סיפור קצר ששמעתי על החלבן הקדוש, (היה ראש ל"ו בסוף ימיו, והיה בעל רוח הקודש וכו')
החלבן הלך למקווה, וראה אדם טובל בתוך המקווה, אותו אדם יצא, החלבן שאל אותו "תגיד לי מה כיוונת בטבילה?"
האדם עונה לו "כלום כבוד הרב"
"תגיד לי עכשיו מה כיוונת! אני ראיתי איזה אורות יצאו מהמקווה בזמן שטבלת"
"הרב לא כיוונתי כלום, רק אמרתי לפני הטבילה, הריני מקשר עצמי וכו' "
תראו מה זה איך רבינו הכניס את כל הכוונות בתוך משפט אחד לכאורה קטן ולכאורה פשוט.
עוד אחד קטן רק כי כבר התחלתי אז למה לא
תלמידיו של החלבן מספרים שפעם אחת היו בדרך ליציאה מבית הכנסת עם הרב, והוא אמר לאחד התלמידים "היום קשה מאוד שהתפילות יתקבלו, צריך המון זכויות" ולקראת היציאה מפתח בית הכנסת, היו בצד חברה של ברסלב שלמדו תורה, החלבן הצביע עליהם ואמר "חוץ מהברסלבים האלה, ההתבודדות שלהם מגיעה עד כסא הכבוד"
אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו הקדוש
