חרדיות ונשים מבתים ממש שמוריםאנונימית בהו"ל

אפשר לשאול איך היה לכם כל הנושא של אישות אחרי החתונה מבחינה רגשית?

 

אני אסביר מקווה שלא יצא לי ארוך מידי:

אני נשואה כבר שנתיים ועדיין כבד לי כל הנושא הזה,

מרגישה שהרבה מהחוסר חשק שיש לי נובע מהמקום הרגשי הזה.

 

אף אחד לא לימד אותי שום דבר בנושא, לא היה אף מבוגר שהשגיח שאני אחשף לזה בצורה מבוקרת.

גיליתי איך מביאים ילדים בערך בכיתה ז', ומאז כל מה שידעת על מיניות הגיע מהאינטרנט ומסרטים ןמחברות.

התארסתי והתחתנתי וההדרכת כלה הייתה מבישה אפשר לומר.

נכנסתי לחרדות אחרי הפגישה האחרונה עם המדריכה

שלא לומר שבעיניי זה מזעזע שיש 10 פגישות איתה ורק בעשירית היא מדברת על קיום יחסים וגם אז רק על לילי הכלולות

וגם שם היא הדריכה אותי דברים שגרמו לי לבחילה.

ברוך ה' הייתה לי שליחה טובה שדיברתי איתה והרגיעה אותי 

אבל אחרי החתונה עדיין הייתי בחרדות.

בהרגשה שלי כל אקט מיני זה דבר בזוי ואסור. כל מה שהכרתי זה מסרטים מגעילים ומלוכלכים.

לקח לנו הרבה זמן להצליח להניס את זה לשגרה וגם זה רק בתקופות

 

בגדול כל פעם שאני בחתונה אני מרחמת על הכלה במקום לשמוח בשבילה

אני מרגישה שיש בי כעס מטורף על עולם המבוגרים שלא דאגו להכין אותי נכון לפני הכניסה לעולם הזה....

 

מבינה אותך מאדעוזרת

חושבת שהיום יש יותר מודעות לעניין ומנסים להכניס יותר לשיח

כמה שניתן....

בעיני לא משנה מאיזה מגזר ומאיזה בית מגיעיםאמהלה

יכול להיות בית חרדי ומאד שמור

עם פתיחות וראש בריא בנושאים שחשובים באמת.

ואני מגיעה מכזה רקע....

לדעתי- מה שחסר לך זה הדרכה נכונה.

ואפשר בהחלט לעשות את זה גם היום.

יש מדריכות מדהימות, גם בציבור החרדי

שמדברות על הכל בצורה הנכונה והבריאה.

ב"ה זכיתי ובעלי גם  מדריך חתנים

הוא יושב עם ה זוגות לפני ואחרי החתונה, ונותן להם דלת פתוחה בכל זמן שהם צריכים.

והם בהחלט מגיעים לשתף ולהתייעץ.

ממה שאני שומעת ממנו, באמת לפעמים כל הבעיה זה הדרכה חסרה/לקויה

אבל זה דברים שאפשר ומומלץ לתקן.

 

 

לא עונה על ההגדרהאמאשוני

אבל אם מותר להתייחס, אז כגישה לחיים אני חושבת שחלק מההתבגרות, היא היכולת לקחת אחריות על החיים הבוגרים שלנו.

אנחנו לא בוחרים לאיזה משפחה להיוולד, אנחנו לא בוחרים מה יספרו לנו ומה לא,

ואנחנו לא בוחרים את הסילבוס אצל מדריכת כלות.


זה מהמם שאת יודעת לשים את האצבע על מה דניה חסר לך בעבר, אבל זה בתנאי שההצבעה על הגורמים הבעייתיתיים תעזור לך לצאת מהמקום שאת נמצאת בו.


עברו שנתיים מהחתונה בהם התבשלת עם כל מיני תחושות ומחשבות. השתתפות בחתונות היא טריגר שמציף בך שהבעיה קיימת ומעורר אותך על פעם לעסוק בנושא,

אני חושבת שעצם פתיחת השרשור הזה נעשית במובן מסויים אולי לחבק את העבר, אבל גם להשפיע על העתיד.


יש פרקים שלמים בחייך שלא את יכולה לכתוב אותם, אבל את הפרק הבא בנושא, את יכולה לכתוב.

אפשר לא לעשות כלום ולהמשיך להתבאס על העבר,

ואפשר ליצור תיקון, לברר על הדרכה מתאימה, אולי יקח לך זמן למצוא הדרכה שתתאים בדיוק לצרכייך,

אבל מפה והלאה השמיים הם הגבול.


בהצלחה!

תודה! את צודקת בכל מילהאנונימית בהו"ל

דווקא בגלל שאני בתהליך של הכרה ומודעות

זה כל כך צף לי וההרגשה הזאת של הכעס תפסה אותי חזק

פשוט מבאס אותי שזה עדיין קורה סביבי

חברות שלי, אחיות שלי, אף אחת לא מקבלת הדרכה נורמלית

הכעס הוא טוב כי הוא עושה הפרדה בינך לבין הדעותממשיכה לחלום

שלא שלך כביכול

אבל הוא רק מדרגה ראשונה

ממש ממש ממש לא מאוחר ללכת לקבל הדרכה טובה מיועצת זוגית ומינית

זה יכול להרים אתכם פלאים

ובהמשך אם תרצי לעשות שינוי בקהילה שלך תוכלי ללמוד בעצמך ולהעביר הלאה לנשים❤️

אני חושבת שהבעיה היחידה שקרתה לךמתואמת

היא הדרכת הכלות הלקויה. כי מדריכת כלות טובה תדע להכין גם את השמורה שבכלות כך שיהיה לה טוב. אגב, חובה שיהיה גם מדריך חתנים טוב לחתן.

בכל אופן, מה שהיה היה, וכרגע את צריכה לעבוד על מה שיש בידייך. עוד לא מאוחר ללכת למדריכת כלות טובה או ליועצת מינית, ולהבטיח לעצמכם חיים טובים מכאן והלאה.

ועוד המלצה - אל תחשבי על כלות אחרות בכלל... לא רק מכיוון שרוב הסיכויים שהן עברו הדרכה טובה ומחכות בשמחה לנישואין, אלא פשוט כי לא כדאי להסתכל על אחרים, בטח שלא בנושאים כאלה...❤️

אני חושבת על אחרותאנונימית בהו"ל

פשוט כי יצא לי לדבר עם כמה חברות

וגיליתי שאנחנו כולנו חווינו פחות או יותר את אותה הטראומה

ולכן זה כל כך כואב לי... כי זה דפוס שחוזר על עצמו לא משהו שרק אצלי

אני באמת בתהליך טיפול ושיקום

אבל כואב לי כל כך על תחילת הנישואין, זמן כל כך משמעותי והיה לי כל כך קשהה

הבנתי❤️מתואמת

בכל אופן - נסי קודם לטפל בעצמך לבד.

אחרי שתרגישי שאת בעצמך במצב טוב בכל הנושא הזה, תוכלי לחשוב על "מהפכות" - איך שזה לא יקרה לאחרות...

זה טוב לתת לעצמך להרגיש את הכאב הזהממשיכה לחלום

רק אחרי שנותנים לרגש מקום הוא יכול להתפוגג ויש מקום לצמיחה

מותר לך להתאבל על השמן שאבד לך

על ההתחלה שחלמת ולא קיבלת

על הכאב שלך על הכאב שלו

על הכל הכל

אחרי שמרגישים חזק חזק את תחושת הפספוס והכאב יש מקום לתחושות אחרות מצמיחות ומקדמות

את חושבת?צלולה

שאם כל החיים היו מאוד שמורים סביב הנושא, בלי שיח ובלי פתיחות, אז הבעיה היחידה היא הדרכת כלות לקויה?..

בחוויה שלי גם הדרכת כלות טובה צריכה להגיע על רקע של פתיחות כלשהי בעניין בבית.

(שואלת באמת כי מעריכה מאוד את מה שאת כותבת פה תמיד).

אני חושבת שיש הבדל בין גישה שמורה ובלי שיחמתואמת

לבין גישה של "גועל" מכל האזור הזה והנושא הזה.

כל עוד הגישה הכללית לנושאים האינטימיים היא בריאה ולא בורחת, אז גם אם לא דנים בפועל על הנושאים שמתאימים לאחרי החתונה - הדרכת כלות טובה בבוא העת תספיק כדי לנהל חיי זוגיות תקינים.

אני לא אנונימית פה אז לא מפרטת, אבל זו החוויה שלי, וכך אני מנסה גם להיות מול ילדיי, כמובן - בהתאמה ספציפית לכל אחד מהם.

אולי השאלה היא באמתצלולה

מה היא סגירות.

אני לא מדברת על גועל אלא ממש חוסר דיבור על נושאים אינטימיים.

ואולי זה תלוי ילד... ואיך שאני חוויתי את הדברים זאת לא החוויה שאחרות היו חוות (למרות שפחות נראה לי).

אין ספק שזה תלוי ילד...מתואמת
כן תלוי ילדצלולה
רק שבמקרה שלי לכולנו היו (וישנם) קשיים בתחום הזה אז מניחה שזה יותר מ"רק" תלוי ילד.
אז כנראה שזה קשור לחינוך הספציפי של ההורים שלכםמתואמת
ולא לחינוך הכללי של הציבור...
דווקא לא נראה לישיפור
שמדריכת כלות טובה ככל שתהיה תוכל תוך 10 מפגשים לשנות עמדות שליליות שהוטמעו במשך שנים.
זו השאלה - אם מדובר ממש בעמדות שליליותמתואמת
או פשוט בסגירות מול נושאים שבצנעה...
מסכימה איתךטל אורות

אם אין עמדות שליליות- אלא פשוט סגירות

מהניסיון שלי  מדריכה טובה יכולה לבנות גישה טובה ובריאה

 

אני הגעתיoo

מחברה חרדית שמורה

וקבלתי הדרכה גרועה

דווקא לא הסתכלתי במבט בעייתי על נושא היחסים אבל לקח לי זמן ללמוד להיות קשובה לעצמי ולגוף שלי

בעיניי חשוב לכל אחת ולא משנה מאיזה מגזר ואיזו הדרכה קבלה, ללמוד את הנושא בעצמה עד להרגשה אופטימלית.

צודקת לגמריאנונימית בהו"ל

רק שהדרך לשם לפעמים כואבת כל כך

כאבו לי עוד הרבה דבריםoo
הריפוי שלי היה דרך הלמידה שלי ודרך חינוך שונה שאני נותנת לילדים
וזו השאלהרק רוצה לדעת
מהיכן לומדים???
אני למדתיoo

ממאמרים ברשת

מספרים

ממודעות עצמית

ניסוי וטעייה

רק מזכירה שכדאי להיזהר ממאמרים ברשתמרגול

יש שלל סוגים, מאוד תלוי גם באיזה אתר פורסם המאמר…

אני לא מגיעה מבית מאוד סגור וכו, אבל בעיניי הצעד הראשון הוא להבין שכל מה שראית במו עינייך (בין אם זה פ!רנ! ובין אם זה סרטים שמוקרנים גם בקולנוע) - ממש לא מייצג את המציאות. ממש אבל ממש לא.


בגדול הייתי ממליצה ללכת/לעקוב אחרי מישהי שלמדה טיפול מיני במקום מסודר. יש למשל את מיכל פרינס שגם יש לה תלמידות… יש פודקאסטים שמדברים בצורה בוגרת על העניין… כל אחת ומה שמתאים לה

ברור שצריך לסנןoo

ולבחון כל דבר אם מתאים לך או לא

גם דברים שמדריכות שלמדו טיפול מיני אומרות או כותבות

וגם דברים שמדריכות ׳ידועות׳ אומרות

אני הגעתי מבית חרדי לא הכי שמוררק רוצה לדעת

היתה טלויזיה והיה נגישות להכל...

ובכא לא ידעתי הרבה


 

כן ראיתי אבל לא ידעתי

ומה שידעתי לדעתי רק הזיק


 

כן יכולה לשתף אותך שלקח לי מעל 15!!! שנה לגלות על עצמי דברים חדשים.

וזה טלטל אותי ממש


 

והמדריכת כלות לא דיברה על זה בכלל

היום אני לא מבינה למה ....


 

ומה שכן דיברה היה בסוף בסוף ...

ואני התביישתי לשאול

 

לא יודעת אם זה נבע מחוסר מודעות.

יותר סגירות שיש בנושא 

ושנים לא הבנתי שיש בעיה

וכשהבנתי בסוף חשבתי שהבעיה בי (אני עדין חושבת שחלק מהבעיה בי)

והיינו כבר במדרון מאוד חלקלק

 

סופו של דבר 

היתה לנו ס"ד עצומה!!!

עשינו קאט לחיים שלנו

אחרי 6 ילדים גדולים

החלטנו שאנחנו מתחתנים מחדש כביכול

וחזרנו על הכל כאילו זה ההתחלה

אבל כבר הגענו עם רקע יודע אחר שבהחלט הועילו.

הבדל שמים וארץ!!!

רק עכשיו אנחנו מבינים מה הפסדנו כל השנים....

 

העצה שלי : ללכת להדרכה טובה שמתאימה לך לפי אורחות החיים שלך.

יש כל מיני מדריכות גם חרדיות שמורות שיודעות הרבה חומר שאנחנו לא יודעות על עצמנו 

 

 

בדיוק על זה אני מדברתאנונימית בהו"ל

כואב לי שהרבה אנשים עוברים את זה

ברוך ה' שהצלחתם להגיע לטוב

בקרוב אצלנו אמן!

אבל פשוט משגעת אותי המחשבה על זה שככה מחנכים דורות שלמים!

אפס ידע! 

יום אחד את ילדה למחרת את אישה ואין שוםםם הדרכה איך לעשות את המעבר הזה...

 

היינו אצל חמותי ויש לי גיסה בת 18 

בעלי אמר משהו להורים שלו על מיטות מחוברות/ נפרדות

וגיסתי שאלה בתמימות למה לחבר?

ואבא שלו השתיק אותו!!!

היא בת 18!!! היא לא יודעת כלוםם! איך אתה מתכוון לחתן אותה???

אבל אני שואלתרק רוצה לדעת

משהו אחר

מי אמר שאם היתה יודעת היה לה יותר טוב???


זא מי אמר שעודף ידע הוא עדיף?

אולי כדי יותר ידע...

השאלה איזה ידע כדי להכניס...

קודם כל בכל תחום קשה למצוא את האיזוןמרגול
ולשאלתך - בעיניי בהרבה מקרים אפשר לנקוט במספר גישות, ואין משהו עם עדיפות מובהקת.


אבל דעתי האישית, ומשיחות עם חברות, אחרי ששומעים על אישות פעם ראשונה, לוקח זמן לעכל את זה… בטח כשאת מבינה שגם את תהיי בסיטואציה הזו יום אחד. וכשמנחיתים עלייך את הפצצה הזו בפגישה העשירית עם מדריכת הכלות (ככל הנראה מאוד קרוב לחתונה) - זה לא נותן מספיק זמן, וזה עלול להגביר מאוד את הפחד מזה… ואז הגיוני מאוד שהתקופה הראשונה תהיה מאוד מורכבת (והיא גם ככה מורכבת)

בדיוק. במיוחדאנונימית בהו"ל

אם המדריכה אומרת לך שחייבים בלילה הראשון

ושזה כואב ויש מלא דם

ולא מזכירה בכלל הנאה ועונג, רק לכיוון הגבר, כשהיא מלמדת על אישה מורדת...

 

דבר חשוב ששמעתי לאחרונה מגניקולוגיתמרגול

יחסים אמורים להיות בלתי כואבים בכל השלבים. גם בפעם הראשונה.


דבר שני- חיבוק. מצטערת שחווית את זה.


שלישית - אני חושבת שהרבה מהבעיה זה בזה שמצפים ממך לקפוץ למים בשניה. כמישהי שלא שמרה נגיעה - היה לי מאוד משמעותי (לטובה) זה שהדברים קרו בהדרגה. כאילו, רגע… אפשר קודם להתחבק? להתנשק? להחזיק ידיים? ללטף את הגוף עם בגדים? כאילו, לכל אישה (חוץ מיחידות סגולה), לא משנה מה החינוך שלה ומה אמונתה, הפעם הראשונה תהיה חוויה חשופה וחדשה. ואם הדבר הכי קרוב לזה שעשית עד כה זה שהגבר טיפונת נגע בך כשהוא נתן לך את הטבעת - סורי אבל זה נשמע לי מאוד מאוד קשה.

(ואותי כן חינכו להיכרות עם הגוף, וחייתי בחברה יחסית פתוחה וכו וכו)

בפועלאנונימית בהו"ל

עשינו בהדרגה כמו שאת אומרת

אבל עם ייסורי מצפון שזה לא בסדר

לגבי כאבים בהתחלהיעל מהדרום

לק"י


אני מוסיפה, של-10-15% אחוז מהנשים יש כאבים (לא יודעת מה הנתון המדוייק היום).

הגיוני לי שבהתחלה זה כן עלול קצת לכאוב. אני לא מדברת על זה, אני מדברת על כאבים חזקים.


אז אני לא יודעת איך אפשר להדריך כלות, שמצד אחד ידעו שזה אמור להיות דבר נעים, ומצד שני- שאם יש כאבים חזקים שלא עוברים, זה מצריך טיפול.

כדי שלא יפחדו מזה, ומצד שני ידעו שזה עלול לקרות, ומה לעשות עם זה.

אני חסרת השכלה מקצועית בתחוםמרגול
אחוז הנשים שחוות כאבים ביחסים (בשלב כזה או אחר) די גבוה, למיטב זכרוני איזור ה20%.


אבל גם הגרון יכול לכאוב, וגם הראש, וגם יש אחוז גבוה של מתמודדים עם דיכאון… כל אלו לא אומרים שזה המצב שאמור להיות.


ממליצה להסתכל באתר של דר אחינעם לב שגיא- גינקולוגית שמטפלת בכאבים


ושוב, אני לא מקצועית בתחום, אבל אולי הייתי אומרת שחשוב להיות קשובה גם לגוף שלך? ושאם משהו לא נעים לנסות להכווין, לשנות זוויות, להאט את הקצב… ושכמובן אם הניסיונות העצמאיים לא עוזרים אז לפנות לייעוץ/עזרה… אבל לא יודעת אם זו דרך נכונה לפעול לפיה… כי אין לי ניסיון בהדרכת כלות או משהו בסגנון 

אז המספר עלה...יעל מהדרום

לק"י


לפני 10 שנים בערך נדמה לי שזה היה 10%. ייתכן שפשוט יותר נשים מודעות לזה ופונות לטיפול ב"ה.


אני מסכימה שכאבים חזקים זה לא מצב תקין.

אבל חוסר נוחות או קצת כאב בהתחלה נשמעים לי הגיוניים. אבל גם אני לא מבינה גדולה בתחום.

מה שבטוח זה שצריך לדעת איך להתמודד עם זה בצורה שתהפוך את זה לדבר נעים.

אם מדריכה אומרת לכלהאנונימית בהו"ל

שהגיוני שיכאב לה

אז היא תחשוב שככה זה אמור להיות ולא תטפל.

אם היא אומרת לה שאמור להיות כיף ולא לכאוב

אז היא תבין לבד שאם כואב- זה דורש טיפול

 

לי אמרו ש*אמור* לכאוב בהתחלה

ולכן הייתי מכווצת ומפוחדת.... וזה מה שהוביל לכאב

הבעיה היאיעל מהדרום

לק"י


שאם אשה מגיעה בידיעה שזה אמור להיות נעים, ובמקום זה היא סובלת מכאבי תופת, זו חוויה גרועה.


אני יודעת שזה לא מה שאמרתי מקודם. אבל אני מוסיפה על זה.

(וגם לא תמיד יודעים למי לפנות, כי רופאי נשים רגילים לא מבינים בזה, ולא תמיד ידעו להפנות לרופא מומחה בתחום).

נכון אבל אז היא הולכת לטפלאנונימית בהו"ל

ולא בטוחה שזה מה שאמור להיות...

אני לא מסכימה איתךיעל מהדרום

לק"י


חושבת שצריך לאזן קצת בהדרכה. להגיע לכאבי תופת בהפתעה זה לא חוויה נעימה בכלל.


לכן אני לא אומרת שצריך להגיד שזה כואב. אבל כן לתת לזה קצת מקום.

בטח אם יש 20% של נשים שסובלות מכאבים.

הבעיה לא שאומרים שזה כואב אומקרמה

שלא מכינים שזה יכול לכאוב בהתחלה


הבעיה היא מה שאומרים במקרה וזה כואב


אם מכינים מישהי לכך שזה יכול לכאוה בהתחלה ולכן  צריך להבין למה ולטפל בזה- אז אחלה

(ביןהאם זה סיכול, בין אם זה להבין מה עושה טוב, בין אם זה ניסוי וטעיה ובין אם זה טיפול מעמיק...)


אם אומרים שזה כואב- אבל תספגי, תתעלמי. תקבלי- ככה זה בהתחלה או חלילה מכך- העיקר לסמן v על מצווה

זה בעיה מאוד גדולה!

את צודקת לגמרי!יעל מהדרום
בדיוק!אנונימית בהו"ל

הבעיה במדריכה שלי הייתה 

שכששאלתי מה אני עושה אם כואב

היא לא הסבירה והבדילה בין סוגי כאבים

היא רק אמרה בחיוך, יכול להיות שיכאב....

נשמעת הדרכה חריגה מאודרחלי:)

עם מדריכה בטראומה בעצמה 😏

כן אנונימית בהו"ל

והגעתי אליה אחרי המלצות שהיא עם ראש פתוח...

אם זה פתוח מה זה סגור?

זה לא מה שאמרתי, להיפךאנונימית בהו"ל

אני ראיתי סרטים ונחשפתי לדברים בצורה מאוד לא טובה ולא מבוקרת

וזה רק הכיל אותי שריטות.

אבל גם הקיצוניות לצד השני היא גרועה.

כי הבום שיפול על בחורה שכבר מאורסת ופתאום מגלה מה זה באמת להתחתן,

מזעזע בעיניי לכיוון השני...

היא לא יודעת כלום על אהבה בין איש לאישה

מבחינתה בעל ואישה זה צוות לגידול ילדים

מה הכוונה הבום שיפול עליה?באתי מפעם
לא נראה לי שקיימת משהי שלא יודעת מה בני זוג עושים עד החתונה... לא כל הפרטים, אבל בכללי...
תתפלאי...אנונימית בהו"ל

יש כזה דבר.

יש לי גיסות כאלה

זה שהן לא מספרות לךרק רוצה לדעת
או נראה שהן לא יודעות


זה עדין לא אומר הכל.


יצא לי להבין במהלך חיי שלא תמיד מה שנראה הוא כזה.


*סתם הארה

זה לא שהן לא מספרותאנונימית בהו"ל

זה שהן שואלות שאלות מתוך תמימות

ואת מבינה מהשאלה שהיא לא יודעת כלום

כן אני מבינהרק רוצה לדעת

הכל יכול להיות

יכול להיות שהן לא רוצות שידעו שהן יודעות...


ובכא לעצם העניין

אני הייתי מסכמת שחברה הדרכה לעצם המעשה ולתפקידה (תפקיד??) של האישה בזה. יותר נכון מה האישה "מרוויחה" מזה.


אני שנים לא סבלתי אבל לא ידעתי על מה שהאישה יכולה להרוויח.

אפחד לא הסביר לי...

מהצד הגברי דוקא ניסה אבל לא הבנתי את המשמעות. כי הניסיון הרבה כרוך בנו ובידע שלנו על עצמנו

וככ חבל.


לגבי הכאב לא היה לי ניסיון בזה

אבל ממה שקוראת זה גם נושא שצריך להיות יותר מוסבר


* אולי היינו מאוד מרוגשים ולא הבנו מה שאומרים??

אני מגיעה ממשפחה מעורבתעדי7

ויש הכל מחרדים שמורים ועד דתיים לייט

ורוצה להניח פה שראיתי כאלו שבקושי בהדרכה למדו משהו וכאלה שידעו הכל לפני

ואני לא רואה שיש קשר בין זה לאיך שהם בחיי הנישואים, חלקם מאושרים  ולחלקם היו בעיות


לצורך העניין, יכול להיות שגיסתך תסתדר מצוין בחיי הנישואין שלה גם אם היא לא תקבל הכנה עד הפגישה האחרונה עם המדריכה


לדעתי יש נקודה אחרת פה שהיא המעבר לחיים בוגרים ועצמאים, לקחת אחריות על החיים שלך כבן אדם בוגר ופה יש להרבה קושי

יכול להיות שאת צודקתאנונימית בהו"ל

אני מרגישה שהחינוך הזה שגוי.

כי כשמחנכים אותי כל החיים לכסות את הגוף שלי ולהתבייש בו

ואז פתאום בבת אחת לחשוף אותו,

וואלה אני לא רואה שום דרך שזה יקרה בטוב

אז אולי באמת הכשל בחינוך הוא הבושה שבגוףמתואמת

אפשר לחנך לשמור על צניעות מתוך רצון להיות טהורות וקדושות (ואפשר להוסיף לפעמים שזה כדי לשמור את היופי לבעל).

זה באמת עדין, כל הדבר הזה...

חד משמעית זה הכשלאנונימית בהו"ל

הבעיה היא שגם כשאמא שלי חינכה אותי לצניעות

היא לא התכוונה לגרום לי להתבייש בגוף

להיפך

אבל זה קורה לבד הבושה...

כי כל הנושא הוא בהסתרה

וילדה שמקבלת מחזור מתפדחת נורא, וילדה שמחיל לגדול לה החזה מתביישת

 

מסכימה שזה נושא עדין

הלוואי אמן שאת הילדים שלי אני אצליח להוביל למקום טוב

מצטרפת איתך לתפילה...מתואמת
אני עדיין חושבת שהדרכת כלות טובה היא הדבר הכי חשוב פה
אני מדברת מתוך השטחעדי7

אבל אני ממש מעודדת אותך למצא את הדרך שלך להמשיך בטוב

תאמיני שזה בידיים שלך ותקראי ישועות משמים

גם מגיעה מרקע סגורקפצתי לבקר

וההדרכה אצל מדריכת הכלות היתה מאוד חלקית.

ב"ה צלחנו את זה טוב כזוג.


את הילדים שלי אני מחנכת ברמת פתיחות הרבה יותר גבוהה, פותחת איתם נושאים אינטימיים, מוגנות, גוף.


אני עוקבת בפייסבוק אחרי עידית קפלן, מאוד התחברתי לתכנים שלה. יש לה קורס מכוון למדריכות כלות, שתכלס מתאים לכל אחת. ממליצה ממש ממש. גם אולי אם בת משפחה קרובה מתחתנת לקנות לה במתנה את ההדרכה הזו, מאמינה שהיא תגיע ממקום אחר לחלוטין.


ואני רואה סוג של ריפוי בידיעה שהילדים שלי גדלים באווירה שונה ממה שאני גדלתי 

איך מגיעים לתכנים שלה??רק רוצה לדעת
קישור לפייסבוק שלהקפצתי לבקר

לא יודעת אם היא משתפת בפלטפורמות נוספות-

עידית קפלן

מה את מרגישה שהיה לך חסר/ איזה כליםהמקורית

חסרים לך עכשיו?

אני הגעתי עם צורך בידע הלכתי בלבד בהדרכת כלות (לפי מה שחשבתי)

מה שהיה לי חסר זה עניין של להיות קשובה לעצמי. ערך עצמי. ואת זה אני לא ככ מצפה מהדרכת כלות האמת כי זה יותר עניין של המקום שבו כל בחורה נמצאת בחיים מבחינה רגשית, אם כי יש הדרכות שגם את זה מעבירות, אבל זהלא נחשבבסיסי בכלל וארוך יותר מעשרה מפגשים


אם קיבלת מידע מסרטים כמו שכתבת ואינטרנט, אני מניחה שנחשפת גם לרומנטיקה ולא רק לארוטיקה.

אז מה את מרגישה שחסר?

ועזבי כל מה שאחרות חוות/ לא חוות או איזה מידע יש להן. מה נק התורפה *שלך* מול האישות..? מול הקשר הפיזי עם בעלך?

הבעיה הייתהאנונימית בהו"ל

שסרטים זה אסור.

ומה שראיתי שם- זה רק חילונים עושים וזה בזוי.

 

וכל החיים חינכו אותי לצניעות, תכסי את הגוף, כי גברים יכולים להסתכל ולהימשך

אז מבחינתי המשיכה הזאת היא פסולה.

ואז מגיע בעלי ונמשך אליי בצורה בריאה וטובה

אבל אני נרתעת מזה...

נרתעת מהמשיכה שלו אליי ומהמשיכה שלי אליו

כל דבר שאנחנו עושים במיטה יש לי בלב מין הרגשה של אסור

 

אני לא יודעת אם בשלב הזה הדרכת כלות תועילהמקורית

האמת

כי את כבר יודעת שזה לא אסור, אז מה היא כבר תגיד..?


או שכן חסרה לך השקפה..?


איך הדימוי גוף שלך?

אני כרגע בדרך לטיפול רגשיאנונימית בהו"ל

הבנתי שזה משהו כבר יותר עמוק

חסך שהצטבר..

 

ההשקפה דווקא מסודרת לי כבר בראש מעולה

הבעיה היא החיבור בין הרגש לשכל...

 

הדימוי גוף היה ברצפה אבל עלה ברוך ה'

מעולה, אז את כבר בדרך לפתרון בעז״ההמקורית
מקווה שהטיפול יהיה לתועלת❤️
המלצתי פה כבר כמה פעמים בעבראנונימית בהו"ל

על הקורס של ליאורה בוקסנבוים. היא הפכה לי את הראש לגמרי גם ברמת תחושת האסור ולא שייך.

היא באה ממקום חרדי ועושה הכל בהתייעצות עם רבנים ככה שלי היה מאוד נוח לקבל את האמירות שלה ולתת לזה מקום יותר טוב ונכון בראש שלי. מדברת על הכל מההשקפה היהודית על זה עד ההיכרות עם ההורמונים והאנטומיה  ועד הפרקטיקה.

איך עובד הקורס הזה?אנונימית בהו"ל
היא עושה ובינר כל תקופהשושנושי

בו היא מפרסמת את הקורס

מצרפת כאן טלפוןן וקישור לאתר 

תשאלי אותה מתי עתיד להתקיים מפגש כזה

אני בעבר השתתפתי בובינר כזה ופחות התלהבתי..

 

052-767-0719

https://yahalom10000.co.il/shop/

 

האמת לפי זה נשמע שמה שדפק אותךבאתי מפעם
זה הסרטים יותר מאשר החברה הסגורה שחיית בה. 
סתם המלצה שאולי תתחברי אליה ואולי לאכתבתנו

ולא במקום טיפול...

לקרוא שיר השירים שמלא בתאורי געגוע ותשוקה בין הדוד לרעיה (וגם הסיבוכים...)

נביאים שהשתמשו בדימוי של שמחת חתן וכלה לתיאור הקשר בין ה' לעם ישראל, או איך בימי הגאולה כל ההויה נענית לרצון ה'

המדרשים על הארון שהבדים היו בולטים מהפרוכת בצורת דדים "בין שדי ילין"

להכיר את העובדה שהכרובים בבית המקדש היו בצורת איש ואישה, כשהיו ישראל עושים רצונו של מקום הכרובים היו מעורים זה בזה, וכשלא היו פונים זה מזה, כשהיו עולים לרגל היו מפשילים את הפרוכות של קודש הקודשים כדי שעם ישראל יחווה את היחוד הזה של כנסת ישראל והקב"ה

פיוטים של עדות המזרח


אולי זה קצת עוזר להשתחרר מהרתיעה, מהמקום שמתייחס אל כל זה כבזוי.


ועוד משהו, המשפט שכתבת שקיימת ומורגשת בינכם משיכה, זה נפלא, כי יש כאלה שקוברים את זה ככ עמוק בגלל כל מה שתיארת, ואני מקוה שזה אומר שהדרך תהיה קלה יותר.

בהצלחה🤍

 

לא קראתי את כל התגובות אבל אומרת על עצמיברונזה

חושבת שהדרכת כלות זה סופר חשוב

המדריכת כלות שלי על ההתחלה דיברה איתי על כל מיני דברים מינים דווקא בשביל להרגיע ולתת לזה להבין

סתם מניחה את זה פה שאפשר לעבור מדריכת כלות באמצע בשביל שיהיה טוב יותר

מעבר לזה, כרגע שאת נשואה אני חושבת שלשבת בנח עם הבעל ולקרוא וללמוד על זה ממקומות נכונים ויהודיים יתנו לכם הסתכלות טובה ונעימה

יש כל מיני קורסים ויועצות שיעזרו לכם

ולי אישית שזה ביחד עפ הבעל ובמקום פתוח ושיח ישיר זה מקל

בהצלחה!

אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

רק לגבי האמירה כאן כמה הדרכת כלות חשובה - זה נכון, בעולם לא אידיאלי שבו אין שיח בין אמא לבת על הנושאים האלו.


אני הייתי בהדרכת כלות

אבל כל מה שקשור ליחס אינטימי בין בני זוג, זה אמא שלי לימדה אותי. היא אמרה לי שהדרכת כלות זה יפה מאוד, אבל יש דברים ש*היא* רוצה להגיד לי. והיא חושבת שזה דברים שאמא צריכה להגיד לבת שלה, כדי לוודא שהם מועברים בצורה טובה.

ובעיניי בשביל תיקון באמת, צריך להתחיל משם - זה קשר בין אמא לבת. 

צודקת מצד אחדרק רוצה לדעת

מצד שני

ומתאים לסוג מסוים של קשר בין אמא ובת (הלוואי על כולן)

מצד שני לא לכולן יש קשר פתוח וכנה ועלול מאוד להביך.


לפעמים דוקא מאישה זרה זה מתקבל יותר טוב.


אני גם חולמת שאוכל להדריך את הבנות שלי

רק מתלבטת עד כמה יש לי ידע בנושא (??)

ועד כמה אני מדריכה נכון.


זא לדעתי צריך ידע מאוד רחב ונכון בשביל להדריך כמו שצריך..

את סוג הקשר בין אמא לבת בעיקר קובעת האמאמקרמה

נכון שגם לאופי הבת יש השפעה

אבל גם אופי מורכב מנתונים סביבתיים - מעט מאוד זה מולד


ולגבי הידע- זה גם תלוי באמא

את מרגישה שאין לל מסםיק ידע- לכי ללמוד

ולא צריך לחכות לזמן שהם יהיו כלות


מכירה מישהי שהלכה ולמדה הדרכת כלות רק כדי שתוכל ללמד את הבנות שלה

ולא מזמן ראיתי פרסום על סדנא לאמהות  ובנות מצבגרות של יפה צוקרמן- שהיא מעולה


הגדולה שלי בת 4 וכבר עכשיו אני מתחילה ללמוד

תעברי קורס הדרכת כלותכי כל פה
עשיתי את זה קודם כל בשביל עצמי אבל הרבה גם בשביל להעביר נכון לילדות שלי..
אבל יש עקרונות שאפשר להעביראמאשוני

למשל בגיל ההתבגרות כשמחנכים לצניעות לא ליצור תחושת גועל מהגוף אלא דווקא המיוחדות וההנאה ששמורים להנאה בין בני זוג ולא מבליטים החוצה ברחוב.

למשל מחוות בין שני המינים שגורמים לריגוש מיני וכו', זה מהמם ולא צריך להתנגד לזה מהבחינה שזה מקולקל, אלא צריך לשמור את החוויה למי שמיועד.

אני לא חושבת שצריך ידע רחב או הכנה קפדנית להשריש עקרונות כאלו..

נגיד כשרואים פרסומת לא צנועה או חשיפה אז לא להתנגד ולהשחיר אלא לשאול ולדובב מה את חושבת על זה? מה זה גורם לך להרגיש?

ומשם לבנות שיח על מה נכון או לא, ולא שהאתיקה סביב הנושא מקבעת את החשיבה השלילית.


נגיד כשיש שיח על סרטים צנועים וגבולות, אז גם להסביר למה לא כדאי להיחשף לעיתים קרובות לתכנים מסויימים שמקהים לנו את הרגש, דווקא בגלל שהרגש חיובי צריך לשמור עליו טהור,

לא בגלל שזה מגעיל ומלוכלך.

בקיצור זה שיחות שהם חלק מהחיים והחינוך הכללי לצניעות או אורחות חיים.

זה לא שיש רק את "השיחה" שצריך לעשות.

את צודקתרק רוצה לדעת
בהחלט נתת לי מקומות חשובים למחשבה
נכוןאנונימית בהו"ל

וזה מה שהיה אצלנו.

ולכן גם הדיבור לפני החתונה לא היה מנותק ונפל עליי ביום אחד. 

בדיוקקק זה הדבר שכל כך מפריע לי שלא קיבלתי!אנונימית בהו"ל

תודה שעזרת לי להבין את המילים הנכונות לנסח את זה

לא חושבת שזה נכוןמתואמת

יש נושאים שגם בין אמא ובת שהכי קרובות זו לזו - לא מתאים לפתוח בפירוט...

אני כן דיברתי קצת עם אמא שלי על זה, אבל מדריכת הכלות הייתה מקור הידע (והפורקן) העיקרי שלי. גם אחרי החתונה התייעצתי איתה קצת, וזה דבר שפחות מתאים לעשות מול אמא, כי כל היא תדע מה המצב הזוגי... (ושוב, גם כשיש קשר מצוין, עדיין אישה צריכה להבין שיש דברים שהם עכשיו רק בינה לבין בעלה, ולא מתאים שאמא שלה תיכנס לקשר ביניהם - בשביל זה עדיף מישהו זר, שלא פוגשים ביום יום...)

אני חושבתאנונימית בהו"ל

שבדיוק בגלל כל מה שעולה מהשרשור הזה, אין תחליף לשיח של אמא ובת.

אמא שלי לא דיברה איתי באופן ישיר עליי ועל בעלי לעתיד. הסבירה לי את הפיזיולוגיה של הגוף הנשי, פיזיולוגיה של גוף של גבר, קווים כלליים על הנאה, קווים כלליים לדברים שיכולים לקרות (תקין / לא תקין / מה עושים) ואז גם נתנה לי כמה מספרי טלפון, למקרה שאחרי החתונה ארצה להתייעץ ומתוך הבנה שלא מתאים שאשתף אותה באופן ספציפי עלינו.

אז מה היא עשתה כאן?

1. דאגה שתהיה לי היכרות כללית ובריאה בנושאים האלו, העבירה לי את המסר של כבוד, רצון ואהבה בין בני זוג. ולא קיום אינטימיות מתוך צורך או מצווה.

2. בעצם השיח נתנה לי כתובת לשאול שאלות שאולי מטרידות אותי או מעסיקות אותי בנושא, וכך יכולתי לברר מול מקור אמין (אמא) ולא בשיטוט באינטרנט.

3. נתנה לי כלים לבירור עתידי, מתוך הבנה שתפקידה בהדרכה שלי בנושא מסתיים.

בעיניי זה מהמם ונכון

נכוןרק רוצה לדעת

בהחלט

לומדת מזה

זה באמת חשוב במיוחד


אני בעיקר שמעתי מבעלי איזה טיפים אמא שלו נתנה לו ....

איזה טיפים אמא שלו נתנה לו?באתי מפעם
סיקרנת
את כותבת לי?רק רוצה לדעת

כל מיני טיפים טכניים

כגון : כרית. מגבת. לישון טוב וכו


טיפים לתקופת השבעה נקיים ביננו


הכל טכני אבל משפיע...


אולי עוד טיפים למעשה עצמו - לא סיפר לי. העדפתי לא לשאול 

וואו , איזו אמא!דיאט ספרייט
טוב או לא?רק רוצה לדעת

טוב מאוד! הלוואי אהיה כזאתדיאט ספרייט
כן למרות שבהתחלהרק רוצה לדעת
זה די הביך אותי....


אבל למדתי להפריד


אגב הטיפים שלה היו הכי מועילים

לא חרדיה, אבל מבית מאוד שמורחוזרת1

ההדרכת כלות שלי היתה כישלון

ועשיתי הדרכת כלות חוזרת, שממש עזרה ופתחה לי עולם מיוחד.

אם רלוונטי אזור השפלה, אשמח לתת לך את שם המדריכה המומלצת באישי

יקירות, מזכירה שמדובר בנושא אינטימייעל מהדרום

לק"י


ולכן שימו לב במה ואיך אתן משתפות.

אין צורך לשתף בסיפורים אינטימיים אישיים.

אני מסכימה אתךEliana a

בהדרכה צריך יותר דיבור מרחיב לכל הדבר הזה

אני חרדית ולא ממש חוויתי את זה ככהשושנושי

הגעתי מבית פתוח יחסית בחברה החרדית, פתוח ברמת החשיפה בנושא. אני הקטנה בבית ותמיד שמעתי סביבי דיבורים גם בין חברות היו שיחות ככה שבחתונה שום דבר לא היה לי חדש.

המדריכה דיברה איתי על כל מה שקשור ליחסי אישות - כבר במפגש השני / שלישי (מתוך 12 מפגשים, משהו כזה). היה לי מספיק זמן להתארגן על זה.

קיבלתי ממנה את ההדרכה הבסיסית

אחרי החתונה לקח לזה קצת זמן, אבל בערך שנה אחרי נחשפתי ברשת לחומרים בנושא

משם היסטוריה..


אני לא מבואסת על התקופה הראשונה, כי גם בה היה הרבה למידה


מבאס ממש על החוויה שהייתה לך

זה ממש כואב ולדעתי לא תלוי מגזר (יש גם הרבה דתיות שלא מרוצות מהמסלול שהייתה להן)

מקווה שתמצאו את המסלול הנכון עבורכם ממש בקלות 

יכול להיות שזה לא תלוי מגזראנונימית בהו"ל

אבל מהסביבה שלי,

החברות, המשפחה

אני רואה שזה משהו שכן חוזר על עצמו

היית צריכה דרך הרשת לדעתEliana a

ויש בנות שאין להם גישה

ולהם לא תמיד מספרים ומעבירים הכל

וזה עצוב

כןשושנושי

בהמשך למה שהפותחת כתבה,

החוויה שלי במיניות ויחסים הייתה מעולה!

מהרשת לקחתי רעיונות להנאה זוגית / מינית שהם מעבר לבייסיק

רעיונות שכנראה עם השנים הייתי לומדת אותן עצמאית, ברשת פשוט חוויתי מאין "קיצור דרך" לזה..

אני לא חושבת שהלמידה ברשת זה מה שהפך את החיים שלי לאחרים. כי הבסיס גם ככה היה מעולה.

זהו אני לא דיברתי על זהאנונימית בהו"ל

הלמידה של איך לשפר ואיך להנות

זה גם משתנה בין זוגות

אני לא מצפה שילמדו אותי את זה לפני החתונה זה גם לא כל כך מעשי

 

אני מדברת בעיקר על התייחסות בריאה לנושא

על הגישה

מבינה אותךילד בכור

לא מגיעה מבית חרדי ולא הרגשתי ככה אבל לגמרי יכולה להבין! אתלנו לא היה מספיק שיח וקיבלתי מידע ממקומות אחרים והייתה לי אחלה הדרכה אבל עדיין היה חסר לי

בעיניי ברור שהדרכת כלה גרועה רק מחמירה את זה אבל הבעיה היא מהשורש.. וכמה טוב שיש היום פתיחות והתקדמות בנושא של חינוך למיניות בריאה

ואיזה יופי שהגעת למסקנות האלה אחרי שנתיים!  

יש לך את כל החיים לפנייך לתקן את זה ובטוח שאת הילדים שלך תגדלי אחרת

אני מבית שמור מאד!כי כל פה

אבל יש בריאות בכללי בחיים ואני מרגישה שלמרות שלא היה לי בכלל ידע הבריאות הנפשית בבית וההדרכת כלות המהממת שהיתה לי היו מושלמים ונכונים לי..

ממליצה לעשות שיחה עם מדריכת כלות אחרת..

גם אניטרמפולינה

מבית חרדי, ולמדתי הדרכת כלות אצל מישהי חרדעת, ולא ידעתח בתחום הזה כלום

אבל יכולה לומר לך שכבר מהשבוע הראשון לנישואים, התחלנו לחקור את העניין, ולנסות,

מיניות זאת.עבודה, למדנו עם הזמן ,התנסינו בכל מני דברים בתחום המיני, זאת לא בושה להנות מקיום יחסים, זאת חובה!

וחבל מאד, שיש עדיין דעות שכאלה שיחסי מין קשורים לבושה, ולמשהו שעושים כי חייבים....


אפשר לשאולאנונימית בהו"ל

כשאת אומרת לא ידעתי כלום- למה את מתכוונת?

אני לא מתכוונת שתפרטי,

אבל ברמת הרעיון...

כי אני לא מצפה שידריכו אותנו איך מגיעים להנאה המושלמת...

ברור שזה משהו שלומדים אותו כל זוג בנפרד.

 

אני מתכוונת לידע בסיסי

איך נכנסים להריון, ושבין בני זוג יש אהבה שמתבטאת גם בדרך גופנית

לדעתירק רוצה לדעת

את הפסקה האחרונה רוב רובם של הבנות יודעות


למעט המממש שמורות

הבנות היום גם החרדיות יודעות הכל!!


ואם כבר מה שכתבת באמצע זה כן נושא שאולי כן צריך לשים אותו על השולחן בהדרכה.

לא ללמד אבל לתת טיפים

לכוון

להסביר שזה קיים.


ולא להגיע למצב שפתאום אחרי 20 שנה לומדים שאפשר אחרת....

ויש משהו מאוד מהותי וחשוב שבחיים לא ידעתי עליו


בוודאי שיודעותאנונימית בהו"ל

השאלה מה מקור הידע...

זה ידע לא אמין ולא בריא שמגיע מהרשת ומחברות

זה רק הורס

 

ואת צודקת לגבי הטיפים

נו ומאיפה הידע שיש בציבור הכללי?רק רוצה לדעת

הם גם רואים סרטים

 

שומעים תכנים לא טובים.

 

מסופקת מה היתרון בזה...

אענה לךהמקורית

באתי משם, ואף אחד לא יושב להסביר גם שם, העיקר יושב על סרטים, סדרות ומה שרואים וקורה בשטח

ואם האמא מספיק אחראית ופתוחה ומרגישה בנח, היא תעשה לבת שלה שיחה. אחרת, זה להשתפשף לבד

ואגלה לך סוד, לאף אחת מהחברות שלי לא עשו שיחה מסודרת

גילינו את זה פשוט

חלק/ רוב מהבנות חוו שברונות לב ושריטות ממערכות יחסים בגיל צעיר, ללא הכוונה מההורים. ולמדנו על בשרנו איך להתנהל


את התפיסה על זוגיות נכונה/ אינטימיות וכו, עיצבנו לעצמנו עם החיים

לא אמרתי ששם טוב יותראנונימית בהו"ל

ממש לא

 

ברור שידעתיטרמפולינה

איך נכנסים להריון בצורה הטכנית שלה

אבל לא בצורה הגופנית, לא ממקום של תשוקה, ומיניות


אני באה מבית חרדי שמור מאדעל הנס

פלוס התיחסות לגוף כדבר בזוי

משהו מןזר כן היה איזו הערצה לרומנטיקה אבל מעבר לזה ממש כלום.

היתה לי מדריכת כלות ממש טובה.הכווינה אותי נכון לחקור גם אחרי החתונה .וכל הגישה שלה היתה חיובית ובריאה לנושא.

וממש שיניתי את כל הגישה שלי .

לא נוצרה לי כעס ותסכול אלא יותר סקרנות וחקירה

ולמידה.

זכית במדריכה טובה ב"ה!אנונימית בהו"ל
אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

אני מכירה מישהי שלא הסבירו לה על המבנה הנשי ושהיא בכלל יכולה להגיע לסיפוק

מה לעשות שלא כולם מגלות שהן יכולות להגיע לשיא, לא כולן מתעניינות

צריך ממש גם לפרט את המבנה ואת הכל

זה ממש קשה לעשות דבר כזה

זה סגירות נוראית !!

הפותחת אני ממש איתך, חיבוק גדול.

אני עצמי מבית חרדי וגם לי לקח זמן להיפתח והכל למרות שמהתחלה לא ראיתי את זה כמשהו אסור

כן ראיתי כמשהו כיף אבל היה חסר עוד הדרכה והסברים

וגם לתת הסבר כמה חשוב שאני יהנה! למה לא מדגישים את זה

חבל מאד

זה חלק מהנאות החיים 

גם גדלתי ככהאמ פי 5

אבל לא בגלל "חרדיות" לא דברו

פשוט לא דברו כי ככה

לקום ולגלות בבוקר ש"אני אשה" לא היה נעים

אבל ת'כלס בגיל הזה בנות יודעות או מתחילות להבין מהחברה- אלה נושאים שצפים ומדברים שם

לכן גם יש שיחות הכנה על גוף והתבגרות

כנ"ל לגבי השלב של אחרי הנישואים- בידיעה ידעתי שעושים- אבל כל הגישה שלי שלקחתי מהחברה ומאיך שדברו היתה שגויה לחלוטין

 

לכן החלטתי שילדי בע"ה ידעו הכל ממני- שלא יקבלו מידע מוטעה מהחברה 

 

שוב- זה לא היה קטע דתי. הבית שגדלתי בו לא מוגדר "חרדי" אבל כן שלחו למוסדות חרדים

הייתה לי במכללה משהי כזאת שאצלה אפילו המדריכה ספרה לא יודעת בסמכות מי שבעלה ילמד אותה. יום לפני חברה הדריכה אותה מה עושים...

 

אמנם בהתחלה זה מלחץ נכון, להחשף לכל המידע בפעם הראשונה. אבל  ברוך השם לא היה לי בעיות בגלל כך בהתחלה

אותו דבר מבחינתי התפדחתי ללכת לרופאת נשים בפעם הראשונה

 

מקווה שלא כתבתי חשוף מידי...

לא יודעת על איזה שיחות הכנהאנונימית בהו"ל

על גוף והתבגרות את מדברת.

זה בדיוק מה שחסר לי. השיחות האלה...

זה היה בסביבות כיתה ו בבית ספר יסודיאמ פי 5

מן הסתם לא דברו בפתיחות כזאת  אלא בהתאמה לגיל

 

זה התחיל ב-2 מחזורים מתחתי

 

וחוץ מזה שגם חברות סביבות כתה ו ולפעמים גם ה מדברות על זה...

(אחותי הקטנה ספרה לי בזמנו)

קראתי את רוב השרשורפיצית קטנה

אני לא מבית שמור אבל זכיתי לחזור בתשובה ככה שעניין אותי לשמוע חוות דעת שונות פה

בתור מי שגדלה בחברה פתוחה אבל לא קיבה הרבה ידע גם אני סבלתי שנים מכאבים .השבוע של השבע ברכות היה נוראי ומתסכל כי גם לא הצלחנו

אבל קשה  לי עם האמירה שזה בגללהמקום בו גדלת

כי בעלי בשנים האחרונות לומד על זה הרבה ורבנים גדולים מדברים על זה בצורה הכי פתוחה ויפה שיש כמובן באופן הנכון והיחסי אישיות שלנו באמת משתבחים מפעם לפעם שזה מדהים כי הזוגיות רק מתעצמת ואנחנו עשר שנים נשואים

כדאי להפסק עם הסטיגמה בעיניי זה קצת מכליל ולא נעים באוזן

זה לא החברה בה גדלת זה באמת ההדרכה הלקויה שהרבה חווים.

אני לא חושבת שנכון לחשוף ילדה בגיל צעיר לנושא ויש זמן לכל דבר.. כמובן זה שגדלת באופן שמבזים את הגוף זה כבר לקוי ומי שלומד וחי חיי תורה אמפתיים לא מדבר ככה

ואולי אני מדברת מפנטזיה שילדיי יגדלו אחרת. אבל ככה אני חושבת ומרגישה בתור מי שגדלה בפתיחות..לא חושבת שהסרטים והחשיפה הם אלו שנותנים את הניסיון

ממש זה לא מה שהתכוונתיאמ פי 5

אני גם לא גדלתי בבית "חרדי"

ולא חושפת את הילדה לתכנים שלא ראויים לגיל שלה.

עושה בהתאם לספר של גליה סברסוב שמדבר על הנושא (רכשתי אצלה את הסדנה)

 

מנגישה הכל בהתאם לרמת גיל שלהם בצורה נקייה

 

ממש לא בעד חברה או סרטים או רחוב שהילדים ילמדו שם על התפתחות של הגוף

 

לי זה לא נראה קשור לדת. כי גם שהיינו לא דתיים פשוט לא דברו על זה (אמא שלי לא דברה איתי) כמו שלא דברו איתה

היי מאמי לא הגבתי ספציפית אלייך בטעות זה הגיבפיצית קטנהאחרונה
ישר אבל כיוונתי לשאר השרשור
אני מגיעה מבית מאוד חרדירוצה לשאול שאלה

אבל לאמא שלי היה מאוד חשוב שלא יהיה לי רתיעה מזה והיא דיברה על זה איתי המון (כבר בגיל 12 כשהסבירה על ההתבגרות וכו' היא ענתה לכל השאלות) אף פעם לא ברחה מהחקירות שלי... וכשגדלתי קצת היא גם הביאה לי לקרוא קצת ספרים שחשבה שיעזרו. תכלס לא פחדתי מזה בכלל אלא ממש התרגשתי וחיכיתי והייתי סקרנית לגלות הכל על עצמי ועל שנינו...

אבל על הפעולה עצמה ועל הימים הראשונים שמעתי רק מהמדריכת כלות, אמא שלי לא ממש זכרה - ובימים הראשונים ניסינו וניסינו והיו כאבים מטורפים באזור, כל פעם ניסינו ורציתי להתאפק ולא להגיד לבעלי שכואב כי המדריכת כלות אמרה שתמיד כואב, אבל הוא התעקש שאני חייבת להגיד מה שאני מרגישה, ואני התעקשתי שאני צריכה להתגבר כי זה מה שאמרו לי...

אחרי כמה ימים התקשרתי למדריכת כלות והיא אמרה שזה נורמלי שכואב ושאולי אני מכווצת מידי וכו'. תכלס בסוף קיבלנו את המידע מהמדריך של בעלי ועברתי את ההתערבות הרפואית שהייתה הכרחית במקרה הזה... אז לי כאב שכמה ימים היה לי מצפון והרגשתי מפונקת שלא נותנת לבעלי בגלל שקצת כואב לי, וביום שנכנעתי לשכנועים של בעלי לא לנסות היום אז הרגשתי נורא עם עצמי, ושאף אחד לא אמר לי שיש כאב שהוא מוגזם ועברנו ככה שבוע שבע ברכות שלם עם הרבה תסכול וכאב (לאמא שלי ואחיות שלי לא היה ניסיון אישי בזה, אבל מדריכת כלות ותיקה אני מאמינה שנתקלה בזה לא פעם ואני לא יודעת למה לא אומרים דבר כזה מראש). 

ליבי איתך ונשמע שכדאי לפתור.חושבת לעצמי

אני רק רוצה לאזן קצת...

בעלי מבית אולטרא חרדי, סופר סגור והכי שמור בעולם. אבל על נושאים כאלה הוא קיבל הדרכה בריאה, בשפה נקייה ומתוך יראת שמיים.

ואגב, גם עם חמותי אפשר לדבר בכנות.

עם ההורים שלי אף פעם לא היתה בעיה, תמיד הסבירו לי כששאלתי, כדי שלא אחפש תשובות ברחוב.


לי מהצד ההפוך- אמרו שזו פעולה מהנה ומענגת, ובפועל הייתי בשוק טוטאלי מזה שאף אחד לא אמר שזה עלול לכאוב בכלל...

וזה כאב וביחד למדנו אחד את השנייה.


אז בקיצור, זה שצעירות אולי לא יודעות, לא אומר שהגילוי בהכרח יהיה להם טראומטי ומשנה חיים...


לחלק יש מושגים- רק שהן לא חושבות שיש צורך לחלוק אותם עם הסביבה...

אני הייתי מהסוג הזה ומעולם לא ניהלתי שיחה עם חברות על הנושאים האלה. ידעתי מה עושים וגם ידעתי שהזמן של זה יגיע בתורו.

ותמיד חשבו שאני תמימה מאוד- רק שלא חשבתי שאת הכל כדאי לשתף

אני חושבת שישנעמי28

גבול לא ברור בין צניעות ל-בושה.

הרבה חרדים (וגם לא) נופלים בו ומעבירים מסרים של דחייה ובושה במקום חינוך לצניעות.


(גם השרשור שהיה פה לאחרונה של שיום איברי מין, לדעתי יותר פונה לכיוון של בושה ודחייה מהאיבר מאשר צניעות, לדעתי אין שום דבר לא צנוע בשם קליני שם איבר)


לדעתי זה חוצה מגזרים ומגדרים אבל אין ספק

שאצל החרדים זה עניין שלוקה בחסר מאוד.


אני למדתי בעצמי בדרכים טובות ולא טובות.

זה סימן טוב שזה מפריע לך, יש כאלה שמוכנות לחיות ככה חיים שלמים.

אל תוותרי על זה, הכעס שלך מובן, תני לו מקום, אבל לא מרכזי מידי.


הדרך היחידה לשנות את הגלגל הזה היא לדאוג לעצמך, ללמוד את עצמך, לבד או דרך טיפול ולחנך את הבנות והבנים שלך אחרת.

רוצה לחדדתקומה

משהו בעקבות השרשור הזה.

נראה לי הקושי לא קשור לסגור / פתוח.

אלא דווקא למה שקוראים היום "חינוך למיניות בריאה".

בחברה הדתית והחרדית, היעדר שיח וחינוך בריא בדרך כלל יתבטאו בתחושות גועל, רתיעה

אבל גם בחברה חילונית יש בזה חוסר, גם אם לפעמים זה דווקא לכיוון השני של "הכל מותר הכל בסדר".


ולכן החשיבות זה דווקא בשיח בריא ופתוח בין ההורים לילדים, גם אם כל הורה ידבר בצורה קצת אחרת בהתאם לרמת הפתיחות / הסגירות המתאימה לו.


חשוב שילדים יראו בהורים מקור אמין למידע

חשוב שאנחנו כהורים נדע לכוון את הילדים שלנו מאיפה לקבל מידע, כך שגם אם אנחנו לא נהיה עבורם כתובת, הם ידעו מי כן (למשל מי כן - אנשי מקצוע, למשל מי לא - כל אתר אקראי באינטרנט)

חשוב ללמד ילדים באהבה לגוף, לצד פרטיות וכבוד

גם עיסוק בצניעות כדאי שיגיע מתוך כבוד ולא מתוך חובה להסתתר.


חשוב לייצר שיח של אהבה וכבוד בין בני זוג

שיח שבו יש הדדיות ברצון לקשר אינטימי בין גברים לנשים

שבו לא רק הגברים רוצים והנשים נענות

שבו בני הזוג יכולים לדבר על אינטימיות, להגיד מה נעים ומה לא. ולא להענות לכל אינטימיות כי זו המצווה / זה מה שמקובל / לא נעים לי.


ויש כל מיני דרכים להגיע לשיח בריא כזה.

וזה לא קשור כמה אתה דתי

זה קשור לאיך אנחנו מתייחסים לנושא הזה.

איך אנחנו מעבירים אותו לילדים שלנו.

יש אנשים דתיים מאוד מאוד, שחיים עם הגוף באהבה ושלום ומגדלים ילדים יראי שמיים מכבדים ואוהבים וגם מחוברים לגוף שלהם ולפלא שבו.

ומהצד השני, זה שחברות מסויימות מקובל ללכת חשוף ולדבר חופשי על הנושאים האלו, לא אומר שזה נעשה בצורה נכונה ובריאה.


אני חושבת שיש ליהדות הרבה מה לומר בנושא הזה, בצורה נכונה. ואם לומדים ובודקים, מציבים סימני שאלה על כל מיני אקסיומות שאולי לימדו אותנו, אפשר למצוא דרך אחרת.

יפה מאוד. אהבתי.באתי מפעם
דווקא אני חושבת שבציבור שהכל מותר, ומדברים על הכל בפתיחות, עלולות להיות הפגיעות הכי גדולות, נערות שמקיימות יחסים בלי שיש להן בשלות למיניות, או בלי שיש להן קשר אמיתי ועמוק עם גבר, אלא סתם קשר שטחי, בגלל שכנועים או בגלל שזה מקובל חברתית. נשמע לי טראומתי מאוד. 
כל מילה!אנונימית בהו"ל

הארת את עיניי! תודה!

חייבת לציין אולי משהו קטןלב אוהב

שיש לאישיות הרבה מאיך שהיא תופסת את העניין הזה

עם הדרכה או בלי הדרכה

זה קשור בהרבה גורמים

אפשר להגיע מבית שמור מאוד ועדיין למצוא את הדרך הנכונה לשם לבד,

ואפשר להגיע מבית פתוח שמדבר על זה, ועדיין להרגיש חוסר חיבור וחסמים בעניין הזה

(ואני חושבת שראיה לזה שיש נשים חילוניות שמדברות על זה שלקח להם זמן להתחבר לעצמן בעניין הזה)

 

כן מסכימה שבגדול עם כל אישיות כדאי שתהיה הכנה מסוימת, דיבור, משהו, שזה לא יהיה הפתעה

 

 

מה שהיה היהים...

עכשיו האחריות שלך זה לתקן את המקום של זה אצלך בחיים.

תעבדי על האמונות המגבילות שנוצרו אצלך. לראות את הטוב והקירבה שביחסים.

הרי יש משיכה בין המינים, וכן זה יכול להיות מאוד גס כשלא נעשה נכון. אבל זה גם יכול להיות מאוד טוב וקדוש כאשר זה כן נעשה נכון.

קראתי את כל השרשורחוטכתום

וכאב לי ממש.

כ"כ הרבה חוויות שליליות יש לי סביב הנושא.

ועכשיו אני בתהליך איטי של חקירה. מפנימה שלא חייבים לעשות את זה תמיד, וגם האישה צריכה להנות וכו'

אשמח לרעיונות (כמובן בצניעות הנדרשת) איפה אני יכולה ללמוד על איך האישה מגיעה להנאה? אתר, קורס או משהו אחר..

אנחנו דבר ראשוןאנונימית בהו"ל

כמה חודשים אחרי החתונה פשוט בדקנו בגוגל...

למדנו על מבנה הגוף של האישה ועל הדרכים להגיע להנאה

 

עכשיו אני גם מחפשת קורס כזה מקיף יותר

מה עם הקורסים של אפרת צור?הריון ולידה

אם אני לא טועה יש לה כמה סירטונים חינמיים

וגם קורסים מקוונים בתשלום

מזדהה ממש..לוטמניה

אמנם אני לא מבית ממש שמור, אבל אני זוכרת את הדיכוי העצמי של הגוף והמיניות

מזדהה עם זה שלא צריך להאשים אחרים ולנסות לפעול בעצמך

אבל זה מאוד קשה.. 

אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

אנחנו לא מזמן הלכנו להדרכה יחד, וממש עשינו איתה חברותא יחד על חיי אישות.

לאפס כל מיני מחשבות ודברים שתקעו אותנו.


זה היה ממש טוב.

רבנית עם יראת שמיים אבל עם פתיחות אמיתית וחשיבה בריאה ונכונה כל כך.


באיזור ירושלים, אם את רוצה, תכתבי כאן ואכתוב לך המלצה.

מענין לשמוערק רוצה לדעת

מי זו הרבנית


למה החלטתם ללכת אליה

תודה רבה לכולן!!!אנונימית בהו"ל

פתחתן לי כיווני מחשבה שונים!

עזרתן לי ממש!

גם פרקתי פה את כל הכעס הזה ואני כבר מרגישה יותר טוב עם זה...

אז ממש ממש תודה!

הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

מזדההoo

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי


אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)


בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה


ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

❤️אין לי הסבר
את צודקת עם מה שהוספת 
ואי כל מילה שלךלפניו ברננה!

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

❤️אין לי הסבר

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

❤️כל השיח על משקל הוא לא לגיטימיאנונימיות

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

וואו כל כך מבינה אותך❤️סטודנטית אלופה

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

צודקת ממשבתאל1
סליחה מראש אם ההודעה שלי תהיה קצת מעצבנת, אבלכבת שבעים

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.


אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?


כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.


בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

יש הבדל בין לדבר על עצמי לבין לדבר על אחריםאין לי הסבר

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.


אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.


כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.


מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.


מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

אין לי הסבר- הסבירה מאוד יפה את המקוםסטודנטית אלופה

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

נראה לי שזה תלוי גם הטוןמתיכון ועד מעון

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

את צודקתאין לי הסבר
אבל יש נושאים שעצם העיסוק בהם זו חדירה לפרטיות. כנשים צעירות לי על משקל בד''כ זה בטון חברי וידידותי, אבל עדיין זו חדירה למרחב האישי שלי.
*טריגר* משקל זה קצת כמו לדבר על פגיעות מיניותמרגולאחרונה

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.


לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.


משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).


נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

וואי ממש!! ונשים פשוט לא מצליחות להבין את זה!!אמא לאוצר❤

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

מסכימה מאודאין לי הסבר

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

ועודדעדי98

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!
תודה ששאלת! עניתי בטעות לעצמי במקום לך..😊בארץ אהבתי
ב"ה היה טוב (אחרי הפסקה קצרה ב4 המשכתי עוד ב"ה)בארץ אהבתי
ועשינו גם שעתיים משפחתיות אחרי הדלקת נרות ששיתפתי גם את הילדים בזה (הצטרפנו לאתגר..), וזה גם פתח קצת שיח טוב על גבולות בשימוש במסכים.
נפלא 🙂לפניו ברננה!

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

מצטרפתחשבתי שאני חזקה

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

בהצלחה!!לפניו ברננה!
תספרי איך היה❤️❤️
היה חצי חצי..חשבתי שאני חזקה

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הצטרפתי! לקחתי לשעתיים אחרי הדלקת נרותבוקר אור
והיה מעולה
כיף לשמוע!!לפניו ברננה!
הצטרפתישומשומונית

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

איזה כיף!!לפניו ברננה!

ואי כזה משמח לשמוע!

שיעור מהמם לחנוכה שקיבלתי המלצה עליולפניו ברננה!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:



הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

וואו תודה ששלחת על היוזמה, הכניס לי מודעות לזה...תודה לה''אחרונה
לא שמתי לב אם התנתקתי ברצף לשעתיים אבל כן היה בראש.. תודה!
טיול צפונה עם הילדודסשמחה כפרוייקט

אנא עזרתכן

יוצאים לצפון לשלושה ימים עם הילדים

גילאי שנה עד 12

כנראה שהולך להיות קר אבל לא גשום

יש רעיונות למקומות מתאימים?

לא עולה לי שום רעיון שמתאים עם הקטנצ'יק

מצד שני המזג גם קצת מגביל

ולא רוצה למצוא את עצמי באיזה פעלטון שיש לי גם ליד הבית…

תבורכו!

מה זה צפונה?דיאן ד.

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

הלינה תהיה באיזור הכנרתשמחה כפרוייקט

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

תבדקו את ירכא מיי ביייבידיאן ד.

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

 

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

 

מיי בייבי ממש שווה ומתאים לכל הגילאיםעדי98
האיזור שם בסדר? בטוח?שמחה כפרוייקט
את מתכונת מבחינת האוכלוסייה?עדי98

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

אם אתם רוצים קצת טבע יש בלי סוף מקומות יפיםדיאן ד.

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

 

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

 

 

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

נשמע מהמםשמחה כפרוייקט

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

היתרון של חנוכה זה שאפשר לטייל בלי להזיע בכלללתודה לה''

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...


החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת


ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...


בהצלחה!!


לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...


הבית בנמל בעין גבצוצקהלה
היינו פעמיים וממש ממליצה! ממש על הכינרת, לקטנים יש משחקייה מתוקה ולגדולים יותר יש איזור אומנות שמתאים לכל הגלאים עם מגוון חומרים, הרכבות ויצירות מהממות! מקום סגור שמתאים לימים חמים וקרים במיוחד...
מקום נחמד מאד בטבעהריון ולידהאחרונה

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.


עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''
אולימקלדתי פתח

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תודה!!תודה לה''
כן נראלי אשאב בלי סטריליזציה 
וואי סיוטט הגודש שאחרי לידהתלמים

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

תודה! אני אנסהתודה לה''
אבל שמים רק אחרי ששואבים לא?
גם אני בד"כ שואבת בשלב הזהאפונה
פעם אחת, ואז זה מסתדר.
שאבתי כבר פעם אחת וסחטתי הרבה פעמיםתודה לה''

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

זה מוכר לך מלידות קודמות?אפונה
אצלי אצל הקטנה היה לי גודש פסיכי שלא הצלחתי לישון כבר בבית חולים ובדיעבד היא פשוט לא הצליחה לינוק
כן מןכר לי לצערי אבל הפעם חריף יותר...תודה לה''אחרונה
אבל בדוק היא יונקת.. ממלאת חיתולים ורואים את הבליעות...
סיוטצלולה

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

וואי טוב לדעת תודה רבה רבה!!תודה לה''
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
אז אחד משנייםהשקט הזהאחרונה

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרום
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

עונה ךבשורות משמחות

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

וואו איזה קטע שזו התפיסהאמונה :)

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

נכון זה חלק מהעניןחנוקה

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני מורה מקצועיתרק טוב!
וממש לא מצפה ואף מעדיפה שלא לקבל מתנות מהורים במהלך השנה. גם בסוף שנה מיותר מבחינתי.


לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

את נשמעת כמו מורהחנוקהאחרונה

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרום
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

מצטרפת לגמרי להשקעה בברכההשקט הזה
בסוף זה מה שעושה את זה בעיני.


ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

אם הביאו משהו מכל ההורים ממש אין צורך לשלוח עודואילו פינו

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

מארז מתוקים של חנוכהאמ פי 5

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

 

 

לא מקובל להביא בחנוכהבתאל1
בשנים האחרונות קונים אצלינו מהועד בכל חג כמעטיעל מהדרום
לק"י


השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

אני הכנתי את זה השקעה של 15 שקל לאחת בשביל תשומת לעדי98

תסמיני הריוןאנונימית בהו"ל

עזבו רגע הגיוני או מדעי

יכול להיות שהתחילו לי בחילות שבוע אחרי הביוץ?

נראה לי מופרך לחלוטין

אבל משהו שהתחיל כוירוס בטן (כך חשבתי), פשוט לא נגמר ועכשיו במקום כאבי בטן יש בחילות.

כל מחשבה על אוכל מעוררת בי בחילה

הבטן שלי כואבת מרעב, אבל לא בא לי לאכול כלום.

זה קרה למישהי?

וזה רקאנונימית בהו"ל

בערב

במהלך היום אני בסדר

מכירה מקרוב🥴סטודנטית אלופה

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

תודה❤️אנונימית בהו"ל

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

קרה גם לימדפדפת
בגלל בחילות עשיתי בדיקות לפני האיחור שיצאו חיוביות
אצלי היו חוסר תיאבון וחוסר חשק לאוכלמצפה88
אצלי יש תופעות יותר משבוע לפני האיחוראמא לאוצר❤אחרונה
התלבטות לגבי הטיולוןשירה_11

החמוד בן ה 5.5 חודשים עדיין באמבטיה, תכף אעביר לטיולון.

יש לי עגלה של אינגלזינה אלקטה והטיולון שלו כזה גבוה והעגלה בשימוש ב"ה כבר 3 שנים תכף


אני מתלבטת אם לקנות טיולון של אינפינטי מון שהוא נראה נוח ונמוך ושכיבה מלאה וקליל כזה

או להישאר עם הטילון של האינגלזינה


השיקולים בעד לקנות:

נראה יותר נוח, שכיבה מלאה, וזה נראה שאם אקצה להכניס שם את בת ה3 בנוסף לתינוק מידי פעם זה אפשרי

וגם פחות בלאי של השלד של העגלה, הוא בכל זאת כבר 3 שנים בפעולה…


נגד:

חבל על הכסף יש כבר טיולון


אשמח לעצתכן אני חושבת שאני צריכה לשמוע ממנוסות

מקפיצה לך❤️סטודנטית אלופה
תודה לך 💝שירה_11
אני לגמרי בעד טיולון, הרבה יותר נוח לשימושמתואמת

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

אני אוהבת טיולוןושלומית.

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

כשאתן רושמות טיולון אתןשירה_11

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

כן, ברור.מתואמת
האמת שטיולון של העגלהחנוקהאחרונה

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

אולי יעניין אותך