מוסיפה את שלי

בן שנתיים וחצי לתינוקת : מכוניות לא טעימות , את לא רוצה לאכול אותן

בת שש מסתכלת על תינוקת

- אמא , באיזה גיל לתינוקות גדל צוואר?

פשוט יורדים חלק מהסנטרים עד שהצוואר מתגלה חחח

הבן שנה ו10 יודע את כל הצבעים מעולה.

היום ישבתי וציירתי איתו, פתאום מצביע לי על הירוק הכהה ואומר לי ירוק גדול, מחפש את הירוק הבהיר ואומר ירוק קטן קטןןן.

לקח לי שניה להבין, אבל אז אמר לי את אותו דבר על הכחול והתכלת--- כחול גדוללל וכחול קטןןן.

הגיע הזמן ללמד אותו בהיר וכהה❤

בת הארבע מברכת עם תנועות ידיים "על המחיה": "ועל ציון משקל 🏋‍♀️ כבודך"

בן השלוש מצא משהו קטן על הרצפה.

אני: יש לך עיניים חדות

הוא: נכון. יש לי עיניים מסוכנות שאסור לגעת בהם

בן שנתיים וחצי

שר את השיר יהיה לי עוד יותר טוב

״יהיה לי פרנסה יהיה לי עצירות״

רואה את הכף חפירה ואומר לי שקוראים לזה חופרת

״אבא ואמא הם ההורים שלי וx (אחותו הקטנה) היא גם אחות שלי וגם הורה שלי״

תמיד יש לי הרבה  בראש משום מה שכחתי עוד😅

עושה קצת סלט🤣

לק"י

בן 2.3 קונדסון קטן.

הוא רצה לשבת עלי וכנראה שלא היה במקום, שאלתי אותו אם הוא רוצה לשבת לי על הראש. אז הוא ניסה לטפס עלי כדי להגיע לראש🤣

אמר שהוא משחק

'ארבע לילה'

נסו רגע לתרגם לאנגלית...

(פורטנייט. הוא שומע מהחברים אבל לא יודע מה זה, וככה הוא תרגם את זה, צדיק שלי😍)

לק"י

הקטן (2.3) שמע שמישהו מהילדים אמר לי שאני חצופה.

ישר קפץ להגנתי "אמא לא חצופה, אמא ב/מתוקה"😍

- היא נעמדה בכיסא שלה, אמרתי לה לשבת, התיישבה. על המגש😆

- באה לגעת ברדיאטור דולק.

אמרתי לה שזה חם.

היא: פווווו פוווווו

נוגעת

נעלבת עד עמקי נשמתה שזה עדיין חם למרות שהיא עשתה פווו

-אמרתי לה שהולכים למשפחתון אז היא עשתה לי ביי ביי..

- הילדה חושבת שהיא נינג'ה. המטפלת שלה סיפרה לי שהיא מתנדנדת על המוט של השולחן כמו מוט מתח. היא למדה לטפס על סולם... ועוד ועוד..

ובכללי יש לה כמה מילים מאוד חשובות. פסטה, חביתה, פיתה, תודה ואבא.

מי מזהה את הקו המחבר בין המילים?😋😆

והגדול.. ילד ממיס.(6.5)

הציע לי ללכת לישון צהריים "אני רואה שאת עייפה, אז אני אשמור עליה ואשחק איתה.."

או לא מזמן שהתלבטנו מה נכין לסעודה שלישית ומה יש לנו כח והוא קפץ ישר ואמר "מה הבעיה! אני אחזור מבית ספר ואכין כדורי בית לזית!"

וגם מצחיקול.. לא זוכרת ממש מלאחרונה אבל היו 2 יחסית לא ממזמן

- אבא מוציא מנגו מהמקרר.. הוא: "מה? מנגו זה לא הפרי עם הקוביות האלה?"

- היו לנו אורחים והוא התלבט שעההה איפה הוא רוצה לשבת. באיזשהו שלב נמאס לי..

אני: "די, אני סופרת עד 10 ואז אם לא תבחר אני אבחר.."

הוא: "רגע, מה את תבחרי?"

מדדתי שמלה שהזמנתי והתבאסתי שהיא גדולה עליי "מעולה!! ככה יהיה לך עוד מקום לגדול..."

מראש השנה:

"בנות לא יכולות לעשות תשליך.. כי אין להן כיסים"

ויש לו קטע שהוא תוקע מילים סופר גבוהות באמצע משפט רנדומלי..

"אשכרה סיימתי את העוגיה זמן רב לפני השוקו"

"הוא שכן בתיק שלי המון זמן ועכשיו זכרתי להוציא אותו.."

יש לו עוד מלא כאלה.

איזה בובון!!!

אין ספק הוא ילד כובש לבבות🥰

וגם הקטנה נשמע שנפלה לא רחוק מהעץ.

זמן רב לפני השוקו חחחחח

רצה לגעת בתנור הפועל, וכשאמרתי לו שזה חם, התחיל לעשות עליו פווו...

אהבתי עם הפווו

נשמעת מותקק היא וגם הגדול. איזה נסיך הוא !!

שאלתי אותו מה הוא רוצה לקבל מתנה לחלאק'ה.

הוא: אהמ... אני צריך לחשוב... אולי פלסטלינה?

אני: אפשר משהו יותר גדול.

הוא: אז טושים.

אני: אפשר משהו יותר גדול.

הוא: אני יודע מה אני רוצה! כסף!

אני: מה יש לך לעשות עם כסף?

הוא: כשאני אהיה גדול אני אקנה איתו מברשת שיניים של אבות.

חחח

יש לו כמה משחקים קבועים:

אני מכינה לו אמבטיה, והוא בורח לי.

אני מביאה לו כפית עם ברזל, והוא לא מחזיר לי את הכפית בשביל לתת לו עוד.

הקטנה שלי כמעט שנה וחצי,

זה מלפני חודשיים בערך..

היא הייתה בלול ולא רצתה לישון אז שאלתי אותה

את רוצה בובה? לא לא

רוצה ספר? לא לא

מה את רוצה? אז היא תפסה לי בחולצה- אותך! ❤️

עוד שלה- קבוע צורחת על הבובות שלה "נומי נומי ילדתיייי" בצרחה.

רואה שאני מתאמצת לשים גרביים עם הבטן ההריונית- מה? כואב ? כן? אוי אוי אוי

הגדולה בת 3 - יש לנו סדר לפני השינה שבסופו אני אומרת לה לילה טוב והולכת  

אז יומאחד לפני השינה שאלתי אותה מה השלבים...

היא - נספר סיפור את תספרי לי משהו מעניין ואני לך ואז נגיד לילה טוב ואני אלך.

אני - חחח התכוונת שאני אלך...

היא - לא לא , אני אלך ואת תשארי פה לישון.

עוד שלה - היא רואה איש ברחוב ממהר עם שקיות.

וואייי מה יש ? לאן אתה רץ?

חילקתי קורנפלקס בכוס והגדולה כבר סיימה אז היא הולכת לקטנה בחיוך מתחנף

בואי בואי נסיים ביחד מהר מהר טוב? אני יעזור לך אל תדאגי 😂

אצלנו פחות היו פנינים בימים האחרונים, כי היו (וחלק עדיין) חולים 🥴

ובכל זאת פנינה חמודה והולמת את הפורום מבת השש:

"אני הולכת מחר להיריון בבית הספר!"

שאלתי אותו אם משהו מציק לו, הוא עונה לי כן.

מה מציק לך?

דני! (ילד מהגן שכל פעם שהוא חוזר עם שריטה הוא מספר שזה דני😅)

בצהרים אני אומרת לה לבוא אליי שאסדר לה את הקוקו.

היא מספרת לי שחברה משכה לה בשיער בגן.

אני שואלת אותה מה היא עשתה?

היא עונה לי שגם היא משכה לחברה בשיער.

בקיצור, הבת שלי היתה הראשונה שמשכה בשיער.

מוסיפה משלי טרי מאתמול, ילדון בן 3 

השכבתי אותו לישון ואז אמרתי לו לילה טוב, אמא הולכת.

אומר לי: נכון ד' שומר עלי?

אמרתי לו: נכון, וגם הציצית שומרת עליך (מרוב שהוא בריגושים שיא מהציצית לא הסכים להוריד אותה בלילה והלך לישון איתה)

אומר לי: נכון וגם המשחקים שומרים עלי ....

ועוד מהיום, שוב הלך לישון ושוב ד' שומר עלי

ואז אומר: אבל הבובה והדובי לא שומרים עלי כי הם לא יודעים ללכת בכלל (אבל התינוקת כן שומרת עליו....)

הבת שלי (בת שנתיים) התפללה עם הבובות שלה, והאח הגדול עזר לה ('תגידי מודה אני', 'תגידי שמע ישראל' וכו')

הגדול: עכשיו תגידי אתה גיבור

הקטנה: אני גיבור

הבן שלוש שלי אוהב להרגיש חזק, גבר קטן,

אמרתי לו - אתה גיבור!

אז הוא צועק- ''אני גיבור לעולם אדו... מחיה מתים אתה רב להושיע!! ''

טוב, לא התכוונתי שאתה אלוהים 😅

בן שנה ושמונה, מאוד אוהב את השמיים.

כשאנחנו יוצאים לטיול בערב הוא קבוע מצביע על הירח ומעדכן אותי אם הוא "ננה" (=בננה) או "א-דור" (=כדור). 

אבל הכי מצחיק היה יום אחד שהלכנו לטייל ופתאום הוא מצביע לשמיים ואומר לי "תול" (=חתול).

אני שואלת אוותו איפה חתול? והוא אומר לי "ממים. נים" (=שמיים. עננים).

אחד ישן-

בן כמעט 3, מניק את הבובה

הוא- כמו אמא!

אני- זהו, לאמא נגמר החלב..

הוא- כן, גם לי נגמר החלב.. אבל לא נורא, הוא יספיק ל8 ימים😃

בן 5,

אני שואלת אותו מה נשמע?

הוא- הכל בסוודר

בן 3, שלא הבין את הקטע..

אני- מה נשמע?

הוא- הכל בעגבניה!! מתגלגל מצחוק🤣

בן 5- כואבת לי הרגל, נראה לי יש לה סחרחורת

בן 3, אמרתי לו שהוא לא חייב לישון עם כיפה

הוא- אבל איך יהיה לה כוח בבוקר?😳

ואי יש לי מלא אבל לא רוצה לעשות אאוטינג

אולי רק משהו אחד

יש עכשיו לבת שלי (שנתיים וחצי) איזה קטע לא ברור עם כפות

איך שנכנסים הביתה היא פותחת את המגירה ומחלקת לכל אחד כף ומפזרת בבית את השאר

היה יום אחד שהיא פתחה את המגירה ולא הספקתי לארגן חזרה את כל הכפות

אז היא מסתכלת בעצבות על המגירה ואז צועקת "ה' תשלח לי בבקשה את הכפות!"

אני נמסתי ממנהההה

חיפשנו יחד ומצאנו את כולן אז היא אומרת "תודה ה'!"

פשוט ללמוד מהם את הקשר הפשוט הזה לקב"ה, בלי להסתבך 

לק"י

בגלל שיש לנו ילדה אלרגית לחלב, אז המושגים חלבי ולא חלבי מוכרים לו.

יום אחד הוא אמר על משהו שהוא חלבי.

אמרו לו שזה לא חלבי.

הוא: "זה חלבי מאוד".

בכל מקרה, הקטנה בת שנתיים ושלושה באמבטיה. היא שואלת: המים חמים? אני: לא? הילדה: הם קרים? אני: הם לא חמים ולא קרים. היא: המים לא חמים ולא קרים? הם פרווה?

בת שנתיים (וחודש אבל מי סופר 😉) אוהבת לשתות רק מים קרים, לא מוכנה מהקנקן שעל השולחן צריך להוציא מהמקרר והיא גם תמיד מרגישה אותו שהוא קר ואז אומרת קר? או להרגיש קר.

מזכיר לי גם שלאחרונה היא מבקשת לשבת עלינו אז היא אומרת לשבת עלי.

או שמא רוצה שאני אבוא אז היא אומרת אמא אבוא (תבוא) רוצה או כל מיני שיבושים כאלה בסדר של המשפט

במקום "תאכילי אותי".

אהבתי את החינוך שלך להודיה..

הבן שלי עכשיו בשלב ההתחלתי של הדיבור, בשלב הזה שיש להם משפטים ואת סופסוף מבינה מה קורה בתוך הראש הקטן הזה

משהו חמוד שהיה לאחרונה

קניתי לו חצאית טוטו לתחפושת,

אומר לי לאאאאא זה בשביל (שם של ילדה מהגן)

זה בערך היחיד שעולה לי עכשיו (למרות שהוא כל הזמן גורם לי לחייך, לא ברור לאן נעלמו כל הסיפורים העסיסיים)

תודה לה' עליהם !

בוקר אחד אחרי לילה חסר שינה התעצבנתי על הילדים ואמרתי להם תפסיקו לבוא אלי בלילה ! אני חייבת לישון.. אחרת אני עצבנית כל היום...

אז הבן שלי הנסיך בן 4 קצת נבהל שכעסתי ואז הוא אמר לי "אמא! אוהבים אותך אז באים אליך !"

בכללי יש לו התבטאויות ממיסות את הלב

קורע אותי איך הוא מצטט מהגן הכל כולל הדגמה איך הדבק נשפך לגננת ומה היא אמרה .. חחח

וגם בקטע של תודה

זה מתיקות ...

על כל דבר חדש- אמא תודה שקנית לי את זה...

חח הולכים בכביש ומגיע רכב

תודה לה' שהוא לא דרס אותנו!

עכשיו יש לו גם קטע של שאלות באמונה

פעם הוא פחד מאיזה טרקטור

ואז הוא אומר לי אחרי איזה חצי שעה 

אמא, למה ה' ברא טרקטורים כאלה שמפחידים ילדים?

(וכן הלאה על כל מה שלא נעים לו...)

מבקש ממני לשים את השיר עוד יותר טוב

ואז אומר לי- אמא נכון גם כשה' עשה .לנו ____ (לא מפרטת כי אישי מידי) הוא עדיין אוהב אותנו?

אני- כן בטח ה' תמיד אוהב אותנו

הוא- אהה אז הוא לא התכוון ? (חח כביכול כמו ילד שלא שעשה בלי כוונה)

.....

חכם ומהמם

ממש מתה על השיחות האמוניות עם בני הארבע 🥰

לק"י

שיום אחד יצאנו עם הילדים לאכול, ובשלב מסויים שני הקטנים התחילו לעשות שטויות.

אז אמרתי שאני כועסת על איך שהם התנהגו.

בת הארבע וחצי: "מה? את לא אוהבת אותנו?"

גם הבן שלי אומר איזה נס שלא דרסו אותנו

בן 4 וחצי ועל כל דבר הוא אומר/שואל זה השם עשה

השם עשה שיהיה איקס על החניה

למה השם עשה שיהיה לו נזלת

הבלון מגיע למעלה עד השם

ואם אני מנסה להסביר שהוא נמצא בכל מקום אז בכלל הסתבכתי כי - אה... הוא נמצא פעם בבית של סבתא והוא הולך אחרינו כמו שהשמש והירח הולכים אחרינו

"מה היה בשבת בבוקר?"

"הזקן!"

(מי מצליחה להבין מה המילה המקורית?)

עכשיו אני יודעת שהיתה אזעקה אצליכם.

זה עוזר לא לשכוח

הקטנה בת שנה וחצי תיכף, פטפטנית קטנה והורסת

היא התעסקה בדבק דו"צ במוצאי שבת אז לקחתי לה ושמתי במקום גבוה-

היא - דייי אני באמצע 😂  כנראה חיקוי של אחותה.

אחותה הגדולה (3) על כל דבר שמספרים בטון שמביע השתתפות-

דיי נו באמת, אני לא מאמינה לך...

עוד משהו ישן של הגדולה כשהיא הייתה בת שנתיים ושלושה חודשים מצאתי בדיוק בצ'אט שלי.

יצאתי מהשירותים לבושה בחצאית פירחונית והיא אכלה על הכיסא

היא- תביאי לי עודדדדד ואז היא קלטה את החצאית

עצרה הכל, יאאאאא איזה יפה את! איזה יפה את! תראי ליי בואייי - נוגעת לי בחצאית ובוחנת את הבד אני אח''כ הלכתי למלא לה עוד אוכל

והיא מרחוק מנענעת את הראש איזה יפה את...

שיחה לפני השינה

- אמא, נכון יש מלכת הכיתה?

- כן

- אז אצל בנים אומרים גם מלכת הכיתה? או מלך?

ובבית יש מלכת הבית?

- החזרתי אליה את השאלה

- בבית יש מלך ומלכה. את ואבא. כי אתם מחליטים על הכל ועל כולם

עודדתי אותה שאם כך הם נסיכים😀

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.

לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?

אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..

מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

כנראה לא שם קיבל מכה

אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..

יודעת שיש הרבה שלא יודעים

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..

וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.

ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

לק"י

אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.

אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

צהריים מרק עוף עם ירקות

לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים

והערכה עצומה!

פרימולוט נור בהחלט יכול לגרום לכתמים כשהרירית בעצם אומרת "הי אני פה כבר יותר מדי זמן.. הגיע הזמן להתפרק". בהתייעצות עם רב אפשר לנסות להמשיך עוד כמה ימים כך שתהיו מותרים לליל הסדר.

ומהניסיון האישי שלי (השתמשתי בו פעם אחת ויחידה גם במסגרת המילואים) הפרימולט הוא זה שמקשה עלייך רגשית וכתוצאה מכך גם פיזית 🩷🩷🩷

לכאורה מבחינה רפואית הנגזרת הסינטטית של הפרוגרסטרון (שזה מה שיש בפרימולוט) לא אמורה לגרום לתופעות לוואי אבל לי הוא היה זוועתי והבנתי מעוד כמה שככה.

וזה קשה כי את לא יכולה לברוח מהעולם ולחזור עוד שבוע כי יש דד ליין של פסח, ואפילו לדאוג לרווחה האישית שלך אין לך הרבה זמן..

אבל עכשיו כשאת יודעת שזה זה אולי תוכלי קצת יותר להתנהל בהתאם ואולי אפילו להיות סבלנית יותר עם עצמך ועם הילדים כי יש פה גורם חיצוני שגורם לך להיות עצבנית.

וגם אצלי הוא האריך את המחזור רק בשבוע לפני שהתחילו כתמים..

פרימולוט לא מחזיק נצח והגיוני שאחרי שבועיים מתחילים כתמים.

כותבת לך נטו מניסיון אישי בכלל לא עצה רפואית- אני הייתי ממשיכה כמה שאפשר כל עוד זה לא אוסר.

קרה לי שהיו כתמים והמשכתי פירמולוט וזה החזיק גם עוד שבועיים עם כתמים שבאים והולכים.

לקחת בחשבון שזה יכול להתפתח לכל הכיוונים ולהתפלל חזק שזה יחזיק לך..

בתור השתדלות שווה להקפיד על השעות אם כי אצלי לא ראיתי שזה משפיע אז אל תאכלי את עצמך על איחורים..  קורה.

אגב שימי לב שהוא גם עושה מצב רוח אז זה יכול להגביר את האפקט של התקופה

אני לא יודעת ממתי את מרגישה שאת קורסת

אבל לי הפרימולוטנור היה זוועה מבחינה נפשית, גרם לי להתחרפן

זה לא אומר עכשיו להפסיק, במצב הנוכחי הגיוני שנכון למשוך עוד כמה ימים עד ליל הסדר

אבל המודעות לזה יכולה לעזור..

בהצלחה! וחיבוק

בס"ד
 

חיבוק ענק!

ותודה על כל-כל-כל-כל מה שאתם עושים למען כולנו!!!

את אלופת עולם שתמיד הסתדרת עד עכשיו.

גם כשזה היה להסתדר מצוין

וגם כשזה היה להסתדר קצת פחות.

למרות *כל* הקשיים הטכניים והנפשיים!!!
 

והכי הגיוני שמתישהו אי אפשר להמשיך להחזיק את כל ככה.

המאמצים האדירים של עכשיו

- בתקופה של האינטנסיביות של פורים ופסח

של מלחמה, התראות, אזעקות, טילים וחדשות -

מצטרפים למאמצים האדירים של השנתיים וחצי האחרונות!

שמצטרפים למאמצים האידירים של כח המילואים הארוכים והרבים מלפני המלחמה.

את מחזיקה כל-כך הרבה כבר כך-כל הרבה שנים!!!

ובשנתיים וחצי האחרונות נשמע שעם כל הסבבים וכל הטלטלות שעברנו כעם, בקושי הייתה לך הזדמנות להסדיר נשימה, אם בכלל.
 

כמו שאת כותבת בעצמך: אין לך אוויר.

זה קשה בטירוף.  

האם יוצא לך לספר לסביבה שלך שהפעם את טובעת?

לא צריך לכולם כמובן. אבל כן לענות את האמת אם שואלים אותך. או פשוט לכתוב משהו בקבוצה של הנשים של החיילים של בעלך? או לשלוח הודעה לחברה?

אפשר אפילו להמשיך לחזק אחרות, אם זה עושה לך טוב, אם את אדם כזה, ובו בזמן לפרוק לאחרות גם ממה שעל ליבך.
 

הלוואי ויש לך את אפשרות הזאת להביע לעולם סביבך שאת בזמן של קושי כרגע. ועוד יותר הלוואי שה' ישלח לך את השליחים שאת צריכה כדי שתצליחי להגיע בבטחה לתחנה הבאה, כמה שיותר עטופה ומחובקת, כמו שאת זקוקה כרגע ❤️
 

לגבי הילדים, זה אחד המחירים הכי קשים של המילואים.

הבת שלי אמרה לי לפני יומיים תוך חיבוק של לילה טוב "אמא אני מתה עלייך. אני ככ אוהבת אותך. גם כשאת פוגעת בי". חץ בלב. באמת אני (לא רק, אבל גם) קצרה וצועקת ולא פנויה וזה פוגע, אין מה להגיד. ועדיין לשמוע את הקטנה המדויקת הזאת, זה פולח את הלב.
 

אנונימית לביאה, גיבורה ומדהימה שאת,

אני נושאת תפילה עכשיו

ממש עוצרת ואומרת לזכותך פרק תהילים

שהקב"ה הטוב ישלח לך את העזרה, החיבוק והתמיכה שאת צריכה כרגע,

שהוא ישמור על האיש היקר שלך,

על הילדים שלכם,

עלייך

בתוך כל עם ישראל,

שתצליחי לעבור את התקופה הקשה הזאת

ושהשמחה, הסיפוק הכוחות ותחושת המשמעות יחזרו לליבך.

שתזכו למנוחה, והמון,

לנחת, והמון,

לקשר קרוב בין כל בני הבית,

לאהבה חזקה לעין שיעור ממה שהיה עד עכשיו

ושיהיה לכם רק טוב ומתוק בחיים.

ושתזכו לפסח מדהים,

לכמה שיותר ימי חופשה מהצבא,

לסדר מרומם,

ול-100% זמן של טהרה.
 

מלא מלא מלא כוחות אהובה.

נב: אני לא יודעת לגבי הפרימולוט...

עד עכשיו היה קשה אבל אפשרי

עכשיו קשה ברמה לא רגילה בכלללללל קשה מדייי

חיבוק ענק

אנחנו חלק משו הסטורי

אנחנו מלכות העולם!!!!!!

ובוכה ביחד איתך. אני עוברת את התקופה הזו עם מילואים פחות קשוחים משלך ועדיין זה קשה קשה קשה. השילוב של אין מסגרות+ ערב פסח+ מילואים הוא משהו מיוחד, לא מוצאת תיאור נורמלי לדבר הזה.

לגבי הפרימולט אני לא מספיק מבינה, אבל ממה שאני מכירה לא תמיד אפשר למשוך איתו המון זמן... הלוואי שתצליחי ויהיה לך רק טוב!! ותזכרי שאת נכנסת לספרי ההסטוריה כמי שפעלה עם א-ל באחת השותפויות הכי משמעותית שיש!  

(ועוד הארה אישית שקחי רק אם היא מתאימה לך: אני מעדיפה שלא לנסות לשלוט על זמני הטהרה כי מרגישה שזה מכניס למין לופ שקשה לצאת ממנו, החשבון מתי אני "מסכימה" להאסר וכו' מה גם שלא תמיד זה עובד. מעדיפה לזרום עם הטבע והתפילות. מסייגת שלא התמודדתי עם סוגיות קצה ברמה שלך, והיציאות של בעלי יותר טובות, אבל עדיין מאמינה שלפעמים עדיף לשחרר. בסיטואציה שאת נמצאת עכשיו לא יודעת מה נכון לעשות, שווה לדעתי להתייעץ עם רופא, עדיף יר"ש... בהצלחה! )

תודה

תודה

תודה!!!

@אנונימית בהו"ל 

@שלומית. 

@112233445566 

@קמה ש. 

וכולן!!!!!!!

רק רוצה לכתוב לך מלא מלא הערכה 

לגבי הבגדים אין מצב ששמת נוזל רצפה..

לדעתי..

את יכולה אם את מתלבטת לעשות לזה כביסה חוזרת.. אם זה עדיין במכונה..  אם לא, תריחי ואם יש ריח רגיצ הכל טוב...

ומזל טובבבבבבבבבב!!!! מרגשששששש

ה' תודה שלא עשית אותי איסטניסטית זה נראה לי כל כך קשה:o

נראה לי שריח זה מדד ודאי

ולכי לישון!!

ותחזיקי כשהגב שלה נשען על הבטן שלך והברכיים מקופלות פנימה לכיוון הבטן

מעל כיור/אסלה כמובן...

וחכי לשפריץ

אם זה ממש מטריד אותך, את יכולה להפעיל שוב את המכונה.

אבל אם אחרים אומרים שיש ריח של כביסה, הייתי מסתפקת בזה.

לא רואה בעיה להניח בגדים על המיטה שלך אחרי שישבת עליה.

אני מניחה שאת גם מרימה את התינוקת אחרי שישבת בחוץ, ולא נכנסת להתקלח לפני.

אני צריכה לצאת יותר לתת לראש שלי להיות בעוד מקומות... 

בגדים שלה אחרי שישבת על המיטה?

ואת מפחדת שזה מלוכלך????

טבלת בבוץ לפני כן?

למה שזה לא יהיה נקי??

לגבי הכביסה מן הסתם החומר רצפה לא עומד על המכונת כביסה. ולגבי הנחת הבגדים על המיטה זה יותר מבסדר, תינוקות אכן יותר רגישים ממבוגרים אבל לא עד כדי כך.

ביקשת שנעזור לך לדעת בוודאות שבסדר ולדעת כל מי שענתה לך הכל בסדר.

אני רוצה להוסיף בעדינות עוד משהו. כותבת לך מהלב ומחוויה אישית.

אחרי לידה הכל יותר רגיש, והדאגה לתינוקת היא בראש מעינייך. לפעמים יולדת נכנסת לדאגנות יתר ודואגת מדברים שבשגרה לא מדאיגים או פחות מדאיגים אותה.

הייתי שם עם חרדות ומחשבות שלא נגמרות, אם התנהלתי בסדר, אם בטוח לא הזקתי, אם אולי יש בעיה בריאותית אצל התינוק שאני מפספסת. זה יכול לעבור לבד והזמן (והשעות שינה!!) הרבה פעמים עושה את שלו.

אם את מרגישה שאת כל הזמן מוצפת בדאגות, או שיש דאגות שיושבות לך חזק מידי במחשבות, ממליצה לשתף גם בעולם האמיתי, אפשר להתחיל מאחות טיפת חלב.

לק"י
 

ואז מנקים שולחן וכסאות. שיש וכיורים.

את התנור והכיריים ניקיתי, אבל אנחנו לא מכשירים אותם. ככה שאפשר להשתמש בהם, ומה שמתלכלך לנקות עם מגבון או משהו קליל.

קונים גם אוכל מוכן. גם כדי להקל עלינו ולפנות עוד זמן לנקיונות.

לק"י

צהריים וערב לאכול בחוץ או רק ערב.

ואז לנקות לפני.

אני מתכננת לבשל חמץ עד מחר. לסיים חבילת פסטה אחרונה.

ביום שני להכשיר את המטבח, ואז כבר לא לבשל חמץ, וגם לא בכלי חמץ.

יש לנו עוד כמה מנות של נודלס, שאני יכולה להכין גם אחר כך רק עם מים רותחים.

לחם- אוכלים עד ערב החג. אפשר גם להשאיר את הטוסטר, ולהכין טוסטים.

בימים האחרונים אנחנו אוכלים במרפסת. מקווה שלא יהיה יותר מידי קר וגשום.

אחרי שנכשיר את המטבח נוציא כלים של פסח, אפשר להתחיל לבשל אוכל כשר לפסח.

אצלנו אמא שלי עושה ארוחת צהריים גגולה של סלט, פירה ועופות מבושלים כדי שאנשים ישבעו עד הערב....

זה כבר ערב חג.

בהמשך היום אוכלים דברים כשרים לפסח, רק בלי מצות.

לארוחת צהריים אנחנו קבוע אוכלים מרק עוף, ויהיו גם תפוחי אדמה של הכרפס.

לפני כניסת החג ננשנש משהו, שלא יהיו רעבים עד האוכל.

מקווה שבאמת נעמוד בזה. אם נראה שאנחנו רעבים נקנה פיתות ונגביל לפינה מסויימת.

מקווים מאוד להכשיר את המטבח מחר (זה בעצם אומר לעשות הכל מחר. רק רוקנו את הארון של המזווה.. המטבח שלנו פיצי אז יש מצב שזה ריאלי)

חשבנו על כל מיני אוכל שאפשר לאכול ולשבוע גם לא חמץ.

אמרנו שנאכל בפינה מסודרת..

במיוחד בזמן של הבין לבין זה מה שהכי נוח..

בשלישי רביעי חיים על אורז ועדשים..

או חצי כשר 😉

זהו הבנצי הבוקר שלא הגיוני לא לאכול חמץ בכלל.

ברגע שנוכל לבשל במטבח פסח כנראה נהפוך את אחד הסירים לקטניות ונאכל קטניות..

זה ממש בסדר בעיניי והן יהיו בחדר הכביסה עד החג עם ממרח שוקולד ונשתמש הסכינים חדפ

אני גם עובדת ונסיים להכשיר רק היום בלילה בעז"ה

צריך לאכול משהו בינתיים🤷

או כניסה

או חדר מדרגות

כל שנה אוכלים בחוץ אבל השנה המזג אוויר לא מאפשר..

מוציאה טוסטר אובן גדול החוצה, ואת הכירה החשמלית שיש לי.

ואז אני מבשלת חמץ בחוץ. מכשירה את המטבח סופית רק בשלישי בערב לפני בדיקת חמץ (שיש וכיורים).

ברביעי בבוקר עוד נאכל פיתות/קורנפלקס עם חלב וכאלה, בחד''פ בחוץ.

כאילו תכלס - אני בעיצומו של הכשרת המטבח ואת הכיריים כבר עשיתי, גם מיקרו וגם את הנינג"ה כבר ניתקתי

רק הכנתי טוסט פה לכולם היום וניקיתי גם אותו

הילדים מתנגדים לבורקסים קנויים מראשון עד שלישי אז כנראה שאקנה פיתות מחר בבוקר ויאכלו במרפסת. נמרח עם חדפ.

אבל אם הייתי צריכה לבשל לחג התשובה היתה משתנה

מחר בע"ה ננקה מקרר

כיריים ותנור בשני בע"ה (תנור לא מכשירה רק מנקה)

שלישי בעלי יכשיר את הכיור והשיש.

ויאכלו במרפסת מה שנשאר בע"ה 

לק"י

אז זו גם אופציה...

(מכשירים רק שיש וכיורים, יש לנו טוסטר אובן וכיריים חשמליות לפסח).

לכן את המטבח עושה בהסתערות...

וזהו מחר כבר יכולה לבשל פסחי בעז"ה.

מה שכן אני מאפשרת קטניות עד פסח

בקטניות יש הכללל תדעי לך לא חסר כלום

ככה יש לילדים נשנושים טעימים

מכינה אורז במיקרו (של כל השנה כמובן) ולא אכפת לי אם נשאר פירורים בבית.

לא רוצה שיאכלו חמץ בבית גם אם זה פיתות כי עושה לי לחץ (אני עם קטנטנים אבל)

מי שצריך חמץ אמיתי יש מחוץ לבית שקית עם בייגלה (קטניות אבל הם לא עלו על זה בנתיים)

ופיתות עם ממרח שלא דורש קירור, וכמה סכיני חדפ.

וכמו שמסתדרים שבוע של פסח ולא רעבים ב"ה

ככה לא נהיה רעבים גם מחר והלאה..

אני פותחת את המטבח של פסח בלהכין מגש גדול של עוף בתנור, שזה כמה דקות עבודה, וככה יש אוכל מבושל ותחושה טובה בבית.

עד שלישי בבוקר עוד מבשלת... כל הארונות מטבח כשרים אבל את השייש, מיקרוגל, כיריים, פינת אוכל ושטיפה כללית עושה ביום האחרון.

אז אוכליפ חמץ מבושל עד שלישי צהריים ואז בדרך כלל מזמינים משהו חמץ לערב ובבוקר אוכלים פיתות עם שוקולד לפני סוף זמן אכילת חמץ במרפסת ומנקים אחרי.

אני בעיקרון תמיד מכשירה בל"נ יומיים לפני ומבשלת כשלפ/ אוכלים בחוץ

השנה הקדמנו למוצש כי אני עובדת עד הרגע האחרון ומלחמה וזה..

נשארו לי עכשיו בעיקרון שיש, כיורים ושולחן אוכל . וכמובן שטיפה כללית וכו'

הייתי מעדיפה לבשל גם היום כי הילדים מעדיפים אבל יום ראשון זה יום שתמיד קשה לי אז סביר להניח שלא הייתי מספיקה כמו שאני רוצה כשאני גם עובדת

חמץ

שונאת אוכל של פסח ותמיד אוכלים חמץ עד הרגע האחרון, בדרך כלל ביום האחרון זה כבר בעיקר פיתות עם ממרחים

אנחנו מתכננים לנקות הכל עד היום בלילה

אבל בשלישי בערב נעביר שוב סמרטוט ונעשה את ההכשרות

כי אי אפשר באמת בבין לבין הזה כל כך הרבה זמן...

כנראה אעשה ככה

אבל בגלל שאנחנו נוסעים לליל הסדר

אם הייתי צריכה לבשל הייתי מנסה להכשיר היום

הרעיון שהארונות כשרים לפסח אבל אוכלים חמץ באותו חדר, כשיש ילדים שובבים ומופרעים 

זה בלתי אפשרי, פשוט.

ברגע שמתחילים חייבים לסיים

גם אם יהיו קצת פירורים זה בסדר.

ניגש לארון שמכור לגוי

שקשרתי בשרוך

קשר כפול

בכוונה לגזור לאחר החג

והבחור במלא אונו

משך מימין ומשמאל ו-בום החוט פקע בעוצמה...

בקיצור זה תלוי ילדים.

אין סגירה בבית שלנו שהוא לא מצליח לפתוח. אין.

(מיואשת מזה בלי קשר לפסח כי הוא גם מטפס לגבהים ופותח פקקים של חומרי ניקוי ותרופות אז בעיקר מתפללת חזק לד')

לק"י

אז מבינה אותך לגמרי.

נשמע ילד נמרץ, שעוד יביא הרבה טוב לעולם כשיגדל.

(ובנוסף, כתבתי את ההודעה שלי גם בשביל נשים אחרות, שאולי להן זה מתאים).

אז רק השנה פעם ראשונה מאז שהילדים נולדו שלא העליתי חמץ למעלה לארונות מהחשש שייגעו

אין אצלי שום דרך לסגור אף ארון או מגירה במטבח כי אין ידיות בכלל

אפשר בדבק חשמל מלמטה

אפשר הסוגרים עם המגנט (דורש התקנה)

אזיקון אפשר לחתוך עם גוזז צפרניים, ככה גיליתי..

ודבק חשמל חששתי לשים שלא ישאיר סימן

מגנט לא חשבתי לנסות

אבל הנה הגענו לרגע בו לא צריך כבר😅

אני מארחת ואין מצב להתחיל לבשל לפסח בערב חג, זה חג עמוס בבישולים.

בשנים שנסעתי באמת הכשרתי ממש בסוף

פשוט לא במטבח..

מתכננת להכשיר מחד בלילה בעזרת ה' ובישועתו...

אבל יש לי תנור חלבי, מיקרוגל וטוסטר שאני לא מכשירה וצריכה רק לדאוג שישארו נקיים, וכירת גז לטיולים.

אבל מבושל מפסיקים כבר כמה ימים לפני, השנה נגיד כנראה שהיום בעז"ה. אוכלים במרפסת או בחצר, בעיקר פיתות/קורנפלקס או מזמינים אוכל.

ולא מצליחה לדון לכף זכות

בא לי להתפוצץ על חמותי

בכללי יש אצלה מלא מלא אפליות

בדרך כלל אין נושאים לא מדוברים. זאת אומרת אם היה קורה משהו כזה כנראה בעלי היה שואל את הוריו או את אחיו מה קורה.

אולי תשאלו?

ולי בתור כלה לא נעים לשאול

למרות שאני בוערת

ואני יודעת ששום מילת נחמה שיכתבו לך פה לא תעזור... מניסיון.
אין צער גדול מזה (כלומר יש, אבל כשעוברים אפליה זה נראה שזה הצער הגדול ביותר הקיים עלי אדמות)
אני ברגעים הללו מתנחמת עם עצתמי ומשננת לעצמי לזכור כיצד לא להתנהג עם כלותיי וילדיי בע"ה בזמנו ובעתו.
את יכולה להתעלות בכך שתחשבי לעצמך איזו חמות (מדהימה) את תהיא בע"ה בבריאות.

זה בהחלט מחזק

אבל מפחדת מעצמי ומהתגובות שלי

לא אוהבת להתחיל כך חג

אפליות גורמות לי לכעוס ובעיקר להעלב כל כך. התחושה הזו קשה לי מאוד..

שואלת בכנות-למה בכל זאת להגיע?

שואלת כי אצלי אפליות יוצרות צורך בריחוק. מרגישה שצריכה להצטנן וצריכה להרגיש שרוצים אותנו. היה מכעיס אותי לבוא בכזה מצב ועוד להיות אסירת תודה על האירוח. אבל מאמינה ומבינה שיש שיגיבו אחרת..

אבל יש פלוס גדול בלהיות בדירה לבד- יש יותר פרטיות. ונראה לי שזה עדיף לכם...

ולאח של בעלי ממש ממש לא חסר כסף...

ב"ה גם אנחנו בסדר עם זה יחסית,אבל ברור שהיינו מעדיפים לא להוציא

הוצאה כזו עכשיו 

שקונה לה בכל חג מתנה יקרה ממש

אף כלה לא מביאה בחיים מתנה....אולי תמונה של הילדים....

עכשיו קנינו לה מתנה הכי יקרה שאי פעם קנינו ואני כועסת על עצמי

שקניתי

להורים שלי אני לא קונה כאלה מתנות

מתנות יקרות?

אל תכנסי ללופ של ריצוי ונסיון למצוא חן. זה עלול רק להגביר את התסכול שלך מכל ההתנהלות שלה.

תעשי רק מה שבאמת מתאים לך 

אבל כשמקבלים סטירה פתאום פחות בא לתת...

אולי אני מגזימה וזה לא כזה נורא?

כרגע זה מעליב אותי

גם את בעלי רק שכל מה שההורים שלו אומרים-קדוש

מוצאת שלפעמים זה מקל שלפחות הבעל מזדהה או ''מסכים'' עם חוסר הוגנות..

שולחת חיבוק ושתדעי שאתם ראויים והבעיה כנראה אצל חמותך..

(ולגבי המתנה- לא יודעת אם נכון לתת. נסי לא להגדיל את התסכולים אצלך)

אבל אף פעם אין יחס שווה בדיוק בין אחים.

גם את לילדים שלך לא תצליחי לתת יחס שווה בדיוק, לכל אחד הצורך הוא שונה.

אצלנו במשפחה לחלק עוזרים עם הילדים, לחלק עוזרים כלכלית, לחלקם ההורים מצידם מתקשרים יותר, לחלק מתלוננים יותר, כל אחד והקשר שלו עם ההורים.

אני לא נעזרת באף אחד מהדברים אבל לא מרגישה מקופחת כי מכירה קצת על מה זה יושב מאחורי הקלעים - בעיקר בפן הנפשי של אמא שלי ואשמה שהיא מרגישה לאחים מסוימים.

את כלה ולא אחות, אולי את לא יודעת לגמרי את הדינמיקה מאחורי הקלעים.

אם יש לכם יותר ילדים - זה גם שיקול משמעותי, יש גיל שילדים ורעש ממש מכבידים על ההורים, יש ילדים רועשים יותר שלמארחים קשה להתמודד איתם,

אצלנו יש אחים שלא ישנים לעולם אצל ההורים ממספר ילדים מסוים (ויש מקום).

בגדול לא הייתי בכלל מתעסקת בזה, באמת, אני מגיעה לחמתי או לאמא שלי בעיקר בשביל לשמור על הקשר שלי ושל הילדים איתם.

לא מצפה לכלום מהם מעבר לאירוח שגם בו עוזרת המון.

אם נעים לך שם בכללי ואין אווירה עוינת כלפיך וחוסר כבוד חוץ מעניין השינה, באמת שהייתי משחררת.

אז כן. היחס לא שווה

ואז?

בעיני - ההנחת יסוד זלך שהיחס צריך להיות שווה היא הבעיה

ואז את מתבאסת

נעלבת

ובסוף את מפסידה

תראי את הקשר שלכם עם ההורים כמעגל סגור,

לאח אין חלק במעגל הזה

(ולכם אין חלק בקשר שלו עם ההורים)

עכשיו תשאלי את עצמך

האם שווה לי לשלם על דירה וללכת אליהם או לא?

בלי הסכות דעת

או השוואות

תאמיני לי שיהיה לך יותר שלווה 

להזמנה בתנאי אירוח בדירה

במקומך הייתי מביאה מתנה פחות יקרה אם זה עושה לך רע

או שפשוט תוציא את האיכסה ועדיין תתני אותה מתוך הבנה שהיא זו היא (אפליות/ אירוח בדירה/ שיקולים שאת לא מבינה) ואת זו את (נח לך להגיע בכל זאת, קשה לך לתת מתנה זולה)

♥️

אני רק פורקת כאן

בפועל אני את החיוך שלי אחייך ואשאר הכלה המושלמת עבורם.

זו שתמיד אפשר לפנות אליה בכל בעיה,שאפשר לבקש כסף או הלוואה

וגם זו שנותנת את המתנות הכי שוות לחמות.גם לגיסות לפעמים בערבי חג.

וזו שהכי נוח לא להביא לה מתנה ללידה,כי היא לא תגיד כלום.

כבר כתבתי כאן,שאם הייתן יודעות את התמונה המלאה,הייתן כנראה מתפוצצות איתי

אז אני מרשה לעצמי לפרוק למרות ועל אף שאתן לא מכירות את כל הסיפור.

בכל אופן תודה על התגובות,זה תמיד מחמם את הלב שאתן קוראות

וגורמות לי להיות הרבה פחות עצבנית.

ואני חושבת שאפליה זה דבר דוחה.לא משנה באיזה מצב.

לפחות לא לעשות את זה כל כך בחוסר טאקט. זה הכל

זה באמת לא פר

שולחת חיבוקים

רק רוצה לומר

שלא כל גבר שבסופר לא עושה מילואים או משרת,

בעלי משרת במקום שלא רלוונטי מתחילת אירן האחרונה,

אז יוצא שהוא בחופש אחרי שהיה כמה שבועות רצוף לפני כן, סיוט.

והוא חרדי

חבל להסתכל על זה ככה כי אנחנו באמת לא יודעים כלום ובסוף לך מר בלב

מציעה פשוט להאמין שאת עושה את השליחות שלך, הכי טוב שאת יכולה.

ומי שלא? בעיה שלו

וואו.

בעלי גם עכשיו במילואים ואני ממש מתקשה,

טכנית מצליחה להתגבר ולנקות כמעט לבד,

אבל רגשית מעורערת לגמרי,

בלחץ, בצורך לשלוט תמיד על המצב, לא מרפה,

לא ישנה טוב,

לא כ"כ אוכלת ובלי תאבון.

אז לחשוב שאת עוברת את זה שנה שלישית, זה רק להעניק לך כתר!

איך את שורדת??

תקשיבי, זה קשוח בטירוף!!

תתפחי לעצמך על השכם שאת מסוגלת להסתדר לבד! זה אחד הדברים שקרו לי במהלך המילואים שחשבתי שאני לא מסוגלת לבד, לא מסוגלת לבד לנהוג רחוק, לא מסוגלת לבד לנקות, לא מסוגלת לבד להיות עם הילדים 24/7 ומסתדר שעשיתי זאת, אז תתפחי לעצמך על השכם על כל מה שלא האמנת בעצמך ועשית זאת! תגידי לעצמך אני מדהימה ובעלת כח ויכולת עצומה!

לגבי הסופר עם החרדים, זה קרה לי גם... הייתי בתחנת דלק עם תינוק ניו בורן ביד אחת וביד השניה מתדלקת תוך כדי הדמעות פשוט נזלו בלי שליטה... מלא חרדים שם ואני פשוט חשתי עלבון עמוק שאין לתאר... עברו כמעט שנתיים וזה עדיין קשה להיזכר... חיבוק גדול! 

אוף מבינה כמה זה מציק שכל הסביבה חיה מציאות אחרת.

ראיתי עכשיו כתבה על תושבים בקריית שמונה (כתבה של הכתב אוריה אלקיים)

איזה אנשים!

נותן הרבה כוח ומשמעות להקרבה ❤️‍🩹

הדיסוננס הזה מטלטל.

הלוואי שזו באמת תהיה המלחמה האחרונה

אין לי מילים, אני לגמרי איתך

שולחת חיבוק גדול!

ומקווה שיפתחו לכולם העיניים, הפסוק שמלווה אותי ברגעים כאלה זה "וירא בסבלותם"! בבקשה, רק תראו!

הלכתי לפני כמה ימים עם הילדים לפעילות שמיועדת בעקרון למשפחות המילואים. היו שם בעיקר נשים וילדים מגויסים. אבל הצטרפו בכיף הרבה אבות חרדים כדי לאפשר לאישה לנקות. זה כאב לי מאוד

אני אומרת בשבילך, כי חבל שזה יכאב.

אני הייתי פעם אחת בספארי וראיתי בכל פינה דוכני שתיה מתוקה בחינם וכשבאתי לקחת אישה העירה לי שזה רק לאנשי מילואים.

הסתבר שזה היה יום כזה בשבילם גם עם הרבה פינוקים ובאמת מגיע.

אבל אני הגעתי לספארי ושילמתי כסף מלא וחשבתי שזה פינוק לכבוד החג/חופש- לא זוכרת מה כבר היה המלחמה הזאת יותר מדי ארוכה.

מקווה שהוא יצליח להגיע לחג, ומתפללת שה' יפנק אתכן עם כל הטוב עלי אדמות. שולחת לך המון המון המון כוחות.

אפשר לחפוף את הפאה ולסדר גבות לבד, להשתמש באיפור הקיים, לנקות תכשיטים שתרגישי איתם איזה התחדשות, בקיצור למצוא דברים שכן תרגישי איתם חגיגית לחג

ולדאוג כבר מעכשיו למשהו חדש ומושקע בשבילך לשבועות גם על חשבון פסח🙂

פותחת - את יכולה להזמין מסופר פארם איפור. אם את גרה במקום נגיש,יש משלוחים מהירים

חיבוק♥️

מקווה שתצליחי לשמח את עצמך במשו בכל זאת

אבל תתחילי לתכנן את הלוק שלך לחג ממה שיש לך בבית. תמדדי שמלות ומטפחות או תחפפי את הפאה בבית, תתאימי תכשיטים, תסדרי גבות לבד, תתכנני איזה איפור לשים ואולי תצפי בסרטונים על איפור כדי ללמוד דברים חדשים, אותי זה ממש מכניס לאוירה ולחגיגיות גם אם לא קניתי שום דבר חדש

ותצאי לקנות לך בגדים.

גם הזדמנות להתאוורר קצת..

האמת שקצת עודדתם.

לצאת פחות רלוונטי, אין פה מרחב מוגן בבית. זה לרדת 7 קומות... ובין הילדים יש 3 קטנים. אז לא אשאיר עם בייביסיטר.

אבל הולכת לנקות קצת את התכשיטי כסף.

לפחות זה...

ומזכירה לעצמי כמה טוב יש. (כי כן... קצת ירודה בכללי בתקופה של המלחמה..)

עד שניסיתי והרמתי את עצמי לעשות משהו בשבילי,

שברתי את השרשרת שבעלי קנה לי כשהתארסנו ולא לבשתי אותה נצח כי היא נהיתה ממש שחורה😭😭

ניסיתי להיות עדינה. אבל כנראה לא מספיק.

תמיד אני אומרת לעצמי להסתכל על כל הטוב ולא להתבאס כשורה שברי מבאסים. כי ב"ה יש. יכולה בשניה לשלוף רשימה גדולה. אבל לפעמים בא לי להתבאס ולהיות בזה. גם בעלי אומר לי את זה. שזה מידה מדהימה לומר תודה אבל זה מרגיש לפעמים קצת יותר מידי

אוף, עזבו.

סתם מתבכיינת וחופרת.

ב"ה על כל הטוב. 

לא כאן ולא לעצמך

זה ממש ממש מבאס.

מבחינתי גם להזמין משהו שיגיע אחרי החג זה משמח

(אפילו מוצרי איפור מIHerb)

וזה ממש בסדר להיות בזה

את יכולה ממש להקציב לך שאת בבאסה עד 5

ואת נמשעת מדהימה!!! וואו!!! ללמוד ממך ממש!!!!

ואפשר להגיד לך שאת אלופה שהבית נקי ושאתם בכיף מתכוננים לחג?? באמת באמת וואו!! כל הכבוד לך!!!!!!

עם מתנדבות במקלט עד שתחזרי?

מעודדת אותך לצאת להתאוורר ולהתפנק קצת,

את לא מבינה כמה זה משנה את ההרגשה 🤗

יש בטרמינל איקס וזה מגיע תוך יום

תפנקי את עצמך מגיע לך! 

אולי לשאול משכנה או חברה?
או רעיון טוב מה שכתבו להשאיר את הילדים עם נערה בבמקלט ולצאת לקניות.