מחשבה – אני בהחלט חושב על זה, ויצא לי ללמוד קצת על שרירים שונים בגוף, אם זאת הכוונה...

זמן – בערך 15־30 דקות ביום כמה פעמים בשבוע

כשמישהו נמצא בדיכאון, הוא לא יכול לעסוק בפעילות גופנית

אפשר להיכנס לדיכאון גם אם עוסקים בפעילות גופנית, ולאט־לאט נגמר הכוח בהדרגה

לכפות על עצמי פעילות גופנית כשאני במצב רוח רע ובלי חשק מעולם לא עזר לי בכלום.

מה שכן, כשבן־אדם מתעניין בפעילות גופנית, יש לו חשק, זה נחמד לו והוא משקיע בזה, וגם עושה את זה בקצב שמתאים לגוף שלו, זה יכול בהחלט לשדרג את רמת החיים ומצב הרוח.

לא כתבתי דיכאון, כתבתי דיכדוך- ויש הבדל בין השניים.

ויש מצב שזה מאד אינדיבידואלי.

אבל ידוע שהרבה פעמים בזמנים של סטרס, פעילות גופנית עזרה מאד לשחרר את זה ולשפר את מצב הרוח.

יכולה לעזור.

לא תמיד זה אפשרי, ולא תמיד זה עוזר, אבל לפעמים כן.

גם השיטות האחרות עוזרות רק בחלק מהמקרים.

שהיו לי מצבים שהייתי על הפנים, ובאמת בלי חשק לכלום ורק רוצה וכו' וכו' וכשקמתי והלכתי להתאמן אז אתה חוזר מחודש ומלא כוחות(לא פיזיים כמובן, נפשיים).

אבל זה בגלל שאני גס ועב ומלא בגשמיות וריק מתורה ולכן מה שממלא אותי זה אימון אבל יכול להיות שלאדם רוחני באמת לא תהיה אפקטיביות.

לא הבנתי מזה ההכללה הזאת לומר שמי שגס ועב(שמן) ורחוק מתורהאז ספורט ממלא אותו ?

מחילה יכול להיות שלא הבנתי אותך, אבל הניסוח שלך בעייתי ועלול להעליב. אז אני הייתי משנה.

חוץ מזה, לעשות ספורט ולשמור על גוף בריא זה חלק מעבודת השם, מה גם שיש בחינה מסוימת של קודש בלאכול הרבה. אבל זה נושא טיפה אחר

לא משנה כלום ממה שכתבתי. מוזמן להמשיך להתהלך בעולמו של מלך.

ולגבי הפסקה השניה..אתה מעייף אחי. עזוב אותי

אני מתאמנת קבוע.

ביולוגית זה מייצר דופמין, שזה הורמון שמקפיץ את רמות האושר.

מסיימת אימון תמיד באורות גבוהים, גם אם התחיל בבאסה.

משמח לקרוא שאת נהנית מזה.

היו תקופות כשהיה לי מאמן אישי, שרציתי למות אחרי אימון.

עד שגיליתי מה עושה לי טוב ואיזה תרגילים

ואז סגרו את המקום שהתאמנתי בו. 

היום - חצי שעה הליכה (משתדל) בערב. ואימונים שאני זוכר בבית. לא מצליח כל יום. בגדול אמרתי אז למאמן שהוא הצליח להוסיף לי כל לילה שעת שינה שלמה.

מבאס לשמוע שסגרו ת'מקום, עד שמצאת משהו שמתאים לך

נכון

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

ותראה.