בברכה.

שאלת בונוס, אני ממש אינסטניטית. מפחדת שהאסלה תהיה מסריחה. מה עושים?


בונוס נוסף, החמוד נהיה פתאום בררן באוכל בקטע הזוי רוצה רק פחמימות ומסוימות מאד. מה עושים? לתת לו מה שרוצה או לא? היום לא הסכמנו לא עוד חלה. ונתתי לו לבחור מתוך המנה העיקרית מה שרוצה (וזה דברים שהוא אוהב בעיקרון) ולא הסכים ונשאר רעב. (בסוף אכל לחם אחרי הסעודה) 

אנחנו לימדנו הכל בישיבהכורסא ירוקה

הרבה יותר נוח וקל. פשוט מסבירים לו איך להכניס את הפין פנימה.

למה שהאסלה תהיה מסריחה? תקני באושר עד את השפריצר הזה של החיטוי ותנגבי את האסלה/ישבנון אחרי שהילד עושה, וגם תשימי את המתלה הזה של הכדורי ג'ל לאסלה ששוטף עם חומר בכל הורדת מים. לא רואה סיבה שיסריח.


אנחנו גם התחלנו מסיר ולא מאסלה אבל זה די דוחה ההתעסקות. מה שקצת עזר לי היה שלא עשו ישר בסיר אלא זה סיר שמלבישים שקית ואז זורקים אותה. אבל זה עדיין מגעיל. אם הילד זורם על ישבנון בשירותים בעיניי עדיף.


לגבי אוכל אני זורמת. כל עוד זה במגבלות מסוימות אני משחררת. יש לי מספיק דברים אחרים להתעקש עליהם

תודה. ואיך יודעים מתי הוא מוכן ואיך לתווך לו?פצלשהריון
ופתאום פשוט מורידים את הטיטול?
אצלנו זה היה קצת מורכבכורסא ירוקה

אבל בעיניי מוכנות מורכבת ממודעות - נגיד שהוא מודיע שהוא עושה עכשיו, ורצון - בקשה מצידו או היענות להצעה שלכם לשבת בשירותים/סיר.  

אחד מהם זה התחלה יפה, אבל לא הייתי מתחילה בלי שניהם.


לתווך - הייתי מסבירה שתינוקות וילדים קטנים עושים פיפי וקקי בחיתול,,וגדולים עושים בשירותים. כשהוא יהיה גדול אז גם הוא יעשה בשירותים/סיר, ואז אפשר לשאול אם הוא רוצה לנסות.

אם הוא אומר כן, אז להגיד לו שבפעם הבאה יגיד לפני שעושה ותלכו לשירותים.

מן הסתם בפעמים הראשונות יגיד רק כשכבר ממש עושה אז להסביר לו ולהראות שהחיתול כבר התמלא ופעם הבאה יוכל לנסות שוב. זה לוקח זמן..


יש כאלה שפשוט מורידים חיתול ונותנים לילד לפספס עד שהוא לומד לזהות מראש. אני אישית ממש לא אוהבת את זה ולא מאמינה בזה, לא אחפור לך בסיבות אבל אני חושבת שילד בשל בכל מקרה יגיע לגמילה, גם אם יש לו חיתול, ובאמת כשאני גומלת אני משאירה את החיתול בתקופת הגמילה עד שאני רואה שיש שבוע שבועיים יבשים ונקיים, ורק אז מחליפה לתחתונים. אפשר גם פתרון ביניים שנקרא חיתולי פול-אפ זה חיתולים שנראים כמו תחתון (לדעתי סופגים קצת פחות כמות ממידה זהה של חיתול רגיל כי נועדו בעיקר לפספוסים)


כדאי גם לקרוא איזה ספר בנושא שמסביר. יש כמה, הכי פופולרי לדעתי זה סיר הסירים. בעיניי ספר מעולה. יש גם מסדרת "לולו" ספר חמוד שנקרא הסיר של לולו. הוא אחלה אבל בעיניי פחות מפורט ומסביר לילד מאשר סיר הסירים. אם הספרים האלה (בעיקר הראשון) לא מתאים לכם בגלל פירוט יתר אז מאמינה שיש ספרים דוסיים יותר אבל לא מכירה..

הבררנות זה די אופייני לגילקופצת רגע

מגיע לפעמים גם קצת מאוחר יותר

אבל מגיע הרבה פעמים.


אני אישית לא הייתי נכנסת עם הילד ל'מלחמות' סביב אוכל שמוגש על השולחן. מבחינתי חלה זה אוכל ולא יודעת אם הייתי מגבילה ילד בן שנתיים.

בגדול, אוכל זה ממש לא נושא שכדאי לריב עליו, כמו שראית את יכולה כך ורק להחליט מה הילד שלך *לא יאכל*, אין לך שום דרך להחליט עבורו מה הוא כן יאכל, וכמו שראית הילד יכול גם להחליט שהוא לא יאכל כלל, מה שישים אותך במצב בו יש לך בחירה בין שתי אפשרויות גרועות: להכנע ולתת לו מה שרצה, או להשאיר אותו רעב. עדיף בכלל לא להכנס למקום הזה מלכתחילה.


מה שכן, הייתי ממשיכה לחשוף לכל סוגי המאכלים, אם רואים שבאמת באופן עקבי הוא רוצה רק פחמימות, להשתדל לרוב להגיש דבר ראשון לשולחן את החלבונים והירקות, ורק אחרי זמן מסוים להוסיף גם את הפחמימה, בדרך הזו הרבה פעמים הם בכל זאת יסכימו לאכול מהאוכל הבריא יותר לפני שיתמלאו מהפחמימות.

זה עדיף בהרבה על פני האפשרות להגיש לשולחן הכל ואז לריב עם הילד שיקח דווקא מה שאת רוצה ולא מה שהוא רוצה. 

תודה. עזרת ליפצלשהריון
אני לימדתי להתפנות בישיבהיעל מהדרום
לק"י


הבן שלי בן שלוש+ ובגן לימדו אותו לעשות בעמידה. אבל שם האסלה נמוכה וזה כנראה נוח לו.


אפשר להושיב על מקטין אסלה מספיק אחורה ושיתכופף קצת קדימה, ככה הפיפי לא משפריץ החוצה. או שיחזיק את האיבר שייכנס פנימה.

ובנוסף, ממליצה גם אם מחליטים לא לגמול כרגעיעל מהדרום

לק"י


להושיב על האסלה מידי פעם. נניח לפני המקלחת או בבוקר.

בעיני זה עוזר אחר כך כשמחליטים לגמול, שהילד מכיר את השירותים ויודע מה עושים שם.

מנסה לענותאוהבת את השבת

ממליצה לקרוא איזה הדרכה לגבי הגמילה כדי להגיע מוכנים לתהליך...

והכי חשוב רוגע. לשדר רגוע. להיות מבפנים ברוגע.

לגבי איך- אצלנו אחד למד בעמידה היה לו עוד והשני לימדנו בישיבה כי יש לו זווית ללמעלה והוא לא מצליח שיצא בפנים..


לגבי בררנות חד משמעית לדעתי לא כדאי ראש בראש, רק ממתקים וגם זה אני משתדלת שלא אני אמסור עליהם משהו שמול העיניים..

בבררנות נראלי יכול לא לקדם אותך ואפילו להזיק לטווח הארוך...גם אצלנו מבאס אותי שהם אוהבים פחמימות ומסרבים לירקות ופירות לא מעט פעמים..

מה שקראתי פה בפורום זה לחתוך ירקות או פיתות לצלחת בצורה מזמינה ולהגיש כשרעבים עוד לפני הארוחה, או לזמני ביניים ואז הם אוכלים יופי...

כשחוזרים מהמסגרות או לפני א. ערב וכזה...


והאמת שמבחינתי חלה זה אחלה אוכל ויאכלו כמה שרוצים, העיקר שיאכלו חח...

איפה אפשר לקרוא הדרכות לגמילה?פצלשהריון
לגבי גמילהתקומה

בעיניי גיל כמעט שנתיים זה קצת קטן

לא אומרת שלא אפשרי

אבל מעבר למודעות הוא צריך גם בשלות של שיתוף פעולה. להסכים ללכת לשירותים, להוריד בגדים וכו'

אלא אם הוא ממש מראה סימנים מובהקים של מוכנות, ומבחינה מוטורית הוא עצמאי ומסתדר, הייתי מחכה לקיץ.

הרבה יותר נוח ונעים לכולם

וכן להמשיך עם המודעות, אבל בעיניי לגמול בחורף ילד קטן זה קשה.


לפי דעתי לא נכון למנוע אוכל שהוא אוכל אמיתי (כלומר, על ממתקים כן נכון וכדאי להגביל), נכון להציע ארוחה מגוונת שמכילה אוכל בריא ואת כל אבות המזון.

אבל בוודאי בארוחת שבת משותפת, כל אחד לוקח מה שרוצה.

אפשר להציע, אבל לא לאסור

עונה לגבי הגמילהאני אמאאחרונה

הבן שלי גם בן שנתיים ומודע ממש יפה ליציאות שלו (אומר לפני שהוא עושה) ובכל זאת אני לא מתחילה לגמול עכשיו כי חורף וקר נורא. בעיני שווה לחכות לימים נעימים שאפשר לתת לו להסתובב בבית רק עם תחתונים או מכנס קליל, ושיש שמש טובה לייבש הרבה כביסות (לי אין מייבש, אבל גם לייבש את הספה נניח אחרי פספוס אז אני שוטפת ושמה אותה מול השמש בחלון).

 

את הגדול גמלתי בקיץ בגיל שנתיים וזה אפשרי בהחלט, אבל לא היה שם לקיחת אחריות שלו ולכן אפילו שהוא היה כבר בלי פספוסים הוא חזר לטיטול כשהתחיל מסגרת חדשה (בגלל הרצון שלו) ונגמל שוב באביב בגיל שנתיים ושמונה, גמילה הרבה יותר קלה וחלקה.

 

בגמילה מתחילים בעיני מלהוריד טיטול ואז יש פספוסים ומתוך הפספוסים האלה הילד לומד לזהות כשהוא עושה, לומד לעצור ולהתאפק ולומד לשחרר בשירותים. אולי זה שונה כשרמת המודעות של הילד ליציאות בטיטול גבוהה מאוד, אבל מהנסיון המועט שלי ראיתי שכל עוד יש לילד טיטול אז להושיב אותו בשירותים או על סיר לא כזה יעיל כי לרוב זה לא יהיה בדיוק בדיוק כשהוא צריך והשלב של לדעת לשחרר ולעשות בשירותים הוא השלב היותר מתקדם של הגמילה, מגיע אחרי השלב של לדעת להתאפק.

 

את הגדול גמלנו קודם כל הכל בישיבה, ככה הוא גם לא צריך ללמוד להפריד מה הוא עושה מתי, אבל אין מנוס, זה ממש מלכלך את כל הסביבה וכל החדר שירותים. כשלימדנו אותו לעשות בעמידה פתאום הכל נכנס לתוך האסלה (כמעט) והיה הרבה יותר נקי, אבל בגמילה צריך לנקות שתן כל הזמן, או כשמפספסים או מסביבות האסלה וכל החדר שירותים, לא רואה דרך שזה לא יקרה, ככל שתגמלי בגיל גדול יותר אז אולי השלב הזה יהיה קצר יותר.

הבייבי עם צהבת ולא משחררים אותנואנונימית בהו"ל

ממש עצוב לי

רחוקה מהבית והילדים

יש לכן עצות איך להוריד צהבת?

הרבה הנקה! הכי עוזרתודה לה''

והדולה גם אמרה לי עור לעור

וחשיפה לשמש, אפילו דרך חלון

וחיבוקק, זה קשה ממש!! אבל עובר מהררתודה לה''
תנסי לנצל את זה לנוח ולהתאושש
לא מצליחה להבין איך להניק אותו ככה, כשהואאנונימית בהו"ל

במיטת אור כחול

אי אפשר עור לעור כי הוא צריך להיות שם כמה שיותר...

להניק המון. יש סגולה ליטול לתינוק ידיים בבוקרעניינית
המון הנקה. וויטמין e, ואור שמשחילזון 123
אין אור שמש, רק מבול פה...🤣אנונימית בהו"לאחרונה
פריקה- בעל שלא מסתדר עם המשפחה שליאנונימית בהו"ל

טוב האמת שאני בוכה פה כבר שעה ומחפשת לפרוק, אולי זה יעזור לי גם להבין טוב יותר את הסיטואציה .אז תודה על המקום.

כמה הקדמות:

קודם כל יש לי בעל מיוחד. נשואים ארבע שנים וכל יום מחדש מגלה עד כמה זכיתי. תודה לה' אלף פעמים. הוא באמת מיוחד.


מהרגע הראשון שהם נפגשו היה ברור שהוא מאוד שונה מהמשפחה שלי במנטליות, בהשקפת עולם, באורח החיים.

בשנה הראשונה אחרי החתונה כל שבת אצל ההורים שלי הייתה הופכת לסיוט כי הוא היה סובל שם ולא מוצא את עצמו ואחכ היינו רבים.

ב"ה לאט לאט זה התאזן, למדנו להיות שם בלי לריב ולהגיע עם אפס ציפיות.

בפועל יוצא שאני מוותרת הרבה, כי כל מה שקשור למשפחה שלי מאוד רגיש אצל בעלי ואני מעדיפה לוותר על אירועים שאני יודעת שיהיו לו קשים.

תודה לה' אצל המשפחה שלו זה הפוך. אני שונה מהם מאוד בהרבה מובנים אבל אני נהנת שם, גם במשפחה המצומצמת וגם במורחבת. ברור שלא תמיד אני מוצאת את עצמי ישר אבל אני טיפוס די זורם וחברותי אז אני משתלבת.


עוד רקע חשוב: יש המון מפגשים של המשפחה שלו (המצומצמת והמורחבת). המוןןן. סביב כל חג, אזכרה, סתם יום. כמובן שנהיה ברובם (לאו דווקא בגלל בעלי, אלא בגלל חמותי). כשמגיעים לחול המועד נגיד, זה תמיד מינימום שלושה ימים. בבין הזמנים נהיה שם בטיול, שבוע אחכ ניסע לעוד יומיים ושבוע אחכ ניסע למפגש של הבני דודים.


להלן הסיפור:

מתוכננת שבת משפחתית של הצד שלי. יש לסבתא שלי יומולדת ומארגנים שבת של כל הצאצאים שלה אצלה בבית (25 איש כולל ילדים. זה לא המון אבל זה בלי עין הרע).

זה אירוע די נדיר שבת יחד כל הבני דודים, הפעם האחרונה שזה קרה היה לפני שש שנים. באופן כללי פחות יוצא להיפגש כולם יחד, אולי פעמיים בשנה לשעה - שעתיים כל פעם.


אני ממש רציתי לנסוע.

א. זו המשפחה שלי. שונה ואחרת מאיך שאני רוצה לחנך את הילדים שלי, אבל זו המשפחה. שם גדלתי.

ב. זו הזדמנות ממש נדירה. יש לי בני דודים שאני בקושי מכירה ואין ככ הזדמנויות להכיר, עכשיו סוף סוף נוכל להיות יחד שבת שלמה.

ג. נחת לסבתא שלי המתוקה.


בעלי הסכים ואמרתי שנגיע והתחלתי להתלהב ולהתחלק בבישולים והכל.

ועכשיו פתאום הוא אומר לי שהוא חשב על זה שוב אבל הוא לא רוצה להגיע.

הוא מפחד שלא יהיה לו מה לעשות שם, לא יהיה לו עם מי לדבר,  לא יהיה שם נוח, שנריב מלא. הוא מסכים איתי ששבת שלמה עם אנשים שלא מכירים יכולה להיות הזדמנות מעולה אבל זה חמישים חמישים והוא ממש ממש ממש ממש מעדיף לא לנסוע.


היה לי מאוד קשה לשמוע את זה.

א. אכזבה מהתוכנית שמשתנה.

ב. לשמוע כמה קשה לו עם המשפחה שלי.

ג. התחלתי להשוות בראש את כמות הפעמים שאני הגעתי והתגמשתי למשפחה שלו ולעומת המעט פעמים שהוא הגיע למפגשים של המשפחה שלי. אני מרגישה שזה פשוט לא הוגן לוותר! מצד שני באמת לי הרבה יותר טוב אצלם.

ד. אני לא רוצה לפספס את השבת הזו שלכו תדעו מתי תהיה עוד אחת כזאת.

ה. אני מרגישה שאני מוותרת המון לאחרונה וזה ויתור גדול בשבילי כרגע.


מצד שני- אני לא רוצה שהוא יסבול. זה באמת הימור אם יהיה טוב.


אוף. מה עושים??

ברור שהוא יותר חשוב מהבני דודים שרואים פעם בשנה.

אבל זה קשה קשה קשה לוותר.

ואני גם יודעת שאני אוותר בסוף ושזה כנראה לא יהיה בלב שלם וזה יתפוצץ בסוף.

אבל מה אפשר לעשות?

ממש לא חושבת שתגובה כזו תועיל להבארץ אהבתי

אני לא חושבת ש'להחזיר' לו יעזור במשהו. זה רק ירחיק ביניהם יותר.


אני מסכימה איתך שהפתרון של ללכת לבד לשבת זה לא כזה פתרון אידאלי, וגם לי זה מן הסתם לא היה מתאים.

ואני מסכימה שלוותר לו ולא לנסוע לשבת זה גם לא הפתרון.


אבל לא רואה שום תועלת בלהחזיר לו. המטרה פה היא לא 'לנצח' אלא למצוא פתרון שיאפשר להם להמשיך זוגיות תקינה ובריאה.

הבן שלי בן 15 מעשן. הוא סיפר לנו בשבתאנונימית בהו"ל

ניסינו לדבר איתו כמה שזה לא בריא והוא אמר שלא יכול להפסיק "כי כולם מעשנים" "אם לא אעשן מה אני אעשה כשכולם יוצאים"

וווואו  אנלנו בחוסר אונים

יפה מאוד שהוא סיפר לכם!! זה ממש חשוב!אוהבת את השבת

וחשוב להשקיע מחשבה איך התגובה שלכם מעודדת אותו לבוא ולספר גם פעם הבאה...


לעניות דעתי אל תדברו איתו בכלל על לא בריא זה פשוט לא ישנה לו ורק יכול להיות שתצאו חופרים מבחינתו ויעדיף לא לשתף אתכם..


מה כן לעשות?

לעניות דעתי לפנות לאיזה שהיא הדרכת הורים ולהתייעץ... כי יכול להיות שקורים עוד דברים שאתם לא יודעים עליהם זה א. וב כי חבר'ה שמעשנים הרבה פעמים מדרדרים לעוד דברים.. וצריך לחשוב איך אפשר לעזור לו למצוא חברים יותר טובים ובעיקר למצוא דברים משמעותיים להתעסק איתם ואז כבר לא ירצה להיות עם החברה האלה....


כמובן כותבת לך את זה אבל הכי חשוב שלא תהיו שיפוטיים וביקורתיים אליו שלא "תבריחו" אותו...


בהצלחה גדולה!!!

וממליצה לך לשאול גם בפורום של אמהות השלב הבאאוהבת את השבת
זה מבאס, אבל בגדול משמח שהוא משתף אתכםמשתדלתלהיותאני

אני מאוד מאוד לא אוהבת ומתנגדת לעישון

אבל זאת המציאות בעולם, אנשים מעשנים, ויש מצבים שמאוד קשה להיות היחיד שלא מעשן, יש לחץ חברתי חזק

זה סופר מבאס, הלוואי שאני אצליח לפתח אצל הילדים שלי חוסן שהם ידעו להיות עם החבר'ה וגם לבחור לא לעשן, אני מצידי יעשה את ההשתדלות שלי, אבל אני יודעת שבשלב מסוים זה יהיה שלהם

וזה מאוד לא בריא, אבל זה לא אומר שהוא הולך להיות מכור כבד וגם לא מחייב שהוא ימשיך לעשן כל החיים שלו, ולכן בעיני זאת לא התנהגות מסוכנת שצריך למנוע אותה בכל מחיר


גיל 15 זה קטן, אבל הם כבר ברשות עצמם

אני עובדת עם נוער, בגיל הזה כבר אין איך לשלוט בהם

יש רק איך לעבוד על הקשר ולהתפלל שהם יקשיבו וישתפו אותכם

דווקא זה שהוא סיפר לכם זה סימן טוב בעיני, לא חושבת שנכון לנקוט פה באיזשהו צעד שיכול לגרום לו לחשוב שזה לא טוב לשתף.

אני הייתי אומרת לו שאתם מאוד לא אוהבים את זה אבל הוא ילד גדול ואתם שמחים שהוא שיתף אתכם.

כן הייתי מציבה גבול שלא מעשנים בבית.

כן הייתי מדברת איתו על כמויות, זה שהוא מעשן עם החבר'ה לא אומר שהוא צריך לעשן כל יום חבילה- לנסות לדבר איתו על שליטה עצמית גם בתוך הבחירה הזאת .

בנוסף כן הייתי פותחת איתו שיחה על לחץ חברתי...

עישון היום זה באמת הפך במקומות מסוימים להיות ממש בנורמה וזה גם לא התנהגות סיכונים מובהקת, אבל נוער יכול להגיע גם למצבים אחרים שהם הרבה יותר גרועים...

אם כולם יעשנו סמים? אם כולם יאנסו בחורה? אם כולם יעשו תחרות נהיגה מסוכנת? אם כולם ישתו אלכוהול וינהגו? לא בטוחה שלפתוח את כל האופציות האלו בפניו.. אבל כן בגדול חושבת שטוב שהורים ידברו עם הילדים שלהם על לחץ חברתי, איך אפשר להיות חלק מהחבר'ה וגם לפתח עמוד שדרה פנימי. משמעותי ליצר אצל הנוער שיח על הנושאים האלו, אבל חשוב לדעת שכמה שנדבר, בסוף הם יצטרכו להיות אלו שמתמודדים בכל סיטואציה בעצמם ולפעמים הם גם יטעו, ויצטרכו ללמוד על בשרם.


מוסיפה ומדגישה שוב- זה שהוא מעשן לא אומר שאין לו עמוד שדרה, כי באמת לצערי היום עישון הפך להיות בנורמה, וכשמשהו הוא בנורמה וכולם עושים אותו, צריך הרבה יותר מעמוד שדרה בשביל לבחור להיות היחיד שלא עושה, זה באמת דורש חוסן פנימי מטורף שלרוב האנשים אין וזה ממש ממש נורמלי!

לדעתי לא לעשות מזה עסקשלומית.

יש הרבה בני נוער המעשנים עד שהם מבינים שזה לא מגניב ומפסיקים. וממילא אין לכם מה לעשות עם זה. והוא לא באמת הולך להשתכנע מהדברים מלומדים עד כמה זה מזיק לבריאות (וזה מזיק מאוד!)

תגידו לו שמבחינתכם זה לא מגניב וחבל שהוא נגרר, וזהו, שחררו

אין לכם מה להיות בחוסר אונים בגלל זה, זה לא שלכם 

מה יהיהoo
עבר עריכה על ידי oo בתאריך ז' בטבת תשפ"ו 22:33

כשהוא יהיה בן 18 ויוכל לעשות כל מה שהוא רוצה ובאופן חוקי?

לא כדאי להיות בחוסר אונים כשילד בן 15 עושה משהו שלא מקובל עליכם


 

גם בן ה15 שלי לפעמים לוקח שכטות מסגריה אלקטרונית שיש לבעלי

בגיל קטן יותר בקשתי ממנו להפחית

בגיל 15 אני כבר לא מתערבת

רק מבקשת ממנו לא לעשות את זה בישיבה (כי אסור שם)

זה לא פסגת חיי אבל אני יודעת זה כבר פחות בשליטתי

בוחרת לנסות להשפיע על מה שהכי חשוב

ולא מרגישה חוסר אונים אם זה לא עובד

כי אוטטו הוא יהיה מבוגר והוא צריך לסלול את דרכו

יפה שהוא סיפר לכםנעמי28

ועוד יותר יפה שהוא מודע שמה שמניע אותו זה הלחץ החברתי, ויכול לספר לכם את זה בכזאת בגרות.


אז הייתי מחמיאה לו על זה, ומשתפת על עניין הלחץ החברתי, אולי אפילו על איך שזה פגש / פוגש אותך גם בחיים שלך.

וכולנו מתמודדים עם לחץ חברתי גם בגילאים מבוגרים יותר, מודעות לזה (שאני לא באמת רוצה את זה, אני מתאים את עצמי לחברה) היא באמת חלק מהפיתרון.


כתבת מהמם..אוהבת את השבת
עישון נועריהושבעט7

אפשר אם את מרגישה צורך.

להתייעץ עם חברים מקשיבים.יש להם ניסיון בעבודה עם נוער בהצלחה רבה.

תודה לכולכן!!קראתי הכל עונה:אנונימית בהו"ל

באמת החשש הגדול שלי הוא מהתדרדרות. עכשיו זה סיגריות מה השלב הבא?


לגבי להחליף חברים- לא ככ אפשרי כי זו השכבה שלו כאן ביישוב. כמובן שלא כולם כולם מעשנים, יש איזה שלושה ילדים חזקים שגם בחבר'ה אבל עומדים בלחץ


הלוואי והוא היה חלק מהם. 


אתן חושבות ששייך לעדכן את המחנך שלו?


הבן שלי סיפר לי שהמחנך שוחח איתם בעניין העישון, וביקש "מי שמעשן שיבוא לספר לי", "יש לי איך לעזור לו"

לדעתי מה שבטוח לא מאחורי הגב שלותודה לה''אחרונה
מחפשים שם לבן בסגנון אריאל/נווהאנונימית בהו"ל
משהו מהתנך אבל לא עתיק וגם לא הברה אחת


תודה רבה 💙💙

רעיונות-אנונימיות

אליה (מושלם, בתנך אליהו הנביא כתוב פעמיים כאליה)

הראל

דניאל

ינון

נעם (לא כשם של אדם בתנך אבל)

דבירדרקונית ירוקה
אתם רוצים משהו שקשור למקדש?
כן )אנונימית בהו"ל

פחות אוהבים את השם דביר

תודה!

משמות ירושלים/המקדש וכו'?מוריה
כרמי, אביעד, יהודה, יראה, שילה, הראל, כרמל, מבשר, 
כן, משמות המקדש זה מעולהאנונימית בהו"ל
יש לך רעיון?
חלק מהשמות שכתבתי קשורים לבית המקדש/ירושלים.מוריה

הראל, יראה, שילה, כרמל.

 

 

ואולי באתר הזה תמצאי עוד רעיונות-

https://www.jerusalem.muni.il/he/city/jerusalem-names

 

 

ידידיה, אוריה, ינון, אורי,דיאן ד.
איתן,עמיחי,אמיתי,ידידיה,אחיה,שילה,הראל,אלישיב,מבשראנונימית בהו"ל
אוריה,אליה,סיני,אבינעם,שובאל,רואי
בפניםSeven
עידו רועי יהודה
ציוןרק טוב!
ישי, הראל,אמיתי, איתי (אם אשכח ירושלים תשכח ימיני)אביגיל ##אחרונה

בארי

שילה

גלעד

נועם

אחרי גרידהאנייי חדשה

צריכה שוב את עזרתכן,

אז ביום ראשון שעבר עברתי גרידה

ואני עדיין עם דימום בניגוב....

אני מבינה שזה נורמלי?

בנוסף, והכי חשוב. בבית חולים הנחו אותנו לא לקיים יחסים עד אחרי המחזור הראשון

שזה אומר שרק שבועיים מינימום להיטהר מהגרידה+ לחכות למחזור ראשון אחרי גרידה ואז להיטהר.

זה יקח יותר מחודש/חודש וחצי לא?

אמאלה זה אמיתי? איך בדיוק צולחים את זה?

יש לכן טיפים?

אני גם לא רוצה לטבול אחרי הגרידה ר ק בשביל חיבוק?

לא חושבת שנצליח להיות טהורים בלי לקיים יחסים

פליז עזרתכן , תחכמנה אותי

אני לא מכירה הנחייה כזו לגבי יחסים.פייגא

הייתי שואלת רופאת נשים, או מנסה להתייעץ עם מכון פועה

עברתי פעמיים גרידה ולא קיבלתי הנחייה כזו.


שולחת הרבה כוח, ושה' ימלא את חסרונכם.

לא מכירה הנחיה כזושלומית.
אולי תשאלי עוד רופא
יכול להיות שהכוונה בהנחיה להימנעגיברת

היא כדי לראות שהרחם באמת נקיה מתוכן. ולהימנע ממצב שאין מחזור ויש בטא גבוהה שהיא בעצם שארית מההריון הקודם אבל חושבים שזה הריון חדש.

אני מכירה שעושים מעקב אחרי הבטא שהיא מתאפסת. מציעה להתייעץ לבדוק אם אפשר להחליף.

נכוןאנייי חדשה

אמרו לי שרק אחרי המחזור הראשון להגיע לבדיקת רופא נשים שיבדוק שהכל נקי.


אבל נראה לי קשה מידי.

גם שאלתי אם אפשר לקחת גלולות בנתיים ) כדי שנוכל לקיים יחסים) ואמרו לי שלא ולחכות לבדיקת רופא שיאשר

אז יש כאלה שמסתמכים על מעקב בטא.גיברת
מציעה להתייעץ שוב
אני אחרי הפלה בכדורים ולא גרידה אבלמצפה88אחרונה

אמרו לי לעשות בדיקת אולטרסאונד בערך 10 ימים אחרי ההפלה.

רופא הנשים נתן לי הפניה למכון אולטראסאונד לשם כך, ואמר לי לבוא אליו לבדיקה אחרי הווסת הראשונה. 

ובדיוק התייעצתי בשרשור נפרד לגבי שאלות דומות, עוד מחכה למענה ממי שמכירה. כי לא נתנו לי הנחיות ולרופא נשים אגיע רק אחרי וסת… למשל במיון אמרו לי לחזור לפעילות גופנית (אימונים) בלי בעיה אבל אני לא מרגישה שאני יכולה עדיין… אז לא מבינה אם לחזור כשבתחושה האישית שלי זה אפשרי או שיש הנחיה יותר ברורה. צ'אט gpt אמר לי שבועיים שלושה שזה מאוד נוגד את מה שאמרו במיון. בקיצור מבולבלת. 

לא מכירה את זה,ועברתי גרידההמקורית
חיבוק❤️ שהשם ימלא חסרונכם בקרוב

אולי יעניין אותך