וסוכר דמררה. גם שמרים, בלינצ'עס וכד'. פשוט הכל. ויוצא מעולה

מצרפת:

3 כוסות קמח מלא/כוסמין

3 כוסות קוואקר

כוס שמן

כוס סוכר דמררה-אני מורידה קצת

כוס שוקולד צ'יפס/חמוציות לבחירה

2 אבקת אפיה

6 ביצים

לערבב לעיסה, ליצור כדורים , אפיה כ20 ד' בתנור מחומם מראש ל180 מעלות

טיפ לעצלנים לשטח בתבנית גדולה של תנור, מיד כשמוציאים מהתנור לחתוך לקוביות עם סכין חדה

בהצלחה ובתאבון

אין דבר כזה עוגיות בריאות. הן עם קמח שזה סוכר, והן עם המתקה כלשהי - שזה סוכר ואם הן עם שמן קנולה - זה גם מגיב בגוף כמו סוכר...

אז הכל טוב, מותר לנו לצרוך סוכר, אבל לפחות שלא נקרא לזה בריא😅

אני בזמנו הכנתי כדורי תמרים עם אגוזים טחונים (כדי שהקטנים יוכלו לאכול) וזה די נטרף...

אבל כן תמיד מעדיפה לשלוח עם הילדים פירות. קונה פירות מיוחדים שהם ממש אוהבים, אפרסמון, קיווי, תאנים... 

ועם המתקה של תמרים או סילאן

שמן- לפעמים שמן קוקוס... ויש הרבה עוגיות גם בלי שמן

והאמת שאני חושבת שהן ממש בריאות

שאני חושבת שצריך להבדיל במושגים, בין מזין ובריא לבין משהו שבא לי לנשנש והוא כמה שפחות מזיק...

ואז מתכון בדומה למה שתיארת זה באמת כמה שפחות מזיק אבל לפעמים מרוב שאנחנו נותנים לו טייטל של 'בריא' אנחנו אוכלים ממנו יותר כי הוא 'בריא'... וזה כבר לא מאוזן בדכ.. 

יש לנו קטע בבית שאני מכינה עוגיות בריאות הן נטרפות בלי מצפון

אז גם זה קצת מעצבן כי הן ממצרכים יקרים

אבל גם אני מסכימה איתך שזה לא בריא לגוף ככה

אבל כנשנוש במידה הנכונה אני חושבת שזה ממש בריא

 לא חושבת שהייתי קוראת לזה כמה שפחות מזיק. 

כי זה באמת מזין במידה הנכונה. קמח כוסמין, שמן קוקוס , טחינה , תמרים וכד'...

קמח כוסמין לא הייתי קוראת לו בריא...

מתוך עולם הקמחים הוא קצת יותר טוב מאחרים...אבל הוא מוצר מעובד... תחשבי כמה שלבים הוא עבר עד שהגיע אליך בצורה של קמח.. הוא רחוק מהגרעין המקורי... ואז אנחנו משלבות אותו במאפים למינהם עם עוד מרכיבים... זה לא שאנחנו צורכות אותו ככה...

כל דבר שעובר עיבוד, וככל שהעיבוד יותר "מגולגל" עם יותר שלבים, זה פחות טבעי לגוף...

לכן לקרוא לזה בריא, אישית לא התרשמתי שזה כך...

שמן קוקוס הוא בהחלט בריא! אבל כשזה מעורבב עם עוד הרבה מצרכים את לא צורכת רק אותו...

טחינה היא ממש מוצר מעובד... בכף טחינה יש כמות של שומשום שיקח לנו מלאאא זמן ללעוס ולעכל... אז הכמות של השומשום שאני צורכת בכף "פושטית" של טחינה היא לא טבעית לגוף...

תוסיפי את זה שכל דבר שיש בו שומן רב, כמו טחינה, בזמן החימום שלו, השומן הבריא שלו מתחמצן ונהייה רעיל... אז בכלל הטחינה לא בריאה כבר... (שהתחלנו מזה שזה כמות לא טבעית לגוף...)

תמרים זה פרי אבל שוב, הוא מאוד מרוכז בסוכר אז כמות של יותר מאחד הוא כבר כמות סוכר לא טבעית לנו לצריכה...

לסיכום-

שלא יישמע שאני לא אוכלת סוכר! רק בוא נקרא לילד בשמו, ונדע לצרוך בצורה טבעית לנו... אפילו עוגיות שמוגדרות כלא בריאות... אוראו מצידי...

אבל אם אוכלים רק עוגיה אחת, ויודעים לעצור, אז לא צריך את כל ההשקעות המטורפות בנשנושים... משקיעים יותר במזון העיקרי שיהיה טעים ומזין... 

שתדעי שאני תמיד מחכה להודעות שלך בשרשורים שקשורים לבריאות תודה!

ושאלה- איפה למדת את כל זה? מאיפה כל הידע? כי אני מרגישה שאני ממש מנסה לאכול בריא ולהכין בריא לילדים, אבל תכלס לא יודעת הרבה ממה שכתבת (מבחינתי קמח כוסמין וטחינה זה שיא הבריאות🙃)

באמת מלא זמן לא היה לי מוטיבציה פנימית להיכנס לנושאים האלה, בגלל ההריון והתזונה שקשה לי.

ופתאום היום הרגשתי שהנושא בוער בי, לא יודעת למה🤔

למדתי המון מתוכנית שהייתי בה, וגם ממאמנת לתזונה טבעית שעשיתי איתה תהליך... 

אבל אני עוד לא התמקצעתי בעניין... בע"ה... 

שפוסלות הרבה מהאוכל כולל כזה שלא מוגדר "ג'אנק".

מצ"ב כזה יכול לגרום לנשים לפחד מהאוכל מצד אחד, או לחלופין, להגיד אם טחינה זה זבל וקמח כוסמין זה גרוע, אז מה זה משנה מה אני אוכלת.

הגישה צריכה להיות תמיד יוצר טוב ממה שהתרגלנו. אפשר ללכת לקציוניות כמו הרב יובל אשרוב. אבל רוב האנשים לא יעמדו בזה וזה לא יעשה להם טוב.

הקב"ה ברא עולם מלא, וצריך להשתמש בחכמה.

אם מישהי משתמשת בקמח כוסמין במקום חיטה, אז זה מצוין. לא צריך להגיד שזה רע. נכון, מלפפון יותר בריא. אבל היא לא חיפשה עכשיו מתכון לסלט.

@מחכה לשפע אם שמעת על הגישה של שחר סמיט, היא דוגלת באורח חיים בריא שפוי! ונראה לי זה מה שחיפשת. וסתם הרסו לך את השרשור. התכוונת לבקש מתכון לעוגיות שיהיו יותר טובות מסתם עוגיות מפוצצות סוכר לבן, שמן ושוקולד ושאר ג'אנק. משהו שיותר בריא כשמחפשים משהו מתוק (ולא כשמחפשים סלט).

ממליצה להסתכל באתר של שחר סמיט. אני בעבר מצאתי שם מתכונים למתוקים שנראים טוב. את רובם הגדול לא הכנתי אז לא יודעת להמליץ על משהו ספציפי.

גם את המתכונים של "ב10 דקות" אני אוהבת. תחפשי חטיפי בריאות.

בהצלחה! 

מה המשמעות של "בריא" ו"לא בריא" לפי ההגדרות האלו.

זאת אומרת, למה אנחנו רוצים לאכול בריא?

האם כדי לספק את המטרה הזו, אנחנו אכן צריכים להימנע או להגביל או לתייג את כל מה שכתבת.

אם כן - האם זה יישים

ואם לא - אז למה זה רלוונטי

זאת אומרת, אני מגדירה את עצמי כאחת שאוכלת יחסית בריא.

וירדתי בשלושה שבועות שני קילו כשהתחלתי לאחרונה לאכול בריא יותר.

אבל הבריא שלי לא כולל הימנעות מכל מה שכתבת.

אני אוכלת קמח מלא, לפעמים גם לבן

אני אוכלת טחינה

לפעמים חלווה

אני מוסיפה ירקות

הרבה חלבון

רוטב מפנק לסלט.

העניין הוא האיזון

משתדלת לבדוק תחושות רעב ושובע, לבסס ארוחה על חלבון וירקות עם מנה של פחמימה.

בדיקות הדם שלי תקינות

למרות שמי שיסתכל על התפריט שלי, זה לא ינצנץ "שיא הבריאות!".

אבל האם צריך מעבר לזה?

האם כשאומרים על כל כך הרבה דברים שהם לא בריאים, זה בעצם מחטיא את המטרה?

אני אוהבת לאכול, ואני אוהבת לאכול טעים. אם הייתי מצמצמת את עצמי רק למה ש"בריא", בחיים לא הייתי מצליחה לאכול בריא. הייתי מתייאשת מראש

ובריאזה תלוי גם בתוכן האוכל ובעיקר בכמות שאני אוכלת. לרוב אנחנו לא מרוכזים באוכל ולכן צורכים כמות גדולה יותר ממה שאנחנו צריכים... וזה יכול להיות אבוקדו וזיתים שזה בריא לגמרי... אבל בגלל הכמות הלא טבעית זה כבר לא בריא לגוף. הוא יגיב בנפיחות /כאב בטן או שאר תחושות לא נעימות...

המטרה של לאכול בריא זה כדי שנהייה חזקים, נרגיש טוב, פיזית, נפשית, יהיה לנו רמות אנרגיה גבוהות, תופעות כרוניות יחלפו ויעלמו.... המזון נועד לתת לנו אנרגיה לפעול... כל הצרכים של המתוק הם לא צרכים תזונתיים הם לרוב רגשיים... וצריך לשים לב כמה זה תופס לנו מאחוז התזונה שלנו

כתבת את זה רק בהקשר לעוגיות.

אלא גם בהקשר לחומרים שמרכיבים אותם.

רוב חומרי הגלם שלנו מעובדים בצורה כזו או אחרת, כי לא נוכל להשתמש בהם אם לא.

אף אחד לא מכין לחם מגרגרי כוסמין או חיטה בצורתם. ברור שצריך לעבד אותם כדי שנוכל להשתמש בהם.

אני לא אקרא לעוגיה - בריא. וכשאני אוכלת עוגיה אני אוכלת את זה כפינוק, ולא מגדירה את זה הבריאות.

מצד שני, אם אני אוכלת לארוחת בוקר פרוסת לחם כוסמין, עם גבינה בולגרית, מלפפון ומעט ממרח עגבניות מיובשות, אני לגמרי אקרא לזה בריא, למרות שיש כאן לא מעט דברים מעובדים.

אחרת, אני פשוט לא אצליח לאכול נורמלי, ואברח בחזרה לאוכל המעובד והלא בריא באמת.

לכם לחם בכךלי זה מאכל סוכרי. תשאלי כל חולה סכרת כמה הוא מוגבל בלחם... זה לא אומר שאסור לצרוך! אבל לדעת מה זה ולבחון איך אני מגיב לצריכה של זה. הגוף שלך יאמר לך הכי טוב...

לעומת לאכול סלט עם ביצים קדות אבוקדו ואגוזים....

לי לחם מוריד את האנרגיה... ואני רעבה אחרי מעט זמן יחסית... וגם אני נוטה לאכולממנו מלא כי אני אוהבת בצקים... 

מסתייגת מאכל סוכרי כמאכל רע.

אני מתייחסת ללחם כפחמימה, שאני יודעת שמצד אחד יש לי חולשה לפחמימות, מצד שני אני גם יודעת שהן חשובות לתזונה ולכוח שלי.

אי אפשר לבסס תזונה ללא פחמימות בכלל.

גם אם מגבילים, זה לא בגלל שזה הרע במיעוטו, אלא פשוט כי זה טוב במידה. וזה הבדל טרמינולוגי משמעותי

אלא כסוכרי. זה פשוט עובדה, כך הגוף מגיב אליו. כאל סוכר...

ויש פחמימות בהמון דברים לא מעובדים ולא סוכריים... בירקות קטניות פירות

זה סוכר.

פשוט יש סוגים שונים של סוכר.

השאלה אם זו פחמימה מורכבת או לא, וכמה זמן לוקח לגוף לפרק אותה.

גם פירות זה פחמימה, ולא בהכרח פחמימה מורכבת. וברור שרמת הסוכר בפרי לא משתווה לרמת הסוכר בירק.

וברור שהגוף לא מפרק באותו האופן קטניות (שהם פחמימות, אולי עשירות בחלבון, אבל פחמימות) ותפוח.

מאיפה הקביעה החד משמעית שלחם הוא סוכרי, לעומת פרי שהוא לא?

אני מדברת על בקבוקי השמן שיש בחנויות

לא טוענת שהוא בריא, כן?

כשזה שמן לא מעובד כמו קוקוס/זית/אבוקדו אז הגוף עדין מתקשה להפריד מבין שאר הסוכר שנצרך, אבל יותר מצליח והוא באמת מקבל מזה ערכים תזונתיים... 

וגם שולחת למקורות

‎Noy Vishnia |מניעת מחלות|סוכרת|אלצהיימר|מתכונים בריאים| טיפים‎ on Instagram‎: "אתם כבר יודעים איפה למצוא את הסימוכין 🥥 #מדעניתמוח #תזונהלמניעתמחלות #מניעתאלצהיימר #מטבחבריא"‎

(מקווה שעובד)

באופן כללי מסכימה איתה שכשמבודדים רכיב מהדבר השלם הוא פחות בריא. זה באמת נכון...

אבל פה השומן לא נהרס ואם צורכים בכמות טבעית, הוא בריא. 

היא גם מדברת על שמן קוקוס לבישול, סתם ככה לצרוך אותו בשביל ערכים סגוליים אחרים זה כבר משהו אחר...

ולגבי הסרטון אשמח לראות, אבל השאלה אם מתבסס על מחקר/מקורות מהימנים... 

0:40-3:13 בדקות האלה

(הם מזמן הורידו את המחקרים אבל הם היו שם פעם... בכל מקרה אני סומכת עליהם שהם לא ממציאים וגם שמעתי את הגישה הזאת מלא פעמים אז מבחינתי זה מהימן)

ופה יש סרטון של ד"ר גיל יוסף שחר, שהוא מגיב בצורה אמוציונאלית לאיזשהו מחקר של איגוד הרופאים של ארה"ב... אבל כן נותן המון מידע על זה...

ויש סרטון שפעם ראיתי וכבר הרבה זמן חיפשתי ולא מצאתי שמסביר ממש ממש כימית מה זה שמן קוקוס לעומת שמן קנולה ממש מבחינה כימית... ולצערי לא מוצאת. בע"ה כשאלמד לעומק אשתדל לחזור להסביר... 

הסוכר בדם

ובסוף גם בפחמימות מאוד בריאותיות יש סוכר. כי סוכר זה פחמימה

והגוף כן צריך סוכר

וזה כן מעלה סוכר בדם...

בגלל שזה מעובד...

ומקבלים סוכר ממלא דברים טבעיים שאוכלים... אפילו בעגבניה יש סוכר... 

יוצא לי מעולה

רק לשים לב לא לאפות יותר מידי

אני עושה עיגול ומשטחת, יותר קל לאכול את זה ככה לעומת עיגול עגול

*עוגיות בריאות*/ דבורה אינדורסקי

2 כוסות קמח מלא/כוסמין

4 כוסות שיבולת שועל

2 ביצים שלמות

כוס שמן

3 כפות גדושות דבש

חצי כוס שקדים גרוסים/ טחונים

כוס אגוזים גרוסים/טחונים

חצי כוס קוקוס

חצי כוס שומשום

1 אבקת אפיה

3/4 כוס סוכר חום

(אפשרי להוסיף קצת שוקולד ציפס. או חמוציות)

לערבב הכל וליצור כדורים. עם ידיים רטובות.

להכניס לתנור שחומם מראש על 180 מעלות לכ20 דק עד שמשחים..

עוגיות פשוטות ומהירות שבאמת לוקחות לי 5 דק' הכנה ועוד 10 דק' מקסימום בתנור ----

עוגיות טחינה:

כוס וחצי קמח 

2 כפיות א אפיה

קמצוץ מלח

חצי כוס טחינה

(או רבע טחינה רבע חמאת בוטנים טבעי)

חצי כוס סילאן

(לפעמים אני מוסיפה שקית סוכר וניל אם אני רוצה שיהיה יותר מתוק)

לשים לב שנאפה די מהר תוך 10 דק' מקסימום מוכן

עוגיות מוצלחות ממש בלי סוכר-- ניסתי הרבה מתכונים אבל הן באמת שוות

רכות ומתוקות

דובשניות

3/4 כוס דבש

1/2 כוס שמן

ביצה

חצי כפית קינמון

2 כוסות קמח (אפשר כמובן כוסמין)

3/4 כוס קמח שקדים (אם אין אפשר להמיר בקמח רגיל)

כפית אבקת אפיה

כפית סודה לשתיה

מערבבת

170 מעלות

8-10 דק' מתקשה בחוץ.

והמתכון האחרון- מתכון של הgpt ידעתן דהוא ממציא מתכונים בעצמו ? 

חח אחרי כמה מתכונים שהוא הציע לי שאלתי אותו אם הוא מעתיק מאתרים או ממציא אותם

אז ממש אפשר לשאול אותו ולכוון אותו איזה מצרכים את רוצה שיהיה לך במתכון....

לא לוקחת אחריות על כל מה שהוא כותב אבל את העוגיות האלה ניסינו

ויצא טעים ממש ממש ב"ה!

עוגיות תמרים

כוס תמרים מגולענים, קצוצים דק (אפשר לרכך במים חמים)

חצי כוס שמן קוקוס (או שמן רגיל)

כוס קמח (אפשר כמובן כוסמין)

חצי כוס קמח שקדים (או להמיר בקמח רגיל)

רבע כפית קינמון

חצי כפית סודה לשתיה

רבע כפית מלח

חצי כפית תמצית וניל (אני ויתרתי)

כדורים ובתנור עד שמשחים קצת....

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.

אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.