אשמח לחוכמת ההמונים...עובדת במשרה מלאה מחוץ לבית. בבית יש 2 תינוקות בני שנה ושנתיים ו 2 גדולים בני 12-13. מגיעה הביתה בערך ב 4 ביחד עם הקטנים - זה להיות נטו איתם. (בחוץ/בבית) בסביבות 7-7:30 בערב מרדימה אותם אחרי מקלחת וארוחת ערב ועד שיש שקט , אני כבר עם לשון בחוץ וגמורה והבית הפוך. הגדולים חוזרים ב 6 וחצי מהת"ת
לבשל- אין לי כח וחשק בכלל, משתדלת כן פעמיים -3 בשבוע אבל זה מתוך קושי רב. הבית די מבולגן- אחת זוחלת בכל הבית , השני פותח את כל הארונות מטבח/בגדים , מוציא ומשחק (משחקים רגילים פחות מעניינים אותו אולי לכמה דק) אז הבית הפוך. כביסות- לתלות ולקפל, אה ולסדר בארונות
לרוב יש לי מנקה פעם בשבוע שעושה שטיפות בבית וזהו.
איפה מכניסים סידור ארונות/אבק/מצעים, לעשות קניות- למי יש כח בערב?? ולסדר אחכ הכל בארונות
אצלי הם מעוכבי התפתחות אז לשבת איתם ממש ולעשות תרגילים - גם לזה אין לי כח אבל משתדלת לעשות
מוצאת את עצמי מתעצבנת (לא על הילדים אבל ביני לבין עצמי או בעלי) מרוב עייפות ועומס
בעלי עובד המון שעות אז בשעות שהוא כן נוכח הוא עוזר בכביסות /כלים /עם אחד הילדים הקטנים
אבל איפה מכניסים את שאר הדברים?
רציתי אתמול לצאת לקניות ולא יצא, היום הגדולים רבו בינהם והתעצבנתי אז לא יצאתי בסוף ועשיתי אונליין (ובטח יהיו חוסרים ולא קניתי הכל עוד).
הגדולים מסכנים עייפים ובערב הם כן עוזרים אבל כמה אפשר לדרוש מהם? הם בעצמם עייפים
אןכל-לא מסוגלת לאכול אותו אוכל יומיים , מגעיל לי ממש , כנ"ל הילדים אז לא אופציה
גם אצליכם זה ככה?
ממש מתוסכלת מעצמי שאני סתם מתעצלת😞

