וגם את החיסכון לכל ילד...
אוף ממש מבאס אותי, עד שיש סכום יפה שנכנס כל חודש ויש אפשרות לחסוך לילדים.
מקווה שבאמת יקפיאו רק לשנה ולא יותר.
גם ככה המע'מ עלה והכל פה מתייקר...
וגם את החיסכון לכל ילד...
אוף ממש מבאס אותי, עד שיש סכום יפה שנכנס כל חודש ויש אפשרות לחסוך לילדים.
מקווה שבאמת יקפיאו רק לשנה ולא יותר.
גם ככה המע'מ עלה והכל פה מתייקר...
מקפיאים גם את העלאה בתוכנית לחיסכון לכל ילד. זה קרה אתמול בלילה...
ומקבלת 1318 ש"ח קצבת ילדים
נשמע לך הגיוני???
מה יפה בסכום הזה?
לא מכסה אפילו לחם וחלב לחודש.
עזבי
לא מהם תבוא הגאולה
זה סכום די יפה בהתחשב בזה שהוא מתנה
לא שמסתמכים על זה אבל אם חוסכים לכל ילד 200 שקל בחודש זה מגיע לסכומים יפים אחרי שנים
לגמור את החודש....
כמובן שלא נוגעת בחיסכון לכל ילד
העניין הוא שזה לא מעט כסף שמקבלים במתנה
כתבת שלא מסתמכים על זה, אז אני חושבת שזה בהחלט יכול לעזור, בין אם לגמור את החודש ובין אם לחסוך
זה סכום ממש יפה.
אולי הוא לא מספיק
אבל אף אחד לא אמור לשלם לנו את ההוצאות שלנו.
סתם, לא כביקורת כלפייך
אבל כן חושבת שאפשר גם להעריך את מה שמקבלים ולא לזלזל בזה.
ומקבלת 876
כי יש את החסכון שמפריש מהקבצה גם לשם...
גרושים סבבה- אבל לי אישית זה כן עוזר
את שניהם מקפיאים?
אמא שלי בזמנו על 7 ילדים קבלה פי 3 ממה שכתבת
כדי לעודד ילודה
יחד עם כל הפרוגרס וערכי המשפחה שיורדים ביטלו את זה לפני כמה שנים.
יש הרבה ילודה ומעט כסף.
להביא ילדים זה בחירה, לחלות בסרטן לא.
הגיוני שיעדיפו להקצות כסף לחולים או לכל מטרה אחרת שהיא לא בהכרח פרי בחירה ושהמדינה צריכה או מעוניינת לעזור לה, ולא לשלם עוד ועוד כספים למי שבוחר ללדת.
שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו. לפני 20 שנה לערך.
אני יכולה להגיד לך מבלי להיכנס למספר הילדים המדוייק שההורים שלי קיבלו כ10 אלף ש"ח עבור כולנו.
זה סכום שלגמרי מאפשר לא לעבוד ומעודד לא לעבוד.
ולכן הקטינו זאת משמעותית.
ביבי אמר אז בפה מלא שזו מטרת הקטנת הקיצבה.
מעניין אם באקלים הפוליטי של היום גם היה פועל ומתבטא כך.
אם הקצבאות היום היו בסכומים האלו.
זה מיליארדים של כסף
לצורך העניין, ידעתן שעובדי המגזר הציבורי מקבלים הפחתה בשכר בשנה הקרובה כדי לחסוך למדינה?
זה מצטבר לסכום של כ5 מיליארד שקלים. מדינה שגובה מהעובדים שלה כסף בצורה כזו, לא באמת יכולה להרשות לעצמה לשלם סכומים כאלו לכל משפחה
העובדות גם אומרות שכשהקיצבאות הופחתו, גם כמות הילדים פחתה.
וזה לגיטימי.
בשורה התחתונה, לא פגעו להם בשכר. כלומר - לא ירד כסף.
ירד לי כסף מהתלוש. אולי בסוף זה מתקזז
אבל עם המשכורת המינימלית שאני מקבלת, שמים לב לשורה הזו בתלוש😅
שנע המגזרים האלה קיבלו העלאה ואז הפחתה קטנה יותר מההעלאה.
מי שהופחת לו זה דרגי ביניים שקיבלו הפחתה בלי העלאה.
ככה אני הבנתי
המדינה הפסיקה לסבסד זה אומר שזה ירד בסדרי העדיפויות שלה. לא נכנסת לשיקולים כלכליים, מה שאת כותבת נכון. אבל צריך לשים לב גם לנקודה הזאת. המדינה מוצאת דרך לתקצב את מה שחשוב לה
גם לא חושבת שהמדינה *צריכה* לסבסד.. אבל ברור שאם היא מסבסדת זה מראה שהערך הזה חשוב לה
לא ירד, הערך של משפחות עם הרבה ילדים ירד.
וזה לא אומר שהוא לא קיים, עובדה שהמדינה עדיין נותנת קצבה עבור כל ילד.
ואני קצת חולקת על זה שהמדינה מוצאת דרך לתקצב את מה שחשוב לה.
בסוף המשאבים מוגבלים, וזה עניין של סדרי עדיפויות.
ויש דברים חשובים שלא מתוקצבים, כי אין מספיק כסף עבורם
אלו מחקרים שהמדינה הוציאה ופירסמה בזמנו.
אני גם לא בטוחה שזה המניע ואם כן זה לא עבד אצל הערבים.
לפחות אצל הבדואים.
כל אחד נשוי ל3 נשים.
1 חוקית.
2 רשומות כחד הוריות ולכן מקבלות קצבאות ותמיכה מהמדינה.
וממשיכות להביא.
בציבור החרדי קשורה לשינויים אצל האישה החרדית
בתפיסת עולם
בתעסוקה
בחשיפה למגזרים אחרים דרך הרשת
הגזרות (כמו שהחרדים קוראים לזה) התחילו לפני 22 שנה.
לפני 20 שנה בקושי לי היה אינטרנט בבית.
אז בטח לא לחרדיות.
החבילות הטלפוניות היו יקרות מאוד מאוד.
הפייסבוק היה בחיתוליו והחרדיות לא היו שם.
(היום הן שם, אני יודעת. אם כי הרוב בסטטוסים של הווטסאפ.)
ב20 שנה קורים תהליכים,
חרדים מתגייסים לצבא,
אנשים יושבים במסעדות (דבר שלא היה בחיים בבני ברק), אנשים לוקחים כוס קפה ומטיילים איתה ברחוב.
אני זוכרת את התדהמה שאחזה אז באנשים מסויימים כשראו אנשים שקונים קפה בחוץ במקום להכין בבית.
אבל אלו תהליכים של 20 שנה.
אני מדברת על נתונים שפורסמו אז, שנשים בתוך חמש שנים הפסיקו להביא 18 ילדים.
ברור שעכשיו, בלי קשר לגזרות- ועם קשר לכך שצריכים סכומי כסף פנויים לחיי פנאי-נשים מביאות פחות ילדים.
ואלו תהליכים שמתרחשים בכל העולם.
בכל הדתות.
׳אחד הממצאים המפתיעים הוא הירידה החדה בפריון הילודה של נשים חרדיות, שהגיע לשפל של 43 שנה - 6.1 ילדים בממוצע למשפחה.׳
כלומר ב43 שנה האחרונות החרדיות ילדו בממוצע יותר מ6.1
כלומר לא היה שינוי משמעותי עם או בלי קצבת ילדים גדולה
השינוי המשמעותי קורה בשנים האחרונות
החרדים בישראל 2024: צניחה בילודה, זינוק בשימוש באינטרנט | ישראל היום
לכסף יש השפעה אבל קטנה ביחס להשפעות אחרות
חברה שמונעת מאידיאולוגיות שרחוקות מכסף פחות מושפעת ממנו
ואז הגיעה תקופה שהדרישה הזו כבר לא עברה והחרדים נאלצו להתפשר על סכום קטן וחיסכון לכל ילד
המדינה לא ממש צריכה לעודד ילודה שגם ככה נמצאת באחוז גבוה
אני רוצה גם לענות לך @תקומה
הצדק עמכם, אף אחד לא חייב לי כלום.
אבל בכל מדינה מתוקנת, בה התושבים משלמים מיסים ותורמים כל אחד בדרכו למדינתו,
הם גם זכאים להטבות מסוימות.
ופה בארצנו היפה, רק מעלים את המיסים, מעלים את המחירים בכל תחומי החיים, אך שוכחים להעלות גם את ההטבות.
ניסיתי להסביר שהסכום הוא כ"כ מזערי ביחס להוצאות שיש.
אך באמת שאין צורך להתלהם ולהגיב כך.
אני פשוט מרגישה שהמדינה נותנת המון, יש כאן דברים שאין במדינות אחרות
באמת יש כשל במדיניות של מדינת ישראל, כי מדינת רווחה אמורה להתבסס על כל שכולם נותנים כפי יכולתם, ואז רק לאוכלוסייה מעטה מגיעה הסיוע המשמעותי.
ברגע שזה לא ככה (ולא משנה מה הסיבה), ואנשים לא ממצים את יכולת ההשתכרות שלהם ולכן גם את יכולת תשלום המיסים שלהם - אז כן, יש קבוצה שמשלמת הרבה ומקבלת מעט ביחס למה שהיא נותנת.
וגם העובדה שמדינה נורמלית לא מותקפת בכ"כ הרבה טילים ומלחמות.
התרגלנו לכל כמה ימים אזעקה מאיזה טיל שמשוגר מתימן, אבל כל יירוט כזה צורך כמה טילי חץ וכיפת ברזל. והופ מיליונים נשרפים באוויר.
זה רק אנקדוטה להוצאות הביטחוניות האסטרונומיות שמדינת ישראל חייבת להוציא כדי להתקיים.
ובמציאות של היום אני לא חושבת שמדינת ישראל צריכה לעודד הבאת 7,8 ילדים למשפחה ויותר.
צריך לדאוג גם לאיכות חיים שזה תשתיות- דיור, תשתיות כבישים, יצירת מקומות עבודה ועוד. בנוסף על הביטחון.
האתגרים של העם היהודי לעומת הגולה שונים, וכך גם התיעדוף והקצאת המשאבים.
כל משפחה בוחרת את אורחות חייה, אבל ברמת מדינה, זה לגיטימי שהתפיסה לא כזאת.
לגבי אוכלוסיות שנותנות למדינה, צריך לצ'פר על התרומה עצמה ולא סתם לפזר כסף לפי קריטריון אחר, לכן במקרה הזה, מוצדק בעיני לבטל הטבה שאינה מושתתת על נשיאה בנטל הביטחוני והמשקי.
שלטובתנו, רובו מילודה גבוהה של משפחות עם 7-8 ילדים ויותר. אם על אותה כמות של אוכלוסייה היו משפחות של 2-3-4 בלבד, הם היו מדביקים את הקצב כבר מזמן יימ"ש
בעיניי זה לגמרי חלק מהאינטרס של המדינה, לשמור על רוב יהודי
זה בלי קשר לקצבה על הילדים, כן? רק כחלק מתת הדיון שנוצר
לפי שמות נופלים, המון באו ממשפחות ברוכות.
לא מזמן מישהו מאשדוד שהם שבעה ילדים, הרבה מתנחלים ממשפחות של תשע -עשר.
ולא הבנתי למה ילד שביעי מפריע לך , הוא יקבל את אותה קצבה כמו ילד ראשון. וזהו.
אלא אם כן זו משפחת רווחה. אבל משפחה כזאת נתמכת כבר מילד ראשון
או למישהי כאן.
אני באופן אישי הייתי שמחה אם היו לי יותר ילדים, לצערי לא מסתייע.
אבל הטענה: 'ילד שביעי ממומן בדיוק כמו ילד ראשון' לא מתאימה כאן, הדיון בגדול היה על כמה המדינה מרוויחה ממסים לעומת כמה היא יכולה לתת. מכיוון שהמסים שההורים משלמים לא גדלים עם כל ילד שנולד להם, אין הגיון בטענה הזו, ואכן משפחה עם שבעה ילדים מקבלת מהמדינה יותר משאבים ממשפחה עם שני ילדים...
אפשר להסתפק בשתי משכורות לא גבוהות וגם לקבל מס הכנסה שלילי.
עם שבעה חייבים הכנסה גבוהה יחסית.
וילדים האלו יגדלו, יילכו לצבא, לעבודה.
משפחה עם שבעה הרבה פעמים גם תבחר ללכת לפריפריה או ליו"ש שזה גם אינטרס לאומי.
לפי מקום מגורים ולא לפי מספר נפשות.
יש המון משפחות ברוכות ילדים שלא גרות בפריפריה וביוש.
עם שבעה ילדים חייבים הכנסה גבוהה, בפועל הרבה פעמים אין אותה והמדינה מסבסדת משפחות כאלו במגוון דרכים.
ילודה שלילית (של פחות מ2.1 ילדים בממוצע למשפחה) זה עול על דורות העתיד אבל גם ילודה שהיא הרבה יותר מהממוצע היא עול מהבחינה שגידול באחוזים כאלו לא מאפשר גידול דומה בתשתיות אז זה לא עוזר שילד כזה ילך לצבא (והרבה ממשפחות ברוכות ילדים לא הולכים לצבא)
היחס בגידול האוכלוסיה בהשוואה לדור הקודם צריך להישמר על קצב מתון ולא חד מדי על מנת שתשתיות כמו בריאות ורווחה לא יקרסו.
כשיש תרומה מיוחדת לאוכלוסיה מסויימת, הקריטריון צריך להיות בהתאם לתרומה ולא לפי מספר ילדים.
במגזרים מסויימים יכולים להגיע גם ל20-30 ילדים שהתרומה שלהם למשק בבגרותם היא אפסית אם לא שלילית.
אז למנוע מהורים להביא ילדים זה לא הגיוני, אבל לפחות לא לסבסד את זה על בסיס קריטריון הילודה.
לא מזמן ציינו תשע חברות עשרים שנה בארץ. כולל כולם היה לנו 37 ילדים. אבל ממש לא ארבע לכל אחת. לחילוניות היה אחד, שתיים ואפס. לדתיה לייט ומסורתית שלוש וארבע, לדתיות שש, שמונה, אחד עשרה ואפס.
יש אנשים שלא מתאים להם יותר משני ילדים, ויש כאלו שיכולים לגדל עשר.
את לא יכולה להגיד שכל אחת תביא ארבע , לא הולך ככה.
אבל המדינה יכולה לווסת את זה (במספרים גדולים) לפי תמריצים.
לדוגמה אפשר לא לתת מענקים בכלל בילד הראשון והשני ולתת מענק משולש בילד השלישי,
זה ידחוף יותר משפחות להביא שלושה ילדים במקום שניים.
אם אני לא רוצה עוד ילד אז אני לא רוצה. וכמה מאות שקלים בחודש לא ישנו את זה.
אם באה ממקום שכל ילד מקבל חדר , בשביל ילד שלישי אני אצטרך לקנות דירה בקטגוריה אחרת של מחיר. או לעבור דירה.
עובדה , באירופה וברוסיה יש כל מיני קצבאות וילודה עדיין ברצפה. רק מהגרים וילדים.
אני מסכימה שזה כן מלמד שלא תמיד עזרה כספית תגרום להחליט ללדת עוד ילד.
אבל שם התרבות מאוד שונה והרבה הרבה פחות תומכת ילודה.
בארץ שיקול כלכלי לדעתי כן יכול לשנות את התמונה. כי מראש כן הכיוון הוא יותר משפחתי.
כמובן שזה תלוי חברה, ולא לכל משפחה זה ישנה את ההחלטות. אבל לדעתי במבט רוחב זה כן יכול להביא לשינוי.
זה לא מילה גסה
הגידול באוכלוסייה במקרה שלנו זה יתרון ביטחוני פוליטי מובהק, וזה חשוב מאוד
מה גם שזה מייצר עוד מקומות עבודה, וכבר שנים התחומים האלה סובלים מתת תקינה, והציבור מיחס ושירות מחפיר
בתגובתי הקודמת
מה שהיה כנראה לא יחזור ואת זה כבר כולנו יודעים. אני כותבת על זה שאומרים שהגידול בקצב האוכלוסייה לא מתאים לתשתיות. וול, שישנו את זה. 🤷
האוכלוסייה כבר גדלה, צריך להדביק את הפער
אנחנו מדינה מתפתחת כביכול, אבל ממש מאחור בדברים האלה
קשור לקצב גידול האוכלוסיה. בכל דור יש את המבוגרים שעובדים והילדים שצורכים.
כשיש מעט מבוגרים שעובדים יחסית להרבה ילדים שצורכים תשתיות ולא עובדים, אז נוצרת קריסה של המערכת ופיתוח התשתיות לא מספק.
כמובן שזאת לא הסיבה היחידה ואפשר תמיד להתייעל, אבל זה בהחלט משפיע מאוד.
במקומות בהם גדל גידול האוכלוסייה הוא לא מתון כמו למשל במודיעין עילית,
השירותים לתושב הם ברמה מחפירה.
אני לא חושבת שזה חיובי.
למשל בתי כנסת ומוסדות חינוך הם במבנים לא תקניים שיש בהם בעיות בטיחות קשות.
כשמסתכלים על כל האוכלוסיה, אז אם בדור מסויים יש x אנשים ובדור הבא יש פי 10,
זה אומר שאם אחד לאלף איש הולך להיות רופא, אז בדור שיש בו גידול אותה כמות רופאים (כי מספר המבוגרים לא משתנה) צריכה לטפל בפי 10 אנשים.
זה שאותם ילדים יגדלו להיות רופאים לא עוזר לאיכות החיים של בני דורם.
אנחנו לא דור אחרי השואה וגם לא שני דורות, ועמ"י צריך לגדול, אבל לא רואה אידיאל גדול בלגדול פי כמה וכמה, אלא גידול סביר ביחס לדור הקודם שיאפשר להשקיע מספיק משאבים בדור הבא.
זה אומר שהייתי רוצה שהילדים שלנו יקבלו כל אחד חינוך יותר טוב מאשר שעוד ילדים יקבלו מאותו החינוך.
רק מחוסר ברירה. עם שגידול מתון לא היו משקיעים בכלל. או משקיעים בשלב שהכל מתפרק . כל הבניינים של שנות חמישים -שישים צריכים בינוי -בינוי.
לגבי רפואה, לא פתחו פקולטות ולא נתנו ללמוד עד גיל 21 . וגם היום אין מספיק פקולטות. בתנאי עבודה של מתמחים היו גרועים מאז ומעולם. אבל עם גידול אוכלוסייה לפחות יש שיח על זה.
בנוסף אוכלוסייה חיה יותר שנים כלומר חולה יותר, צריכה יותר רופאים גם בלי קשר לגידול אוכלוסייה.
בלי צורך ממשי אף אחד פה לא משנה כלום.
ירושלים לפני עשרים שנה לא נראתה כמו עיר של מאות אלפי אנשים . אם לא היה צורך רציני היא הייתה נשארת ככה.
קשה להתקבל ללימודים, עבודה קשה, סכנת תביעות, משכורת לא גבוהה שנים ראשונות , משמרות לא מאפשרות חיים נורמליים.
כל המכלול גורם לחוסר רופאים.
אבל לא ישנו את זה עד שיהיה רופא אחד למאה אלף איש כי אסור לשנות דברים בארץ
באותה מידה שיכול להיות( וגם קורה באמת) שהורים עם שבעה ילדים ירוויחו מעט.
עדיין, שבעה ילדים שצורכים שירותי חינוך, בריאות ותשתיות שונות, עולים יותר משניים.
בממוצע, למרות יוצאי הדופן שבוודאי קיימים, משפחה עם שבעה ילדים תקבל מהמדינה יותר ממשפחה עם שני ילדים
תשמעי, אחרי שנה כזאת קשה של מלחמה, המאמץ וההצלחה של המדינה לתת לי ולמשפחתי חיים, עם הוצאות עתק לביטחון שנוכל לחיות פה בהשקט ובטח, זה בעיני ההטבה הכי גדולה שהיה אפשר לתת לאזרחים.
מבחינתי רק אומרת תודה למדינה שלא מבקשת ממני לשלם לכוחות הבטחון, שיש חינוך חינם, שיש שירותי בריאות ציבורית טובים. גם זה וגם זה לא מובנים מאליהם.
כל השאר- בונוס.
וגם, לא רוצה לפתוח את זה פה, אבל זה מתבקש, זה שיש ציבורים שלמים שחיים בשחור ומהצד השני נהנים מהיות המדינה מדינת רווחה- זה בהחלט מעמיס על המצב הכלכלי של המדינה.
אז כן, הכל נכלל בחישוב הכולל.
וגם כמובן ההתייקרות העולמית שמשפיעה על עליית המחירים בשוק.
אגב, זה סימן מעודד כיוון שאחד מסימני הגאולה הוא שהיוקר יאמיר..... אז אוטוטו...🙏🏽
תוסיפי לזה חינוך חינם
שירותי בריאות ברמה גבוהה עפבעלות מינימלית
ביטחון
ועטד הרבה כספים שאנחנו מקבלים בלי לשים לב
ה1300 שקל הזה לא אמורים לכסות לך לחם וחלב לחודש
האחריות לכלכלה עבור הילדים היא של ההורים לא של המדינה
למה את חושבת 'שמגיע' לנו בכלל קצבת ילדים????
שמנו את הכסף נגיד במחקה מדד אס-אנד-פי
העלייה תוקפא? לא נשמע הגיוני כי אין קשר לביטול
בלבול בין הדברים.
בכל חודש את מקבלת לחשבון הבנק קצבה עבור הילדים שלכם.
חוץ מזה, כאשר הילד נולד את יכולה לבחור עבורו מסלול חיסכון, לשם מופקד סכום נוסף בכל חודש.
אם בחרת במסלול מחקה מדד, אז הסכום שהכנסת עד עכשיו ימשיך להיות בהתאם למדד. העלייה או הירידה שם קשורים למה שכבר נכנס, ולא על סכומים שייכנסו בעתיד.
אם באמת מקפיאים את הקצבאות ואת החסכון לכל ילד, אז לא ייכנסו לשם סכומים חדשים, אבל זה לא ייפגע במה שכבר יש שם.
(בצד ובלי קשר, לא ברור לי אם זו הקפאה עבור העלייה שהייתה מתוכננת בסכום לכל חודש, או ביטול לחלוטין
ממה שידוע לי רק העלייה הוקפאה)
פשוט יש סכום מסויים של קצבת ילדים שנכנס לך לחשבון כל חודש /לחיסכון לכל ילד. הסכום הזה לא קבוע כל השנים אלא מתעדכן כל שנה לפי מדד המחירים לצרכן. בגלל שיש עליית מחירים הסכום שקיבלת שנה שעברה איפשר לך לקנות X השנה אותו סכום לא יספיק לך בשביל לקנות X.
הקפאה הכוונה שבשנה הזאת הסכום ישאר כמו שנה שעברה ולא יעלה בהתאם למדד. בפועל בגלל שלא היית מודעת שהסכום צמוד למדד את לא תראי שום הבדל מבחינתך.
לגמרי מבאס
תודה לך ולאחרות על ההסבר
ממה שהבנתי מהחדשות מקפיאים לגמרי, אבל אולי לא הבנתי נכון
הכונה שהסכומים לא יעלו אלא הסכום יוקפא
מקווה שהגעתי 
מה שאומר, שנקבל קצבת ילדים כמו שקיבלנו עד היום ולא תהיה העלאה בסכום
זה מה שאני הבנתי, השתנה עוד משהו מאז?
פשוט אותו סכום ימשיך להיות מועבר וכמובן שהכסף ימשיך לצבור רווחים במסלולים השונים
מקבלים חצי ממה שקיבלנו עד עכשיו..
מה יכולה להיות הסיבה?
מקווה שבסדר לנצל"ש..
או שאחד הילדים עבר את גיל 18?
המדקמות לביטוח לאומי קבועות כל חודש בדרכ, גם אם לא מרוויחים סכום שמצדיק אותם, וגם אח מרוויחים יותר
ובסוף כל שנה מתקזזים
לפי הרו"ח
אבל כל תקופה הם מחזירים את המקדמות... חייבת לבטל את העוסק פטור וזהו
אם את מפרישה כל שנה לקרן השתלמות את המקסימום (איזור ה20 אלף בשנה), זה יכול להיות שווה את הכאב ראש כי להבנתי (הלא מרובה) יש על זה פטור ממס רווחי הון
(מותר להפריש יותר מההכנסות)
מקווה שלא מטעה😅
מהחשבון
החודש בעלי שם לב שהביטוח לאומי הוריד פתאום 5 אלף ש"ח!!
הרים טלפון וכמובן התברר שזה טעות והחזירו..
לא יודעת אם זה באמת טעות או שיטת מצליח..
חובה גם לבדוק דמי לידה
למרות שהמעסיק הוא זה שדיווח, הוא דיווח לפי חישוב שלו ולא לפי התלושים
אחרי ערעור קיבלתי הפרשים של 3 א''ש..
רואה עכשיו את השרשור.
מי יכולה לכתוב תקציר, מה באמת קורה וממתי בנושא קצבאות בי"ל
מחושבות אחת לשנה בהתאם למדד שמשתנה.
השנה המדד עלה אז הקצבאות היו אמורות לעלות בהתאם,
בפועל כחלק מהתוכנית הכלכלית, ההעלאה הוקפאה.
זה אומר שאם עד היום קיבלת נגיד 405 שקל בחודש עבור משהו מסויים,
תמשיכי לקבל גם השנה 405 שקל.
לכאורה לא קרה כלום ואין שום שינוי.
בפועל כלכלית קרה כאן משהו, כי אם לפני שנה 405 ש"ח הספיקו לך לקנות חלב שמן וביצים וקמח,
השנה באותם 405 תוכלי לקנות חלב שמן וביצים בלי קמח, כי המחירים של כל המוצרים עלו.
בפועל הקצבה שווה פחות למרות שהמספר בשקלים לא משתנה.
זה נכון לגבי כל סוגי הקצבאות של ביטוח לאומי.
בדיונים המקוריים של חוק ההסדרים דובר על כל הקצבאות, בפועל נראה מה יעבור בסוף.
בדיוק ראיתי עכשיו סרטון של חכ אופיר כץ שמקריא איזה מענקים מביטוח לאומי מקבלים מחבלים *שרצחו* ובני משפחותיהם-
קצבת נכות
גמלת סיעוד
קצבת שארים
דמי שארים
מענק לימודים לילד
הטבות להורה עצמאי
מענק לידה
דמי לידה
קצבת ילדים
גמלה לשמירת הריון
חסכון ארוך טווח לילד
הבטחת הכנסה
אז אולי כדאי להתחיל בלטפל בזה ולהוריד להם לפני שמורידים לשאר.
זה סתם פופוליזם אני יודעת, אבל הייתי חייבת להוציא את זה איפשהו😂
אני מרגישה שלפעמים סתם נטפלים למשפחות ברוכות
אבל וואלה, יש בעיות הרבה יותר גדולות
קודם כל אני מכירה הרבה משפחות גדולות ששני ההורים עובדים/אחד מגויס
מנגד יש המון בפריפריה שחיים על קצבאות נכות ושאר עניינים וזה משהו תרבותי.
חוץ מזה, מה עם חוק השבות המטורלל שקראתי ש60% מעולי ברה"מ כלל לא יהודים, וכמה ניצלו את ה לקבל מענק הגירה וחזרו לארצות המוצא?!
ויש אתיופים עם צלבים שלא יודעת למה הביאו אותם וכמו שכתבת על הערבים גם גונבים בט"ל
אה והסודנים שלא גירשו אותם.
אז בבקשה לא להיתפס על משפחות ברוכות וטובות.
בפריפריה היינו בבנין חצי משפחות דתיות ברוכות הורים עובדים מכניסים יפה משלמים מס וכו
חצי משפחות חילוניות- 2 חיים בדירות של עמידר עם קצבאות נכות/חד הוריים(למרות שיש בעל אסל רשמית לא גר שם כביכול פרודים) ועוד משפחה שהאמא לא עובדת יושבת מעשנת בחוץ האבא עובד רק אין לי מושג כמה מרוויח יתכן שלא הרבה-
חח זה הכותרת שמצאתי
כבר שנתיים שאנחנו אצל ההורים שלי בליל הסדר
והשנה ניסע למרכז (אזעקות וכו בעלי ממש חשוב לו)
ודווקא השנה יצא שההורים שלי לבד בחג, לא לבד לבד אלא עם 2 אחים שלי קטנים (10 ו16)
ואמא שלי ממש ביקשה שרק אם זה לא יעשה לי בלגן אם אוכל להגיד לבעלי שנהיה אצליהם כדי שלא יהיו לבד
לא יודעת מה נכון לעשות
מצד אחד ההורים שלי שלא רוצים להיות לבד בליל הסדר
מצד שני בעלי שכבר רוצה ליסוע להורים שלו וגם שם יש אורחים זה לא יהיה לבד כמו אצלינו
אמא שלי ממש לא לוחצת עלי והיא הכי מבינה אבל איזה קשוח זה הבחירות האלה
אצלנו בצד של בעלי הוא היחיד מהאחים (הם שלושה) שאנחנו מגיעים לליל הסדר לחמותי, הגיסים אף פעם לא באים. אנחנו הולכים שנה לפה שנה לפה. אם היינו הולכים תמיד לצד עם פחות אנשים, בחיים לא היינו אצל ההורים שלי בפסח. וגם לא בר"ה וגם תכלס לא בשום חג. לדעתי זה ממש לא פייר.
לדעתי את יכולה לשאול בעדינות אבל ממש ממש לא לקחת קשה אם הוא יסרב, כי באמת זה אומר ששוב לא תהיו אצל הצד שלו.
מתנצלת אם לא הבנתי נכון את הסיטואציה
אצל המשפחה שלך נראה לי יותר הוגן שתהיו אצל המשפחה שלו, לא משנה כמה אנשים יש בכל צד. לדעתי גם אמא שלך תבין את זה...
עם בקשה כזו
כי זה כאילו מטיל את האחריות על זה שהם לבד על בעלך כזה בעקיפין.. בטוחה שהיא לא התכוונה אבל במקומך הייתי אומרת לה : אמא אני לא רוצה להעמיד אותו במצב לא נעים מול ההורים שלו וכבר הודענו להם שאנחנו מגיעים
הכי הוגן לצד שלו השנה.
והם לא לבד! נכון ששני ילדים זה לא אוירה חגיגית ומיוחדת אבל זה ממש לא כמו להיות לבד באמת.
ומיוחדת. זה בכלל לא עניין של כמות.
לא לכולם יש יותר מ2, כל משפחה וההרכב שלה
הניסוח שלי לא היה מדויק.
התכוונתי שיותר חגיגי אם יש אורחים. גם אנחנו "לבד" השנה (הורים ו3 ילדים) והילדים שלי מבואסים מזה.
המקוריתאבל אולי יש כאלה שמנסות ורוצות וכן יכולות להרגיש לא בנוח ולכן כתבתי
ואנחנו לפחות הרגשנו שאורחים זה פחות. בליל הסדר עצמו לפחות.
יצא לי לארח כמה פעמים, היה נחמד והילדים שלי באמת תמיד אוהבים אורחים אבל אנחנו מעדיפים את ההרכב שלנו
אני חושבת שיש פה משהו לא תקין כאילו את צריכה לבחור בין אמא שלך לבין בעלך. אפשר להרגיש ככה וזה שלך (למרות שמומלץ לשנות) אבל עצם זה שאמא שלך משתמשת בזה, אומר שכך היא רואה את זה וזה ממש לא תקין.
בתור התחלה הייתי אומרת לה: אם יש לך משהו לומר לו, מוזמנת להגיד לו בעצמך.
והדגישה שרק אם זה לא עושה בלגאן.
צרם לי הניסוח שלך " מוזמנת להגיד לו בעצמך". לא נראה לי שזה יתרום לשלום בית…
הבקשה של האמא באמת לא הוגנת אבל לא צריך להפוך אותה למפלצת מרושעת…
וגם לא נכון. הזוג צריך להתייחס לעצמו כאל יחידה אחת. האמא אומרת מבין השורות: אני יודעת שאת ילדה טובה שתבוא אליי לחג כי ביקשתי. מי שמפריע זה בעלך ה.... אולי תבקשי ממנו, בבקשה, אם לא קשה לך, שגם הוא יהיה ילד טוב, לשם שינוי.
אבל אולי אני טועה. עצם העובדה שהפותחת מופעלת ומרגישה שזה "קשוח הבחירות האלו" זו נורה אדומה
לק"י
אם מבקשים בעדינות, ויודעים לקבל סירוב.
(במקרה הזה אולי מראש לא הייתי מבקשת, אבל אולי האמא רואה את זה אחרת).
לייצר הפרדה של ברור לי שאת רוצה לבוא לעשות אצלנו,אממה יש לך בעל שמפריע ותוקע את העניין.
יש פער גדול מאודדד בין לומר שאם מתאים לכם נשמח שתבוא אלינו השנה כי לבד לנו, לבין לומר לה לבקש ממנו לוותר. מבקשים מזוג המקבלים תשובה מזוג, לא רלוונטי מה קורה ביניהם באמצע ומי זה שקשה לו.
חושבת שזה מאוד תלוי דינמיקה בינך לבין בעלך.
יש לך אפשרות לשתף אותו באופן פתוח?
בלי שהוא ירגיש מחוייב אלא באמת תשתפי אותו בדילמה כמו ששיתפת אותנו כאן?
אם כן, זה מה שהייתי עושה.
שומע, הורים שלי השנה רק עם שני האחים שלי. אני יודעת שהיינו אצלם כבר בשנתיים האחרונות, ולכן הכי הגיוני שנהיה אצל הורים שלך, אבל זה כן ממש ישמח אותם אם נגיע.
מה אתה חושב?
לא חותמת על הניסוח, אבל משהו כזה.
יותר להתייעץ איתו ולקבל החלטה זוגית מאשר להנחית
אם את חושבת שזה לא ילך, אז לשחרר. כי באמת הוגן שתהיו איתם
דווקא כן הייתי מבקשת מבעלי
לדעתי להשאיר לבד,לא משנה אם הייתם גם עשר שנים שם זה מבאס ממש
ויש מיד אחרי ליל הסדר שבת חוה"מ ואז שביעי של פסח,לא חסרים זמנים להתארח ולאחר ב"ה
זה ערב משפחתי שונה ואחר. בתור ילדה עשינו שנה שנה וזה היה לי מאוד משמעותי..
וזה החג היחיד שאמרתי לבעלי שבו נעשה שנה שנה כי רוצה שהילדים יחוו גם את הצד שלי וגם את הצד שלו.
והקפדתי על זה וילדתי בשנה כשהיינו אצל ההורים שלי(הייתי אצליהם אחרי הלידה)
זה לא שההורים לבד, הם עם 2 אחים
אולי אמא שלך לא ממש התכוונה שתעשו שינוי בתוכניות אלא יותר לשתף/ לפרוק שחסר לה שלא תהיו איתם?
אני מכירה שאצלנו לפעמים שיתוף מגיע בצורה של בקשה לא ממשית (יש כאלה שלא ממש יודעים להגיד קשה לי ש, או חסר לי ש..)
אולי לא נכון במקרה שלך, מעלה כאפשרות..
שנה שעברה היינו אצל חמותי, השנה רצינו להיות בבית.
כל שנה 2 האחים שלי מתארחים אצל ההורים כך שגם אם אנחנו רוצים- אין לנו מקום.
(לא היינו אצל ההורים שלי 7 שנים בליל הסדר! ואנחנו גרים בניין לידם...)
בכל מקרה השנה 2 האחים שלי החליטו שהם לא באים וההורים שלי היו אמורים להשאר לבד.
במקביל גם אצל חמותי - גיסתי שאמורה להיות שם הולכת השנה לחמותה. בעצם יצא להם שכל הנשואים הלכו לצד השני. והם נשארו עם הקטנה לבד (בת 20).
אז אמרנו שנלך להורים שלי, כי הם באמת לבד.
וחשבנו שחמותי אותי תלך לחמותה, אבל בסוף גם הסבתא מתארחת...
בקיצור יצא לא נעים שכאילו "העדפנו" את ההורים שלי.
אבל! ההורים שלי ידעו מראש להגיד לי שהם יהיו לבד. אצל חמותי יש עוד ילדה...
סתם מבאס הקטע הזה. במיוחד שהשנה רצינו לעשות בבית...
ואני חוששת שזה יהיה תקדים לכך שהאחים שלי יראו שיש מי שיהיה עם ההורים אז הם קצת מתנערים מלהתארח.
חשוב לי להגיד שגם אצל חמותי וגם אצל אמא שלי אנחנו מאד נהנים. פשוט רצינו להיות בבית.
וזה שאני הולכת להורים זה בזכות השרשור שהיה כאן בפורום על הכיבוד הורים.
אפשר שתעשי אצל בעלך . שבת אפשר אצל ההורים
לא משנה מה, העיקר מפנק..
וללא קטניות.
תודה
לק"י
אפשר עם שקדי מרק של פסח.
שניצל, פירה וסלט
פנקייקים
כדורי תמרים,
מרצפן , די פשוט להכין לבד (צריך מטחנה קטנה)
שקשוקה,
לטקעס,
חביתת ירק
פשטידה/קיש
לביבות
אורז וקציצות
שניצלים
צ'יפס
ירקות חתוכים
לק"י
אבל כן לפתית.
אנחנו בודקים גם ברכיבים ומקפידים שלא יהיה ממשות של קטניות ממש
אבל גם טונה למשל קניתי השנה בשמן זית אבל הכשרות היא לאוכלי קטניות, ברכיבים אין קטניות בכלל ולכן אנחנו כן אוכלים את זה
זה לא כמו חמץ ממש.
לק"י
או שמא "חשש" תערובת😅
לק"י
דאגתי מראש לדייק את עצמי....
תודה שכתבת!!
ניוקינעם פטריות ושמנת
לחמניות שקדים וסלטים מבושלים
בטטות מוקרמות
3 תפוחי אדמה לשים בתנור מכוסה כשעה וחצי לא מקולף. לקרר ולקלף
בפומפיה לגרר את תפוח"א
חלמון ביצה
להוסיף מלח
1/2 כוס ח.פ קמח תפוח"א לערבב לבצק יש להקפיד לא לערבב יותר מידי
אפשר בטטטה
ובתכלס- טפשר בלי מילוי
ולהכין רוטב עשיר
אם כן אז אפשר בלינצ'סים ממולאים בכל מיני דברים (פירה, ירקות, בשרי, חלבי מלוח, חלבי מתוק)
תפו''א מוקרמים
אבל הייתי ממליצה לך לשאול אותה מה היא אוכלת ולא אוכלת כי לכל משפחה יש את המנהגים שלה (ואני מכירה משפחות שאוכלות בפסח רק מה שהכינו בבית שלהן)
חוזרים מקניות בן ה 3 מצהיר אני לא עייף אבל היא (אחותו הקטנה יותר) עייפית 😂
הוא הבין שלא מסתדר לו במילה משהו אז ניסה להגיד בכמה צורות עייפה בצורה טובה ולא הלך לו אז אמר שוב ושוב היא עייפית ואני לא עייף

ב"ה אחרי הכפתורים שעשינו נראה שיש שיפור קטן, שימשיך כך...
מה גם שכנראה טוב לו בבית ואין מעון אז רואים את זה בהכל
לק"י
בן ה-3.5 מסביר לי שהתינוק לא עייף: "הוא לא פתח את הפה" (כלומר לא פיהק) 😅
הייתי די עצבנית היום
בן השנתיים שאל אותי
'אמא מה עובר עליך'
ועניתי לו בזעף 'משהו'
אחר כך הוא הלך איזה עשר דקות ואמר
משהו עובר עלינו, משהו עובר עלינו (וואי וואי איזה משהו.. באמת כבר בקצה)
ועוד אחד
סיפרנו בבית הרבה לאחרונה את הסיפור 'מוישי רוצה להיות גדול' למי שמכירה
בן השנתיים הנ"ל מזדהה מאדדדד עם גיבור הסיפור
הבאתי לו שקית בייגלה אז הוא מצהיר
'אני אוכל הכל, ואבקש עוד, ואז אני אהיה גדול גדול'
ויש לו עוד באותו כיוון
הוא חולם על אופניים
מה נעשה שזה לא כל כך מתאים לגילו...
ביקש מאחותו את האופניים שלה והוא מדדה איתם בגינה (מחזיק בכידון והולך לידן
)
וכשאני מתקרבת כי זה נראה מעורר רחמים, האופניים יותר גדולות ממנו
הוא אומר 'אני מסתדר, אני מסתדר'
לק"י
הבן שלי בן 3.5 וביקש ממני לבוא איתי לסופר ולמאפיה היום, וסירבתי ואמרתי לו מה הסיבה.
הוא: "זאת לא סיבה".
או יום אחד הוא משך לאחותו בשיערות.
ולשאלתי- למה הוא עשה את זה?
הוא אמר, שהיא אמרה שפרעה קטן, ו"זה מה שקורה".
אז ביו היתר לבדיקות דם של תחילת הריון ביקשתי מהרופאת משפחה להוסיך לי בדיקות עבור הנשירת שיער.
אז הבי12. יצא בתוך הנורמה 216(קרוב לגבול התחתון)
פריטין יצא לי 22(כנל גבול תחתון. אמור להיות מ10 עד 291)
האם הם יכולים להשפיע על נשירה?
הרופא משפחה אמר לקחת תוסף.
הבי 12 נמוך. גם אם הוא בתוך הטווח, אבל בחלק התחתון שלו, זה לא מספיק.
כדאי לקחת כדורים.
עשיתי את הבדיקות של הריון כמובן שהרופאה הביא ואין בתשובות גלוקוז. מה שבודקים בצום. (הייתי בצום)
יכוליות שהאח לא סימן את זה גם במחשב? איך יכוליות
.. בהפניה יש בדקתי.
אין לי כח ללכת שןב בשביל זה. גם כך דחיתי ודחיתי את הבדיקות האלה. בגלל הצום והקימה המוקדמת בכל המצב הזה
עד היום שנתיים אחרי לידה הפריטין שלי ממש נמוך אבל ההמוגלובין שלי גבוה מאוד, 16
הרופאה אמרה לי שפריטין נמוך עושה חולשה
בפועל לא הרגשתי ולא מרגישה את זה.
ויטמין די 50
הפריטין 22
והבי12 216
מנסה להבין אם אלה יכולים לגרום לנשירה החזקה שיש לי
בכל אופן, צריכה לקחת כנראה תוספים. לוקחת רק חומצה פולית
לי היה פריטין 20
בי12 180
הייתה לי חולשה מטורפת, דפיקות לב מהירות,עייפות
אבל לא נשירה
קיבלתי זריקות בי12
אבל המוגלובין היה 10 אז גם עירוי ברזל
ל
המשפחה של בעלי גרה בחו"ל בעיר עם קהילה יהודית לא גדולה, ואחרי החתונה הייתה לנו מחשבה בעבר לגור שם, אבל העדפנו בארץ.
אבל המלחמות פה לא נגמרות וכל הזמן חירום ובלאגנים ויוקר מחייה מטורף ושם יכולה להיות לנו רווחה כלכלית.
זה לא יקרה, אני ממש לא רוצה להתרחק מהמשפחה שלי, אבל בתקופה האחרונה מכרסמת לי בלב תחושה שאולי לחצתי מידי על בעלי להישאר פה והיה עדיף לגור במקום שלו יותר עם ילדות נורמאלית לילדים ועבודות מסודרות ובלי היוקר מחייה הזה.
וזה לא אידיאולוגיית א"י להישאר בארץ כי ההורים של בעלי גרים שם בתור שליחות וקירב יהודים.
סתם פריקה
להתאוורר מהמלחמות,לתת לילדים קצת מנוחה מכל זה ולאפשר להם להיבנות בלי חרדות, ואז תמיד אפשר לחזור.
את לא רוצה להתרחק בגלל משהו ספציפי? ההורים שלך יוכלו לראות את הילדים אונליין? אם זה נגיד באירופה ולא באוסטרליה אז גם להפגש פעם פעמיים בשנה פיזית זה לא כזה מופרך
כמו פחד מחטיפת ילדים
מוציאים הון על הבריאות
לדעתי הדשא של השני סתם נראה ירוק יותר
פי כמה מפה בארץ
ולא להשוות בפחדים שחיים פה לעומת שם..
ואני יודעת על מה אני מדברת בתור עולה מחו"ל
אני חושבת שאם אפשר לעבור ולא להחליט עכשיו אפ זה יהיה זמני או קבוע אז שווה.
לא פשוטה המציאות כאן מהרבה מאוד בחינות
אישית אני בוחרת במודע לחיות פה למרות הכל
אבל יכולה להבין מאוד את אלו שיוצאים לחול
עם הקלות שבה את ככה בהינף מקלדת מעודדת אנשים לרדת מהארץ
לא שאומרת שזה לא הגיוני במצבים מסויימים
אישית חושבת שאיכות החיים שלנו פה מצויינת ולא כל הנוצץ זהב הוא
אני ויתרתי על הרבה דברים נוצצים בשביל לחיות פה בארץ ישראל
אני שמחה ושלימה עם הבחירות שלי
אבל לא לכל אחד זה מתאים.
זה שנולדת למציאות הזאת ואת לא מכירה מציאות אחרת זה לגמרי עושה את ההבדל
שחו"ל יכול להיות טוב
אבל גם בארץ יכול להיות טוב
תלוי איך מתנהלים
(אצלנו טוב גם במלחמות)
ואני לא גרה פה בגלל אידאולוגיה אלא בגלל שזה הבית שלי ואף אחד לא יפחיד או יזיז אותי (עד כה)
היא הבעיה.
יוקר המחיה ביחס לרמת חיים, חינוך (אחת הבעיות הקשות), פוליטיקה קשה שגם אם את לא רואה אותה, היא פוגעת לך בכיס, לשלוח את הילדים בגיל 18 להחזיק נשק במקום לבלות כמו ילדים, שרק תתפללי שלא ישלמו בגוף או בנפש (למרות שעצם זה שהם מחזיקים בנשק בגילם פוגע בנפש).
ואני לא אומרת את זה כדי לעודד הגירה או כדי ללכלך על הארץ, ברור שהכל שווה בשביל הארץ,
אבל עם כזאת סתגלנות לבעיות ועצימת עיניים בטענה ש"שם גרוע יותר" , לא יקרו שום שינויים.
להמשיך?
זה רק בארה"ב ומדובר על חינוך פרטי ולא ציבורי,
והעולם גדול, באירופה זה לא ככה למשל, לא הרפואה ולא החינוך.
אמנם טיפה יותר יקר מהארץ אבל התנאים משמעותית טובים יותר (למשל גג 20 ילדים בכיתה)
דבר שני , צריך לראות יחס של
הכנסות - הוצאות - איכות חיים.
גם ההכנסות בסדרי גודל שונים.
יש תנאי רווחה יותר טובים מארה"ב. אגב מה שאמרת על בית ספר פרטי מול ציבורי בארה"ב, גם ציבורי אצלם מתחיל מגיל 5 ככה שלפני זה כולם צריכים לשלם פרטי או להישאר עם הילד בבית.
ולגבי אירופה, יש שם עכשיו כמות אדירה של מוסלמים ואנטישמיות גואה, שככה שלא בטוח "שווה" שם יותר למרות הרווחה הטובה
חופשת לידה במדינות מסוימות באירופה היא 3 שנים כי אין נשים שיולדות. מספיק.
כבר כתבתי שהבעיה בחינוך הציבורי היא התבוללות. (וזה בלי להזכיר בעיות מודרניות יותר כמו האפשרות לבית ספר ציבורי לתת לילד הורמוני המין השני ללא ידיעת ההורים אם הוא "מזדהה" כמין השני. תקראי את הספר נזק בלתי הפיך של אביגיל שייר)
שוב, למרות הכל ישראל עדיין בטופ 10 במדד האושר העולמי, הרבה יותר ממדינות עם מערכות בריאות וחינוך שהם לכאורה יותר מתקדמות משלנו.
פשוט לא נכון.
אני מכירה אישית כמה בתי ספר בארצות שונות עם 3/4/5 כיתות בכל שכבה כשכל אחת גג 20 תלמידים.
ושכר הלימוד סביר, טיפה יותר מהארץ אבל לא עשרות אלפים כמו בארה"ב.
מה ההיסטוריה של מעמד המורה והחינוך באופן כללי במדינות האלו?
לכל מדינה יש בעיות והיסטוריה ספציפית ושיצרה את הבעיות האלו וכן פתרונות ספציפיים.
להגיד "בחו"ל החינוך יותר טוב" מתעלם מהמון גורמים שגרמו לתנאים שלהם ובכך גם לפתרונות שיכולים לעבוד אצלינו.
אין מדינה מושלמת, אם הם לא מתמודדים עם הבעיות שלנו יש להם בעיות אחרות.
בתחום הזה באמת אנחנו מתקדמים יותר מאקצות אחרות
אבל החינוך הרגיל לאו דווקא
בחו"ל זה אומר לשלם עשרות אלפי דולרים בשנה על בית ספר פרטי, או ללכת לבית ספר ציבורי ולסכן אווירה שהיא לא רק חילונית אלא מלאה בגויים נחמדים להתחתן איתם.
את יודעת למה כל האמריקאים עשירים? כי רק מי שיש לו כסף נשאר יהודי.
חברה שלי שעלתה לארץ אמרה שהגן שהיא הלכה אליו באמריקה עלה להורים שלה 40 אלף דולר בשנה. כנראה שבית ספר עולה יותר. (אני לא מכירה את המספרים המדויקים.)
גם האנטישמיות בחו"ל עולה ועולה ויש הרבה מאוד מקומות שמסוכן ללכת בהם עם כיפה בלשון המעטה.
את יודעת שלבתי כנסת בחו"ל יש מאבטח חמוש? וכבר היו הרבה מקרים שהם היו צריכים לפעול. מי שמע על דבר כזה אצלינו במדינת היהודים.
כל בעיות הביטחון שרואים אצלנו במוקדם באו במאוחר מגיעות לאירופה ואמריקה בגלל ההגירה ההמונית של ערבים מוסלמים שמצביעים בסקרים שהם רוצים להפוך את המדינות האלו למוסלמיות ולהחיל בהם את חוקי השריעה. ובאזורים שאין ערבים את מסתכנת בפרו פלסטינים שמאלנים ובנוצרים אנטישמים ימנים ששניהם לא מתים עלינו במיוחד.
ונכון בני 18 לא צריכים להחזיק נשק, הם צריכים ללמוד קודם כמה שנים בישיבה.
וברצינות, בני 18 הם לא כאלו ילדים קטנים. במדינות אחרות צעירים בגילאים האלו מבזבזים את הזמן במסיבות הוללות בקולג', הצבא מאוד מבגר אנשים, מה שבמיוחד מבגר זה להחזיק נשק כדי להציל את העם שלך. המסגור עושה את כל ההבדל.
למרות כל הבעיות ואפילו במלחמה הנוכחית, ישראל נמצאת במד האושר בטופ 10 המדינות המאושרות בעולם.
יש הרבה דברים בעייתיים במדינה, אבל לברוח ולחשוב שבמקומות אחרים אין את הבעיות שלנו גם כן לא עוזר.
חו"ל זה לא רק ארצות הברית.
וישיבות גם בארץ עולות לא מעט.
ועם כל האנטישמיות בחו"ל, אחוז היהודים שמתו בארץ בעשורים האחרונים גבוהה לא השוואה ביחס לאנטישמיות.
ואין פחד להסתובב ברחובות, גם עם כיפה, זה פחד שהתקשורת מייצרת.
אני לא אומרת לעזוב, ממש לא, אבל אפשר לפחות להיות מודעים למחיר שמשלמים עבור המדינה .
ולא מסכימה עם תרבות ה"הכל הכי טוב וכל העולם גרוע"
גם לא להתלונן תמיד, אבל בסוף הנפש משלמת על עצימת העיניים הזאת, במיוחד כשיש מה לשפר, למשל בתחום החינוך.
יש מספיק עולים חדשים שאפשר לשאול אותם ממקור ראשון על האם אפשר להסתובב בכל מקום בחו"ל עם כיפה. זה בהחלט קורה גם באירופה.
יותר יהודים מתו בארץ כי מדינת ישראל היא הריכוז הגדול ביותר של יהודים. (אחרי ארצות הברית, שרובם מתבוללים, וגם כן לא נהנים מיחס מצויין במיוחד)
והשאלה היותר מעניינת היא כמה יהודים היו מתים אילולי הייתה מדינה (עיינו ערך מה שקרה ליהודים לפני הקמת המדינה)
אני לא מדברת על ישיבות אלא על על מסגרות חינוך יהודי לילדים. בחו"ל גם באירופה, הן עולות הון תועפות.
אני לא מסכימה עם תרבות ה"תראו איזה דפוק במדינה הזאת". שזה משפט שהרבה אנשים אוהבים לומר. אפשר לדבר על בעיות ולפתור אותן בלי לדמיין שיש איזו מדינה נפלאה שבה אין אף בעיה וכל מה שאנחנו צריכים לשפר כבר נפתר. מדינות שבאמת אין להן בעית אלימות חריפה כמו יפן הן מדינות הומוגניות שלא מכניסות מהגרים וסובלות מתרבות עבודה קשוחה ובדידות שמביאה אנשים להתאבד, וגם כן חוסר ילודה. המדינה האידאלית שאין לה אף בעיה לא קיימת, והיא בהחלט לא נמצאת באירופה או באמריקה. וכיהודים, המדינה שהכי טובה לנו היא בהחלט מדינת ישראל.
באירופה
וגרתי בארץ ואחזור לארץ.
ושלחתי את הילדים לכמה מוסדות
לימודים שונים, אז אני יכולה לענות לך יותר טוב מגוגל או מהצאט.
אני לא משלמת הון תועפות, הילדים שלי יכולים להתסובב עם כיפה ואני עם שרשרת של מגן דוד גלויה, ולא רק בעיר שלי, הייתי בערים וארצות שונות באירופה.
יש הפגנות, אבל גם יש הפגנות בארץ בקפלן, האם זה אומר שכל המדינה שמאלנית? ממש לא, זה אומר שהתקשורת נותנת להם הרבה מקום וזהו.
וגם אם תשווי מוות של יהודים בעשורים האחרונים באחוזים, בארץ עדין גבוהה בהרבה, כך שאין קשר לצפיפות.
אני לא חושבת שיש מקום טוב יותר מהארץ, זה חד משמעית המקום הכי טוב ליהודים.
אבל לא מהסיבה *שהתנאים* יותר טובים יותר, אלא כי זאת הארץ שלנו בכל מחיר.
כל הטענות שלי כאן הן לתגובות שמנסות ליפות את כל הקושי בארץ, אפשר להגיד שלמרות הכל אנחנו בוחרים בארץ, אבל לא לטאטא בעיות מתחת לשטיח, הארץ לא טובה על חו"ל בכל הפרמטרים.
ואני מכירה לא מעט משפחות צעירות יהודיות שלא עושות עלייה בגלל התנאים האלה -חינוך ויוקר המחיה בעיקר.
בתי הספר המדוברים הם בתי ספר יהודים פרטים או בתי ספר ציבוריים כללים?
בתי הספר האלו ממוקמים באזור עם אוכלוסיה גדולה כמו עיר של מיליונים או באזור פרברי?
יש עוד הרבה שאלות שאפשר לשאול אבל אין צורך לעשות לך אאוטינג. המטרה היא רק להגיד שיש הרבה פרמטרים משתנים שמשפיעים על נתון כמו מספר ילדים בכיתה.
ואת המידע שלי לא בססתי מגוגל ובהחלט לא מהצ'אט, אלא משיחה עם חברות שהן עולות שגרו בחו"ל. כתבתי את זה.
ברור שיש קשר לצפיפות, אי אפשר השוות לארץ כמות יהודים נרצחים בעיירה קטנה שגם ככה אין בה הרבה יהודים. אבל מה שיותר מעניין זה כמה יהודים מתו כשלא הייתה מדינה יהודית, אני אכתוב את זה בצורה מפורשת: השואה.
לא טענתי שישראל טובה יותר מכל הארצות בכל הפרמטרים, אלא שבכל מדינה קיימות בעיות, ואין מדינה שבה כל הבעיות של ישראל נפתרו בלי מחירים אחרים שצריך לשלם.
ובהחלט יש הרבה תנאים שבהם אנחנו עוקפים הרבה מדינות אחרות, ומה שצריך אצלנו שיפור לא יקרה אם פשוט נגיד "בחו"ל זה יותר טוב".
כלומר ברמת ממ"ד (אם לא יותר) כניסה רק ליהודים, תפילות, תלבושת יהודית, אווירה יהודית, מורים יהודים, צביון יהודי לכל דבר, הם חצי פרטים בכך שלומדים גם מקצועות חול ונגשים לבגרויות כמו כולם, ולכן לא משלמים מחירים הזויים
ואני חושבת להיפך, לא נשפר שום דבר אם נגיד "שבחו"ל יותר גרוע"
לא יקר לי פה
אני יודעת שאומרים שיקר ואולי גם יש נתונים שתומכים
אבל אני מרוויחה מספיק כדי לחיות בנוח (ואני לא עשירה בכלל)
מתרחקת מפוליטיקה (נראה לי בכל מקום יש)
לא רואה בעיה לשלוח לצבא בגיל 18
זה לא הורס את האפשרות לבלות בחיים ולחיות חיים מאושרים
האושר והשלווה נמצאים פנימה ולא תלויים בדברים חיצוניים
(אלא אם יש תנאים קיצוניים
פה בארץ התנאים סבירים עד טובים)
בס"ד
אני חושבת שהחינוך פה מעולה. באמת!!!
ובלי קשר לאיכות ההוראה, העובדה שהם מתחנכים בין יהודים, כולל ברמת ההשכלה הגבוהה לרוב, זה כבר פלוס ענק בעיניי.
הייתי שמחה מאד שתהיה גאולה כבר (באמת!) ושלא נצטרך נשקים וחיילים אבל בעיניי לשרת זאת זכות והיא הופכת את הנוער שלנו לאחראי ובוגר הרבה יותר ממה שקורה בחו"ל, שם בגילאים האלה בעיקר לומדים ומבלים בלי הרבה תחומי אחריות.
ויוקר המחייה הוא בעוד הרבה מקומות.
זה כל-כך מעניין איך שתינו רואות את אותה המציאות בצורה כל-כך שונה 🙂❤️
קודם כל אני אומרת את האמת. יש בחול מקומות מצויינים.
ואמרתי ללכת לחול לתקופה כי המצב לא קל עכשיו.
כמו לצאת לחופשה ארוכה של שנה שנתיים.
אין בזה שום בעיה עקרונית. אף אחד לא חייב להישאר בישראל.
אני בוחרת להישאר כי אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות אבל לא להגיד שמי שבוחר לרדת עושה דבר לא נכון
ולגבי לא כל הנוצץ זהב הוא
זה לא לגמרי נכון
אבל אני חושבת שרק חוצנימים יכולים להבין מה שאני אומרת
באמת יש מקומות מאוד טובים בחול. שהחיסרון הכמעט יחיד שלהם זה שזה לא בארץ ישראל. קהילה רוחניות פרנסה איכות חיים מזג אויר רוגע ידידודית ליהודים וכו
אני ישראלית לגמרי וממש חושבת ככה, גם אם לא יודעת להצביע על הקהילה "המושלמת" שבה מתקיים כל מה שציינת..
אני חושבת שפשוט בציבור הדתי לאומי ששם ערך דתי על מגורים בארץ מאד קשה לאנשים להכיל את זה, וגם אצל הרבה מסורתיים. אבל זה קיים.
אישית אני הייתי עוברת אם היתה לי האפשרות, ואני מאד מאד חריגה בנוף שלי. אבל לחברים שלנו חילוניים זה נורמלי לגמרי והרבה מהם רוצים או כבר עברו.
יש בזה הרבה דעות וגישות
אני יודעת שיש פה ציבור גדול שגדל בגישה כזאת שאין לצאת מהארץ לכן אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה לעומק ואני מאוד מעריכה את זה!
אבל בגדול - אם יש סיבה וצורך אין בעיה
(דוגמא לצורך, עובד אצלינו בחברה שאף פעם לא יצא מהארץ כעיקרון, קיבל היתר לצאת לנסיעה לחול להתאווררות אחרי מילואים ארוכים וקשים)
גם אם יש כל מיני דעות ומותר לצאת במצבים שונים, זה לא הופך את זה ל"שום בעיה עקרונית".
לגור בארץ זו מצווה גדולה ויקרה מאוד מאוד ואשרי מי שמוותר על הנוחות והיתרונות שבחו"ל ומתאמץ על ארץ ישראל.
(כמובן שיש מצבים בהם צריך או מותר לצאת).
הבחירה לגור בארץ ישראל היא למרות שזה ממש לא פשוט
לנסות לצייר את זה במשקפיים וררודות זה קצת כמו שמנסים להגיד על אוכל לא כשר שהוא לא טעים
ולפותחת
בעיני את מערבבת פה שני נושאים שונים
יש את הסיבה לעזוב את הארץ כי קשה פה
ויש לעזוב את הארץ לצורף שליחות
תנסי לחדד לעצמך מה מוביל אותך יוצר וזה נראה לי יעזור לך לקבל החלטה
(אם לא ברור- אני ממש לא שופטת!! שיהיה החלטות טובות)
המדינה היחידה בעולם שכשאת חיה בה את מקיימת מצווה. מצוות יישוב הארץ.
ילדות נוחה בעיר יפיפיה.
אבל היינו מסתירים כיפה ומגן דוד.
בתור ילדים היינו מעבירים בראש את השמות של השכנים והחברים הלא יהודים שלנו וחושבים "במקרה של תרחיש כמו השואה, מי מהם יעזור לנו להסתתר ומי מהם ילשין עלינו?".
רוב המשפחה שלנו יהודים שהתבוללו והתחתנו נישואי תערובת.
כשפרצה האינטיפדה השנייה פתאום כל האנטישמיות יצאה החוצה. היינו מתעוררים כל בוקר עם חדשות על עוד בית כנסת שהוצת ועוד יהודים שהותקפו ברחוב. לצערי עברו 20 שנה והמצב לא השתפר. חברה שלי שעדיין שם סיפרה לי שכשאנחנו עושים תרגילים על ירידה למקלטים בבתי הספר שלנו בישראל, הם עושים תרגילים של להסתתר מתחת לשלוחנות בכיתה ולהיות בשקט למקרה ש"גנבים" יגיעו..........
ההורים שלי שיש להם היכרות קרובה עם ארה"ב כל הזמן סיפרו לנו שלעומת אירופה (איפה שגדלתי) בארה"ב יש קבלה אמיתית של היהודים, ושם אפשר ללכת לעבודה עם כיפה או כובע חרדי בלי בעיה. והנה אנחנו רואים בשנים האחרונות שגם זה מתהפך...
מהסתכלות שלי, פה לפחות זה שווה. אנחנו מקדמים תהליכים אדירים. אנחנו נוסעים ברכבת ההסיטוריה, אנחנו חלק מהחזרה לארצנו. אנחנו מגשימים חלום בן אלפי שנים. זה נותן כל-כך הרבה משמעות. אנחנו חיים את החיים היהודיים בצורה חופשיה, לא צריך להצניע שום דבר. חיים באופן גדול ומלא, לא עם מיליון הסתרות. ופה כשבאים ושוחטים אותנו לצערינו, יש פה צבא שנלחם. אנחנו לא נתונים לחסדים של אומה אחרת שיום אחד מוכנה להגן עלינו ולמחרת עלולה להתהפך עלינו.
לרגע לא התחרטתי על הבחירה לעלות לארץ. גם אם לא קל, פה זה הבית, השורשים, המשפחה (עם ישראל) והמשך הסיפור שהולך ונכתב.
חיבוק על התחושות. באמת לא פשוט הכל.
לא משנה מה ההורים שלו עושים שם, ברור שלגור בארץ ישראל מעל זה...
אבל לא נראה לי שאת רוצה את זה באמת
באופן אישי יכולה לומר שבעלי רצה בשנה הראשונה שנייה לנישואין לעשות רילוקיישן ושמתי ווטו רציני. אם הייתי זורמת סביר להניח שהיינו בחול
אני חושבת באופן אישי שאם נניח את העניין ההלכתי בצד (והוא שיקול גם עבורי, היום גם עבור בעלי) - ארץ ישראל זה בית
אז הקהילות היהודיות שם מאוד מגובשות אבל אם נסתכל רגע מהצד - אנחנו העם היחיד שחוזר לארצו מהגולה כשיש מלחמה דווקא
להיות פה,להרגיש חלק, להתגייס למילואים
יש בזה משו חזק שמעיד על המקום הזה בלב של האנשים
ולדעתי זה חלק ממה שמייחד אותנו.
בנוסף, לעבור לארץ אחרת בלי להיות במרחק נסיעה סביר מההורים וסגירות שמיים וכו' - בעיניי זה בלתי
אני לא הייתי מוכנה לוותר על זה למרות שבאמת לא קל פה אבל מצד שני, מבינה את מי שכן
וגם, תארי לך שיתברר שקשה לחיות ליד המשפחה שלו..? חלילה כן? אבל מבאס ממש😅
החלטות טובות בכל אופן,♥️
יש לי רק עוד חודש, יוצא שבוע 10
האחות אמרה לי שכדאי למצוא משהו מוקדם כדי להספיק את כל הבדיקות אחר כך.. בגלל שיש תורים
גרה באיזור כפר סבא
וואו איזה נס זה להכנס להריון.
ועל כמה דברים צריך להתפלל עכשיו.
חיכינו לו כל כך הרבה שלא האמנתי שזה אמיתי.
אבל אולי תלוי קופה.
מציעה להתקשר ולברר פשוט אם אפשר לקבוע תור לסקירה/שקיפות וכו'.
ובשעה טובה!
בבריאות שמחה וידיים מלאות.
שנקבע אחרי אולטרסאונד.
אומרים שעדיף לעשות לפני שבוע 9 כי זה יותר מדוייק לקביעת גיל ההריון. אולי באמת לבקש רק הפנייה לאולטרסאונד.
ובחלק מההריונות באמת ביקשתי הפניה לאול' ראשון ולספירת דם מר.משפחה. וככה הגעתי לרופאת נשים אחרי זה.
אם מתקשרים למוקד זימון תורים או במרפאה עצמה (לפחות לי היה ככה). רק צריך לדאוג שיהיה את ההפניה עד לתור
לסביבות שבוע 7-8.
יצא לי גם בשבוע 10.
כשאני קובעת את התור, אני קובעת גם לשקיפות עורפית, כי אחר כך כבר אין תורים.
הרבה פעמים שואלים אותי אם יש הפניה, אבל נותנים לי לקבוע גם בלי.
אם אני יודעת מתי היה הביוץ, אני קובעת לפי זה.
אם אני לא יודעת בדיוק, אני קובעת תאריך שיתאים גם אם ישנו את גיל ההריון.
בטעות הכנסתי כמה ימים לפני והוא כתב לי שבוע 3+6
אז חשבתי שבוע 6 ..
מסתבר שאני בכלל בשבוע ארבע וזה סבבה עם התור לרופאת נשים.
ובכל מקרה קבעתי שקיפות
לק"י
לעוד חודש וחצי.
לכן אחרי התור הראשון אני קובעת כמה תורים במזכירות, לפי ההנחיה של הרופאה.
אצלנו הממוצע זה חודש חודש וחצי
אני מנקה את רוב הבית לבד,
הבת הכי גדולה בכיתה ה' ולא מתלהבת לעזור בנקיונות.
יש בת יותר קטנה שעוזרת קצת ובעלי ניקה ממש מעט במטבח, הוא עובד ואין לו הרבה זמן.
החלטנו להזמין השבת קייטרינג כך שלפחות אני לא צריכה להתעסק הבישולים
אבל אני ממש מיואשת מהנקיונות וזה נראה לי שכל מה שרשמתי חייבים לנקות לפסח..
נשאר לי:
מעילים סוודרים,
מגירות נעליים בחדרים, שיש סיכוי טוב שנכנס חמץ,
מתחת למיטות בארגז מצעים בכל החדרים,
ספות,
ארון קטן בחדר ילדים,
מגירות של משחקים,
מקרר,
תנור
ובסוף לשטוף את כל הבית.
מרגישה שאני לא עומדת בזה..
בנוסף ב"ה יש לנו גם תינוקת וחלק מהזמן גם אני מטפלת בה ..
לק"י
(אבל אצלינו סיימנו עם החדרים. אז נשאר פחות מכם).
אבל יודעת שהלחץ יגיע🙊
וגם לי יש תינוק, ובן בכור בכיתה ה'😅
דוקא עוזר לי שהילדים פה, וגם יכולים לשמור על התינוק, שער רוב היום.
כתבתי לאות הזדהות.
בהצלחה לנו!
לא צריך לנקות. לבדוק שאין כזית חמץ. להוציא את הדברים ולהכניס.
מעילים גם, לבדוק כיסים. אפשר להעביר בכיס מגבון ולהשאיר אותו הפוך החוצה להתייבש.
סוודרים- מכונה מייבש.
תנור אנחנו הורדנו השנה. לפעמים מנקים לפעמים לא. יש לנו טוסטר אובן במחסן בדיוק לשנים כאלה. אני לא זוכרת אבל לא חושבת שזה כ''כ יקר. תשקלי את זה.
ואז שבעלך ייקח יום חופש אחד כדי שתוכלו יחד להכשיר כיריים, שיש, לנקות מקרר ופינת אוכל ולשטוף את הבית.
מעולה שהזמנת אוכל
החמודה בכתה ה' ממש יכולה לעזור בחדרים. להבטיח לה מתנה שווה על המאמץ להיות חלק.
בשביל כל זה אפשר לנצל את חמישי שישי שבת
זה מה שאני מתכוונת לעשות ואניכן אבשל השבת
בשניים יהיה לכם יותר קל
שלא אהיה עייפה מאוד😵💫
קמתי ב10 היום בישלתי שבת, חזרתי לישון ועכשיו קמתי
כבר לא אנקה היום לפסח🤷 מקווה שאתם במצב יותר טוב משלי🤭
לגייס את הקטנים להיות מחפשי חמץ, להביא לכל אחד שקית ייעודית ולחפש חמץ בכיסים של סוודרים, מגירות, תיקים, מתחת למיטות, בין הכריות של הספה.... אפשר לתת הפתעה קטנה על כל חתיכת חמץ שמוצאים.
לא נשמע לי סביר שיש חמץ בארגז מצעים.
ואז זה משאיר לך רק מקרר, תנור ושטיפה.
הוא נמצא בהישג ידם של ילדים, והוא מתחת למיטות שילדים יושבים עליהן ואוכלים בהיחבא🤦♀️
בקיצור, לפחות אצלנו זה לגמרי מקום שצריך לנקות... אבל אולי באמת אפשר לתת לילדים, ולסמוך על ביטול חמץ בשביל הפירורים...
רק כזית. באמת! צריך להרגיע את זה קצת בציבור.
חחח אוכלים בהחבא. מאוד מקווה שלא קורה אצלנו.
וגם במגירות נעליים,
מתחת למיטות, ספה, ארונות
מגירות של משחקים
עם ילד בן שנתיים שמסתובב עם חמץ בכל הבית, הכל יכול להיות.
לבין לוודא שאין חמץ.
מכל מה שכתבת, רק מקרר ותנור צריך לנקות.
כל השאר-
בודקים כיסים (בלי לכבס), פותחים מגירה, מזיזים חפצים מצד לצד (כדאי גם לבדוק בתוך הנעליים וכאלה, אבל רק לבדוק), סוגרים.
בספות מרימים את הכריות, מסתכלים, מחזירים.
לא צריך לקחת יותר משעה כל מה שכתבת ביחד (שוב, חוץ מהמקרר ותנור שאין ברירה).
רוצה לעשות את זה ממש מיוחד?
תכיני מראש כמה סוכריות טופי ותחביאי במקומות האלה.
תני לילדה לחפש את החמץ, ואם היא מוצאת סוכריה- היא שלה (אפשר גם מטבע של חצי שקל, או משהו כנ''ל).
מבטיחה לך שככה היא תחפש היטב, ואם יהיה כזית חמץ היא כבר תמצא...
חמץ הרבה פירורים, לכן התיכנון לשאוב שם אבק.
גם ראיתי בקופסאות טושים ומשחקים חמץ, שקדי מרק וחתיכה מחטיף..
בגלל זה אני דואגת לנקות במקומות האלו .
לק"י
ולהוציא טושים חדשים וכו'.
סביר להניח שאין שם כמויות של כזית, ואם כן, אז להוציא ולהרים.
גם אני לא רוצה להתקל בחמץ, גם אם הוא קטן...
רק בדיקה, והוצאה של חתיכת החטיף במידת הצורך (אין איסור בפרורים. לפי רוב הדעות 'בל ימצא' זה רק בגודל כזית, ורק ראוי למאכל כלב).
לא צריך לשאוב ולנקות- רק לבדוק.
אני עדיין עובדת, יום ראשון מסיימת.
הילדים בבית.
בעלי בבית
מאתמול אני גם חולה🤦🏼♀️
החדרים תכלס נקיים לפסח, מטבח סלון לא נגענו עדיין.
תנורים נראה לי נעבור בקטנה, ואקנה טוסטר אובן, שווה לי 250 שח בשביל הזמן הזה.
מגירות במטבח מקסימום אעבור ואסגור את כולם, רק מזווה ומקרר ממש לנקות.
ה' יעזור לי..
אני עובדת עד ערב החג ממש
גם אצלי המטבח בהולד עדיין
תודה לכולן.
באמת כמו שמישהי הציעה, יכול להיות שבעלי יקח עוד יום חופש כדי לעזור לי..
שיהיה בהצלחה לכולן!
אני בדכאון כנראה על רקע פוסט טראומה
מטופלת גם תרופתית אבל עדיין מתמודדת עם זה.
שמחמיר מאד בהריונות.
להריון האחרון נכנסתי עם דיאפרגמה...
בהתיעצות עם רב לא הפלתי והמליץ אחרי הלידה למנוע בהתקן נחושת+ נרות... להגיע להכי בטוח שיש.
תכלס עד שהגיע התור להתקן קיבלתי מחזור וראיתי כמה קשה לי המצב שאסורים.
התיעצתי שוב עם הרב והציע לנסות חודשיים גלולות משולבות עם נרות מסוג עדין יחסית.
ועכשיו אני עם זה כבר חודש
וממש מתלבטת אם זה לא מחמיר את הדכאון...
מצד שני האופציה האחרת התקן נחושת אומר שאסורים כל חודש.. מה אגיד גדול עלי
באמת. אני לא עומדת בזה...
בא לי להגיד שפשוט נימנע מקיום יחסים וזה יהיה המניעה שלנו
אבל בעצם זה אומר שאקבל ווסת כרגיל לא לא רוצה לטבול כל חודש
די כבר לא יודעת מה לחשוב.
למה אין אמצעי מניעה נורמליים?
למה חייבים לקבל ווסת כל חודש??
לא רוצה... פשוט לא רוצה.
טוב לי בחיים אני אוהבת את בעלי יש לנו משיכה יש לנו חיי אישות יפים מאד!
ב"ה התרופות לא פוגעות לי בחשק
לא צריכה את הריחוק והקרבה הזה כל חודש, לא חסר לי, לא חסר לבעלי.
לא מרגישה שזה נותן לי שום דבר בחיים חוץ מזה שזה פשוט איסור חמור מאד.
והאמונה שלי לא במיטבה (על רקע המצב הנפשי) ככה שזה עוד יותר מאתגר.
ולא מסוגלת לחשוב עכשיו על עוד ילד.
יש לנו גם ככה די צפופים וברור לשתינו שצריך עכשיו פרק זמן לשיקום אישי נפשי ומקצועי שלי.
גם לפסיכיאטר זה ברור, גם לעוס שלי וגם לרב. (שכאמור חושב שכדאי למנוע ב2 אמצעי מניעה כדי שיהיה הרמטי באמת אחרי הפשלה הקודמת שממש שקלנו ברצינות להפיל)
לקחת b12 או קומפלקס b שעוזר להתמודדות עם העלייה והירידה והטירוף בהורמונים.
מרחיבה את ההמלצה - תעשי בדיקות דם ותוודאי שהכל מאוזן, ברזל ויטמינים - כדי לעזור לגוף להתמודד עם המניעה ההורמונלית.
יש גם גישות אלטרנטיביות - דיקור סיני, פרחי באך, רפלקסולוגיה, יוגה מותאמת לנשים - שכולן יודעות לתת מענה או תמיכה למצב הורמונלי לא מאוזן. (אגב הם יכולים גם לתמוך בטיפול התקופתי ולחזק אותך רגשית).
תנסי ככה עוד חודש או כמה שבועות, לראות אם זה מקל עלייך. אם לא תחשבי הלאה
מוחזקת אותך שאת מתייעצת עם אנשי מקצוע ורב!
מטפלת בעצמך!
זה מסע קשה וכל הכבוד שאת יודעת לבקש עזרה
התקן הורמונלי יכול לגרום לאל ווסת וככה לא תהיו אסורים הרבה זמן,מצד שני עד שהוא גורם לאל ווסת הוא עלול לגרום לכתמים עד לחצי שנה,
שווה לך לנסות לשקול
את רוצה להימנע מווסת כל חודש בלי שההשפעה ההורמונלית תשפיע על המצב הנפשי.
זאת בהחלט שאלה לרופא. יש הרבה סוגי מניעה הורמונליים. יכול להיות שחלק יהיו לך טובים יותר מאחרים.
האם הפסיכיאטר יודע לתת חוות דעת איזה אמצעי מניעה כדאיים במצב כזה?
מניחה שאת לא המטופלת הראשונה ולא האחרונה עם השאלה הזאת.
אז למרות שזה משתנה בין אשה לאשה אולי יש לו ראייה כללית יותר מה כדאי.
בגדול להמנע מאמצעי מניעה הורמונליים.
הכי 'חמור' זה אמצעי מניעה לא משולבים כמו מירנה או גלולות בסגנון סרזט כי זה הכי משפיע לרעה.
בסוף הוא אומר שזו החלטה שלי (הוא גם נתן לי אישור להפלה הקודמת והמלצה לועדה להפסקת הריון...) איך והאם למנוע
בעניני כתמים/הרחקות הוא פחות מבים מן הסתם..
הרב כן נתן לנו הקלות משלל סוגים מבחינה הלכתית כשאסורים וגם חיזק אותנו לכיוון ההתקן הלא הורמונלי כדי למנוע כמה שנים בלי התעסקויות.
לא נותנות מענה לקבלת ווסת כל חודש.
את מחפשת פתרון לאי קבלת ווסת לכן ניסית את הגלולות המשולבות.
אם את רוצה למנוע וסת את צריכה להתייעץ עם הפסיכיאטר מה הכי פחות גרוע.
יש כל מיני סוגים.
תשאלי גם על נובה רינג אם כדאי לנסות או שזה גם מהפחות מומלצים.
עד כמה שידוע לי - בסקאלה של מניעה הורמונלית הוא הכי פחות משפיע
גם בגלל המינן וגם בגלל ההפרשה המקומית
הייתי מנסהלבקש שיחת התיעצות בן הפסיכיאטר וגניקוללוג שכל אחד יתן את התחום התמחות שלו
יש 2 סוגי מניעה הורמונלית- משולבת ו'הנקה' שזה רק הורמון אחד (לא זוכרת איזה) וזה גם מה שיש במירנה.
הגלולות מסוג הנקה יותר בעייתיות לי לדעתו (אמר גם שעד שלא מנסים לא יודעים כי זה קצת אינדיווינדואלי).
בוודאי שבהתקן יש פחות השפעה הורמונלית מבגלולות, זה ברור.
אז אם רוצים לנסות כן גלולות לא משולבות אז עדיף כבר המירנה.
החצי שנה דימומים מפחיד אותי נורא....
תראי, עד שלא תנסי לא תדעי איך הגוף שלך מגיב לזה
זה באמת נשמע מפחיד חצי שנה דימומים, אבל להמון נשים זה כתמים סבירים שלא אוסרים, וזה ממש סביר.
נכון שיכול להיות שתהיי מהנשים שסובלות וחצי שנה לא מפסיקות לדמם, אבל תמיד אפשר להוציא. ואם זה כן יהיה לך טוב- אז זה באמת נשמע האמצעי הכי מושלם לך
הדילמה תהיה במצב שבו כן יהיה לך הרבה דימומים, ואז צריך להחליט אם לשרוד חצי שנה כזו בשביל ההמשך או להוציא מיד, אין לי תשובה ברורה על זה, הגיוני להחליט שזה מאתגר וקשה מדי ולהוציא מיד, אבל יכול להיות שזה בכלל לא תהיה בעיה ובלי אמצעי מניעה שמתאים לך
דרך אגב גלולות לעומת זאת הרבה יותר מפחיד בעיני לנסות, כי ההשפעה היא על המצב הנפשי והרבה יותר מאתגר וקשה למדוד את זה ולשים לב.
השאלה עוברת לרופא או למי שמתמחה באמצעי מניעה.
ממליצה לחפש את שרון אורשלימי, היא כתבה דוקטורט על אמצעי מניעה וחלק מהעבודה שלה זה שיחות ייעוץ בנושא לזוגות.
אגב לא ביקשתי מהרב 'אישור' למנוע,
לא חושבת שהיה צריך.
הנקודה היא שאת הפסיכיאטר עניני הרחקות לא מטרידים-
את ההצעה שלו הוא נתן (נע בין קונדום להתקן נחושת)
לרב הלכנו כי הבנו שלא מתאים לנו להאסר כל חודש..
כלומר להשלכות ההלכתיות של האמצעים השונים? מה אוסר וכו'. כי זה נראה לי גם משמעותי כאן.
אבל את יכולה להגיד לה מה הרצונות שלך.
נגיד אם את לא רוצה להיאסר, תסבירי לה שאת רוצה להימנע מדימום.
היתרון אצלה הוא שהיא לא מוטית לכיוון אמצעי כלשהו כמו שרופאים יכולים להיות, אלא שהיא מציגה לך את היתרונות והחסרונות של כל אמצעי ועוזרת לך לחשוב מה מתאים לך.
באופן מלא
בנושא כזה פשוט כמו אמצעי מניעה
AI לא משאיר שום מידע נוסף אצל גורם אנושי
הסיפור שלך מאוד דומה לשלי
הריון עם דיאפרגמה והתקן לאחריו. אני התקנתי הורמונלי כדי להימנע מהמחזור
אני לא יודעת כמה שקט זה יתן מכתמים ורק התחלתי אז נראה גם מה ההסתגלות צופנת לנו
אבל הרגיש לי שמהסיבה שאנחנו רוצים זמן ארוך אז יתכן שזה הפתרון של עכשיו
והלוואי שאנחנו לא טועים
ואם תרצי אני מוכנה דרך המנהלות לחשוף את עצמי כדי שנוכל לפרוק על זה אחת לשניה יחד.
מקבלת תרופות פסיכיאטריות שאסור בהנקה...
אבל ממליצה ללכת לאיש מקצוע דתי שידע לשלב בין האמצעי מניעה שלא ישפיעו עלייך נפשית לבין אלה שימנעו הרחקות וכתמים.
כי הפסיכיאטר ימליץ מה שישפיע הורמונלית הכי פחות, גם אם תיאסרי כל חודש. והרב ימליץ מה שלא תיאסרו וגם מה שהכי ימנע הריון (אם הבנתי נכון הוא לא רוצה שתגיעו שוב לדילמה של להפיל או לא אז הוא המליץ על שני סוגי מניעה ליתר ביטחון) בלי להתחשב בהשפעה ההורמונלית.
ואת צריכה מישהו שיבין את שני הצדדים
הפסיכיאטר לא אכפת לו שאאסר כל חודש לכן ההמלצה שלו התקן נחושת. ואם לא אז גלולות משולבות...
הרופאת נשים המליצה על התקן מירנה אבל אמרה שאין שום מחקר אמין שתומך בטענה שהורמונים מגבירים או גורמים לדכאון (אני מוכנה לערוך מחקר כזה)
הרב אמר שאני יכולה לעשות הפסק ביום הרביעי אבל כנראה לא אצליח עם ההתקן... ועוד כמה דברים לגבי הרחקות שאפשר אולי להקל בהם במצבי.
הוא גם תומך בהתקן/גלולות כדי שיהיה מניעה טובה. ומציע לשלב עם נרות (לא רוולנטי לעצם הדיון, כי בוודאי אי אפשר להסתמך על זה לבד)
דוקא הרגשתי שהוא מאד מבין את המצוקה ההורמונלית אבל אין לו איזה המצאה גאונית, כמו שאמר הדרך היחידה לא להאסר כל חודש= לא לקבל ווסת. וזה רק באמצעים הורמונליים.
האמת שקשה לי להאמין שיש איש מקצוע שיש לו הברקה אחרת...
להתייעץ עם רב נוסף דווקא לגבי הכיוון של הקלות בזמן שאסורים?
אני יודעת שהרב יוני רוזנצווייג מתעסק הרבה בכל מה שקשור להלכה ולנפש, ויכול להיות שבהתייעצות פרטנית עם רב שמומחה גם בתחום הזה, תוכלו לקבל מענה שיותר מדוייק לכם.
בשביל לא לקבל מחזור חייבים אמצעים הורמונליים.
תנסי לפרט לעצמך את הבחירות: מה עדיף: לקבל מחזור כל חודש או לקחת הורמונים? ואם לקחת הורמונים, האם את מוכנה לנסות משהו חדש על הסיכוי והסיכון שבזה? וכו' וכו'.
לי אישית עדיין נשמע שכדאי לך לנסות מירנה, אבל כמובן אין לדעת איך זה יהיה...