הייתי צריכה לעבור בדיקה אצל כירורגית שד כדי לסמן וי לפני טיפולי פוריות.
באיזור שלי לא היו בכלל תורים, אז חיפשתי תור באפליקציה הכי מוקדם שיש. מצאתי תור בעיר רחוקה ונסענו היום.
הרופאה תקתקנית ועניינית. אמרתי לה שאני עם פוסט טראומה מפגיעה מינית, וביקשתי הסברים. היא אמרה רק "הבדיקה במישוש". ביקשתי לשבת ולא לשכב, הסכימה. אחר כך כשהייתי מוכנה לבדיקה ביקשתי שתגיד לי מה היא הולכת לעשות, והיא אמרה רק "אני הולכת לנגוע עכשיו" וגם לא הסכימה לשים כפפות.
אחרי הבדיקה הבנתי שהיה עוזר לי מאוד אם היא היתה מסבירה באיזו צורה היא הולכת למשש, מאיזה כיוון, מה הסדר. היא גם אמרה לי להרים ידיים מאחורי הראש וזה הגביר את תחושת חוסר האונים שלי. יצאתי החוצה ולקח לי די הרבה זמן לחזור לעצמי. אני כל כך מתוסכלת מזה. בא לי שכל הרופאים במדינה יעברו השכרה לטיפול מודע טראוצה, כי עד שיש תור במרפאות מודעות טראומה עובר מלא זמן.
אוף. מרגישה ממש קשה ותחושה של בחילה שמציפה אותי. אם הייתי יודעת שהיא כזאת הייתי מבררת על רופאה והולכת על חשבון העבודה (היתה לי אפשרות כזאת, אבל אני כל כך מחוייבת, לעבודה שלא הרגשתי נעים).
סוף פריקה.
)