לא ממש מבינה בתחום הזה.

לחי אדומה - תואם לחורף ולקור

לגבי העיניים הדומעות, היה לבן שלי גם תופעה כזאת ואחרי כמה ימים זה עבר.. (חיכיתי בסבלנות לאמומיות בעין -> דלקת עיניים שלא הגיעה)

היא כמובן מתוקה הרבה יותר

אני ממש מקווה שלא תגיע שוב דלקת עיניים, אף שנראה שכבר כן היו קצת הפרשות

שהפרשות אחרי צינון,

אם העין לא אדומה זו לא דלקת אלא תוצאה של הצינון (כן, גם לי זה היה ממש מוזר שיש הפרשות מהעין בגלל צינון)

אם העין אדומה - זה כן עלול להעיד על דלקת

כמובן אני לא רופאה, כותבת רק מהניסיון שחווינו לא מזמן.

העין התכלת הזאת - מתוקקקקק!!!!! אנחנו עם עיניים חומות, שיער פחם

לראות דבר כזה מקרוב - עושה חשק לבוא ולנשק

והוא תכולת העיניים היחידה שלנו אכן פלא שאנחנו לא מפסיקים להתמוגג ממנו! (וגם הסביבה, שבטח חושבת שגנבנו אותה מאיפשהו מזל שיש לה סבתות תכולות עיניים שיכולות להעיד שלא)

לא מבינה בזה כלום

אבל מהתמונה אפשר לזהות חיוך מתוקקק

בן שנתיים גם ככה

אז כנראה זה נפוץ בחורף...

לא שאלתי את חמותי מה היא עושה עם זה

הוא גם מצונן אולי זה קשור

שמתי לו קרם לחות, לא עזר

תהיתי כמוך גם מה זה יכול להיות.

סיים עכשיו שפעת קשה וארוכה.. אולי קשור,  לא יודעת 

ומרגיש לי שזה באמת המשך... אבל מצד שני זה נהיה שונה ממה שהיה לה בכל הזמן שהייתה חולה וגם אחר כך, לכן נלחצתי שזה משהו אחר...

טוב, מכיוון שכבר קבעתי תור לתינוקת מחר לרופא, ומכיוון שאין לי כוח שוב להיסחב גם עם הילדונת, אדחה בינתיים את הבירור של זה...

הרופא אמר שזה הגיוני.

היום קניתי לה ויטמין C מקווה שיעזור.

חשוב להקפיד על חום גוף, שכבות מספיקות ומעט חימום אחרי אמבטיות.

אם זה כל כך הרבה זמן הייתי הולכת לרופא..

אגב הלחיים, בדקת כיוון של אסתמה של העור? יכול להיות שזה כביכול לא קשור לצינון אלא עניין אחר.

היא עוד לא ממש קמה הבוקר, אבל זה נראה שהעיניים שלה דבוקות מהפרשות

לא יודעת אם זה קשור לאדמומית הזו או לא...

אוף, כבר אין לי כוח לזה (זו פעם רביעית נראה לי שהיא עם הפרשות בעיניים החורף הזה... ונוסיף לזה את השבוע שהיא הייתה חולה ועוד ימים פה ושם שהיא התעוררה מאוחר וכו' ואת הפעם הקבועה בשבוע שיש לה קלינאית תקשורת - ויוצא שהיא בקושי מגיעה לגן וקשה לי מאוד לעבוד כשהיא איתי...)

אצל הילדים שלי זה קורה והרופא אמר שזה תקין כשמצוננים.

האדום זה אולי יובש?

גם לבן שלי היה כזה באזור אחר בלחי ושמנו קרם

מזעזע... ויש לה גם שריטה כזו על העפעף האדום, שאין לי מושג מאיפה היא הגיעה...

בכל אופן, קבעתי לה תור לרופא להיום (למזלי בעלי יוכל לקחת אותה) אז נראה מה הוא יגיד.

והאדמומית הזו זה יובש/זיהום בגלל הנזלת... (היא באמת מורחת אותה הרבה פעמים על הלחי כשהיא "מקנחת" לעצמה עם השרוול. הרופא אמר שנדאג לקנח לה את האף מיד, אבל לך תתפוס אותה בזמן אמת...)

זה הגיוני, כל כך הרבה פעמים ברצף דלקת עיניים? הרופא די נפנף את זה...

וגם הרופאה פשוט נתנה לי מרשם לטיפות שיהיו לי בבית ואיך שמתחיל לה שאני שמה לה טיפות.. 

אבל לא אמר איך למנוע את הנזלת (רק איך למנוע את המריחה שלה על כל הפנים, אבל כאמור זה חסר סיכוי לעמוד בזה...)

באמת עכשיו שמנו לה טיפות שנשארו מהסבב הקודם של הדלקת. אבל האמת שאני לא ששה לתת כל כך הרבה פעמים טיפות רפואיות עושה את זה רק כדי שתוכל ללכת לגן..

לא שאני עושה את זה, כן?

וגם מי מלח עוזרים

אני בקושי פה, אבל נכנסתי וראיתי...

ממליצה לך 

א. לטפטף לה על הכרית כמה טיפות של שמן לבנדר, שתנשום את זה כשהיא ישנה. עוד יותר טוב- טיפות של תערובת שמנים שנקראת "סינרג'י". אפשר גם טיפות של שמן אקליפטוס רדיאטה. 

ב. לתת לה חיזוק טוב לגוף- סירופ סמבוק איכותי למשל, ויטמין C גם. 

ג. אם אני זוכרת נכון אתם אוכלים בריא יחסית, נכון? אבל בכל מקרה הייתי מורידה לה אלרגנים נפוצים- חלב ומוצריו, קמח לבן, סוכר (עד כמה שאפשר)

רפואה שלימה!! 

אי פעם היה לנו בבית שמן לבנדר, אחפש אם יש לנו עדיין.

הסירופים של סמבוק וויטימין סי - יש להם טעם? איך הוא? (זו ילדה שדווקא אוהבת לאכול חריף🤭 אבל לא יודעת אם תסכים לקחת משהו מר, למשל...)

ובקשר לסעיף ג - הלוואי🙈 אם אני מכינה אוכל בבית אני משתמשת בקמח מלא וסוכר חום (לא תמיד) ודבש וסילאן, כמקובלני מבית אמי, אבל לרוב אנחנו לא מכינים בבית... מנסים לאחרונה להמעיט במיני מתיקה, אבל לא מעבר

בכל אופן, על מוצרי חלב יכולתי גם לחשוב בעצמי🤭 נראה אם זה בכלל משהו הגיוני אצלנו, כי בתור בית צמחוני הרבה מהתזונה שלנו מבוססת על חלב...

א. סמבוק הוא ממש טעים. ואם את חרוצה אני יכולה גם להסביר לך איך להכין וזה יחסוך לך הרבה כסף...

ויטמין C יש בסוכריות מציצה. אבל לא הדובונים האלה שיש בהם 60 מ"ג..אלא סוכריות של 500 מ"ג. אין מה לחשוש עם ויטמין C , קשה להגיע למינון יתר...

ב. ממש ממליצה לך שיהיה בבית שמן לבנדר. הוא שימושי ביותר להמון דברים.

לגבי מוצרי חלב. תראי, אנחנו אוכלי בשר, עוף, דגים בשבת. בימות השבוע לא. אבל אני ממש משתדלת למעט במוצרי חלב. מעט גבינה צהובה, מעט שמנת ומעט קוטג'. מעדיפה ממש לבסס את המקורות לחלבון על קטניות. זה בריא פי מאה ממוצרי חלב... אני מרשה לעצמי לכתוב לך קצת, טוב? מוצרי חלב מעוררים דלקתיות בגוף, וגם, בניגוד למה שאומרים, הם לא מהווים מקור לסידן כי הסידן שבהם לא זמין. להפך, הם גורמים בעקיפין ליציאת סידן מהעצמות. וגם הם מעכבים ספיגת ברזל. אז נכון שקשה בלי לגמרי. גם לי קשה- כלומר אני אישית סבבה בלי זה, אבל הילדים רוצים. אבל כן כדאי להפחית. לנסות סוגי חלב אחרים (אצלי ממש עקמו ת'אף על חלב שקדים אבל אחרי כמה חודשים שראו אותנו שותים את זה בכיף, הם גם ניסו ועכשיו הם בסדר עם זה. יש חלב בבית, אבל שותים גם חלב שקדים), ולהחליף ארוחה חלבית בארוחה מבוססת קטניות פעמיים בשבוע. 

ואם כתבת שיש לה גם נוזלים באזניים, זה ממש יכול להיות קשור.

אולי את יכולה לעשות "מבחן" כזה, כמו שממליצים: שבועיים בלי חלב ומוצריו ולראות מה קורה. אם אין שינוי אז שבועיים בלי קמח לבן ולראות מה קורה. 

זה ממש יכול לתת לך אינדיקציה. כי בסוף, הדברים האלה הן תופעות של רגישות למשהו, גם אם רגישות קלה. והכי טוב למצוא את הגורם. (לפני כמה שנים הילד שלי בגיל הגן היה מצונן ונוזל נון סטופ. תוך שבוע בלי קמח לבן זה פשוט נגמר. כנ"ל אקזמה אצל הבת שלי- תוך שבועיים בלי חלב זה כמעט נגמר).

ובמקביל- כאמור- לחזק את מערכת החיסון. (קשה ממש להוריד סוכר, דבש וכד' אבל שתדעי שיש ממש מחקרים על הפגיעה של הסוכר במערכת החיסון. הכל עובד יותר לאט ופחות יעיל בנוכחות סוכר. לכן משגע אותי שמביאים לילדים חולים כמויות של ממתקים לשמח אותם...זה רק פוגע בהם..עדעך להביא משחקים ודברים אחרים..)

בשכל אני לגמרי איתך. בפועל... (יש שני חסמים: ילדים בררניים ואמא שלא אוהבת לבשל. התוצאה היא: אוכל לא בריא בבית...)

ויטמין סי בסוכריות למציצה מותר בגיל שלוש?

ילדים בררנים זה מורכב. גם לי יש כאלה מטבע הדברים. אבל בסוף, כשאוכל מסוים נמצא בבית באופן קבוע, הם מתישהו יטעמו ויתחילו לאכול ויתרגלו לטעם, כי טעם זה משהו נרכש. (שבוע שעבר הייתי בשוק, הילדים חאד אחרי השני אומרים לי, אמא קינואה זה טעים!! שאלתי אותם, להכין לכם לארוחת ערב? וכולם התלהבו...הסיר חוסל למרבה שמחתי)

התכוונתי שיש דרך להפחית נזלת, נתנו לנו בגלל דלקות אוזניים, ואני לא יודעת אם יתנו בגלל דלקות עיניים.

היו לי כאבי אזניים ושמתי טיפות פגות תוקף, וזה המשיך לכאוב ואפילו יוצר. הסתבר שזה קורה כשהתרופה לא בתוקף, שהיא אפילו יכולה להזיק.

הרופאה ישר שאלה אם השתמשתי במוצר פג תוקף כי זה חלק מהתסמינים שהיא גורמת

אני לא הייתי חסידה של תוקף עד אז. מאז כבר מקפידה

במשחת עיניים לא נגרם נזק למיטב ידיעתי, אבל שיהיה לתועלת הקוראות

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣