חנוכה הוא חג של העלם של מעל הטבע. יש בו הרבה מרכיבים שחוזרים וחורזים בו, שהם מעל הטבע. המספר 8. הוא מעבר לגבולות הרגילים של 7 ימים בשבוע. נס בשמן, מאכלי שמן. הם כולם עם 8. מעל הטבע. יש בו את ספירת הבינה ("ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים בני בינה {ספירה ה8} ימי 8 קבעו שיר ורננים").

מה זה אומר כל המעל הטבע הזה?

עזבו את הנקודה שלא היה בכלל צריך נס כי טומאה הותרה בציבור. ה' רצה לעשות נס, אבל למה דווקא פח שמן אחד שהספיק לשמונה ימים? היה אפשר גם למצוא פח עם מספיק בדיוק לשמונה ימים או למצוא 8 קנקנים וכו'

ונעשה דווקא נס ודווקא ככה כדי להראות לנו שמה שאנחנו חשבנו שהוא גבולי - העולם הזה הכל הוא נס. באמת הכל יכול להמשיך לעולם. (יש משל בירושלמי על אומן שרצה להיות מיוחד הפרוייקט חייו היה לעשות סוס שנראה בדיוק אותו הדבר כמו סוס אמיתי. אחרי 5 שנים של השגת חומרים ולמידה על סוסים וכו' הוא סיים. הוא הציג לפני אלפי אנשים את הסוס שלו ליד סוס אמיתי ואף אחד לא הצליח להבדיל. מדהים. ואז הם שמו לראווה בכניסה לעיר כדי שכולם יראו את הפלא האמנותי, אבל כל מי שעבר שם לא התרגש, בסה"כ סוס... אז הוא החליט לחתוך אותו לשתיים, כי סוס אמיתי לגמרי חתוך לשניים - זה כבר יצירת אומנות. כך עשה הקב"ה בקריעת ים סוף, והראה שהכל כל העולם הוא למעלה מהגבול.

זהו הנס של חנוכה. נס של טבע. במאז ועד היום אין לנו ניסים גלויים ממש כקריעת ים סוף, אבל אנחנו רואים את הסוס האמיתי ופשוט לא מבינים שהוא יצירת אומנות.

היום הוא יום 'זאת חנוכה'. היום הנוסף שהוא למעלה מהטבע.

בחסידות מבואר שהוא יום מתנה של פתיחת שערים ושפע שלמעלה מהעולם הזה הרגיל. הוא יום שמסוגל מאד מאד לתפילות ולשפע. שווה ערך במעלה ואף יותר מראש השנה ויום הכיפורים. (במובן מסויים) הוא יום מאד גדול. הוא יום שבו נגמר "תקופת הניסיון" למה שנגזר עליך בראש השנה וה' דן שנית את כל באי עולם.

ממש מוזמנים לקרוא עליו עוד מגדולי החסידות. (יש באינטרנט דברים מאד יפים ומונגשים)

שנזכה ליום שיגזרו בו ישועות ונחמות!

אוביסלי

ששמתי שנה שעברה בחנוכיה

(יש לציין שהכל התקיים!)

כתבת לה' בפתק שלי את כל הסיבות שבעולם והראיות שכדאי לו מאד לעזור לי...

כפרה עליך הפי מבטיח שאני מאמין לך

עודדת אותי

לא השאלה מי ער, השאלה מה לוקחים מחנוכה.....😉

אני מאמץ את התקווה, להאמין שאפשר לשנות ולא לקבל את הדברים כמובנים מאליהם, להמשיך את רוח הלחימה, את האור שהוא לא רק מנחם אלא מעורר, מחייה, מגביר כוחות, מחזיר את התקווה הנושנה, את התקווה לחדש ימינו כקדם, ולהביא את הגאולה לעצמינו, לעם ישראל ולעולם. כבתה אין זקוק לה- אפילו שהיום הנר נכבה, למחרת מדליקים אותו מחדש. כל יום ויום יש בו התחדשות, הדלקה חדשה, נס חדש. הדלקה עושה מצווה, ולא הנחה עושה מצווה- לא לנוח על זרי הדפנה, אלא לעלות, שתהא שלהבת עולה מאליה, לא לעשות דברים באופן חיצוני בגלל לחצים, לעשות את הדברים מתוכינו, מתוך הנר הפנימי והבוער שבתוכינו, מתוך חיבור עמוק לדברים, ואז באמת האש לא נכבית וממשיכה לדלוק, להתמיד. שיהיה מסובב במצוות- המצוות מקיפות אותנו. סביבון. אסובבה את מזבחך ה'. כל הזמן לנוע, המצוות חיות, נעות, מסבבות. פרסומי ניסא, להדליק על פתח ביתו מבחוץ, או על החלון שפונה לרשות הרבים, ובשעת הסכנה, מניחה על שולחנו ודיו- מצד אחד אם אדם רק יתרכז בכלל, זו סכנה, ולכן הוא צריך לבנות את עצמו, אך באמת תמיד האידיאל וגם בפועל כל מה שיכול להאיר כלפי חוץ. רש"י אומר שבזמן רגיל שאין סכנה, אם מדליק על שולחנו לא יצא ידי חובה. אם האדם מלא ויכול להאיר, והוא לא מאיר, זה לא טוב! האור שלך נועד להפצה, נר אחד נר למאה, הנר בהתחלה כששמים אותו על נר אחר לרגע הוא מתמעט, אבל שנייה אחרי זה הוא מתחזק. דווקא הנתינה מובילה לריבוי האור שלך ולהגדלתו. מצד אחד לרשות הרבים, מצד שני בטפח הסמוך לפתח. תמיד לזכור שצריך גם לבנות את הבית, את המשפחה ולהשקיע בה, רק מתוך בניין משפחתי אפשר גם להאיר החוצה לשאר האנשים. וגם הנתינה לשאר האנשים היא שלימה יותר, כשהיא יונקת מדבר יציב, יש נקודת משען, בסיס אם, שמשם האדם שואב כוחות (מתקשר גם לנר איש וביתו). למהדרין נר לכל אחד. לכל אחד יש את הייחודיות שלו, לא רק כהמשך של אביו או ההגדרה שלו כחלק ממשפחה או קבוצה מסויימת.

בהשארתך, @רוצה להיותילד🙃 

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.