חושבת שהיום יש יותר מודעות לעניין ומנסים להכניס יותר לשיח

כמה שניתן....

יכול להיות בית חרדי ומאד שמור

עם פתיחות וראש בריא בנושאים שחשובים באמת.

ואני מגיעה מכזה רקע....

לדעתי- מה שחסר לך זה הדרכה נכונה.

ואפשר בהחלט לעשות את זה גם היום.

יש מדריכות מדהימות, גם בציבור החרדי

שמדברות על הכל בצורה הנכונה והבריאה.

ב"ה זכיתי ובעלי גם  מדריך חתנים

הוא יושב עם ה זוגות לפני ואחרי החתונה, ונותן להם דלת פתוחה בכל זמן שהם צריכים.

והם בהחלט מגיעים לשתף ולהתייעץ.

ממה שאני שומעת ממנו, באמת לפעמים כל הבעיה זה הדרכה חסרה/לקויה

אבל זה דברים שאפשר ומומלץ לתקן.

אבל אם מותר להתייחס, אז כגישה לחיים אני חושבת שחלק מההתבגרות, היא היכולת לקחת אחריות על החיים הבוגרים שלנו.

אנחנו לא בוחרים לאיזה משפחה להיוולד, אנחנו לא בוחרים מה יספרו לנו ומה לא,

ואנחנו לא בוחרים את הסילבוס אצל מדריכת כלות.

זה מהמם שאת יודעת לשים את האצבע על מה דניה חסר לך בעבר, אבל זה בתנאי שההצבעה על הגורמים הבעייתיתיים תעזור לך לצאת מהמקום שאת נמצאת בו.

עברו שנתיים מהחתונה בהם התבשלת עם כל מיני תחושות ומחשבות. השתתפות בחתונות היא טריגר שמציף בך שהבעיה קיימת ומעורר אותך על פעם לעסוק בנושא,

אני חושבת שעצם פתיחת השרשור הזה נעשית במובן מסויים אולי לחבק את העבר, אבל גם להשפיע על העתיד.

יש פרקים שלמים בחייך שלא את יכולה לכתוב אותם, אבל את הפרק הבא בנושא, את יכולה לכתוב.

אפשר לא לעשות כלום ולהמשיך להתבאס על העבר,

ואפשר ליצור תיקון, לברר על הדרכה מתאימה, אולי יקח לך זמן למצוא הדרכה שתתאים בדיוק לצרכייך,

אבל מפה והלאה השמיים הם הגבול.

בהצלחה!

דווקא בגלל שאני בתהליך של הכרה ומודעות

זה כל כך צף לי וההרגשה הזאת של הכעס תפסה אותי חזק

פשוט מבאס אותי שזה עדיין קורה סביבי

חברות שלי, אחיות שלי, אף אחת לא מקבלת הדרכה נורמלית

שלא שלך כביכול

אבל הוא רק מדרגה ראשונה

ממש ממש ממש לא מאוחר ללכת לקבל הדרכה טובה מיועצת זוגית ומינית

זה יכול להרים אתכם פלאים

ובהמשך אם תרצי לעשות שינוי בקהילה שלך תוכלי ללמוד בעצמך ולהעביר הלאה לנשים❤️

היא הדרכת הכלות הלקויה. כי מדריכת כלות טובה תדע להכין גם את השמורה שבכלות כך שיהיה לה טוב. אגב, חובה שיהיה גם מדריך חתנים טוב לחתן.

בכל אופן, מה שהיה היה, וכרגע את צריכה לעבוד על מה שיש בידייך. עוד לא מאוחר ללכת למדריכת כלות טובה או ליועצת מינית, ולהבטיח לעצמכם חיים טובים מכאן והלאה.

ועוד המלצה - אל תחשבי על כלות אחרות בכלל... לא רק מכיוון שרוב הסיכויים שהן עברו הדרכה טובה ומחכות בשמחה לנישואין, אלא פשוט כי לא כדאי להסתכל על אחרים, בטח שלא בנושאים כאלה...❤️

פשוט כי יצא לי לדבר עם כמה חברות

וגיליתי שאנחנו כולנו חווינו פחות או יותר את אותה הטראומה

ולכן זה כל כך כואב לי... כי זה דפוס שחוזר על עצמו לא משהו שרק אצלי

אני באמת בתהליך טיפול ושיקום

אבל כואב לי כל כך על תחילת הנישואין, זמן כל כך משמעותי והיה לי כל כך קשהה

בכל אופן - נסי קודם לטפל בעצמך לבד.

אחרי שתרגישי שאת בעצמך במצב טוב בכל הנושא הזה, תוכלי לחשוב על "מהפכות" - איך שזה לא יקרה לאחרות...

רק אחרי שנותנים לרגש מקום הוא יכול להתפוגג ויש מקום לצמיחה

מותר לך להתאבל על השמן שאבד לך

על ההתחלה שחלמת ולא קיבלת

על הכאב שלך על הכאב שלו

על הכל הכל

אחרי שמרגישים חזק חזק את תחושת הפספוס והכאב יש מקום לתחושות אחרות מצמיחות ומקדמות

שאם כל החיים היו מאוד שמורים סביב הנושא, בלי שיח ובלי פתיחות, אז הבעיה היחידה היא הדרכת כלות לקויה?..

בחוויה שלי גם הדרכת כלות טובה צריכה להגיע על רקע של פתיחות כלשהי בעניין בבית.

(שואלת באמת כי מעריכה מאוד את מה שאת כותבת פה תמיד).

לבין גישה של "גועל" מכל האזור הזה והנושא הזה.

כל עוד הגישה הכללית לנושאים האינטימיים היא בריאה ולא בורחת, אז גם אם לא דנים בפועל על הנושאים שמתאימים לאחרי החתונה - הדרכת כלות טובה בבוא העת תספיק כדי לנהל חיי זוגיות תקינים.

אני לא אנונימית פה אז לא מפרטת, אבל זו החוויה שלי, וכך אני מנסה גם להיות מול ילדיי, כמובן - בהתאמה ספציפית לכל אחד מהם.

מה היא סגירות.

אני לא מדברת על גועל אלא ממש חוסר דיבור על נושאים אינטימיים.

ואולי זה תלוי ילד... ואיך שאני חוויתי את הדברים זאת לא החוויה שאחרות היו חוות (למרות שפחות נראה לי).

אם אין עמדות שליליות- אלא פשוט סגירות

מהניסיון שלי  מדריכה טובה יכולה לבנות גישה טובה ובריאה

מחברה חרדית שמורה

וקבלתי הדרכה גרועה

דווקא לא הסתכלתי במבט בעייתי על נושא היחסים אבל לקח לי זמן ללמוד להיות קשובה לעצמי ולגוף שלי

בעיניי חשוב לכל אחת ולא משנה מאיזה מגזר ואיזו הדרכה קבלה, ללמוד את הנושא בעצמה עד להרגשה אופטימלית.

רק שהדרך לשם לפעמים כואבת כל כך

ממאמרים ברשת

מספרים

ממודעות עצמית

ניסוי וטעייה

יש שלל סוגים, מאוד תלוי גם באיזה אתר פורסם המאמר…

אני לא מגיעה מבית מאוד סגור וכו, אבל בעיניי הצעד הראשון הוא להבין שכל מה שראית במו עינייך (בין אם זה פ!רנ! ובין אם זה סרטים שמוקרנים גם בקולנוע) - ממש לא מייצג את המציאות. ממש אבל ממש לא.

בגדול הייתי ממליצה ללכת/לעקוב אחרי מישהי שלמדה טיפול מיני במקום מסודר. יש למשל את מיכל פרינס שגם יש לה תלמידות… יש פודקאסטים שמדברים בצורה בוגרת על העניין… כל אחת ומה שמתאים לה

ולבחון כל דבר אם מתאים לך או לא

גם דברים שמדריכות שלמדו טיפול מיני אומרות או כותבות

וגם דברים שמדריכות ׳ידועות׳ אומרות

היתה טלויזיה והיה נגישות להכל...

ובכא לא ידעתי הרבה

כן ראיתי אבל לא ידעתי

ומה שידעתי לדעתי רק הזיק

כן יכולה לשתף אותך שלקח לי מעל 15!!! שנה לגלות על עצמי דברים חדשים.

וזה טלטל אותי ממש

והמדריכת כלות לא דיברה על זה בכלל

היום אני לא מבינה למה ....

ומה שכן דיברה היה בסוף בסוף ...

ואני התביישתי לשאול

לא יודעת אם זה נבע מחוסר מודעות.

יותר סגירות שיש בנושא 

ושנים לא הבנתי שיש בעיה

וכשהבנתי בסוף חשבתי שהבעיה בי (אני עדין חושבת שחלק מהבעיה בי)

והיינו כבר במדרון מאוד חלקלק

סופו של דבר 

היתה לנו ס"ד עצומה!!!

עשינו קאט לחיים שלנו

אחרי 6 ילדים גדולים

החלטנו שאנחנו מתחתנים מחדש כביכול

וחזרנו על הכל כאילו זה ההתחלה

אבל כבר הגענו עם רקע יודע אחר שבהחלט הועילו.

הבדל שמים וארץ!!!

רק עכשיו אנחנו מבינים מה הפסדנו כל השנים....

העצה שלי : ללכת להדרכה טובה שמתאימה לך לפי אורחות החיים שלך.

יש כל מיני מדריכות גם חרדיות שמורות שיודעות הרבה חומר שאנחנו לא יודעות על עצמנו 

כואב לי שהרבה אנשים עוברים את זה

ברוך ה' שהצלחתם להגיע לטוב

בקרוב אצלנו אמן!

אבל פשוט משגעת אותי המחשבה על זה שככה מחנכים דורות שלמים!

אפס ידע! 

יום אחד את ילדה למחרת את אישה ואין שוםםם הדרכה איך לעשות את המעבר הזה...

היינו אצל חמותי ויש לי גיסה בת 18 

בעלי אמר משהו להורים שלו על מיטות מחוברות/ נפרדות

וגיסתי שאלה בתמימות למה לחבר?

ואבא שלו השתיק אותו!!!

היא בת 18!!! היא לא יודעת כלוםם! איך אתה מתכוון לחתן אותה???

משהו אחר

מי אמר שאם היתה יודעת היה לה יותר טוב???

זא מי אמר שעודף ידע הוא עדיף?

אולי כדי יותר ידע...

השאלה איזה ידע כדי להכניס...

אבל דעתי האישית, ומשיחות עם חברות, אחרי ששומעים על אישות פעם ראשונה, לוקח זמן לעכל את זה… בטח כשאת מבינה שגם את תהיי בסיטואציה הזו יום אחד. וכשמנחיתים עלייך את הפצצה הזו בפגישה העשירית עם מדריכת הכלות (ככל הנראה מאוד קרוב לחתונה) - זה לא נותן מספיק זמן, וזה עלול להגביר מאוד את הפחד מזה… ואז הגיוני מאוד שהתקופה הראשונה תהיה מאוד מורכבת (והיא גם ככה מורכבת)

אם המדריכה אומרת לך שחייבים בלילה הראשון

ושזה כואב ויש מלא דם

ולא מזכירה בכלל הנאה ועונג, רק לכיוון הגבר, כשהיא מלמדת על אישה מורדת...

יחסים אמורים להיות בלתי כואבים בכל השלבים. גם בפעם הראשונה.

דבר שני- חיבוק. מצטערת שחווית את זה.

שלישית - אני חושבת שהרבה מהבעיה זה בזה שמצפים ממך לקפוץ למים בשניה. כמישהי שלא שמרה נגיעה - היה לי מאוד משמעותי (לטובה) זה שהדברים קרו בהדרגה. כאילו, רגע… אפשר קודם להתחבק? להתנשק? להחזיק ידיים? ללטף את הגוף עם בגדים? כאילו, לכל אישה (חוץ מיחידות סגולה), לא משנה מה החינוך שלה ומה אמונתה, הפעם הראשונה תהיה חוויה חשופה וחדשה. ואם הדבר הכי קרוב לזה שעשית עד כה זה שהגבר טיפונת נגע בך כשהוא נתן לך את הטבעת - סורי אבל זה נשמע לי מאוד מאוד קשה.

(ואותי כן חינכו להיכרות עם הגוף, וחייתי בחברה יחסית פתוחה וכו וכו)

עשינו בהדרגה כמו שאת אומרת

אבל עם ייסורי מצפון שזה לא בסדר

לק"י

אני מוסיפה, של-10-15% אחוז מהנשים יש כאבים (לא יודעת מה הנתון המדוייק היום).

הגיוני לי שבהתחלה זה כן עלול קצת לכאוב. אני לא מדברת על זה, אני מדברת על כאבים חזקים.

אז אני לא יודעת איך אפשר להדריך כלות, שמצד אחד ידעו שזה אמור להיות דבר נעים, ומצד שני- שאם יש כאבים חזקים שלא עוברים, זה מצריך טיפול.

כדי שלא יפחדו מזה, ומצד שני ידעו שזה עלול לקרות, ומה לעשות עם זה.

אבל גם הגרון יכול לכאוב, וגם הראש, וגם יש אחוז גבוה של מתמודדים עם דיכאון… כל אלו לא אומרים שזה המצב שאמור להיות.

ממליצה להסתכל באתר של דר אחינעם לב שגיא- גינקולוגית שמטפלת בכאבים

ושוב, אני לא מקצועית בתחום, אבל אולי הייתי אומרת שחשוב להיות קשובה גם לגוף שלך? ושאם משהו לא נעים לנסות להכווין, לשנות זוויות, להאט את הקצב… ושכמובן אם הניסיונות העצמאיים לא עוזרים אז לפנות לייעוץ/עזרה… אבל לא יודעת אם זו דרך נכונה לפעול לפיה… כי אין לי ניסיון בהדרכת כלות או משהו בסגנון 

לק"י

לפני 10 שנים בערך נדמה לי שזה היה 10%. ייתכן שפשוט יותר נשים מודעות לזה ופונות לטיפול ב"ה.

אני מסכימה שכאבים חזקים זה לא מצב תקין.

אבל חוסר נוחות או קצת כאב בהתחלה נשמעים לי הגיוניים. אבל גם אני לא מבינה גדולה בתחום.

מה שבטוח זה שצריך לדעת איך להתמודד עם זה בצורה שתהפוך את זה לדבר נעים.

שהגיוני שיכאב לה

אז היא תחשוב שככה זה אמור להיות ולא תטפל.

אם היא אומרת לה שאמור להיות כיף ולא לכאוב

אז היא תבין לבד שאם כואב- זה דורש טיפול

לי אמרו ש*אמור* לכאוב בהתחלה

ולכן הייתי מכווצת ומפוחדת.... וזה מה שהוביל לכאב

לק"י

שאם אשה מגיעה בידיעה שזה אמור להיות נעים, ובמקום זה היא סובלת מכאבי תופת, זו חוויה גרועה.

אני יודעת שזה לא מה שאמרתי מקודם. אבל אני מוסיפה על זה.

(וגם לא תמיד יודעים למי לפנות, כי רופאי נשים רגילים לא מבינים בזה, ולא תמיד ידעו להפנות לרופא מומחה בתחום).

ולא בטוחה שזה מה שאמור להיות...

לק"י

חושבת שצריך לאזן קצת בהדרכה. להגיע לכאבי תופת בהפתעה זה לא חוויה נעימה בכלל.

לכן אני לא אומרת שצריך להגיד שזה כואב. אבל כן לתת לזה קצת מקום.

בטח אם יש 20% של נשים שסובלות מכאבים.

שלא מכינים שזה יכול לכאוב בהתחלה

הבעיה היא מה שאומרים במקרה וזה כואב

אם מכינים מישהי לכך שזה יכול לכאוה בהתחלה ולכן  צריך להבין למה ולטפל בזה- אז אחלה

(ביןהאם זה סיכול, בין אם זה להבין מה עושה טוב, בין אם זה ניסוי וטעיה ובין אם זה טיפול מעמיק...)

אם אומרים שזה כואב- אבל תספגי, תתעלמי. תקבלי- ככה זה בהתחלה או חלילה מכך- העיקר לסמן v על מצווה

זה בעיה מאוד גדולה!

הבעיה במדריכה שלי הייתה 

שכששאלתי מה אני עושה אם כואב

היא לא הסבירה והבדילה בין סוגי כאבים

היא רק אמרה בחיוך, יכול להיות שיכאב....

עם מדריכה בטראומה בעצמה 😏

והגעתי אליה אחרי המלצות שהיא עם ראש פתוח...

אם זה פתוח מה זה סגור?

אני ראיתי סרטים ונחשפתי לדברים בצורה מאוד לא טובה ולא מבוקרת

וזה רק הכיל אותי שריטות.

אבל גם הקיצוניות לצד השני היא גרועה.

כי הבום שיפול על בחורה שכבר מאורסת ופתאום מגלה מה זה באמת להתחתן,

מזעזע בעיניי לכיוון השני...

היא לא יודעת כלום על אהבה בין איש לאישה

מבחינתה בעל ואישה זה צוות לגידול ילדים

יש כזה דבר.

יש לי גיסות כאלה

זה עדין לא אומר הכל.

יצא לי להבין במהלך חיי שלא תמיד מה שנראה הוא כזה.

*סתם הארה

זה שהן שואלות שאלות מתוך תמימות

ואת מבינה מהשאלה שהיא לא יודעת כלום

הכל יכול להיות

יכול להיות שהן לא רוצות שידעו שהן יודעות...

ובכא לעצם העניין

אני הייתי מסכמת שחברה הדרכה לעצם המעשה ולתפקידה (תפקיד??) של האישה בזה. יותר נכון מה האישה "מרוויחה" מזה.

אני שנים לא סבלתי אבל לא ידעתי על מה שהאישה יכולה להרוויח.

אפחד לא הסביר לי...

מהצד הגברי דוקא ניסה אבל לא הבנתי את המשמעות. כי הניסיון הרבה כרוך בנו ובידע שלנו על עצמנו

וככ חבל.

לגבי הכאב לא היה לי ניסיון בזה

אבל ממה שקוראת זה גם נושא שצריך להיות יותר מוסבר

* אולי היינו מאוד מרוגשים ולא הבנו מה שאומרים??

ויש הכל מחרדים שמורים ועד דתיים לייט

ורוצה להניח פה שראיתי כאלו שבקושי בהדרכה למדו משהו וכאלה שידעו הכל לפני

ואני לא רואה שיש קשר בין זה לאיך שהם בחיי הנישואים, חלקם מאושרים  ולחלקם היו בעיות

לצורך העניין, יכול להיות שגיסתך תסתדר מצוין בחיי הנישואין שלה גם אם היא לא תקבל הכנה עד הפגישה האחרונה עם המדריכה

לדעתי יש נקודה אחרת פה שהיא המעבר לחיים בוגרים ועצמאים, לקחת אחריות על החיים שלך כבן אדם בוגר ופה יש להרבה קושי

אני מרגישה שהחינוך הזה שגוי.

כי כשמחנכים אותי כל החיים לכסות את הגוף שלי ולהתבייש בו

ואז פתאום בבת אחת לחשוף אותו,

וואלה אני לא רואה שום דרך שזה יקרה בטוב

אפשר לחנך לשמור על צניעות מתוך רצון להיות טהורות וקדושות (ואפשר להוסיף לפעמים שזה כדי לשמור את היופי לבעל).

זה באמת עדין, כל הדבר הזה...

הבעיה היא שגם כשאמא שלי חינכה אותי לצניעות

היא לא התכוונה לגרום לי להתבייש בגוף

להיפך

אבל זה קורה לבד הבושה...

כי כל הנושא הוא בהסתרה

וילדה שמקבלת מחזור מתפדחת נורא, וילדה שמחיל לגדול לה החזה מתביישת

מסכימה שזה נושא עדין

הלוואי אמן שאת הילדים שלי אני אצליח להוביל למקום טוב

אבל אני ממש מעודדת אותך למצא את הדרך שלך להמשיך בטוב

תאמיני שזה בידיים שלך ותקראי ישועות משמים

וההדרכה אצל מדריכת הכלות היתה מאוד חלקית.

ב"ה צלחנו את זה טוב כזוג.

את הילדים שלי אני מחנכת ברמת פתיחות הרבה יותר גבוהה, פותחת איתם נושאים אינטימיים, מוגנות, גוף.

אני עוקבת בפייסבוק אחרי עידית קפלן, מאוד התחברתי לתכנים שלה. יש לה קורס מכוון למדריכות כלות, שתכלס מתאים לכל אחת. ממליצה ממש ממש. גם אולי אם בת משפחה קרובה מתחתנת לקנות לה במתנה את ההדרכה הזו, מאמינה שהיא תגיע ממקום אחר לחלוטין.

ואני רואה סוג של ריפוי בידיעה שהילדים שלי גדלים באווירה שונה ממה שאני גדלתי 

לא יודעת אם היא משתפת בפלטפורמות נוספות-

עידית קפלן

חסרים לך עכשיו?

אני הגעתי עם צורך בידע הלכתי בלבד בהדרכת כלות (לפי מה שחשבתי)

מה שהיה לי חסר זה עניין של להיות קשובה לעצמי. ערך עצמי. ואת זה אני לא ככ מצפה מהדרכת כלות האמת כי זה יותר עניין של המקום שבו כל בחורה נמצאת בחיים מבחינה רגשית, אם כי יש הדרכות שגם את זה מעבירות, אבל זהלא נחשבבסיסי בכלל וארוך יותר מעשרה מפגשים

אם קיבלת מידע מסרטים כמו שכתבת ואינטרנט, אני מניחה שנחשפת גם לרומנטיקה ולא רק לארוטיקה.

אז מה את מרגישה שחסר?

ועזבי כל מה שאחרות חוות/ לא חוות או איזה מידע יש להן. מה נק התורפה *שלך* מול האישות..? מול הקשר הפיזי עם בעלך?

שסרטים זה אסור.

ומה שראיתי שם- זה רק חילונים עושים וזה בזוי.

וכל החיים חינכו אותי לצניעות, תכסי את הגוף, כי גברים יכולים להסתכל ולהימשך

אז מבחינתי המשיכה הזאת היא פסולה.

ואז מגיע בעלי ונמשך אליי בצורה בריאה וטובה

אבל אני נרתעת מזה...

נרתעת מהמשיכה שלו אליי ומהמשיכה שלי אליו

כל דבר שאנחנו עושים במיטה יש לי בלב מין הרגשה של אסור

האמת

כי את כבר יודעת שזה לא אסור, אז מה היא כבר תגיד..?

או שכן חסרה לך השקפה..?

איך הדימוי גוף שלך?

הבנתי שזה משהו כבר יותר עמוק

חסך שהצטבר..

ההשקפה דווקא מסודרת לי כבר בראש מעולה

הבעיה היא החיבור בין הרגש לשכל...

הדימוי גוף היה ברצפה אבל עלה ברוך ה'

על הקורס של ליאורה בוקסנבוים. היא הפכה לי את הראש לגמרי גם ברמת תחושת האסור ולא שייך.

היא באה ממקום חרדי ועושה הכל בהתייעצות עם רבנים ככה שלי היה מאוד נוח לקבל את האמירות שלה ולתת לזה מקום יותר טוב ונכון בראש שלי. מדברת על הכל מההשקפה היהודית על זה עד ההיכרות עם ההורמונים והאנטומיה  ועד הפרקטיקה.

בו היא מפרסמת את הקורס

מצרפת כאן טלפוןן וקישור לאתר 

תשאלי אותה מתי עתיד להתקיים מפגש כזה

אני בעבר השתתפתי בובינר כזה ופחות התלהבתי..

052-767-0719

https://yahalom10000.co.il/shop/

ולא במקום טיפול...

לקרוא שיר השירים שמלא בתאורי געגוע ותשוקה בין הדוד לרעיה (וגם הסיבוכים...)

נביאים שהשתמשו בדימוי של שמחת חתן וכלה לתיאור הקשר בין ה' לעם ישראל, או איך בימי הגאולה כל ההויה נענית לרצון ה'

המדרשים על הארון שהבדים היו בולטים מהפרוכת בצורת דדים "בין שדי ילין"

להכיר את העובדה שהכרובים בבית המקדש היו בצורת איש ואישה, כשהיו ישראל עושים רצונו של מקום הכרובים היו מעורים זה בזה, וכשלא היו פונים זה מזה, כשהיו עולים לרגל היו מפשילים את הפרוכות של קודש הקודשים כדי שעם ישראל יחווה את היחוד הזה של כנסת ישראל והקב"ה

פיוטים של עדות המזרח

אולי זה קצת עוזר להשתחרר מהרתיעה, מהמקום שמתייחס אל כל זה כבזוי.

ועוד משהו, המשפט שכתבת שקיימת ומורגשת בינכם משיכה, זה נפלא, כי יש כאלה שקוברים את זה ככ עמוק בגלל כל מה שתיארת, ואני מקוה שזה אומר שהדרך תהיה קלה יותר.

בהצלחה🤍

חושבת שהדרכת כלות זה סופר חשוב

המדריכת כלות שלי על ההתחלה דיברה איתי על כל מיני דברים מינים דווקא בשביל להרגיע ולתת לזה להבין

סתם מניחה את זה פה שאפשר לעבור מדריכת כלות באמצע בשביל שיהיה טוב יותר

מעבר לזה, כרגע שאת נשואה אני חושבת שלשבת בנח עם הבעל ולקרוא וללמוד על זה ממקומות נכונים ויהודיים יתנו לכם הסתכלות טובה ונעימה

יש כל מיני קורסים ויועצות שיעזרו לכם

ולי אישית שזה ביחד עפ הבעל ובמקום פתוח ושיח ישיר זה מקל

בהצלחה!

רק לגבי האמירה כאן כמה הדרכת כלות חשובה - זה נכון, בעולם לא אידיאלי שבו אין שיח בין אמא לבת על הנושאים האלו.

אני הייתי בהדרכת כלות

אבל כל מה שקשור ליחס אינטימי בין בני זוג, זה אמא שלי לימדה אותי. היא אמרה לי שהדרכת כלות זה יפה מאוד, אבל יש דברים ש*היא* רוצה להגיד לי. והיא חושבת שזה דברים שאמא צריכה להגיד לבת שלה, כדי לוודא שהם מועברים בצורה טובה.

ובעיניי בשביל תיקון באמת, צריך להתחיל משם - זה קשר בין אמא לבת. 

מצד שני

ומתאים לסוג מסוים של קשר בין אמא ובת (הלוואי על כולן)

מצד שני לא לכולן יש קשר פתוח וכנה ועלול מאוד להביך.

לפעמים דוקא מאישה זרה זה מתקבל יותר טוב.

אני גם חולמת שאוכל להדריך את הבנות שלי

רק מתלבטת עד כמה יש לי ידע בנושא (??)

ועד כמה אני מדריכה נכון.

זא לדעתי צריך ידע מאוד רחב ונכון בשביל להדריך כמו שצריך..

נכון שגם לאופי הבת יש השפעה

אבל גם אופי מורכב מנתונים סביבתיים - מעט מאוד זה מולד

ולגבי הידע- זה גם תלוי באמא

את מרגישה שאין לל מסםיק ידע- לכי ללמוד

ולא צריך לחכות לזמן שהם יהיו כלות

מכירה מישהי שהלכה ולמדה הדרכת כלות רק כדי שתוכל ללמד את הבנות שלה

ולא מזמן ראיתי פרסום על סדנא לאמהות  ובנות מצבגרות של יפה צוקרמן- שהיא מעולה

הגדולה שלי בת 4 וכבר עכשיו אני מתחילה ללמוד

למשל בגיל ההתבגרות כשמחנכים לצניעות לא ליצור תחושת גועל מהגוף אלא דווקא המיוחדות וההנאה ששמורים להנאה בין בני זוג ולא מבליטים החוצה ברחוב.

למשל מחוות בין שני המינים שגורמים לריגוש מיני וכו', זה מהמם ולא צריך להתנגד לזה מהבחינה שזה מקולקל, אלא צריך לשמור את החוויה למי שמיועד.

אני לא חושבת שצריך ידע רחב או הכנה קפדנית להשריש עקרונות כאלו..

נגיד כשרואים פרסומת לא צנועה או חשיפה אז לא להתנגד ולהשחיר אלא לשאול ולדובב מה את חושבת על זה? מה זה גורם לך להרגיש?

ומשם לבנות שיח על מה נכון או לא, ולא שהאתיקה סביב הנושא מקבעת את החשיבה השלילית.

נגיד כשיש שיח על סרטים צנועים וגבולות, אז גם להסביר למה לא כדאי להיחשף לעיתים קרובות לתכנים מסויימים שמקהים לנו את הרגש, דווקא בגלל שהרגש חיובי צריך לשמור עליו טהור,

לא בגלל שזה מגעיל ומלוכלך.

בקיצור זה שיחות שהם חלק מהחיים והחינוך הכללי לצניעות או אורחות חיים.

זה לא שיש רק את "השיחה" שצריך לעשות.

וזה מה שהיה אצלנו.

ולכן גם הדיבור לפני החתונה לא היה מנותק ונפל עליי ביום אחד. 

תודה שעזרת לי להבין את המילים הנכונות לנסח את זה

יש נושאים שגם בין אמא ובת שהכי קרובות זו לזו - לא מתאים לפתוח בפירוט...

אני כן דיברתי קצת עם אמא שלי על זה, אבל מדריכת הכלות הייתה מקור הידע (והפורקן) העיקרי שלי. גם אחרי החתונה התייעצתי איתה קצת, וזה דבר שפחות מתאים לעשות מול אמא, כי כל היא תדע מה המצב הזוגי... (ושוב, גם כשיש קשר מצוין, עדיין אישה צריכה להבין שיש דברים שהם עכשיו רק בינה לבין בעלה, ולא מתאים שאמא שלה תיכנס לקשר ביניהם - בשביל זה עדיף מישהו זר, שלא פוגשים ביום יום...)

שבדיוק בגלל כל מה שעולה מהשרשור הזה, אין תחליף לשיח של אמא ובת.

אמא שלי לא דיברה איתי באופן ישיר עליי ועל בעלי לעתיד. הסבירה לי את הפיזיולוגיה של הגוף הנשי, פיזיולוגיה של גוף של גבר, קווים כלליים על הנאה, קווים כלליים לדברים שיכולים לקרות (תקין / לא תקין / מה עושים) ואז גם נתנה לי כמה מספרי טלפון, למקרה שאחרי החתונה ארצה להתייעץ ומתוך הבנה שלא מתאים שאשתף אותה באופן ספציפי עלינו.

אז מה היא עשתה כאן?

1. דאגה שתהיה לי היכרות כללית ובריאה בנושאים האלו, העבירה לי את המסר של כבוד, רצון ואהבה בין בני זוג. ולא קיום אינטימיות מתוך צורך או מצווה.

2. בעצם השיח נתנה לי כתובת לשאול שאלות שאולי מטרידות אותי או מעסיקות אותי בנושא, וכך יכולתי לברר מול מקור אמין (אמא) ולא בשיטוט באינטרנט.

3. נתנה לי כלים לבירור עתידי, מתוך הבנה שתפקידה בהדרכה שלי בנושא מסתיים.

בעיניי זה מהמם ונכון

בהחלט

לומדת מזה

זה באמת חשוב במיוחד

אני בעיקר שמעתי מבעלי איזה טיפים אמא שלו נתנה לו ....

כל מיני טיפים טכניים

כגון : כרית. מגבת. לישון טוב וכו

טיפים לתקופת השבעה נקיים ביננו

הכל טכני אבל משפיע...

אולי עוד טיפים למעשה עצמו - לא סיפר לי. העדפתי לא לשאול 

אבל למדתי להפריד

אגב הטיפים שלה היו הכי מועילים

ההדרכת כלות שלי היתה כישלון

ועשיתי הדרכת כלות חוזרת, שממש עזרה ופתחה לי עולם מיוחד.

אם רלוונטי אזור השפלה, אשמח לתת לך את שם המדריכה המומלצת באישי

לק"י

ולכן שימו לב במה ואיך אתן משתפות.

אין צורך לשתף בסיפורים אינטימיים אישיים.

בהדרכה צריך יותר דיבור מרחיב לכל הדבר הזה

הגעתי מבית פתוח יחסית בחברה החרדית, פתוח ברמת החשיפה בנושא. אני הקטנה בבית ותמיד שמעתי סביבי דיבורים גם בין חברות היו שיחות ככה שבחתונה שום דבר לא היה לי חדש.

המדריכה דיברה איתי על כל מה שקשור ליחסי אישות - כבר במפגש השני / שלישי (מתוך 12 מפגשים, משהו כזה). היה לי מספיק זמן להתארגן על זה.

קיבלתי ממנה את ההדרכה הבסיסית

אחרי החתונה לקח לזה קצת זמן, אבל בערך שנה אחרי נחשפתי ברשת לחומרים בנושא

משם היסטוריה..

אני לא מבואסת על התקופה הראשונה, כי גם בה היה הרבה למידה

מבאס ממש על החוויה שהייתה לך

זה ממש כואב ולדעתי לא תלוי מגזר (יש גם הרבה דתיות שלא מרוצות מהמסלול שהייתה להן)

מקווה שתמצאו את המסלול הנכון עבורכם ממש בקלות 

אבל מהסביבה שלי,

החברות, המשפחה

אני רואה שזה משהו שכן חוזר על עצמו

ויש בנות שאין להם גישה

ולהם לא תמיד מספרים ומעבירים הכל

וזה עצוב

בהמשך למה שהפותחת כתבה,

החוויה שלי במיניות ויחסים הייתה מעולה!

מהרשת לקחתי רעיונות להנאה זוגית / מינית שהם מעבר לבייסיק

רעיונות שכנראה עם השנים הייתי לומדת אותן עצמאית, ברשת פשוט חוויתי מאין "קיצור דרך" לזה..

אני לא חושבת שהלמידה ברשת זה מה שהפך את החיים שלי לאחרים. כי הבסיס גם ככה היה מעולה.

הלמידה של איך לשפר ואיך להנות

זה גם משתנה בין זוגות

אני לא מצפה שילמדו אותי את זה לפני החתונה זה גם לא כל כך מעשי

אני מדברת בעיקר על התייחסות בריאה לנושא

על הגישה

לא מגיעה מבית חרדי ולא הרגשתי ככה אבל לגמרי יכולה להבין! אתלנו לא היה מספיק שיח וקיבלתי מידע ממקומות אחרים והייתה לי אחלה הדרכה אבל עדיין היה חסר לי

בעיניי ברור שהדרכת כלה גרועה רק מחמירה את זה אבל הבעיה היא מהשורש.. וכמה טוב שיש היום פתיחות והתקדמות בנושא של חינוך למיניות בריאה

ואיזה יופי שהגעת למסקנות האלה אחרי שנתיים!  

יש לך את כל החיים לפנייך לתקן את זה ובטוח שאת הילדים שלך תגדלי אחרת

אבל יש בריאות בכללי בחיים ואני מרגישה שלמרות שלא היה לי בכלל ידע הבריאות הנפשית בבית וההדרכת כלות המהממת שהיתה לי היו מושלמים ונכונים לי..

ממליצה לעשות שיחה עם מדריכת כלות אחרת..

מבית חרדי, ולמדתי הדרכת כלות אצל מישהי חרדעת, ולא ידעתח בתחום הזה כלום

אבל יכולה לומר לך שכבר מהשבוע הראשון לנישואים, התחלנו לחקור את העניין, ולנסות,

מיניות זאת.עבודה, למדנו עם הזמן ,התנסינו בכל מני דברים בתחום המיני, זאת לא בושה להנות מקיום יחסים, זאת חובה!

וחבל מאד, שיש עדיין דעות שכאלה שיחסי מין קשורים לבושה, ולמשהו שעושים כי חייבים....

כשאת אומרת לא ידעתי כלום- למה את מתכוונת?

אני לא מתכוונת שתפרטי,

אבל ברמת הרעיון...

כי אני לא מצפה שידריכו אותנו איך מגיעים להנאה המושלמת...

ברור שזה משהו שלומדים אותו כל זוג בנפרד.

אני מתכוונת לידע בסיסי

איך נכנסים להריון, ושבין בני זוג יש אהבה שמתבטאת גם בדרך גופנית

את הפסקה האחרונה רוב רובם של הבנות יודעות

למעט המממש שמורות

הבנות היום גם החרדיות יודעות הכל!!

ואם כבר מה שכתבת באמצע זה כן נושא שאולי כן צריך לשים אותו על השולחן בהדרכה.

לא ללמד אבל לתת טיפים

לכוון

להסביר שזה קיים.

ולא להגיע למצב שפתאום אחרי 20 שנה לומדים שאפשר אחרת....

ויש משהו מאוד מהותי וחשוב שבחיים לא ידעתי עליו

השאלה מה מקור הידע...

זה ידע לא אמין ולא בריא שמגיע מהרשת ומחברות

זה רק הורס

ואת צודקת לגבי הטיפים

הם גם רואים סרטים

שומעים תכנים לא טובים.

מסופקת מה היתרון בזה...

באתי משם, ואף אחד לא יושב להסביר גם שם, העיקר יושב על סרטים, סדרות ומה שרואים וקורה בשטח

ואם האמא מספיק אחראית ופתוחה ומרגישה בנח, היא תעשה לבת שלה שיחה. אחרת, זה להשתפשף לבד

ואגלה לך סוד, לאף אחת מהחברות שלי לא עשו שיחה מסודרת

גילינו את זה פשוט

חלק/ רוב מהבנות חוו שברונות לב ושריטות ממערכות יחסים בגיל צעיר, ללא הכוונה מההורים. ולמדנו על בשרנו איך להתנהל

את התפיסה על זוגיות נכונה/ אינטימיות וכו, עיצבנו לעצמנו עם החיים

ממש לא

איך נכנסים להריון בצורה הטכנית שלה

אבל לא בצורה הגופנית, לא ממקום של תשוקה, ומיניות

פלוס התיחסות לגוף כדבר בזוי

משהו מןזר כן היה איזו הערצה לרומנטיקה אבל מעבר לזה ממש כלום.

היתה לי מדריכת כלות ממש טובה.הכווינה אותי נכון לחקור גם אחרי החתונה .וכל הגישה שלה היתה חיובית ובריאה לנושא.

וממש שיניתי את כל הגישה שלי .

לא נוצרה לי כעס ותסכול אלא יותר סקרנות וחקירה

ולמידה.

אני מכירה מישהי שלא הסבירו לה על המבנה הנשי ושהיא בכלל יכולה להגיע לסיפוק

מה לעשות שלא כולם מגלות שהן יכולות להגיע לשיא, לא כולן מתעניינות

צריך ממש גם לפרט את המבנה ואת הכל

זה ממש קשה לעשות דבר כזה

זה סגירות נוראית !!

הפותחת אני ממש איתך, חיבוק גדול.

אני עצמי מבית חרדי וגם לי לקח זמן להיפתח והכל למרות שמהתחלה לא ראיתי את זה כמשהו אסור

כן ראיתי כמשהו כיף אבל היה חסר עוד הדרכה והסברים

וגם לתת הסבר כמה חשוב שאני יהנה! למה לא מדגישים את זה

חבל מאד

זה חלק מהנאות החיים 

אבל לא בגלל "חרדיות" לא דברו

פשוט לא דברו כי ככה

לקום ולגלות בבוקר ש"אני אשה" לא היה נעים

אבל ת'כלס בגיל הזה בנות יודעות או מתחילות להבין מהחברה- אלה נושאים שצפים ומדברים שם

לכן גם יש שיחות הכנה על גוף והתבגרות

כנ"ל לגבי השלב של אחרי הנישואים- בידיעה ידעתי שעושים- אבל כל הגישה שלי שלקחתי מהחברה ומאיך שדברו היתה שגויה לחלוטין

לכן החלטתי שילדי בע"ה ידעו הכל ממני- שלא יקבלו מידע מוטעה מהחברה 

שוב- זה לא היה קטע דתי. הבית שגדלתי בו לא מוגדר "חרדי" אבל כן שלחו למוסדות חרדים

הייתה לי במכללה משהי כזאת שאצלה אפילו המדריכה ספרה לא יודעת בסמכות מי שבעלה ילמד אותה. יום לפני חברה הדריכה אותה מה עושים...

אמנם בהתחלה זה מלחץ נכון, להחשף לכל המידע בפעם הראשונה. אבל  ברוך השם לא היה לי בעיות בגלל כך בהתחלה

אותו דבר מבחינתי התפדחתי ללכת לרופאת נשים בפעם הראשונה

מקווה שלא כתבתי חשוף מידי...

על גוף והתבגרות את מדברת.

זה בדיוק מה שחסר לי. השיחות האלה...

מן הסתם לא דברו בפתיחות כזאת  אלא בהתאמה לגיל

זה התחיל ב-2 מחזורים מתחתי

וחוץ מזה שגם חברות סביבות כתה ו ולפעמים גם ה מדברות על זה...

(אחותי הקטנה ספרה לי בזמנו)

אני לא מבית שמור אבל זכיתי לחזור בתשובה ככה שעניין אותי לשמוע חוות דעת שונות פה

בתור מי שגדלה בחברה פתוחה אבל לא קיבה הרבה ידע גם אני סבלתי שנים מכאבים .השבוע של השבע ברכות היה נוראי ומתסכל כי גם לא הצלחנו

אבל קשה  לי עם האמירה שזה בגללהמקום בו גדלת

כי בעלי בשנים האחרונות לומד על זה הרבה ורבנים גדולים מדברים על זה בצורה הכי פתוחה ויפה שיש כמובן באופן הנכון והיחסי אישיות שלנו באמת משתבחים מפעם לפעם שזה מדהים כי הזוגיות רק מתעצמת ואנחנו עשר שנים נשואים

כדאי להפסק עם הסטיגמה בעיניי זה קצת מכליל ולא נעים באוזן

זה לא החברה בה גדלת זה באמת ההדרכה הלקויה שהרבה חווים.

אני לא חושבת שנכון לחשוף ילדה בגיל צעיר לנושא ויש זמן לכל דבר.. כמובן זה שגדלת באופן שמבזים את הגוף זה כבר לקוי ומי שלומד וחי חיי תורה אמפתיים לא מדבר ככה

ואולי אני מדברת מפנטזיה שילדיי יגדלו אחרת. אבל ככה אני חושבת ומרגישה בתור מי שגדלה בפתיחות..לא חושבת שהסרטים והחשיפה הם אלו שנותנים את הניסיון

אני גם לא גדלתי בבית "חרדי"

ולא חושפת את הילדה לתכנים שלא ראויים לגיל שלה.

עושה בהתאם לספר של גליה סברסוב שמדבר על הנושא (רכשתי אצלה את הסדנה)

מנגישה הכל בהתאם לרמת גיל שלהם בצורה נקייה

ממש לא בעד חברה או סרטים או רחוב שהילדים ילמדו שם על התפתחות של הגוף

לי זה לא נראה קשור לדת. כי גם שהיינו לא דתיים פשוט לא דברו על זה (אמא שלי לא דברה איתי) כמו שלא דברו איתה

אבל לאמא שלי היה מאוד חשוב שלא יהיה לי רתיעה מזה והיא דיברה על זה איתי המון (כבר בגיל 12 כשהסבירה על ההתבגרות וכו' היא ענתה לכל השאלות) אף פעם לא ברחה מהחקירות שלי... וכשגדלתי קצת היא גם הביאה לי לקרוא קצת ספרים שחשבה שיעזרו. תכלס לא פחדתי מזה בכלל אלא ממש התרגשתי וחיכיתי והייתי סקרנית לגלות הכל על עצמי ועל שנינו...

אבל על הפעולה עצמה ועל הימים הראשונים שמעתי רק מהמדריכת כלות, אמא שלי לא ממש זכרה - ובימים הראשונים ניסינו וניסינו והיו כאבים מטורפים באזור, כל פעם ניסינו ורציתי להתאפק ולא להגיד לבעלי שכואב כי המדריכת כלות אמרה שתמיד כואב, אבל הוא התעקש שאני חייבת להגיד מה שאני מרגישה, ואני התעקשתי שאני צריכה להתגבר כי זה מה שאמרו לי...

אחרי כמה ימים התקשרתי למדריכת כלות והיא אמרה שזה נורמלי שכואב ושאולי אני מכווצת מידי וכו'. תכלס בסוף קיבלנו את המידע מהמדריך של בעלי ועברתי את ההתערבות הרפואית שהייתה הכרחית במקרה הזה... אז לי כאב שכמה ימים היה לי מצפון והרגשתי מפונקת שלא נותנת לבעלי בגלל שקצת כואב לי, וביום שנכנעתי לשכנועים של בעלי לא לנסות היום אז הרגשתי נורא עם עצמי, ושאף אחד לא אמר לי שיש כאב שהוא מוגזם ועברנו ככה שבוע שבע ברכות שלם עם הרבה תסכול וכאב (לאמא שלי ואחיות שלי לא היה ניסיון אישי בזה, אבל מדריכת כלות ותיקה אני מאמינה שנתקלה בזה לא פעם ואני לא יודעת למה לא אומרים דבר כזה מראש). 

אני רק רוצה לאזן קצת...

בעלי מבית אולטרא חרדי, סופר סגור והכי שמור בעולם. אבל על נושאים כאלה הוא קיבל הדרכה בריאה, בשפה נקייה ומתוך יראת שמיים.

ואגב, גם עם חמותי אפשר לדבר בכנות.

עם ההורים שלי אף פעם לא היתה בעיה, תמיד הסבירו לי כששאלתי, כדי שלא אחפש תשובות ברחוב.

לי מהצד ההפוך- אמרו שזו פעולה מהנה ומענגת, ובפועל הייתי בשוק טוטאלי מזה שאף אחד לא אמר שזה עלול לכאוב בכלל...

וזה כאב וביחד למדנו אחד את השנייה.

אז בקיצור, זה שצעירות אולי לא יודעות, לא אומר שהגילוי בהכרח יהיה להם טראומטי ומשנה חיים...

לחלק יש מושגים- רק שהן לא חושבות שיש צורך לחלוק אותם עם הסביבה...

אני הייתי מהסוג הזה ומעולם לא ניהלתי שיחה עם חברות על הנושאים האלה. ידעתי מה עושים וגם ידעתי שהזמן של זה יגיע בתורו.

ותמיד חשבו שאני תמימה מאוד- רק שלא חשבתי שאת הכל כדאי לשתף

גבול לא ברור בין צניעות ל-בושה.

הרבה חרדים (וגם לא) נופלים בו ומעבירים מסרים של דחייה ובושה במקום חינוך לצניעות.

(גם השרשור שהיה פה לאחרונה של שיום איברי מין, לדעתי יותר פונה לכיוון של בושה ודחייה מהאיבר מאשר צניעות, לדעתי אין שום דבר לא צנוע בשם קליני שם איבר)

לדעתי זה חוצה מגזרים ומגדרים אבל אין ספק

שאצל החרדים זה עניין שלוקה בחסר מאוד.

אני למדתי בעצמי בדרכים טובות ולא טובות.

זה סימן טוב שזה מפריע לך, יש כאלה שמוכנות לחיות ככה חיים שלמים.

אל תוותרי על זה, הכעס שלך מובן, תני לו מקום, אבל לא מרכזי מידי.

הדרך היחידה לשנות את הגלגל הזה היא לדאוג לעצמך, ללמוד את עצמך, לבד או דרך טיפול ולחנך את הבנות והבנים שלך אחרת.

משהו בעקבות השרשור הזה.

נראה לי הקושי לא קשור לסגור / פתוח.

אלא דווקא למה שקוראים היום "חינוך למיניות בריאה".

בחברה הדתית והחרדית, היעדר שיח וחינוך בריא בדרך כלל יתבטאו בתחושות גועל, רתיעה

אבל גם בחברה חילונית יש בזה חוסר, גם אם לפעמים זה דווקא לכיוון השני של "הכל מותר הכל בסדר".

ולכן החשיבות זה דווקא בשיח בריא ופתוח בין ההורים לילדים, גם אם כל הורה ידבר בצורה קצת אחרת בהתאם לרמת הפתיחות / הסגירות המתאימה לו.

חשוב שילדים יראו בהורים מקור אמין למידע

חשוב שאנחנו כהורים נדע לכוון את הילדים שלנו מאיפה לקבל מידע, כך שגם אם אנחנו לא נהיה עבורם כתובת, הם ידעו מי כן (למשל מי כן - אנשי מקצוע, למשל מי לא - כל אתר אקראי באינטרנט)

חשוב ללמד ילדים באהבה לגוף, לצד פרטיות וכבוד

גם עיסוק בצניעות כדאי שיגיע מתוך כבוד ולא מתוך חובה להסתתר.

חשוב לייצר שיח של אהבה וכבוד בין בני זוג

שיח שבו יש הדדיות ברצון לקשר אינטימי בין גברים לנשים

שבו לא רק הגברים רוצים והנשים נענות

שבו בני הזוג יכולים לדבר על אינטימיות, להגיד מה נעים ומה לא. ולא להענות לכל אינטימיות כי זו המצווה / זה מה שמקובל / לא נעים לי.

ויש כל מיני דרכים להגיע לשיח בריא כזה.

וזה לא קשור כמה אתה דתי

זה קשור לאיך אנחנו מתייחסים לנושא הזה.

איך אנחנו מעבירים אותו לילדים שלנו.

יש אנשים דתיים מאוד מאוד, שחיים עם הגוף באהבה ושלום ומגדלים ילדים יראי שמיים מכבדים ואוהבים וגם מחוברים לגוף שלהם ולפלא שבו.

ומהצד השני, זה שחברות מסויימות מקובל ללכת חשוף ולדבר חופשי על הנושאים האלו, לא אומר שזה נעשה בצורה נכונה ובריאה.

אני חושבת שיש ליהדות הרבה מה לומר בנושא הזה, בצורה נכונה. ואם לומדים ובודקים, מציבים סימני שאלה על כל מיני אקסיומות שאולי לימדו אותנו, אפשר למצוא דרך אחרת.

הארת את עיניי! תודה!

שיש לאישיות הרבה מאיך שהיא תופסת את העניין הזה

עם הדרכה או בלי הדרכה

זה קשור בהרבה גורמים

אפשר להגיע מבית שמור מאוד ועדיין למצוא את הדרך הנכונה לשם לבד,

ואפשר להגיע מבית פתוח שמדבר על זה, ועדיין להרגיש חוסר חיבור וחסמים בעניין הזה

(ואני חושבת שראיה לזה שיש נשים חילוניות שמדברות על זה שלקח להם זמן להתחבר לעצמן בעניין הזה)

כן מסכימה שבגדול עם כל אישיות כדאי שתהיה הכנה מסוימת, דיבור, משהו, שזה לא יהיה הפתעה

עכשיו האחריות שלך זה לתקן את המקום של זה אצלך בחיים.

תעבדי על האמונות המגבילות שנוצרו אצלך. לראות את הטוב והקירבה שביחסים.

הרי יש משיכה בין המינים, וכן זה יכול להיות מאוד גס כשלא נעשה נכון. אבל זה גם יכול להיות מאוד טוב וקדוש כאשר זה כן נעשה נכון.

וכאב לי ממש.

כ"כ הרבה חוויות שליליות יש לי סביב הנושא.

ועכשיו אני בתהליך איטי של חקירה. מפנימה שלא חייבים לעשות את זה תמיד, וגם האישה צריכה להנות וכו'

אשמח לרעיונות (כמובן בצניעות הנדרשת) איפה אני יכולה ללמוד על איך האישה מגיעה להנאה? אתר, קורס או משהו אחר..

כמה חודשים אחרי החתונה פשוט בדקנו בגוגל...

למדנו על מבנה הגוף של האישה ועל הדרכים להגיע להנאה

עכשיו אני גם מחפשת קורס כזה מקיף יותר

אם אני לא טועה יש לה כמה סירטונים חינמיים

וגם קורסים מקוונים בתשלום

אמנם אני לא מבית ממש שמור, אבל אני זוכרת את הדיכוי העצמי של הגוף והמיניות

מזדהה עם זה שלא צריך להאשים אחרים ולנסות לפעול בעצמך

אבל זה מאוד קשה.. 

אנחנו לא מזמן הלכנו להדרכה יחד, וממש עשינו איתה חברותא יחד על חיי אישות.

לאפס כל מיני מחשבות ודברים שתקעו אותנו.

זה היה ממש טוב.

רבנית עם יראת שמיים אבל עם פתיחות אמיתית וחשיבה בריאה ונכונה כל כך.

באיזור ירושלים, אם את רוצה, תכתבי כאן ואכתוב לך המלצה.

מי זו הרבנית

למה החלטתם ללכת אליה

פתחתן לי כיווני מחשבה שונים!

עזרתן לי ממש!

גם פרקתי פה את כל הכעס הזה ואני כבר מרגישה יותר טוב עם זה...

אז ממש ממש תודה!

תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.

מדשאות, אגם עם ברבורים, מתקנים שווים, פינת חי קטנטנה

בעיקר המזרקות שוות, יש גם קצת מתקנים

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

ליד ממילא

מרטיב לגמרי, צריך בגדי החלפה

נדלקות כל שעה או שעתיים...

מנסה ממזרח למערב ומוזמנות להוסיף עלי, כותבת רק מה שזוכרת עכשיו

בהודעה נוספת אכתוב מעיינות עמוקים/רב גילאיים:

מעיין עמית במגדלים- פארק חמוד של דשא ו2 בריכות רדודות, עם תעלה כזו שמחברת בינהם ואפשר ללכת בה גם. צמוד לעגלת קפה שווה ממש(עם אוכל והכל) ויש שם גם סטודיו סדנאות צמוד אם רוצים בכלל לסגור פינה

מצפה בניו- בין חוות עמק אברהם לאלון מורה. מצפה מהמם עם שכשוכית חמודה.

מעיין אירוס השומרון- מעיין חמוד באיתמר, בתחילת הכביש לכיוון הגבעות. נקרא גם עין נריה.

מעיין עמשא- בעליה להר ברכה, 2 בריכות רדודות בקצת מרחק אז גם אם יש אנשים זה יחסית מתחלק

עין שלהבת-יה מעיין משה- בגבעת שלהבתיה ביצהר(פשוט ממשיכים ישר עם הכביש של הישוב בלי לפנות עד אחרי הטחנת קמח, יש שילוט. בריכה עגולה גדולה ובכל הפעמים שהיינו שם היינו לבד

פארק הצנירים בקדומים- פארק דשא גדול יחסית עם כ6 בריכות כייפיות והרבה דשא, הבריכות במפלסים שונים ככה שהרבה פעמים אפשר למצוא פינה לעצמנו.. אם רוצים לסגור יום שלם יש באותה שכונה גם את פארק צפנת שהוא גן שעשועים שווה עם איזור סקייטפארק.

מעיין איל ברחלים- מעיין מלאכותי מסודר ונוח מאוד עם ילדים, יש הרבה דשא סינטטי ומקומות ישיבה והוא מתוחזק ברמה דיי גבוהה

פארק ידידיה ברבבה- מעיין חדש, יחסית עמוס(בעיקר מבחינת חניה) אבל הבריכות ענקיות ויש הרבה דשא אז לא מורגשת הצפיפות במקום עצמו. מורכב מ2 בריכות גדולות מחוברות, הכי עמוק הגיע לבת שלי(בת שנתיים וחצי) למותן. יש שם גם עגלת קפה חמודה ועגלה של שניצלונים והמבורגר כזה, אם רוצים אוכל חלבי ולא רק נשנוש, יש קצת מעל המעיין עוד עגלת קפה.

עיינות שיר בקרני שומרון- לא הייתי🫣 אבל שמעתי שגם ממש חמוד.

מוסיפה אחד בבנימין גם שאנחנו אוהבים מאוד-

עינות רעי בגבעת היובל בישוב עלי. 2 בריכות מחוברות בתעלה כזו והכל רדוד וחמוד, כולל בית עץ כזה ומקום ממש מותאם לקטנטנים.

מודה שבזה אני פחות בקיאה כי אני דיי נמנעת מלהגיע למקומות כאלה, מצד צניעות ומצד בטיחות של הילדים שלי שלא יודעים לשחות.

אבל אנסה כמה שאני זוכרת ופה באמת אשמח שיוסיפו עלי..

עין כפיר ליד אלון מורה- בריכה רדודה+עמוקה, מחוברות. יש גם ניקבה שלא תמיד רטובה.

עין אב"י(נראה לי זה השם שלו) ביקיר- חושבת שרק עמוקים

מעיין חוות יאיר- לא זוכרת אם שניהם רדודים או אחד רדוד ואחד עמוק😆 אם מגיעים לחוות יאיר יש שם טיילת תצפית מהממת עשויה כולה מעץ על הנוף.. משהו ממש מטריף.

מצפה הדר אריאל- קריית נטפים- בריכה גדולה לא מאודדד עמוקה אבל כן סביבות 70 ס"מ, מתאים גם לילדים שלא שוחים אבל בעיקר לגדולים יחסית. בריכה מלבנית שקצת נראית כמו בריכת שחיה רגילה רק על הנוף

מעיין אוריה בתפוח- בריכה עמוקה שממנה יוצאת מגלשה אל הבריכה הרדודה, אפשר לעלות למגלשה בלי להיכנס לעמוקה. יש עגלת קפה חמודה צמודה.

בטוחה שיש עוד אבל כאמור אלה המעיינות שאני פחות בעניין שלהם אז מוזמנות להוסיף

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה

מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים

יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם

פארק גדול, הרבה שבילים שאפשר לרכב על אופניים, יש שירותים ציבוריים בשטח, אגם מלאכותי עם ברווזים, יש מזרקות שפועלות בשעות מסויימות (אפשר להתעדכן באתר של עיריית מודיעין על השעות) עבר לאחרונה שיפוץ, יש חניה וגם מרחק קצר מתחנת הרכבת.

מתקנים שווים ומזרקות

יוצאת ממרכזית המפרץ

טיילת על החוף, ים מצד אחד, מסילת רכבת מצד שני.

אפשר לרדת ולהרטיב את הרגליים בין הסלעים.

לא חוף רחצה בכלל.

מלא צדפים.

יש גם בהמשך הטיילת מתקנים מיוחדים ונגישים גם לבעלי מוגבלויות

זול יחסית, קצר. הלכנו עם ילדים קטנים ונהנו מאד.

אפשר להכנס לרכבות ישנות, לקטרים ישנים.

לא ממוזג, לפחות ברובו.

אני חושבת שזה כיף לילדים בגילאי ה2-5, בייחוד כאלו שאוהבים רכבות וכלי תחבורה.

כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.

פארק מושקע, כל מיני סגנונות של מתקנים.

יש גם פינת חי בשטח הפארק, אני חושבת שהתחילו לגבות תשלום על פינת החי אבל לא בטוחה.

פארק חמוד מאוד עם נחל קטן ורדוד שזורם. דשא מותקנים. הרבה צל

באוגוסט מתקיים פה פסטיבל יאללה גליל ים מלא הפעלות- אז יש גם ימים שיש שם מתנפחים

פארק רעננה - בכניסה לרעננה, פארק ענק, מרחבי דשא עצומים! מתקנים לילדים, אם אני לא טועה מתקני כושר למבוגרים, אני חושבת שיש גם אגם עם ברווזים, דגים וכו ֫ יש שולחנות קקל.

פארק הדרים ברחובות- ליד בית העלמין ( אני לא זוכרת רחוב אז פשוט בווייז אפשר למצוא אותו)

מקום ממש נחמד, מרחבים גדולים ושבילים להליכה נוחה , יש מסלולי הליכה בפארק שטובל בירוק ומלווה בהמון טווסים שמסתובבים חופשי אבל לא מזיקים (רק צריך לשמור על האוכל שהם לא ייקחו...) וגם שם יש אגם וסוג של פינת חי נחמדה (מרחב יחסית גדול אבל יש מגוון מצומצם של חיות)

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע