מחזקת להיות קשובה לעצמך

מי שמרגיש לך לא מכבד אותך, אז לא בכוח

יש הרבה שליחים למקום

במיוחד שיש הערות שבעיני לא צנועות..

לא כל השדכנים ככה

תמצאי מי שנעים ומכבד ולא שיפוטי. ותכלס יש גם הרבה שדכניות

בהצלחה ובעז"ה שבקרוב תתחתני ולא תצטרכי  

שימי לב מה שרשמת פה :

הקטנה

זלזול

חוסר אמת / צדק

אימפולסיביות תוך ניצול הרגשות שלך

את בטוחה שנכון לך לשים את זה בצד?

הכי חשוב לשאול את עצמך : מה הייתי רוצה להרגיש? ולנסות ללכת לפי זה...

בואי נהפוך את התחושות 

כבוד

הכרה בתוכנות הטובות שבי

אמת / יושר

יציבות - לדעת להכיל אתגרים נניח שאת לא זמינה

בהצלחה 

הוא מוזמן לעזור בשמחה אבל מתוך מקום של לעזור לא שאת חייבת לו משהו ושהוא במקום מתנשא וגבוה ממך. בסוף הוא רק שליח של ה' וצריך להתייחס אליו ככזה.

כתבת שאת חסרה, אני לא הייתי ממליצה לך להיות במקום כזה, אם זה המצב שה' שם אותך בו היום אז זה המדוייק והנכון והשלם שלך כרגע.

יש תפילה לזיווג מרבי אלימלך מליז'נסק שאני אישית התחברתי אליה וגם מדברת על הנקודה הזאת של תחושת השלמות.

מעתיקה לכאן:

"יהי רצון מלפניך אבינו שבשמים, שתכין לבנו לראות הטוב שבחיים. וזרוק עלינו מי טהרה, לבטל מקרבנו צער וייאוש וכל מחשבה רעה, ותחת זה נזכה ללב שלם וטהור, מלא אמונה ושמחה, תקווה ואור. ולא נרגיש עצמנו חסרים וריקנים, המתאווים למלאות כל מיני מחסורים, אלא שבעים מטובך ותמיד מוכנים להשפיע מטובך על אחרים. ותעביר מעלינו כל המסכים, אשר בינינו לבינך מבדילים, ונזכה לחזור אליך בתשובה שלמה, ולתקן כל מה שקלקלנו מאז ועד עתה. ותיטע תמיד בליבנו יראתך ואהבה , ונשפוך ליבנו לפניך בעת התפילה. ותהא מחשבתנו זכה וצלולה וברורה, להבין עומק רצונך על ידי לימוד התורה, ונשתוקק רק להתקרב אליך, ולעשות את הטוב והישר בעיניך. ותעזרנו לסלוח ולאהוב את כולם, ולא נראה חסרונם ומומם. אדרבה, תן בליבנו , שנראה כל אחד מעלות חברינו, ולא יעלה על ליבנו חס ושלום שום שנאה אלא נשפיע לכולם רק הרבה רחמים ואהבה. אב הרחמן , תן בנו כח ובריאות לרוב, לעשות נחת רוח לפניך ולהיות אליך קרוב. "לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי".

מה שיפה בתפילה הזאת זה שהיא יכולה להתאים לכל תקופה ומצב בחיים.

בהצלחה רבה

מחבקת אותך על העייפות ♥️ הכי מובן בעולם.

ישועת ה' לא תלויה באיש הזה. אם את מרגישה שהוא מתנהל בצורה שלא מתאימה לך, תתנתקי. גם אם הוא משדר את זה- את לא תלויה בו בשום צורה!!

הקב"ה ימצא את הדרך להביא את האיש שלך בצורה שנכונה ונעימה לך. זאת ממש לא נשמעת הדרך.

אם את מרגישה שאין מוצא חוץ מהשדכן הזה מוזמנת באהבה לפנות אליי בפרטי ומבטיחה לעשות איתך חשיבה איך אפשר למצוא מוצא אחר.

ניתקתי איתו קשר, זה ברור..

הכתיבה הייתה בשביל לפרוק על הקושי בדרך

ו''@אני)))''- תודה על התפילה, בדיוק הייתי החודש אצל ר' אלימלך מליז'נסק, אז מאמינה שלא במקרה שלחת את זה..

אין שום מקרה!

בהצלחה ושיהיו בשורות טובות!

הבן שלי מחפש לבד

מחוץ לביצה

ביקש תמונה - תני תמונה.
הוא מתקשר ? אז אם את  כרגע לא נלחמת בעזה, תעני.

נכון, את לא חייבת לו כלום.

אבל גם הוא לא חייב לך.

את צריכה אותו.

הוא לא צריך אותך.

אז תתמקדי במה שחשוב :
או שאת עושה -כל- מה שהשדכן אומר לך (כל = הכוונה כל עוד זה לא פלילי וכן מוסרי כמובן)
או שאת לא משתמשת בשירותיו בכלל. 

״לריב״ עם שדכן
״להתווכח״ עם שדכן,

נשמע לי האפשרות הכי גרועה.

נתקי מגע -לגמרי- או תעשי -כל- מה שהוא אומר לך. מה הוא כבר מבקש ? לעזור לך להכיר חתן.
זו דעתי.

הבעיה היא לא שהוא מנסה להפריע לה למצוא שידוך מתאים,

אלא שהוא מנצל את הפורמט של השדכנות כדי להטריד אותה (ואולי עוד בנות).

בהחלט מובן למה שהיא לא תרצה לשתף פעולה עם שדכן כזה. 

ובמקרה שלי לקח זמן אבל הצבתי לו גבול הודתי לו על עזרתו רבת השנים וחסמתיו משהרגשתי שגדשה הסאה.

מראש לדעתי גברים לא אמורים לשדך לבחורות. מטעם  אין אפוטרופוס לעריות. ממש טעם לפגם העניין הזה.

לא צנוע,לא ראוי, מתערבבים בו שיקולים רגשיים זימתיים של השדכן. קשה להיות כלי זך וטהור במצבים כאלה שאתה מתכתב עם נשים ששולחות תמונות עבור השידוך.

לענייננו, טוב שאת מודעת לבעיה כי כך גם מתחילה הדרך בהצבת גבולות לכל המסביב. כולל בהצעות שידוכים לגברים בדייטים ובקשרים עצמם. יש פה שיעור חשוב מאוד ללמוד.

יהיה בסדר בוודאות. תגידי לו ביי יפה ותודה ותפני לשדכן האמיתי.

תגידי לו "אבא, אני את ההשתדלות שלי עשיתי. עכשיו תורך" ובעזרת ה' תראי ישועות גברתתתתת קצת שמחה מה קרה?

וכו'.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת