שאת בשלב שכדאי לבחון את הנחות היסוד שלך.

חשוב לך להיות אמא

חשוב לך לעבוד

חשוב לך לסיים את המבחנים

ואת הכל חשוב לך לעשות ב100%.

הכל חשוב, באמת.

אבל אני חושבת שלפעמים אנחנו מספרים לעצמנו סיפור שאנחנו מסוגלים הכל. ובמקום שזה ירים אותנו ויקדם אותנו, זה תוקע אותנו.

כי באמת באמת, אי אפשר הכל.

אנחנו בני אדם, יש לנו מגבלות מסויימות.

וזה לא נאמר כדי להחליש, אלא כדי להכיר במציאות.

ויש איזון עדין בין - אני רוצה להגיע גבוה ולכן מאתגר לי אבל אני מצליחה לבין - אני רוצה להגיע גבוה ולכן מספרת לעצמי סיפור על אישה שמסוגלת לעשות הכל אבל בסוף לא ואז היא קורסת.

ובעיניי הדרך להצליח במטרות שלנו ובחלומות שלנו, היא קודם של להכיר את עצמנו. את החוזקות ואת החולשות.

ובעיניי, בתוך כל בלו"ז העמוס שתיארתי, להכניס גם למידה למבחנים זה טירוף.

אמרת שכבר ניגשת למבחנים האלו בעבר ולא עברת.

מה גורם לך לחשוב שהפעם זה יעבוד?

האם הבנת מה גרם לך להיכשל?

אם לא, אין טעם לגשת שוב ולצפות לתוצאה אחרת.

אם כן, זה זמן לעשות סדרי עדיפויות.

אי אפשר להיות עם התינוקת בבית, לעבוד משרה מלאה, וגם ללמוד למבחנים. זה פשוט לא אפשרי

ויהיה לך טוב יותר אם תגידי את לעצמך עכשיו, בתחילת הדרך. ולא אחרי שתנסי שוב וכנראה זה שוב לא יצליח.

אם רוצים לנסות משהו, צריך לשנות את מה שעשינו עד עכשיו (צריכה ללכת אמשיך אחר כך)

אז אני חושבת שאת צריכה להחליט מה הכי חשוב לך בנקודת הזמן הזו.

אם מבחינתך הלימודים זה הכי חשוב, אז מוצאים פתרון לתינוקת, מבינים מאיזה סיבות לא עברת בפעמים קודמות, ובונים תוכנית עבודה מסודרת שאת מסוגלת לעמוד בה

זה אומר שיכול להיות שהילדים יהיו פחות עם אמא, אולי זה אומר ששווה לשקול האם זה נכון עוד הריון בקרוב, זה יהיה לחוץ ועמוס. אלו המחירים, וצריך להכיר בהם לפני שבוחרים בזה. זה לא אומר שזה לא נכון, נשמע שלטווח הרחוק זו החלטה כלכלית הגיונית מאוד. השאלה היא האם את מסוגלת לעמוד במחירים האלו *עכשיו*.

לי זה נשמע שאת חיה במרוץ... מהרבה פוסטים שלך. נשמע שאת במרוץ אחרי הזמן ואחרי המשכורת.

את נשמעת אמא מהממת ואמשקיענית ורעיה מסורה.

עם זאת, בעיני שווה לשקול להפחית קצת לחץ מהמרוץ.

אולי יש דרך לתקופה לרדת ברמת ההוצאות כדי לאפשר לך לעבוד פחות ואז להשלים את הלימודים? 

אם אני זוכרת נכון יש לכם גם נסיעה לגן של הילד? אולי לעבור דירה לתקופה למקום זול יותר? עם מגורים נוחים יותר קרוב למוסדות חינוך, שכירות זולה יותר וכו?

אולי כן שווה לחפש עבודה אחרת או להוריד שעות?

לא חושבת שכדאי להכנס למינוס או לקחת הלוואה, אבל כן תקופה של צמצום כדי שתצליחי לסיים עם המבחנים יתן לכם אחרי זה רווחה כלכלית.

ועוד דבר לגבי הדוגמא לילדים של להלחם ולעשות- אולי זה נותן מוטיבציה בשבילך, אבל בשביל הילדים גם לתת להם דוגמא של אמא שמוותרת בשבילם על דברים שחשובים לה כי היא אוהבת אותם ורוצה להיות פנויה אליהם - זה גם מסר חשוב לחיים... 

בהצלחה בהחלטות!

יכול להיות שיש קורסים עם החומר העדכני? הכוונה חיצוניים, שמכינים לבחינה כמו לבחינה של לשכת עורכי הדין? אם כן, ממליצה להירשם לאחד כזה ולהתחייב אליו

עצם זה שההכנסה שלך תגדל אחרי הקורס אמור לתת לך המון מוטיבציה, זה השקעה משתלמת

דבר שני, אני מסכימה עם הבנות שכתבו שאי אפשר הכל. תחשבי על זה שאת רוצה בעז״ה להרחיב את המשפחה.. להישאר בלופ הזה לאורך תקופה נוספת נשמע לי לגמרי לא שפוי.

אמהות עובדות שמות את הילדים במסגרות כי זה מאפשר את ההפרדה בין העבודה לבית ולהיות כמה שיותר נוכחות, הן בבית והן בעבודה, עם הפרדה בריאה ביניהם

יש עוד הרבה אופציות לכתוב אבל את צריכה להיסגר על מה שאת רוצה

תבדקי את העניין של התיישנות תואר

יש סך מסוים של שנים שעוברות ואי אפשר לסיים את התואר

משמע שכל הנזים שהשקעת עליהם שנים ילכו לפח

שמעתי על מישהי שבגלל עבודה אחת שלא השלימה בזמן וחיכתה עם זה מלא שנים

איבדה תואר שלם שעבדה עליו 3 שנים.

אז זה קריטי

תבדקי את זה קודם ומשם תתגלגלי

אל תוותרי על זה

את לא עבדת לשווא

אחכ להתחיל תואר מאפס.....

צריך להסתכל במבט מפוכח על החיים ולקבל החלטות לפי סדרי עדיפויות.

בסוף נשמע שאת בישורת האחרונה של הלימודים וכשתסיימי איתם המצב הכלכלי יתייצב ובאופן כללי המצב המשפחתי יתייצב.

אז צריך לסדר את הדברים לפי דרגת חשיבות באופן שיעזור לך לסיים עם המבחנים.

קודם כל, להכניס את הקטנה למסגרת. תחפשי מסגרת תמת או מסגרת שתוכלו לעמוד בזה כלכלית.

לא יכול להיות ששניכם לא עובדים את השעות שאתם יכולים כדי להיות עם הקטנה כדי לא להכניס למסגרת.

אם אתם רוצים להתקדם בחיים- קדימה.

דבר נוסף, לגבי תכנון ילודה, זה בחירה שלך אם לחכות לסיים את הלימודים, לאפשר את המנוחה והרגיעה למשפחה או להמשיך בתיזוז של החיים עם משכורת נמוכה שלא עולה כי את סביב הולדה.

יש לך שני קטנים, אפשר לחכות שנה עד ההריון הבא במטרה לייצב את המצב התעסוקתי שלך.

לגבי פרנסה של בעלך, הוא עובד בתחום שהקריירה בו מתפתחת והמשכורת עולה עם הזמן או שהוא עובד בעבודה מזדמנת?

בטח עם השילוב שהוא צריך לשמור על הילדה חצי יום לא מאפשר לו לעבוד ולפרנס באמת כמו שצריך.

בקיצור, נשמע שיש לכם את הבחירות שלכם שאולי ניסיתם לתפוס הכל מהכל וגיליתם שיש לגישה הזו מחיר משלה..

תחשבי על העבודה שלך באופן קבוע 10 שעות שבועיות. שאת לא מביאה בהם תפוקה, בטוח תוכלי לשפר את תנאי ההעסקה אם תהיי פנויה לתת בהם תפוקה.

זה 20% משרה!

זה לבד כבר יכול לשים אתכם חזרה על המסלול.

הרבה זוגות צעירים מתחילים את החיים מנקודת פתיחה דומה לשלכם, מה שמבדיל בין בהתקדמות מאותה נקודת פתיחה, זה הבחירות שעושים בה.

הרבה מהדברים לא גזירת גורל אלא תלויים בנו.

ההסתכלות צריכה להיות בטווח הארוך יותר של עוד 5 שנים איפה אתם רוצים להיות. אבל הסתכלות ריאלית.

בהצלחה!!

זוגיות, בית, אימהות, לימודים ועבודה.

אלו היו שנים קשות מאד! ממש הרגשתי בהישרדות, רק להרים את הראש מעל המים ולשרוד עד לסיום התואר.

עד היום אני סוחבת השלכות מהשנים האלה.

מתחברת לתגובות הקודמות,

אי אפשר לרקוד על כל החתונות - גם להשאר עם ילדה בבית, גם להרוויח טוב, גם ללמוד, להביא עוד ילד..

זה בלתי אפשרי!

אני "ויתרתי" על המשך ילודה וכרגע אני עם ילד אחד אפילו שסיימתי את התואר כבר לפני שנתיים וחצי.

הורדתי סטנדרטים בבית ברמה של רק לבשל שבת קטנה וזהו.

התינוק היה אצל מטפלת מגיל 3 חודשים, כן כן שבועיים לפני שחזרתי לעבודה.

מה שכן, בעלי אברך ולא עובד בכלל, אז זאת באמת סיטואציה שונה.

הכי חשוב שתתמקדי ותבחרי משהו אחד שחשוב לך כרגע-

להמשיך ללדת

לסיים את התואר מה שאוטומטי יביא גם רווחה כלכלית.

להשאר עם התינוקת בבית

בהצלחה

לדעתי לשים אותה במסגרת יתן לכם המון.

יהיה לך פנאי מ-1 ועד 4 כשהיא מסיימת מעון. זה מלא שעות!

בעלך גם יוכל לעבוד.

וגם תרוויחו עבורה חברה ותקשורת עם ילדים נוספים.

למה לא מסגרת, בעצם?

סביבות ה 3,500.

אין פה הרבה מעונות תמת ומה שיש מלאאא בגלל הביקוש.

וגם.. ההתעללויות האלה.. פשוט מפחידות אותי!! 

זה סביר. יש מטפלות שאפשר לבקש בלי יום שישי ואז המחיר יורד.

בדקת אם יש מקום במעון תמת? אולי יש מקום אחד?

זה ודאי עדיף לבעלך שיעבוד.

בעלך לא עובד כרגע?

ששווה לבדוק אופציה למסגרת חלקית.

אם אי אפשר להרשות מעבר לזה.

אבל מתחברת מאוד למה ש@אורוש3 כתבה. אל תחליטי לגשת שוב למבחן, אם זה לא כולל הבנה איפה הקושי ואיך לעבור אותו הפעם. זה חבל.

אם את מתכוונת להביא עוד ילדים בזמן הקרוב ולהמשיך לפרנס, מה התוכנית הלאה?

להשאיר את הילדים בבית עד גיל 3 תוך כדי ששניכם עובדים?

כשהייתי בהתמחות היו לי שני ילדים במעון תמת כל המשכורת הלכה על המעונות, לא הרווחתי אגורה אחת מהיציאה לעבודה באותה תקופה (אם לא הייתי עובדת לא הייתי מקבלת משכורת אבל זה היה מתקזז עם אי תשלום למעון)

אבל השנים האלו היו קריטיות להתפתחות במקצוע, כי בהמשך עם השנים המשכורת יותר מהכפילה את עצמה.

להישאר עם תינוק בבית בגלל עלויות מעון זה לא חישוב כלכלי נכון לדעתי ברוב מוחלט של המקרים.

גם אם המשכורת שלכם תגדל רק ב3,500 ש"ח,

זה יאפשר לך עוד 3 שעות עבודה בשעות נורמליות ולא בערב, מה שיאפשר לעשות עוד דברים חשובים, (כמו ללמוד למבחנים כמו שצריך)

וגם הפרשות סוציאליות על הסכום הזה, וגם זה יפתח לבעלך עוד הזדמנויות לתעסוקה יותר מכניסה פר שעה, וסביר להניח שעבודה מסודרת תעזור למשכורת לעלות בהמשך יותר מעבודה לא מסודרת (אלא אם כן הוא עצמאי בתחום שממילא רלוונטי לעבוד בו בשעות הצהריים ערב ולא בבוקר)

בקיצור, כדאי לחשוב על הבחירות במבט רחב יותר, כי מבחינה משפחתית זה בדיוק הצומת דרכים לקבל החלטות כאלו.

בדילמות שלך? אני זוכרת את הפוסטים הקודמים שלך, נשמע שאת סוחבת הכל לבד. בעלך התחייב בכתובה לפרנס אותך, לא את התחייבת, אני חושבת שאת צריכה לשתף אותו בקושי שלך, שעמוס לך, תחשבו ביחד איפה אפשר להוריד ממך קצת מעמסה.

בנות נתנו עצות טכניות טובות, אבל דבר ראשון שאת צריכה להשיג זה יישוב דעת, קצת רוגע. בלתי אפשרי ללמוד למבחנים כשהמוח שלך כל הזמן נמצא בדאגה.

תמצאי לך בכל הלו"ז המטורף שלך איזה חצי שעה להתבודדות, תשבי, תדברי עם בורא עולם, את לא צריכה את העצות שלנו, יש לך את כל התשובות בפנים.

אני זוכרת שלמדת וניכשלת כי שיתפת פה.

את צריכה להבין מה היה שם. כי למדת ולא עבד אז אין טעם ללכת שוב עם ראש בקיר. סליחה אם זה לא נעים לשמוע.

נקודות שעזרו אצלנו בסיטואציה דומה זה למשל ללכת לכמה שיעורי הוראה מתקנת ולקבל אסטרטגיות ללמידה יותר טובה ונכונה, וכו', גם לעצור את רוב הדברים האחרים לחודש וללמוד בטירוף לפני המבחן. ולחפש עזרה מסטודנטים נוספים ושחזורי מבחנים קודמים.

בהצלחה  

בעיניי שווה לשקול מעבר דירה וטיפה מרחיבה:

אתם יכולים לעבור ליישוב/ עיר יחסית זולים. לשכור דירה בפחות כסף ממה שתשכירו את הדירה שלכם ולהרוויח את הפער.

במקומות כאלה הרבה פעמים המעונות תמ"ת פחות מפוצצים וגם המטפלות הפרטיות זולות יותר

ככה תוכלו שניכם לעבוד יותר שעות ולהרוויח יותר בהתאם

מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..

יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?

רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה

זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד 

תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני

אין מה להתחיל קודם.. מיותר

הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים

אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם

אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)

התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?

שוב תודה רבה!!

בהצלחה

יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.

אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.

במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים  שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה.  (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)

איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?

להתחזק מול עצמנו, לשבת לכתוב מה המשעות עבורי בהבאת הנשמות האלו לעולם, להרים לעצמך על הכוחות והמסירות לשליחות האדירה הזאת.

ואז כשאצלך הדברים יותר חזקים ונטועים, זה מקרין לסביבה... בלי לנסות לשכנע אותם או משהו. פשוט כי לך טוב.

חזקי ואמצי. אני מחזיקה ממך ממש!

אני פשוט עייפה מלהתנהל עם מה שיש לי, אז עוד אחד? 🙈

אני מרגישה ממש חסרת כוחות, באלי רק לנוח לצבור כוחות אבל זה בלתי אפשרי במציאות שאני נמצאת בה, אני פשוט במרתון מטורף סביב הילדים

גם אני חזרתי מהחופשת לידה ובאותו יום גיליתי על הריון שני

כולם הרימו גבה- שירימו- זה שלהם

איזה שפע.

שיהיה לך בקלות, בנחת , בשמחה גדולה!

גידול קל ותהני!

א ש ר י י ך ! ! ! 

כל פעם שחוזרת מחלד

מלא מזל טוב

ברכה עצומה

היום אני מרגישה שזה גדול עליי

לא קל לי בכלל ואני ממש קצרה עם שאר הילדים

כמה דברים שעלו לי

א. לקחת עזרה בכסף. שמעתי בשם רבנית שמה שחוסכים על מנקה ובייביסיטר אחכ משלמים לפסיכולוגית

ב. אחרי הלידה, ממש יש תחושת הודיה לה' שהכריח אותך לקבל את המתנה הזאת. ואני לא היחידה.

ג. חוכמת הבדיעבד- הייתי רושמת למעון. כולם עד 4, את הילד שבגן לצהרון. לא היה לי את השכל לעשות את זה, רציתי להיות אמא מושלמת בכל החזיתות, תכלס היום ממרומי גילי והבנתי (בקריצה) מבינה שזאת הייתה טעות. אם רלוונטי לך- תקחי את העצה.

זאת תקופה לא קלה, אח"כ הם גדלים ונהיה קל יותר

הם גם מתחילים לעזור

בהצלחה אהובה!!

הריון אחד מישהי הגיבה- אוי ואבוי  עוד פעם?

והיו כאלה ש- מה זה מבחירה?

אהה והכי- רגע.. מה בן כמה הקטן שלך בדיוק?(לרגע רציתי לשאול אם היא רוצה לדעת גם באיזה תאריך היה הליל טבילה)

היו פעמים שהרגשתי שאסור לי להתלונן על כלום כי הרי אני בחרתי אז כאילו איך אני מעיזה אני בישלתי את הדייסה לעצמי..

והיה לי פעם בעבודה אחת שאשכרה קיבלתי צעקות בערך על זה שאני בהריון ואיך לא סיפרתי בשבוע 4 בערך בראיון...(למה שאספר ביום שראיתי 2 פסים..?כדי שלא תקבלו אותי? לעדכן גם בתוצאות של הבטא...???)

למדתי הרבה מכל זה להיות על מקומי

גם אם את לא תכננת עכשיו הריון

את לא חייבת כלום לאף אחד

גם לעבודה אין סמכות להחליט על חייך הפרטיים

תהיי על מרומך

זה מה שה' זימן לך

ואת בסדר גמור

והשאר-י מחדדו

אל תבהלי אם יעירו משהו...תסנני רגשית

תגובות של אנשים בכל מני נושאים

בלי קשר ספציפי להריון

זה יכול מאד להציק

ההתערבות במשהו פרטי

האנרגיות שזה מצריך

לפעמים זה גם ככה קשה ואז זה מוסיף קושי

בפעם האחרונה שחוויתי את זה

חברה אמרה לי משפט יפה

'יש אנשים שחיים דרך חיים של אנשים אחרים'

כלומר התגובות שלהם

זה בעצם החוויה שלהם

אני בעיקר למדתי לא להסביר

לזכור שזה שלי ולא שלהם

אם בא לי לשתף אני אשתף

ואם בא לי לשתוק אז אני אשתוק

גם אם זה גורם לאנשים מבוכה 

ואני ממש ממליצה על זה.

בגדול אני יכולה לענות וגם יודעת לענות.

אבל מצאתי שלשתוק זה יותר יעיל לטווח ארוך.

למשל מקרה אמיתי:

שכנה- למה כ"כ מוקדם? מה זה מבחירה?

אני- ממשיכה לשחק עם הילדים שלי מבלי לזכות אותה במבט

האישה הולכת נבוכה

אני חושבת שזכותי לא לענות על שאלות חטטניות.

נחמדה ומקצועית מאןד.

לפעמים טיפה קרירה ולפעמים יותר נחמדה אבל אצלי היתה שליחה ממש טובה ב"ה 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️