תייצרי להם חוויות שגם לך יהיו כייפיות.

לא רואה שום עניין לעשות באופן קבוע משהו שלא כייף לך ולא זורם לך.

אם היו מבקשים הייתי אומרת שמידי פעם אולי כדאי להתאמץ ולתת להם אפילו שאת לא נהנת.

אבל אם הם לא מבקשים ויש לך חוויות אחרות אז מעולה! טוב לך וטוב להם.

עכשיו אני מנסה לחשוב אם יש משהו שכיף לי לעשות

בהחלט נקודה למחשבה!!!

אני גם עושה עם הילדים יצירות לפעמים, אבל זה כי באמת גם אני נהנית מזה.

מצד שני, מה שאת משתפת שבעלך עושה עם הבנים שלכם - לבעלי זה ממש לא מתאים. אז לילדים שלנו יש בזה חסך?

אני לא חושבת שנכון להגדיר ככה. כל ילד מקבל את ההורים שלו, עם הכישרונות שלהם ועם מה שמתאים להם לעשות עם הילדים.

תכלס בתור ילדה אני לא זוכרת יותר מידי יצירות שאמא שלי עשתה לנו (בעצם לפעמים כן היה, בעיקר לפני סוכות, אבל לא כמו כל הדברים ששולחים היום, ולא כמו הדברים שאני עושה עם הילדים שלי. הרבה יותר פשוט...). ולמרות שזה כן משהו שאני נהנית ממנו זה ממש לא מרגיש לי כמו חסך.

בכלל אני חושבת שכל הרעיונות ליצירות ששולחים היום זה כבר לעזור להורים למלא תא הזמן שהם עם הילדים ולא תמיד יודעים מה לעשות איתו.

אבל לדעתי זה ממש לא מחייב כל הורה לקבל את הרעיונות האלו. זה מיועד למי שמחפש את זה וזה עוזר לו, זה ממש לא חובה הורית...

כשכן משעמם להם

זה בזמנים שאני לא בבית כי הלכתי לעבודה למלא שעות

ואז הם לא עושים דברים בסגנון הזה לבד..

ואין סגנון שטוב יותר מהאחרים.

הרעיון הוא להיות הכי טובה בסגנון *שלך*. תחשבי במה את טובה ואיך את יכולה להביא את זה לאימהות, ובזה תשתדלי לעשות וליצור להם חוויות (גם אם הן כאלה שפחות מצטלמות לסטטוס...)

ואת זה כותבת לך אמא שבעיקרון החוזקה שלה היא באמת יצירתיות - ובכל זאת היא לא מספיק משתמשת בה, מסיבות שונות ומשונות... ואני באמת מצרה על זה (והסטטוסים שאני רואה מעוררים את קנאתי) אבל בעיקר מכיוון שאני יודעת שזה כן סגנון האימהות שלי, וחבל לי שאני לא מצליחה לממש אותו...

אני אוהבת את הכנות שלך

ממה שאת משתפת פה לפחות אני חושבת שאת עושה מעל ומעבר

אבל כנראה ככה זה אמהות

תמיד עם מצפון וכאלו..

לא מספרת על הפעמים שהילדים משתגעים סביבי ואני יודעת שיצירה שווה תוכל לעזור להם, ואין לי כוח לעשות את זה...

(האמת שחלק מהעניין שאני כבר פחות עושה איתם דברים כאלה זה מכיוון שחלקם גדלו וכבר פחות מעוניינים... צריכים דברים "שווים", שאותם אני פחות יכולה לספק. עדיין זה לא אמור לפתור אותי מלעשות דברים עם הקטנים🤷‍♀️)

נשמעת אימא נשמה

ואבא כיפי

ובית נעים..

לא לחפש בעיות איפה שהן לא קיימות

❤️

(מקווה שאת קוראת את זה בטון כמו שאני מתכוונת אליו, אוהב ומעריך, ולא משהו אחר כמובן ❤️)

כי אני הרבה מהרהרת על זה לאחרונה

ומרגישה אמא קצת 'יבשה'

אבל את צודקת

צריכה להפנים

חשוב שיהיו לילדים חוויות משפחתיות משותפות

חשוב שיהיו חוויות עם אבא אמא

חשוב שיהיה זמן מקרב עם אבא אמא

חשוב שיהיה זמן כיפי בבית

חשוב שהחגים יחוו כזמן מיוחד

חשוב שהילדים יהיו עסוקים בתעסוקות חיוביות ומפתחות

לא חשוב באיזו צורה זה קורה,

כן חשוב שאבא אמא גם ירגישו שהחוויות והעיסוקים נחמדים להם, או לפחות זורמים, ולא מעיקים.

אז יש בית שבו אוהבים לשיר יחד ליד הנרות

ויש בית שביום חופש משחקים יחד קטאן

יש בית שישנים בשטח

ויש בית שנוסעים לסבא וסבתא

יש בית שהתעסוקה הכיפית היא לאפות עוגיות ולשתות שוקו חם

ויש בית שעושים יצירות בגואש עם סינרים

יש אמהות שאוהבות להקריא סיפור

ויש אמהות שאוהבות לספר סיפורים מהילדות

יש אמהות שמשקיעות לצלם את הילדים

ויש אמהות שלוקחות את הילדים לג'ימבורי

כל האמהות וכל הבתים וגם כל האבות כמובן, הם הורים משקיעים ומסורים, ומגיעות להם מדליות

ו @פרח חדש את נשמעת כ"כ טובה ומסורה באמהות שלך.. בעצם זו החשיבה אפילו!

מבין השורות נשמע שכן חסר לכם אולי חוויות משותפות

אני מציעה לך לחשוב איזה סוג פעילות תהני לעשות איתם

ואת זה לקיים יחד בהנאה

לא חייב דוקא יצירות

אבל אני דווקא כן מהיצירתיות. כל אמא ומה שהיא כן ומה שהיא לא.

אבל אם הילדים עליזים ולא משעמם להם אז לא נשמע שיש בעיה.

לבין להתייסר על כך שאין לי תכונות מסוימות והלוואי והיה לי הוא גבול דק...

זה באמת מבאס שאנחנו כביכול לא נקיים במקום הזה, וכל ההצצות שיש לנו בזכות או בגלל המדיה לחיי אחרים

לא נשאר בגבול ההשראה בלבד, וזה גולש למחוזות אחרים בד"כ...

גם אני ככה, אולי לא בתחום הזה, אבל כן דומה, נגיד לפעמים מתבאסת שאין לי את הכישורים להכין אוכל בצורה מפוארת ומושקעת כמו הרבה כאלו שכן יש להם את זה...

בכל אופן לשאלה,

אל תתאמצי אם זה יושב על מקום שאולי אני מחסירה להם משהו 

תתאמצי אם את רואה בזה ערך שהוא חשוב לך ואת מרגישה שהוא יהיה חשוב לילדים שלך גם

וגם אם תראי שהוא חשוב לך ולילדים בהתפתחות שלהם או בחוויות שתרצי להשאיר להם

תראי באיזה מידה נכון לך לעשות את זה.

באופן אישי, גדלתי בבית שלא היתה שם כמעט שום פעילויות ויצירות מיוחדות סביב אירועים וחגים, כולל ימי הולדת

היה אולי עד גיל 4 או 5 ... 

כן תמיד היתה השקעה סביב אוכל, בגדים, ועוד ועוד

ואולי זה קשור ואולי לא, אבל גדלנו להיות כאלו שלא כזה אוהבים את כל הפעילויות והמשחקים האלו

כאילו נהנים מדברים פשוטים כמו סתם לשבת לדבר סביב שולחן ולאכול נגיד...

זה נראה מאוד מרשים מהצד, ואני בטוחה שזה משאיר חותם יפה לנפש, כל ההשקעה והיצירתיות

אבל אפשר גם להשאיר חותם חזק בדברים הפשוטים כמו שמחה, אהבה, צחוק, שובבות 

בסופו של דבר הנפש זוכרת את ההרגשה בעיקר שהיתה סביב משהו ופחות משנה לה בגלל מה

ולתת הרגשה כיפית שמחה בבית אני חושבת שכולם יכולים או יכולים לעבוד על זה

ויש גם עניין לעבוד ולהשקיע בזה

האיך פחות משנה

בסוף הילדים זוכרים את החוויות המיוחדות יותר, ואת הביחד שליווה את החוויות האלו.

כמו שהם יזכרו שאבא לקח לטיולים.

אבל לא חייבים יצירות.

אפשר גם כל פעילות אחרת.

ולא חייב כל חג או חופש.

אבל אם זה אף פעם לא קורה בשום דרך אז אולי אם מתאים לך כן כדאי להתאמץ לחשוב מה יכול להיות רלוונטי לכם.

זה לא שאם לא תעשי את אמא לא טובה, אבל זה כן בונוס נחמד מאוד שנשאר אח"כ בזיכרון.

לא מגיבה אחת אחת

אבל לוקחת את הדברים לתשומת ליבי

אבל לא כי אני לא מכירה רעיונות, אמא שלי אלופה בזה ועשתה איתנו הרבה דברים כאלה, אני פשוט רוב הזמן לא פנויה לזה😏 ותמיד יש משו אחר להספיק

אבל אני עושה איתם דברים אחרים וגונבת איתם רגעים של אושר

למשל, הזמנתי משיין מקלות להכנת קרפים וצנטרים לזילוף של פחזניות וסופגניות שהם בצורה של קונוס רחב שיוצא ממנו פס דק יותר של מתכת, וברגע של הברקה השתמשנו בהם ככלי הקשה וישבנו עם זה ושרנו והיה לנו כיף

אני באופן אישי לא מסתכלת החוצה הרבה, אאכ ואני מחפשת רעיונות. אין סוף לדברים שאנחנו לא עושות.. זה יכול לגרום לתחושה רעה ולרגשות אשמה לראות מה אחרים עושים יותר מאיתנו.

ותכלס, יש מלא דברים שכל אחת עושה ואחרות לא.. זה לא נגמר. העיקר הוא זמן איכות בפניות ושיהיה כיף!

לא כי זה באמת חסך

אלא פשוט כי אין אף הורה שהוא הכל ואף משפחה שהיא הכל

וכל משפחה נותנת לילדים שלה ממכלול התכונות והערכים והיכולות והאתגרים שלה.

ובתוך זה נעשה הכי טוב לתת לילדים שלנו הכי הרבה והכי מדויק ממה שיש *לנו*

וזה בסופו של דבר הסל הכי טוב לילד שלי. ולא סתם הנשמה שלו הגיעה דווקא למשפחה שלנו ולא למשפחה אחרת...

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.

עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי