לק"י

אבל שאפשר לקרוא לו גם "איבר". אני חושבת שזה השם שמופיע במקורות שלנו. או "איבר פרטי".

לא מסתבכת עם זה בכלל. לבנים יש פין ואשכים, לבנות פות.

חשוב שהילדים ידעו את השמות. זה איזור אישי ופרטי, והם מכירים גם את השמות של האיברים, אפילו רק בשביל שידעו לומר אם כואב/מציק / מגרד איפה בדיוק

קוראת לו פין

מרגיש לי חשוב שזה לא יהיה מעורפל

בגלל בעלי.

דוקא עם התינוקת הבן שלי שאל אותי אם גם לה יש פיפי. אמרתי לו שברור כי חשבתי שמתכוון לזה שהיא עושה פיפי.

ואז שאל שוב והבנתי שמתכוון ל"פיפי" אז אמרתי לו שלבנות אין פיפי כזה...

ולבנות- המקום הצנוע.

כמה שיותר קרוב לשפה שנתנה לנו התורה.

התורה דיברה על הכל ולא חסכה מאיתנו שום נושא, אבל גם בתורה וגם בחז"ל תמיד נשמר מקום של כבוד לאיברים צנועים והם לא מפורשים, במיוחד האיבר הנשי.

שמות לועזיים הם לא מודל בעיננו. 

אלא בכינוי, בדיוק כמו לומר: הפתח.

לקחו את זה משם לשם ממש.

את קוראת להם בשמם. האיבר היחיד שאת קוראת לו "האיבר" זה איבר המין שלו...

האיבר גם הרגיש לי כללי מידי ןגם מטעה אותם לחשוב שאולי זה האיבר היחיד. (והשאר לא נקראים איברים)

האיבר הפרטי גם לא לגמרי התחברתי כי כל הגוף הוא פרטי ולא רק האיבר הזה.

אני לימדתי אותם שזה בולבול 🤷🏻‍♀️

יש פעמים שזה צורם לי אבל בהתחשב בעןבדה שזה לא נושא שיחה בבית או בחוץ אז זה בינתיים נראה לי בסדר.

לגבי הבת אני עוד לא יודעת מה לומר.

מאיפה באה המילה פות?

"וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב" (מלכים א', ז', נ').

אולי יש עוד מקורות שאני לא מכירה.

בולבול, לפעמים פין. לבנות פות.

פחות מתחברת למושגים כלליים (האיבר) שנותנים גם הרגשה מרוחקת מהנושא (בחווייה שלי...) ולא אוהבת שקוראים לזה "פיפי", שזה בד"כ דבר מלוכלך שצריך לנקות, וגם יוצר בלבול בין שני הדברים שנקראים באותו שם.

אני גדלתי בלי באמת שם לזה ולקח לי קצת זמן להתרגל עם הילדים. אבל ההרגל היה מהיר כשהקפדתי לקרוא בשם. ודווקא בגלל איך שגדלתי היה לי חשוב לתת לזה שם ברור.

לק"י

נראה לי שלהתחבר לגוף זה פחות השם, אלא איך שמדברים עליו.

וזה לא שכל היום דנים בנושא, כך שלא קריטי לי שאיבר נשמע כללי.

ואיך שקראו לזה אצליכם בעיני זה בוטה ורחובי כזה. 

מקור החיים

בסוף זה גם עניין של הרגל

כשזה מגיע עם הפרשנות הנכונה והיחס הנכון זה  מה  שמייצר את ההקשר הבריא והטוב

אבל הרגיש לי מצחיק לקרוא לכזה דבר קטן "פין" ולכן קראתי לו פינצ'וק

ומאז ועד היום זה נשאר אצלינו 😄

אגב הייתה לנו פעם גננת שאמרה לילד לקרוא לישבן "מה שהשם ברא לי"

בעיני ממש מבלבל ומיותר

עד כמה שידוע לי הוא ברא לי את האף

להיפך, זו מילה ״ילדותית״ שלדעתי נוצרה כדי להמנע מבוטות. אם קראו לזה ככה בבית שלך את יכולה להרגיש בנח.

אני עם הגדולה הקפדתי להגיד ״פות״ ובשלב מסוים הבנתי שיותר חשוב לי להרגיש בנח מאשר להגיד את הדבר ה״נכון״ וה״דידקטי״. למשל אם הילד מדבר עם רופא, אני מעדיפה שהוא יגיד לו שכואב לו הבולבול ולא הפין.

עניין של הרגשה אישית…

אצלנו קוראים לפין בולבול

ממש כמו שקוראים לישבן טוסיק

ולטבור פופיק.

לפחות אין שם חיבה (בגלל שאין לו שם חיבה אוניברסלי לא ראיתי לנכון לכנות אותו בכינוי בו השתמשנו בבית הורי)

ואם נדרש אז פיפי של בנים ופיפי של בנות.

בולבול... כשיגדל קצת אני אלמד אותו שקוראים לזה גם פין

החברים מסביבו קוראים לזה בולבול אז זה קל

ולבנות פות. אבל עוד עובדת על בעלי שיצליח לקבל את זה חחחחח

יש לאיברים שמות. וצריך לקרוא להם בשמם

בעיניי לתת לזה כינויים נותן הרגשה של הסתרה ובושה

זה הבסיס לחינוך למיניות בריאה..

זה קצת מזכיר את התהליך של שיום לאנשים כהה עור שארהב עוברת- כחנכמה שנים מחליטים שנפהשם החדש כבר לא p.c ונותנים שם אחר ואחרי כמה שנים גם הוא לא טוב

עוד דוג זה זקנים-

ואז זה היה כבר כינוי גנאי

אז עברו לקשישים (שזה נורא בעיני... מזכיר קש נובל ויבש)

ואז הגיל השלישי

ועכשיו ותיקים בקהילה

ומה היה לנו רע בזקנים???? שבמקור היה תואר כבוד (זקן קנה חכמה ו70 הזקנים)

אותו דבר גם פה

גם אותו שם רחובי הומצא כדי לא להשתמש בשם המדעי ואז עבר מהםכה לרחוביץומה יהיה על הפוש פוש בעוד כמה שנים? הוא לא יהפוך לרחובי וזול

השפה העברית היא אחת העשירות והמדויקות

הרבה מהמשמעויות הנוספות והקונוטציות השלילית לשמות- אנחנו נותנים

(כמו שמנ/ה. למה זה הפך להיות כינוי גנאי במקום תיאור פשוט????)

ככל שנחזור להתיחס למילים במשמעות הםשוטה שלהם ולא נתחיל להעמיס עליהם מטענים מיותרים - יהיה לנו הרבה יותר פשוט

ואין כמו ילדים תמימים שאין להם עוד ערמות מטענים-  להתחיל לשיים נכון

במקלחת למשל- עכשיו תסבן איפה שיוצא הפיפי.

אבל, הילדים יודעים את השם האמיתי כל זה היה לי חשוב, אבל גם הסברתי להם שבגלל שזה מקום צנוע, אז גם השם שלו צריך להיות בצניעות ולא אומרים אותו סתם..

קודם כל, כקללה או מילה גסה וכו אנשים משתמשים בכינויים אחרים של האיברים (לא חושבת שיש סיבה לפרט פה). בואי נגיד שלא שמעתי אף אחד אומר למישהו ״איזה פין אתה״ (והיו תקופות שהייתי בסביבת אנשים מקללים)

לבנים יש פין ואשכים, לבנות יש פות (בגיל גדול יותר הן יגלו שגם נרתיק)

מעבר לכך - בעיניי חינוך לצניעות זה להסביר (למשל לילד זכר) שהפין שלו הוא איבר פרטי וצנוע, ולכן רק בשירותים ובמקלחת חושפים אותו כי צריך להתרוקן/להתנקות. (כמובן שזו אחלה הזדמנות לחנך קצת למוגנות - לאדם זר אסור לגעת לו בפין…)

ואנחנו לובשים גם תחתונים למרות שיש מכנסיים בשביל להיות בטוחים שזה נשאר מוסתר וצנוע ואישי. (וגם כדי לא להשתפשף בג׳ינס אבל גם בגלל צניעות)

כזה…

אגב אפשר גם להגיד שאנחנו גם לא *מדברים* על הפין בפומבי (אם את ממש רוצה לתת דוגמה אפשר לנהל על זה שיחה בחדר סגור רק את והוא או בשירוקלחת ששם שיחות על זה אמורות להתבצע אם יש סיבה מיוחדת להזכיר את איבר המין)

כמובן יש גם צניעות פנימית, וגם יש צניעות חיצונית שלא קשורה לאיבר המין (אבא לא ילך ברחוב בלי חולצה, נכון?). אבל זה בגדול בקשר לאיברי המין.

אני חושבת שברגע שלא עושים מזה אישיו וזו לא מילה שהם שומעים בחוץ כמילה גסה, זה הופך להיות נטו תיאור מדויק של איבר בגוף, גם בעיני הילדים. וכמו שמותר להגיד ישבן אבל אסור להגיד תחת, כך גם מותר להגיד פין אבל אסור להגיד כינויים אחרים וגסים שלו. 

ובכל מקרה זה מילים של שירותים, לא נושא שיחה לגיטימי בציבור.

בעיני זה גם לא נושא מטען מיני, גם פות לא (כי זה מתייחס לכלל האיבר הנשי ולא לנרתיק).

אלה איברים רב שימושיים הרבה לפני המיניות

בפועל הם קוראים לזה פיפי בד"כ אבל שומעים גם את השם הפורמלי (בעיקר בשיח על הבדלים מול הבנות)

הכוונה שלי היא שזה האיבר שמגדיר את המין. וזה רלוונטי גם לעובר…

זה שהפין והפות ״משתתפים״ באקט שאנחנו קוראים לו ״מין״ זו לא הסיבה מבחינתי שמגדירים אותם כאיברי מין.

רק רציתי להבהיר את כוונתי😊

באקט שאנחנו קוראים לו מין  אלא ביחסי מין.

ולכן המילה איבר מין, שמגדיר את המין, הג'נדר, נשמע לי סבבה לגמרי.

למרות שכפי שציינתי אצלנו קוראים לזה פיפי.

בהקשר זה יש לציין שאולי כבר היום ובטח בעתיד יהיו אנשים שלא יסכימו איתך שאיבר המין קובע את המין, אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת. 

אצלינו בבית לא דיברו על זה בכלל...

אולי אמרו ב"אזור" או משו כזה

אין לי אפילו כל כך זיכרון מזה מרוב שזה לא היה בשיח...

אבל לא חושבת שזה גרם לי לסלידה או משהו לא בריא בענייני בינו לבינה...

אני רק שגדלתי ממש התוודעתי למילה "פות"

מביך, אבל זו באמת, לא ידעתי על זה בכלל

לא רוצה לומר באיזה גיל חחחח

ואני גם לא מצליחה להיזכר איך קראו לזה אצלנו

פשוט לא משהו קבוע

כואב לי פה חחחח

ואני התוודעתי לכך בשנים האחרונות...

אם נגיד אני מלמדת אותם להתקלח אני מסבירה ואולי אומרת - במקום/באזור שעושים קטנים..

זה אפילו לא במכוון פשוט לא יוצא לי..

ולא מתחברת לשמות הפיזיולוגים הרגילים

וגם האיבר מרגיש לי מוזר

לא יודעת..אבל תכלס גם לא יוצא לי צשריכה אז לא התחבטתי הרבה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

שיהיה בקלות ובידיים מלאות.

חח לא יודעת לשאלתך, אני הערתי אותו רועדת עם המקלון. 

יפה לך על האיפוק..

בשעה טובה ומוצלחת!!!

תחזרי לספר איך הייתה התגובה שלו 😁

מרגש ממש!

שיהיה הריון תקין וקל שיסתיים בידיים מלאות ותינוק בריא!💐♥️

מרגש ממש

שיהיה בקלות בבריאות ובידיים מלאות

אין על צ'אט ג'י פי טי

המליץ שאני אדפיס מסמך רישמי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עם הודעה על "אישור בקשה לתוספת בנייה ואכלוס דייר משנה"

ואז כתוב מועד אכלוס צפוי, תנאי שכירות, הדרישות מהדייר הראשי (הוא😂) כמו אספקת מזון מיוחד ב3 בלילה וכו'.

ולמטה כתוב שהעסקה סופית ואינה ניתנת לביטול, החזרה או החלפה🤣

ותודה על כל הברכות החמות! אמן ואמן. הלב מתקשה להכיל את הטוב הזה🩷

שיהיה בשעה טובההההה ובקלות!!!!

תעדכני איך הוא הגיב

אז הוא טיפה חייך ואז קלט במה מדובר והתרגש עד דמעות... 

יצא טוב שהוא עובד היום מהבית חחחח

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

איך היתה הלידה?

אילה מהמם בעיניי. לא הייתי קוראת בשם שיוצר אצלי קונוטציה שלילית

אני חושבת שהשאלה היא אם יש לך עוד אופציות

וגם, אולי אפשר לחכות עוד כמה ימים עד לקריאת השם

תנסי בינתיים לראות אם השם מתחבר לך לתינוקת ואם הקונוטציה השלילית קצת מתעמעמת

כמו שאמרת, בעיקרון זה ממש ממש לא קשור

ואני אישית מכירה בנות בשם תמר (וגם איילה) שהן מהממות, מוכשרות, חברותיות וכו' וכו'

זה בעיקר התחושות שהשם הזה עושה לך.

השם השני גם שם טוב

ויפה

אז למה ללכת למה שאת יודעת שייצור לך תסביך מסויים?

(ממה שאני יודעת, הקטע של שם מהתורה הוא יותר לבנים, ככה אני יודעת ממה ששאלו אחים שלי על האחיינים)

מעלה חשש- אפשר להפיג.

מצד שני, בגלל שזו בת ומן הסתם פגשת הרבה בנות בחיים שלך חלקן אהבת וחלקן אולי פחות,

אז יש יותר קונוטציות לעומת בנים אז זו בעיה..

מהניסיון שלי, כשאת קוראת בשם מסויים לבת שלך, אח"כ תשתמשי בו כ"כ הרבה בהקשר של הילדה שהמחשבות כבר לא ילכו לבנות האחרות שאת מכירה.

מה עם שני שני?

אם תקראי לבת שלך תמר משהו

ולגיסתך משהו תמר,

אז זה כבר בכלל לא אותו שם..

עוד שמות:

יעל

אלישבע

אביה (אמא של חזקיהו אם אני לא טועה)

יסכה

אבישג

אביגיל

עטרה

נועה

בסמת

אביטל

אני מכירה מלא תמר מהממות

לא הייתי חוששת מזה 

זה שם ממש יפה

נחת ובריאות!

אם יש לך תחושה שלילית על השם אז נראה לי פחות כיף. למרות שזה שם סבבה ויש מלא מקסימות. למה לא איילה אז? גם יפה.

מה עם- אביגיל, יעל, נועה, נעמה. סתם מה שעלה לי יפה, כולם מהתנ''ך. 

בעיני,  אם לא שלמים עם שם, לחפש שם אחר.

גם אם זה לוקח קצת יותר זמן.

בסוף יהיה שם.

בהצלחה.

בלי ספק (ולגבי בטיחות התרופה אין לך מה לדאוג)

אם את פחות או יותר מתפקדת

הייתי אומרת לך לנסות בלי כי התרופה עצמה מאוד גורמת לעייפות (יש לה חומר מרדים) וזה לכשעצמו קושי מאוד גדול.

תנסי לקחת ויטמין b6, תראי אם יש שיפור בהרגשה שלך. זה אחד מהמרכיבים של בונגסטה ואולי יספיק לך. 

בריאות הנפש.

לאישה ולסביבה.

(לפעמים מצב ממושך כזה גורם לקושי נפשי)

ובאחד מההריונות הנקתי. באותו הריון משמעותית היה הרבה פחות בחילות.

כל שאר ההריונות לקחתי מהבחילה הראשונה.

ברגע שמגלה הריון מבקשת מרשם 

אתן מצליחות לתפקד בשליש הראשון?

לקפל כביסה, לשטוף כלים, לבשל

לצאת לגינה?

לעבוד בלי לבכות שצריך ללכת לעבוד?

זה נראה לי הר לא עביר.

זה נורמלי? או שהתפקוד שלי מתחת לנורמה? 

האיכות לא משהו

אבל יש ילדים שיותר שומרים

גם תלוי לפעמים באופי ההליכה ובגיל