האם הבחירות שלי הן רק עבור הנוחות והקלות שלי בהתנהלות היום-יומית?

מה חשוב לי כדי להנחיל להם הרגלים חשובים להמשך ??ובאיזה מינון זה נצרך לדעתי?

מה היתי רוצה שילך איתם מהחוויה שלהם בילדות בבית? ועד כמה אני מוכנה לפנות מהנוחות שלי עבור זה? ובמה?

שאלות למחשבה שעלו לי ממה שאמרת

אין פה צד צודק וצד טועה

שניכם צודקים

אבל שניכם צריכים לחשוב יחד

לחלום יחד

וגם לחוד

ולייצר יחד מתווה שנותן מקום למכלול הצרכים לש נשיכם

כי בכל צד יש יתרון ויש חסרון

כשלא עסוקים בלבחור צד

אלא במיזוג בינהם יותר קל

למשל- להגדיר מה בעיקר חשוב לך ולהבין גם עבור מה זה חשוב

להגדיר מינון של מחויבות ומינון של כיף

לסדר בעצמי את החדר? כל יום מחדש?

איפה החינוך של להיות מסודר

וכנל עם קריאה, הם בכיתה ג וד ועדיין לא קוראים טוב בכלל.. אי אפשר לחפף.. הם ברמה של כיתה א כי עד עכשיו לא ישבנו איתם על זה בצורה עקבית ויומיומית..

כנל על צניעות

בקיצור אני לא יודעת על מה אפשר לוותר

צריכה עזרה😔

כמה כבר החדר מספיק להתבלגן ביום אחד אם יש להם רק 3 וחצי שעות בבית? (אגב אם הם יוצאים החוצה עם אבא שלהם החדר בטח עוד פחות מתבלגן).

הייתי קובעת עם בעלי שהתנאי ליציאה עם אבא זה שסיימו שיעורי בית ככה גם יש משהו שמדרבן אותם לסיים שב.

להבין שיש מחירים ששווה לשלם עבור רווח של אווירה טובה בבית ושמחה לילדים.

וסדר זה לא הכל..

הוא לא אמור לתפוס נפח כ''כ גדול

אצלינו יש עצירות לסדר פעם-פעמיים ביום

אחת לפני ארוחת ערב או אחריה

אבל מדובר בגג רבע שעה שבה כל אחד מקבל משימות ממוקדות

אחד נעליים ותיקים למקום

אחד לוקח שקית ואוסף זבל

אחד קוביות

וכדומה

והסדר בעיקר בסלון

בחדר זה או משימה ממוקדת אם יש בלגן חריג

ואם לא-סדר לקראת שבת רק בשישי וגם זה מודה שלא בשלמות תלוי בהספקים

וכן במשך השבוע קצת מבולגן בחדר

ובעיני זה חלק מהחיים

הקניית הרגלי סדר זה לא כדי שהכל יהיה מסודר

אלא להקנות להם הרגלים ותודעה של שותפות ולקיחת אחריות

ולכן גם קצת עושה את העבודה העיקר שזה חלק מהשגרה

לדעתי דוקא ריבוי מטלות סדר בטח כשזה לוקח זמן לכל הכיף יגרום להם לשנוא סדר כי בחוויה שלהם הוא גזל מהם את החוויה הכיפית בילדות

סדר זה בין לבין לא תעסוקת אחה''צ

ושעורי בית וקריאה

להקדיש זמנים קבועים

אבל מדודים

שלא יקחו מהם את כל אחה''צ.

אני ממש לא במקום שלך ואולי צריכה להתחזק בזה ..כי לי קשה להחזיק ראש עם כולם כי זה לוקח מלאא זמן וכשאני עם אחד אז כל השאר איכשהו משתגעים ומציקים

אבל חושבת שאם מקדישים חצי שעה זה סביר ולא לוקח את כל הזמן

וקריאה חייב תרגול יום יומי

איפה להכניס אותו ?

לוותר על מקלחת גם?

כבר לא יודעת על מה לוותר כדי להיות רגועה יותר 

סליחה על הקיצוניות😉

אבל זה באמת האג'נדה שלי

לחשוב מה אני רוצה להקנות לילדים שלי -מידות הרגלים וחוויה חיובית

וכן לייצר סדרי עדיפויות דיאפשרו לכל הנ''ל להתקיים

כם מול עצמי

לחשוב איזו אמא אני רוצה להיות ומה מאפשר לזה לקרות

ולהנדס את המציאות כדי שאת מה שהכי חשוב לי לא אפספס

גם על קריאה- אפשר לעשות יום עם תרגול קצר של 5-10דקות

ויום עם תרגול ארוך יותר

אפשר לשלם למישהי לשעור פרטי

והאמת אפשר גם לא כל יום לפעמים..גם לי יש ילד חינוך מיוחד שלא תמיד קל לו ועדיין בעיני חלק מהבריאות המפשחת שלו זה טחה''צ לשחק ולא להיות רק סביב מטלות

לא לבטל

אבל להגמיש...

חוזרים ב4?

זמן אוכל והתאושדות-חצי שעה

זמן קריאה ושעורי בית עד חצי שעה

5-6 זמן כיף ומשחק וכו

6-6ורבע- סדר וארגון

6ורבע- ארוחת ערב

רבע ל7- מקלחות

לקראת 7וחצי-שינה

ותינוק קטן גם פחות.

ולהשאיר אותה שלמה. נשמע לי שאת גורמת לעצמך את התחושות הלא נעימות וגם משרה אותם בבית..

דבר ראשון להבין שאבא הוא אחר ממך וסדרי העדיפויות שלו שוני וזה בסדר גמור ואפילו מבורך!! טוב מאוד לילדים לגדול בין שני הורים שונים, ועוד יותר טוב להם לראות שההורים מכבדים את השונות הזאת.

ברגע שאת תשחררי קצת מבעלך ומהילדים את תרגישי טוב יותר, והם ירגישו טוב יותר ואולי יהיו מגוייסים לשיתוף פעולה, אבל לא בביקורתיות ולא ברף שלך אלא באיזשהו מקום באמצע שנפגש איתם..

קל להגיד קשה לבצע.. במיוחד אחרי לידה. 💗

אנסה לכתוב לך יותר מפורט מחר, לא בטוחה שאצליח...

אצלנו לארגן את בחדר עד כמה שהם יכולים לפחות לתרגל סדר סביר כמבולגן מאוד מאוד וכשמתאפשר לי שוטפת שם

לרוב משחררת כי יותר חשוב הזמן איתם מאשר להתעסק במטלות האלו יום יום זה גם מעיק ועושה אווירה לא טובה

אבל כן שנינו על זה גם אני ובעלי יחד מכוונים לסדר

של הורים!

אתם פשוט משלימים זה את זה בתכונות האופי - סדר ועקביות מצד אחד, כיף ושחרור מצד שני.

בקיצור, צריך את שניכם בשביל הילדים שלכם - השאלה היא איך עושים את האיזון הנכון בין הדעות של שניכם...

אז זו בעצם שאלה של דיון זוגי, לאו דווקא שאלה חינוכית...

הדיבור ביניכם לא צריך להיות בצורה של: "מה שאני חושבת הוא הנכון, בבקשה תעזור לי לבצע את זה", אלא בצורה של: "בוא נחשוב ביחד איך אנחנו בונים שיטה חינוכית שתשלב בין הגישות שלנו."

ואז תסבירי לי את עמדותייך והוא יסביר לך את רעיונותיו, ותבנו ביחד מתווה שלא מוותר על הדברים החשובים באמת אבל גם מאפשר לילדים גמישות וכיף.

אם מעניין אותך מה דעתי בעניינים שציינת, אז אשתף:

* סדר בחדר - כמה שזה חשוב להרגיל אותם לסדר, עדיין זה משהו שלפעמים כדאי לוותר עליו למען תחושת הכיף של הילדים. אפשר להקציב לזה זמן קצרצר (עשר דקות) והפרס אחר כך יהיה יציאה החוצה וכדומה.

* אם הם בכיתות ג-ד ועדיין לא קוראים טוב - כדאי לבדוק את זה לעומק. יודעת שאת אחרי לידה ובטח אין לך כוח לזה, אבל מציעה לך כן לדבר עם המורים שלהם ואולי אם יועצת בית הספר. אולי הם צריכים עזרה מעבר לתרגול יומי.

* צניעות - לדעתי זה משהו שצריך להקנות בנעימות ולא בלחץ, כדי לא ליצור אנטי. הילד יותא בלי בגדים מהמקלחת? "אוי, חמודי, שכחת להתלבש! רוץ חזרה לאמבטיה כדי להתלבש" וכדומה.

למען האמת, מבין הדברים שכתבת כאן - הייתי מציעה לך לבדוק את הנושא של קשיי קשב וריכוז אצל הילדים. הדברים שתיארת - קושי בסדר, קושי בלימודים, רחפנות שגורמת לצאת מהמקלחת ערומים, הרצון לצאת החוצה לשחק כל הזמן - יכולים *אולי* להצביע על זה.

אם את עומדת להתייעץ עם יועצת בית הספר - תשאלי אותה גם על זה.

הרבה הצלחה! את אמא מדהימה ומשקיעה!!

תודה רבה רבה לך קודם כל💗

בעזרת ה' בלי נדר אשתדל לאמץ כמה טיפים

ואת צודקת, לגדול יש משהו- הפרעות קשב או ויסות חושי או משהו רגשי, עדיין באבחנה..... אולי אפילו הכל ביחד

ומנחמת ההסתכלות שזה טוב שאנחנו הפוכים וזה משלים  לא חשבתי על זה 🙈

כרגע בעיקר תתאזרי בסבלנות, כי אבחונים וכדומה זה לוקח זמן. אבל כן כדאי שתתחילו להתקדם בכיוון - אחרי שתדברו ביניכם על כל הדברים האלה.

בהצלחה והמון כוח!

התקופה הזאת אחרי לידה.... איך כל הלו'ז משתנה. וההסתכלות. לא רק הגוף מתפרק גם משהו בנפש זז ונבנה מחדש

אז קודם כל חיבוק ❤️

דבר שני

איזה שילוב מהמם את ובעלך

חח

בעז'ה יהיו לכם ילדים מושלמים😅

השוני הזה מבורך וממש מתנה לילדים שלכם!!

משאירה את העצות לחכמות ממני (באלי להגיד לך שחררי ושהכל יהיה חרבו דרבו אבל אני לא מצליחה לשחרר וקמתי הבוקר לשטוף את המטבח כי הוא נראה זוועה למרות שאני חולה בכלל, אז אין לי עצות...)

פשוט שולחת חיבוק וזהו ❤️

אולי צריך לעשות רגע חשיבה משותפת על הדברים ומה חשוב לכם, קריטי שיסדרו את החדר כל יום? אולי אפשר פעמיים בשבוע? מה זה כולל מבחינתך סידור החדר? אולי אפשר לוותר על חלק מהדברים-למשל אחת לשבוע לסדר שיהיה מוכן לשטיםה אבל זה בסדר שיש בלאגן על המיטה והשולחן, ואחת לשבוע או שבועיים לסדר יותר לעומק?

באמת שלוש שעות בבית זה ממש מעט ...

ודברי עם בעלך על התרגול קריאה, אולי זאת לא חייבת להיות אחריות רק שלך? למשל שיבחר ספר נחמד שיהיה כיף להם לקרוא ביחד ויקרא איתם עמוד-עמוד? ספר מעניין, ולייצר מזה גם זמן איכות כיפי, ואז את יכולה לעשות איתם גם דברים שאתם נהנים מהם

זה באמת יעזור אם אני אקרא ולא הם? אם כן זה ממש מבורך

ובלי נדר אחליט שנסדר פעם בשבוע, הלוואי שהם יחליטו לסדר בעצמם בלי שאבקש כי הם יתרגלו לסדר כל יום חחח

ודיברתי עם בעלי אבל זה חזק ממנו, סדר ובלאגן זה לא הראש שלו חח

אבל הוא עשה קפיצה מטורפת בקריאה כשקראנו לסירוגין.

בחרנו ביחד ספר מהספריה שסיקרן אותו ומספיק מעניין גם לי, באמירה שזה ספר *בשביל לקרוא ביחד*

בהתחלה זה היה שורה שורה

עכשיו זה עמוד עמוד(בספרי ילדים שאין הרבה טקסט.. בספרים ארוכים יותר הייתי מחלקת פסקה-םסקה)

וממש בנחת. אם הוא ביקש ממני להחליף איתו שורה-החלפתי, גם אם זה אומר שאני קוראת עכשיו 8 מילים והוא 2..

וגם השקעתי בזה שזה יהיה זמן של כיף והתכרבלות ומלא מחמאות..

בנוסף, תרגול זה לא הכל, ואם בגיל כזה הם לא קוראים טוב וחוזרים הביתה רק ב4 זה אומר שכל היום הם היו בתוך החוויה הקשה הזו של לא להצליח.. ואחהצ לתת להם הפוגה מזה יכול לעשות הרבה טוב.

אז לא הייתי מפסיקה לגמרי את התרגול, אבל כן מצמצמת.. נגיד קובעת פעמיים-שלוש בשבוע זמן קריאה(ושיהיה זמן כייפי ומפנק!) ועוזבת אותם בשקט שאר הזמן..

אגב לא יודעת מה עוד התחביבים שלהם..

אצלנו למשל זמן קריאה זה גם קריאת מתכון(שהוא מאוד אוהב) או רשימת מכולת..

אפשר לנסות לשלב תרגול מתחת לרדאר בלי שישימו לב בתוך דברים שהם אוהבים..

***כן חושבת שכדאי לדבר עם המורה והיועצת, לשלול קשיים אובייקטיביים בקריאה ולבנות תוכנית דרך בית הספר.

אני גם צריכה דרבון בשבילנו לתרגל קריאה.

מהספריה

משתדלת לבחור כאלה עם יחסית הרבה טקסט בעמוד ולא רק שורה-שתיים..

אני מאוד רוצה שהבת שלי תחווה את הקריאה כמשהו כיף. וכשזה תרגול מספרי הלימוד זה פחות... וגם די משעמם.

את הספרים של צפרדי וקרפד.

קלים לקריאה ומשעשעים

ישבו עם אבא  על ספסל עם נשנושים

יקדישו לזה 15 דק ואז להשתולל

יש דברים שחשובים לך, ובצדק. חשוב ללמוד ולסדר, נראה לי לא צריך להגיד למה.

מצד שני, הילדים לא רוצים וזה דורש ממך הרבה אנרגיות. במיוחד אל מול בעלך שהוא "כיפי".

אז אני חושבת שיש כאן גם עניין של סדר עדיפויות, לבחון האם באמת כל מה שחשוב לך הוא *הכי חשוב*, או שיש דברים שבהם ניתן להקל או לוותר.

ואחרי שמסננים חלק מהדברים, יש כאן גם עניין של גישה.

כי זה לא רק *האם* לעשות, אלא גם *איך* לעשות.

וכאן אני חושבת שיש מקום לבדוק את הדרך.

יש לי שני ילדים, מעולם לא הצלחתי לגייס אותם למטרה חשובה באמצעות כעס או עונשים.

מה שאני מנסה זה לייצר מוטיבציה דרך מה שחשוב ומעניין אותם.

זה יצריך גם התגייסות של בעלך, כי בסוף אם האלטרנטיבה זה או ללמוד או לשחק, ברור מה עדיף.

אבל אם אפשר ליצור מצב שבו למשל יש למידה ממוקדת של 10 דקות ואז משחקים עם אבא - זה נהדר.

סידור החדר עם שירים במשך זמן ממוקד - ואז יש זמן לסיפור.

כשמשימות הן בלתי נגמרות, קשה מאוד לעשות אותן. אם זה ממוקד וקצר, זה יותר קל.

ביחד עם זה, כן הייתי מדברת גם על החשיבות של סדר או למידה. אבל לא כנאום, אלא כ"טפטוף מסרים.

מנסה לעודד מוטיבציה לקריאה תוך הסבר איזה כיף זה לקרוא ספרים

סדר בבית - יותר נעים שמסודר וכו'.

בקיצור, אני לא חושבת שהרצון שלך ומה שחשוב לך הוא לא סביר, אני כן חושבת שכדאי לחשוב איך עושים את זה בצורה יותר נעימה לכולכם, והדרך לזה עוברת בצעדים קטנים של מוטיבציה ויכולת לראות גם את הרצון של הילדים.

(ובצד, גם משחק, סיפור וקשר עם אבא, זה מאוד חשוב. זה עניין של מינון)

על תרגולים

הייתי מקצה לזה פעם פעמיים בשבוע בנחת גג

ותרגול קריאה אפשר לעשות גם בשבת

על החדר אפשר לעבור בשישי או כמה דקות לפני השינה כל יום, והדגש צריך להיות כללי על החזרת דברים למקום (כביסה מלוכלכת לסל, צעצועים לקופסה וכו) לדעתי שלא יצטבר

אפשר להפוך את זה למשו מהנה עם שירים

אז היום לא דיברתי איתם על סידור החדר, גם לא על מקלחת.

שיחקתי איתם כשהקטן ישן , שעה בערך, ולפני השינה קראנו יחד סיפור, כל אחד שורה  .

פייר היה נחמד.

עד שאחליט להכנס לחדר שלהם , כי נמנעתי כדי לא להשתגע.

אהה גם הם ישנו ב9 וחצי ... ועד שלא נרדמו התינוק לא נרדם כי הם לא הפסיקו לקרוא לנו, כנראה עייפות יתר או משהו..

כיף שלא אכפת מכלום , אין דאגות.. מתמקדים רק במשהו אחד   ..

מיותר לציין שמקלחת או סידור החדר לא היו היום, ואולי זה לא יקרה מעצמו עד שלא נחליט שהגיע הזמן🤢

אבל מאמינה שזה לא יחזיק הרבה זמן

כל יום אתם מסדרים מחדש את החדר? כמה זמן זה לוקח?

אצלנו חדר הילדים מסודר באופן רגיל. אם משחקים בחדר אס צריך לסדר אחר כך (הכי ארוך שלוקח לנו זה כחצי שעה, אם הוציאו את כל הפליימוביל, והלגו, והמגנטים, וכו'...). בדרך כלל לוקח פחות.

ואם לא שיחקו בחדר אז אין מה לסדר (חוץ מאת המיטות בבוקר, שזה לוקח כ-5 דקות. אנחנו כרגע מסדרים בשבילם).

אצלכם זה אחרת? יכול להיות שאפשר לשנות משהו בהתנהלות כדי להקל על המשימה הזו?

זה אף פעם לא קל לעשות שינוי ממה שרגילים, והגיוני לגמרי שלוקח זמן עד שמגיעים לאיזון ומגלים איך לתת מקום לכל מה שחשוב לנו. העיקר שאת בדרך...❤️

אני יכולה להגיד שאנחנו כן מתקלחים כמעט כל יום. ויש גם זמן לשיעורי בית. אבל בכל זאת כל יום יש זמן לשחק (בקיץ לרוב יוצאים החוצה, בחורף לפעמים בחוץ כשאפשר, לפעמים הולכים לחברים, ולפעמים משחקים בבית).

ילד לא יכול להתנהל כל הזמן עם משימות שהוא *צריך* לעשות. משחק זה חלק חשוב בהתפתחות. אבל זה לא צריך לבוא על חשבון דברים אחרים חשובים. צריך איכשהו למצוא את האיזון.

מקווה שתצליחו למצוא את הדרך הנכונה לכם...

ניסיתי לדבר איתם שכדאי להם כדי שלא יצטרכו לסדר כל יום, אם יחזירו למקום את המשחקים באותו רגע.

אבל אין שינוי

אולי אני לא מספיק אסרטיבית אם אף אחד לא מקשיב לי בבית🙈

אני משתדלת לחלק את מטלות ושאר הדברים לפי ימים

לדוגמא

ימי ראשון וחמישי לא מביאים חברים... זה זמן שמשחקים בבית.. נכנסים לאווירה של שבוע חדש/סוף שבוע.. עושים ש.ב או סתם משחקים.. וסדר בקטנה כדי לשמור על החדר מסודר..

שישי אין מה לדבר, לא מכניסה ולא מוציאה אף אחד.. כולם מנקים ומסדרים את החדרים.. לוקחת את כל הילדים שישנים באותו החדר ועוזרת להם/מתפעלת אותם.. שמים קצת מוזיקה לאווירה נעימה.. ולאחר מכן עוברת לחדר השני.. עם הבנות לצורך העניין ואותו הדבר... יותר קל להם שאני נמצאת בחדר לכוון אותם וככה אנחנו גם מסיימים מהר ואני רואה שהם לא פיספסו כלום וניקו כמו שצריך.

אמצע שבוע.. פחות מקפידה איתם על סדר, כן חשוב לי שהחדר/בית לא יהיה מבולגן מידי.. לפני ארוחה שמה להם מוזיקה שיסדרו עד שהאוכל יהיה מוכן ולאחר מכן לסדר את השולחן עד שאני מארגנת להם בגדים למקלחות, כמובן שאם משחקים מחזירים למקום, מזכירה לעשות ש.ב ומערכת מי שאין משתדלת לשבת איתם או לשמוע שהם קוראים לפחות קטע קריאה, לא תמיד זה קורה...

מסכימה להם לשחק עם חברים או לארח למרות שלארח פחות קורה..

שבתות- יוצאים, משחקים, כל אחד בוחר ספר שהוא אוהב ומקריא לכולם לפעמים עושים גם הצגה עם הדמויות שבסיפור.. משחקי קלפים

מוצ"ש כולם מנקים את הבית ומקלחות ואם יש זמן וסבלנות (קורה פעם בחודש בערך)  יושבים לצייר מנדלות ושותים שוקו/תה

דרך אגב, בעלי הוא גם הצד הכיפי והפחות מקפיד איתם על סדר וניקיון, מחרפן.. אבל מאזן 🙃

ואיך את מדרבנת אותם לעשות את המטלות?

אם זה מקלחת, שב, קריאה, לסדר את החדר?

איך הופכים את זה לאוירה כיפית?

נגיד לסדר את החדר עם מוזיקה אני אשתדל לאמץ מהיום בע"ה, להיות איתם בסדר ולכוון כמו שהמלצת

אבל מקלחות, קריאה, שב, כל מטלה כזו צריך לבקש 100 פעם ואני מרגישה שזה מבאס אותם

אני פשוט קובעת להם שמתקלחים- מסבירה למה חשוב לשמור על גוף נקי ושלא מתקלחים יכול להיות לריח לא נעים וזה לא כיף. מי שנכנס אני מסכימה לו להתקלח "לבד" אני באה רק לסבן כמו שצריך ולוודא שלא נשאר סבון על הגוף ואומרת להם מתי לסגור את הברז כשהם מגזימים.. הם ממש אוהבים את זה, יש להם זמן לעצמם עם המים החמים וזה הופך את המקלחת לחוויה מהנה..

אני מביאה להם מחשב בחורף אז ככה שמי שסידר (בקטנה לא עכשיו סדר סדר) את החדר, עשה ש.ב, או כל דבר אחר יקבל ראשון במחשב וככה יוצא שמי שסיים לעשות את המטלה הוא הבא בתור. אני מביאה להם כל אחד בנפרד חצי שעה כי הם בגילאים שונים, וכל אחד אוהב משהו אחר.. זה תמיד עובד שלי..

אני לא מבקשת הרבה, אם אני רואה שאף אחד לא מעוניין הם עושים אבן נייר או שאני בוחרת לפי שיקולים שלי ופשוט לוקחת אותם בצורה מכבדת ועוזרת להם לעשות את המטלה.. 

תמיד לבד..

והם גם אוהבים להתקלח,,

לוקח שעה לשכנע אותם להתקלח וגם לוקח שעה לשכנע אותם לצאת מהמקלחת חחח

ואין אצלנו מסך כדי לשכנע אותם, אבל לפעמים אני כן מנסה לדרבן אבל אי אפשר תמיד להביא משהו כדי שיתקלחו. זה צריך להיות מובן ובטבעיות להתקלח

שהמפתח זה שיח עם בעלך...

הייתי מנסה להגדיר ביחד איתו, שכל מי שסיים את מחויבויותיו, שיעורי בית, וכו יכול לצאת עם אבא.

מסכמת איתו, שהוא יגיד שמי שמסיים יכול לבוא/לצאת/לשחק כך שאת לא תרגישי שאת לבד סביב האכיפה.

הוא מחזיר אותם מהמסגרות, ותמיד בדרך הוא מבטיח להם כיף וכשהם מגיעים הביתה אני מכבה אותם.

מקווה שהןא יזכור להזכיר את המחויבויות לפני

קודם כל לשתף אותו מראש, לשתף אותו מה את מרגישה וכמה זה חשוב לך, ולבקש שהוא יגיד להם שמגיעים הביתה, מסיימים עם המחוייבות ויוצאים לעשות כיף.

עדיף אפילו להגיד להם ביחד כבר בערב לפני, שאתם רואים

שמרוב שעושים כיף אחר כך קשה לעשות מחויבויות ולכן ממחר הופכים את הסדר

חוזרים ממסגרות, מסיימים בזריזות מחויבויות ואז עושים כיף עם אבא.

בעיקר נשמע לי חשוב זה שתהיו יחד בזה, ובשביל זה כדאי לשתף בשפת הלב בתחושות שלך ובכמה שזה חשוב עבורך, ולבקש את הירתמותו ברחל בתך הקטנה,

למשל: 1. נודיע להם יחד שמעכשיו הסדר יהיה כזה

2. כשאתה לוקח אותם מהמסגרות להזכיר שעכשיו עושים ככה וככה ואז משחקים

3. גם כשמגיעים הביתה שיעזור לך להכניס את ההרגל החדש לבית.

אפשר לשקול לעשות מבצע בתקופה הראשונה כדי שיתרגלו. יש לזה יתרונות (שהילדים נרתמים וזה עוזר להתמיד) וחסרונות (שהילדים מתרגלים למוטיבציה חיצונית, ובסוף

המבצע לא בהכרח יתלהבו להמשיך)

מוצאי שבת סידרנו את החדר, זרקנו הרבה צעצועים, כמו סדר פסח

זה הפפיית משמעותית את האפשרות לבלגן

אתמול והיום היה בלגן שאיפשר לי לסתום ולא להעיר חח

שיעורי בית אתמול הם אמרו שאין ואז אחרי הכיף נזכרו שיש שיעורי בית 🤦‍♀️

היום היה ערב,אבות לגדול אז הוא יצא איתו ואני עם הקטן

בהצלחה רבה

זה לוקח זמן להטמיע הרגלים חדשים ובעיקר דורש מאיתנו ההורים לדאוג לזה, אבל זה מאד משמעותי ומשתלם..

איזה כיף זה להפטר מבלגן

בהצלחה בעה

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.

אצלך נשמע שהמצב אחר.

אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.

אני מבינה אותך.

לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...

אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.

אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.

חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...

פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...

ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד

באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת

בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.

מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים

לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.

הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..

כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.

הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא

הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו

לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד

אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר

לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה

אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע

קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד