מאכל שמברכים עליו בתחילה “בורא מיני מזונות” אך מברכים אחריו “בורא נפשות” הוא מאכל שאינו משבעת המינים ושאינו כמות משמעותית של קביעות סעודה.

דוגמה בולטת לכך:

•מאפה על בסיס קמח שאינו מחמשת מיני דגן – למשל עוגיות העשויות מקמח תפוחי אדמה או תירס. מאכל כזה נחשב “מזונות” לברכה ראשונה, אך אינו מצריך ברכת “על המחיה” לאחריו, כי הוא לא עשוי מחמשת מיני דגן, ולכן הברכה האחרונה היא “בורא נפשות”.

ההבחנה הזו תלויה בהרכב המאכל ובשאלה האם הוא כולל את חמשת מיני הדגן (חיטה, שעורה, שיפון, כוסמין ושיבולת שועל).

לא נראה לי שזה נכון הלכתית..

כן בדרך כלל החלומות שלי רדודים

שולחן ערוך ר"ח

עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניו' עם קמח של חמשת מיני דגן ובשלו בקדירה מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה ואם עשה ממנו פת מברך המוציא וברכת המזון ודוקא שיש באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס אבל אם אין בו זה השיעו' מחמשת המינים אינו מברך לבסוף בהמ"ז אלא בתחלה מברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן אע"פ שאין בו כזית בכדי אכילת פרס ולבסוף על המחיה ואם בשלו בקדירה מברך תחלה בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות.

יש בזה כל־מיני מחלוקות (האם צריך דווקא לאכול כזית מחמשת מיני דגן או שמספיק שיש בפת? מה אם לא בכדי אכילת פרס? האם דווקא קמח עם קמחים אחרים או כל מצב שבו יש פחות מכזית חמשת מיני דגן מעורבבים עם נפשות?)

אבל בגדול כן.

מה שעניתי בסבב חידות (למרות שהחידה לא היתה מופנית אלי) זה לגבי מאכלים שמצופים בבצק, כמו קבוקים וכופתאות (וקרמבו), שלא אכל מהם שיעור ברכה אחרונה אלא רק בצירוף המילוי, ולכן יברך בורא נפשות. ודחו את דברי כיוון שיש שיאמרו שהמילוי הוא העיקר ויפטור את הציפוי שטפל אליו ולכן ברכתו לא תהיה מזונות, או מ"מ יחמירו להפריד ביניהם ולברך שתי ברכות. 

הדוגמה שציטטת הרבה יותר טובה ומנומקת.

בכבוד רב: 

✨🏆✨

באמת יכול להיות מצב שבו המזונות הוא העיקר אבל הטפל תופס יותר נפח, לאו דווקא בקרמבו (בסוף מזונות זה לפי האם זה בא לתת טעם ולא רק לדבק, לא לפי רוב כמותי)

ולכאורה זה דומה לאותו סעיף בשו"ע אבל כאמור יש הרבה מחלוקות וסייגים

איזה ישן (אני מרגישה נורא זקנה עכשיו)

מאז הבר מצוווש לכאורה, לא?

שנכחדו ומתו לחלוטין

פה אני רק שנתיים (שנתיים יותר מדי 😿)

אולי סידור מחדש של השולחן יעשה לך טוב.

אני כבר הרגשתי לא נעים כשהרמיזות הפכו לדרישה לסיים, והיא עדיין לא הפסיקה לדבר.

חשבתי שיש פה סמיילי של הלם, הזוי שאין😯

למען הסר ספק:

זאת ב-ד-י-ח-ה, אין לי כוונה לעשות משהו כזה

מסכת אבות, פרק ה' , משנה כ"א

ללמוד לזהות לפני -

בעיקר אם מצליחים להכיר את המשפט

שנאמר לעצמך בראש כשזה קורה.

( לדוגמה: למה לא מספיקה לסיים מטלות בזמן.. כולם כבר הצליחו ב... )

אבל ממש לא לדעת? זה מעניין

@קעלעברימבאר מכיל מדי ואני אדיש מדי

אז בכל מקרה יהיה שיח מכבד

ראיתי את פתח דבריו של הרב וצרם לי במיוחד אבל אצפה בעז"ה בכל הסרטון ואצביע ואשפיע