התחילו עם בלון

כשהוא יצא חיכיתי כמה שעות לחדר לידה כי היה עומס

אחרי שהבלון יצא התחילו צירים כואבים אבל לא סדירים שהלכו ופיתוח במהלך ההמתנה.

נתנו לי פיטוצין

הייתי כל הזמן על כדור פיזיו

אחרי כמעט 3 שעות הוא היה כבר בחוץ

שבוע 38+4

היה מורט עצבים בגלל ההתנהלות של בית החולים

אבל ב''ה היה בסדר גמור

לא ציינתי שבדקו פתיחה לפני הכנסת הבלון והיה 1.5

וגם עשו לי פקיעת מים אחרי שעתיים וחצי בערך בפתיחה 7, ואז מיד הייתה פתיחה מלאה

אם אני זוכרת נכון, המחיקה לא הייתה מלאה, ונהייתה מלאה תוך כדי לחיצות

יאשרו לך זירוז אחרי אפידורל.

לי יש סף כאב נמוך מאוד ולא הייתי מסוגלת לשמוע על זירוז ללא אפידורל. 

קודם כל שמו לי אפידורל.

אח"כ פיטוצין במינון מאד מאד נמוך, וכל שעה העלו טיפה את המינון.

אצלי בגלל שזה היה לידת תאומות היה מסוכן לעשות זירוז חזק.

הלידה היתה ארוכה, אבל לא כואבת בכלל והכי קלה שהיתה לי

היתה ממש חוויה טובה מאחלת גם לך.

בדקו פתיחה על הבוקר והיה 1.5

הכניסו בלון שתוך שעה יצר צירים

לקחתי אפידורל

תוך שעתיים שלוש ילדתי.

מאחלת לך גם שתהיה חוויה טובה ובקלות

התכוננתי שיקח איזה 3 ימים, הצוות לקח את הזמן כי חשבו שהכל ילך לאט, בפועל לקח 12 שעות והיו קפיצות בדרך שהפתיעו את כולם.

למדתי מזה בעיקר שאי אפשר לדעת למה לצפות

יש כל מיני סוגי זירוז, הצוות אמור לבחור מה שמתאים.

אצלי זה היה פרוסטין - ג'ל ששמים בנרתיק ואז מחכים 6 שעות ובודקים מה המצב ומחליטים מה הלאה - עוד מנת פרוסטין או פיטוצין.

החליטו על פיטוצין, לא ברור לי עד עכשו למה זה לא קרה בפועל, אחרי כמה שעות החליטו שוב, ביקשתי קודם אפידורל, עד שנתנו את האפידורל כבר ילדתי בערך...

באמצע היו גם סטריפינג ודיקור, לא זוכרת באיזה שלב.

גם אני פחדתי (ולא רק מהזירוז), בפועל ב"ה היתה חוויה ממש טובה.

אם את בקטע של רפלקסולוגיה ודיקור וכאלה - אפשר לעשות הכנה ללידה, זה אמור לעזור לגוף להיות יותר בכיוון. יש בתי חולים שיש צוות כזה בחדרי לידה אז אפשר גם תוך כדי הלידה.

שיהיה בטוב, בבריאות ובידיים מלאות!

זירוז יכול לראות הרבה זמן עד שמקבלים ועד שזה משפיע...תדאגי שיהיה לך נעים עד שהלידה תתחיל בפועל

אותי הדהים ממש כשהתחיל להיות רציני והיו צירים חזקים כל דקה ואז גיליתי שזה רק בגלל הזירוז ובפועל היתה פתיחה נמוכה.

אם את רוצה תבקשי אפידורל הכי מוקדם שהם מוכנים לתת

אני תכננתי בלי כמו שאר הלידות שלי ופשוט מתישהו זה כבר היה גדול עלי כי ההתפתחות אלא הזירוז היתה אגרסיבית אבל כמעט בלי פתיחה 😞

שיהיה בקלות ובבריאות!

אז לח היה זירוז מאפס בלידה ראשונה.

הייתי שבועיים אחרי התאריך והקציצה פשוט לא רצתה לצאת..

בגדול ישר הכניסו אותי לחדר לידה עם פיטוצין במינון נמוך והעלו לפי הנוהל, גם התמודדתי עם זה יפה

ממש שאני זוכרת אחרי כמה שעות בדקו ולא קידם כלום .

אז מרחו לי גל בצוואר הרחם שאמור לרכך שם כדי שתהיה פתיחה. פרוטסטין או משהו כזה

אז היה סבב ראשון של מריחה והמתנה 6 שעות, אחכ בדיקה ולא קידם כלום

אחכ עוד מריחה והמתנה 6 שעות.

כבר התחלתי להיות כאובה והוסיפו גם פיטוצין

ורק אז לקחתי אפידורל

מאז העניינים התקדמו

סהכ הייתי בחדר לידה יום וחצי וממש בלידה פעילה בערך 8 שעות נראה לי, כולל הרבה זמן של לחיצות

ועצותיי אלייך-

קודם כל המון אמונה! תמנפי את החוויה הזאת להבנה דיש כאן לידה אחרת שרצויה לפני השם לא פחות מלידות אחרות.

פשוט תהני מזה

בדרך יש הרבה בדיקות פתיחה ולי אישית זה היה הכי קשה, אולי הכי טוב פשוט להתנתק מזה רגשית

אפילו ברמה דל לדבר בטלפון רגיל עם אנשים עד שיש לידה פעילה ממש (פתיחה 4 נגיד), אל תהיי בראש שמודד זמן כי זה סתם מתיש

שירדו לקנות לך אוכל מפנק למטה

את יכולה לישון (במיוחד עם אפידורל..)

את יכולה לעשות לך הזמנה משיין או משהו חח

ובעיקר תזכרי שרבות וטובות היו באותו המצב ובסוף נולד ילד בריא ושלם

לא היה לי שום פתיחה. שמו פרופס, אחרי בערך 10 שעות התחילו צירים, לדעתי לא היו חזקים יותר מהצירים בלידה שהראשונה שהתחילה טבעי. אחרי כחמש שעות ילדתי.

בהצלחה!

לי פחות..

לידה יותר מתקדמת משלך,

זירוז מאותה סיבה.

לקח המון המון זמן. ניסו הכל- נר, בלון.. כל דבר עשה קצת צירים ונעלם. פיטוצין ברגע שהפסיקו שוב נעלמו הצירים (יש הגבלה על שעות רצוף).

אז לא כדי להפחיד, אבל אם שאלת כנראה את רוצה להתכונן.. לקחת בחשבון שצריך להרפות, שעות שאת בידי הקב"ה וברצונו תתקדם הלידה...

(בדיוק חשבתי לעצמי שאם פעם הבאה אצטרך כבר עדיף לי ניתוח מתוכנן...)

סליחה מראש אם מעצבנת

לנוח כמה שיותר, לעשות דברים שעושים לך טוב על הלב אם זה ללכת בטבע או לבית קפה או לשבת על הספה ולהתבטל לא להתאמץ יותר מידי. בסוף זה יגיע וכל הניסיונות לזירוז סתם מתישים את הגוף והנפש.

זאת החוויה שלי. שיגיע בקלות ובבריאות בעז"ה

אחותי ואמא שלי מצלצלות כל בוקר

גיסתי פעמיים ביום (ניחא כי היא אמורה להיות הביביסיטר אז עוד איכשהו זכותה)

הבוסית חושבת שעבדתי עליה כי איך זה שעוד לא ילדתי? (אני עונה לטלפונים סתומה שכמוני ויצאתי לחופשה כבר ב37)

לכולם יש מלא עצות תעלי תרדי מדרגות 

תעשי עיסוי פטמות עד שאת צורחת מכאבים

תצאי מדעתך

לא רוצה!

אין לי כח, רוצה להגיע ללידה לא 'גמורה'

לא הבנתי מה כל כך רע בגל הזה....
אין לי עצות, אבל אולי שיעשעתי אותך קצת.
ובע"ה בעתו ובזמנו

ומאיזה שלב זה באמת אל בריא ההריון המתמשך והשליה המזדקנת?

לק"י

יש בתי חולים שעד סוף שבוע 41.

(ויש כאלה שעד סוף 40. אבל לא הייתי מקשיבה בקולם😅).

וכמובן חשוב להקפיד על מעקב הריון עודף פעמיים בשבוע.

ותנוחי, תהני, תקראי ותעשי מה שעושה לך טוב.

ואל תעני לכולם. שישלחו הודעות אם בא להם (רק שזה לא יגרום להם לחשוד שנסעת ללדת😂).

את מכירה?

כמה פעמים ביום וחשוב לעשות כמו שצריך, לפי ההוראות.

חוץ מזה שיש בתי רפואה שמביאים פיטוצין בכמות קטנה גם אחרי ניתוח, אבל זה כבר תלוי איפה והיסטוריה רפואית.

בשעה טובה בעזרת ה'💜

ומה המטרה שלו?

התינוק עכשיו במנח טוב

אפילו עורפי שזה מעולה (אם לא התהפך)

אמרה לי שהם נותנים פיטוצין במינון נמוך בהשגחה אבל כרגע סגירה מלאה ולא יתנו פיטוצין ככה

אפשר לתת בלון ואז אחכ פיטוצין

וחוצמזה אני רוצה לידה 'נורמלית'. אם זה להיות בהשגחה כל הזמן ובשכיבה ובלחץ ממעבר לניתוח חירום- באמת עדיף קיסרי ידידותי כשבעלי איתי...

לק"י

חייב ניטור רציף. אפשר לבקש בעמידה.

אולי תבררי על בית חולים עם גידה חיובית לויב"ק.

לק"י

אני ילדתי את כולם אחרי התל"מ.

ואני אחרי ניתוח. אין סיבה להלחץ סתם.

יש זירוזים שכן אפשר לעשות. עדינים יותר אומנם, ועדיין.

וחייבת לספר לך ששניים אצלי שנולדו בשבוע 41 ו-41+4 נולדו פחות משלוש קילו (ואחד שנולד ב-41+2 בשקל של 3.800. לא תמיד יש קשר בין הגודל לשבוע. במקרה של שני הקטנים שלי זה היה הפוך, אם היו נולדים לפני, כנראה שהיו עוד יותר פיצים).

כמה הערכת משקל אצלך?

וחיבוק!

מאחלת לך לידה קלה ומהירה, בעיתה ובזמנה, ובידיים מלאות ובריאות!!

אבל את תמיד יולדת אחרי התאריך יש לזה שממעות לא?

אצלי תמיד התפתחה לידה טבעית לפני התאריך..

ועכשיו כבר עברתי כמעט בשבוע

אין לי נסיון עם ניתוחים אבל גם לי בלידה מתקדמת עברתי את התאריך באיזה שבוע וחצי ולא הבנתי מה קורה לי (את כולם ילדתי סביב התאריך) אז זה קורה...

אמרו לי שזה קשור למספר הלידה אבל לא קרה שוב אח''כ אז לא יודעת...

בשעה טובה!

לי זה קרה בגלל ציסטה בשחלה.

זה עובר לבד בד"כ אבל כדאי לבדוק.

מעבר לזה ממליצה לבדוק יותר לעומק.

הוא פשוט היה פתוח רק לפגים עד עכשיו.

יודעת בוודאות שאחי קיבל אותו כשהוא נולד וזה היה לפני יותר מ11 שנים, וכבר אז הוא לא היה חדש.

והוא וירוס קשה מאוד בעיקר לקטנטנים

כשהבת שלי הייתה בגיל הוא עוד לא היה בסל

אם היה לא הייתי מהססת לגביו בכלל.

אני לא יודעת איך זה עכשיו.

חלק נותנים בבי"ח. חלק בט.חלב.

חיסון נגד RSV

לא שמעתי רופאים שאומרים לא לחסן האמת, זה ממש מתנה

וכמו שכתבו לך זה לא לגמרי חדש

מכירה כמה שהתאשפזו בגלל הוירוס הזה.

הבן שלי נדבק כשהיה בן 7 חודשים. לא הגענו לאשפוז ב"ה והיה קשוח ממש. הוא היה ממש מסכן. אפילו לבכות לא היה לו כוח..

החיסון לא חדש והרופאחם ממליצים

עד כמה שאני מבינה הוא קיבל חיסון פאסיבי (כלומר את הנוגדנים עצמם ולא חומר שגורם לגוף לייצר נוגדנים) מקבלים אותו ככה מי שנולד בחורף, מספטמבר עד מרץ.

וירוס שנפוץ בחורף ויכול לגרום לקשיי נשימה.

פגים רגישים אליו במיוחד ולכן כבר שנים חיסנו פגים נגדו. אבל גם תינוקות שאינם פגים יכולים להגיע בגללו לאשפוז, ולכן עכשיו מחסנים את כל התינוקות.

והכי קשה נשימתית.

חופשי מגיעים לצריכת חמצן או יותר מזה..

ממליצה מכל הלב לחסן נגדו!!!

עד שנה שעברה חיסנו בעיקר פגים,

כל חודש חורף- חיסון- בשנתם הראשונה.

עכשיו התכשיר הוא חד פעמי ולא כל חודש.

זה חיסון לכמה נגיפים שאחראים על מחלות בדרכי הנשימה.

וזה חיסון שמזריקים כבר את הנוגדנים עצמם ולא גרסה של הוירוס/ חיידק

ואיזה קשהההה זה

חלקם הגיעו לאישפוז

ועד גיל שנתיים בערך זה ממשיך להשפיע ( זה לא מחלה של זבנג וגמרנו)

וכשביקרנו פעם בבית החולים לתקופה קצרה עם מחלה קטנה, מיטה לידנו היו זוג הורים עם תינוק בן כשבועיים שהוריו רעדו מפחד פיזית ממש.

הם סיפרו שהילד שלהם נדבק בוירוס הזה והיה בסכנת חיים של ממש.

הגענו אחריהם ויצאנו לפניהם, עברו כמה שנים טובות ואני עד היום חושבת עליהם לפעמים.

שולחת לך חיבוק גדול

ומרגישה ממש את הלב שלך

שה' יתן לך כח ומרפא 💞

אחרי זה פשוט התכנסתי בתוך עצמי

גוללת בלי הפסקה

עד שבעלי הגיע לשאול מה קרה והתחלתי לבכות...

הרגשתי כמו תינוק קטן, שנרדם מחיבוק

אני סתם מבזבזת את הימים שלי

לא מצליחה לזוז מהספה

ובעלי לא מבין אותי

ועכשיו נפגעתי ממנו ולא מפסיקה לבכות

חיבוק ענקקקקק

איך כואב

זה דברים שהם לא יבינו הגברים

בסוף זה בגוף שלנו בלב שלנו בתוכנו

אם הייתי יכולה לשלוח לך מארז שוקולדים ענקקקק

שה'ירפא את ליבך וישלח לך שליחים טובים לעמוד לצידך בזמן הקשה הזה! ובעזרת ה' בקרוב ממש תינוק מתוק❤️‍🩹

וכל כך מובן שקשה לך לנצל את הזמן, להרים את עצמך ושאת כל כך פגיעה❤️‍🩹❤️‍🩹❤️‍🩹

אולי יעזור לך למצוא מישהו בחיים האמיתיים שאפשר באמת לשפוך לו את הלב, וידע באמת להיות שם בשבילך. אולי אמא, אחות, חברה, אולי אפילו ללכת למישהי מקצועית לעבד את זה.

ואולי תנסי לחשוב מה את צריכה מבעלך- שהוא יקשיב? שהוא יקבל את הקושי שלך גם אם הוא מתמודד בצורה אחרת? שיחבק? שיפנק? ותגידי לו מה יעזור לך, מה ישמח אותך. שהוא ידע לעמוד לצידך בתוך הקושי.❤️‍🩹❤️‍🩹❤️‍🩹

שולחת לך הרבה כוחות!

אין מילים

קצת להקל לך על הכאב.

שה' ישלח לך כוחות ונחמה.

וגברים לפעמים לא יודעים מה לעשות עם עצמם בסיטואציות כאלה.. אולי כדאי לכוון אותו? מה את צריכה? לשתף רגשות וכו

עברתי את זה פעמיים (שבועות 22, 23)

הרגשתי כאילו מתה מבפנים, מריצה בלופים מה היה ומה יכול להיות

ואת כותבת שאין הסטוריית לידות. חיבוק גדול איזה כאב זה.

ממש ממליצה ללכת לעיבוד

פעם אחת הלכתי למעגל תמיכה כזה מטעם הבי"ח איפה שילדתי זה היה בהנחייה מקצועית ועם עוד נשים שעברו את זה ומבינות אותך

ופעם אחת הלכתי פרטי לפסיכולוגית שמתמחה באובדן ושכול

מרגישה שממש עזר

אולי תבדקי?

חיבוק גדול ומלא כוחותת

תתני לעצמך את הזמן, כל התחושות לגיטימיות..

מתפללת יחד איתך שתזכו לנחמה אמיתות ושה' ימלא חסרונכם בקרוב ממש

איזה כואב

בדרך הלאה: ליווי ותמיכה במסע הפריון אחרי לידה שקטה https://share.google/jXyTSCvqiNnl4cEeW

ולשחק איתו בחדר.

כדי שיהיו לו חוויות חיוביות מהחדר.

אם את מקדימה אותו במקום אחר, הוא גם מתנגד?

אתמול היינו בחדר כי סידרתי ארונות

ולא היה נראה מוטרד

איך שגמר להתקלח והתחיל טקס השינה הוא ממש משך אותי שלא אתקרב

לגבי חדר אחר

שם המיטה שלו

אולי זה באמת רעיון

השאלה אם זה חכם כדי שאחכ לא יתרגל לחדר אחר ואז יהיה קשה להרגיל בחזרה

כי אין לי מיטת תינוק בחדר אחר

רק מיטה רגילה

אולי תנסי להיזכר אם היה משהו חריג במיטה בימים האחרונים?

לנו היה סיפור דומה עם אמבטיה אחרי שהכנסנו במים חמים מדי.

ולגבי המעון- לא הייתי נלחצת, אבל כן הייתי קצת יותר מנסה לעקוב ולבדוק אם הכל בסדר שם. אולי להגיע בזמנים לא צפויים, לדבר עם עוד הורים מה החוויה שלהם, אם את מכירה מישהי שעובדת שם אולי לבקש ממנה שתראה איך הוא ואיך מתייחסים אליו במהלך היום.

ושבוע שעבר שלחו תמונות של פעילות והוא לא היה

נבהלתי ושאלתי את המטפלת מה קרה אם הכל בסדר

אמרה לי הוא לא רצה להשתתף.. אנחנו לא מכריחים

לא ממש הבנתי במה התבטא שהוא לא רצה

ואיפה היה אז...

ולאחרונה הקטע עם השינה

וזה שאתמול היה נראה חי עצוב וכועס

אולי אני סתם חושדת וזה גיל שמתחילים לא לרצות כל מיני דברים וזה אופי ...

גם אצלי קרה הרבה פעמים שילד לא השתתף ולפעמים בסוף הסרטון ראו אותו בצד. לא זכור לי שלא הראו בכלל אבל זה כן סביר בעיניי שיצלמו רק את מי שמשתתף ולא את מי שיושב בצד.

בכללי נשמע לי לעקוב ולתת הרבה חום ואהבה, יכול להיות שלב התפתחותי או שיניים... 

ועדיין הוא בהסטריה

הוא גם לא מתעורר במהלך הלילה חריג

זה רק ההתחלה והבוקר שמוצא את עצמו במיטה

יש לי כרית? בובה?

הוא במיטה סגורה או מעבר?

מנסה לחשוב על כיוונים שאולי יוכלו לעזור.

הוא במיטה סגורה, אבל לפני גם אם התקשה להרדם במיטה שלו שכבנו לידו במיטה שלנו

והוא נרדם בקלות

עכשיו גם שם מממש צורח בבעצה

ומסמן לנו שרוצה לצאת

והוא עיייף

בזמן שהוא היה במיטה, וזה הבהיל אותו?

באמת נשמע שזו התנהגות לא רגילה...

נראה לי שבאמת כרגע כדאי להרדים אותו במקום אחר (אפילו בעגלה), ואם התופעות האלה ממשיכות - אולי ללכת לטיפול כמו מוח אחד...

וגם הוא לא התעורר פעם בבעתה

התעורר כרגיל מדי פעם

וגם לרוב ישן חלק' עד 5 בבוקר שאז רצה בקבוק